פורום אנשי עסקים ערבי –יהודי

חזון- מי אנחנו? הפורום הוקם ע"י גבעת חביבה כחלק מתכנית שותפות בין קהילות על מנת שיהווה פלטפורמה ליצירת שיתופי פעולה בין אנשי עסקים ערבים ויהודים, לחיזוק המגזר העסקי בחברה הערבית, יצירת מיזמים חדשים, מינוף והפריה עסקית, בניית נטוורקינג בעל השפעה על מקבלי החלטות ברמה האזורית והלאומית. הפורום ייצר פלטפורמות להיכרויות חדשות ויתמוך בשיתופי פעולה עסקיים ויזמות בין אנשי עסקים תוך סיוע לבעלי עסקים. ההתמודדויות היומיומיות של עצמאיים הינן רבות ודורשות ידע נרחב בתחומים שונים, ופורום העסקים יכול וצריך לספק את הידע הזה תוך שימת דגש על פיתוח עסקים ויזמות בחברה הערבית שיוביל להעצמה וצמצום פערים דרך פיתוח כלכלי ועסקי. מטרות - מה עושה הפורום? הפורום יתפתח ויפעל בלווי גבעת חביבה וכחלק מהרעיון אותו מפיצה גבעת חביבה של בניית חברה משותפת בהתאם למטרות הבאות: - הובלת שיתוף פעולה עסקי-כלכלי אזורי שיאפשר מימוש אינטרסים של בעלי עסקים. - תמיכה בתהליכים עסקיים-כלכליים מחברים בין החברה הערבית ליהודית. - פתיחת ערוצים לקשרים עסקיים בינלאומיים. - העצמה וצמצום פערים של החברה הערבית דרך פיתוח עסקי-כלכלי. - השפעה על מקבלי החלטות ברמה הלאומית, כולל יצירת מקומות עבודה חדשים ושינויים כלכליים באזור, מיפוי הצרכים לשיתופי פעולה של אנשי עסקים באזור והבאתם למקבלי החלטות ברמה של המלצות. - העצמה אישית של משתתפים בפורום (הכרות, פיתוח אישי, עניין, למידה, העשרה, פתיחת הזדמנויות דרך ההכרות). איך? - בניית מבנה ארגוני (מודל)- הגדרת תחומי פעילות המשלבים את המטרות הכלכליות-עסקיות והחברתיות בהובלת חברי הפורום ובלווי גבעת חביבה. - בניית נטוורקינג של אנשי עסקים ערבים ויהודים שיהווה גורם בעל השפעה על מקבלי החלטות ברמה המוניציפלית והלאומית ב-3 רמות: שיתוף פעולה בין חברי הפורום הרחבת שת"פ לרמה הארצית בחינת שת"פ בינלאומי - בניית מסגרת כלכלית (למשל: הקמת חברה בע"מ, קרן השקעות) - פרסום, מדיה, יח"ץ , גיוס בעלי עסקים לנטוורקינג

סיר לסלאם

הסעודות: הסעודות שלנו הן שיר הלל לאדמה שמזינה בטובה את שני העמים כבר דורי דורות. הן מספרות את הסיפור של כולנו. את הסיפור של עוקצה ודובשה של ישראל העכשיוית סיפור של תקווה,של שכנות,של מסורת ובקטן סיפור של חברות אמיצה שהגדלה והעמיקה דרך מחקר קולינארי,לב פתוח ואוזן קשבת. ההרצאות: אחרי עשרות ערבי שיח ואלפי אוזניים ששמעו, הקשיבו והתרגשו עכשיו גם אתם יכולים להזמין אותנו. בהרצאה שלנו, אנחנו מספרות את הסיפור של המקומי של החיים על קו התפר של החברות והתקווה. את הסיפור של ההיסטוריה החברה והכלכלה של האוכל אז והיום. נקודות ההשקה והשוני. הסיפור של ״סיר לסלאם״ הוא בבואה לחברה הישראלית. אנחנו מייצרות מרחב שיח מחבק ונוקב חכם ומלא הומור שמעלה בעדינות שאלות ומנסה לתת תשובות ופתרונות ביחד עם הקהל. את החוויה הזו מלוות טעימות קטנות לתפארת המטבח הפלסטיני וזה היהודי והשילובים המיוחדיים שרקחנו ביחד במטבח.

מרכז קהילתי ערבי-יהודי תל-אביב יפו

המכללה – בית ספר חברתי לנשים שורדות זנות ואלימות

'המכללה' היא בית ספר חברתי, שמטרתו לאפשר לנשים שורדות זנות ואלימות ללמוד ולרכוש מקצוע ולהשתלב בחברה ובמעגל העבודה. בית הספר מפעיל מגוון קורסים, החל מקורס טבחות וקונדיטוריה, דרך הום-סטיילניג ומכירות בתחום האופנה ועד לניהול אדמיניסטרטיבי ובניית אתרי אינטרנט. הקורסים ממוקדים ונמשכים כעשרה שבועות, בכדי לאפשר לנשים למצוא עבודה מפרנסת ובעלת אופק תעסוקתי במהירות וביעילות. 'המכללה' מתווכת בין מעסיקות ומעסיקים ובין הנשים הלומדות בעמותה, ומסייעת להן להשתלב בעולם התעסוקה בדרך הקלה ביותר שניתן. אנו בית ספר לחיים ולכן, מעבר לקורסים אנחנו מספקות מענה לצרכים מורכבים וייחודיים העולים מקשיי החיים בזנות ואלימות על צורותיהן, ועוזרות לסטודנטיות בחודשים הראשונים לכניסתן למעגל העבודה.

