נוער לוקח אחריות – רוצים להשפיע על קירוב לבבות

ב- 12/8 התקיים יום הנוער הבינלאומי בחרתי לספר על סיכום מסע במדבר

זהו יום שהאו"ם מציין מדי שנה. נועד להקנות לעולם הזדמנות להכיר את עולמם של בני הנוער, לפתח מודעות להישגים ולפוטנציאל הטמון בעשייה של בני נוער. דגש מושם על הרחבת שיתופם של בני נוער בתהליכי קבלת החלטות ברמה הבינלאומית והלאומית, וגיבוש דרכי פעולה שיניעו את הצעירים ליוזמות וביטויי מנהיגות בתחומי חייהם השונים.לעוד פרטים על ציון ימים בינלאומיים ניתן למצוא כאן. חשוב לציין שלפי הגדרת האו"ם "נוער" הם אנשים צעירים בשכבת הגיל 14 עד 24.

ביום זה בחרתי לכתוב סיכום למסע ההידברות של בני נוער שעקבתי אחריו כתבתי פה על תחילת המסע וכדאי לקרוא גם על הדרך המיוחדת שהם עברו במפגשים עם מגוון התרבויות והחברות שמאפיינות את החברה הישראלית. הרעיון היה להגיע לכל סוגי היישובים בארץ במהלך השבועיים מהדרום ועד הצפון (ירוחם, היישוב הבדואי לקייה, רמלה, לוד, ת-א, קרני שומרון, יפו, עכו, קיבוץ חנתון, מעלות תרשיחא ובטח פיספסתי עודמקומות שהספיקו להגיע אליהם כדי להכיר, לפגוש ולדבר). כל ה-23 בני ה-19 פגשו, לקראת גיוסם לצבא, את כלל האוכלוסיות המרכיבות את החברה הישראלית. בסוף המסע הגיעו לחיפה, לבית הגפן ושם פגשו בוגרים של התנועה, שמיניסטים, צוותי הנהלה ושכירים וחשבו כולם יחד כיצד הם ישפיעו על מעגלים נוספים.

ראשית כמה משפטים לסיכום המסע?

תומי מרגלית מרמת גן: "הבנתי את הכוח העצום שיש לקבוצה שבאמת רוצה משהו, למדתי המון בעיקר מפשוט לדבר עם אנשים ברחוב. הסיכום עבורי בשישי האחרון בו עבדנו על רעיונות להמשך עשייה בנושא חיים משותפים בתנועת הצופים, היה משמעותי מאוד. אני חושבת שהרבה מהאנשים שבאנו במגע איתם התפעלו מאד מהעשייה שלנו והמרצון שלנו לעשות שינוי. אם מדובר בנוער שחווינו איתם פעילות משותפת, שראו חברה לא רחוקים מהם בגיל שבאמת פועלים ויוצאים לעשות מעשה – שזה דבר אפשרי! או אם מדובר בסתם אנשים שפגשנו ברחוב ודברנו איתם, שפעם ראשונה מישהו סתם ניגש אליהם ברחוב ושאל – מה אתה חושב על המצב בארץ? והדבר התפתח לשיחה של שעה על המדרכה סתם ברחוב. ראינו שלעורר שיח, ולשאול שאלות זה הרבה יותר פשוט ממה שתיארנו לעצמנו, ואני מרגישה שכל מי שנכח והושפע מהמסע הלך הבייתה עם הרבה על מה לחשוב.."

