X
הצטרפו אלינו
Header Slogan

פתח דבר

  • פתיחה

    "בסוד שיח" קיימת כבר משנת 1992, מפלסת דרך ויוצרת מציאות בתחום הדיאלוג בין קבוצות שבקונפליקט בחברה הישראלית. מלווה אירועים מכוננים כמו רצח רבין וההתנתקות ומלווה את היומיום כאן, על שסעיו. העמותה וחבריה פעילים בצמתים שונים של דיאלוג בחברה הישראלית החל מ"מהו"ת ישראל", המרכז הבין תרבותי בירושלים , המדרסה וכמובן "בסוד שיח" על מגוון פעולותיה ושותפיה. פעילות זו הביאה לצבירה של הרבה ידע וניסיון בתחום הדיאלוג על ביטוייו השונים למאמר

  • תוכן עניינים

    תכולת המקראה, תוכן עניינים – אוצר למנחי דיאלוג – מקראת "בסוד שיח", בעריכת מרים שפירא וטובה אורבוך לתוכן העניינים

תאוריה – שורשים פילוסופיים ותפיסות

  • גישות הומניסטיות – מבובר ועד בוהם במלאכת הדיאלוג

    מהו דיאלוג? כיצד הוא התפתח ומתפתח? המושג הוא חמקמק, ומשמש בשדות שונים ומגוונים של שיח. החל מפילוסופיה, עבור בפסיכואנליזה ובפסיכולוגיה, סוציולוגיה, ניהול ויחסים בינלאומיים. ברצוני להתחקות במאמר זה על יסודות תיאורטיים פילוסופיים של המושג דיאלוג, לדון במושגים בסיסיים הקשורים בו, ולשרטט עקרונות פעולה. למאמר

  • גישות אנליטיות לדיאלוג – גשר על מים סוערים

    ההרהורים הבאים נוצרו בעקבות שנים של השתתפות בקבוצות דיאלוג שונות, כמשתתף וכמנחה. בקבוצות בהן השתתפתי נחשפתי לעצמתו של הדיאלוג, ולהשפעתו העמוקה על משתתפיו. לכן, כשאני נשאל "איזה אחוז" ממשתתפי הדיאלוגים משנים את עמדותיהם בעקבותיהם, אני עונה שבערך מאה אחוזים מתוכם- אבל מוסיף שדעותיהם משתנות בלי שאיש מהם יחליף את עמדתו בעמדה הנגדית. המשתתפים נשארים (כמעט תמיד) בעמדות עמן הגיעו למפגש, אבל העמדה עצמה עוברת שינוי, נעשית מורכבת יותר, עשירה יותר בגווני גוונים, ובעיקר הרבה פחות נחרצת למאמר

  • יחסי קבוצות (Group Relations), מערכות פתוחות, והלא מודע הארגוני והחברתי – יעלה בקרוב

    המאמר יעלה בקרוב… למאמר

  • גישת ecosystem "כל המערכת בחדר" – הפגשת השלם לדיאלוג יוצר עתיד – יעלה בקרוב

    המאמר יעלה בקרוב… למאמר

  • גישות סוציולוגיות – מיפוי 'שדות הקונפליקט' לניווט מתקיעות לדיאלוג

    המאמר שלפניכם מציע נקודת מבט סוציולוגית על דינמיקה של התהוות סכסוכים ויישובם. הטענה המרכזית היא כי סכסוך מתהווה בתוך שדה חברתי. במקרים רבים הקושי ליצור דיאלוג נובע מכך שהצדדים לקונפליקט פועלים מתוך 'שדות' שונים. נציע כאן ששה ארכיטיפים של 'שדות קונפליקט': שדה הכח, שדה הצדק, שדה האינטרסים, שדה הזהות, שדה האקוסיסטם (ecosystem), ושדה ההגנות הפסיכולוגיות. גישת 'שדות הקונפליקט' מאפשרת למי שמעוניין לסייע בדיאלוג או ביישוב סכסוכים לזהות את השדות מתוכם פועלים הצדדים, לסייע להם לנווט את העימות ל'מגרש מועדף' בארבעה שלבים: מיפוי השדות, בחירת 'שדה מועדף', בחירת פרקטיקת התערבות, דילול הקונפליקט. למאמר

