לאור אירועי הטרור האחרונים ולמען החיים המשותפים נפנה כאן למספר מקורות שיכולים להיות לעזר בימים אלו. לאנשי חינוך, להורים, לקהילה ולכל מי שחפץ.
פה בקישור קראתי לזה תרבות של שלום – תוכלו לראות חומרים שאספתי גם באירועי מאי 2021 וחומרים נוספים שמסייעים לניהול שיח מורכב אחרי אירועי משבר והקצנה המתקשר לחיים משותפים.
פה בקישור מדריך להתמודדות בזמן משבר במערכת החינוך של יוזמות אברהם ומט"ח (משם לקוחה התמונה בכותרת הפוסט)
מרכז אקורד ביצעו מחקר בזק של אקורד שנערך בימים האחרונים בקרב אזרחים יהודים וערבים התפרסם כעת בחדשות ערוץ 12 וחשף פערים עצומים בין העמדות שיהודים מייחסים לערבים לגבי הפיגועים שבצעו אזרחים ערבים, לבין עמדות של אזרחים ערבים בפועל.
ופה בהמשך ארגונים שחברים בוועדה שהקימו במשרד החינוך לשותפות ומניעת גזענות העבירו את הדברים הבאים:
אנשי ונשות חינוך יקרות!
הפיגועים הנוראים מאיימים להבעיר את מארג היחסים הרגיש בין ערבים ויהודים בנגב ובארץ כולה. אנו כאנשי ונשות חינוך מתמודדים ומתמודדות גם עם הקושי האישי שלנו לעכל ולהתמודד עם אירועי השעה. רוב בני הנוער ברוב זרמי החינוך מדווחים שהיו מעוניינים שבית הספר ידבר איתם יותר ולא פחות על יחסי יהודים וערבים. המורות והמורים מהווים דמויות משמעותיות, ובני הנוער רוצים שיהיה להם ולבית הספר תפקיד בעיבוד חוויות ואירועים משמעותיים בחברה בישראל. חשוב מאוד לשוחח על המקרים, בכיתות הנמוכות באם הילדים מעלים אותו, ובכיתות הגבוהות באופן יזום, על מנת למסגר את האירוע, להוריד חרדות אם ישנן, ולהתייחס למציאות היומיומית הנורמטיבית. גם בעתות שגרה, כלל המורים חוזרים ומצביעים על המחסור בכלים ובמיומנויות לעסוק בנושאים טעונים אלו לכן ריכזנו כאן מספר חומרי עזר של ארגונים שעוסקים בנושא במשך שנים, בכיתות ובחדרי המורים ובהכשרות המורים; אנו מקוות שהחומרים יהיו לעזר בנוסף לשיעורי חינוך של מעגל שיח או שיח רגשי על שאירע. אמנם, החומרים שמרוכזים כאן נכתבו בעקבות תקופות משבר קודמות ולכן אינם מדויקים בפרטי האירועים למרץ 2022. יחד עם זאת, העקרונות לשיח עם התלמידים יכולים להתאים גם לאירועי היום. ממליצות לקיים שיח גם בתוך חדר מורות-ים על מנת לנרמל רגשות של הצוות, ולחשוב יחד על התאמות רלוונטיות בכל מוסד לימודי. הצעד הראשון לקראת שיח של בירור בכיתה הוא בדיקה עצמית של המורה. מהם החששות שלו/ה לקראת השיח עם הילדים? האם המורה יוכל להכיל כל אמירה, כולל אמירות של שנאה,
גזענות, ומשאלות מוות? האם הוא יוכל להקשיב מבלי שהתנהגותו הפיזית והמילולית יביעו סלידה, למרות הנאמר על ידי הילדים? האם אפשר להביע אמפתיה גם במצבי קיצון? איך לקיים דיון שכל הקולות יתבטאו בכיתה, ולא רק של הקבוצה המתלהמת יותר? חשוב מאוד שהמורות והמורים יתארו לעצמם בתהליך רפלקטיבי, לפני פגישתם עם הילדים- ממה הם חוששים.
חשוב מאוד למצוא בחדר המורים עמיתים איתם ניתן לחלוק את החששות. אפשר גם לשדר תקווה ואפשרות לשינוי מחקר בעקבות אירועי מאי 2021 מצא קשר בין בתי הספר שבהם עודדו סובלנות וכבוד כלפי הקבוצה השנייה, בהם התלמידים דיווחו על אמפתיה גבוהה יותר כלפי חברי הקבוצה השנייה ורצון גדול יותר לפעול כדי לשפר את היחסים ולקדם חיים משותפים.
שוב ממליצה להיכנס לכאן לקישור לראות בחינוך לתרבות של שלום חומרי עזר רבים
והנה מה שגבעת חביבה פרסמו בנוגע לנושא: