כל פעם אני מקבלת "בוסט" אנרגיה ותקווה מעשייה יזמית חברתית ומרגישה צורך עז לשתף אתכן ואתכם. הפעם יש לנו סיפור מרתק שתחילתו אי שם בשנת 2018, סיפור שממשיך להתפתח כל הזמן עד היום… מיכל שדה משתפת אותנו בסיפור כולו:

"נעים להכיר. אני מיכל שדה גולדווסר, יזמת   سوا- SAWA-סווא. תושבת זכרון יעקב, נשואה לאורן ואמא לאיתמר, אלונה, הילל ויפתח. אני יזמת חברתית, מלווה ארגונים ויזמים בתהליכי שינוי ופיתוח יזמויות, עובדת עם מנהלי.ות בתי ספר בפיתוח תהליכי יזמות חינוכית, מלמדת יזמות חברתית ועוד. יש לי תואר שני בלימודי עו'ס, התמחות במנהיגות ושינוי חברתי ואני בוגרת תוכנית מנדל למנהיגות אזורית. לפאזה החברתית בחיי הגעתי אחרי  20 שנות ניסיון בתקשורת וטלוויזיה שם עבדתי כעיתונאית, עורכת תוכן, מפתחת פורמטים ומנהלת ערוץ טלוויזיה.

בשנת 2018 בג'סר א זרקא, יוצאת לדרך התוכנית לקידום פיתוח כלכלי של קרן MEPI של שגרירות ארה'ב-  THE MIDDLE EAST PARTNERSHIP INITIATIVE (שווה לעקוב אחרי ההזדמנויות שם Middle East Partnership Initiative (MEPI)), בשיתוף הקליניקות המשפטיות של אונ' ת'א, מרכז מוסווא לזכויות הערבים, והכי חשובים פה בסיפור – נטע חנין ואחמד ג'וחה, היזמים של הג'וחה גסטהאוס בג'סר א זרקא, שהבינו שתוכנית פיתוח כלכלית לכלל תושבי הכפר היא המנוע לקידום התיירות. לאתר ג'וחה גסטהאוס. נטע בינתיים נסעה לרה לוקיישן באפריקה, אבל גם שם היא ממשיכה להפיץ את הרוח היזמית שלה, ואני ממליצה בחום להכיר ולעקוב אחריה. וכך הגעתי אני לנהל את התוכנית, לצידי הטובה בשותפות ג'נבייב בג, מי שעבדה והתנדבה כבר אז בג'סר בעיקר עם נשים ובני נוער. עיקר התוכנית היו הכשרות תעסוקתיות לנשים בתחומים של מלאכות יד, לצד קורסי פיתוח יזמות ליזמים.ות מתחילים וותיקים. 90 נשים, 6 קורסים. מורות מהמוכשרות בתחומן שהגיעו ולימדו רקמה פלסטינית, קליעת קש, תכשיטי חרוזים, מקרמה ותכשיטי מקרמה, ואפילו קורס יזמות קולינרית היה לנו. בהכשרה שילבנו גם שיעורים שלימדו התנהלות עסקית כלכלית, בשותפות עם קרן קורת – עמותה לפיתוח כלכלי שעובדת בעיקר בחברה הערבית. היו אפילו קורסי המשך שיצרנו עם מעו'ף ועם מרכז עצמה של הרווחה בכפר. מה נאמר- חגיגה…

תמונה של סיום קורס תכשיטי חרוזים, בנוכחות ראש המועצה, שייח מוראד עמאש

קורס רקמה פלסטינית בהנחיית נאהד כנעאנה

קורס קליעת קש בהנחיית יונית קריסטל

קורס מקרמה בהנחיית עדי אסף

קורס יזמות קולינרית בהנחיית פותנה ג'אבר

מצורף בזה סרטון של שתיים וחצי דקות שסטודנטים מהטכניון הכינו במסגרת קורס "הכשרת הון טכנלוגי לקהילה". כל התמונות- של שולה לוין צלמת ועוד… מומלץ לבקר כאן. שולה מצלמת, כותבת, עורכת ובאופן כללי אישה מאוד מוכשרת. שולה ליוותה את כל תוכנית ההכשרות שלנו, צילמה ותיעדה, והכל בהתנדבות.

בשנת 2019, תוכנית MEPI מגיעה לסיומה, בהצלחה לא מבוטלת. 90 נשים יודעות ליצור מלאכות יד או לנהל מיזם קולינרי ואף למכור ולהתפרנס מיצירתן, ועוד לא דיברנו על מימד ההעצמה האישית והרגשית שהתרחש תוך כדי המפגשים האישיים.  וג'נבייב ואני מבינות, שאין סיכוי שכל הנשים האלו עכשיו חוזרות לביתן, כאילו כלום לא קרה. ברור לנו שנדרשת תוכנית המשך. וכך הקמנו את מיזם "גלריה זרקא"- מרחב יצירה ולמידה לנשות הכפר, בו הן רוכשות הכשרות תעסוקתיות, מקבלות מקום ומרחב לביטוי אישי ואף מוכרות ומתפרנסות במידה מסוימת מיציר כפיהן. פתיחת הגלריה, שהוקמה ממש במרכז הכפר בקומת הכניסה של הג'וחה גסטהאוס, לוותה בתערוכה יוצאת דופן שיצרנו במשותף עם האמנית תושבת פרדס חנה ענת אור מגל, ש"הלכה למעשה" – רקמה עם נשות ג'סר את החלומות שלהן. עוד על תערוכת JISSER DREAMING , התמונות והסיפורים שמאחורי הפרויקט תוכלו למצוא כאן.

