מיזמים

Conntix

סוג: מיזמים
מה מובילים? המטרות/החזון

בעולם ההולך ונהיה רב-תרבותי ומחובר וירטואלית, קיים צורך בניהול מקצועי וחדשני של תהליכי שילוב רב-תרבותי ופתרון סכסוכים.
מטרתנו ב Conntix היא לענות על הצורך הנ"ל ולקדם אינטגרציה בין תרבותית ודו-קיום בעזרת מתדולוגיות חדשניות וכלים טכנולוגיים מתקדמים. אנו מאמינים כי בעולם בו הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מהיר ומשפיעה בצורה עמוקה על התקשורת הבינאישית, חובה לבחון ולפעול לשילוב רב-תרבותי גם במרחב הוירטואלי ודרך טכנולוגיות מתקדמות. במשך שנים אספנו ידע אקדמי מתחום חקר הסכסוכים וצברנו ניסיון רב בפעילות תכנון והנחיה של פרויקטים משותפים בין ישראלים ופלסטינים, יהודים וערבים ופיתחנו מתודולוגיות יעילות להפחתת שנאה, קידום הבנה ויצירה משותפת. בין הכלים שאנו משתמשים בהם: שימוש ברשתות חברתיות לניהול תהליכי דיאלוג (People-people) , שיטות חדשות להשפעה (Impact) על קהלי יעד ממוקדים ופיתוח של כלים טכנולוגיים מתקדמים כגון בינה מלאכותית ומציאות מדומה להגברת אמפטיה.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

הארגון עובד בשיתוף פעולה עם עמותות, ארגונים בינ"ל שגרירויות ומוסדות אקדמאיים בפרויקטים המקדמים שילוב רב-תרבותי ופתרון סכסוכים. הפרויקטים כוללים: ניהול והנחיה של קבוצת יזמים ישראלים-פלסטינים, בנייה ותפעול של פרויקט המקדם שת"פ בין החברה האזרחית בישראל וטורקיה ויצירת רשת של מנהיגים צעירים הפועלים לשיפור יחסי ישראל אירופה. בנוסף אנו מעבירים מספר רב של סדנאות והכשרות בנושאי פתרון סכסוכים וטכנולוגיה באוניברסיטאות בארץ ובעולם ובתוכניות מנהיגות המכשירות את המשתתפים לראיה רב-ממדית התורמת להפחתת שנאה ודעות קדומות.

מה מציעים עבור קהל היעד?

1. תכנון, ניהול והנחיה פרויקטים בין תרבויות וקבוצות בסכסוך ע"י תהליכים מקצועיים המערבים חדשנות וטכנולוגיה.
2. סדנאות והכשרות לפתרון סכסוכים באמצעות טכנולוגיה, שינוי וקידום מדיניות באמצעות כלים טכנולוגיים מתקדמים, ניהול דיאלוג קונסטרוקטיבי ברשתות חברתיות ועוד
3. ייעוץ בנושאי פתרון סכסוכים באמצעות טכנולוגיה וחדשנות.

במה מעוניינים?

נשמח לשתף פעולה עם עמותות המאמינות בצורך בניהול מקצועי וחדשני הפרויקטים בתחום החברה המשותפת, בהכשרת צוותים, משתתפים וייעוץ.

קישור לאתר
שם איש קשר: אריק סגל
מייל איש קשר: arik.segal@conflictech.com

TEC4Schools

סוג: מיזמים, תוכניות
מה מובילים? המטרות/החזון

תכנית TEC4Schools להוראה וללמידה משמעותית, מקוונת ורב-תרבותית פועלת משנת 2013 במטרה ליצור אמון בין מגזרים שונים בדרך לחברה טובה יותר.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

תלמידים מכל המגזרים והתרבויות עובדים יחד כל השנה באינטרנט לפי המודל שפותח במרכז TEC המפעיל תכניות בכל רמות מערכת החינוך: מהיסודי ועד קורסים רב מכללתיים במכללות להוראה. עוד כולל המרכז כנסים בין לאומיים, ימי עיון, השתלמויות מורים ומחקר.

מה מציעים עבור קהל היעד?

מודל הלמידה: התלמידים מחולקים לאשכולות של שלוש כיתות מעורבות מהחינוך הממלכתי, הממלכתי דתי, ומהמגזרים הערבי והדרוזי. העבודה מתקיימת בקבוצות של שישה תלמידים (שניים מכל תרבות) החוברים לביצוע משימות שיתופיות ברשת. התקשורת הדרגתית: א. טקסטואלית. ב. קולית. ג. חזותית. ד. מפגש פא"פ. לפי מודל TEC, נוצרים בהדרגה קשר ואמון הדדי בין התלמידים מהתרבויות השונות, כהכנה למפגש פנים מול פנים חווייתי ומרגש בסיום תהליך הלמידה השנתי של התכנית.

התכנית נפתחת בגיבוש של מורי התכנית במשך שלושה ימים במרכז ההדרכה. כל שלושה מורים, אחד מכל תרבות, מצוותים לאשכולות העבודה ומכינים את התכנית הייחודית ואת המשימות לתלמידיהם. מדריכי TEC4Schools, בפיקוח הסגל המנהל, מלווים את הקבוצות לאורך השנה, מבקרים בבתי הספר ומקיימים מפגשי הדרכה סינכרוניים.

רשת TEC: הפעילות מתבצעת ברשת חברתית ייחודית לתכנית וכוללת שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת: שיתופיות ברשת, תקשורת סינכרונית וא-סינכרונית מפגשים בעולמות וירטואליים ועוד, להפקת תוצרים שיתופיים וביצוע פעילויות לימודיות מתוקשבות הדורשות חשיבה ושיתוף פעולה מסדר גבוה

האי של TEC : מרכז TEC פיתח אי וירטואלי רב-תרבותי ייחודי, מרחב וירטואלי חינוכי ייעודי ובטוח, שמאפשר התנסות באמצעות אווטרים בפעילויות שיתופיות ללימוד תרבויות אחרות. ובו התלמידים נפגשים לומדים ואף בונים ומעצבים יחד בית משותף לכל קבוצה.

במה מעוניינים?

בתי ספר שרוצים להצטרף עם כיתות ה' בעיקר.

קישור לאתר
שם איש קשר: ד"ר אילן נגר, גב' ריבה שפיגל
מייל איש קשר: i290030@gmail.com

אג'יק- מכון הנגב

סוג: מיזמים, עמותות
מה מובילים? המטרות/החזון

חזון
חברות שוויוניות ומשגשגות בנגב, בארץ ובעולם הפועלות במשותף לקידום שלום ופיתוח אנושי בר קיימא.

ייעוד
אג'יק-מכון הנגב הינו ארגון פיתוח ערבי-יהודי ללא מטרות רווח ובסיסו בנגב.
אנו פועלים לפיתוח אנושי בר-קיימא בקרב חברות העוברות תהליכי שינוי משמעותיים ומסייעים בהצמחתן של קהילות שוויוניות ומשגשגות החיות בשלום.
בפעילותינו בארץ, אנו מתמקדים בתהליכי פיתוח קהילתי בקרב הערבים-הבדואים תושבי הנגב כחלק מהחברה הפלסטינית אזרחי ישראל. אנו פועלים ליצירת שותפות אמת בין האוכלוסייה הערבית והיהודית ומקדמים צדק חברתי וכלכלי עבור כלל תושבי המדינה.
בתוכניות באזור המזרח התיכון אנו פועלים לקידום שלום ושיתוף פעולה המבוססים על שותפות בין אזרחים (people-to-people).
בפעילותינו עם מדינות מתפתחות, אנו מקדמים מודלים לפיתוח חברתי-כלכלי צודק ובר-קיימא.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

אג'יק מכון הנגב- מפגישה ומייצרת מרחב משותף בין החברה ערבית ויהודית במטרה לאפשר להם לחקור ולגבש את זהותם האישית דרך אינטראקציה עם ה"אחר" באופן ישיר ובלתי אמצעי. החברה לומדת להכיר ולהעריך את האחר ואת תרבותו במטרה להפחית סטראוטיפים ודעות קדומות, לחזק יחסי אמון, לעודד שיתופי פעולה למען חיזוק המרחב המשותף ולקדם הבניית אזרחות משותפת ושוויונית ואגב כך גם נחשפים לסוגיות חברתיות-כלכליות ופוליטיות בנגב בפרט ובמדינה בכלל.
בנגזרת מכך מודל זה מוכל בתוך הארגון על ידי קיום חיים משותפים ארגוניים ובניית ותכניות ופרויקטים אשר מבוססות על ערך השוויון והשותפות.

מה מציעים עבור קהל היעד?

"אוהל המתנדבים" היינו מחלקה ייחודית להתנדבות בחברה הערבית הבדואית, ופועל משנת 2002 במסגרת אג'יק – מכון הנגב. אוהל המתנדבים, השוכן בעיר העתיקה בבאר-שבע, מפעיל מערכת התנדבות ענפה (אשר הינו ארגון נוער רשמי המוכר על ידי משרד החינוך ) מתוך הקהילה המקומית ולמענה ומקיים מגוון ותכניות למגוון רחב של גילאים. האוהל הוקם במטרה לחזק את האחריות הקהילתית ואת האזרחות הפעילה בחברה הערבית-בדואית בנגב בפרט ובחברה הפלסטינית בישראל בכלל. ותכניות האוהל מקדמות שינוי חברתי ומסייעות להעצמת הקהילה ולהתפתחותה כחלק בלתי נפרד של החברה האזרחית בארץ.
אוהל המתנדבים מהווה גם מרכז לשותפות ערבית-יהודית ומשמש כחממת התנדבות מקצועית באיתור ובהדרכת מתנדבים ערבים מהנגב ומתנדבים יהודים מכל רחבי הארץ כמן כן מקיים ותכניות של דיאלוג ומפגשים בין החברה היהודית והחברה הערבית במגוון רחב של גילאים. צוות האוהל מכוון את השתלבותם של המתנדבים במסגרות התנדבות מגוונות, ביניהן מוסדות חינוך, ארגונים וולונטאריים, מוסדות קהילתיים ומגוון רחב של גופים אחרים הזקוקים לפעילות התנדבות לטובת הקהילה. כיום מתקיימת רוב הפעילות בחברה הערבית בנגב, חלקה בחברה היהודית בנגב ובהתפרסות הדרגתית לשאר חלקי המדינה.

במה מעוניינים?

אנו מעוניינים בחיבורים עם ארגונים חברתיים מקומיים מכל רחבי הארץ אשר מקדמים חברה משותפת. מחפשים שותפים למגוון התכניות שלנו.

קישור לאתר
שם איש קשר: סלימן אלעמור
מייל איש קשר: slimanamor@a-n.org.il

אגודת המפגש הבין דתי

סוג: מיזמים, עמותות, פורומים, תנועות
מה מובילים? המטרות/החזון

אגודת המפגש הבין דתי קמה בשנת 2001 במטרה לעודד פעילותם של אזרחים מן השורה לעיצוב החברה בה הם חיים כך שתהיה חברה המקבלת, מכבדת ומעודדת את זהותה העצמית הייחודית של כל קהילה ובה בעת מקיימת יחסי שכנות טובה וידידות ביניהן.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

אגודת המפגש הבין דתי פועלת לקידומם של רב-קיום אמיתי בתוך החברה הישראלית ושלום אנושי עם שכינינו באמצעות שימוש בשיח בין-דתי אינטראקטיבי שאיננו פוליטי והנטול סדר יום פוליטי – גלוי או סמוי. אנו מאמינים שבכל פתרון פוליטי אפשרי ימשיכו לגור יחד יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים ושעדיף לכולם שנלמד להתקיים יחד בהרמוניה תוך שמירת וכיבוד ההבדלים שבינינו. אנו מאמינים שהשיח הבין-דתי מתאים במיוחד למטרה זו שכן הוא מזמין את משתתפיו לבוא ממקום עמוק יחסית בתוכם, הוא עוזר לגלות קווי דמיון משמעותיים בין משתתפיו והוא מעודדם לקבל ולכבד את ההבדלים שביניהם כגורם מעשיר ולא כגורם מאיים.

מה מציעים עבור קהל היעד?

אגודת המפגש הבין דתי מקיימת קבוצות קבועות למפגש בין דתי ומעודדת הקמת קבוצות נוספות בכל רחבי הארץ. עד כה הקימה האגודה 78 קבוצות – מהגליל העליון ועד אילת, כולל שבע-עשרה קבוצות ישראליות-פלסטיניות.

במה מעוניינים?

- משתתפים לקבוצות קיימות
- יזמים להקמת קבוצות מפגש חדשות (כולל סוגי קבוצות חדשים)
- עריכת סרטוני תדמית
- יחסי ציבור
- עיצוב תוכן וגרפיקה של מסמכים

קישור לאתר
שם איש קשר: יהודה סטולוב
מייל איש קשר: yehuda@interfaith-encounter.org

אפשר אחרת

סוג: מיזמים, עמותות
מה מובילים? המטרות/החזון

החזון - יצירת שוויון, סובלנות ויחס מכבד בין אזרחים יהודים וערבים בישראל באמצעות הכרות בין תרבותית, מעמיקה חווייתית וארוכת טווח.
אנחנו פועלים להגיע לשם ע"י פעילויות במעל 50 בתי ספר בשנה, המפגישות תלמידים ערבים ויהודים לתהליך ארוך ומשמעותי של הכרות באמצעות סדנאות חווייתיות, מפגשים ושיחות לאורך שנת לימודים.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

הפעילות שלנו מבוססת על תהליך ארוך טווח- דיאלוג משמעותי וחוויתי בין ילדים, הורים ומורים יהודים וערבים, משני בתי ספר בעיר מעורבת או בערים שכנות. תוך כדי התהליך אנחנו מצליחים לייצר הכרות עם התרבות, המנהגים ואורחות החיים של הזולת.

מה מציעים עבור קהל היעד?

הפרויקט מפגיש שתי כיתות לימוד מבית ספר ערבי ובית ספר יהודי לסדרה של 18 אירועים מהם כ-8 מפגשים משותפים רב תרבותיים לתלמידים, מורים והורים במהלך שנת הלימודים אחת עד שנתיים. המפגשים מתקיימים בתוך בתי הספר בזמן הלימודים.
התלמידים רוכשים מיומנויות מנהיגותיות לצד תכנים תרבותיים וחברתיים כגון כבוד לאחר, פתיחות ואחריות חברתית באמצעות סדנאות דרמה, מוסיקה, אומנות, ODT, מנהיגות, שיתוף פעולה ויצירה משותפת. הפרויקט מתקיים בשתי השפות, בקבוצות מעורבות קטנות.
הורים ומורים- על מנת להרחיב את מעגלי ההיכרות וההשפעה העמותה מקיימת סדנת חשיפה לכל צוות המורים וסדנה רב תרבותית בין המורים משני בתי הספר וכן מפגישה בין הורי התלמידים במסגרת ערב הורים-תלמידים סדנתי וחווייתי.
השתלמות מורים - קיימת אפשרות להשתלמות מורים בית ספרית בת 30 שעות גמול ממשרד החינוך בנושא: היחס לאחר.

במה מעוניינים?

אנחנו תמיד שמחים לשמוע על שיתופי פעולה אפשריים, בתי ספר חדשים שעוד לא מכירים אותנו ומנחים מעולים שרוצים לעבוד איתנו!

קישור לאתר
שם איש קשר: איתי זיו
מייל איש קשר: itay@anewway.org.il

אתגר

סוג: מיזמים, עמותות, פורומים, תוכניות, תנועות
מה מובילים? המטרות/החזון

"אתגר" מקדמת חשיבה ועשייה יצירתיות להתמודדות לא אלימה עם הסכסוכים והשסעים בחברה הישראלית.
מטרות "אתגר" הן:
• לקדם חברה ישראלית שוויונית וסובלנית יותר.
• להוריד את רמת האלימות בחברה הישראלית על ידי פיתוח יכולותיהם של אזרחי ישראל.
• להעלות את המודעות להתפתחויות בתחום של התמרת סכסוכים.
בתפיסתנו סכסוך הינו מצב בו אסטרטגיות מתנגשות ביניהן. סכסוכים עשויים להיות מקור של אנרגיות מעשירות או לגרום לסבל מיותר. ברשותנו הכלים המתודולוגיים המאפשרים להתמודד בצורה יצירתית עם כל סכסוך, לא כדי לבטל קולות או לדכא אנשים או קבוצות, אלא להיפך כדי לייצר הרמוניה עשירה שבה כל אחד מבטא את עצמו באופן מלא וייחודי, מתוך הקקופוניה האלימה הקיימת היום בחברה שלנו. על ידי התמרת הסכסוכים הפנימיים והחיצוניים של ישראל, נסייע בבניית חברה מתוקנת המכילה את כל מרכיביה. חברה המשולבת באופן טבעי ובר-קיימא בסביבתה הבינלאומית. כעמותה אזרחית "אתגר" פועלת בשיוויוניות מהותית ושואפת להוות דוגמא לחברה הישראלית כולה. לרשות "אתגר" מגוון כלי ניתוח והתערבות המאפשרים לנו לסייע הן לארגונים וקבוצות והן למקבלי החלטות בתהליכי פיתוח חשיבה ובתהליכי עומק להתמודדות אסטרטגית. כלים אלה מעוגנים בתפיסה של "התמרה חברתית בסכסוך" כפי שפותחה, בין היתר, על ידי רשת "קומי" הבינלאומית. מקימי "אתגר" הינם בין מובילי רשת זו ותרמו רבות לפיתוח תפיסתה. שיטות הפעולה של "אתגר" מבוססות על דיאלוג שוויוני, משתף ובוחן הנחות יסוד. תהליכי העבודה של "אתגר" מתבססים על תיאוריה, מובלים על ידי חזון ומכוונים לפעולה משמעותית בשטח. לכן הם אינם תהליכים ניטראליים. "אתגר" נותנת ליחידים ולקבוצות כלים להתמודד עם סכסוכים פנימיים וחיצוניים ועוזרת בבנייה ובשימור של קהילת הפעילים.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

הפעילות שלנו מורכבת מתכניות לשיפור דרכי ההתמודדות שלנו עם השסעים הקיימים בחברה הישראלית. חלקן של תכניות אלו מופעלות באופן ישיר על ידינו ואילו עבור חלקן אנחנו משמשים בעיקר בית זמני. ההתמקדות שלנו היא פנים-ישראלית מתוך מחויבות עמוקה לחברה שלנו, על מורכבותה הרבה. אנחנו מבינים שרב-גוניות זו היא מקור לעושר הדדי. יחד עם זאת, אנחנו מודעים לכך שבגלל שלל סיבות ומצבים, הדינאמיקה הקיימת בישראל בתחילת המאה ה-21 היא דינאמיקה הרסנית. החברה שלנו מפוררת בין תתי-קבוצות הנלחמות זו בזו וגורמות סבל אחת לשנייה. "אתגר" מחויבת לעבוד עם כל הקבוצות, המגזרים והקהלים בחברה הישראלית ולשתף פעולה עם ארגונים בארץ וברחבי העולם המקדמים שינוי מהותי בדרכי ההתמודדות של אנשים עם הסכסוכים בהם הם מעורבים. מטרתנו לסייע לחברה הישראלית, המרגישה כמו מראה מנופצת לרסיסים, להפוך לקלידוסקופ צבעוני אשר מעצים את החוויה של כל חתיכה בפני עצמה ובשילוב עם החתיכות האחרות.

