סיפורה של אישה פעילה חברתית – אולפת חיידר

לפני כשנה שי ראשוני ז"ל , הזמין אותי אליו הביתה להפגש עם עוד חברים שעוסקים בחיים משותפים ורק הוסיף בקשה קטנה: "תבואי עם יזמת חיים משותפים" וכך הגעתי להזמין את אולפת חיידר מחיפה – חובה להכיר!

אולפת עוסקת בחיים משותפים מגיל צעיר. גדלה בבית, על חוף הים, שחינך לערכים של שוויון בין בני אדם. בבית חגגה את כל החגים ונחשפה לתרבויות השונות.

בגיל צעיר החלה לשחק כדור עף תחרותי בקבוצות מקצועיות. האתגר הראשון שעמד בפניה היה לאזן בין לימודים למשחק תחרותי. אבל מהר מאד הבינה שישנם אתגרים קשים אף יותר הקשורים לחברה הערבית שהתקשתה לקבל אותה כספורטאית מקצועית. החזרה מהאימונים בשעות המאוחרות, לינה מחוץ בית ונסיעות לחו"ל לא היו מקובלות בקרב החברה שלה, אך ההורים תמכו כל העת. אולפת הגיעה לנבחרת ישראל. ובנבחרת חשבה שסוף סוף כאן תמצא רוגע, אך מהר מאד גילתה שהקשיים רבים צפים דווקא הפעם מהחברה היהודית.

כבר אז הבינה שהיא רוצה לעסוק בפרויקטים שמפגישים בין ערבים ליהודים במטרה שיראו ויכירו אחד את השני וכך תהיה הכלה של האחר.

ב- 2003 הצטרפה אולפת ל"מסע נגד הרוח", דרך החברה להגנת הטבע, מסע אופניים מהצפון עד לדרום הארץ. אולפת נרשמה לתוכנית מתוך אהבה לטבע ולמסעות אתגריים. כבר במפגשים הראשונים היא הבינה שהיא האישה הערבייה היחידה במסע, דבר שמשך את תשומת לב מפיקי הסרט התעודי.

דורון אראל צפה בסרט תיעוד המסע שהתמקד בה ובמשתתפת נוספת והזמין את אולפת למסע שארגן ב- 2004 – "שוברים את הקרח" , מסע שלום לאנטרקטיקה. היא הצטרפה למסע ושם לאחר ימים ולילות יחדיו – הם "כבשו" הר ונתנו לו שם – "הר הידידות הישראלי פלסטיני".

תוך כדי המסע בטבע והזמן הרב למחשבות, הבינה אולפת, שהדרך המקצועית שהכי מתאימה לאופי שלה ולדברים שהיא אוהבת זה לחבר בין שתי החברות היהודית והערבית באמצעות הטבע. "הטבע יותר חזק מאתנו ואנחנו כל כך קטנים מול איתני הטבע וכאשר יש מטרה משותפת אנחנו עושים ופועלים יחד למען המטרה המשותפת". שתי התובנות האלו מלוות אותה מאז לאורך כל הדרך.

אחרי המסע לאנטרקטיקה הם זכו בפרס לעשיית שלום בדרך בלתי שגרתית.

אולפת בשנת 2005 התחברה לארגון שמתמודד עם קונפליקטים בין תרבותיים בארה"ב. הארגון פעל בצפון קרוליינה בהרי האפאצ'ים. שם אולפת חיידר חיברה בין אנשים למטרה מסוימת באמצעות הכלי של מסעות אתגר. אך שם רחוק מאד מישראל, גילתה אולפת שהיא עוסקת בקונפליקט שלא לה. קונפליקט ישנו בכל מקום והיא החליטה לגייס בני נוער ערבים ויהודים למסעות הללו. המפגשים כללו 15 יום בשטח, טיפוס, רפטינג ופעילות אתגרית. שם פעלה במשך 4 שנים נפלאות .

הארגון גדל והצליח בתחום והחליט להקים סניף ביחד עם דורון אראל בארץ. הקמת בית ספר שהוביל ועסק בקירוב בין חילוניים ודתיים בין עולים חדשים וותיקים ובין ערבים ויהודים . המסעות והפעילות שגשגה אך זמן לא רב מכיון שארה"ב חוותה משבר כלכלי דבר שהקפיא את המימון והתוכנית הזאת נסגרה.