צפו תמונות מיום פתיחת הגלריה שכלל גם את שוק אוכל מקומי שהובילו בוגרות הקורס ליזמות קולינרית וניתן להאזין תוך כדי צפייה לשיר שליווה את אירוע פתיחת הגלריה "מה שלומך אחות הבוקר – בעברית וערבית" שיצרו חניכות הנוער העובד והלומד:

וכך החלה תקופת פריחה לנשים, לגלריה, ליצירות, לפרויקטים משותפים, לביקורים של תושבי האזור שעבור חלקםן לראשונה היתה סיבה להיכנס לכפר ולפגוש את התושבים.ות בהקשרים חיוביים ומעצימים. נעמה גולדמן שוורץ, מי שניהלה אז אז הג'וחה גסטהאוס סייעה, עשתה ועבדה איתנו על כל הפרויקטים, ועל כך תודתי הגדולה. היום נעמה עובדת במיזם מדיקל ואדי – מרכז משותף יהודי וערבי לקידום בריאות הציבור באזור ואדי עארה- מומלץ לעקוב ולקחת חלק בפעילויות שכל מהותן חיים משותפים. הפרוייקטים של הגלריה הוצגו בהזמדנויות שונות, למשל בתערוכה "ברוחה" לזכר רות דיין, וגם בחנות בבנימינה שנקראת "גרין קווין".

כל פרויקט שלקחנו בגלריה, היה צריך לענות על שלושה קריטריונים:

  1. לימוד תחום או הכשרה חדשה לנשים
  2. תוצרים שיאפשרו לנשים הרחבת  היכולת כלכלית, היינו למכור את התוצרים
  3. התוצר הסופי צריך לאפשר גשר, כלומר – מפגש והרחבת התנועה בין תושבי ג'סר א זרקא והסביבה. אם זה תערוכה, שוק אוכל, מכירה משותפת או כל מפגש אחר שיאפשר הכרות מיטיבה ומרחיבת לב. להפוך את הגשר=ג'סר לכזה שמוליך עליו קשרים וחברויות

עד היום אלה שלושת העקרונות הרקומים על כל פרויקט שלנו.

ניתן לצפות בסרטון – 4 דק' שצילמה, ערכה והפיקה שולה מלחי לוין.

 

עוד באותה שנה, יצרנו שיתופי פעולה עם אמנים, עם בתי ספר לאמנות, כולל קורס  משמח במיוחד עם "בצלאל- האקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים", שהתקיים תוך כדי ולמרות הקורונה, במהלכו נשות המיזם לימדו מלאכות יד בזום (!) את הסטודנטים, ואלו, כפרויקט גמר הציעו מוצרים חדשים לפיתוח ויצירה ע'י הנשים.

אך החגיגה הסתיימה אי שם במהלך הקורונה. עוד קצת לפני זה, הבנתי שלא אוכל להתפרנס מהמיזם, ולכן עברתי לנהל אותו בהתנדבות, תוך עבודה במשרה מלאה בתחומים אחרים של יזמות. גם המרחב הפיסי שלנו נסגר. שיתוף הפעולה עם הג'וחה גסטהאוס הסתיים, קומת הגלריה, שהיתה סגורה במהלך הקורונה, נסגרה ונפתחה לאחרונה מחדש כבית קפה (מה שאומר בג'סר מרחב לגברים בלבד, על כך נרחיב אולי בהזדמנות אחרת). ולכן היה צריך לחשב מסלול מחדש…

שנת 2021 עד 2022 הפכה להיות שנה שעבור המיזם שלנו היה צורך לתרגל שוב את רכבת ההרים היזמית. ג'נבייב שותפתי היקרה למסע, ארזה את חפציה ויצאה לשוטט בעולם, שם היא ממשיכה להפיץ את הטוב שלה. כאן בלינק תוכלו לעקוב אחרי הבלוג שלה wake in wave. מרחב פיסי כאמור גם כבר לא היה לנו. מה כן היה? קבוצת נשים יוצרות, קשרים והרבה רוח טובה. וכך נולד הפרויקט המשותף עם מכללת שנקר. את סיליה ג'ואברה, מי שניהלה אז את היחידה לסטודנטים ערבים בשנקר, הכרתי במסגרת לימודינו בתוכנית למנהיגות אזורית של קרן מנדל. סיליה היא אישה שכל ישותה חיבורים, אקטיביזם וחיים משותפים. היא ילידת פרדיס, חיה כיום בכפר קרע, ומובילה תוכניות במכון ברנקו וייס . שווה מאוד לעקוב אחרי סיליה ג'ואברה האישה הנפלאה הזו ודעותיה היחודיות. הנה אני מצולמת עם סיליה:

הפרויקט המשותף של סיליה ושלי היה אמור להיות די פשוט. המחשבה היתה לפתח מוצר חדש, בעל צורך עכשווי, שמבוסס על יכולות היצירה של הנשים, אבל יביא איתו רוח וגוון עדכני. מכללת שנקר הקצתה לצורך כך תקציב, מעצבת מוצר להנחייה וסטודנטים שסייעו בחלקים השונים של הפרויקט. בהעדר בית פיסי בו נוכל לעבוד ולמכור (זוכרים.ות  שהגלריה נסגרה?) פנינו לחפש שיתופי פעולה חדשים.

 

וכך נולד החיבור עם הביצ'האב- מרחב עבודה משותף בכפר הדייגים של ג'סר, סטייל WEWORK רק על חוף הים ועם אימפקט חברתי מטורף. לצערי, בשעת כתיבת שורות אלו (אוקטובר 2022) – הביצ'האב אינו פעיל, לאחר ששריפה שפרצה במקום לפני כמה חודשים כילתה אותו ומאז לא חזר לפעול. על המיזם המדהים של מורן ונימר,  תוכלו לקרוא כאן על שיתוף הפעולה של אתר חיים משותפים עם הביצ'האב וגם כאן על הביצ'האב עצמו. אבל אי אז במאי 2021 עוד היה ביצ'האב, והיו עשרות ויותר א.נשים שהגיעו מדי חודש לעבוד במרחב עם המחשבים הניידים שלהם, וכך נולד רעיון למוצר שימכר במקום- תיקים למחשבים ניידים מעוטרים ברקמה פלסטינית, הכל, כולל תפירת התיקים- מעשה ידי הנשים תושבות הכפר. לקח זמן עד שהפרויקט יצא לפועל. ממש בתחילת הדרך הגיע  מאי 2021 שהביא איתו לא רק רוחות יזמיות אלא גם שומר חומות אחד, שהקפיא כל פעילות. על הקשר שנשמר תוך כדי עם נשות הכפר, מעגלי השיתוף והכאב המשותף שחלקנו, ארחיב בפוסט אחר.. אבל כך או כך הגענו לחודש אוגוסט, והפרויקט יצא לדרך. מדי שבוע נפגשו נשות המיזם עם מעצבת המוצר המוכשרת  קים מונוז סלאזר  שהנחתה ולימדה והכשירה ברוב סבלנות. כדאי לכםן לעקוב אחרי קים, מעצבת ויזמת מוכשרת כל כך Kim MunozSalazar בלינקדאין. במהלך הקורס, לאחר שנשרף ונסגר מרחב הביצ'האב, עברנו לעבוד עם מרכז הצעירים בכפר, עוד חיבור משמעותי ומחזק.

לאחר חצי שנה של עבודה משותפת היתה קולקציה… והמיזם שלנו קיבל את שמו החדש سوا- SAWA-סווא משמעו ביחד. עוד על החיבור של סיליה ושלי אפשר לקרוא כאן, בכתבה שהתפרסמה במגזין קרן מנדל. בוגרות בשטח: פרויקט כלכליחברתי להעצמת נשים בג'סר אזרקא. ואילו כאן תוכלו לקרוא עוד על הקרן, תוכניות המנהיגות ועל פעילותיה מרבות הטוב בעולם. ולקראת שנת 2022 נוצר קטלוג, צילומים, ואף לוגו באדיבות שנקר.

אז מה עוד היה לנו השנה?

ביקור סופר משמעותי של השרה לשוויון חברתי, מירב כהן, שביקשה לפגוש נשים בכפר למפגש אינטימי. נשות המיזם שלנו ישבו לשיחה מלב אל לב עם השרה, דיברו על החסמים של נשים היום בחברה הערבית ובג'סר א זרקא בפרט. בעקבות הביקור החליטה השרה על הקצאת תקציבים יחודיים לנשים בג'סר א זרקא. והנה הנקודה האחרונה נכון להיום- הקטלוג הדיגיטלי. תוצר של שיתוף פעולה עם סטודנטים מהחממה החברתית בטכניון, עוד גוף שממש שווה להכיר את הפעילות שלו. בשנים האחרונות זכינו לליווי של קבוצות סטודנטים.ות שמפתחים פלטפורמות דיגיטליות החל מאתר, סרטון וידאו והתוצר העכשווי- קטלוג שמציג את המוצרים, הכרות עם הנשים היוצרות ותחומי ההתמחות והיצירה שלהן ופרטים ליצירת קשר ישיר איתן- לרכישה.

אז זוהי סווא נכון להיום. נשמח לכל מחשבה על חיבורים ושיתופי פעולה. מוזמנים לכתוב לי במייל michal.sadeh@gmail.com, תודה על תשומת ה ❤️, מיכל"

אז פה מסתיים השיתוף המשמעותי של מיכל, ונשמח לשמוע תגובות כרגיל. להת' קרן