יום שלישי – 19/7/16 רמלה ולוד ערים מעורבות

שוק רמלה לוד

רוצים סובלנות בחברה הישראלית

נמשיך לשתף במסע למען סובלנות, של בני ובנות גרעין במדבר שסיימו את שנת השירות שלהם, מטעם הצופים (שנה לפני הגיוס), צעירים בני 19 שיזמו והחליטו לציין את סוף השנה המשמעותית שעברו במסע ברחבי הארץ. המטרה להפגיש בין אוכלוסיות שונות וליצור שיחה ישרה ובגובה העיניים בכל רחבי הארץ. גרעין במדבר הגיעו לשווקים המפורסמים של שתי הערים המעורבות – רמלה ולוד. בשווקים של רמלה לוד, הם פגשו משפחות מגוונות שהגיעו לשוק לקניות באמצע השבוע. או מוכרים בדוכנים בשוק איתם דברו ויצרו שפה משותפת. נקודת המבט של התושבים היתה של עיר מעורבת שחיים במשותף בצורות שונות, חלקם מעורבים יותר וחלקם מתבצרים דווקא יותר במוכר להם ולחברה לה הם שייכים למרות הקירבה ולעיתים אף השכנים הצמודים ל"אחר". בערים מעורבות כאילו נדרשת סובלנות מוגברת. הם מודעים שיש הרבה תוכניות חינוכיות שמקמדות שותפות בעיר וסובלנות בבתי הספר בנושאים הללו. שוק רמלה לוד 2FB_IMG_1469251585803[1]FB_IMG_1469251592911[1]

במתנ"ס שיקגו בלוד פגשו את המנהלת פאתנן זינאתי, מנהלת פורצת דרך שמנסה כל העת להביא לסובלנות ולחיים משותפים באוכלוסיה בעיר המועורבת לוד. גרעין במדבר הצטרפו למעגלי שיח בהנחיית מנחים מפורום המשפחות השכולות. ולמעגלי השיח הגיעו מרחבי העיר תנועת הנוער העובד, תנועת לפיד, מדצ"ים מהחברה הערבית בעיר, פעילי המתנ"ס ועוד. המנחים פרסו לפני המשתתפים נקודת מבט אחרת. גרעין במדבר עדיין לא נחשף לנקודת מבט זאת. הם סיפרו כיצד חיים בצל מוות של בן משפחה קרוב ואהוב שמת כתוצאה מהסכסוך.  בשיח הועלו למרות האובדן הגדול, רצון למצוא דרך משותפת לחיים, קריאה למניעת שכול נוסף, לדו-שיח, סובלנות, שלום ופיוס. דובר על פיוס ראשית בין אנשים. לחוג ההורים – פורום המשפחות, אין עמדה מוצהרת על הפתרון הפוליטי של הסכסוך, מוסכם על רוב חבריו כי הפתרון חייב להיות מושתת על מו"מ חופשי והבטחת זכויות האדם הבסיסיות. המפגש היה מרתק והוסיף עוד נדבך לימים שעוברים על הצעירים מגרעין במדבר.

FB_IMG_1469251496936[1]

גם הנוער העובד והלומד מלוד הגיעו לדבר על סובלנות

מעגלים במתנס לוד

הרצאתה של לאה שקדיאל – שברה את המיתוס על הציונים הדתיים…

ברמלה הגיעו למסעדת "סמיר" ברמלה, לשמוע את הרצאתה של לאה שקדיאל. לאה שקדיאל, נולדה בירושלים, אך ב 1978 עברה לגור בירוחם מתוך תפיסה ציונית דתית לקדם את השלום כמצווה דתית שחשובה על פי תפיסתה, יותר מאשר התיישבות בכל שטחי יהודה, שומרון וחבל עזה. ומאז חיה בירוחם ומקדמת את הסובלנות בחברה הישרלאית. לאה, כהנה כחברה באגודת זכויות האזרח, ופועלת לקידום מתן שוויון זכויות לכולם. לאה, ספרה על השתתפותה כחברת מחסום watch, תנועת נשים שמתנגדת לשליטה הישראלית ביהודה ושומרון. ולפגיעה בחופש הפעולה של פלסטינים הנגרמת בבאמצעות מחסומי צה"ל.היא ספרה על פעילותן של חברות התנועה לתעד ולצפות בהתנהגותם של חיילי צה"ל במחסומים. לאה שקדיאל, אישה פורצת דרך, אשר יצרה תקדים בכך ששלושה שופטים פסקו לטובתה בבג"ץ, לכהן כאישה ראשונה במועצה הדתית בעירה.  כמו כן חברה במרכז לסיוע לנשים בנגב, ומבחוייבותה לצדק ושלום על כך הרחיבה במפגש.