אליפלט – אזרחים למען ילדי פליטים

למה אנחנו עוזרים לילדי הפליטים? כי ילד הוא ילד ומגיע לכל ילד ליהנות משנות ילדותו ולחיות חיים טובים ובטוחים. אלא שהזכות הזו אינה מוקנית לילדים מקהילת הפליטים שחיים בדרום תל אביב. שם, פועלים כ-80 "בייבי-סיטרים", או גנים פיראטים, שהקימו נשים וגברים אפריקניים. בכל אחד מהגנים הלא מפוקחים האלה מצטופפים עשרות תינוקות ופעוטות, מבוקר ועד שוב הוריהם מהעבודה, בשעות הערב המאוחרות. במשך חודשים ושנים נמצאים תינוקות בני שלושה חודשים וגם ילדים בני 6 ואפילו 10 בדירות קטנות ומוזנחות ולעיתים במרתפים ובחדרים נטולי אור ואוויר. הם שוהים שם גם בחולי, ונאלצים לשרוד גם בתנאים קשים, שלעיתים כוללים גם רעב. הילדים אינם מופיעים ברשומות המדינה ואינם זכאים להגנה בהתאם לזכויות המוקנות לכלל ילדי ישראל. משנת 2010 נפטרו 19 תינוקות בגני הפליטים הללו, כתוצאה מהזנחה או חולי. במרביתם, יש מחסור גם במזון, בתרופות, בציוד ובאמצעים בטיחותיים. חזון אליפלט לחלץ את ילדי קהילת הפליטים ממעגל המצוקה בו הם לכודים. לערוב לשלומם הפיזי והרגשי וגם לקדם את שילובם והצלחתם במערכת החינוך הישראלית. העמותה פועלת כבמשל הרפסודה: אוספת זרד ועוד זרד, תרומה ועוד תרומה, יד ועוד יד, ומרחיבה בעזרתם את מערך התמיכה והסיוע, המאפשר לנו להעביר עוד ועוד ילדים בשלום את מי חייהם הסוערים. עמותת אליפלט מסייעת לחלץ את ילדי קהילת הפליטים ממעגל המצוקה בו הם לכודים, בעזרת מתנדבות ומתנדבים. אנא, הצטרפו אל מעגל המתנדבים שלנו ועזרו לנו לסייע, לטפח, לקדם ובעיקר לחבק עוד ילדים מקהילת הפליטים אליהם טרם הגענו.

האגודה לזכויות האזרח

האגודה לזכויות האזרח הוקמה בשנת 1972, והיא ארגון זכויות האדם הגדול, הוותיק והמוביל בישראל. האגודה היא ארגון זכויות האדם היחיד העוסק בכל קשת זכויות האדם: מחופש הביטוי ועד הזכות לדיור, מהגנה על זכויות האדם בשטחים הכבושים ועד להגנה על הפרטיות באינטרנט. כל זאת כדי שנוכל לדבר, לחשוב ולחיות במדינה ששומרת על הזכויות של כולנו, ובחברה שוויונית וצודקת. אנחנו מחויבים להגנה על זכויות האדם ולקידומן, בכל מקום שבו האחריות לפגיעה בזכויות היא של הרשויות הישראליות. האגודה פועלת למען החברה בישראל וכחלק ממנה, כדי להגן ולקדם את הזכויות של כולן וכולם, ללא קשר ותנאי למעמדם בישראל: אזרחים, תושבים, פליטים ומבקשי מקלט, מהגרי עבודה, תושבי ירושלים המזרחית ותושבי השטחים הכבושים; נשים וגברים, דתיים וחילונים, יהודים ופלסטינים, בעלי דעות פוליטיות מהימין ומן השמאל. האגודה לזכויות האזרח שומרת בקנאות על עצמאותה, וכל פעילותנו מתאפשרת רק בזכות תרומות שאינן מגורמים ממשלתיים או מפלגתיים בישראל. כדי להמשיך ולשמור על הזכויות ועל עצמאותנו.