  • היבטים תהליכיים בדיאלוג קהילתי

    מה בין מפגשי "רחוב" ומפגשי "דיאלוג"? בהזדמנויות רבות, במרחבים ציבוריים ובאופן בלתי מאורגן נפגשים זה עם זה אנשים המייצגים קבוצות שונות בחברה הישראלית. אנשים נפגשים זה עם זה בעבודה, בשעות הפנאי, באירועים שונים, בעת נסיעה בתחבורה ציבורית, בשווקים, בקרן רחוב- כעוברי אורח או לעתים כמפגינים שהתכנסו להביע את מחאתם בנושא כל שהוא הנמצא על סדר היום הציבורי. למאמר

מתודולוגיות – הלכה למעשה

  • במעלה מדרג הדיאלוג

    מודל "במעלה מדרג הדיאלוג" הינו ייחודי לעמותת "בסוד שיח" ומשמש אותה מיום הקמתה בשנת 1992 . הוא פותח על ידי עמי פרגו-גופר וקבוצת המייסדים של עמותת "בסוד שיח". (אבי ברמן, ענת הורנונג-זיף, דובי הדרי, אבנר הרמתי, מרים שפירא) מייסדי "בסוד שיח" מצאו שכל קבוצת דיאלוג תעבור את השלבים האלה. למאמר

  • ניהול כנס יחסי קבוצות 'בסוד שיח' (בהשראת טוויסטוק) – בעקבות תיבת התהודה

    ניהול כנס התנסותי של יחסי קבוצות Group Relations ("טוויסטוק") הוא כנראה אחד הדברים המרתקים והיצירתיים בתחום של הנחיית קבוצות. מנהל כנס, מעבר לאקורד המרכזי של קולו, ומציאת הנעימה הייחודית לו, משמש כ"תיבת תהודה" לתהליכים המתרחשים בכנס, ואשר הוא, וצוות הכנס, המניע המרכזי להם. למאמר

  • "בסוד שיח"- שני עשורים ושני כנסים מדעיים

    מאז הקמתה נוהגת העמותה לקיים בכל שנה כנס שנתי, שהיה רובו ככולו כנס התנסותי אשר הלמידה בו הייתה בעיקר מתוך ה"כאן ועכשיו". המודל המרכזי ששימש לנו השראה היה מודל יחסי הקבוצות של טוויסטוק באנגליה וכן של IFSI- הפורום הבינלאומי לחדשנות חברתית, הממוקם בפריז, בניהולו של ד"ר דוד גוטמן. למאמר

  • לפתוח מרחב בארגונים – מרווחים ומרוויחים

    שיטת "המרחב הפתוח" הנה טכנולוגיה המאפשרת מפגש משמעותי בין מספר רב של אנשים בעלי עניין משותף לשם שיחה ודיון פתוח, יצירה של רעיונות ומימושם לכדי מעשים. "טכנולוגיה במרחב הפתוח" נוצרה ע"י הריסון אוון ב 1985 כשהתחוור לו שהמקום הפורה והמעשיר, המהנה והיצירתי ביותר לאנשים בעת כינוסים הינו – הפסקת הקפה! היא ממשיכה להווצר על ידי קהילת העוסקים בכך מזה כמעט 20 שנה בלמעלה מ90 מדינות (בישראל בעקר מ1999). למאמר