מה מציעים עבור קהל היעד?

פעילות "אתגר" מתבצעת במגוון דרכים, כאשר המרכזיות שבהן הינן:
- קורסים והשתלמויות ללימוד כלים מתודולוגיים מעשיים לשיפור היכולת להתמודד עם סכסוכים בדרך שתצמצם את הסבל ותעודד מציאת פתרונות חדשניים של גם וגם במקום פשרות כואבות
- תהליכי עומק בקרב קבוצות וארגונים, לרבות סדנאות וליווי, המאפשרים להם לחדד את החזון, להתגבר על חסמים ומכשולים ולגבש תכניות פעולה מסודרות למימוש מטרותיהם
- איתגור השיח הציבורי, באמצעות כנסים ואירועים וכן תוך שימוש ברשתות החברתיות.
תחומי הפעילות העיקריים:
* קידום חברה משותפת בתוך ישראל
* פיתוח תפיסת העמיות היהודית
* הסכסוך הישראלי-פלסטיני
בכל תחומי הפעילות אנחנו שמים דגש הן על עשייתם של שחקנים הפועלים בשטח והן למימדים המבניים המתווים את התנהגות השחקנים גם אם הם לא מודעים לכך.

במה מעוניינים?

נשמח למעורבות אקטיבית בתכניות שלנו ובמיוחד אנחנו מאמינים בשיתופי פעולה וביצירת סינרגיות.
כל תרומה של משאבים - זמן, ידע, וגם כסף - תתקבל בברכה ובהערכה רבה


שם איש קשר: מריו שכטמן
מייל איש קשר: mario@challenge.org.il

בוגרי מפגשי ישראלים-פלסטינים Israeli AIPE

סוג: מיזמים, פורומים, תוכניות, תנועות
מה מובילים? המטרות/החזון

תכירו: בוגרי מפגשי ישראלים-פלסטינים. Israeli AIPE הינה תנועה פתוחה הפועלת ליצירת קהילה ובית עבור ישראלים (יהודים וערבים/פלסטינים הגרים בישראל) שנחשפו למפגש הישראלי-פלסטיני. קיימות מאות יוזמות שונות שיוצרות מפגשים מסוג זה, ואנו קהילה רחבה המאגדת את אותם בוגרים מתוך אמונה בחוזקה של קהילה ובחשיבות תהליך שמתמשך גם בשנים שלאחר ההשתתפות באותם מפגשים. חשיפה והיכרות בלתי-אמצעית לנושא המפגש והסכסוך הישראלי-פלסטיני מצריכות תהליך עיבוד ארוך טווח. אנו יוצרים עבור הבוגרים הזדמנות להמשך תהליך זה תוך דיאלוג עם אותה חוויה באופן רלוונטי ועכשווי. אנו רואים בבוגרי המפגשים (alumni) כאבן שואבת לתכניות אלו ולחברה הישראלית כולה.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?
מה מציעים עבור קהל היעד?

השפעה תוך ארגונית:
פעילות אזורית - בניית קהילה ארצית ושבירת המחסום הגאוגרפי באמצעות יצירת תאים אזוריים. כרגע ישנה פעילות אזורית קבועה בירושלים, תל אביב, באר שבע ובצפון (בבית לוחמי הגטאות). במתכונת הנוכחית מתקיים מפגש אזורי אחת לחודשיים.
פעילות ארצית - בנוסף, אנו עתידים לקיים מפגשים ארציים. בעוד שהמפגשים האזוריים יעסקו בעיקר בתחום האישי והרגשי, המפגשים הארציים יהיו בעיקר אינפורמטיביים ומעשירים.
פעילות במרחב הווירטואלי - קיומה של קבוצת פייסבוק, בנייה של ניוזלטר (מידעון) ואתר אינטרנט. פעילות במרחב זה מאפשרת שמירה על קשר עם הבוגרים, ללא קשר למחויבות שלהם.

השפעה חוץ ארגונית (outreach and deliever):
יוזמות חברתיות שיועלו ויבוצעו ע״י חברי ארגון הבוגרים.
השפעה על תכניות וארגונים - ע"י מתן ייעוץ וחשיפה. evaluation. העצמה של תכניות קיימות, יצירת שותפויות והאצה של יוזמות חדשות.
השפעה על החברה הישראלית - ע"י הנגשת חווית המפגש הישראלי-פלסטיני לחברה הישראלית הרחבה. אנו מאמינים שהמרחב אותו אנו מפתחים יאפשר לאותם בוגרים לשתף את החברה בחוויה שעברו ולהביא לשינוי עמוק בשיח המתקיים בה.

במה מעוניינים?
קישור לאתר
שם איש קשר: מיכאל
מייל איש קשר: israeliaipe@gmail.com

בוסתן בני אברהם

סוג: מיזמים, עמותות, תוכניות
מה מובילים? המטרות/החזון

עמותת בוסתן בני אברהם פועלת בתחומים רבים למען שינוי תודעתי רחב, גם בישראל וגם ברשות הפלסטינית.
בפעילויות שלנו אנו משלבים בין המסורת העברית והערבית באמצעות הפקת פרויקטים של קיום משותף ומפגשים חוויתיים.
אנו מקדמים פעילויות בתחומים מגוונים כגון חינוך מעורב, אמנות, מוסיקה, אקולוגיה, ספורט, פיתוח מנהיגות ויזמות חברתית.
כל זאת למען שבירת מחסומי הפחד והבורות, הפחתת אלימות ופיתוח כבוד בין אדם לאדם ובין אדם לאדמה.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

הפעילויות שאנו מקיימים שמים דגש על מפגש אנושי לבבי ולימודי למען פיוס וגישור בין בני אברהם.
הקמנו גנים דו-לשוניים ברוח החינוך וולדורף בו לומדים ילדים מ-3 הדתות, נשות הצוות בכל גן הן גם יהודיות וגם מוסלמיות.
אנו מקיימים מפגשים עם נוער יהודי ומוסלמי, כולל ספורט, העצה אישית והעמקת ההכרות הבין-אישית.
אנו מקיימים מפגשים בהובלת אנשי דת (3 הדתות), מוזיקאים ישראלים ופלסטינים, ואנשי אמנות ורוח.
אנו מאמינים שרך מפגשים אלו נפתחת ההבנה של חשיבות חיים משותפים, כולנו כאחד.

מה מציעים עבור קהל היעד?

עמותת הבוסתן בני אברהם מפיקה ארועים ומפגשים בהם משתתפים ישראלים ופלסטינים, בני כל הדתות. אנו מקימים ומפעילים גנים דו-לשוניים, ארועי ספורט לא תחרותיים, מעגלי הקשבה, ארועי תרבות, כנסים בתחומים שונים, פסטיבלים, סדנאות רב תרבותיות , מוזיקה, ריקוד, לימוד ערבית מדוברת, וטקסים מהמסורת הסופית העתיקה לפתיחת הלב בשילוב מוזיקה ומחול ועוד.

במה מעוניינים?

- השתתפות בפעילויות וארועים שלנו
- הרחבת מעגלי ההשפעה בארץ
- שילוב פעילויות וקשרים שבנינו בארועים/פסטיבלים/כנסים/פעילויות שלכם
- מתנדבים/מתנדבות בגני הילדים
- תרומות למימוש החזון והרחבת הפעילות, למלגות לילדים

קישור לאתר
שם איש קשר: אורה ואיהאב בלחה 03-5186392
מייל איש קשר: orchard.of.abraham@gmail.com

בוק סרפינג

סוג: מיזמים, עמותות
מה מובילים? המטרות/החזון

בוק סרפינג הינו ארגון הפועל למען החברה, הקהילה ובני אדם באשר הם. בפעילויות הארגון מוזמנים באופן פעיל להשתתף אנשים מכל קבוצות האוכלוסיה ללא הבדל דת, מוצא, צבע, מין, העדפות בתחומים שונים וכד'.
חזון הארגון הוא לקיים פעילויות המאפשרות היכרות בין אנשים וטקסטים שונים, הסרת מחיצות, יצירת קירבה והיכרות בין אנשים מאוכלוסיות שונות, מתן אפשרות לביטוי אישי ושיתוף, העלאת נושאים אקטואליים או כלל אנושיים לדיון והארתם מזויות הסתכלות שונות, קיום מפגשים עם אוכלוסיות מגוונות ושונות, קיום מפגשים עם אוכלוסיות מיוחדות (בעלי מוגבלויות, נכים, שוהים בבתי חולים , אסירים וכד') קיום שיתופי פעולה עם גופים שונים ( ארגונים חברתיים, עמותות למינהן, חברות, ארגונים או התארגנויות מכל סוג) , התרחבות והגעה לעוד ועוד אנשים ואוכלוסיות ועוד מקומות ומוקדים בארץ ובחו"ל, הבאת "בשורת הבוק-סרפינג" לכל אדם בישראל או מחוצה לה, כך שכל מי שירצה/תרצה יוכל להשתתף בפעילות הארגון בקירבת איזור מגוריו ,לתרום ולהיתרם.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

בוק סרפינג היא צורת מפגש חדשה עתיקה המחברת בין אנשים ומאפשרת לאנשים שאינם מכירים זה את זה להיפגש דרך פעולה של הקראת טקסטים, ביטוי אישי, הקשבה למקריאים ועריכת דיון משותף, גלוי לב ומפרה. המפגש מבוסס על עקרונות של הקשבה ומאפשר היכרות של אנשים עם אנשים אחרים ועם עצמם. נוכחותם של משתתפים חדשים שאינם מוכרים זה לזה במפגש היא תנאי הכרחי להתרחשותו של מפגש בוק סרפינג המכונה גם "סרף". המשתתפים עשויים להשתייך לתרבות או לקבוצה/ות חברתיות שאינן נמנות על הקבוצות ההגמוניות בחברה הישראלית. המפגש עם האחרים מאפשר חצייתם של גבולות תרבותיים והגדלת המודעות התרבותית ל'אחר', ומלבד זאת הוא בדרך כלל מרתק ומהנה. בכל מפגש לוקחים חלק כשישה עד תשעה משתתפים ומשתתפות, אקראיים, שחלקם אינם מכירים אלו את אלו. המשתתפים מקריאים טקסט מכל סוג שהוא, באורך של עד עמוד מספר וסביב הטקסט נערך שיח. הדינמיקה שנוצרת בין האנשים ובינם לבין הטקסטים מאפשרת פתיחות, ביטוי אישי, היכרות, ראיית דברים מזוויות שונות, ופיתוח יכולות קוגניטיביות אישיות ובין אישיות ותורמת להרחבת המעגל החברתי והאישי ולהעשרה תרבותית.

מה מציעים עבור קהל היעד?

בוק סרפינג היא עמותה שלא למטרות רווח שתכליתה ליצור מפגשים אנושיים סביב טקטסטים .מפגשים אלו נקראים סרפים .מפגשים איכותיים וחוייתיים אלו נערכים באמצעות מנחים מתנדבים במקומות מגוונים ועם אוכלוסיות מגוונות. ההשתתפות בסרפים פתוחה  לכל המעוניין וזאת ללא תשלום. אלפי מפגשים חינמיים כאלו נערכים כבר מספר שנים בארץ ובמקומות שונים בעולם. המפגשים מוצעים לציבור ללא תשלום ואין מאחוריהם כל אג'נדה פוליטית או דתית. הכוח היחיד שמניע את גדילת בוק סרפינג הוא סקרנות ונכונות להקשיב.
כללי המפגש.
1. כל הנוכחים במפגש בוק סרפינג מקריאים זה לזה.
2. כל טקסט שהוא (בשפה שעליה הסכימו המשתתפים) מתאים להקראה.
3. אורך הקטעים המוקראים לא יעלה על עמוד וחצי של ספר (כ450 מילים).
4. בכל מפגש בוק סרפינג ישתתף לפחות אדם אחד שלא השתתף בעבר במפגש בוק סרפינג.
5. בין משתתפי המפגש יהיו תמיד אנשים שהינם זרים זה לזה.
6. בכל מפגש בוק סרפינג יש מנחה.

כיום מתקיימים בארץ קרוב ל 45 סרפים בחודש. ההרשמה לסרפים הינה דרך הפייסבוק . מדי חודש כל אדמין מארגן מס' סרפים באיזור מגוריו ומפרסם את התאריכים בקבוצה האיזורית השייכת לו.

בעולם המפגשים מתרחשים במס' ערים בעולם: מלבורן. קיימברידג' (אנגליה). ברצלונה. מקסיקו סיטי. בואנוס איירס. טורונטו. טאקומה (ארהב). סיאטל (ארהב).

במה מעוניינים?

עמותת בוק סרפינג רואה לעצמה מטרה להביא את אפשרות ההשתתפות בסרפים גם לאוכלוסיות נוספות שיכולות להיתרם מפעילות אנושית תרבותית זו. לכן מעוניינים ביצירת חיבורים עם עוד קהילותארגוניםמסגרות בקהילה שפועלות בתחום החברתי -תרבותי.
בנוסף לכך, אנו מעוניינים במשאבים עבור הדרכת המנחים, ליצירת שיתופי פעולה עם הגופים השונים ,לשדרוג ותחזוק האתר והשירותים שהוא מספק לגולשים.

קישור לאתר
שם איש קשר: רז ספקטור
מייל איש קשר: animalofnospecies@gmail.com

בית ספר לערבית – מדרסה

סוג: מיזמים, עמותות
מה מובילים? המטרות/החזון

המזרח התיכון, הכולל את ישראל והמדינות השכנות, והחברה הישראלית בה שותפים ערבים ויהודים – רוויים כולם בשפה הערבית. השפה הערבית היא שפה רשמית בישראל, וגם לרבים מהיהודים בישראל, יוצאי מדינות ערב, ישנו חיבור תרבותי והיסטורי לשפה הערבית. עם זאת, מרבית התושבים בישראל אינם דוברים את השפה והחיבור אליה נשחק לאורך השנים. גם במערכת החינוך, ובאקדמיה, מתמקדים בלימוד ערבית ספרותית, ומתעלמים כמעט לחלוטין מקיומה וחשיבותה של הערבית המדוברת. המיזם קם מתוך הרצון להגביר את לימוד השפה הערבית ואת ההכרה בחשיבותו, וגם מתוך אהבה לשפה הערבית המדוברת והרצון להנחיל אהבה זו לתלמידים המשתמשים באתר.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

אנחנו מאמינים שהשפה היא מפתח למפגש בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית ובמזרח התיכון בכלל. לימוד שפה, הכרה שלה והנכחתה במרחב – מייצרים חיבור. המיזם מבוסס על ההנחה שהמרכיב הבסיסי ביותר בקיום משותף הוא תקשורת, ושהמרכיב הבסיסי ביותר בתקשורת הוא השפה. לכן, אנו רואים בלימוד השפה הערבית חשיבות חברתית ותרבותית עליונה, ביצירת ערוצי מפגש, שותפות ותקשורת בין קבוצות שונות בחברה הישראלית.

מה מציעים עבור קהל היעד?

מדרסה מציע פלטפורמה מזמינה, צעירה ונוחה לשימוש. הקורס, המצוי כרגע בתהליך בניה ראשוני, עתיד להיות בנוי מארבע רמות לימוד (שלבים), כשכל אחת מהן כוללת שבעה שיעורים ( 28 שיעורים סה״כ). כל שיעור מבוסס על סרטון לימודי (בן כ 30- דקות), בו סצינות מחיי היום-יום בשפה הערבית, אליה מתלווים הסברים דקדוקיים המבוססים על הדיאלוג שבסצנה. בנוסף, כל שיעור כולל דפי עזר שונים – תמלול הסצינות, דפי אוצר מילים, תרגול ודף סיכום החומר שנלמד. בשלב זה, הושלמה בניית רמת הלימוד הראשונה, ובימים אלו נבנית רמת הלימוד השנייה. במקביל לקורס, מפורסמים כל הזמן באתר מדרסה ובעמוד הפייסבוק שלו חומרי לימוד נוספים,
מקלים על חוויית הלמידה ומציעים העשרה בתחום השפה הערבית המדוברת.