אחותי – חנות סחר הוגן

'אחותי-חנות סחר הוגן' היא זירת מסחר ייחודית שמציגה באמצעות עשרות רבות של מוצרים את המגוון ועושר התרבויות והמסורות בישראל. 'אחותי – חנות סחר הוגן' היא חנות הסחר ההוגן הראשונה בישראל, הפועלת על פי עקרונות הסחר ההוגן הבינלאומיים: מרבית רווחי המכירה מועברים ליצרניות והרווח שנותר חוזר לתמיכה בפרויקט. המוצרים כולם נוצרים בעבודת יד, בתנאי עבודה מכבדים, והם עשויים מחומרים ידידותיים לסביבה. 'אחותי- חנות סחר הוגן' נוסדה על ידי תנועת "אחותי-למען נשים בישראל", ובשיתוף עם 16 ארגונים חברתיים הפועלים בכל רחבי הארץ. היזמיות בחנות הן מקבוצות תרבותיות מגוונות בישראל. המוצרים הנמכרים בחנות כוללים מגוון פסלונים, תיקים רקומים, שטיחים ארוגים, מוצרי בית ומטבח איכותיים, כריות ססגוניות, חבקי מפיות ותחתיות קלועים, מצעים רקומים, פריטי אופנה, מבחר פריטי מזון- בהם שמן זית, דבש, קונפיטורות וריבות, ליקרים, זעאתר, מארזים מיוחדים לחגים יחד עם תכשיטים מקוריים, משחקים ומתנות לילדים, ספרים ועוד. 'אחותי-חנות סחר הוגן' מציעה ללקוחותיה חווית קנייה אחרת, לא שגרתית, הכורכת יחד יופי ואיכות לצד צרכנות אחראית ונבונה. באחותי – חנות סחר הוגן תוכלו ליהנות מרכישה חברתית, קנייה שרוב רווחיה מועברים ישירות למאות יזמיות. כל המוצרים הינם עבודת יד, מחומרים ידידותיים לסביבה,ונוצרו בתנאי עבודה מכבדים והוגנים. אחותי – סחר הוגן מאפשרת חווית קנייה לא שגרתית, מרתקת ומהנה, שלצדה הרווח בעשייה למען הקהילה ולמען חברה וכלכלה צודקת וסביבה בריאה.

עמותת ידידי הבית הפתוח ברמלה

האוכלוסיה ברמלה מגוונת, 22% מתוכה הם ערבים אזרחי מדינת ישראל והיתר, 78% יהודים. מבחינה זו, רמלה היא מעין מיקרוקוסמוס, ‘עולם קטן’ שמשקף במובן מסוים את המציאות הכללית במדינת ישראל. בתוך המציאות הזאת, הבית הפתוח הוא ‘עולם בתוך עולם’, מקום ששתי משפחות קוראות לו בית–משפחה פלסטינית שגרה בבית הזה לפני 1948 ומשפחה יהודית שגרה שם לאחר קום מדינת ישראל. שתי המשפחות, שפיתחו ביניהן קשר עמוק ומשמעותי במשך שנים רבות, אפשר שמסמלות את שני העמים הרואים באותה ארץ את מולדתם. הבית הפתוח הוא תולדה של הקשר בין המשפחה הפלסטינית והמשפחה היהודית שחיו בו וביקשו עם הזמן להקדישו לקהילה. בזכות זאת הפך בית המשפחות למרכז של העמותה ידידי הבית הפתוח הפועלת למען התקרבות והבנה בין שני העמים. שאיפתנו העמוקה היא לשיוויון ופיוס. הבית הפתוח התפרסם באמצעי התקשורת בעולם ובארץ. עד עצם היום הזה נעשות כתבות טלויזיה דוקומנטריות ניכתבים מאמרים וספרים. וגם בארצנו נעשו כתבות כמו בתוכניתה הניצפת של אילנה דיין ועוד.

מרכז ליאון צ'רני ליישוב סכסוכים

מרכז לאון צ'רני ליישוב סכסוכים הוא חלל חדשני המוקדש הן להיסטוריה והן לעתיד הדיפלומטיה, המגלם בתוכו את רוחו של מר לאון צ'רני, פילנתרופ מוערך ומיישב סכסוכים במזרח התיכון. המרכז שלנו מעניק הכשרה באומנות המשא ומתן והתיווך באמצעות הרצאות, הקרנת סרטים וסדנאות לסטודנטים בארץ ובעולם.

בית הספר הבינלאומי בכפר הירוק

התלמידים הם תלמידי כיתות י 'עד י"ב, בני 16-18, המגיעים מ -50 מדינות שונות. אוכלוסיית הסטודנטים שלנו כוללת 20% תלמידים ישראלים (יהודים וערבים), 20% ערבים ותלמידים מוסלמים ו -60% תלמידים בינלאומיים, מה שהופך את לחוויה לימודית בינלאומית אמיתית. מלגות נדיבות מוצעות לתלמידים בהתאם למצב סוציואקונומי ובכפוף להחלטת בית הספר. תכניות הלימודים: באמצעות חוויה חינוכית וחברתית משותפת, תוכנית בית הספר מחנכת לערכים של כבוד, ייזמות ואזרחות גלובלית. התלמידים שלנו, בין אם מקומיים ובין אם בינלאומיים, יכולים לבחור להצטרף ל- EMIS בכיתה י ', לתוכנית Pre-IB, בתקווה לעבור לתכנית IB לכיתות י"א-י"ב, או להגיש בקשה ישירה לתכנית IB ולהתחיל אותה בכיתה י"א. כל התלמידים משתתפים בתוכניות חוץ-קהילתיות ופנים-קהילתיות המוסיפות מגוון מעשיר של פעילויות אישיות, על מנת לטפל כישורי מנהיגות אישית ותחושת אחריות חברתית, התלמידים לוקחים חלק במגוון פעילויות בתחומים של התנדבות לקהילה, הבנה של נושאים בינלאומיים ופעילויות ספורט ואומנות. במסגרת הלימודים התלמידים מעורבים ומובילים פרויקטים ומסעות לחיזוק הבנתם של האזור ובכך הופכים את אמיס לפרוייקט שלום יוצא דופן, המחנך ומסייע לתלמידים לפתח מודעות ולצמוח לתפקידי מנהיגות בישראל, במדינות האזור וביתר מדינות המוצא שלהם.

קרן ברל כצנלסון

קרן ברל כצנלסון פועלת לקידום ערכים של ציונות, צדק חברתי, שלום וחברה משותפת בישראל. זאת, באמצעות חינוך, פיתוח מנהיגות ופעולה בזירה הציבורית. הקרן פועלת ברוח ערכי תנועת העבודה ולאור חזונו של ברל כצנלסון- מראשי תנועת העבודה וממחדשי היישוב העברי בארץ ישראל. המרכז הרעיוני הוא הזרוע החינוכית והציבורית של הקרן. המרכז מפתח ומפעיל תכניות חינוך מגוונות המכשירות סוכני שינוי בזירה המקומית והארצית, ועוסק בהכשרת חוקרים, משרתי ציבור ופעילים. למרכז הרעיוני שיתופי פעולה רבים עם גופים הפועלים לאור חזון דומה.

מרכז פרס לשלום ולחדשנות

מרכז פרס לשלום ולחדשנות, המציין 22 שנות פעילות בעלת הד ומשמעות, נוסד בשנת 1996 ע"י נשיאה התשיעי של מדינת ישראל, שמעון פרס ז"ל, במטרה לקדם את שגשוגה של מדינת ישראל, לטפח ולהפיץ את החדשנות הישראלית, ולסלול את הדרך לחיים משותפים ולשלום בר קיימא בין כלל אזרחיה, ובינה לבין שכנותיה

אתלטי הסמטה

המועדון מספק לנערות ולנערים משכונות מוחלשות מסגרת ספורטיבית מקצועית בתחום האתלטיקה הקלה. במסגרת המועדון פועלות היום בדרום תל-אביב וביפו ארבע קבוצות לנערות ולנערים בגילאי 18-10 בספרינטים, קפיצות, זריקות וריצות בינוניות וארוכות. הפרויקט מתמקד בילדות ונערות, מתוך תפיסה שנגישותן למסגרות ספורטיביות נמוכה יותר בשל המוסכמות החברתיות לגבי נשים בספורט.

אנו

ארגון להעצמת יכולת הפעולה של אקטיביסטים ויזמים חברתיים ומקומיים.

seeds of peace זרעים של שלום

פיתוח הדור הבא של מנהיגות צעירה

עמותת יד ביד – המרכז לחינוך יהודי-ערבי בישראל

העמותה מקימה ומקיימת תשתית של מסגרות חינוכיות וחברתיות לחברה משותפת לערבים ויהודים

עיר עמים

עיר עמים היא עמותה ישראלית בלתי-מפלגתית העוסקת במורכבות החיים בירושלים בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובעתידה הפוליטי של העיר. עיר עמים פועלת במגמה שירושלים תהיה עיר תקינה ושוויונית, תוך קידום התנאים לעתיד פוליטי יציב יותר בירושלים

בית הספר לשלום נווה שלום

בית הספר לשלום הינו מוסד חינוכי יחודי שמקיים תוכניות הפגשה בין יהודים וערבים ברוח נווה שלום, ובכך תורם לבחינה והבנה של מהות היחסים בין ערבים ויהודים במרחב

מרכז רוסינג לחינוך ולדיאלוג

מרכז לחינוך ולדיאלוג. ארגון בין-דתי המקדם חברה אינקלוסיבית לכל הדתות, העדות והקבוצות הלאומיות

בוסתן בני אברהם

עמותה הפועלת למען שינוי תודעתי רחב המקדם חיים משותפים בין ערבים ויהודים בישראל. מפגש אנושי לבבי ולימודי למען פיוס וגישור בין בני אברהם

המרכז לטכנולוגיה חינוכית, צוות חיים משותפים

האתר "חינוך אזרחי וחיים משותפים" מבית מטח מרכז עבורכם, המורים והמנהלים, פרויקטים, הצעות להשתלמויות, מגוון של משאבי הוראה ויוזמות בית ספריות בנושאים הבאים: דמוקרטיה וזכויות אדם, חינוך לחיים משותפים והתמודדות עם גזענות.

תזמורת יוקולילי למען שלום בי"ס אלזהרא טירה

מיזם חינוכי של פורום דב לאוטמן. תזמורת המורכבת מילדים ערבים מטירה וילדים יהודים מהוד השרון, הכוללת מפגשים שבועיים, הכרות בין המשפחות והופעות משותפות

