יום אחד הגיעה אלי רשימה של ספרי ילדים ונוער נגד גזענות ולעידוד הומניזם ושלום סובלנות. תרתי אחר העורכת של הקטלוג ספרים והגעתי אל שונית —– . כל כך התפעלתי מהקטלוג שהחלטתי לתת לו מקום בבלוג. וגם לאפשר לכל מי שרוצה להוריד אותו חינם.

ממליצה לכל אחד שתהיה לו רשימה כזאת שמורה אצלו וכל הזדמנות לרכישת ספר מתנה, או להחלפה בספרייה הייתי ממליצה לבחור מתוך הרשימה הזאת. בתור מורה לספרות, בעלת תואר בספרות וחינוך – אני חושבת שכחלק מכלל השפעות גם ספרים יכולים לעזור לשנות דעות קדומות. 

להורדה של הקטלוג כאן:

ספרות-ילדים-למען-סובלנות

ועכשיו נפנה להכיר קצת את מי שהכינה את הקטלוג הזה, מה עמד מאחורי ההחלטות לגבי הספרים ועוד שאלות סקרניות שלי ותשובות מרתקות של שונית. 

מי את?

שמי שונית ואני עורכת ספרים עצמאית, מתגוררת בחיפה. למדתי ספרות עברית לתואר שני וכן לימודים לתעודת הוראה.

כיצד הגעת להכנת הרשימה הזו וכיצד היא הוכנה?

הרעיון עלה בדעתי ב-2014, לאחר מבצע "צוק איתן". בתקופת המבצע השתתפתי בהפגנה, שהתקיימה במרכז הכרמל, נגד המלחמה. מהצד השני של הכביש הפגינו בני נוער שגויסו על ידי גורמי ימין וקראו לעברנו: "מוות לערבים". מאחר שלצדי בהפגנה עמדו גם מכרים ערבים מהעיר, הקריאות הללו צרמו לי הפעם במיוחד, ולא נתפסו עוד כקריאות גנאי ריקות, אלא כקריאות שטנה, גזענות ואיום, נגד מכריי ושכניי. למחרת הגשתי תלונה במשטרה על הסתה וגזענות (כעבור שנה קיבלתי מכתב תשובה: "התיק נסגר מחוסר עניין לציבור").

במקביל, באותה תקופה, סוקרה בתקשורת סוגיית הגזענות בקרב בני נוער בארץ וזכתה להד ציבורי נרחב, כולל פרשת המורה אדם ורטה, סקרי דעת קהל בקרב בני נוער בנושא ועוד. כל אלה גרמו לי לדאגה ואף לתחושת ייאוש, כי אם זו הרוח השלטת בקרב הנוער – איזה עתיד צפוי לנו כחברה?

חשבתי הרבה מה ניתן לעשות, והיה לי ברור שהתשובה היא בתחום החינוכי. מאחר שלדעתי יש השפעה רבה לספרים שקוראים בילדות ובנעורים, התגבשה בי מחשבה שחשוב לעודד קריאת ספרים בעלי מסרים הומניסטיים ואנטי גזעניים, וכן לתת בידי אנשי חינוך כלים שיכוונו את התלמידים לספרים אלה, וכן לערוך פעילות חינוכית בכיתות, בתנועות הנוער וכדומה, סביב ספרים אלה.

חיפשתי באינטרנט ובספריות המלצות על ספרים עם מסרים של אנטי-גזענות, ולא מצאתי. בהמשך חיפושיי, כאשר כבר התחלתי בהכנת הרשימה, נוכחתי שקיימות כמה רשימות של המלצות, אולם הן חלקיות ולא נגישות למורים, להורים ואפילו לספרנים/יות. חשבתי שהכנת רשימה כזו, שתעלה מיד בחיפוש בגוגל ותהיה זמינה לאנשי חינוך ולהורים, היא עשייה נדרשת, וגם לא מסובכת במיוחד לביצוע.

בשנת 2016 השתתפתי בקבוצת לימוד לפעולה נגד גזענות ביוזמת שתי"ל ומכון שכטר, וסדנה זו נתנה לי דחיפה נוספת למימוש הרעיון.

שאלה: איך נוצרה הרשימה?

תשובה: התחלתי בחיפושים בגוגל ובקטלוגים של ספריות ציבוריות ואקדמיות. בהמשך ביקשתי הצעות מחברי לפייסבוק ומחברי קהילות וירטואליות שעוסקות בספרות ילדים, ובהמשך פניתי וביקשתי המלצות מעורכי ספרות ילדים ונוער בהוצאות ספרים ומחוקרי ספרות ילדים. נעזרתי גם ברשימות קיימות שמצאתי בהמשך, כמו המלצות לספרים בעלי ערך חברתי בבלוג "הפנקס", רשימת המלצות שהפיצה האגודה לזכויות האזרח, ורשימות של הספרייה של מכללת דוד ילין. בדקתי מה נכתב על ספרים אלה במספר מקורות, וכך התגבשה רשימה ראשונית של כמה עשרות כותרים מסווגת לפי קבוצות גיל. כשד"ר נעמי דה-מלאך ממכללת אורנים נכנסה לפרויקט, עשינו בסבב נוסף של איתור כותרים ושל בירור וניפוי.

שאלה: למי הרשימה מיועדת?