  • כולנו יחד וכל אחד ייחוד: הלכה ומעשה

    איך אנחנו כיועצים/כמנחים/כמנהלים יכולים ליצר פלטפורמות שמאפשרות לכל חלקי המערכת להיות נוכחים בו זמנית ולקדם יחד משימה משותפת ובזמן קצר? איך מקדמים נושאים מורכבים ולעתים אף כואבים, מתוך אנרגיה של חדוות עשייה? איך עובדת קבוצה גדולה מאוד של אנשים, דמוית "המון"(מאות/אלפים) ועם זאת לכל אחד יש קול ייחודי שנשמע? כל אחד יכול להוביל ולהשפיע? בעשרים השנים האחרונות התפתחו בעולם שיטות עבודה בארגונים המנסות להתמודד עם אתגרים אלו. במאמר זה נסקור את תפישות העולם והפרקטיקות של שלש מהגישות הללו: מרחב פתוח (Open Space Technology ), תחקיר מוקיר ( Appreciative Inquiry ) וקפה עולמי World Café) ונספר דוגמאות מיישומים ישראליים. למאמר

  • ההשלמה ההדדית של חלימה חברתית

    פיענוח חלומות וחלימה מייצגים את מהות החוויה האנושית. מאז שלבני האדם היתה שפה הם סיפרו זה לזה את חלומותיהם. אכן הקשר בין חלימה לשפה תואר על ידי א' פ' שארפ (Sharpe) לפני כשישים שנה. שארפ טען כי באמצעות התהליך של "גילוי הלא ידוע המרומז בידוע" ניתן לחוות את צמיחת השפה. בעיקר, קיימת צמיחה של "הדיקציה ששורשיה נטועים באינסופי כמו גם בפואטי". על המשורר והחולם מוטלת אותה משימה, להביע חוויה באמצעות שפה שהנה "פשוטה, חושנית ומלאת תשוקה" (מילטון) (Sharpe 1937, עמ' 18). דימוי, מטפורה וכל ביטויי הלשון האחרים הנם חיוניים להבעת מאבקו של החולם בעולם הטבעי היומיומי. מאבק זה בא על מנת לתת משמעות לעולם של הלילה שהוא עולם הקיים מעבר לטבעי. ביטויי לשון אלו הן דרכים שבהן אנו מביעים בשיח הרגיל את תחושת האינסוף שלנו. למאמר

סיפורים מהשטח – תיאורי מקרה ישראליים

  • כנס הסכמה לאומית 1998 – דיאלוג של מנהיגויות

    בימים 27-28 לספטמבר 1998 התקיים כינוס להסכמה לאומית ביוזמת שר החינוך והתרבות דאז חה"כ יצחק לוי ובהזמנה של אנשי ציבור ובהם, יו"ר "בסוד שיח" אבנר הרמתי. תכנית הכינוס הוכנה על-ידי שני חברי בסוד שיח ברוח הנחיות צוות היגוי שהוקם בראשות מר רני שגיא, עוזר שר החינוך לעניין זה ובתאום עם מרכז יעקב הרצוג שקיבל על עצמו את הארגון. בכינוס השתתפו 107 מוזמנים ועשרה מנחי דיון מטעם "בסוד שיח". למאמר

  • סיפור מקרה: פרויקט "המסע היהודי-ישראלי" (מאי 2007 – דצמבר 2008) שיח אחר על עתיד בישראל

    ב2005-6 כבר היה ברור לנו שמשהו תקוע בתהליכים הפנימים בישראל ובמזרח התיכון: פערים בין עניים לעשירים, בין דתיים לחילוניים , ימין לשמאל, מרכז לפריפריה וגו; היחסים בין היהודים לערבים בישראל נתקעו מאז אירועי אוקטובר 2000 ועם הפלשתינים מזה כ15 שנים סובבים המעגלים הממוחזרים של שיח, טרור, שקט-חלקי והסלמה. היה ברור שנדרשת עשייה אחרת, חשיבה מחוץ למוכר. במסמך הראשוני שתאר את הפרויקט והזמין להצטרף אליו נאמר: "מטרתו של מסע/פרוייקט זה הינה לפתח תרחישים אפשריים אשר יכניסו לשיח הציבורי זוויות חדשות להתייחסות, והזדמנויות לחיזוק ההנהגה היהודית-ישראלית בכללה במאמציה ליצור בטחון אמיתי ושגשוג בר קיימא לישראלים היהודים, הלא-יהודים ולשכניהם. מכיוון שמדינת ישראל הוקמה בשנת 1948 כמדינה יהודית, התרחישים השונים אשר יבטיחו מצב של קיימות לישראלים היהודיים, נוגעים למהות של כל פתרון אזורי בר-קיימא" . למאמר