מרכז מנדל למנהיגות בנגב

מרכז מנדל למנהיגות בנגב הוקם על-ידי קרן מנדל-ישראל במטרה לשפר את איכות החיים של תושבי הנגב באמצעות פיתוח מנהיגות חברתית וחינוכית היוזמת ומובילה שינוי, ומבוססת על ערכים וחזון. המרכז מקיים תוכניות הכשרה למנהיגות. ליבת ההכשרה הן תוכניות למנהיגות מקומית שמטרתן לשפר את יכולות המנהיגות של יחידים כדי לפעול ברשות ובמרחב ולקדם את מערכות החינוך, הרווחה, התרבות והבריאות בנגב. התוכניות מקדמות את יכולתם של המשתתפים במסגרת תפקידם או ביוזמות שהם מפתחים, לשתף פעולה ולהוביל צוותים בארגונים ובמוסדות, במסגרת השירות הציבורי ובחברה האזרחית. אוכלוסיות היעד של המרכז הן המנהיגות הציבורית-חברתית מתחומי החינוך, הקהילה, הרווחה והתרבות ברשויות המקומיות, במשרדי הממשלה המחוזיים בנגב, ובארגוני החברה האזרחית. המרכז מפעיל גם תוכניות הכשרה מקצועיות המתמקדות בקבוצות מנהיגות מתחומים מקצועיים כמו רווחה, חינוך וחברה. התוכניות מתקיימות בשיתוף הרשות המקומית והמנהיגות היישובית. המשתתפים עוברים תהליך של מיון על-ידי סגל המרכז, ונדרשים להשכלה אקדמית ולניסיון בעשייה חברתית. לפי תפיסת המרכז, מנהיגות היא היכולת להתבונן במציאות ולפעול בה, תוך עיסוק מתמיד בבירור הערכים, בעיצוב ובגיבוש השקפת העולם, בניסוח חזון, בתרגומו לתוכניות מעשיות ובהובלת יישומן למען שיפור החברה וקידומה. המרכז שואף לקדם את בנייתה של חברה אזרחית משגשגת ולטפח מערכת יחסים משופרת בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית הבדווית בנגב. המרכז פועל בשיתוף פעולה עם גורמים ומוסדות בנגב: ארגוני החברה האזרחית, המוסדות האקדמיים, הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה. מרכז מנדל למנהיגות בנגב הוקם בשיתוף עם אוניברסיטת בן גוריון בנגב, והוא פועל משנת 2004. מייסדת המרכז היא ד"ר ורדה שיפר, שגם ניהלה אותו בשנים 2009-2004. מ-2009 ועד 2013 ניהל את המרכז עו"ד יעקב שטיינברג, שהיה שותף להקמתו יחד עם ד"ר שיפר ושימש כמנהל שותף בשנים 2009-2004. משנת 2013 מנהלת את המרכז ד"ר עדי ניר שגיא, שהייתה לפני כן מנהלת בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית בירושלים. סגל המרכז כולל אנשי מקצוע מתחומי דעת מגוונים: חינוך, פילוסופיה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, גיאוגרפיה ועירוניות, ומדיניות ציבורית. לחברי הסגל ניסיון וידע בפיתוח יחידים וקבוצות בהקשר המקצועי והעירוני, תוך חשיבה משותפת עם השלטון המקומי והמרכזי ועם ארגוני החברה האזרחית.​​

ינאביע

ינאביע הוקמה מתוך חזון ברור- קידום החברה הבדואית כך שתהווה מנוע צמיחה משמעותי בנגב ותתפוס את המקום הראוי לה במרקם החברתי של מדינת ישראל כולה. כשד"ר מוחמד אלנבארי עמד לקראת סיום תפקידו כראש המועצה המקומית חורה, בתום שלוש קדנציות של עשייה משמעותית, הוא הבין כי השינוי שהחל בישוב מגוריו הביא לאימפקט מקומי בלבד וכי יש להרחיב את מעגלי ההשפעה ולהוביל שינוי בכלל החברה הבדואית בנגב- ומתוך שאיפה זו הוקמה "ינאביע" (או בעברית- "נביעות"). ינאביע היא ארגון אסטרטגי תשתיתי הצומח מתוך הקהילה ומקדם לקיחת אחריות של החברה הבדואית על ההתמודדות עם בעיות היסוד המעכבות את השתלבותה. ינאביע פועלת בכוחות משולבים עם הרשויות המקומיות, ארגוני המגזר השלישי והמגזר העסקי ומהווה גשר של אמון לעבודה משותפת בין הממשלה לחברה הבדואית. זאת מתוך ההבנה כי החברה הבדואית חייבת להוביל את התהליך של צמצום פערים ושגשוג באמצעות קידום תשתיות ברות קיימא וחיזוק הגורמים הקיימים בשטח. בחזון שלנו החברה הבדואית, המאופיינת באחוז צעירים גבוה, יוצרת במו ידיה את עתידה, מביאה את מיטב המורשת והתרבות הייחודית לקדמת הבמה הישראלית וחווה חוויות של הצלחה מקומית ואזורית. כך, מתוך חברה אזרחית מאוחדת וחזקה המבקשת לעצמה מנהיגות ראויה לאמון והערכה, ינבע שינוי שיביא תקווה חדשה לכל תושבי הנגב והמדינה. אנחנו בינאביע מאמינים ביכולת ובמחויבות של החברה הבדואית לייצר שינוי בכוחות עצמה. מכאן, שהמשימה שלנו היא לייצר תהליכים אשר יגבירו את הלחץ מהשטח ויהפכו את החזון למציאות: 1. לאתר את החסמים והסיבות שגורמות להם בכל אחד מתחומי הליבה שהוגדרו כמהותיים ביותר ליצירת איכות חיים של חברה (Mapping). 2. לבנות מודלים חדשניים ויצירתיים להתמודדות עם החסמים באמצעות שיתופי פעולה עם גופים מקצועיים המצטיינים בתחומם (Building). 3. להריץ תוכניות ניסיוניות להוכחת ההיתכנות (Piloting). 4. להרחיב את התוכניות ו"לייצא" אותן לגורמים הפועלים בקהילה (Scaling up). תחומי הליבה שלנו: 1. פיתוח כלכלי ותעסוקה. 2. חינוך. 3. תוחלת חיים. 4. טיפוח הון אנושי. 5. צורות מגורים חדשניות. 6. מיקוד יישובי.

