כידוע מטרת האתר חיים משותפים לקדם יוזמות ופעולות לעשייה משותפת בין ערבים ויהודים, ההכרות שלנו מתוך עולם התקשורת לרוב מתמקדת בדיוק ההיפך מכך. כאן המקום להדגיש את אלו שמבקשים שלום ורודפים אותו ומקיימים "ועבדים עליו" ביום יום. הפעם בחרתי להדגיש פעולות מעניינות שהן תוצרים של שלוש יוזמות לקידום דיאלוג והבנה בין הקהילות היהודיות והערביות מקטן ועד גדול. סרטון המשלב צילומים מיוחדים של צלמת מוכשרת גל מוסינזון בפעוטון וגן רב תרבותי הממוקם ביישוב הבדואי ח'ילף, שבמועצה המקומית בסמת טבעון – "מעיין בבוסתן – عين البستان". קליפ דו לשוני ליצירת תרבות משותפת דרך שירים משותפים שהפיקה מנהלת ביה"ס הדו לשוני "כולנא יחד كلنا ياحد" ביפו, שרון רמון. והקליפים של מוסיקת ראפ מקורית של היוצרים אוריה רוזנמן וסאמח "סאז" זקות, אלו מראים שיח אותנטי של שני הצעירים הבוגרים (Young Adult) שהקימו את המיזם "דוגרי" – מיזם חינוכי ומוסיקאלי לשינוי חברתי לחיים משותפים.
נתחיל עם היוזמה של מעיין בבוסתן שהינה עמותה יהודית-ערבית לשינוי חברתי הפועלת בתחום החינוך הדו-לשוני והרב תרבותי על פי עקרונות חינוך ולדורף. מטרת העמותה לקרב לבבות ולהוות גשר בין האוכלוסייה היהודית לבין האוכלוסייה הערבית החיות בשכנות, כדי לבנות יחד חברה המבוססת על חיי שיתוף ושלום. העמותה הוקמה בשנת 2005 על ידי הורים יהודים וערבים מקהילות שכנות בגליל התחתון, והיא מעניקה הזדמנות לילדי שני העמים להכיר, לכבד ולבוא במגע האחד עם האחר, כבר מגיל צעיר. לחברי עמותת מעיין בבוסתן יש חזון חברתי משותף, לפיו ערבים ויהודים חיים יחד בשוויון, שלום, והבנה הדדית. כדי ליצור מציאות כזו, חברי העמותה, חולקים זה עם זה שפות ותרבויות, ומתייחסים לשונות כאל משאב והזדמנות להעשרה וללמידה – ולא כמקור לקונפליקט. כיום, עמותת מעיין בבוסתן מפעילה מסגרות חינוכיות לילדים בגילאי 6-1: פעוטון וגן ילדים רב-גילאי, הממוקמים ביישוב הבדואי ח'ילף, שבמועצה המקומית בסמת טבעון. הילדים שמתחנכים בגני העמותה מגיעים מיישובים שכנים: קריית טבעון, בסמת טבעון וכפרים ויישובים נוספים סמוכים. מעיין בבוסתן מפעילה ומעודדת גם פעילויות נוספות שמקדמות דיאלוג והבנה בין הקהילות היהודיות והערביות, כגון קבוצות לימוד, חוגים, מעגלי הקשבה ואירועים תרבותיים. הפעוטון והגן של עין בוסתן מבוססים על התפיסה של חינוך ולדורף. חינוך זה יוצר מכנה משותף באמצעות דגשים על טבע, מוסיקה ואומנות. תכנית הלימודים היא דו-לשונית ומתקיימת בעברית ובערבית. עיקרון נוסף מנחה הוא החינוך להקשבה מתוך חמלה וללא שיפוטיות, כאשר הציוויים: "ואהבת לרעך כמוך" ו"בקש שלום ורדפהו" משמשים כקווים מנחים בחיי היום יום. תכוניותיה החינוכיות של עמותת מעיין בבוסתן והגן זכו לפרס כיוזמה חינוכית מצטיינת לסובלנות ולשלום, ולהכרה רשמית של משרד החינוך. לאחרונה חברת הקהילה גל מוסינזון שהיא צלמת מוכשרת הפיקה באמצעות הצילומים שלה סרטון המתאר את פעילות מעיין בבוסתן.