במה מעוניינים?

אנו פרויקט קהילתי, ככה שנשמח לקבל כל עזרה שהיא! בין אם בהצטרפות לצוות, בין אם במימון, בין אם בשליחת חומרים ללא זכויות יוצרים בהם נוכל להשתמש. יש לנו הרבה עבודה, והיא ליצור מרחב אינטרנטי ובעתיד פיסי נוח ללימוד ערבית מדוברת. אנו תמיד שמחים לקבל עזרה בכל תחום.

קישור לאתר
שם איש קשר: גילעד סוויט
מייל איש קשר: madrasa.free@gmail.com

גבעת חביבה – מרכז לחברה משותפת

סוג: מיזמים, עמותות, פורומים, תוכניות, תנועות
מה מובילים? המטרות/החזון

גבעת חביבה, ארגון ללא כוונת רווח שנוסד בשנת 1949 כמרכז הארצי לחינוך של הקיבוץ הארצי. הארגון מתמקד בקידומן של ערבות הדדית, שוויון אזרחי ושיתוף פעולה בין קבוצות במחלוקת, כבסיס לבניית עתיד משותף וחברה משותפת - מרכיבים חיוניים לדמוקרטיה ישראלית בת-קיימא ופורחת. המרכז לחברה משותפת בגבעת חביבה, שואף לבנות בישראל חברה מכילה ומלוכדת, על-ידי שיתופן של קהילות מפולגות בפעולה קולקטיבית למען קידומה של דמוקרטיה ישראלית משגשגת ובת-קיימא, המבוססת על ערבות הדדית, שוויון אזרחי וחזון משותף לעתיד.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

המרכז לחברה משותפת בגבעת חביבה מעודד קהילות מפולגות לפעול יחד להשגת יעדיהן המשותפים, תוך תהליך של אינטראקציה, תמיכה והעצמה הדדית. הדבר נעשה על-ידי הובלה של מיזמים בין-קהילתיים; הדרכות מונחות ופעילויות בונות יכולת; כינוס ימי עיון, סדנאות וכנסים לפיתוח רעיונות מעשיים תומכי שינוי; ותרגומם של רעיונות אלה לכדי ממש. גבעת חביבה, כמובילה בתחומה, זכתה בפרס אונסק"ו לחינוך לשלום עבור פעילותה רבת השנים לקידום דיאלוג יהודי-ערבי ופיוס.

מה מציעים עבור קהל היעד?

תוכניות המרכז לחברה משותפת בגבעת חביבה פועלים במספר מישורים:
מחלקת חינוך מפעילה תכניות מגוונות למבוגרים, מורים, סטודנטים, ותלמידים בגילאים שונים. רוב התכניות הינן ארוכות טווח- מסמסטר ועד שנתיים. חלק מן התכניות מופעלות על ידי מנחים מקצועיים וחלקן על ידי מורים בהדרכה שלנו. אנו מציעים גם סדנאות חשיפה לתלמידים בנות יום ויומיים סביב לימודי אזרחות. התכניות שלנו מבוססות על שילוב בין מודלים שונים בתחומי הדיאלוג, בהתאמה לגיל ולמשך התהליך. אנו מפעילים אסטרטגיה ייחודית המקדמת שותפות חינוכית מבוססת אזור משותף. בנוסף,תוכניות לשותפויות בין קהילות שונות, תוכניות למעורבות ציבורית, תוכניות לשפה ותרבות וללימודי השפה הערבית ותוכניות לשיוויון והעצמה.

במה מעוניינים?

מעוניינים להציע את כל התוכניות של המרכז לכל הגילאים, יישובים, קהלי יעד שונים ומגוונים.

קישור לאתר
שם איש קשר: דודו אמיתי 046309288
מייל איש קשר: dudu_am@givathaviva.org.il

דוגרינט دوغري نت

סוג: מיזמים, עמותות
מה מובילים? המטרות/החזון

דוגרינט - אתר חברתי של תושבי הגליל
אנו שואפות ליצור קהילה חזקה בגליל, שמקיימת שיח מעמיק ואקטיביזם על בסיס היכרות וחשיבה ביקורתית.
דוגרינט פועל באינטרנט באמצעות אתר דו-לשוני, ובשטח באמצעות סיורי-מפגש וכנסים.
בנוסף, אנו יוצרות שיתופי פעולה עם ארגונים חברתיים ואקטיביסטים.
דוגרינט הוא במה ומקום מפגש עבור כל תושבות ותושבי הגליל, ומהווה אלטרנטיבה לשיח הגזעני והאלים, ולהדרה המתקיימת בתקשורת. אלטרנטיבה כזו יכולה לקדם אותנו לגליל בר-קיימא ולאופק משותף לכולם.
תמיד נישאר במה תקשורתית עצמאית, מכבדת וביקורתית. נפרסם תכנים מקוריים ובכל פעילותנו נקדם מעורבות חברתית ודיאלוג.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

רקע - תמונת מצב בגליל
אוכלוסיית הגליל מגוונת יותר מאזורים אחרים בארץ:
הערבים מהווים כ-20% מכלל אוכלוסיית ישראל (נתוני למ"ס), אולם בגליל הם מהווים 53% מתוך 1,300,000 תושביו. כמובן בתוך קבוצה זו ישנה חלוקה לקבוצות משנה, מתוכם מוסלמים ונוצרים, בדואים, דרוזים. וכן אזרחים צ'רקסים.
זה הבסיס לחיי יום-יום עמוסים במפגשים, אך גם מלאים בזרות וניכור. מנהיגים ואישי ציבור רבים מדי מנסים לבסס את כוחם על גזענות, הפרדה והפחדה.
הנתונים מצביעים על אפליה מתמשכת ועמוקה של אזרחי ישראל הערבים בתחומי חינוך, בריאות, דיור, תכנון ותשתיות ועוד.

כמעט לא קיים דיאלוג בין יהודים לערבים בנושא האפליה ובעיית הקרקעות, או שיח על ההיסטוריה של הגליל - למשל 1948 וארועי יום האדמה, ונושאים אלה ואחרים רובצים כענן ונוכחים בכל מפגש, גם כאשר רוצים לעבוד יחד, ערבים ויהודים, ולקדם מטרות משותפות.

ולצד כל זה, למרות ההפרדה ישנו מימד המשותף לכולנו, תושבות ותושבי הגליל מכל קבוצות האוכלוסייה - והוא היותנו אזרחים בפריפריה של ישראל.
כולנו אזרחי המדינה ולמרות זאת מתגלים פערים עצומים בשירותים הניתנים לנו, ובתשתיות והמשאבים שהמדינה משקיעה כאן בגליל לעומת מרכז הארץ.

אך למרות הנושאים הבוערים האלה שעל הפרק, לרוב בוחרת התקשורת הארצית להתעלם מסוגיות הנוגעות לפריפריה, וליחסי ערבים ויהודים בכלל. בתקשורת לא נשמע קולנו, בשלטון המרכזי לא רואים אותנו. ובינינו לבין עצמינו חסרה לנו תשתית קהילתית רחבה כדי להיפגש, להכיר, ללמוד ולבנות יחד את הגליל כפי שהיינו רוצים לראות אותו.

כדי לפעול נגד ההפרדה המכוונת והמובנית בין האוכלוסיות השונות בגליל, יצרנו פלטפורמה פתוחה ונגישה לכל - אתר אינטרנט דו-לשוני המקיים שיח מגוון ומכבד.

דוגרינט משמש מגבר חברתי לקולות, שמודרים מהתקשורת הארצית ואף מזו המקומית, נותן במה לסיפורים ולדעות שכמעט ולא נשמעים, וחשוב כל כך להשמיע אותם.
מניסיוננו כגוף תקשורת עצמאי בגליל מזה כ-8 שנים, בהינתן הבמה המתאימה, יש לא/נשים רצון להשמיע את קולם. זהו מנגנון אזרחי בעל עוצמה גדולה, אנרגיית רוח שאנו נמשיך לרתום אותה כדי להשפיע על סדר היום ולקדם חברה משותפת בגליל.

לשם הגשמת החזון שלנו נפעל להקים ארגון מגוון ומשותף ב-3 היבטים חשובים. שיפור בשלושתם ייחשב הצלחה מבחינתנו: בצוות העמותה והועד המנהל, בתכנים ובקהל היעד.

מה מציעים עבור קהל היעד?

מוזמנים להיכנס לאתר ולהירשם לניוזלטר של דוגרינט המגיע פעמיים בחודש, להצטרף בדף הפייסבוק של דוגרינט.
אנו עורכים במהלך השנה סדרה של כ-8 סיורים בשטח בדגש חברתי. אלו סיורים הפתוחים לקהל הרחב וכוללים ביקור במספר נקודות עניין, מפגש ושיחה והיכרות בשטח עם הנושאים בהם אנו עוסקים.
התעדכנו באתר ובפייסבוק.

במה מעוניינים?

מעוניינים במתנדבים ומתנדבות מהגליל לכתיבה בנושאים חברתיים ובכל מה שמעסיק אתכם. בנוסף מחפשים מתנדבים בתחום תרגום לאנגלית וערבית, עריכה לשונית, צילום.
מעוניינים להזמין משתתפות/ים לסיורים וארועים בשטח.
מעוניינים בשיתופי פעולה ליצירת רשת של ארגונים בצפון.

קישור לאתר
שם איש קשר: חדוה ליבנת, טלי איזנר
מייל איש קשר: info@dugrinet.co.il

החווה הכפרית לשלום – חוות אבו ג'מיל

סוג: מיזמים, עמותות
מה מובילים? המטרות/החזון

מטרות החווה הכפרית
1. ליצור ולקדם תעסוקת נשים במגזר הערבי בכלל ובבאקה אל גרבייה בפרט
2. ליצור מקום בטוח אליו נשים מכל המגזרים יכולות להגיע לבלות, להתפנק, להיפגש, ללמוד ולהשתחרר
3. לקדם שיתופי פעולה בין תרבותיים
4. לקיים סדנאות ולקדם חינוך סביבתי בחברה הערבית ולכל דורש
5. להיות סמל לחיים משותפים ושוויון

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

החווה מהווה מוקד תיירותי לכל החברות, מהארץ ומהעולם. היא מודל של חיים משותפים בפני עצמה ומעסיקה נשים יהודיות וערביות ומקדמת ומעצימה נשים.
ב3/3/16 התקיים פסטיבל נשות האדמה בחווה, פסטיבל שבו נשים מכל המגזרים הגיעו לחגוג את יום האישה הבינלאומי יחד, לחיות את השינוי שאנחנו רוצות לראות בעולם.

מה מציעים עבור קהל היעד?

החווה מארחת מפגשים של קבוצות קטנות, כמו גם ימי גיבוש לארגונים גדולים וימי כיף למשפחות. בימים אלו אנחנו פועלות כדי שהחווה תהיה מרכז נשים שיציע טיפולים וטיפוח, במקביל למפגשים, סדנאות, הרצאות והעשרה לנשים בלבד. נשמח מאוד לארח אתכם ולבנות לכם ביקור בלתי נשכח בחווה.

במה מעוניינים?

אנחנו כרגע בגיוס כספים כדי לקיים את פסטיבל נשות האדמה בשנה הבאה. חיבורים בנושא הזה יתקבלו בשמחה.
נשים מאיזור באקה אל גרבייה-בנימינה-חדרה-פרדס חנה, נשמח שתגיעו ותכירו. אפשר לקיים פעילויות לארגונים, למשפחות, לבתי ספר ועוד.

קישור לאתר
שם איש קשר: ג'ודי - מנהלת משרד לתיאום הגעה ואירועים מיוחדים
מייל איש קשר: abujameel08@gmail.com

הינם – מרכז לסובלנות חברתית

סוג: מיזמים, תוכניות
מה מובילים? המטרות/החזון

הינם הוא ארגון שמטרתו קידום סובלנות בחברה הישרלאית. למרכז שני עקרונות מנחים: הוא לא משויך פוליטית, אלא מקדש את הסובלנות בלבד ואת הכרת האחר באשר הוא, ללא אג'נדה נוספת, גלויה או סמויה. בכך מנגיש עצמו המרכז לקהל הרחב. עקרון נוסף - המרכז מקדם סובלנות באמצעות היכרות משמעותית עם האחר. המיזמים שמפעיל המרכז בניינם היכרות עם האחר לאורך זמן, בסביבתו הטבעית , תוך הדגשת המחבר והמשותף - מבלי להתעלם מהשונה ומבלי לחשוש ממנו.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

ארגון הינם מאמין בכך שהצעד הראשון לחיים משותפים מתוך כבוד, סובלנות והכלה, הוא היכרות משמעותית עם האחר, תרובותו, דתו, אמונתו ואורחות חייו. ארגון הינם מקדם היכרות בין כל המגזרים, חברות ותרבויות הקיימות בחברה הישרלאית. כל התוכניות של מרכז הינם מושתתות על גיוון רחב ככל האפשר תוך כדי התחשבות ורגישות לכל תרבות והמאפיינים שלה.

מה מציעים עבור קהל היעד?

אנו מאמינים כי יש לגוון את המסגרות הקיימות ולא להמציא את הגלגל, המסר שלנו הוא עשה את מה שאתה עושה, רק עם אחרים. התוכניות שלנו פונות לקהלי יעד שונים ומגוונים. ביניהם: מכינה קדם צבאית בשיתוף בינה (מיועד למסיימי תיכון), מסלול שירות לאומי/אזרחי בשיתוף "בת עמי" (מיועד לבנות 18), "אחי ישראלי" תוכנית הדגל של מרכז הינם (מיועד לגילאי 20-30), ימי חשיפה למגזר העסקי (מיועד לארגונים עסקים/ציבוריים), הכרות עם החברה הישראלית - לגיל השלישי, תוכניות לבתי ספר תיכון - הכרת האחר (ליווי רב שנתי/טיול שנתי) ולאקדמאים.

במה מעוניינים?

אנו מעוניינים בחיבורים עם ארגונים עסקיים אשר מעוניינים לקדם את הסובלנות בחברה הישראלית על מנת לצאת לימי חשיפה. מחפשים שותפים לתוכניות "אחי ישראלי" (הכרה משמעותית עם החברה הישראלית) ומשתתפות למסלול שירות לאומי/אזרחי.
אנו מעונינים במשאבים עבור שיפוץ משכננו בלוד - המרכז לסובלנות חברתית. או בעזרה עם חפצים להתארגנות במבנה שישופץ.

קישור לאתר
שם איש קשר: יעל קאהן-שרון
מייל איש קשר: yaelkohnsharon@gmail.com

המוזאון בעין דור לתרבויות אנושיות

סוג: מיזמים, עמותות
מה מובילים? המטרות/החזון

המוזאון חושף את מכלול התרבויות האנושיות שהתקיימו בעמק ובגליל בעבר, ונותן השראה למפגש בין מרכיביה רבי הפנים של החברה הישראלית. מתוך התייחסות לנוף הפיסי והנוף האנושי המגוון, והאמונה בשוויון ערך האדם, אנו מקדמים חזון של חיים משותפים רבי זהויות. (לכן) אנו מדגישים ערכי כבוד לשונה וזיהוי העושר בשותפות. אנו חותרים לעצב מציאות אחראית ומקיימת שתאפשר לדורות הבאים חיים עשירים של גיוון ושותפות גם יחד. המוזיאון מהווה מנוף לפיתוח תיירותי וכלכלי של האזור , לרווחת כל תושביו.
בבסיס התכניות עומד הרצון לחולל שינוי במערכת היחסים ההדדית בין יהודים וערבים ובעיקר בין שכנים החיים באותו אזור.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

המוזאון הוא מוזאון ארכאולוגי, עוסק בתרבות החומרית הקדומה של האדם בעבר. המוזאון מציג את החפצים שנעשו בידי האדם לספק את צרכיו ולשרת אותו. התרבות החומרית דומה לכל בני האדם באשר הם, אין זה משנה אם הוסַף לכלי כלשהו סמל דתי, אם מדובר בכלי ממתכת יקרה או בסל נצרים. השימוש בכל הכלים הללו הוא לשרת את האדם באשר הוא אדם.
המוזאון מפגיש לאורך 20 השנים האחרונות תלמידים, מורים והורים יהודים וערבים בתכניות דו שנתיות. בבסיס המפגשים עומד העבר הקדום המשותף לכל תושבי האזור, ובמרכזו האדם, תרבותו החומרית והרוחנית.
רב תרבותיות מאפיינת את האזור לאורך התקופות. על בסיס זה נבנתה תכנית להכרות עם האחר ולדיאלוג בין זהויות שונות. התכניות מתמקדת בערכים: פתיחות, סובלנות, ומעורבות סביבתית וחברתית עוסקים בדמיון שבין בני האדם, בנושאים של יישוב סכסוכים ומציאת פתרונות במצבי משבר. נוגעים במרחב הציבורי המשותף, במציאות האזרחית המתקיימת בחברה הישראלית כיום, מעודדים מנהיגות וקידום אחריות משותפת על החיים באזור.

מה מציעים עבור קהל היעד?

המוזאון מתמחה בקיום תכניות הפגשה לבתי ספר יסודיים ולחט"ב בחינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי. למוזאון 3 תכניות מגוונות:
"ללמוד על העבר – גשר להווה", התכנית פועלת מאז 1996 ברציפות. מפגישה תלמידים, הורים ומורים - יהודים וערבים מבתי הספר היסודיים. תכנית דו שנתית ושכבתית לכלל תלמידי השכבה. תחילתה בכיתה ה' – הכרות עם העבר הרחוק המשותף. דרך אורחות חייו של האדם בעבר אנו עוסקים באדם באשר הוא אדם. בכיתה ו' – עיקרה של התכנית עוסק בהכרות עם המושג תרבות, עם ייחודה התרבותי של כל קבוצה מבין המשתתפים, הכרות עם האחר והיכולת לקבל ולהכיל את השוני.
"יצירת מרחב משותף"- מפגשים של שיח פנים אל פנים בין תלמידי חט"ב / מורים יהודים וערבים. תכנית לכלל תלמידי השכבה. המפגשים תומכים בהכרות בין-אישית קבוצתית ותרבותית התכנית מזמנת פעילויות שמטרתן הפחתת סטראוטיפים ודעות קדומות. הדגש מושם יצירת דיאלוג ויצירת מסורת של הדברות לקראת בניית עתיד משותף ואחריות משותפת על החיים באזור.
חלא"ס - חיים ללא אלימות וסכסוכים
תכנית דו שנתית, בלתי פורמאלית המיועדת לבני ובנות נוער יהודים וערבים בגיל חטיבת הביניים. בני הנוער עוברים תהליך העצמה אישי, במהלכו מקבלים כלים בהדרכה על מנת שיוכלו לעמוד לפני בני כיתתם ולהעביר פעילויות בנושא. המפגש יהודי ערבי שובר סטיגמות ודעות קדומות הבא לתת מקום להעצמת המשותף כבני נוער הבוחרים להיות מנהיגים צעירים בסביבה שלהם תוך עידוד הבעת דעה ומעורבות בקהילה בקרב התלמידים.
"מבוך השלום"
תערוכה אינטראקטיבית דו לשונית מפגישה ילדים ובני נוער עם סוגיות, תפיסות עמדות ודילמות הקשורות ביחסים בין אישיים ובין קבוצתיים, מביאה למודעות מהם סכסוכים איך הם נולדים ובאילו דרכים ניתן ליישבם. הביקור בתערוכה ולהפך. באמצעות עיסוק בנושא אנחנו מאפשרים הגדלת המודעות העצמית במצבי קונפליקט וחושפים כלים להתמודדות עם סכסוכים

במה מעוניינים?

המוזאון מעוניין בחשיפה תקשורתית
למוזאון יש צורך במשאבים בכדי לקיים את מגוון הפעילויות. המוזאון הוא עמותה רשומה מוכרת במס הכנסה לצרכי מס - סעיף 46א
שיתופי פעולה עם ארגונים נוספים
מעוניינים במבקרים בתערוכה "מבוך השלום" תערוכה המפגישה ילדים ובני נוער עם סוגיות הקשורות ביחסים בין אישים ובין קבוצתיים, מביאה למודעות מהם סכסוכים, איך הם נולדים וכיצד ניתן ליישבם.

קישור לאתר
שם איש קשר: כרמלה ארנון
מייל איש קשר: museum@eindor.org.il

המטה למאבק בגזענות בישראל

סוג: מיזמים, פורומים
מה מובילים? המטרות/החזון

המרחב הציבורי בישראל, הכולל בתוכו גורמים פרטיים וממסדיים, רווי בחומרים, ביטויים, מסרים, פעילויות ופרקטיקות בעלי אופי גזעני. דומה כי נגע השנאה והאפליה פשה בקרבנו, וכמעט אף מגזר וקבוצה לא נותרו מחוסנים כלפיו. במקביל, הביקורת הציבורית על גילויי גזענות פוחתת, ודומה שקיימת השלמה, ולעיתים אפילו הסכמה, עם מסרים שראוי שיהיו מוקצים מחמת מיאוס. על רקע זה נרתמנו, ארגונים חברתיים ואנשים פרטיים, אשר חשים עצמם מחויבים לקידום ולשמירה על זכויות אדם בישראל, להעמיד חזון של מדינה ללא גזענות, להשמיע את קולנו ולפעול למיגור תופעת הגזענות בישראל. אנו רואים עצמנו מחויבים לפעול ולהגיב על מסרים, פעילויות, חומרים וביטויים אשר יש בהם משום אפליה, רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות, אלימות או גרימת מדנים כלפי אדם, ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכול בשל צבע, השתייכות לגזע, לדת, לקבוצה לאומית-אתנית או בשל ארץ מוצא או מוצא עדתי.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

מטרתו העיקרית של המטה להילחם בגזענות ובאפליה מוסדית וכן בגזענות בין אנשים.

מה מציעים עבור קהל היעד?

פעילות החינוך של המטה מתבטאת בעבודה עם משרד החינוך ועם ועדת החינוך של הכנסת במטרה לקדם תכניות חינוך לזכויות אדם ולשותפות וכן תכניות נגד גזענות. בשנים האחרונות המטה גם מקיים פעילות חינוכית רחבה בנושאים אלה עם מוסדות חינוך ברחבי הארץ ועם קהילות וארגונים מקומיים. בכלל פעילויות החינוך של המטה: כנסים וימי עיון למורים ולמחנכים; הרצאות לפני תלמידי מכינות; פסטיבלים והרצאות נגד גזענות בבתי ספר תיכון; והרצאות וסדנאות לתלמידי בתי ספר יסודיים. את הפעילות החינוכית של המטה מייחד האופן שהיא משקפת את מגוון הקבוצות והקהילות בישראל.

במה מעוניינים?

המטה למאבק בגזענות מזמין אתכם/ן ארגונים ואנשים פרטיים להצטרף לפעילות. המטה למאבק בגזענות מאגד יחדיו ארגונים חברתיים וא/נשים פרטיים/יות אשר חשים/ות עצמם מחויבים לקידום זכויות אדם בישראל, להעמיד חזון של מדינה וחברה ללא גזענות, ולפעול למיגור תופעת הגזענות בישראל.

קישור לאתר
שם איש קשר: 
מייל איש קשר: stopracism.org@gmail.com

המכון היהודי- ערבי

סוג: מיזמים, עמותות
מה מובילים? המטרות/החזון

המכון היהודי ערבי שליד ההסתדרות נוסד בשנת 1984 על ידי הסתדרות הכללית. מכון זה הוקם כביטוי לצורך בהעמקת ההבנה, הסובלנות, ודו קיום בין העדות השונות אזרחי המדינה. המכון ממוקם במתחם בית ברל במרכז הארץ ובמרכז של השרון הדרומי והכפרי במשולש הערבי ומלווה את תהליך גיבוש מערכת היחסים שבין שני העמים המעודד לדפוסי חשיבה נאורים ומתקדמים. כחלק מהפעילות הענפה של המכון: בנייה ופיתוח קשרי תרבות ואקדמיה עם מוסדות תרבות והשכלה גבוהה במדינה ובשאר מדינות העולם לרבות המדינות הערביות ; ייזום וארגון מפגשי תרבות ופולקלור בשיתוף אומנים מכל המגזרים ; ארגון מפגשים משותפים של אישי ציבור להכרת התרבויות של שני העמים במדינה ; עידוד ליזמות וקיום סמינרים וימי עיון בנושאים כלכליים לפיתוח התעשייה הזעירה ביישוב הערבי ובעיירות הפיתוח. המכון אף פועל לקידום מעמד האישה העובדת במגזר הערבי באמצעות קיום מפגשים בין נשים יהודיות וערביות ובשיתוף נשים מהרשות הפלסטינית ומדינות ערב ; עידוד ליזמות עסקית בקרב נשים ; עידוד נשים לשילובן בניהול ובעשייה היום יומית במשק הישראלי. כל זאת ועוד, המכון היהודי ערבי שליד ההסתדרות פועל בקרב בני נוער. המכון יוזם פעילויות רבות כמו: ארגון מפגשי נוער מתנועות נוער ישראליות בשיתוף בני נוער פלסטינים ממדינות ערב השכנות וארגון תחרויות בין בני נוער ותלמידים מבתי ספר יהודים וערבים בנושאי שלום חברה וכלכלה. הגברת השוויון וצמצום פערים בחברה הישראלית, לרבות פערי אי שיוויון מגדריים, ובין הציבורים השונים במדינה. קידום יצירה של חברה הוגנת ושוויונית יותר. פעילות לחברה צודקת ושיוויונית, כתנועה החברתית הגדולה בישראל, והגשמת ערכי ההסתדרות.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

הפרויקט עוסק בשאלת השותפות והדו-קיום בין המגזר היהודי למגזר הערבי-בדואי ממגוון היבטים כגון: זהות, שייכות וסטראוטיפים מתוך הכרה הדדית בדבר הצורך בעתיד משותף.

מה מציעים עבור קהל היעד?

הפעילות מיועדת לתלמידי כיתות י'-י"א בבתי ספר מקיפים במחוז הדרום מהמגזרים היהודי והערבי. היא כוללת ארבעה מפגשים לכיתה (כל מפגש שלוש-ארבע שעות) וסיומה ביום שיא, שמפגיש בין כל התלמידים שלקחו חלק בפרויקט. היום כולל סיכום של הפעילות, תערוכה, מופע משותף ופאנל בהנחייתו של ניסים קינן מרשת.

במה מעוניינים?

- בנייה ופיתוח קשרי תרבות ואקדמיה עם מוסדות תרבות ואקדמיה במדינה, ושאר מדינות העולם לרבות המדינות הערביות.
- ייזום וארגון מפגשי תרבות ופולקלור בשיתוף אומנים מכל המגזרים.
- ארגון מפגשים משותפים של אישי ציבור למען דו קיום והכרת התרבויות של שני העמים במדינה.
- עידוד ליזמות וקיום סמינרים וימי עיון לעובדים ערבים ויהודים.
- העשרת ועדים יהודים וערבים למשל השלמת השכלה.

קישור לאתר
שם איש קשר: 
מייל איש קשר: j-a@bezeqint.net

הפורום להסכמה אזרחית

סוג: מיזמים, פורומים
מה מובילים? המטרות/החזון

מטרת הפורום לחבר את הקרעים, וחוסר שיתוף הפעולה בין המגזרים השונים בחברה הישראלית.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

"כלי העבודה" בדיונים אלה הוא הלמידה הדיאלוגית, המאפשרת עבודה ודיאלוג גם בנושאים שנויים במחלוקת. כך פועלות ברחבי הארץ קבוצות של אזרחים יהודים וערבים, גברים ונשים, ובכלל זה קבוצות של יהודים חרדים וערבים דתיים מסורתיים.

מה מציעים עבור קהל היעד?

תרומה לבניית מערכת יחסים שוויונית בין יהודים וערבים בישראל, ולטפח שיטות מעורבות אפקטיביות ביניהם בנושאים שונים, החל בזהות אישית וקבוצתית ועד הקצאת משאבים, זכויות בקרקע ועוד.

במה מעוניינים?

פעילות נעשית במטרה ליצור מרחב ציבורי משותף לכולם, ובמסגרתה אזרחים מכל חלקי האוכלוסייה היהודית והערבית משתתפים בדיונים משותפים על "הטוב המשותף" – מגדירים אותו ופועלים למימושו.

קישור לאתר
שם איש קשר: 
מייל איש קשר: office@caf.org.il

כל זכות كل الحق

סוג: מיזמים, עמותות
מה מובילים? המטרות/החזון

מיזם 'כל זכות' (חל"צ) נוסד בשנת 2010 במטרה לחולל שיפור משמעותי במיצוי זכויות לכלל תושבי ישראל דרך בניית אתר אינטרנט (www.kolzchut.org.il) שינגיש את כל המידע, על כל הזכויות ודרכי מימושן, בכל התחומים ובשפה ברורה.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

כל זכות הינו מאגר עצום של מידע על זכויות תושבי ישראל בעברית ובערבית. אנחנו המקום המקיף ביותר ברשת עם מידע על זכויות בכל תחומי החיים המתורגם לערבית ובכוונתנו להמשיך לתרגם לערבית את כל האתר תוך 4 שנים. אנו משרתים מעל 170,000 דוברי ערבית בשנה ועוד כ- 4 מיליון דוברי עברית. ברצוננו להפיץ את המידע לכמה שיותר תושבי ישראל ערבים ויהודים כדי שיוכלו להשתתף בפעילות אזרחית דמוקרטית של מימוש זכויות.

מה מציעים עבור קהל היעד?

האתר מכיל כיום מעל 5,000 עמודי תוכן (ומעל 1,000 מתורגמים לערבית) בתחומי החיים השונים של תושבי/ות ישראל כגון זכויות תעסוקה ועובדים, זכויות אנשים עם מוגבלויות, זיקנה, חד הוריות, חינוך, בריאות ומחלות, דיור, צעירים ועוד. בכל דף תוכן מופיע מי זכאי למימוש הזכות, מה תהליך המימוש, קישור לטפסים הרלוונטיים אותם צריך למלא, קישור לאסמכתא המשפטית במשרד הממשלתי הרלוונטי, הפנייה לארגוני סיוע הנמצאים בשטח, תקדימים משפטיים רלוונטים והפנייה לזכויות נוספות קשורות לתחום.
המידע בכל זכות מתעדכן באופן שוטף באמצעות מערכת שותפויות תוכן והפצה שמקיפה מעל ל- 100 משרדי ממשלה, ארגונים ציבוריים, עמותות וחכמת ההמונים. שבעה משרדי ממשלה משתפים פעולה עם 'כל זכות' בכתיבה, תיקוף ועדכון של המידע.

במה מעוניינים?

אנו מעוניינים שהציבור ישתמש כמה שיותר במידע הקיים ללא עלות באתר כל זכות ויממש את זכויותיו.

קישור לאתר
שם איש קשר: עינת רביב
מייל איש קשר: einat.raviv@kolzchut.org.il

מולתקא-מפגש

סוג: מיזמים, פורומים, תוכניות
מה מובילים? המטרות/החזון

מולתקא-מפגש הוא בית תרבות ערבי-יהודי מייסודו של פורום דו-קיום בנגב. בית התרבות מארח ערבי תרבות שונים, סדנאות, סרטים והרצאות, כמו גם מפגשים של קבוצות פעילות. במהלך השנה נערכים במקום גם קורסים ללימוד שפות – ערבית ואנגלית.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

המולתקא-מפגש הוא מרכז חברתי ובית לקהילה משותפת של יהודים וערבים תושבי העיר והנגב שמאמינים בחיים משותפים ונהנים ממגוון הפעילויות והאירועים המתקיימים במקום. גורמים פוליטיים ומפלגתיים שמנסים לפגוע במרקם החיים המשותפים בבאר שבע, הם אלה שמפיצים שקרים ופועלים לסגירת המולתקא-מפגש – כדי להשתיק ולחבל בכל פעילות משותפת של יהודים וערבים. בתקופה בה תקיפות אלימות על רקע גזעני מתרחשות בעיר, יש לפעול למען קיומם של מרחבים משותפים ולא להיאבק נגדם ולהביא לסגירתם.

מה מציעים עבור קהל היעד?

המולתקא-מפגש פועל מזה 11 שנים בעיר באר שבע ומציע מגוון פעילויות ואירועים לתושבי ותושבות העיר והאזור. במולתקא ישנם ערבי תרבות, סדנאות, סרטים והרצאות ומפגשים של קבוצות פעילות.

במה מעוניינים?

בכל יום אנו שומעים על עוד ניסיון של הממסד לגדוע ענף נוסף בחופש הביטוי. המקרה התורן הוא הניסיון של עיריית באר שבע להפסיק לאלתר את הקצאת המקלט העירוני ל"פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי" בטענה שהפעילות במקום הנה פוליטית.
האירועים שקיים פורום דו-קיום בנגב עליהם הצביעה העירייה כפוליטיים, כוללים: דיון על חופש המצפון – בהשתתפות תנועת יש גבול ופסטיבל סולידריות לקולנוע וזכויות אדם והשתלמות בנושא צילום הפגנות ואירועי מחאה, שנערכה בשיתוף עם האגודה לזכויות האזרח, אקטיבסטילס ושתי"ל. ברור ששני אירועים אלו אינם נופלים להגדרה של פעילות פוליטית-מפלגתית, אלא מתאימים למטרות המוצהרות של פורום דו-קיום בנגב – לשמש מסגרת לשיתוף פעולה ערבי-יהודי כבסיס למאבק משותף לשוויון זכויות מלא בין ערבים ליהודים, המאפשר צדק חברתי וצדק חלוקתי לאוכלוסיות הנגב.

קישור לאתר
שם איש קשר: חיה נוח
מייל איש קשר: multaqa@dukium.org

מונא

סוג: מיזמים
מה מובילים? המטרות/החזון

מונא משתפת פעולה עם מגוון חברות הייטק, תעשייה ואקדמיה במגוון פרוייקטים המשלבים טכנולוגיות בתחומי הרובוטיקה,רחפנים , הדפסה בתלת מימד ו- IoT. העשייה מבטיחה תוצרים ברמה הגבוהה ביותר תוך פיתוח אישי והנחלת מצוינות

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

מונא דוגלת ביצירת שינוי בר-קיימא, ארוך טווח והרשמי תוך תוך העצמה, פיתוח מסוגלות והצמחת מנהיגות מקומית. מפעילה מספר תוכניות ייחודיות היוצקות ערך חברתי לטכנולוגיה כגון תוכנית הרחפנים והמאיץ בתלת מימד.

מה מציעים עבור קהל היעד?

מונא מייצרת מרחב פתוח לכולם המאפשר מפגש המבוסס על עשייה משותפת ושיתופי פעולה. השילוב המיוחד בין אנשים מרקע תרבותי שונה המגיעים מן התעשייה והאקדמיה מהווה מכפיל כח ומנוע להזדמנויות חדשות.

