לפני כמה שנים שמעתי שהדבר הבא זה "בלוגים". למרות שאני שכירה, והבלוגוספרה מתקשרת לי לעצמאיים, החלטתי שאצטרף לקורס של יונית צוק. יום מרתק שגם בסופו לא הבנתי בדיוק מה אני עושה פה… וכך עברו להם השנים וכל יום צץ לי רעיון אחר לכתיבת בלוג אך הרגשתי שעדיין זה לא זה… לפני זמן מה, הוזמנתי על ידי דני מרגלית לערב אצל אחיו. הוזמנו חברים וידידים העוסקים בחיים משותפים והרגשתי שמשהו קורה לי… בעשור האחרון נהלתי תוכניות של חיים משותפים: דיאלוג דרך הקולנוע עם איבתיסאם מראענה, תוכנית hangout-bridges עם רשת אורט, חברת גוגל ומרכז פרס לשלום, ועוד תוכניות שעוד אספר עליהם בפוסטים הבאים. כמו רבים אחרים גם לי חשוב העתיד המשותף שלנו בארץ ואיזה חברה אנו בונים פה למען הדור הצערי. החולצות

מחקרים וסקרים שנערכו בשנים האחרונות מלמדים על ניכור בין קבוצות שונות בחברה הישראלית. הגזענות, ההתנשאות והאלימות גוברות בשטח. קיימת הסתגרות בקבוצת השייכות וכל אדם מילדות נמצא בקרב הדומים לו. והשנאה לשונה והאחר מתעצמת. העמדות הקיצוניות מתחדדות ויוצרות מאבקים אלימים בשיח ובהתנהגות. ההפרדה הקיימת בין ערבים ליהודים, בין חילונים לדתיים , בין חרדים לחילונים ועוד, מחדדת בעיקר דעות קדומות. חשוב לטפח את הזהות הערכית והמורשת אך חשוב שטיפוח זה לא יבוא על חשבון האחר, אלא בתוך המרחב הפלורליסטי של חיים משותפים.

אני טוענת שהמפגש עם האחר ושיתוף פעולה עשוי דווקא לסלול את הדרך להתפתחות אישית וחברתית ממקום של חיזוק השייכות של כל צד לתרבותו ומורשתו ביחד עם הוקרה לתרבות האחר ואין לחיות בפחד ובחרדה שההוקרה לאחר וחיים משותפים עמו, תגרום להיכחדות מורשתי שלי. אני יודעת שאני לא לבד בעשייה ובחשיבה. אך עדיין מה שבולט הוא חוסר האמון והמעשים הקיצוניים היוצרים הפרדה, הרבה יותר מהעושים למען חיים משותפים.

לכן, כאשר הגעתי לערב אצל ינקי מרגלית, שכולו אומר חיים משותפים התרגשתי מאד. הגיעו עוד אנשים שמאמינים שיכול להיות פה טוב יותר. לידנו ישבו אוהד נהרין, איתי מאוטנר, מריוס נכט ועוד אנשי תרבות, מדע, עסקים, ארגונים, עמותות וכיוב' אשר זעו באי נחת בכסא, מחשש למצב בישראל, ואולי גם קצת מתקווה לשינוי שהחלה לחלחל באוויר.

איתי מאוטנר/ צלמת קרן ויינטראוב

איתי מאוטנר/ צלמת קרן ויינטראוב

 

דני מרגלית

דני מרגלית

אוהד נהרין

אוהד נהרין

 

נורמן עיסא

נורמן עיסא

ביחד הקשבנו לשירים של להקת "פשוטי הרחוב" ששרו עם נורמן עיסא ומיד לאחר מכן דברו בזה אחר זה – בני אדם – וסיפרו על מעשיהם בתחום של חיים משותפים. ובכל דקה שעברה, וירד ועלה עוד משהו או משהי, התחושה היתה של התרוממות רוח.

unspecified (17)

להקת פשוטי הרחוב

להקת פשוטי הרחוב

ינקי מרגלית

ינקי מרגלית

 

כל הצילומים המקסימים מהאירוע אחראית קרן ויטנראוב המוכשרת

כל הצילומים המקסימים מהאירוע אחראית קרן ויטנראוב המוכשרת

אווירה 4

Tווירה 2

התרגשתי מהשיח על החיים המשותפים "שיש" ולא על "מה שאין"… לא ניתן היה להישאר אדיש. כל דקה הצטרפה לשניה ורק רצינו שזה לא ייגמר לעולם. לבסוף רוני דואק, ללא תכנון מוקדם, החליט לתרום תקציב למס' עמותות, דרך שיתופים.

רוני דואק

רוני דואק

כשהסתיים לו הערב אפילו הקנס שחיכה לי על שמשת המכונית לא הצליח להחזיר אותי למציאות כל כך מהר.

קרן קטקו איילי

אולי יפי נפש יאמרו ואולי ישייכו לצד פוליטי זה או אחר, אך לא ניתן היה להתווכח על העשייה שהוצגה בערב למען שינוי חברתי. ועוד באותו הערב החלטתי שאני רוצה שכל החברה הישראלית תראה ותחווה את אשר נגלה לעיני באותו הערב. הריבוי הגדול של עושים למען החברה שלנו ולעתידה שתהיה מכילה וסובלנות יותר לאחר. ולכן החלטתי שארים בלוג/אתר שיהווה פלטפורמה לכל מי שעוסק בחיים משותפים. שתיווצר קהילה רבת משתמשים שתחשוף את העשייה החברתית שלה. ואכין לכך במה ראויה שתופץ בכל מקום.

היות והגעתם לסוף הפוסט הראשון שכתבתי אשמח מאד אם תתחברו ותשפיעו ראשית כתבו לי תגובה פה ותוכלו גם לקרוא אודות הבלוג באופן כללי וכיצד הוא גובש לצורה הנוכחית שלו בלינק פה.