יוזמה נוספת שחשוב לי לחלוק היא הפקת קליפים משותפים של שירים דו-לשוניים ביחד עם היוצרים ועם התלמידים מביה"ס הדו לשוני ביפו – "כולנא יחד كلنا ياحد". בית ספר "כולנא יחד" הוא בית הספר הומניסטי – עברי ערבי ביפו, בית ספר ציבורי על גבול שלוש שכונות אליו מגיעים-ות ללמוד ולצמוח ילדי וילדות השכונות המאמינים בחינוך בין תרבותי, הומניסטי ומגוון. ביה"ס מאמין שתרבות משותפת היא חלק משמעותי בזהות המשותפת של ילדות וילדים, והיא זו שמאפשרת שיחות משמעותיות, חוויות מהנות, נקודות מבט עשירות ומפרות ובעיקר מייצרות מרחב אמיתי של יחד. לפני שנה הבינה מנהלת ביה"ס שרון רמון, את הצורך ביצירת תרבות משותפת, והנה, החלום מתממש. כחלק מהתפיסה של ביה"ס יצרו יחד פרוייקט שירים דו לשוני, של תרגום שירים מעברית לערבית, מערבית לעברית, ובתקווה, לכתוב שירים שמייצגים מרחב משותף. והחלום הוא לשמוע יותר ערבית במרחב התרבותי הישראלי, ויותר שירים דו לשוניים במרחב הישראלי – פלסטיני.
השיר אני אוהב שוקולד ועוגות גבינה בעיבוד חדש בעברית ערבית. שיר ראשון מתוך פרוייקט דו לשוני של בי"ס כולנא יחד كلنا ياحد – הומניסטי עברי ערבי ביפו. ברכו ושיתפו פעולה יונתן גפן, יוני רכטר וכל היוצרים של הכבש השישה עשר. הפקה מוסיקלית ופסנתר – אסף חריס, מירה עווד – שירה, נועם וזאנה – שירה, איתי בורג – שירה ומיקס, ניצן בר – גיטרות, דודי שיין – בס, און קדוש – עוד בן אילון – כלי הקשה, סוהא אטרש, אמל סאלם – תרגום, דביר קרן -צילום ועריכה הפקה – שרון מיכאלי – רמון.
השיר השני שהפיקו הוא השיר קיפודה עם מזוודה הוא שיר מתוך אלבום הילדים של רינת הופר "ענן על מקל", ומשתתפים בו -חברי "ענן על מקל" – ירדן בר כוכבא, עידן אלתרמן, דידי שחר וטל בלכרוביץ יחד עם מירה עווד. זהו שיר ילדים שמשלב נונסנס ומשלב לשוני אדיר, בטוחה שתהנו.
והנה הגענו לצעירים הבוגרים יותר והם הצמד "דוגרי" סאמח 'סאז' זקות ואוריה רוזנמן שמקדמים שיח דוגרי ואותנטי דרך מוסיקת ראפ מקורית וקליפים מקוריים שהם יוצרים. הם החליטו לשים את הפוליטיקה המפלגתית של הימין והשמאל בצד ומדברים על החיים של צעירים ואולי של כולנו פה בארץ ועל כך שהם "שמים את ההקצנה, הלאומנות והדעות הקדומות על השולחן" בצורה לא מנומסת ולא מתנצלת ובשל כך צוברים המון עוקבים שמרגישים שנכון לדבר "דוגרי" סוף סוף "ולהפסיק להתייפייף". דווקא מתוך המקום של הכרת הכאב והשנים שסופגים בתרבות של הפרדה, הקצנה וגזענות הם פועלים ביחד בשיתוף פעולה כדי לייצר עתיד משותף. הקליפ הראשון שלהם "בוא נדבר דוגרי" התמקד בתיאור האמירות הסטראוטיפיות של קבוצה אחת כלפי השנייה, יהודים כלפי ערבים וערבים כלפי יהודים. אך בקליפ ראפ החדש שלהם "מנפאס – Munfas – אוויר לנשימה" הם מדברים בראפ המיוחד והאופייני להם על הרגש ועל התחושות הפנימיות האחד של השני כדי לייצר באופן אותנטי שיח מתוך הבטן והריאות… כשאני צופה בו לי אין אוויר. מה אתכם.ן?
והקליפ הראשון שלהם "בוא נדבר דוגרי" למי שעדיין לא צפה:
ונסיים עם כתבה של ערן זיגנר במוסף "קול איסראיל" מתוך חדשות הערב "כאן" על הצמד "דוגרי" אוריה רוזנמן וסאמח זקות שעוקבת אחריהם היום לקראת מאי 2022 בימי הרמדאן על רקע האירועים בשנה שעברה, במאי 2021 בישראל. מעניין לשמוע אותם מדברים על הכל גם בימים של מתיחות הגוברת בין יהודים לערבים וכיצד הם מנסים לקדם הידברות מסוג אחר.