במה מעוניינים?
קישור לאתר
שם איש קשר: אסף ברימר מנכ"ל ומייסד
מייל איש קשר: office@moona.co

מיזם 20

סוג: מיזמים
מה מובילים? המטרות/החזון

מיזם הוקם ע"י ד"ר בלהה כהנא, עוה"ד סאמר חלאילה וחברים נוספים ערבים ויהודים ישראליים, חילוניים ודתיים, שהבינו את הצורך בטיפוח 20 האחוזים שכולנו מתחברים אליהם. ברור לנו שעל שמונים אחוזים אנחנו לא מסכימים, אך ש-20 אחוזים הם התחלה. על יסוד ההבנה המשותפת כי כולנו בני אדם ואזרחי מדינת ישראל, חברנו יחד במטרה להעמיק את ההיכרות ולטפח שכנות טובה, באמצעות קידום שיתופי פעולה בתחומי התרבות, המוסיקה, הרווחה, הספורט, האוכל, הבריאות, האמנות וכדומה. הכל חוץ מפוליטיקה ושיח זכויות.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

חשבנו וחשבנו וגיבשנו ביחד רעיונות לעשייה משותפת. אנחנו מאמינים שעשייה משותפת תקדם שכנות טובה ותוכל להביא לשינוי.

מה מציעים עבור קהל היעד?

פעילויות: יום 20, 20 בסלון,מיזמי 20, 20 רוחני

במה מעוניינים?
קישור לאתר
שם איש קשר: 
מייל איש קשר: office@20esrim.co.il

מעיין במדבר

סוג: מיזמים
מה מובילים? המטרות/החזון

פרויקט מעין במדבר שואף לחזק את ההיכרות ואת הקשרים בין המגזר הבדואי והיהודי בדרום הארץ וכן להקל את דרכם של הסטודנטים הבדואים לרכישת השכלה ומציאת תעסוקה הולמת. זאת, באמצעות מפגשי לימוד ופעילות משותפים שלסטודנטים משני המגזרים. מעיין במדבר צמח בהשראת פרויקט "בליבה חומה" שפועל בצורה דומה עם סטודנטים חרדים בפריסה ארצית וזאת ביוזמת בוגרי "קטיף ישראלי" פרויקט עבודה חקלאית ולימוד לסטודנטים.
לפרויקט מעין במדבר יש ארבעה יעדים מרכזיים:
 לסייע לסטודנטים הבדואים הן הן במהלך לימודי התואר והן לאחריו.
 ליצור דיאלוג עשיר בין המגזר הבדואי למגזר היהודי, בו ייבחנו לעומק סוגיות של דו-קיום בחברה הישראלית.
 העברת מסרים של דיאלוג וחיבור לכלל אוכלוסיית הנגב.
 היכרות עם השפה, התרבות והמסורת הבדואית.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

באמצעות הגישה הייחודית של פרויקט מעין במדבר אנו שואפים ליצור קשרים משמעותיים בין הסטודנטים משני המגזרים, המבוססים על כבוד והיכרות. רק על ידי יצירת מפגשים בלתי אמצעיים נוכל למוסס את החומות המפרידות בין יהודים לבדואים, ולחבר מחדש את הציבור הבדואי למדינת ישראל.

מה מציעים עבור קהל היעד?

ציוני דרך הוא ארגון שמצבע פעולות נוספות עם סטודנטים וצעירים, אנו מזמינים סטודנטים להשתתף בתוכניות השונות שלנו קטיף ישראלי, פרויקט עבודה חקלאית ולימוד וכן "בליבה חומה" בו נפגשים סטודנטים חרדים עם סטודנטים חילונים ודתיים לסיוע אקדמי וחברותא.

במה מעוניינים?

אנו מעוניינים בחיבור עם ארגונים נוספים שיכול למנף את פעילותנו למשל במאטצינג על מלגות, כמו כן נשמח לפניות מסטודנטים מתאימים מכל המגזרים.

קישור לאתר
שם איש קשר: עפרי
מייל איש קשר: ofriravivi@gmail.com

מקהלת הנשים הערבית-יהודית ראנה

סוג: מיזמים, עמותות
מה מובילים? המטרות/החזון

מקהלת הנשים הערבית-יהודית ראנה היא מקהלת יפואית בה 16 נשים, מחציתן יהודיות והשאר - מוסלמיות ונוצריות. המקהלה שמה לה למטרה לתת ביטוי לקול הנשי, אשר, למרבה הצער, אינו נשמע מספיק באזורנו, והיא פועלת מתוך אמונה בכוחן של היצירה והשירה לטפח דיאלוג וליצור גשר תרבותי ואנושי בחברה פלורליסטית דוגמת החברה הישראלית.
המקהלה הוקמה ע"י מיקה דני בשנת 2008 במסגרת המרכז הערבי-יהודי ביפו, שם פעלה בניצוחה עד סוף 2015 תחת השם "שיראנא". בינואר 2016, יחד עם מנהלה האמנותי של המקהלה, עידן טולדנו, עזבה המקהלה את המרכז הערבי-יהודי והפכה למקהלה עצמאית בשם "ראנה". נשות המקהלה הן חברות מקהלת שיראנא לשעבר.
הצוות המקצועי של המקהלה: מיקה דני - מנצחת ומנהלת מוזיקלית, עידן טולדנו – מנהל אמנותי, לובנה סלאמה – יועצת לרפרטואר ערבי, אגסן חלילה – מדריכת שירה ערבית
רפרטואר המקהלה מורכב משירים בערבית, עברית, תימנית, מרוקאית, פרסית, יוונית ועוד שפות מתרבויות האזור. הרפרטואר כולל גם חומרים מז'אנר "שירת נשים" שנכתבו ע"י נשים מתרבויות שונות בו הן מספרות על קשייהן, סודותיהן וכו'. השירים הועברו מאם לבת במשך דורות. החומרים נאספו מפגישות עם חוקרת שירת הנשים הפלסטינית נאילה ליביס ומאוסף הספריה הלאומית.
המקהלה מופיעה מידי שנה בטקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני ביוזמת תנועת 'לוחמים לשלום' יחד עם פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני והיא הוזמנה להופיע בעצרת נשים עושות שלום יחד עם יעל דקלבאום. מקהלת ראנה היא בין מקבלי הפרס הבינלאומי ע"ש הראנט דינק לשנת 2016 בקטגוריה של יוזמות מעוררות השראה.
המקהלה פועלת בחסות עמותת מרכז פליציה בלומנטל למוזיקה אשר מתמקדת בגילוי וליווי מוזיקאים מוכשרים במימוש יכולותיהם המוזיקליות. מאז ינואר 2016 הפכה המקהלה לגוף עצמאי שאינו נתמך עדיין ע"י גורם ציבורי או פרטי.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

המקהלה הינה ייחודית בנוף הישראלי ולא בכדי מתקבלת באהדה בארץ ובחו"ל - בזכות השירה הנפלאה ובזכות המסר החשוב שהן מעבירות יחדיו – אם נשים יהודיות וערביות יכולות לשיר יחדיו בהרמוניה כבר 9 שנים, אזי יש תקווה לשיח ושלום באזורנו.
בשירתן מבטאות נשות המקהלה את תחושת שותפות הגורל, את התקווה לחיים ולשלום ואת קשת הרגשות המשותפים לכולנו כבני אדם בכלל וכאמהות, בפרט. בכך, מציגה המקהלה מודל של חברה משותפת במיטבו ומחזקת את תפקידה של השירה ביצירת גשר תרבותי ואנושי ובעיצוב עמדות בחברה רב-תרבותית. רפרטואר המקהלה כולל שירים עבריים, ערביים ושירי עם מרחבי העולם.

מה מציעים עבור קהל היעד?

מקהלת הנשים הערבית-יהודית ראנה היא עצמה פרויקט קהילתי שמטרתו לחבר וליצור דיאלוג, באמצעות שירה, בין נשים מהאוכלוסיות השונות בקהילה. מעבר לשיתוף שנוצר בין נשות המקהלה ולאפקט המעצים שיש לפעילות עליהן באופן אישי, מהווה המקהלה בהופעותיה דוגמא ומקור השראה לקהילת יפו בפרט ולשאר הקהילות ברחבי הארץ באשר ליכולת לקיים דיאלוג וחיים משותפים בין יהודים לערבים.

במה מעוניינים?

המקהלה שכאמור פועלת עצמאית זקוקה למשאבים ע"מ להבטיח המשך קיומה וחזונה. אחת הדרכים היא באמצעות הופעות מוזמנות.
בשנת 2017 שואפת מקהלת ראנה להרחיב את קהל מאזיניה בקהילות השונות, באזורי פריפריה ובערים המרכזיות, ולחשוף אנשים רבים ככל האפשר למסר אותו היא מבקשת להעביר. המקהלה מעוניינת בהזדמנויות להופעות ע"י גופים וארגונים שונים בארץ ובחו"ל.
כמו כן, מקיימת המקהלה מפגשי שירה ושיח עם קבוצות מהמגזרים השונים ואורחים המבקרים בארץ.
נשמח לסיוע על בסיס פרו-בונו בתחומים: גיוס משאבים, כתיבת בקשות, צילום ועריכת וידאו, יחסי ציבור ושיווק הופעות.

קישור לאתר
שם איש קשר: עידן טולדנו
מייל איש קשר: ranachoir@gmail.com

מרחבים- המכון לקידום אזרחות משותפת בישראל

סוג: מיזמים, עמותות, תוכניות
מה מובילים? המטרות/החזון

בכל קהילה ובכל מוסד חינוכי, בכל קבוצה ובכל כיתה נמצא רבגוניוּת, שונוּת ואחרוּת. לכן, מחויב כל מוסד חינוכי לתת לכל תלמידותיו ותלמידיו את הכלים לפרוח, על מנת שיוכלו להצליח בלימודיהם ולשגשג כאזרחים בוגרים, במוסדות ההשכלה הגבוהה, במקום העבודה ובקהילה. התגובה לאתגר השונות איננה להימנע או להתעלם ממנו, אלא למצוא דרכים להתמודד איתו באופן בו כולם מרוויחים בסופו של דבר. מכון מרחבים הינו עמותה ישראלית, אשר הוקמה ב־ 1998 ופועלת לסייע לאזרחים ולאזרחיות צעירים מרקעים שונים להכיר את האחר, להעריך שונות, לפתח תודעה אזרחית משותפת וליצור כיתות, בתי ספר, קהילות וארגונים הוגנים יותר. ייחודו של המכון הוא במודל האזרחות המשותפת, שפותח ע"י קבוצה רבגונית של אנשי חינוך, אשר כולל שפה אזרחית מוסכמת המחברת בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית. המכון פועל בקרב כלל הקבוצות בחברה הישראלית, מבלי להגביל את פעילותו לממד מסוים של זהות כמו דתיים-חילוניים, ערבים-יהודים, עולים-ותיקים וכדומה.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

על בסיס מודל האזרחות המשותפת פיתח המכון, בשיתוף עם משרד החינוך, מגוון תכניות ייחודיות. התכניות מיועדות לכלל שכבות הגיל. אז הקמתו הכשיר מכון מרחבים קרוב ל־ 4,000 אנשי חינוך בהשתלמויות מעמיקות בנות 30 עד 60 שעות, ודרכם הוא מגיע למאות אלפי אזרחים צעירים מדי שנה. זאת בנוסף לעשרות אלפי תלמידים המשתתפים ישירות בתכניותיו מדי שנה. כ־ 15 מחקרי הערכה שבוצעו לאורך השנים הראו שתכניותיו של המכון מביאות לשינוי עמדות משמעותי בקרב מורים ותלמידים, המשפיע הן על ההתנהגות בביה"ס ובחברה והן על הגישה כלפי האחר והשונה. בשנים האחרונות הרחיב מכון מרחבים את פעילותו ועובד עם מגוון ארגונים בהקניית כלים לטיפוח רבגוניות והוגנות - שוויון הזדמנויות, כבוד ותחושת שייכות, בקרב העובדים וקהל הלקוחות.

מה מציעים עבור קהל היעד?

רבגוניות בחדר מורים מרחבים פועל בשותפות עם משרד החינוך באמצעות מיזם משותף לשילוב 500 מורים ערבים בבתי ספר יהודים במקצועות: אנגלית, מדעים ומתמטיקה, כדי לייצר מפגש משמעותי בין אזרחים יהודים וערבים ולהבטיח שכל תלמיד יזכה למורה הטוב ביותר, ללא קשר לזהותו. החל משנת הלימודים תשע"ז יסייע מרחבים למשרד החינוך בשילובם של מורים יוצאי אתיופיה במערכת. השתלמויות וסדנאות במערכת החינוך מרחבים מקיים מגוון השתלמויות חווייתיות לגננות, למורים במקצועות השונים ולבעלי תפקידים במערכת החינוך, השתלמויות המקנות כלים ליצירת מרחב הוגן ונגיש בכיתה ובקהילה שלהם באמצעות עבודה על תכניות הלימודים. השתלמויות מתקיימות בקבוצות רב-גוניות (דתיים, חילוניים, חינוך מיוחד, עולים, וותיקים, ערבים, יהודים, מרכז, פריפריה וכו'). יום מעשים טובים - כולאננה המיזם הינו שיתוף פעולה בין עמותת רוח טובה ומכון מרחבים ומטרתו לחזק את לכידותה של החברה ישראלית. במסגרתו, עשרות צמדים של ארגוני חברה אזרחית העובדים עם קהילות שונות מקיימים פרויקט משותף וכן נפגשים במסגרת קהילת הארגונים בה עוסקים בנושאים של אזרחות, רבגוניות והוגנות, בליווי ובהנחיה של צוות מרחבים. רבגוניות בארגונים מרחבים מציע למנהלים ולבעלי תפקידים בכל הרמות סדנאות שיסייעו להם לקדם הוגנות ולהרחיב את הרבגוניות בארגון ובקרב הלקוחות, זאת על בסיס ניסיונם הנרחב והמגוון של אנשי המכון. הסדנאות מאפשרות לייצר תחושת שייכות, מרחב בטוח ואמון בהוגנות הארגון, כדי להבטיח מיצוי הפוטנציאל של העובדים והלקוחות, להגביר את היצירתיות ולפרוץ לקהלי יעד חדשים. "מתחברים" מרחבים פועל לקדם חיבור, מפגש והכרות בין תלמידים ותלמידות מקבוצות שונות בחברה הישראלית באמצעות תחומי הדעת הנלמדים במערכת החינוך. במסגרת זו מתקיימות השתלמויות מורים ונערכים מפגשים ולימוד משותף בתחומים כמו אמנות, אנגלית, ארכיאולוגיה וחינוך גופני למאות מורים ולאלפי תלמידים מדי שנה. ערבית מדוברת והחברה הערבית במסגרת תכנית "בואו נדבר" לומדים מדי שנה כ־ 8,000 תלמידים בבתי ספר יסודיים יהודים ערבית מדוברת ואזרחות משותפת. את התכנית מלוות שתי ערכות הדרכה נוספות: "בואו ניפגש" לקיום מפגשי תלמידים ותלמידות יהודים וערבים, ו"בואו נכיר" העוסקת בהכרת העולם הערבי והאסלאם ובהוראת הערבית המדוברת ומיועדת לחטיבת הביניים.

במה מעוניינים?

מעוניינים בשיתופי פעולה, משחבות משותפות כיצד לפתח את התחום, מנחים, וקשרים עם ארגונים הרוצים בחיים משותפים.

קישור לאתר
שם איש קשר: רונית רובננקו- מנהלת תכניות חינוכיות
מייל איש קשר: ronit@merchavim.net

מרכז TEC

סוג: מיזמים, תוכניות
מה מובילים? המטרות/החזון

מרכז TEC שם לו למטרה להטמיע מודל למידה שיתופית מקוונת במערכות החינוך במטרה לשנות השקפות, דעות קדומות, עמדות שליליות וסטראוטיפים בין ערבים ליהודים ובין דתיים וחילוניים מזרמים שונים בישראל, החל בגילאי בית הספר היסודי. מטרת התכנית היא לפתח קשרים בין-תרבותיים במרחב המקוון, לחבר סטודנטים להוראה וילדים צעירים במערכת החינוך ולעורר שיח והבנה בין התרבויות השונות בחברה הישראלית השסועה. תקוותם של העושים במלאכה היא שבאמצעות המפגש עם "האחר" ויצירת שיח בין-דתי ובין-תרבותי יחושו המשתתפים שייכות לקהילה, אזרחים של מדינה שבה קונפליקטים הופכים לאתגרים, ריב לשיח שוויוני ורגשות של זרות וניכור לתחושת שותפות. כל אלה - ,בדרך לחברה טובה יותר, דמוקרטית, פלורליסטית וסובלנית.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

הדגש במרכז טק (Diversity Cultural & Education, Technology) הוא הכרת האחר תוך קיום עבודה שיתופית. התוכניות הייחודיות של המרכז מופעלות במכללות להכשרת מורים ובבתי הספר. הן נועדו לגשר על פערים תרבותיים ולהפחית דעות קדומות בין ערבים ויהודים ובין דתיים וחילוניים בישראל. כיום, חברים במיזם תלמידי בית ספר, מרצים וסטודנטים מעשר מכללות מהמגזר הערבי, מהמגזר הממלכתי-דתי ומהמגזר היהודי-ממלכתי.

מה מציעים עבור קהל היעד?

