הסטודנטים יזמי "בשבילנו" – טיולים משותפים של סטודנטים ערבים ויהודים שלומדים יחד בסמינר הקיבוצים – זכו בתעודות הצטיינות למעורבות אקדמיה בקהילה בטקס מכובד ע"ש שוש ברלינסקי – שיינפלד ז"ל שנערך בירושלים במוזיאון המקרא.
המיזם הוקם בשנת 2017 , זיהינו את הפוטנציאל שלו וראיינו את המקימים. גם נפגשנו עם הסטודטנים באחד הטיולים והתרשמנו מאד מהדרך. כנראה לא רק אנחנו שהרי הנה הם מקבלים פרס על העשייה המשמעותית שלהם. הלוואי והם יהיו השראה למיזמים דומים נוספים.
10 שאלות ליזמי תוכנית "בשבילנו" : יובל שני, מוזיין סבג, כרמל תומר, נעם ששון וגל דיבון. סטודנטים שנה ב' בסמינר הקיבוצים, בחוג לניהול עסקי חברתי בשיתוף המכון לחינוך דמוקרטי. חשוב לציין שבתחילת הדרך האדם שהגה את הרעיון הוא דורון נמש שהיום לומד חינוך בפינלנד.
1.אתם קבוצת יזמים מסמינר הקיבוצים שיזמתם תוכנית חברתית בנושא חיים משותפים, ספרו לי מה גרם לכם ליזום אותו ומהו המיזם בדיוק?
יובל- המניע הראשוני להקמת המיזם נולד לאחר הרצאה מרתקת של אולפת חיידר, (פה בלינק כתבתי עליה וכדאי לקרוא), ההרצאה עסקה בחיבור בין יהודים לערבים דרך טיולים. מיד לאחר מכן נולד הרעיון של "בשבילנו". זיהינו במכללת סמינר הקיבוצים, פער חברתי משמעותי וחוסר חיבור בין סטודנטים ערבים לבין יהודים. ראינו בהפסקות חבורות חבורות וגם באירועי המכללה ובכיתות החוגים עצמם. הרגשנו שדווקא מקום כמו סמינר הקיבוצים שמאופיין בליברליות ובחיבור בין האוכלוסיות לא הצליח ליצור חיבור ביום יום בין הסטודנטים יהודים וערבים. החלטנו שהדרך לפיתרון תהיה לצאת מאיזור הסמינר, לטיולים ברחבי הארץ ובכל טיול יתלוו א.נשים מעוררי השראה בתחום חיים משותפים שנשוחח איתם במסגרת הטיול. נבנה קבוצה של כ-20 סטודנטים יהודים וערבים ונצא להתחבר בטבע על ידי טיולים. בניית המיזם מלווה ע"י בעלי תפקידים מסמינר הקיבוצים ובמרצים שעוסקים בנושא חיים משותפים. המרכז ליזמות בראשותה של ד"ר הדס דקל מנחה אותנו בהוצאה לפועל של המיזם.
מוזיין– לאחר שיובל ודורון צפו בהרצאה של אולפת חידר , הם פנו אלי והציעו לי לעשות משהו ביחד. התלהבתי מאוד מהרעיון, הרגשתי שמחה ורצון להיות חלק. לא רק מהסיבה שחשנו נתק בין הסטודנטים הערבים והיהודים בסמינר, אלא גם מהסיבה שאני בעצמי הייתי מנותקת מהכיתה שלי, מאוד ביישנית ואפשר להגיד אפילו טיפה מפוחדת מהעובדה שאני הערבייה היחידה בחוג.
אם אתם קוראים את הכתבה וחושבים שמתאים לכם להפגש עם הסטודנטים במהלך אחד הטיולים ולשוחח איתם בתחום של חיים משותפים והעשייה שלכם בתחום. הרשמו כאן. פה גם תוכלו לראות את פרסום תאריכי הטיולים וכל הפרטים .
2. מי אתם היוזמים, אפשר לשמוע עליכם קצת, כיצד הגעתם לסמינר הקיבוצים, וכיצד חברתם למטרת המיזם המשותף?
כולנו הכרנו בסמינר הקיבוצים, במהלך לימודי מסלול ניהול ויזמות עסקית חברתית, לא היתה היכרות מוקדמת כלל, אך חשוב להגיד כי אנחנו כיתה מגובשת מאוד קבוצה של כ- 24 סטודנטים לתואר שמאוד מאמינים במה שלומדים.
יובל שני– סטודנט בן 27 נשוי, אני בשנה ב'. הגעתי לסמינר ולתואר כי חיפשתי לעסוק בחינוך אבל בדרך מעט שונה ולאו דווקא דרך ההוראה. המסלול דיבר אליי וחיבר בין הרבה ערכים ותחומים שמדברים אלי ואני אתחבר אליהם. 
כרמל תומר– בת 26. הגעתי לסמינר בגלל העובדה שאני מאוד מאמינה בחינוך כפועל יוצא לכל הפעולות שלנו בחיים. לא רציתי בהכרח להיות מורה, וסמינר הקיבוצים מאפשר לבחון דרכים נוספות להתעסקות והתפתחות בנושא החינוך.