  • מסע יהודי ישראלי – תקצירי סיפורי עתידים אפשריים לחברה הישראלית-יהודית וסביבתה 2008 – 2018

    בשנת ה60 למדינת ישראל נאספה קבוצה של 40 אנשים בעלי השפעה במגזרים שונים של החברה היהודית בישראל לשיחה שמטרתה מתן מענה לשאלה : "כיצד אנחנו כיהודים-ישראלים רואים את עתידה של החברה היהודית בישראל ושל מדינת ישראל כך שאנו, ילדינו ונכדינו נשמח ונתגאה לחיות בה יחד עם הערבים ובני העמים האחרים החיים בה ומחוצה לה?" בחרנו לחפש את התשובות במסע ארוך תוך שימוש במתודות הנחיה מגוונות . המסע הוביל אותנו לבניית חמישה סיפורי עתיד אפשריים למדינת ישראל. הסיפורים סובבים סביב שלושה צירים: זהות יהודית, פערים חברתיים-כלכליים וקשרי הגומלין עם המרחב האזורי, העולמי .ועם העם היהודי. הסיפורים אינם מתיימרים לחזות את העתיד, אלא פשוט נראה היה לנו שיהיה מועיל לספר אותם לעצמנו בעת הזו. למאמר

  • בטרם התנתקות 2005 – דיאלוג בקרב קהילות מיועדות לפינוי כפוי

    עבודתנו בקרב קהילות שהיו מיועדות לפינוי כפוי החלה בקיץ 2004, שנה לפני יישום ההתנתקות הצפויה. תכנית ההתנתקות עלתה על סדר היום הציבורי בסוף 2003, בנאומו של ראש הממשלה דאז אריאל שרון, שהודיע על עזיבה חד צדדית של חבל עזה וצפון השומרון, ופינוי כל הישובים היהודיים ששכנו שם. למאמר

  • זהות ושייכות בתקופת ההתנתקות 2005

    "לצערי הייתי באוהל רק פעמיים – בערב הפתיחה בתשעה באב , ועכשיו בערב הסיום . אבל אני חייב לומר שבמשך שלושה שבועות , היה האוהל אתי , ובכל מקום שבו הייתי – אנשים שאלו אותי ורצו לשמוע עליו ; היה חשוב שיש משהו כזה , ושהוא גם נמצא באיזה מקום פיזי" ( התבטאות של אחד האנשים לגבי האוהל ). ישנו קטע שיר המשקף באופן המהותי ביותר את הכוונה ואת מאמץ העשייה שהביאו , לאחר תשעה חודשים , ל"היוולדו " של אוהל ההידברות וההקשבה בצומת "סעד " בנגב . זהו משפט המתאר נאמנה גם את טיבו של האוהל , אשר הופעל ופעל שם בצורה רציפה , בין ה 7 ל- 31 באוגוסט , 2005 תוך שיתוף פעולה בין גורמים רבים , אם כפרטים ואם בארגונים וקהילות, שהביאו עמם כוונה ועשייה : למאמר