אך מהר מאד עמותה שוויצרית הציעה לאולפת להמשיך בעבודתה המחברת בין התרבויות באלפים השוויצרים, כולל טיפוס לפסגת ה"מון בלאנק". אולפת שלמדה אז לתואר ראשון באוניברסיטת חיפה הוציאה יחד עמה סטודנטים ערבים ויהודים ומאז גם לאחר סיום תואר שני בלימודי מגדר, היא ממשיכה להוציא אותם לפעילות אתגרית בטבע השווייצרי. שם מתמודדים המשתתפים עם ניווט, אבטוח האחד של השני בעת הטיפוס, ואתגרים נוספים שמביאים את המשתתפים להתמודד עם מצבים שבהם הם צריכים לסמוך האחד על השני אל מול הקשיים שהטבע מציב בלי קשר למוצאם.

בשנים האחרונות אולפת החליטה להוביל קבוצות של נשים ונערות ערביות ויהודיות לאותן מטרות של אתגרים בטבע להרי ההימלאיה ולאלפים וזאת לאחר פעילות מקרבת בארץ. גם כאשר הנשים חוזרות, הן ממשיכות לפעול וליזום פרויקט בקהילה במטרה להשפיע על עוד מעגלים. למשל שנה שעברה הפגישו הסטודנטיות את ההורים שלהן מכל רחבי הארץ. הטיול המוצלח יצר קהילה שממשיכה להיות בקשר באופן שוטף.

בבית הגפן אולפת כיום מנהלת תוכניות ואחראית על כל מחלקת החינוך שמובילה פרויקטים המפגישים בין בני נוער ערבי ויהודי. בשיתוף הפעולה עם משרד החינוך והתוכנית למעורבות החברתית בתיכון, פתחו קורסים והכשרות לנוער ערבי ויהודי למנהיגות קהילתית כגון ליצנות רפואית, צילום וכיוב' הדגש הוא על נוער ממגוון האוכלוסיות. בית הגפן יצר את הבית לבני הנוער ויצר מסגרת מתאימה למעורבות החברתית שלהם. בדרך כלל הפעילות היא נפרדת ולכן המפגשים השבועיים למשך שנה ואף שלוש שנים, יוצרים חיבור והגשמה של מה שאולפת עצמה חלמה כאשר היא היתה נערה.

היעד שלה לשנים הבאות להמשיך ולקדם את הנושא של חיבור בין ערבים ליהודים, בין החברות, תוך כדי מציאת שיתופי פעולה ושותפים לעתיד בנושא. בינתיים חוץ מעבודתה בבית הגפן, אולפת חיידר מסתובבת בכל הארץ עם הרצאתה המעוררת ההשראה :

ומה עוד?

אולפת חיידר היא אחת מתוך 6 נשים אחת מכל יבשת (ו-2 מאסיה) שמעלה את המודעות לנגישות למי שתיה דרך מסעות ביבשות שיש להם בעיות עם מי שתיה. כל אחת מהנשים משתתפת ביוזמה הזאת שנקראת: From hope to action המסע הראשון היה בגנגס במשך חודשיים 2000 קמ'. התכנון לצאת למסעות מאתגרים ולעורר את המודעות לנגישות למי השתיה. כל פעם ביבשת אחרת. המסע הבא הוא למיסיסיפי ואחר כך רפטינג בסין ובסוף באנטרקטיקה. שתי נשים מארה"ב ונורבגיה הן היוזמות המובילות את היוזמה הזאת אשר מקבלת הד תקשורתי וחשיפה בעולם כולו אך משום מה לא בארץ. את אולפת בחרו אחרי מיונים וסינונים יחד עם עוד נשים שעוסקות גם בחינוך משנה חיים בקהילה. ואולפת חיידר ועוד אחת מהודו הן נציגות של יבשת אסיה – כבוד!!

אם מתאים לקרוא על עוד אישה מתוך המדור – סיפורה של אישה פעילה חברתית – קראו על ורד איל סלדינגר.