תשובה: כאמור, היא מיועדת למחנכים – גננות, מורים, הורים, מדריכי נוער, "מורים מחליפים" בביה"ס וכדומה, וכן לספרניות וספרנים ולהורים, שחשוב להם להנחיל לילדים ובני נוער ערכי הומניזם, סובלנות, זכויות אדם ושאיפה לחיים משותפים הוגנים ולשלום.

שאלה: מי השותפים להכנת הרשימה?

תשובה: לאחר שהרשימה הבסיסית הוכנה, חשבתי איך להפיץ אותה. הגעתי למסקנה שהדרך היעילה וגם הפשוטה ביותר תהיה להעלות את הרשימה באמצעות במה אינטרנטית קיימת, כמו זו של גוף חינוכי שתומך באותם ערכים. פניתי לידידתי מחיפה ד"ר נעמי דה-מלאך, שהייתה הרכזת האקדמית של מרכז מרים רות לספרות ילדים במכללת אורנים, והיא נענתה בשמחה להצעה, ובפגישה עם הצוות הוחלט על שיתוף פעולה והעלאת הרשימה באתר המרכז. נעמי נכנסה לעובי הקורה, והפכה לשותפה מלאה לחשיבה, ארגון ועיצוב הרשימה,  נפגשנו במשך כשנה בספרייה לספרות ילדים ונוער באוניברסיטת חיפה, ועיינו או קראנו את כל הספרים הנכללים ברשימה, ערכנו חיפושים נוספים להרחבת הרשימה, והחלטנו לבסוף ביחד מה ייכלל בה.

שאלה: כיצד קבעתם מה יכנס לרשימה?

תשובה: השיקולים היו בראש ובראשונה מידת ההתאמה של הספרים למטרת הרשימה. לצד זה, היה שיקולים של איכות ספרותית ומידת הרלוונטיות לילדים ונוער היום. התלבטנו רבות עד כמה חשוב שהספרים ברשימה יעסקו ישירות בערכים המדוברים – גזענות מול סובלנות, זכויות אדם, ושאיפה לכבוד, שוויון ערך האדם ושלום, או שיש לכלול ברשימה גם ספרים הומניסטיים שערכיהם נמסרים בעקיפין. התשובה לא תמיד ברורה, הקו לא תמיד חד, לפעמים נתנו ביטוי לטעם אישי, אך בסופו של דבר הרשימה שהתגבשה כוללת בעיקר ספרים שדנים בסוגיות אלה באופן ישיר למדיי, וערכי סובלנות, שלום וכבוד האדם הם מרכזם..

שאלה: הגדרתן ברשימה שתי קבוצות גיל – "נערים צעירים" ו"נערים בוגרים" – מדוע יש שתי קבוצות?

תשובה: הגדרנו חמש קבוצות גיל. ההבדל בין שתי הקבוצות שציינת הוא שקבוצת הגיל "נערים צעירים" מתייחסת באופן כללי לגילים 15-12, וקבוצת "נערים בוגרים" מתייחסת לגילים 18-15. מובן שזה גמיש ואינדיווידואלי. אפשר לומר שהקבוצה הראשונה מקבילה לנוער בגיל חטיבת הביניים והשנייה לנוער בגיל התיכון.

שאלה: האם קראתן חלק מהספרים?

תשובה: כן, כמעט את כולם. מקצת הספרים נכנסו לרשימה לאחר שאחת מאיתנו או שתינו הכרנו וחשבו שהם ראויים. ספרים שהומלצו על ידי אחרים או התקבלו מחיפושים בקטלוגים, עיינו בהם, ולרוב גם קראנו אותם במלואם, והתרשמנו ממידת התאמתם לנושא הרשימה ומאיכותם.

שאלה: האם פנו אליכן כבר בעקבות הרשימה?

תשובה: הרשימה הועלת לאתר מכללת אורנים בסוף אוקטובר האחרון (2017). הפצנו אותה בקרב עמיתים וחברים העוסקים בנושאים קרובים, והייתה התלהבות, אבל מדובר במעגלים קטנים, וקיבלנו מעט תגובות מהקהל הרחב. הפנייה שלך שימחה אותנו מאוד ואנו מקוות שהיא תרחיב את המעגלים שייעזרו ברשימה.

שאלה: האם מכללת אורנים עושה שימוש ברשימה מלבד הכללתה באתר?

תשובה: שמעתי מנעמי שהיא נעזרת ברשימה כשהיא מלמדת את הקורס "קריאה ביקורתית בספרות ילדים", אך מעבר לכך לא נעשו פעולות של ממש. הבנתי שיש כל מני רעיונות שעוד לא הבשילו.

 שאלה: מה ה"אני מאמין" שלך בקשר לרשימה?

תשובה: אני מקווה שהרשימה תופץ ותשמש כלי עזר שימושי בידי גננות, מורים, מדריכים, ספרנים והורים – לעידוד קריאה תומכת הומניזם וסובלנות, שתיאבק בנטייה לגזענות. אני מקווה שהרשימה תגדל ותתעדכן כל הזמן. יש כוונות  להכין רשימה מקבילה של ספרי ילדים בערבית שעוסקים באותם נושאים, והלוואי ונמצא שותפים דוברי ערבית כדי להגשים את התכנית הזאת. כמו-כן, אולי בעתיד יתווספו לה גם הצעות לפעילויות חינוכיות נלוות.