גל דיבון– בת 24 אני סטודנטית שנה ב'. לאחר התלבטויות רבות לגבי התואר הראשון שארצה ללמוד, ראיתי את התוכנית הזו באתר של מכללת סמינר הקיבוצים, והיא התאימה לרצונותיי האקדמיים. נושאים שמאד רלוונטים לימינו. במהלך הלימודים ישנה התעסקות רבה ביצירת יזמויות על מנת ליצור ולתרגל עשייה חברתית, הנובעת משאיפה ליצור חברה סולידרית יותר עבור כולנו. לכן, השאיפה ליזום קיימת באופן יום יומי אצל כל אחד מאיתנו. אני מאמינה שהמיזם שהצטרפתי אליו נחוץ על מנת לגשר על הפערים הבסיסיים בשיח היום יומי הבין מגזרי.
מוזיין סבאג– בת 23, סטודנטית שנה ב'. הגעתי לסמינר לאחר חיפושים וניסיונות רבים לחיפוש דרכי. לאחר תהליך ארוך, נתקלתי במסלול המגניב שלנו שמשלב את תחום הניהול העסקי והיזמות יחד עם החינוך. התחברתי אליו משום שהרגשתי שהמסלול הוא מסלול כולל ומחבר בין הדברים שבא לי להיות חלק בהם. למשל: להיות עצמאית או לחולל שינוי או שילוב של שניהם ביחד. לא הייתה הכרות בינינו לפני תחילת הלימודים, אך חשוב לי לציין שאני מאוד שמחה להיות חלק מכיתה כל כך מגובשת, דואגת ומתחשבת.
נעם ששון– בת 26, סטודנטית שנה ב'. הגעתי לסמינר הקיבוצים לאחר ששמעתי המלצות על התואר. התחברתי מאוד למיזם ומאז למעשה אני רצה יחד איתם. מדובר בנושא חשוב מאוד שיש להתעסק בו וללמוד אותו. אני מסופקת מהעשייה מאמינה מאוד ברעיון ובמטרה שלו.
3. כיצד עניינתם סטודנטים לבוא להירשם למיזם שלכם?
בסמינר הקיבוצים יש אירוע שהסמינר גאה בו מאוד שנקרא האקתון חינוכי חברתי. האירוע למעשה מאפשר לכל מי שיש לו רעיון מיזמי חינוכי להגיע ולהציג אותו במספר דקות אל מול פורום רחב הכולל מנטורים, יזמים ואנשי חינוך. לאחר מכן עובדים על המיזם יחד עם אותם מנטורים ואנשי מקצוע למשך 24 שעות שבסיומן מציגים את המיזם המוכן לאחר כל העבודה ויוצאים למעשה לדרך. שם לראשונה הצגנו את המיזם וחשפנו אותו לכלל. מאז אנחנו עובדים עליו רבות מפרסמים דרך הפייסבוק, פלאיירים וכרזות שמפוזרות ברחבי הסמינר. ביצענו שיחות טלפון לסטודנטים שחשבנו שיתאים להם להצטרף. אין ספק שתחום הפרסום וההפצה הוא תחום רחב שאנחנו עוד צריכים ללמוד אותו.
4. מי הגיע למפגש הראשון, מה היה שם במפגש הראשון?
המפגש הראשון התקיים ב 5 בנובמבר במכללה, ואליו הגיעו כ- 20 סטודנטים וסטודנטיות יהודים וערבים. דברנו איתם מראש, חשפנו אותם למהות המיזם על קצה המזלג והם התעניינו. מרביתם סטודנטים לשנה ב' מכלל החוגים והפקולטות בסמינר. כבר דברנו איתם על תאריכי הטיולים ועל הרעיונות למפגשים עם דמויות במהלך הטיולים. התייעצנו איתם אם גם להם יש הצעות עם מי כדאי לנו להפגש.
5. אני מבינה שכבר בחרתם את השלד של חמשת הטיולים , כיצד נבחרו המקומות?
סוגיית מיקום מסלולי הטיול היתה מאתגרת ומעניינת . כמעט בכל מקום בו כף רגלינו תדרוך בארץ, יש היסטוריה שנויה במחלוקת לשתי החברות ולשני הנארטיביים. ולכן חיפשנו מקומות ניטרליים עד כמה שאפשר שיכולים לאפשר טיול טבע אמיתי לצד דיון על הקרקע. בנוסף, היה לנו חשוב לשלב טיולים בכל רחבי הארץ החל ממדבר יהודה ועד עכו ונהריה. המסלולים שבחרנו מתרכזים במסלול הטיול עצמו ומקום שמאפשר חיבור וטיול שטח ופחות מתרכז בקרקע והעבר ההיסטורי שכמובן הוא חלק בלתי נפרד מהשיח והחוויה.
6. מה אתם מצפים מהמשתתפים בטיולים גם מהסטודנטים וגם מהמצטרפים מעוררי ההשראה?
הצפייה המרכזית שלנו מהסטודנטים היא להיות פתוחים לדעות לשמוע ולשתף, להגיע בראש פתוח ולאפשר שיח בתחושת בטחון. בסופו של דבר הכל יקום וייפול על השתתפות הפרטים בקבוצה ועל הנכונות להיות חלק. במהלך הטיולים אנחנו מעוניים לצרף אנשים העוסקים בתחום דו הקיום והשיח הבין תרבותי ולשמוע על פועלם והשקפתם ולקבל מהם השראה להמשך הדרך שלנו כאנשי חינוך.
7. מה מטרת המיזם, מה ייחשב כהצלחה מבחינתכם, כמובן מעבר לכך שתקבלו גמול של שעות התנדבות בקהילה?
מטרת המיזם היא כפולה. מצד אחד אנחנו מעוניינים להצליח לגרום למשתתפים במיזם לשנות את גישתם, תפיסתם והדעה הקדומה, שבמקרים רבים קיימת אצלנו לגבי ה"אחר". ולכן רצינו שנצליח להכיר את האדם כאדם ללא קשר למקום ממנו הגיע. הצלחה תיחשב בעניינו אם ניצור שינוי תודעתי בסמינר ונצליח ליצור חברויות בין הקבוצות.
המטרה השנייה היא לתת כלים לאותם שותפים להמשך הדרך שלהם כאנשי חינוך וכמובילי שינוי, להצליח "להלביש" את הכלים והפורמט של המיזם "בשבילנו" להקמת עוד מזימים במסגרות העתידיות שבהם הסטודנטים יעבדו כאנשי חינוך. ובכך נוכל להשפיע על עוד מעגלים וליצור שינוי בעוד מקומות.
8. כיצד אתם רואים את המיזם הופך לתוכנית, גם כאשר אתם כבר תסיימו את המכללה?
כפי שכתבתי, ההצלחה שלנו תמדד בכך שאם אותם אנשים שיהיו שותפים ימשיכו בדרך הזו בחייהם הפרטיים ויצרו את השינוי באופן עצמאי כאנשי חינוך. ולכן אנחנו עובדים על בניית המיזם בצורה כזאת שימשיך גם בשנים הבאות. ויידרש להמשך הזה מעט מאמץ. נוכל להכשיר מתעניינים שימשיכו להוביל כל פעם קבוצות חדשות.
9. אמנם זה רק ההתחלה אבל מה אתם כבר לוקחים הלאה כלימוד מעשי שקשור לתאוריות הנלמדות בסמינר?
יובל שני- מה שאני לוקח הוא שמרגע שיש לך רעיון טוב למיזם ולעשייה חברתית המשך הדרך יחסית פשוטה והדברים ברורים יותר. בתואר מדברים איתנו המון על יזמות ועשייה, עצם העובדה שאתה חושב על זה בראש כבר מולידה עשייה.
מוזיין סבאג – אני לוקחת מהמיזם ומהמכללה באופן כללי את מה שמקומות אחרים לא מאפשרים, וזה קבלת האחר. ללמוד לא לשפוט אנשים רק בגלל שהם שייכים לדת או לחברה מסויימת, לעמוד על שלי ולא להתלבט אם להגיד את דעתי האישית גם אם היא שונה מדעתם של אחרים. העשייה שלנו לאחר שגיבשנו מחשבות ורעיונות גרמה לי להבין שאין דבר כזה ״בלתי אפשרי״ ויחד עם כל הקשיים שאנו עוברים בדרך אל המטרה שלנו אין דבר העומד בפני הרצון.
כרמל תומר- אני אקח מהמיזם את הפתיחות המחשבתית. אין ספק שסמינר הקיבוצים מאפשר מסגרת תומכת ומפרה. הרעיון קיבל תמיכה מלאה מהרגע הראשון, וכמובן לאורך כל הדרך. לאור מפגש המתעניינים, הצלחתי לראות כי לא דמיינו, ויש מקום להידברות הזו ברחבי המכללה. מפה נשאר רק לעלות ולהצליח.
גל דיבון- אני לוקחת איתי את התחושה שרעיון או חלום שעובר בראשי יכול להפוך לאמיתי. קודם כל על ידי עצם אמירתו והוצאתו לאוויר העולם ואחרי זה על ידי תמיכה ממרחב פעולה המאפשר זאת ומכוון.
נעם ששון- אני לוקחת איתי הלאה את העובדה כי באמצעות חברויות שנרקמות וקשרים בינאישיים אפשר ליצור במשותף. למדתי כי כאשר יש רעיון טוב ובאמת מאמינים בו, הדרך לביצועו קלה ופשוטה ביחס אליו.
10 ולסיום משהו שהייתם רוצים לומר לקהל הרחב בהקשר זה?
אנחנו מחפשים אנשים מעוררי השראה שיצטרפו אלינו לפגישות שיח בטיולים. אם קראתם עד לכאן, ואתם רואים בעצמכם כמחוללי שינוי בתחום החברה המשותפת, נשמח לשמוע אתכם ולקבל השראה מהעשייה שלכם. אנחנו מאמינים שאפשר אחרת אנחנו לא באים לדבר פוליטיקה אלא לבצע שינוי דרך השכבה החשובה ביותר הדור הצעיר ובתוכו אנשי החינוך. כתבו פה בתגובות.
