הפעם כותבת גם על חוויה אישית, קצת על חינוך לערכים, איפוק ואיזון, ואוסיף חדשות וחומרים מהרשת החברתית שלא הובלטו על מנת להציג תמונה שתראה עוד כיוונים…

צילום שומרת איסק

חוויה אישית –

כתושבת זכרון יעקב, הימים ימים מורכבים. הכל החל בהודעה נמהרת לבוא לפנות את ענבר מהמשפחתון ובאותה שניה בקשה לרוץ לתת יד, עם צינור המים, כי החצר של אחותי עולה באש. והכל הסתיים ברכוש בלבד. בזכות תושיה רבה, ועזרה גדולה של התושבים וכוחות הכיבוי וההצלה. שוב בשעת משבר התחזקה הסולידריות החברתית, הנתינה, הערבות ההדדית, ההתנדבות והעמידה האיתנה של החברה מסביב. אבל לצד הכוחות האלו הייתי עדה, באופן אישי, למורכבות חברתית, להאשמות קשות, להכללות ולשיח לא מכבד. דבר שהגביר את הקושי. כל אמירה שלי המנסה להביא להפסקת אש, לאזן ולא לאפשר הכללות, התקבלה דווקא כהוספת שמן למדורה. איחולים נוראיים; "חכי שישרף לך הבית ואז סוף סוף תדברי אחרת…", ואם הצגתי ללמידה, נתונים היסטוריים, הואשמתי כיוצרת השוואות שלא ראויות… למרות שלא לשם השוואה הבאתי פרשות אלו, אלא לשם הבנה שתוצאותיה של התנהגות מכלילה הביאה פעמים רבות להסתה ולאסון. בחוברות שהוציא השירות הפסיכולוגי החינוכי הארצי ב-קיץ 2014, להתמודדות עם מצבי משבר, נאמר כי במקרים בהם יש חרדה ואי וודאות מאיום גדול, יש נטיה נורמטיבית לפצל בין טוב ורע, לחפש אשמים וגם למצוא. ככל שהאיום הנתפס גדול יותר, מתפתח שיח של הקצנה וקולות האשמה על קבוצת אוכלוסיה גדולה בעיקר של המיעוט – וראינו כבר שהשיח יכול להפוך למעשים.

צילום שומרת איסק

בימים האחרונים בולטת המורכבות שמציפה קונפליקטים שבאים לעיתים לידי ביטוי בהבעת עמדות והתנהגויות פוגעות נגד קבוצות שונות בחברה הישראלית. ביטויים אלו התרחשו במעגלים רחבים ובמרחבים שונים, במפגשים בין אישיים וכן במרחבים וירטואליים, ברשתות החברתיות ובתקשורת.

עוד כתבו הפסיכולוגים משפ"י, כי כולנו עשויים להקצין את עמדותינו והתנהגותנו בעקבות תחושת האיום. נשאלת השאלה איך במצב איום זה ניתן להכיל את הפלורליזם ומנעד הקולות שבתוך כל אחד מאתנו וביננו? רואים שיש קושי לשמור על הסתכלות מאוזנת במצב רגשי זה. הנטייה היא לחשיבה סטריאוטיפית, מבוססת על דעות קדומות תוך הכללה על הכלל. אלו הם מנגנונים פסיכולוגיים המשמשים כהגנה בפני חרדה. אז חייבים למצוא דרכים להתמודד עם כך. אני חושבת חינוך חינוך חינוך !!!!!!

צילום אביב רייכמן

חינוך לערכים-

בתור אשת חינוך, בקשתי מבתי הספר שאני קשורה אליהם ליצור תהליכים חינוכיים ולמנף לשיח, את גל השריפות, לתהליך חינוכי רחב ועמוק שכולל גם היבטים רגשיים לפי הנחיות צוותי הייעוץ וגם להיבטים חברתיים ערכיים שיובילו הרכזים החברתיים ערכיים. מומלץ לצרף את כל תחומי הלימוד (היסטוריה, תקשורת, אזרחות וכיוב'). חומר עזר רב מצאתי בחוברת הנ"ל, שהוציאו שפ"י, המטה לחיים משותפים ומנהל חברה ונוער בשנת 2014, אחרי משבר הקיץ – "צוק איתן" החוברת נקראת: "שיח רב תרבותי מוגן, התנהלות במצבי קונפליקט ומניעת גזענות ניתן להכנס פה", חשוב למצוא דרך להגביר את המודעות לסטריאוטיפים שלנו, ולהציב שאלות מבוססות ערכים, שיעזרו לנו בהצבת הגבול בין מחשבה לפעולה. לעסוק בהגברת המודעות לתהליכים החברתיים המתרחשים בקרבנו, בזיהוי ההשלכות והאפיונים של חיים בחברה רב תרבותית, ובקידום שיח והתנהגויות מכבדות המאפשרות מוגנות חברתית ואף התקרבות או קירבה בין הקבוצות.