נגב בר-קיימא

איכות הסביבה והחיים משלבת מגוון פעילויות ומחייבת תאום מתמיד בין היבטים חברתיים, כלכליים וסביבתיים בתכנון, פיתוח וניהול פרויקטים תוך הטמעת הנושא בחינוך ובקהילה. חשיבות מרכזית יש לשיתוף התושבים בתהליכים הללו בכדי להוביל לשינוי באורח החיים השגרתי והטמעת אחריות חברתית-סביבתית בקרב האזרחים. העמותה רואה בחיבור בין כלל המערכות למען מטרת יישום אורח חיים מקיים את לב לבו של התהליך, לפיכך לא ניתן להפריד בין הרשות, הקהילה והחינוך. שלושת הגורמים הללו חייבים להיות משולבים בכל פרויקט סביבתי המתקיים לאורך זמן בהתמדה ובשיתוף הדוק. בעולם המודרני עיקר האוכלוסייה והפעילות היומיומית והעסקית מתקיימת בישובים עירוניים ולרשויות המקומיות תפקיד חשוב ומרכזי בהובלה של מהפכה אזרחית אמתית למען איכות החיים והסביבה של תושביהן. שינוי זה חייב להיות מבוסס על אינטגרציה של כלל הפעולות העירוניות, לצד שמירה על ייחודיותו ומורשתו של היישוב וצרכיהם המגוונים של כלל תושביו. תהליך זה מחייב מבט מקיף לטווח הרחוק עם חזון רחב והטמעה של עקרונות הקיימות בניהול, בתכנון ובפיתוח העירוני. התכנון והפיתוח העירוני במהותו נועד לשרת את התושבים ולשם כך יש צורך לפתח מנגנון לשתפם בתהליכי קבלת ההחלטות ויישומם ובלקיחת אחריות על המרחב בו הם חיים באמצעות חינוך והסברה פורמאליים ובלתי פורמאליים, העצמה קהילתית ועוד. ניהול סביבתי, ששם את האדם וצרכיו במרכז, מחייב לפעול לאינטגרציה מתמדת בין היבטים חברתיים, סביבתיים וכלכליים, לפי מודל הקיימות, ובין הגופים השונים הפועלים במערכת העירונית, על מנת להבטיח סביבת חיים בריאה ואיכותית. החזון שלנו ערים וישובים בישראל מבוססים על תכנון, פיתוח וניהול ברי-קיימא. והטמעת מודל הקיימות תוך דגש על שיתוף הציבור בכלל ההיבטים העירוניים של חינוך, תרבות ופנאי, תשתיות, פיתוח כלכלי ועסקי, תיירות ועוד. עקרונות על תכנון ועשייה עירונית סביבתית עם ולמען התושבים. ערכים של שוויון, שיתוף ויושר לצד יוזמה, יצירתיות ופתיחות כבסיס לעשייה העירונית. שיתוף הציבור בקבלת ההחלטות וביישומן, מתוך תפיסה של צדק סביבתי והתבססות על ההון האנושי המקומי ויצירת זיקה והזדהות בין הציבור ליישוב. הכשרה והעצמה של התושבים תוך חיזוק וועדי השכונות ופעילים שכונתיים. פיתוח בר-קיימא של הישוב המבוסס על תהליכים ישימים ויציבים לאורך זמן, תוך אינטגרציה של כלל התהליכים היישוביים. ניהול אחראי תוך שקיפות מלאה.

מרכזי זכויות חברתיות – מז"ח

מז"ח, מרכז הזכויות החברתיות, הינו ארגון חברתי שנוסד ע"י ד"ר מירב משה גרודופסקי בשנת 2010, תוך שיתוף פעולה בין בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר לתושבי הנגב. מטרת העל של הארגון היא לבנות קהילות אשר מסנגרות עבור עצמן ומודעות לזכויותיהן. החיבור בין האקדמיה לבין התושבים יוצר שותפות ייחודית אשר מסייעת ביצירת קהילות מועצמות בעלות חוסן, אשר כבר רשמו לזכותן הצלחות והישגים רבים. הארגון עוסק במתן סיוע למיצוי הזכויות לתושבי הנגב, הנגשת הזכויות, הכשרת תושבים במיומנויות וידע בתחומי הזכויות וההתארגנות הקהילתית. כיום, פועל הארגון כרשת בנגב ומפעיל מרכזי זכויות בערים שדרות, אופקים ורהט, בעזרת צוות מתנדבים רחב הכולל עובדים סוציאליים, עורכי דין, סטודנטים מהמכללה האקדמית ספיר. הארגון עוסק בסוגיות חברתיות שונות, בניהן דיור ציבורי, מיצוי זכויות עובדים, נגישות לשירותי בריאות, התמודדות עם חובות ובירוקרטיה ועוד. במז"ח מתמודדים עם אתגרים על ידי יצירת תהליך שינוי המתבטא בכך שיחידים וקהילות שלא היו מודעים לזכויותיהם, הופכים לדורשי זכויות, מדורשי זכויות הופכים למסנגרים עבור הקהילה, וממסנגרים הופכים למנהיגים אשר מובילים שינויים נרחבים בעירם ובאזור. במרכזי הזכויות משתלבים יחד תושבים ממגוון העדות והתרבויות מהעיר ומהאזור, בני כל המעמדות, אשר יחד בונים קהילה משתתפת. קהילה זו משפיעה על תהליכי קבלת ההחלטות והופכת לגורם אקטיבי הפועל לקידום זכויות ורווחת חיי התושבים. במסגרת תהליך זה, מתחזקות ונחשפות העוצמות הקיימות בחברי וחברות קהילות אלו.