תומי מרגלית משמאל

תומי משמאל

נעה רכטמן מרעננה: " אני בחורה די ממלכתית, גדלתי ברעננה והתחנכתי בצופים. מעולם לא הייתי בקשר עם ערבי או ערבייה. זה מה שגם הכי קשה בעיני, זה נורא קל לחיות את החיים מבלי בכלל להכיר ערבים שהם לא מחבלים בעיתון או בטלוויזיה. התרגלנו לחיות איזה מן חיים רוויים בפחד ואפילו שנאה מפני כל מי שהוא לא אנחנו. וזה לא כי אנחנו טובים או רעים או ערבים או יהודים, כולנו מפחדים כי זה מושרש בנו כל כך עמוק. יחד עם זאת, עכשיו ובזמן הקרוב ומי יודע עד מתי, אנו חיים זה לצד זה. אסור לנו, לא יהודים ולא ערבים, לתת לרגש החייתי הזה של שנאת האחר לגבור עלינו. שנאה ופחד מולידות רק שנאה ופחד ואיתן אלימות ומעשים נוראיים שעלינו לגנות.שנת השירות שעשיתי השנה, והמסע שעשינו יחד נתנו לי הזדמנות לראות תמונה גדולה יותר. הדרך היחידה שלנו לנצח את השנאה הזו היא להכיר באחר ואת האחר. עלינו לדבר על הפחד הזה ולא להתחמק ממנו, להשאיר אותו לפוליטיקה או למדינה. עלינו לקחת אחריות ולראות איך אנחנו האנשים ״הקטנים״ יכולים ליצור מציאות מעט שפויה יותר.

נעה רכטמן

אביתר מור מצור יגאל כוכב יאיר: "עם מה שיצאתי הכי חזק מהמסע, זה כוחה של קבוצה. הצלחנו 21 בני נוער להרים פה משהו רציני, כי רצינו לעשות שינוי. הרגע הכי מרגש מבחינתי היה שבסוף המסע הרגשנו שעשינו את זה. שהצלחנו להרים כזה פרויקט אדיר למרות הקשיים בדרך , קשיים של הפקה והתארגנויות. הצלחנו לממש את המטרות שהצבנו לנו בתחילת הדרך. ומה שאני לוקח איתי זה ההבנה שאם אני רוצה לעשות שינוי אני אעשה זאת עם קבוצה שרוצה לעשות שינוי. ומה שחשוב בעיני זה לדבר ולהכיר כי אנחנו הכי פוחדים ממה שאנחנו לא מכירים.

אביתר מור

ומה הלאה? איך הופכים את המסע הזה למשמעותי גם לאחרים?

22 בני נוער ישבו במהלך שבת שלמה להכין תוכנית עבודה רצינית ומקצועית כסיכום לשנת השירות שלהם וגם למסע שעברו יחד. הם ממליצים לתנועת הצופים לבחור לשנה הבאה כנושא שנתי "האדם במרכז – חיים משותפים ומאבק בגזענות"

בנוסף הם מקדמים במקביל מספר דברים:

• הם הכינו מערכים חינוכיים לכל הגילאים.

• הכינו רעיון ליצירת חיבורים בין שבטי הצופים – שבטים תאומים שיעברו יחדיו טיולים ומערכים משותפים לאורך זמן.

• הכינו רעיון לסמינר לחניכי התנועה שיעסוק בנושאים אקטואליים שקשורים במאבק בגזענות

• ואף רעיונות לפעילויות הכשרה לצוותים השכירים המובילים את התנועה

וכך זה נראה:

אם הגעתם עד לפה בוודאי אתם מבינים מדוע בחרתי לכתוב על המסע של גרעין במדבר בקיץ 2016 לכבוד יום הנוער הבינלאומי. נוער שאפשר ללמוד ממנו דבר או שניים. ממוקד בעשייה וברצון לשנות. לא מסתפק בעשייה למען עצמו אלא מעביר את התובנות שלו הלאה להמלצות לתנועת הצופים כדי שעשרות אלפי חניכים יתחנכו ויושפעו ברוח השינוי שחוללו 23 בני נוער שקמו ועשו מעשה.

ואם כבר אז באותו עניין ראו קול קורא שפרסמו בתנועת הצופים .

ותודות לנעמה רמתי שהיתה איתי בקשר לאורך כל המסע, סיפרה, דיווחה, עדכנה וגרמה לי להיות שותפה למסע שלהם בכל השלבים. מתוקה וערכית קבלו חיוך ממנה גם אתם:

ומה אתם חושבים על הנוער שלנו? אשמח אם תשתפו פה בתגובות או אם אתם בני נוער אשמח לשמוע דעתכם פה…