*קורסים אקדמיים לסטודנטים הלומדים לתואר ראשון: 1.סביבות הוראה מתקדמות 2.מדעים-אקולוגיה ואיכות הסביבה 3. אנגלית. וכן קורס לתואר שני - סביבות חדשניות. הלמידה נעשית תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כמו בלוגים, וויקי, רשתות חברתיות, עולמות וירטואליים ועוד.
*יום עיון לסטודנטים ולמרצים לקראת סוף סימסטר א׳, כנס בין-לאומי מקוון בחודש מרס (סביב מועד יום המאבק הבין-לאומי בגזענות).
*סביבות שפותחו במרכז TEC - רשת חברתית ואי וירטואלי ייעודי להוראה וללמידה.

במה מעוניינים?

קשר עם מכללות ומוסדות חינוך נוספים מהמגזרים השונים בארץ. הצטרפות מכללות לקורסים ולימי העיון שמציע המרכז.

קישור לאתר
שם איש קשר: ד״ר אילן נגר
מייל איש קשר: tec@macam.ac.il

מרכז ירושלים ליחסי יהודים ונוצרים

סוג: מיזמים, עמותות, פורומים, תוכניות
מה מובילים? המטרות/החזון

מרכז ירושלים ליחסי יהודים ונוצרים הוקם בשנת 2003 על מנת להתמודד עם האתגרים העולים מהמפגש הראשון מזה מאות בשנים, בין יהודים ונוצרים בארץ הקודש. לראשונה חיים זה לצד זה יהודים וקהילות נוצריות החולקים הסטוריה ארוכת שנים של קיום כמיעוט. היהודים שהגיעו למולדתם ההיסטורית והקימו כאן לאום מודרני נפגשו עם קהילות מקומיות ותיקות ומכובדות בעלות מסורת ארוכת שנים בארץ הקודש. בנוסף לכך, המפגש היהודי נוצרי נעשה על רקע הקונפליקט הפוליטי המתמשך באיזורינו, הגורם לחיץ בין הצדדים ומעיב על היחסים בין העדות הנוצריות והיהודים. לפיכך מבקש מרכז ירושלים ליחסי יהודים ונוצרים להגיע לכל חלקי האוכלוסיה הישראלית יהודית ומגוון העדות הנוצריות המקומיות ולסייע להם להלחם בבורות ובדעות קדומות ולעודד הבנה ואמפטיה בין הרוב היהודי והקהילות הנוצריות המהוות מיעוט.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

בפעילות המרכז משתתפים יהודים ממגוון רקעים של החברה הישראלית, ערבים בני העדות הנוצריות השונות, וכן מוסלמים ממגוון זרמים דתיים. בין המשתתפים: ילדים בבתי ספר, בני נוער, תלמידי מכינות, חיילים, סטודנטים, ומבוגרים. אנו פועלים במבחר מעגלי השפעה: אנשי תקשורת; האקדמיה ומערכות חינוך פורמליות ובלתי פורמליות; פוליטיקאים ושירות המדינה; שירותי הביטחון, צבא ומשטרה; הציבור הכללי. על מנת להרחיב את מעגלי ההשפעה המרכז פועל להעמקת שיתוף הפעולה עם מוסדות חינוכיים ואקדמיים, מוסדות מחקר, מוסדות קהילתיים, קהילות דתיות ומנהיגיהם, ארגונים שונים, גופים ציבוריים ופעילים חברתיים. למעלה ממאה מוסדות וארגונים שותפים ליוזמות ולפעילויות הארגון מקרב באוכלוסיה היהודית והנוצרית.

מה מציעים עבור קהל היעד?

מציעים מספר תוכניות: התכנית "דיאלוג וזהות" – פרויקט חינוכי דיאלוגי להכרת האחר בחברה משותפת – מציעה מפגש ראשון לילדים יהודים וערבים בני 10‑12. מורים מזוגות של בתי ספר מרשת תל"י ומהרשת הקתולית מפעילים תכנית שנתית של מפגשים ולימודים בליווי צמוד של צוות התכנית. התכנית מאפשרת לתלמידים להכיר את המסורות של שלוש הדתות ושני העמים, ולהכיר ילדים מרקעים דתיים שונים באווירה מאפשרת ומכבדת. עוד מעודדת התכנית העמקה בזהות האישית של כל ילד וילדה.
התכנית "מחנכים לשינוי" – המיועדת להכשיר מורים בבתי ספר על-יסודיים להתמודד עם גזענות – מאפשרת תהליך אישי של הבנת הגזענות שבכל אחד ואחד מאתנו וכן לימוד ותרגול של הנחיית דיון כיתתי בנושאים קונפליקטואליים. הנחיית דיון כיתתי היא מיומנות שחסרה עד מאוד למורים, ועל כן רבים מהם חוששים לגעת בסוגיות שנויות במחלוקת. ההשתלמות מציעה אפוא מיומנויות בסיסיות בהנחיה, ובראשן מעבר מהוראה להנחיה, דבר שמאפשר לתלמידים להביע עמדות, להכיר ברגשות המעצבים את העמדות, וכן לקבל תמיכה, הזדהות ומרחב לעבד את עמדותיהם. התהליך האישי שהמורים עוברים בחדר המורים תורם להם באופן אישי, אך גם מרחיב את יכולתם לקבל ולהכיל עמדות שונות בכיתה.

במה מעוניינים?

שיתוף פעולה עם ארגונים אחרים במטרה: א. להגביר את המודעות לחשיבות היחסים בין יהודים לנוצרים למען השכנת שלום בארץ הקודש. ב. להבטיח את רווחתם של המיעוטים הדתיים בארץ הקודש.

קישור לאתר
שם איש קשר: 
מייל איש קשר: info@jcjcr.org

מרכז מעשה

סוג: מיזמים, עמותות, תוכניות
מה מובילים? המטרות/החזון

אנחנו במעשה מאמינים כי התנדבות היא כלי למוביליות חברתית כלכלית ולבניית חברה אזרחית. חברה המקדמת שוויון הזדמנויות וערכי דמוקרטיה של סובלנות ומעורבות. אנחנו מחוללים שינוי חברתי יחד עם צעירים המחפשים הזדמנות להתפתח ולהשפיע. צעירים מכלל הקשת החברתית בישראל ובעיקר מהפריפריה החברתית-כלכלית: יהודים, ערבים, דרוזים, חילוניים, דתיים, ותיקים ועולים.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

ההתנדבות במעשה היא יותר מעשייה חברתית, היא כלי לפיתוח יכולות אישיות ואמצעי להעצמה אישית של המתנדב.
מידי שנה משתתפים בתכניות מעשה מאות צעירים: יהודים, ערבים, דרוזים, חילוניים, דתיים, ותיקים ועולים.
הם פעילים בעשרות ישובים ברחבי הארץ ומתנדבים עם אלפי ילדים ובני נוער.

מה מציעים עבור קהל היעד?

במהלך שנת ההתנדבות צעירי מעשה מקבלים מעטפת של ליווי אישי וקבוצתי: בהכשרה מקצועית להתנדבות, הכוונה בפיתוח קריירה ומפגשים רב תרבותיים עם כלל מתנדבי הארגון. אנו ממשיכים ללוות את הצעירים גם בתום שנת ההתנדבות, בהכוונה להשכלה ולתעסוקה והמשך מעורבות חברתית, לטובתם ולטובת החברה. למעשה תוכניות רבות: לנוער - תוכנית הצעד הבא, תכנית נעורים
ותוכנית שורשים. למתנדבים - גרעין איתן, מכינת גל, גרעין יחד, מכינת מעשה בגליל, המכינה למנהיגות בדואית בגליל, גרעין בשותפות, תוכנית אחווה ותכנית דורוב. עבור הבוגרים - מעשה עולם‏, תכנית המלגות, תוכנית המנטורינג, מאגר המידע לבוגר ומעשה לעתיד. חברה אזרחית משותפת - גרעין בשותפות, סמינר מעשה במפגש, חממות, סמינר מעשה ותוכנית במפגש לנוער.

במה מעוניינים?

עמותת "מרכז מעשה" פועלת במטרה להעצים צעירים מהפריפריה מכל המגזרים ולאפשר להם להתפתח ולממש את הפוטנציאל האישי שלהם ללא חסמים ותיוג. הצעירים יוצאים לשנת התנדבות בקהילה, פועלים עם אלפי ילדים ובני נוער במוסדות חינוך בעשרות יישובים ובין היתר מהווים בשבילם מודל לחיקוי והשראה – צעירים מהפריפריה למען הפריפריה.

קישור לאתר
שם איש קשר: 
מייל איש קשר: info@maase.org.il

משחקים לשלום

סוג: מיזמים, עמותות, תוכניות
מה מובילים? המטרות/החזון

משחקים לשלום הינה עמותה הפועלת לצמצום דיעות קדומות בקרב בני נוער דרך פלטפורמה של משחקי מחשב מקוונים. אנו מארנים תוכניות בבתי ספר וכן אירועים וירטואלים המנצלים את הפופולריות של מדיית משחקי המחשב לטובת יצירת חוויה משותפת חיובית, נגישה ובלתי פורמלית במטרה ליצור מקפצה למפגש בין אישי איכותי בין בני נוער.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

הארגון מפעיל תוכניות בבתי ספר בכל רחבי הארץ במטרה לצמצם תופעות של גזענות ולקדם סובלנות.

מה מציעים עבור קהל היעד?

לארגון שתי תוכניות - הראשונה, Play2Talk, הינה תוכנית לתלמידי בית ספר מגילאי חטיבת ביניים, אשר משתמשת בפלטפורמה של משחקי מחשב פופולריים דוגמת Minecraft ואחרים לייצר מפגש וירטואלי מהנה בין תלמידי שני בתי ספר - האחד יהודי והשני ערבי. במהלך התוכנית עוברים הילדים חוויות משותפות הדורשות רמה הולכת וגוברת של שיתוף פעולה ותקשורת. שיא התוכנית הוא מפגש פנים אל פנים, אשר ניזון מההיכרות המוקדמת במרחב הוירטואלי בין התלמידים וממשיך לעתים קרובות להמשך פעילות בין תלמידי בתי הספר.

הפעילות השניה היא ארגון אירועים משחקיים וירטואלים, בהם משתתפים ילדים מבתיהם, אשר מאפשרת תקשורת מקרבת ומשחקית בין ילדים ובני נוער ממגזרים ולאומים שונים.

במה מעוניינים?

הארגון מחפש חיבור עם בתי ספר המעוניינים להשתתף בתוכנית. כמו כן, יש צורך במשאבים לסיבסוד תוכניות והמבנה הארגוני.

קישור לאתר
שם איש קשר: אורי משעול
מייל איש קשר: info@gamesforpeace.org

סדאקה-רעות: שותפות נוער ערבי ויהודי

סוג: מיזמים, עמותות, תוכניות
מה מובילים? המטרות/החזון

סדאקה-רעות נוסדה ב-1983 על ידי קבוצת סטודנטים יהודים ופלסטינים. מאז פועלת התנועה באזורים שונים בארץ. פעילותנו מתמקדת בחינוך למעורבות פוליטית וחברתית של בני נוער וסטודנטים, וביצירת קהילת פעילים דו-לאומית לשינוי חברתי. לקחנו על עצמנו משימה להצמיח דור של פעילים יהודים ופלסטינים בעלי תודעה דו-לאומית. סדאקה רעות הוא ארגון דו-לאומי הפעיל מזה שלושה עשורים. פעילותנו ארוכת השנים מייצרת אלטרנטיבה למציאות הסכסוך, וקהילה הולכת וגדלה של פעילים פלסטינים ויהודים הבוחרים בשותפות ופועלים להשגתה. לאורך שלושים שנות פעילותינו הדרכנו אלפי בני נוער וצעירים וצברנו מוניטין כארגון חינוכי המתמחה בחינוך דו לאומי, במאבק בגזענות ובחינוך לאקטיביזם חברתי-פוליטי.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

סדאקה-רעות מקדמת מודלים חלופיים של יחסים חברתיים ויוצרת מרחב שבו צעירים בישראל – יהודים ופלסטינים – חשים שוויון, כבוד הדדי והכרה הן כיחידים והן כחלק מקהילותיהם. בכל שנה, מעל 30 יוזמות וקמפיינים מאורגנים על ידי פעילי/ות הארגון והמשתתפים. יוזמות אלו מגיעות לאלפי אנשים נוספים – בקהילות, בארגוני החברה האזרחית ובתקשורת. הידע והניסיון שלנו הוא מצרך מבוקש בבתי ספר ובעמותות הפועלים במציאות דו-לאומית. . אנו שמחים לתרום מניסיוננו הרב באמצעות מתן סדנאות, השתלמויות והכשרות למורים, צוותים חינוכיים וארגוני חברה אזרחית. מאות מבוגרי הארגון השתלבו והמשיכו בפעילות ארוכת טווח בתנועות ובארגונים לשינוי חברתי. חלקם מועסקים בעמותות וארגונים, אחרים פועלים בהתנדבות מלאה, ורובם ככולם מובילים מאבקים ופרויקטים קהילתיים בקהילות בהם הם חיים. חלק מבוגרי הארגון אף הקימו עמותות והתארגנויות אזרחיות הנותנות מענה לצרכים קהילתיים ומספקות מסגרת להובלת השינוי בו הם חפצים.

מה מציעים עבור קהל היעד?

ישנם מספר פרוייטקים - (1) פרויקט הוער של סדאקה רעות. (2) פרויקט "לשם שינוי" לצעירים 18-25. (3) פרויקט יוצרים יחד מציאות - פעילות של סטודנטים.

במה מעוניינים?

מעוניינים במצטרפים ומתעניינים. הפקה של יוזמות חברתיות-פוליטיות מהווה נדבך מרכזי בכל הפרויקטים החינוכיים בסדאקה-רעות, משום שהן מקנות למשתתפים בטחון ואמונה ביכולתם להיות סוכני שינוי. המנחים מעודדים את המשתתפים לפעול ברמה המקומית-קהילתית, ובו בזמן להבין ולקשור סוגיות אלה להקשר הפולטי הרחב יותר, ועל ידי כך לשלב בין החברתי והפולטי באופנים משמעותיים. בכל שנה, מעל 30 יוזמות וקמפיינים מאורגנים על ידי פעילי/ות הארגון והמשתתפים. יוזמות אלו מגיעות לאלפי אנשים נוספים – בקהילות, בארגוני החברה האזרחית ובתקשורת.

קישור לאתר
שם איש קשר: אילת קסטלר ו/או רואן בשאראת
מייל איש קשר: info@reutsadaka.org

עוז ושלום

סוג: מיזמים, תנועות
מה מובילים? המטרות/החזון

לאחד יהודים שומרי מצוות המאמינים שהגשמת הציונות הדתית בימינו מחייבת בראש ובראשונה שמירה על דמותה המוסרית של החברה בישראל

* לתמוך במאבק למען חברה דמוקרטית החותרת לשלום עם העם הפלשתינאי תוך כיבוד זכויותיו האזרחיות והלאומיות

* להשיב לחברה הישראלית, הדתית והחילונית, את האמונה בתורת חיים שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

תפיסתנו הציונית-דתית רואה בתקומתנו הלאומית בארץ ישראל אתגר מוסרי ורוחני, ומאמינה שתורת ישראל יכולה לשמש מצע לבניית חברה מוסרית וצודקת, החותרת לשלום והמכבדת כל אדם שנברא בצלם.
שלום, צדק וביטחון אמיתי – השלום הינו ערך דתי ומטרה חיונית בחיי הפרט והכלל. כמו העלייה ובניין הארץ, אין להשאיר אותו בגדר של משאת נפש לימות המשיח. עלינו לחתור ליצירת מציאות מדינית של שלום עם שכנינו, המבוסס על כבוד הדדי ושיתוף פעולה – "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום". שלום אמת לא ייכון אלא על בסיס של צדק. הכלל הגדול "מה ששנוא עליך על תעשה לחברך", חל גם על היחסים שבין עמנו ובין העם הפלסטיני. רק הסכם שלום צודק, המקובל על שני העמים, יבטיח את ביטחוננו לטווח רחוק.
קדושת החיים וגבולות מדינת ישראל – אנו מצווים להשיב את קדושת החיים, שלום הבריות וכבוד הבריות לראש סולם העדיפויות של הציונות הדתית – "שאין משפטי התורה נקמה בעולם אלא רחמים וחסד ושלום בעולם". בתנאים של היום אין החתירה לשלום ולצדק יכולה לעלות בקנה אחד עם השמירה על שלמות הארץ, שהינה יסוד מרכזי בתודעתנו ובהשקפתנו, ולכן אין מנוס מהכרעה גורלית בין הערכים הללו. עם כל הכאב הכרוך בכך, עלינו להסכים לחלוקת הארץ בינינו ובין העם הפלסטיני. הוויתור אינו פרי של חולשה אלא הכרעה אמיצה – "ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום".
חביב אדם שנברא בצלם – מדינה יהודית נדרשת להקפיד על כבודו של כל אדם- יהודי וערבי כאחד – שכן "חביב אדם שנברא בצלם". "ממלכת כוהנים וגוי קדוש" אינה רשאית לכפות את שלטונה על אוכלוסיה ערבית גדולה, המחוסרת כל זכויות פוליטיות. עינינו רואות כיצד השליטה הממושכת רבת השנים על העם הפלסטיני מעוותת את דמותנו היהודית ואת ערכינו הדמוקרטיים, מערערת את שלטון החוק, מקהה את רגישותנו המוסרית, ומעודדת מגמות כוחניות – בעיקר בקרב הנוער.
גאולת העם בארצו – ציונות של אמת חותרת לא רק לגאולת הארץ אלא לגאולת העם בארצו.תפיסה זו מחייבת הקצאת משאבים לקיבוץ גלויות ולקליטת עולים, לגישור פערים חברתיים וכלכליים, לחינוך יהודי נרחב ומגוון, ולטיפוח סובלנות דתית ופוליטית.

מה מציעים עבור קהל היעד?

הסברה בקרב החברה הדתית והחילונית באמצעות חוגי בית והרצאות בבתי ספר
* כנסים ושבתות עיון
* הפצת עלונים, דפי פרשת השבוע (שבת שלום)
* הצגת עמדתנו בתקשורת ובמרחב האינטרנטי:
* תגובות על פסקי הלכה הנוגדים את תפיסתנו היהודית
* הצגת עמדה דתית מוסרית בשיח הציבורי

במה מעוניינים?

- אנחנו מבקשים כל עזרה אפשרית כדי להגביר את חשיפת עמותינו לציבור הרחב כולו, על כל "שבטיו" (כפי ש מגדיר הנשיא ריבלין)
פעילות כפי שאנחנו מקיימים:
כנסים ושבתות עיון
* הפצת עלונים, דפי פרשת השבוע (שבת שלום)
* הצגת עמדתנו בתקשורת ובמרחב האינטרנטי:
* תגובות על פסקי הלכה הנוגדים את תפיסתנו היהודית
* הצגת עמדה דתית מוסרית בשיח הציבורי
דורשים משאבים אנושים, חינוכיים, הסברתיים וכספיים.
כמו כן מתבקדים ודרושים שיתופי פעולה ומידע בין אירגונים וקהילות המעוניינים בקידום שיח של שלום מתוך כיבוד הדדי ויכולת חיים משותפים מתוך שיוויון והכרה כי "חביב כל אדם שברא בצלם" וכל בני האדם נולדו שווים.

קישור לאתר
שם איש קשר: אלי רבל
מייל איש קשר: ozveshalom.netivotshalom@gmail.com

עמותת בסוד שיח

סוג: מיזמים, עמותות
מה מובילים? המטרות/החזון

עמותת "בסוד שיח" הוא ארגון מתנדבים הרותמים את מיומנויותיהם וניסיונם המקצועי כמשאב לקידום דיאלוג בין קבוצות קונפליקט בחברה הישראלית. העמותה נוסדה בשנת 1993, על ידי קבוצת פסיכולוגים, קליניים וארגוניים, מהשמאל ומהימין, דתיים וחילוניים, שראו בדאגה את תהליכי הקיטוב, הניכור והאלימות המאיימים על שלמותה ועל יסודותיה הדמוקרטיים של החברה הישראלית.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

מטרת העמותה היא לקדם דיאלוג, שיח רב גווני, מכבד ומקרב לקיום משותף, בריבוי זהויות בחברה הישראלית ובכך, לאפשר איכות לקיום החברתי בחברה הישראלית, על כל גווניה - המבוסס על עקרונות הדיאלוג.
העמותה פועלת בהתבסס על שלוש הנחות יסוד:
הנחת היסוד היא כי בבסיס העמדות וההתנהגויות הפוליטיות והחברתיות השונות של בני האדם, קיימים תהליכים מודעים ולא מודעים הנובעים מצרכים ומרגשות אנושיים ומונעים על ידי אמונות תרבותיות משותפות, חלקן גלויות וחלקן סמויות.
הנחה נוספת היא, כי כל שלם מורכב מניגודים וטוענת שכל חלק בשלם חשוב להמשך התפתחות דינמית. שיח בין החלקים השונים של החברה מאפשרת לכל אחד למצוא את חשיבות ומשמעות מקומו בתוך המרקם השלם.
הנחה שלישית היא, כי קיום בצוותא של קבוצות, דעות ואידיאולוגיות שונות ואף מנוגדות בחברה הוא לא רק אפשרי אלא גם רצוי, בהיותו מעודד התפתחות והפריה הדדית. זה מאפשר לחברה לצמוח כמערכת פתוחה, חיה ונושמת.

מה מציעים עבור קהל היעד?

מודל העבודה במפגשי הקבוצות והכנסים השנתיים מבוסס על תפיסה פסיכולוגית זאת שתורמת להבנת התנהגויות של אנשים בתהליכים חברתיים המתייחסת לחברה כאל מערכת פתוחה.
בשיטות המקצועיות שפיתחנו – אנחנו מגיעים לקיום דיאלוג מעמיק על כל נושא שבמחלוקת. המפגשים שלנו אינם מושתתים על היכרות לשם היכרות אלא דווקא ממוקדים בהיכרות עם האחר והשוני ביני לבינו. אין התחמקות מנושאים קשים – אלא התכוונות להבנת כל הצדדים במחלוקת.
תוך כדי תהליך הדיאלוג האדם מתפתח בעצמו, מחדד את דעותיו, ומקבל אישור ותיקוף לעמדתו הייחודית. מניסיוננו, אנחנו רואים שתהליך אמיתי מביא לשיפור איכות החיים של היחיד וקיום הרמוני של החברה כולה.

במה מעוניינים?

בשנים האחרונות מפעילה "בסוד שיח" קשת רחבה של תכניות כגון: קבוצות דיאלוג מתמשכות, על בסיס מקצועי (למשל עיתונאים, אנשי רוח ופסיכולוגים חינוכיים), התערבות קהילתית, כנסים שנתיים העוסקים בלמידה על הקונפליקטים החברתיים הקיימים, ועבודה עם מנהיגויות. כל זאת, כמנוף לשינוי חברתי.
העמותה שוקדת על פיתוח כלים ומודלים חדשים לעבודה בתחום ההתמודדות עם קונפליקטים חברתיים, מכשירה יועצים, מנחים ויזמים, מקיימת כנסים וסדנאות ועומדת בקשר עם גופים אקדמאים ומקצועיים בארץ ובחו"ל.


שם איש קשר: טל אלון
מייל איש קשר: Bsodsiach@gmail.com

עמותת הגר جمعية هاجر

סוג: מיזמים, עמותות
מה מובילים? המטרות/החזון

עמותת הגר נוסדה בשנת 2006 על ידי הורים ופעילים חברתיים ערבים ויהודים שחיים בנגב ומאמינים שבניית מרחב קהילתי חינוכי דו לשוני שמבוסס על הכרות סובלנות וכבוד הדדי, יוכל לפרק את חומת הפחד והבורות שמפרידה בין אנשים ערבים ויהודים.

אנו מאמינים כי מרחב כזה יכול לתת מענה למציאות העצובה בה ילדים יהודים וערבים לומדים בבתי ספר וגנים נפרדים, אינם מכירים זה את זה ואינם יודעים זה את שפתו של האחר. מציאות בה על אף השכנות הגיאוגרפית נשים ואנשים חיים בעולמות מקבילים, ללא סיכוי למפגש או דיאלוג משמעותי.

החזון של מייסדי העמותה קרם עור וגידים בשנת 2007 והוביל לבניית הגן הדו לשוני בנגב. כיום שנים מועטות אחרי ההקמה כולל המיזם הקהילתי חינוכי של הגר פעוטון, שני גני טרום ובית ספר יסודי צומח.

تأسّست جمعية هاجر سنة 2006 من قبل مجموعة من الأهالي والناشطين اجتماعياً، عرباً ويهوداً، سكّان النقب. تؤمن المجموعة بأنّ بناء حيّز جماهيريّ تربويّ ثنائيّ اللغة أسسه المعرفة والتسامح والاحترام المتبادل، كفيل بإزالة حاجز الخوف والجهل الذي يفصل ما بين العرب واليهود.

إنّنا نؤمن أيضاً أنّ بإمكان هذا الحيّز توفير الردّ على الواقع المحزن حيث يتعلّم الطلاب اليهود والعرب بمدارس وبساتين منفصلة، لا معرفة فيما بينهم ولا يتكلّمون لغة بعضهم البعض. في ظلّ هذا الواقع، ورغم التجاور الجغرافيّ، تعيش النساء وكذلك بقية الأشخاص بعالمين متوازيين دون فرصة لقاء فيما بينهم أو حتى حوار حقيقيّ.

لقد تبلورت رؤيا مؤسّسي الجمعية واتخذت لها شكلاً واضحاً سنة 2007 لينتج عنها إنشاء البستان ثنائيّ اللغة في النقب. أمّا اليوم فيضمّ مشروع هاجر الجماهيريّ التربويّ، وبعد سنوات قليلة من نقطة الإنطلاق، حضانة لجيل الطفولة المبكرة، صفيّ بستان تمهيدي ومدرسة ابتدائية آخذة بالنموّ والتقدّم.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

העמותה שלנו מעצם קיומה מתקשרת לתחום של חיים משותפים ומבקשת לחבר בין יהודים לערבים במערכת החינוך באופן שיוויוני הנותן ביטוי מלא לכולם וכן נותן דגש על שימוש שיוויוני בשתי השפות: עברית וערבית.
הילדים בהגר גדלים יחד מגיל צעיר ובכך מתחנכים לסובלנות והכלה יומיומית ונחשפים לריבוי התרבויות בחברה הישראלית.

מה מציעים עבור קהל היעד?

עמותת הגר מקיימת אירועים קהילתיים אחת לחודש, טיולים, מסיבות, ציון משותף של החגים, מפגשי בוגרים, מעגלי שיח ועוד.
מוקד הפעילות שלנו הוא באר שבע וסביבתה.

במה מעוניינים?

נשמח לעזרה בשדרוג דף האינטרנט ודף הפייסבוק שלנו ובעצות מעשיות כיצד להרחיב את מעגלי ההשפעה

קישור לאתר
שם איש קשר: איל אלכסנדר - רכז קהילה
מייל איש קשר: eyal@hajar.org.il

עמותת השחר החדש בנגב

סוג: מיזמים, עמותות, תוכניות
מה מובילים? המטרות/החזון

משימת ארגון "השחר החדש" היא להביא לשוויון הזדמנויות ולסטנדרטים גבוהים בחינוך בחברה הבדואית בנגב על-ידי זריעת זרעי יצירתיות, פיתוח אישי והעצמה בחברה הבדואית. אנו מבקשים להקנות לצעירים ולצעירות הקהילה הבדואית את הזכות להגשים עצמם כדי להבטיח לחברה הבדואית עתיד מנהיגותי אחראי וערכי.
מטרות הארגון:
יצירת שוויון בסטנדרטים בתחום החינוך הפורמלי ובלתי פורמלי.
שבירת הבידוד החברתי של צעירים בדואים (פריפריה בפריפריה),
הקניית כלים וכישורי חיים להשתלבות בחברה הישראלית והבין-לאומית,
פיתוח הזהות האישית,
טיפוח התרבות הבדואית כמשאב לצמיחה מתוך תפיסה רב-תרבותית,
חינוך לערכים של שלום, כבוד הדדי ואחריות.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

הארגון מאמין מיסודו בחיים משותפים. מתנהל על ידי עובדים יהודים ובדואים באופן משותף. הועד המנהל של הארגון משותף, ערבי יהודי מהנגב והאזור. מנסה לאמץ הלכה למעשה את האג'נדה של חיים משותפים וגיוון בחברה. עמותת השחר החדש השיקה לפני כשנתיים את הפורום של חיים משותפים באיזור הנגב בשיתוף פעולה עם מועצת בני שמעון, עיריית רהט, להבים, קיבוץ כרמים ומיתר. הפורום הזה פועל יחד על הפרוייקטים שהוא חרט על דגלו כגון; הקמת פסטיבל שכנים המבוסס על פעילות אומנותית עם בני נוער בדואים והיהודים שיוצרים יחדיו פסלים אומנותיים והפסטיבל מזמן אליו את כל הקהילה כדי לצעוד יחדיו בישובים היהודים והבדואים.
פרוייקט נוסף, אנו מנחילים תכנית מפגשים בין בני נוער יהודים לבדואים ופועלים להנגשת השפה בין שתי אוכלוסיות בני הנוער באמצעות לימוד הדדי של השפה.בכך, השפות הופכות להיות מוחשיות עבור הבני נוער.
אנו משתפי פעולה עם בתי ספר רבים ועם מכינת נחשון השוכנת בקיבוץ שובל.

מה מציעים עבור קהל היעד?

תכניותינו כוללות:
- מעגלי מנהיגות, מעורבות בחברה אזרחית למנהיגות קהילתית.
- נוער בסיכון: הכשרה תעסוקתית ומסוגלות תעסוקתית בשיתוף קרן האריסון, הקרן לילדים ולנוער בסיכון, עיריית רהט.
- תכנית ללימוד אנגלית אחרי שעות הלימודים בבתי הספר לנוער בר הישגים גבוהים בשיתוף עם משא וארגון בינה.
- פרויקט "סראב" תכנית חינוך למוסיקה לילדים בדואים בשיתוף עם משרד החינוך, קונסרבטוריום באר שבע והמנצח עומר ולבר.
- מרכז תרבות דיגיטלי לתרבות בדואית: לספר את סיפורינו במילים שלנו, לפיתוח זהות אישית.
- חילופי בני נוער גרמני עם נוער מרהט.
- פרוייקט חיים משותפים בני שמעון-רהט במימון של הקרן החדשה לישראל, רוח טובה, כולאננה ובשיתוף עם קיבוץ במה לקהילה.
- לימודי עברית במפגשים בין בני נוער בשיתוף מכינת נחשון קיבוץ שובל.
- השקה של פרלמנט הצעירים יהודי בדואי בשיתוף עם ארגון ציוני דרך,בית ספר נווה שלום.

במה מעוניינים?

מעוניינים למצוא שיתופי פעולה מקומיים וארציים. מעוניניים להיות חלק ממעגלי השינוי המרכזיים ולהיות חלק מהארגונים הפועלים תחת המטריה של חיים משותפים. בנוסף, לחבור לארגונים מקומיים לצורך המשך פעילות.

קישור לאתר
שם איש קשר: ג'מאל
מייל איש קשר: jamal@anewdawninthenegev.org

ערבים בישראל OnePlace – מרכז מידע אינטרנטי

סוג: מיזמים
מה מובילים? המטרות/החזון

OnePlace הינו אתר אינטרנט רב-תחומי העוסק במכלול יחסי המיעוט הערבי-פלסטיני והרוב היהודי במדינת ישראל. במהותו, האתר מייצר חשיפה ונגישות למידע ולידע עבור היחידים, הארגונים והמוסדות הפעילים בתחום זה, לשם כך, האתר אוסף ומארגן פריטי מידע ממקורות ראשוניים, מציג אותם על פי נושאי-על וקשרי גומלין, ומציע רקע והֶקשרים אפשריים בין תחומי הידע והעשייה השונים. המידע באתר מעודכן על בסיס שוטף, הוא כולל יומן פעילויות ואירועים, וכן קישורים למרכזי מחקר ומידע אקדמיים ושלטוניים.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

במדינת ישראל יש חשיבות מכרעת ליחסים בין הרוב היהודי למיעוט הערבי-פלסטיני. יחסים אלה משליכים ישירות על אופי ויציבות החברה בישראל מחד, ועל הסכסוך הישראלי-פלסטיני מאידך. נושא זה אינו מקבל את המקום הראוי לו בשיח החברתי-פוליטי בישראל אלא נידון, כמעט תמיד, כסוגיה ביטחונית, תוך התעלמות ממורכבותו ומכלול נושאיו האזרחיים.

מה מציעים עבור קהל היעד?

OnePlace הינו אתר אינטרנט רב-תחומי העוסק במכלול יחסי המיעוט הערבי-פלסטיני והרוב היהודי במדינת ישראל. במהותו, האתר מייצר חשיפה ונגישות למידע ולידע עבור היחידים, הארגונים והמוסדות הפעילים בתחום זה, לשם כך, האתר אוסף ומארגן פריטי מידע ממקורות ראשוניים, מציג אותם על פי נושאי-על וקשרי גומלין, ומציע רקע והֶקשרים אפשריים בין תחומי הידע והעשייה השונים. המידע באתר מעודכן על בסיס שוטף, הוא כולל יומן פעילויות ואירועים, וכן קישורים למרכזי מחקר ומידע אקדמיים ושלטוניים.

במה מעוניינים?
קישור לאתר
שם איש קשר: דובי שורץ
מייל איש קשר: editor.oneplace@gmail.com

ערי חינוך

סוג: מיזמים, תוכניות
מה מובילים? המטרות/החזון

ארגון ערי חינוך הוא ארגון חברתי שפועל ליישום שיטת חינוך חדשנית יחד עם שילוב ערכים כגון זכויות אדם, שוויון הזדמנויות, חופש הביטוי ועוד, בכיתות הלימוד.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

הארגון פועל ליישום ערכים שונים בתהליך הלמידהת להעשרת התלמידים, ולהעשרת הלמידה וחווית הלמידה של התלמידים. הארגון מתמקד בדמוקרטיה, כלומר בדמוקרטיה לא רק כשיטת משטר, אלא כתפיסה ששמה את האדם במרכז: זכויות אדם, שוויון הזדמנויות, חופש הביטוי ועוד. בכך נוצרת סביבה שמקדמת את חיזוקות דעותיו ואת בטחונו העצמי של כל תלמידת בלי קשר למוצאות דתות או אמונתו. הארגון פועל לעבודה קבוצתית של התלמידים, לעזרה הדדית ולמעורבות חברתית. בכך אנו מגבירים את תחושת התלמידים שכל אחד ואחד מהם חשוב לתהליך הלמידה.

מה מציעים עבור קהל היעד?