לאה שקדיאל עצמה

לאה שקדיאל

עוד לאה שקדיאלרמלה לאה שקדיאל

הרצאה לאה שקדיאל 2הרצאה לאה שקדיאל

גם סמיר בעל המסעדה סיפר על משפחתו ועל ההיסטוריה שלו שהחלה בכלל ביפו במסעדה של אבות אבותיו ובעקבות המאורעות שם עברו לרמלה וגם שם לא שקט המצב וחשבו לברוח לירדן אך בסופו של דבר קבלו החלטה להישאר ברמלה עם העסק המשפחתי של המסעדה שעוברת מדור לדור. במסעדה מתקיימות גם סדנאות והופעות.

יום רביעי  – 20/7/16 – גינות שומרון – נוסעים להתנחלות…

מועצה מקומית  קרני שומרון היא התנחלות במרכז השומרון מאז 1976, נמצאת כ-20 קמ' מזרחית לכפר סבא. גינות שומרון הוא אחד משלושת היישובים של המועצה. שם התארחו גרעין במדבר.

קרני שומרון

מנהלת המתנ"ס,זהר וייסמן לקחה את גרעין במדבר לסיור ברחבי המועצה.

Eרני שומרון 3גינות שומרון

ולאחר מכן הופרדו הבנים והבנות. הבנים הלכו להתארח בישיבת הסדר והבנות הלכו למדרשה. רב המדרשה שוחח עם הבנות על השקפת עולמו ומה לדעתו צריך לקרות במדינה. הדעות היו מנוגדות ולא היתה הסכמה כלל, אך השיחה היתה מכבדת ומעניינת. הבנים גם שוחחו על סוגיות מורכבות כמו דת ומדינה.

קרני שומרון 1

משם נסעו לפגוש את משה זר המתגורר בקרני שומרון. משה זר היה חבר במחתרת היהודית וגם הורשע ב 1985 בגרימת חבלות וחברות בארגון טרור. הוא אב שכול לבן שנרצח בזמן האינתפאדה השניה ובעצמו פצוע מלחמת סיני. בני הגרעין חוו אותו "כאדם מאד מבוגר שחווה הרבה מאד בחיים, היו לו דעות נחרצות על נושאים רבים שלהם ולדרך הפעולה שלו, כלל לא הסכימו" עוד אמרו כי "השיחה היתה קשה ולא תואמת את רוח השיח שחוו עד עכשיו. הוא בעיקר הרצה את רעיונותיו הקיצוניים ולא הכיל דעות אחרות. הוא קיצוני והראה לנו בדיוק דוגמא לצדדים קיצוניים בחברה הישראלית שלא היינו רוצים שיהיה להם מקום, מבחינתנו בכלל היינו רוצים למחוק את המפגש הזה".

קרני גינות שומרון

השיח ברחובות גינות שומרון היה שונה מכל שיח שחוו עד עכשיו בירוחם, שדרות, אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, רמלה ולוד. הפעם היה שיח עם אנשים שרובם ככולם עם דעות מנוגות ושונות בלבד שגינו את הדעות השונות משלהם. היה שיח לא קל, ומצד שני הרגישו בני הגרעין כי זה המקום המדויק להכיר דעות אחרות ומנוגדות לגמרי.