עהד לקידום החברה הערבית בנגב

העמותה נוסדה ב-2006 על ידי קבוצת אקדמאים בדואים. בין המייסדים ניתן למצוא פרופסורים וחברי סגל בכיר במוסדות אקדמאיים, חוקרים, עובדי מדינה, ובוגרי אקדמיה מבריקים, ובכלל זה בוגרי תכנית מנדל. מטרת העמותה היא לשפר את רמת החיים של קהילת הבדואים בנגב, בין היתר, על ידי שילובה בחברה ובשוק העבודה הישראלים על מנת לצמצם פערים כלכליים. העמותה מאמינה שחינוך, פורמלי ובלתי פורמלי, הוא המרכיב המרכזי במוביליות חברתית. מתוך תפיסה זו, הקימה העמותה בשנת 2009 את 'תיכון עהד למצוינות במדעים', בו לומדים תלמידים בדואים מרחבי כל הנגב. בית הספר מכשיר את תלמידיו לקראת השכלה אקדמית, ומכוון אותם להשתלבות מלאה בחברה הישראלית ובכלכלה העולמית.

עמותת קשת – קהילה | תרבות | סביבה – מצפה רמון

מצפה רמון, היא בירת מרחב הר הנגב והיישוב המבודד בישראל. העיירה ממוקמת על שפת מכתש רמון, מוקפת נופי בראשית מרהיבים ושמורות טבע מדבריות. במצפה רמון חיים כ-5,500 תושבים בלבד, בני מגוון קהילות, המהוות מיקרו-קוסמוס של החברה הישראלית כולה. בני המקום – צברים, עולים חדשים, חילונים, דתיים, עבריים ובדואים, חיים ויוצרים יחד מרחב השראה מדברי ייחודי. הבידוד ומיקום העיירה בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל, יוצרים אתגרים בתחומי קהילה, סביבה, חינוך ותרבות . עמותת קשת הוקמה בשנת 1999 על-ידי קבוצת תושבים מקומיים, ומהווה מסגרת תומכת ליוזמות ולפרויקטים, המקדמים פתרונות לאתגרים אלה ובכך תורמים להעצמת קהילה מאוחדת ופיתוח הר הנגב כמרחב משגשג ובר-קיימא. במהלך השנים הוכיחה עמותת קשת את הכוח העצום שיש לתושבים המוכנים להקדיש מזמנם ומרצם כדי להפוך, את מצפה רמון ומרחב הר הנגב, לבני-קיימא המתקיימים בהרמוניה עם סביבתם המדברית. מעורבות חברי העמותה, בפרויקטים שונים במרחב, משמעותית ומזמנת שיתופי פעולה נרחבים והשקה בין תחומי העיסוק של העמותה. בזכות המוניטין שיצא לה כמחוללת שינוי חברתי וסביבתי, זוכה העמותה להכרה ותמיכה נרחבות בקרב המגזרים הממשלתי והחברתי, ופועלה מהווה דוגמא ומופת למנהיגות אזרחית מקומית.

Tech2Peace

Tech2Peace הוא מיזם עצמאי שהוקם ומנוהל על ידי צוות צעיר של סטודנטים ומתנדבים. המטרה שלנו היא להריץ סמינרים בתחום ההייטק ובניית שלום, תוך התמקדות ביצירת יחסים חיוביים וארוכי טווח בין צעירים ישראלים ופלסטינאים. אנחנו מאמינים שהמשתתפים בסמינרים יהיו גם לפעילי שלום וגם עמיתים פוטנציאליים עם בסיס חזק לממשקים חיוביים בעתיד.

כפר ביתא ישראל

"כפר ביתא ישראל" בקרית גת הוא יוזמה חינוכית של עמותת "הנני" המספקת תשובה ייחודית ויוצאת דופן לכמה מהאתגרים החברתיים של הקהילה האתיופית. הארגון הוקם ע"י צעירים ממוצא אתיופי שגדלו בקהילה וכאבו את כאביה. משפחות צעירות אלה לקחו על עצמן לחזק ולהעצים את הקהילה ולהטמיע אותה טוב יותר בתוך החברה הישראלית, ממקום של כבוד לשורשים וחיבור למסורת העשירה והעמוקה שלה. ארגון זה של קהילות משימתיות מורכב מקבוצות של צעירים מוכשרים, בוגרי צבא ואקדמיה, אנשי חינוך ובעלי מקצוע, שהשתלבו בחברה הישראלית אך בחרו לחזור לשכונות המוחלשות ולהיות חלק בלתי נפרד מהקהילה המקומית כדי לעשות שינוי חברתי אמיתי ועמוק מבפנים. את מטרת הפרויקט ניתן בביטוי "זקיפות קומה ודעה קדומה" – חיזוק תחושת הגאווה והערך העצמי אצל יוצאי אתיופיה דרך חיבור מחדש אל המסורת העשירה שלהם. והחלשה של דעות קדומות בציבור הישראלי הכללי, דרך חשיפתם לאוצרות התרבות האתיופית בדרך חווייתית ומעניינת. כפר ביתא ישראל הוא מרכז חקלאי/חינוכי/תיירותי שמחזיר ליושנה את עטרת החיים הכפריים האתיופיים הפשוטים, המחוברים בטבעיות אל האדמה והסביבה, ומחזיר לחיים את התרבות הנשכחת של יהודי אתיופיה.

