התזמורת היהודית-ערבית, של מתנ"ס נווה-יוסף הינה תזמורת של בני נוער וצעירים יהודים וערבים אשר מונה 21 נגנים ונגניות ו-4 סולנים וסולניות – זמרים וזמרות, בגילאי 13-23. כולם מגיעים מהעיר חיפה וישובים נוספים בצפון ומנגנים יחדיו בניצוחו של המעבד המוסיקלי, עידן שרון, מוסיקאי מחונן וכשרוני. התזמורת מנגנת רפרטואר מגוון המשלב קטעים מקוריים, מוזיקה יהודית, מוזיקה ישראלית, מוזיקה ערבית קלאסית, מוזיקה ים תיכונית, ומוזיקת עולם שיוצרת חשיפה והיכרות לשירה ולחנים בין תרבותיים. הקהל המגיע להופעות שומע מוזיקה מגוונת שזורקות אותו ממזרח למערב ולהיפך ממוזיקה ישראלית לערבית, מקצב איטי למהיר, ממרגש למצחיק, מכלי נגינה מערביים לכלי נגינה מזרח תיכוניים, משירה בשפה הערבית, עברית אמהרית ואנגלית. לעתים הקהל מתקשה להאמין שהצלילים האיכותיים האלה יוצאים מחבר'ה כל כך צעירים. יש בתזמורת מעבר לחוויה מוסיקלית, חברות מדהימה, חיבור דרך שפה, דת ומגדר. המוזיקה מהווה אמצעי לשיחות אישיות רבות ומגוונות, מפגשים, חברויות, רצון לסייע אחד לשני, המון אנרגיה חיובית ואווירה זורמת.
הקמת התזמורת נזקפת להוגת הרעיון, מנהלת בית ספר למוזיקה, זהבית טולדו, שבהתמדה, בנחישות ובמסירות, הובילה להקמתה של התזמורת. בסיוע תורמים, רוטארי כרמל וחברים נוספים ובתמיכת הנהלת המרכז, הצליחה זהבית למצוא את המימון המתאים להגשמת המיזם. זהבית מספרת שאחת משאיפותייה היתה להקים תזמורת יהודית-ערבית שתהיה מורכבת מהפסיפס האנושי של כל תושבי סביבת מתנ"ס נווה יוסף בחיפה, עם דגש על חיבור בין יהודים לערבים, זאת מתוך אמונה שיהודים וערבים רוצים ויכולים לחיות זה לצד זה בכבוד ובשלום, ולעתים סטיגמות והלא מוכר וההסתה, יוצרים תחושת של חוסר ביטחון ופחד. לכן חשבה שבאמצעות שפת המוזיקה, שהיא שפה אוניברסלית לא וורבלית, יהיה אפשר לפתח ערוץ היכרות והידברות רב תרבותי. מעבר לזה היא ראתה את הצורך בפעילות משותפת של ערבים ויהודים על רקע המורכבות הפוליטית והחברתית הכל כך מוכרת במדינתנו, ישראל.