המפגש עם ראש המועצה, מר יגאל להב היה מפתיע, אחרי הדעות הנחרצות שחוו במפגשים במהלך היום, ראש המועצה, דבר על ערכי חיים משותפים. דבר על החשיבות להנחיל לדור הצעיר ערכים של כבוד האדם, ראיית השונה וקבלתו. הוא סיפר על היותו בוגר תנועת הצופים והתחבר לעשייה של בני הגרעין.

בערב נפגשו בני הגרעין עם בני נוער וצעירים מתנחלים. דברו על דת, ערבים, שיח והתבטאויות גזעניות שכל כך אופייניות לחברה הישראלית ועל הסטיגמות שיש לצעירים על מתנחלים. המפגש עמם יצר קשר אנושי חם ורוח הדברים למרות שוני בדעות היה חשוב כי שוב הרגישו הצעירים כי עד עתה הסטיגמות שהיו להם כלפי מתנחלים נופצו לחלוטין. אמנם להרבה מהדעות של מי שפגשו ודברו עד אור הבוקר לא הסכימו, אך היה בסיס להדברות ולקבלת האחר והיה אף רצון לשמור על המשך קשרים. ההרגשה היתה מלבבת כי רק בצורה כזאת ייתכן לכידות בחברה הישראלית. לו היו אומרים לחלק מחברי הגרעין שהם ישנו בהתנחלות הם היו מתנגדים לכך אבל כחלק מהמסע הם שיתפו פעולה ונחשפו לצד שלא הסכימו להכיר לפני כן ולפתע התגלה כאנושי ביותר. היה הרבה מן המשותף למרות השונה.

Dינו תקרני שומרוןגינות קרני שומרון 5גינות קרני שומרון

יום חמישי בית שמש – (21/7/16) – נפגשים גם עם חרדים

לבית שמש הגיעו ישר לקיבוץ העירוני בבית שמש – קיבוץ תמוז. שם נפגשו עם מקימיו, ושמעו על הרעיון של הקיבוץ העירוני שאינו יישוב יחיד אלא מאוגד כהתארגנות שממוקמת גם בתוך עיר. הנחת היסוד של הקיבוץ העירוני הוא שהרעיון השיתופי ניתן להיות מיושם בכל סביבה חברתית, בכפר או בעיר.כל בוגר עובד לפרנסה אך הם חיים תחת עקרונות של קופה משותפת ולכן ההכנסות האישיות מצטרפות לקופה המשותפת ומתחלקות לפי גודל המשפחה וצרכיה עם עקרונות שוויוניים. מדובר גם על שותפות ערכית ועל עזרה הדדית. כמו כן ישנם יוזמות כלכליות משותפות לכלל החברים בקיבוץ תמוז. הקשרים החבריים תרבותיים של הקבוצה מאד חשובים ויש על כך תשומת לב מירבית לחיים החברתיים והתרבותיים באירועים, חגים, לימוד משותף וכיוב'בית שמש

המפגש עם חרדים מתנועת שיוויון עכשיו היה התנסות מיוחדת מאד. דובר על סולדריות חברתית וכיצד מתגברים על פערים בין החילוניים לחרדים. לאחר מכן עברו פעולה עם סיפור הפולחן הגוף של שבט ה"יאקירמא" על פי הוראס מיינר. דברו על כיצד מתגברים על פערים גדולים החברתיים והתרבותיים. וכיצד יוצרים חברה בעלת לכידות, כיצד ניתן שכל קבוצה תשמר את האמונה והתרבות שלה אך יחד כחברה ישראלית יוכלו לחיות בחיים משותפים. דובר על סובלנות, אכפתיות התחשבות ועשיה משותפת. כיצד ניתן להתגבר על הגורמים שמפלגים ויוצרים סטיגמות על כל קבוצה. כיצד מתאחדים. תוך כדי דיונים חפשו פתרונות ורעיונות שונים לא תמיד פתירים, אך עצם הדיון בנושא והמפגש הראשון של גרעין במדבר עם חרדים הוסיף תובנות שנוספו לכל מה שחוו עד עתה בהכרות עם השונה והאחר.

בית שמש 3בית שמש 2

כיצד התחיל המסע… אם עוד לא קראתם כדאי לכם להתחבר פה…