צילום רונית סחייק

להלן דוגמא להצעה לחוקי שיח מוגן, על פי תכנית קש"ר שניתן להשתמש בהם כאשר דנים בנושאים הבוערים

• נדבר על עצמנו ועל ניסיוננו ולא על אחרים
• לא נעשה הכללות ולא נעיר הערות על "טבע הדברים" (דרכו של עולם)
• לא נניח הנחות, אלא נשאל ונברר את כוונת הדברים של האחר
• לא נתפרץ לדברי השני ונשמור על זמן מוקצב לכל המשתתפים
• נקשיב עם סובלנות לא תוך כדי ויכוח או תגובתיות
• נשתדל לשמור על קשר עין ועל שפת גוף מקשיבה
• נשמור על חוסר זלזול ושיפוטיות כלפי האחר
• לא נאפשר הסתה לתוקפנות, איום ופגיעה
• אם יש יציאה משליטה המורה עוצר את השיחה
• ננסה לשרוד ולהתאפק גם כאשר הדברים הנאמרים קשים לשומע

עוד זוויות וכיוונים

הנה דוגמא לשלוש כותרות של שלושה עיתונים, "ידיעות", "ישראל היום" ועיתון "הארץ" שהעבירה לי המדריכה הארצית לתקשורת ד"ר איבנה רטנר. מי שרוצה לקרוא על ההבדל ביניהם וניתוח מעמיק יותר מוזמן לקרוא בעין השביעית. גם בלי להעמיק רואים זוויות שונות בכותרת, ומעניין לראות את ההבדלים בכותרות הראשיות ובכותרות המשנה.

ננסה לאזן קצת

הבאתי פה קישורים לחדשות שלא מעלות רשפים וניצוצות למשל פה באתר חדשות וואלה נכתב כי "מלבד שריפות רבות שפרצו בדרום לבנון, בצפון מצרים ובחלקים נוספים של המזרח התיכון, אש התלקחה גם בחברון, בשכם, ברמאללה ובג'נין. לפי כלי תקשורת פלסטיניים, בכמה מוקדים נראו מתנחלים נמלטים מהשטח". פה בחדשות באתר ynet מראים כי לראשונה מאז אסון הכרמל, מסייעים צוותי כיבוי מהרשות בכיבוי אש בתוך שטח ישראל. שמונה צוותים הגיעו לסייע באזור שער הגיא ובחיפה. מצרים וירדן יסייעו גם בכיבוי השריפות. לפי החדשות אחרי שהאש שככה, איש כבר לא טוען היום שרוב השריפות נגרמו מהצתות. המשטרה אומרת שליש, שר הביטחון ליברמן דיבר על 17 מתוך 110 ומבקש שנחכה להמשך החקירות. והאדמה – האדמה עליה הולכים אנו האנשים – חרוכה.

חומרים מרחבי הרשת שחשוב לראות אותם לשם האיזון:

התחברתי לדבריו האותנטיים שכתב גלעד מוליאן :"לכל החברים ששואלים – אנחנו בסדר. השריפה מהוואדי ממש נגעה בבנין, אבל העובדה שבונים אצלנו תמ"א 38 וגילחו כמה עצים לפני חודשיים, תושיה של כמה שכנים וכבאית שהגיעה בדיוק בזמן, עזרו לשמור על הבנין. הערה בכל זאת על המצב – לא יודע אם השריפות הן תוצאה של הצתה מכוונת או נסיבות אחרות. מחכה לשמוע מה אומרים הגורמים המוסמכים, ולא רב סרן שמועתי וסגן אלוף פיסבוקי. בכל מקרה את זה אני כן יודע להגיד – כשהאש כבר ממש נגעה בבנין שלנו לפני שעתיים, היינו שם שני שכנים ועוד 4 פועלים פלסטינים שסירבו להפצרות השוטרים להתפנות ועזרו לנו עם כמה צינורות להציף במים את בלוני הגז והעצים הקרובים לבנין, כדי שהבנין לא יעלה באש, כפי שקרה בבניין הסמוך אלינו. אח"כ הגיע צוות כיבוי שכולל שני כבאים – אחד יהודי, השני ערבי שמאוד עזרו לנו. זה מה שעזר לשמור על הבנין מלהיחרך כולו היום. זה היה מאוד קרוב. לעומת זאת, יש לא מעט אנשים שלא מסתפקים באש שבוערת בימים האחרונים, ומקפידים לנצל את ההזדמנות גם להבעיר את השנאה בפיסבוק ובקבוצות וואטסאפ, כלפי הציבור הערבי שחי איתנו פה, במיוחד בחיפה. את האש הפיזית יכבו עוד מעט, את אש השנאה יהיה קשה מאוד לכבות."

מה אתם אומרים?

אולי תרצו לראות את אירועי דצמבר הקשורים לחיים משותפים – כדאי לכם ללחוץ פה