עתיד במדבר

בשנים האחרונות מתפתחות בנגב, לצד מגמות של הסתגרות קהילתית, כלכלית ומרחבית - יוזמות לשכנות חדשה, הרואות במגוון הקיים במרחב האזורי המשותף נכס שאותו יש לחזק ולטפח, ולהפוך למנוף לתהליכי פיתוח ושגשוג. עתיד במידבר, יחד עם קבוצת 'מרקם אזורי' (תושבים מירוחם ותושבים מהכפר רכמה שהקימו כמה פרויקטים משותפים), חברו יחד להקמת 'החממה לקיום משותף בדואי-יהודי' – בית גידול ליזמוּת חברתית משותפת של קהילות בדואיות ויהודיות שכנות. במסגרת החממה החלו לפעול כמה תוכניות משותפות: • קורסי תפירה לנשים בדואיות והקמת מתפרה. • תיעוד, שימור וחשיפה תיירותית למורשת בדואית – מסורות נשים, מסורות גששים ורוקחות טבעני • מרכז חקלאות עירונית משותפת למשפחות מירוחם ומרחמה. • קבוצת נשים משותפת לשתי הקהילות. • לימודי שפות המיועדים לבדואים המעוניינים ללמוד עברית ואנגלית וליהודים המעוניים ללמוד ערבית. • מכינה קדם אקדמית. • הסדרת פינוי אשפה בכפר רחמה, חינוך לטיפול נאות בפסולת, מבצעי ניקיון בשילוב מתנדבים. "עתיד במדבר" מפעיל תכניות נוספות. פרטים באתר.

מרכז תמר

החברה הבדואית בנגב מונה כיום קרוב ל-230,000 נפש, למעלה משני שליש בחברה זו צעירים מגיל 21. החברה הבדואית מתקיימת בלב הנגב של מדינת ישראל אך מתפתחת בקווים ובערוצים מקבילים לחברה היהודית. סוגיית ההתיישבות של החברה הבדואית עולה ויורדת מסדר היום הציבורי מזה כארבעים שנה, בהתאם למדיניות רשויות המדינה השונות. תשתיות פיזיות ושירותי הציבור מצויים בפיגור, אחוז התעסוקה הינו הנמוך ביותר במדינה ובהתאמה, מערכת החינוך בקרב האוכלוסייה איננה מצליחה לקדם באופן מספק את צעירי החברה הבדואית בנגב. בעשורים האחרונים חלות תמורות מהותיות בקרב החברה הבדואית בנגב. במוקד השינוי עומדים המוסדות והתשתיות התרבותיות; התא המשפחתי והממסד השבטי, המצויים בתהליכי שינוי דינאמיים ואינטנסיביים. שינויים אלו באים לידי ביטוי בכל רבדי החיים ומשפיעים באופן ישיר הן על הפרט והן על כלל האוכלוסייה. במשך השנים הועלו תכניות והוקצו משאבים לשינוי המציאות בכלל התחומים אך למרבה הצער, טרם חל השינוי המיוחל ולאורך השנים הפערים התרחבו והתעמקו. ככל שנקפו השנים ורבו הכישלונות, הלכו והתעצמו תחושות הייאוש, הניכור וחוסר האמון בין הצדדים.

NETGEV

מרחבי עבודה בנגב המזרחי

מולתקא-מפגש

הפורום בהיותו ארגון ערבי-יהודי בנגב, פועל למען דו-קיום ושוויון אזרחי ועיקר פעילותו מתמקדת במדיניות ובאוכלוסיית הנגב ובעידוד שותפות היהודית-ערבית במאבק למען זכויות אזרח, זכויות אדם ושוויון אזרחי לערבים-הבדואים בנגב.

עמותת השחר החדש בנגב

עמותת השחר החדש בנגב נוסדה ב-2009 המבוססת קהילה וממוקמת ברהט. מטרתה ליצור שוויון הזדמנויות בחינוך לחברה הבדואית בנגב ומאמינה בשלושה צירים חשובים: חינוך, תעסוקה ומנהיגות.

אג'יק- מכון הנגב

ג'יק – מכון הנגב הוא ארגון ערבי-יהודי לשינוי חברתי הפועל ללא מטרות רווח ובסיסו בנגב. מאז שנת 2000 מקדם הארגון פיתוח קהילתי בר-קיימא בקרב חברות העוברות תהליכי שינוי משמעותיים ומסייע בהצמחתן של קהילות שוויוניות ומשגשגות החיות בשלום