לאחרונה גיליתי שהביקוש להשתתף בקבוצות של סטודנטים ערבים ויהודים שנפגשים תדירות ללימוד משותף סביב קטעי מקורות בעברית וערבית גדל מאד. הלימוד הוא סביב מקורות הקלאסיים של היהדות, האסלאם והנצרות. השנה נרשמו כ- 200 מעוניינים. זה בהחלט הישג, ולכן החלטתי ללמוד לעומק את הנושא. חפשתי את היזם של בתי המדרש-מדרסה האלו – כדי לראיין אותו. ולשמחתי הגעתי ליגאל סימון. איש עם נשמה גדולה, כריזמטי, שמוביל דרך של פיוס, קבלה, ומקום לכולם. יגאל גם  יו"ר בהתנדבות, בעמותת "בסוד שיח". לפניכם הראיון איתו. 

כיצד הגיע הרעיון להקים קבוצת לימוד משותפת ערבית יהודית?

הרעיון צץ במוחי לאחר שנתיים של דיונים בקבוצה שבה השתתפתי. עסקנו שם בשאלה: "מדוע יחסי ישראל פלשתין תקועים ולא זזים לשום מקום?" אחרי דיונים, סיורים ומפגשים עלתה בליבי המחשבה שצריך להגיע לנושא ממקום אחר, ממקום של היכרות זהותית, תרבותית, דתית מקיפה ועמוקה. ליוותה אותי תחושה שאולי משם ניתן יהיה לפרוץ לכיוון  אחר לשינוי פרדיגמתי, של הכרה, הוקרה, כבוד, סקרנות, הערכה ואפילו אהבה.

מכיוון ששנים רבות אני עוסק בלימודי יהדות בבתי מדרש, חשבתי שזה יכול להיות כלי אידיאלי. ומשם ביחד עם אמין חלף, יצאנו לדרך.

אז אחרי שהיה לך רעיון בראש, מתי, איפה וכיצד הקמת אותו בפועל?

בית המדרש-המדרסה הוקם לפני ארבע שנים במכללת דוד ילין בשנת תשע"ה 2015. לשמחתי, הדיקן דאז, פרופסור יהודה בר שלום, עף על הרעיון  וקידם אותו בזריזות ונחישות, ובעקבותיו כל הנהלת המכללה נותנת לנו רוח גבית מאז ועד היום. שנה אחרי ההקמה בדויד ילין, קמה קבוצה נוספת באוניברסיטה העברית בשנת תשע"ו 2016. כל שנה מוקמות  שתי קבוצות אחת בכל מוסד. הקבוצות מונות כ – 20 משתתפים ומשתתפות, מחציתם ערבים ומחציתם יהודים.

מי מנחה את קבוצות הלימוד?

את הקבוצה בדוד ילין מנחים אמין חלף, ואנכי, יגאל סימון. באוניברסיטה מנחות כבר שנתיים צמד סטודנטיות מעולות. שלומית שהייתה תלמידת המחזור הראשון בדוד ילין. שלומית למדה רבות בבתי מדרש ובאוניברסיטה במדעי היהדות. ההנחיה כמובן במשותף עם  סטודנטית ערביה שעוסקת בלימודי דתות. את הקבוצות באוניברסיטה מנהלת אחת ממייסדות המדרסה באוניברסיטה העברית , נעמה סופיה כהן.

בית מדרש ידוע כדרך לימוד יהודית – תסביר כיצד נוצר ההקשר הערבי?

אכן המדרסה היא קבוצת לימוד בשיטה בית מדרשית יהודית, אך תכני הלימוד נלמדים מתוך המקורות הקלאסיים של  היהדות, האסלאם והנצרות. שיטת הלימוד היא סדנאית. לומדים ב"חברותות" כלומר לימוד בזוגות או שלשות ולאחר מכן לימוד קבוצתי המכונה בשפת בתי המדרש – הפלורליסטיים אסיף. בית המדרש מחייב ידע טוב בעברית לתקשורת טובה בין המשתתפות אך בכל מפגש עוברים בטבעיות לערבית שבה ניתן להתבטא יותר בדיוק ויותר לעומק למי שערבית היא שפת הביטוי העמוקה שלו. בדרך כלל מי שלא דובר עברית מבין משהו דרך הנושא, האינטונציה ושפת הגוף. ומדי פעם גם מתרגמים כשיש צורך.

אפרופו תרגום, כל מקור מופיע תמיד בשפתו ובתרגום לשפה השנייה ערבית או עברית. וכאן  בדוגמא רואים שני מקורות שונים, אחד בעברית ואחד בערבית:

מה התכנים שאתם עוסקים בהם?

התכנים בהם אנו עוסקים הם קודם כל המקורות המשותפים. האבות והאימהות ואף הנביאים של מסורות היהדות הם גם נביאי אמת של האסלאם. למשל, אברהם הוא האב המשותף של שתי הדתות. החיבור מאוד מעניין. אברהם על פי שתי הדתות הוא מייסד המונותאיזם ועל מכנה משותף זה יש הרבה כבוד וזהירות הדדית. ישנן כידוע מחלוקות מאוד גדולות בין הדתות בשאלה מי הוא הממשיך האותנטי של דרך אברהם. אנחנו עוסקים בנושאים של צדק וצדקה, שלום, היחס לאחר, מעמד הנשים והגברים, מצוות הייסוד, זכרון ועוד. אנחנו מאוד קשובים לקבוצה ומחשבות ורצונות חברי הקבוצה מאוד משפיעים על מה שלומדים וגם על דרך הלמידה.במדרסה אנחנו מאוד ערים למועדים וזמנים שמזדמנים במשך השנה. לדוגמא, ערב חג המולד השנה קיימנו סדנת אומנות בחלל שבו מוצגת לידה דרך לויתן גדול, שיצרה האומנית הדסה גולדויכט. עם כל הסימבוליקה הניסית  והנשית. משם ובהוראת הסדנא  עברנו לתיאור הלידה של ישו בברית החדשה ובקוראן.

פעמיים בשנה אנחנו יוצאים לסיורים שקשורים להיכרות ומגע עם הדתות על המורכבות שלהן, בירושלים, בחיפה ועל פי מקומות שהקבוצה חושבת לנכון. כלומר יש גם התחשבות באופי הקבוצה ובבחירות שלה.

עכשיו פורים אז איזה מפגש אתם מקיימים?

השנה לקראת פורים אנחנו בחופשת מחצית. בשנים הקודמות עשינו מסיבות פורים כדת וכדין, (בלי שתיה חריפה האסורה בדת האסלאם) עם אוזני המן, משלוחי מנות, הצגת המגילה. התחלקנו לקבוצות תיאטרון, כל קבוצה בחרה קטע מהמגילה, ביימה והציגה לפני כולן. היה משעשע ומלמד מאוד.

יגאל מה למדת על עצמך מתוך המפגשים האלו של הלימוד המשותף?

מאז תחילת המיזם אני לומד כל הזמן על עצמי, עם עצמי ועם חברי אמין. כשהלימוד עמוק ויצירתי הוא מרגש ביותר ואתה נחשף לתרבות עשירה ואינסופית שלא הכרת. העמדות הטבועות בי עוברות עידון ונפתח אצלי מקום רחב של קבלה, השלמה ונתינת מקום לערבים. אני מרגיש שיש לנו, יהודים וערבים פרויקט משותף מתוך השותפות שלנו למקור המשותף. אלו השכנים שלנו ובני בריתנו הפוטנציאליים כאן על פני האדמה הזאת. אני באמת חושב שהקב"ה נתן לנו הזדמנות להראות שבני אברהם יכולים ללמד את האנושות כולה כיצד צועדים בדרך הברכה. וכי למען זה זווגנו יחד לכאן וזה הייעוד הגדול של דרך אברהם. להיות ברכה על ידי בנייה של חברת מופת שאדניה צדקה ומשפט.

הלוואי שנזכה שבכל מכללה ובכל אוניברסיטה נקים קבוצות לימוד שכאלה. זה הזמן, זה הגיל, זאת הפלטפורמה לשינוי ביחסים. זה הזמן לעבור מקרב לקירבה.

כיצד אתם כמנחים חווים את המשתתפים?

הסטודנטים עסוקים מאוד בהשוואות איך זה "אצלנו" ואיך זה "אצלם" ויש גם דברים קשים שעולים. ביחס למעמד הנחות של היהודים וביחס לתפישה המזלזלת של היהדות באסלאם. בכלל הניסיון שלנו הוא שלימוד משמעותי עובר לא רק דרך הראש אלא גם בשילוב של ביטוי רגשי דרך אומנות מוזיקה ועוד. כלים שמעמיקים גם את הלימוד וגם את האינטראקציה הבין אישית והקבוצתית.

מתפתחים יחסים נפלאים בין המשתתפות שפורצות את "החומות השקופות" בקמפוס, ומשנות כליל את דפוסי הקשר והיחס בין יהודים וערבים.

אז יצאנו לשאול משתתפת בשם ראניה, מה היא חושבת?

בהתחלה לא כל כך דברתי עברית טוב, אבל ההזדמנות הזאת נתנה לי עוד מקום להתאמן בעברית. הקבוצה הזאת פתחה לי את העיניים. שוחחנו על המצב של החיים המשותפים בארץ. היה חשוב לי לדבר על כך עם יהודים ולא רק עם החברים הערבים שלי. למדתי בקבוצת הלימוד שלמעשה יש לנו הרבה דברים משותפים גם בדת. גם בהתנהגות וגם בשגרה, באוכל ובכלל איך שאנחנו חושבים.

המפגש נתן לי עוד מחשבות, ועוד ידע על יהודים וערבים, למשל, את הסיפור על אברהם וישמעאל, על הדרך שאנחנו מפרשים את הסיפור ועל הפרשנות של היהודים. הסיור שעשינו היה לצאת למקומות שלא דמיינתי שאגיע לשם, למשל הכותל המערבי, המקום שהיהודים מתפללים. התחלנו בכותל והמשכנו לעבר הצד שלנו. את הסיור הזה לא אשכח. כערביה מוסלמית אני לא יכולה להיכנס לכל מיני מקומות ולכן ביחד עם הקבוצה הזאת ראיתי המון דברים. מאז המפגשים גם נשארתי בקשר עם דורין והמשכנו ללמוד יחד, כך שיחסים התפתחו גם מעבר למפגשי הלימוד המשותף ואני כל כך שמחה שהשתתפתי בהם.

מה אתם חושבים? הייתם רוצים להשתתף בבית מדרש-מדרסה כזה?