אנו מציעים את התוכנית "כיתה 2021", שמטרתה לאפשר למורה לדמיין וליצור כבר עכשיו את הכיתה כמו שתיראה ותפעל בעוד שש שנים. במטרה לממש שינוי זה נוצרה "מעבדת החדשנות", שבה המשתתפים חווים עבודה רשתית שמשלבת ביטוי אישי עם יצירה קבוצתית. תוכנית זו מקדמת ומשלבת את הערכים שאנו מקדמים במערכת החינוך.
בתכנית הרצה שנערכה עם משרד החינוך, למדו 14 כיתות תיכון קורסי MOOC (באופן וירטואלי) באסטרונומיה וברובוטיקה מתוך שימוש במודל הנבחרת. מהתכנית עלה שלמידה רשתית, ערבות הדדית והעצמת חוזקות מביאות לידי הישגים יוצאי דופן, כשההישג הגדול ביותר היה תחושתם של התלמידים שכל אחד ואחת מהם היה חשוב וחיוני לתהליך.

במה מעוניינים?
קישור לאתר
שם איש קשר: כרמית קציר
מייל איש קשר: carmit@education-cities.com

פסיפס – מרכז חינוכי לחשיבה ערכית

סוג: מיזמים, תוכניות
מה מובילים? המטרות/החזון

פסיפס- מרכז חינוכי לחשיבה ערכית' הינו חברת הדרכה בעלת צוות מדריכים עם ניסיון חינוכי עשיר עם אלפי בני נוער וחיילים ומאות הורים ומחנכים. אנו מציעים למעלה מ-20 תכניות חינוכיות וערכיות שונות המותאמות למגוון מסגרות. אנו פועלים בכל רחבי הארץ בשיתוף עם מסגרות חינוך פורמאליות ובלתי פורמאליות במגוון של מתודות חינוכיות כגון: סדנאות, סיורים, סמינרים, הרצאות, סרטים ועוד. מטרתנו היא לעורר דיון ונקיטת עמדה בקרב המשתתפים והמשתתפות ולפתח חשיבה ערכית ועצמאית. נקודת המוצא החינוכית שלנו היא שוויון ערך האדם. אנו פועלים לקידום חברה ישראלית ציונית, דמוקרטית ושוויונית, לפיתוח מנהיגות והעצמת השיח החברתי-ערכי בישראל. אנו מאמינים כי חינוך ערכי הינו מפתח לתיקון חברתי.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

מספר תוכניות שלנו קשורות לחיים משותפים, לדוג' התכנית "חיים ביחד" שלנו אנו שמים דגש על היכרות בין אישית ויצירת חווית מפגש חיובית בין בני הנוער יהודים וערבים, תוך שבירת מחיצות, סטריאוטיפים ודעות קדומות. הבנה שאנחנו חלק מאותה חברה, שאנחנו שווים ושיש מקום לכולם. פיתוח אקלים של דיאלוג וחיים משותפים בארץ. חשיפה והיכרות עם נקודת המבט של האחר, העמקת הבנת האחר.

מה מציעים עבור קהל היעד?

אנו מציעים למעלה מ-20 תכניות חינוכיות וערכיות שונות המותאמות למגוון מסגרות.

במה מעוניינים?

מרכז פסיפס מעוניין בקהל יעד עבור פעילויות רבות, בכללן :
"להיות אזרח בחברה דמוקרטית" – יום סדנאות בבית הספר. יום שמתאים לתהליך קבלת תעודת הזהות ומטרתו להאיר היבטים חדשים במושג "אזרחות" דרך חיבורו לביטויים של אזרחות פעילה, אקטיביות ושייכות לחברה הישראלית. כך למשל מבוררות משמעויותיה של הבחירה להיות אזרח בחברה דמוקרטית דרך התמודדות עם סיטואציות אקטואליות מנקודת מבטן של קבוצות בחברה.
"רב-תרבותיות – יתרון או חיסרון?" – יום סדנאות בבית הספר או סיור בירושלים, שבמהלכו התלמידים מתמודדים עם אתגרים ועם סטיגמות כלפי קבוצות שונות ויחד שואלים: האם רב-תרבותיות היא יתרון או חסרון?
"יום זכויות האדם והאזרח הבין-לאומי" – סדנאות בחירה בכיתה. התלמידים עוברים בכיתות האם שיעור בנושא שוויון ערך האדם ולאחר מכן מתחלקים לסדנאות שבוחנות את מצבן של קבוצות אוכלוסייה בישראל בנושאים כגון מעמד האישה, זכויות להט"ב, מצב מבקשי המקלט, זכויות בעלי מוגבלויות ועוד.
"גזעני – זה לא אני!" – יום סדנאות בבית הספר. במהלך היום התלמידים בוחנים מהי גזענות ומדוע היא מתקיימת, מזהים ביטויים של גזענות בחברה הישראלית ומציבים את שוויון ערך האדם כערך מכונן. היום מסתיים בהיכרות עם מאבקים שהתחוללו בארץ נגד תופעת הגזענות.

קישור לאתר
שם איש קשר: מרגלית – 050-4251940
מייל איש קשר: psiphass@gmail.com

פרות קדושות – מיתוסים ישראליים עם יזהר באר. פודקא

סוג: מיזמים, פורומים
מה מובילים? המטרות/החזון

סדרת פודקאסט (רדיו באינטרנט) שעוסקת במיתוסים – סיפורים ואירועים, שאמיתותם לא נבחנה עד הסוף, אך הם נטועים היטב בתודעה ובזיכרון הקיבוצי שלנו. סיפורים אלה, שאנחנו מספרים על עצמנו – מאין באנו ולאן אנו הולכים – מעצבים את הזיכרון הקיבוצי והפרטי ואת תבניות החשיבה והאמונות שלנו.

המיתוס מנסה לפרש את המציאות החברתית שלנו, למקם אותנו בתוכה, ולהצביע על הכיוון המועדף אליו עלינו לצעוד, עבור מה אנו נלחמים ומתי עלינו להיות מוכנים למות עבור רעיון האומה? מה קרה איתם באמת ואיזה לקח השאירו לנו יוסף טרומפלדור מתל חי, שרה אהרונסון ממחתרת ניל"י, אורי אילן, שלא בגד בשבי הסורי, שושלת שטורמן מעין חרוד ויצחק רבין, שנרצח בקרב על השלום? מי היה באמת עבד אל קאדר אל חוסייני, דמות מיתית עבור האומה הפלסטינית, ואויב מר ליהודים, וכיצד מת? מי היה באמת יאסר ערפאת, "הטרוריסט מס' 1", שחתם על הסכם אוסלו שבו ויתר על מרבית פלסטין ההיסטורית, וכיצד מת? איך התעצבו המיתוסים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני בעיני שני הצדדים? האם תמונת המראה, שבה רואה כל צד בסכסוך את האחר כהתגלמות הרוע ומצדיק את מאבקו ועמדתו, בהתבסס על מיתוסים של גבורה וסבל, מתבססת רק על עובדות המציאות? האם מיתוסים הם שליליים בהכרח?
קשה להעלות על הדעת קהילות ומדינות צעירות שיכולות להתגבש, להתפתח ולשרוד, במיוחד במצבים משבריים, ללא השפה המאחדת של המיתוס. אלא שקהילות מבוססות וותיקות, שעברו את שלב בניין האומה, יכולות, אף חייבות, לבחון את המיתוסים המכוננים שלהן. האם נוכל, למשל, להבין את הסכסוך העמוק שאנו שרויים בו בלי להבין את עובדות היסוד עלינו ועל אויבינו? האם נוכל לרדת לשורשי קיומנו ולהבין את האלימות ושפיכות הדמים שסביבנו מבלי לחקור את סיפורי היסוד שלנו?

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

באמצעות עידוד לחשיבה ביקורתית, באמצעות הצגת נרטיבים אלטרנטיביים ומידע חדש ולא מוכר מתכוונת הסדרה לתרום להבנת האחר והשונה, לסובלנות והכלה.

מה מציעים עבור קהל היעד?

הסדרה החלה לרוץ רק לפני כמה חודשים, אך הכוונה היא להפעילה בטווח הארוך עם אפשרות לפתח בהמשך שיתופי פעולה, אירועים ומפגשים.

במה מעוניינים?

בשלב זה כל העבודה ופיתוח הפרויקט נעשה בהתנדבות וללא עזרה מבחוץ. נשמח לקבל עזרה בניהול אתר ודף באינטרנט, בעריכת קול ותמונה, תרגום אנגלית-עברית, קריינות ותרומות.

קישור לאתר
שם איש קשר: יזהר באר
מייל איש קשר: yizharb@gmail.com

שומרי משפט: רבנים למען זכויות האדם

סוג: מיזמים, תוכניות
מה מובילים? המטרות/החזון

הארגון רבנים למען זכויות אדם, נועד לעזור ולהכיר יותר טוב את מגילת העצמאות, את העקרונות עליהם מושתתת מדינתנו ועל המחוייבות שלנו כאזרחים במדינה יהודית-דמוקרטית.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

הארגון פועל למען הבנת מגילת העצמאות- ההכרזה על הקמת מדינתנו, ולהבין את הכוונה בניסוחה ולפעול ליישומה ולהבנת הקשרה לסוגיות כיום? כיצד אנחנו מפרשים אותן וכיצד הן משליכות על שאלות ערכיות ומדיניות העומדות על סדר יומה של מדינת ישראל היום?

מה מציעים עבור קהל היעד?

הפעילות החינוכית של שומרי משפט מתמקדת בעיקר בדור המנהיגות הבא של מדינת ישראל: סטודנטים באוניברסיטאות ומכללות, חניכות וחניכי המכינות הקדם צבאיות ונבחרת של תלמידים מהחטיבה העליונה. "מסכת עצמאות" היא תכנית רב-גונית ורב-דורית שמעוצבת במתכונת של תלמוד ומועברת במכינות הקדם צבאיות ובבתי המדרש לזכויות אדם באוניברסיטאות. במרכזו של כל דף מופיעה פסקה מתוך "הכרזת העצמאות", וסביבה מבחר של מקורות יהודיים וציוניים – קלסיים ומודרניים, כלליים ומשפטיים. עוד מובאים מקורות שאחדים מהם מפרשים את לשון המגילה, ואחרים מבטאים עמדות בנושא הנדון.

במה מעוניינים?
קישור לאתר
שם איש קשר: הרב נאוה חפץ
מייל איש קשר: education@rhr.israel.net

שפה משותפת

סוג: מיזמים, תוכניות
מה מובילים? המטרות/החזון

ארגון המקשר בין סטודנטים שרוצים ללמוד ולשפר שפה שניה לקשישים דוברי שפות שרוצים ללמד ולשוחח - עם דגש מיוחד ללימודי השפה הערבית. בואו לשפר שפה, ולעשות טוב על הדרך

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

הפרויקט מקשר בין קשישים דוברי שפות - בדגש על דוברי ערבית, לבין צעירים דוברי עברית. חיבור שמטרתו הראשונית היא שיפור שפה, אבל מטרה לא פחות חשובה שלו הוא חיבור בין תרבויות שונות

מה מציעים עבור קהל היעד?

פגישות לימוד שפה ושיחה עם קשיש, באורך של שעה בשבוע, בזמן שתבחרו.

במה מעוניינים?

מחפשים סטודנטים וקשישים שיקחו חלק בפרויקט, יכירו, ישוחחו בשפה המשותפת, ויעזרו לנו להפיץ את הפרויקט הלאה

קישור לאתר
שם איש קשר: יאיר בן דוד
מייל איש קשר: bendayair@gmail.com

תג מאיר

סוג: מיזמים, פורומים, תוכניות
מה מובילים? המטרות/החזון

פורום תג מאיר נוסד במטרה להשמיע קול של סובלנות, כבוד הדדי ומאור פנים כלפי שכנים, זרים וגרים בתוכנו ולמען נזכור כי גרים היינו בארץ מצרים. הפורום יפעל לכתיבת תוכניות חינוכיות לבתי ספר ותנועות נוער העוסקות בכבוד האדם, בכיבוד תרבויות ודתות שונות ובכיבוד בני מיעוטים ,פליטים וזרים. ארגוני הפורום יפעלו ברוח המשנה האומרת "חביב אדם שנברא בצלם", ליצירת מפגשים בין יהודים-מוסלמים ונוצרים ישראלים ופלשתינאים, תושבי קבע, מהגרי עבודה ופליטים. הפורום ייצור מאבק ציבורי המתנגד התנגדות פעילה: רוחנית, חינוכית, מוסרית, משפטית ופוליטית לתהליכים פרסומים ודעות גזעניות הבאות בשם היהדות ובכסותה, המסיתות לגזענות מכתימות ומרעילות את החברה הישראלית, לכדי חברה בלתי אנושית וגזענית. פורום תג מאיר יוקיע את מבצעי הפעולות הגזעניות, יתמוך בנפגעים ויפעל לאכיפת החוק על פי חוקי מדינת ישראל והמסורת היהודית שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

הפורום יוזם פעילויות ואירועים פרו-אקטיביים שמטרתם לעמת אנשי חינוך, תלמידים ותלמידות עם ערכים פלורליסטיים ויהודיים של כבוד האדם באשר הוא. בנוסף "פורום תג-מאיר" הוקם כשיתוף פעולה של קבוצה של ארגונים ותנועות בכדי לתת מענה הולם לפעולות תג-מחיר/גזענות והתרת דם. קיום קואליציה כה רחבה של ארגונים יהודים ששותפים לפורום מחזקת את הקול היהודי נגד גזענות.
תג מאיר, פועלת בעקביות נגד פשעי השנאה והגזענות במספר אפיקים:
1. אירועי תגובה למעשי תג מחיר
2. קידום תוכניות לימוד חינוכיות כנגד פשעי שנאה וגזענות
3. קידום חוקים ועידוד הרשויות השונות בישראל לפעול נגד פשעי שנאה.
בכך פעולת לחברה טובה יותר שפועלת למען חיים משותפים.

מה מציעים עבור קהל היעד?

קואליציית תג מאיר פועלת מאז שנת 2011 לעידוד ערכי הסובלנות והיהדות ולמיגור פשעי שנאה וגזענות. פעילי תג מאיר מגיעים למקומות שהותקפו על ידי פעילי ימין קיצוני תוך 24 עד 48 שעות ממועד התקיפה, מתנערים מהתוקפים ומגנים אותם.
תג מאיר פועל לקיום סדנאות למורים המעודדות סובלנות ומתנגדות לגזענות. תג מאיר מקיים אירועים ציבוריים בעד סובלנות ונגד גילויי שנאה וגזענות. אלפי ישראלים השתתפו עד כה בכנסים, עצרות הפגנות ותהלוכות. פעילי תג מאיר מבקרים בקביעות משפחות שיקיריהן נפגעו מטרור ערבי. לחלק מהביקורים הצטרפו ערבים שנפגעו מפעילי ימין קיצוני.

במה מעוניינים?
קישור לאתר
שם איש קשר: תמר רכניץ
מייל איש קשר: tamar314@gmail.com

תזמורת יוקולילי למען שלום בי"ס אלזהרא טירה

סוג: מיזמים, עמותות, תוכניות
מה מובילים? המטרות/החזון

אנחנו מאמינים שזאת הדרך היחידה לחיות במדינה שלנו, ואנחנו צריכים להכיר אחד את השני ובלי לדבר אף פעם זה לא ישתנה, ההיכרות חייבת להיות מתוך רצון ואמונה ושיתוף הורים, זה מה שמייחד אותנו שהמשפחות שותפות ונוצרו קשרים וחבריות אמיתיות ברמה משפחתית. התזמורת מורכבת מילדים יהודים וערבים מטירה והוד השרון דרך עמותת היוקלילי למען שלום כבר יותר מ12 שנים, המיוחד בפעילות שזה מפגשים קבועים שבועיים בבתי הספר בימי ג' ומפגשים בבתים בימי ב' לסרוגין פעם בטירה ופעם בהוד השרון, הורים מארחים והורים מסיעים , חוץ מהמפגשים האלה המשפחות והילדים נפגשים גם בהופעות בארץ ופעילויות חברתיות שמתקימות במשך השנה כמו מסיבות, טיולים וכו'. התזמורת מופיעה גם בעולם וכל שנה כמעט משתתפים בBRAVE KIDS בפולין שילדים מכל העולם נפגשים במקום אחד לתקופה של 21 ימים.

כיצד מתקשר לחיים משותפים?

זה נטו חיים משותפים של ילדים הורים ומשפחות שלמות שנפגשים קבוע לאורך השנה, מטיילים ביחד מדברים כל הזמן ונוצרות קשרים מיוחדים בין המשפחות, הילדים והמשפחות מכבדים אחד את השני מכירים זה בזה ומודעים לשונות ביניהם אבל גם למשותף, הם משתתפים גם באירועים משפחתיים ופרטיים.

מה מציעים עבור קהל היעד?

מופיעים מדהימים מטקסים, אירועים מהקטן לגדול.

במה מעוניינים?

את האמת התוכנית מופעלת לאורך השנים בהשתתפות סמלית של ההורים וממעט תרומות שמצליחים לגייס אנחנו מופיעים בארץ ובחול ולפעמים קשה לארגן הסעה ובמיוחד שזמני ההופעות משתנים וזה לא תואם לזמני העבודה של ההורים, מדי פעם נאלצים לארגן הסעה וזה מאוד קשה בגלל חוסר התקציבים, בנוסף ההופעות מתקיימות באזורים שונים בשטח או באולמות בכיכרות ... לפעמים קשה לסדר מערכת כרזה מתאימה לתזמורת ולדרישות של ההרכב, לכן נשמח אם נקבל ציוד ותמיכה להסעות.
מייסד התזמורת אב היוקלילי בארץ פול מור ומנהלת העמותה אשתו דפנה אוריון, אני מנהלת ביה"ס בטירה שותפה, חברה בעמותה ומתכננת את המפגשים ומרכזת את הפרויקט
פאתן בשארה 0528089934
דפנה אוריון 0523369543


שם איש קשר: פאתן בשארה , דפנה אוריון
מייל איש קשר: fatin_3_b@hotmail.com