  • מסע יהודי ישראלי 2007

    ב2005-6 כבר היה ברור לנו שמשהו תקוע בתהליכים הפנימים בישראל ובמזרח התיכון: פערים בין עניים לעשירים, בין דתיים לחילוניים , ימין לשמאל, מרכז לפריפריה וגו; היחסים בין היהודים לערבים בישראל נתקעו מאז אירועי אוקטובר 2000 ועם הפלשתינים מזה כ15 שנים סובבים המעגלים הממוחזרים של שיח, טרור, שקט-חלקי והסלמה. היה ברור שנדרשת עשייה אחרת, חשיבה מחוץ למוכר. במסמך הראשוני שתאר את הפרויקט והזמין להצטרף אליו נאמר: "מטרתו של מסע/פרוייקט זה הינה לפתח תרחישים אפשריים אשר יכניסו לשיח הציבורי זוויות חדשות להתייחסות, והזדמנויות לחיזוק ההנהגה היהודית-ישראלית בכללה במאמציה ליצור בטחון אמיתי ושגשוג בר קיימא לישראלים היהודים, הלא-יהודים ולשכניהם. מכיוון שמדינת ישראל הוקמה בשנת 1948 כמדינה יהודית, התרחישים השונים אשר יבטיחו מצב של קיימות לישראלים היהודיים, נוגעים למהות של כל פתרון אזורי בר-קיימא" . למאמר

  • דיאלוג בין דורי בקהילה משתנה 2013

    בקיץ 2013 התקבלה פניה במהו"ת ישראל (מרכז להיערכות חירום ובניית חוסן) מהישוב אלון מורה שבשומרון. לקראת שנת הארבעים לקיומו ביקשו לסייע בבניית חזון יישובי מתחדש עבור הקהילה אשר עברה שינויים רבים ומגוונים מאז היווסדה. בבדיקה ראשונית התברר כי הקהילה השתנתה מאד מבחינה דמוגרפית ואף טופוגרפית. זהו "יישוב קצה", השוכן במרומי הר כביר, צופה על נחל תרצה ועל בקעת הירדן, אל מול העיר שכם. אלון מורה נוסד ע"י קומץ צעירים חדורי רוח שליחות, חברי "גוש אמונים", שנאחזו בקרקע מספר פעמים ואף נעקרו ממקום מושבם (רוג'ייב) עד שהגיעו אל מקום הקבע הזה. ההיסטוריה של הישוב רצופה עקירות והתישבות מחדש, איומים בטחוניים ומדיניים ופיגועי טרור רבים, ומתח אידיאולוגי גבוה. מאז הקמתו היישוב התפתח, ייסד ישיבת הסדר מצליחה, קלט אוכלוסיות צעירות ושונות מאוכלוסיית המייסדים והוקמו שכונות חדשות, ובחלקן מרוחקות בגלל מבנה טופוגרפי הררי יחודי של הישוב.. למאמר

  • דיאלוג במרחבי מפגש טבעיים – מכללת עמק יזרעאל 2015

    פרק זה עוסק בסוגיות הקשורות לקיום דיאלוג בין-קבוצתי במרחב מפגש טבעי. הפרק מבוסס על תהליך מתמשך של ניסיון לקיים דיאלוג בין סטודנטים יהודים וערבים הלומדים יחד סיעוד במכללה האקדמית עמק יזרעאל. היוזמה לקיום התהליך היתה מצד מספר אנשי סגל, וביניהם כותבת פרק זה, וזאת כחלק מהניסיון לשפר את הלמידה והאווירה בחוג. אתאר כמה אבני דרך בתוך התהליך, אצביע על דילמות מרכזיות שליוו אותו ואביא כמה מהתובנות שהופקו. למאמר

סוף דבר

  • אפילוג

    "בסוד שיח" קיימת כבר משנת 1992, מפלסת דרך ויוצרת מציאות בתחום הדיאלוג בין קבוצות שבקונפליקט בחברה הישראלית. מלווה אירועים מכוננים כמו רצח רבין וההתנתקות ומלווה את היומיום כאן, על שסעיו. העמותה וחבריה פעילים בצמתים שונים של דיאלוג בחברה הישראלית החל מ"מהו"ת ישראל", המרכז הבין תרבותי בירושלים , המדרסה וכמובן "בסוד שיח" על מגוון פעולותיה ושותפיה. פעילות זו הביאה לצבירה של הרבה ידע וניסיון בתחום הדיאלוג על ביטוייו השונים למאמר