התזמורת אינה רק שרה ומנגנת אלא מממשת חיים משותפים ועשייה משותפת יומיומית. גם בתקופות מתוחות שנובעות ממצב בטחוני כזה או אחר, חברות וחברי התזמורת ממשיכים להיפגש לנגן ולשיר על מנת להשמיע קול של רצון לשינוי המצב. כאן המקום לציין כי הרשת של מרכזי מתנ"ס נווה יוסף, כוללת בתוכה את המרכז הערבי בשכונת חליסה הערבית, ברובה. וכן תושבים ערביים רבים המתגוריים בשאר שכונות מזרח חיפה והינם חלק מכלל צרכני ושותפי הפעילות. נכון שלא כולם מזוהים עם דגל הלאום, ההמנון, טקסי הלאום, אך החברות הטובה, הכרת התרבות של האחר, ההתנסויות המוסיקליות מהווה דרך לשיח מכבד וחיבורים משמעותיים שמסייעים בעיקר בעתות משבר הקורות לרוב בישראל. יש שותפות של גורל לצד החיים המשותפים היומיומיים. שמעו את "הללויה" ב- 4 שפות אנגלית,עברית, אמהרית וערבית –
זהבית מנהלת בית ספר למוזיקה מספרת שבתחילת הדרך היה חשוב החיבור ופחות הרמה המוסיקלית, אך בהמשך הבינה, שחשוב שתהיה נגינה איכותית בנוסף לעבודה על חיבור וקשרים, תפיסה כזאת תסייע להפיץ את בשורת החיים המשותפים ולהציג אותה לראווה בפני החברה בישראל וגם בעולם. "התזמורת חייבת להיות ברמה טובה להופעות באירועים קהילתיים לצד אירועים רמי דרג וזה אכן קרה. לשדרוג רמת התזמורת הייתי זקוקה לשחקן נשמה ואחר חיפושים מצאתי את המנהל המוזיקלי המוכשר בטירוף המאסטרו שלנו עידן שרון מוסיקאי שמגיע מעשייה בתעשיית המוזיקה, עידן התחיל את דרכו עם קובי אפללו והמשיך איתו דרך ארוכה." אומרת זהבית. בהמשך חברת התקליטים -nmc-united פנתה לעידן לקבל לידיו את אגם בוחבוט אחרי השתתפותה בביה"ס למוזיקה ומשם החל תהליך עבודה איתה. במקביל עידן עובד ולקח חלק מכובד עם מפיקים גדולים בארץ ופועלו שזור בלא מעט שירים מפורסמים של גדולי האומנים, כגון שלמה ארצי, יובל דיין ונוספים. עידן מוביל דרך מאד מיוחדת עם התזמורת הערבית יהודית. עדין חושב בהיבט המקצועי שמקצוענות זה לא עניין של יכולת/כישרון, זה עניין של גישה והתוויית דרך נכונה. לכן בגישה של עדין, תזמורת שמונה בני נוער מגילאי 13 ומעלה יכולה להישמע מדהים כשיש הובלה מקצועית ובלתי מתפשרת ויחד עם זאת, עידן משרה אווירה מיוחדת ואף דמוקרטית בדרכה של התזמורת. למשל, כחלק מתהליך הגדילה של המוזיקאים עידן מאפשר לכל הנגנים והזמרים מרחב בטוח לניסוי וטעייה, יש הובלה של שוויון וכל חברי וחברות התזמורת, בכל גיל, ובכל רמה, יכולים להשמיע את קולם, לא רק הקול המוסיקלי, אלא גם בהתווית הדרך המוסיקלית. ולכן התהליך שעוברים בתזמורת גורמת לצמיחה והתפתחות בצורה מאוד בטוחה ומיוחדת.
די לראות להאזין לחזרות התזמורת שמתקיימות מידי שבוע, כדי לראות ולהתרשם מהאוירה המיוחדת והאוהבת שמתקיימת במקום. התזמורת הוקמה לפני כתשע שנים ולאחר שנתיים יצאה לשבוע למפגש עם ביה"ס אנתרופוסופי בגרמניה והופיעו יחדי בגרמניה ובפולין, לציין ניצחון על הנאצים. השנה הופיעו בפני קהלים שונים באתונה, טריקלה וסלוניקי. במסגרת ההכנה נחשפו כלל חברי התזמורת לשואת יהודי יוון וקיימו מפגש היכרות משמעותי במוזיאון לזכר יהודי סלוניקי בפתח תקווה – שם הודגשו ההיבטים האוניברסליים של השואה. והנה תיעוד מתוך אחת החזרות:
ולסיום אומרת זהבית, "יש לי חלום להוביל ולהקים פרויקטים כאלה נוספים, במתנ"סים רבים ככל האפשר. להביא את הניסיון הרב שלי למתנ"סים נוספים וגם שם לנסות לייצר חיבורים שכל כך מצליחים כאן אצלנו." הפרויקט חי נושם ובועט הרבה גם בזכות התמיכה הרחבה לה אנו זוכים ממנכ"ל המתנ"ס מר שמעון יפרח והנהלת המתנ"ס והעומד בראשה מר עמוס ג'ינו שלא חוסכים במשאבים ולא נרתעים נוכח העלויות הגבוהות של הפרויקט. אז תודה בשמי ובשם כל צוות והתזמורת.
