הספר חינוך במרחבים רב-תרבותיים – מפגשים בין תרבויות בבית הספר ובהכשרת מורים. עורכים: רחל שגיא, ליאת ביברמן-שלו ויצחק גילת. הספר מזמין את הקורא למסע עשיר ומעניין עם אחרת התופעות המרכזיות במערכת החינוך בישראל: מפגש בין תרבויות שונות המתקיים מגן הילדים עד מוסדות ההשכלה הגבוהה. אסופת המאמרים שלפניכם מציגה אוסף של מחקרים המביאים את קולותיהם של קבוצות תרבותיות שונות בחברה הישראלית אשר נפגשות ביניהן במערכת החינוך. 

הספר מרחבים משותפים במערכת החינוך ובאקדמיה עורכים אילנה פאול ובנימין רוני ריינגולד סוקר תכניות חינוכיות לחיים משותפים ומעלה תהיה באשר לעתיד תכניות החינוך הספורדיות, אשר בהעדר מדיניות ברורה ימשיכו לטפטף בשדה החינוכי אך לא יאפשרו פריחה של ערכי שוויון שיתוף ושייכות הנחוצים כל כך במערכת חינוך דמוקרטית

המאמר "דיאלוג דרך קולנוע – תהליך הפקתם של סרטים דו לאומיים ותרומתם לחינוך לחיים משותפים." עוסק בתהליך החינוכי של הפגישה,הפקה ויצירה דו לאומית ומתבסס על גישות תיאורטיות שונות להפגש קבוצות בקונפליקט: גישת המגע,הגישה הנרטיבית, וגישת האנתרופולוגיה החזותית.

עברו עלינו ימים קשים מאוד. המלחמה בעזה, הפוגרומים נגד ערבים ויהודים, ההפגזות על יישובים ועוד. אנחנו, כמחנכות ומחנכים העומדים יום יום מול קהילות, ילדים וצעירים, חשים שהמציאות הכאוטית דופקת על דלתנו, בין אם נרצה בכך או לא נרצה. מצד אחד המועקה, חוסר האונים, החרדות ואף הרצון להיות במקום אחר, רחוק מהמציאות האיומה; ומן הצד השני, ההבנה – ולו רחוקה – שמתישהו נצטרך להתמודד עם כל הקושי מול התלמידים, החניכים, הסטודנטים והקהילות שאיתם אנו עובדים. האם אפשר, בכלל,  לאזור כוח ולהתמודד עם התופת הזאת? האם אפשרי להוציא את עצמנו מהקונכייה שבה אנו יכולים לחוש חופשיים לא לעשות כלום?

בימים אלו, בעקבות ההסלמה הביטחונית והמשבר החברתי החריף ביחסי יהודים-ערבים, המציאות מזמנת לפתח כיתתנו שיח טעון, קונפליקטואלי ומאתגר במיוחד. דווקא בעת הזו, מוטלת עלינו המשימה החינוכית להתמודד עם הקושי, להוביל שיח סובלני, מכיל ומאפשר, ולעורר תקווה לשיפור היחסים בין יהודים וערבים. זו משימה מורכבת, עדינה וחשובה מאין כמוה. מכון אקורד משיקים מסמך מיוחד שמציע למורות ומורים ואנשי/נשות חינוך דגשים וכלים להתמודדות חינוכית עם המצב הטעון והובלת שיח מסוג זה מול התלמידים והתלמידות. המסמך מעניק מסגור פסיכו-חברתי לאירועים האחרונים ומציע דגשי הנחייה ותוכן למורות ומורים, אשר מטרתם לייצר מרחבי שיח בטוחים ומכילים בבתי הספר, שיתרמו לקידום תפיסות מכבדות, סובלניות ושוויוניות בקרב התלמידים והתלמידות.

מחנכים ומחנכות יקרות, בימים האחרונים אנחנו עדים לביטויי שנאה ואלימות מהקשים שראינו בשנים האחרונות בתוך החברה הישראלית. כאנשי חינוך, מוטלת עלינו האחריות לפתוח בפני הנערים והנערות ערוצים של תקווה והסתכלות אחרת על המציאות. דרך של שיח מכבד, עמידה על הערכים שמובילים אותנו והתעקשות על עקרונות הדמוקרטיה עליהם מושתתת המדינה. אנו קוראים כן לדמוקרטיה ולא לאלימות. אחת גישות המאבק לשינוי המעניינות שהתגבשו במהלך המאה ה-19 היא גישת ההתנגדות לא אלימה לאלימות של מהטמה גנדי. גישה זאת מכוונת למגוון פרקטיקות המשמשות פעילים ברחבי העולם לשם השגת מטרות שונות. למשל שינוי חברתי,פוליטי או כלכלי מעמיק. הפרקטיקות יכולות להיות קשורות או שאינן קשורות לנושא עליו הן מבקשות להשפיע, להתבצע באופן חוקי או בלתי-חוקי, כל-עוד נשמר הכלל של אי-אלימות , דהינו הימנעות מפגיעה ברכוש או בנפש. למערכים

מכון אקורד מהאוניברסיטה העברית הוציא מדריך למוסדות אקדמיה כיצד להתמודד עם האתגרים שמזמנת התקופה הנוכחית ליחסים בין ערבים ליהודים בקמפוס.
בחלקו הראשון מבט מבוסס פסיכולוגיה חברתית על מערכת היחסים בין יהודים וערבים בקמפוס בדגש על היבטים רגשיים וזהותיים, ובחלקו השני פרקטיקות יישומיות ברמה המוסדית וברמת המרצה בכיתה.

"'גזענות' היא כל שנאת חינם של זר בשל היותו זר, על רקע שונות גזעית או לאומית אתנית" . בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953(להלן – חוק חינוך ממלכתי או החוק), נקבע כי מטרותיו הן, בין היתר, חינוך לאהבת אדם, חינוך למתן יחס מכבד לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת וכן חינוך לחתירה לשלום ולסובלנות בין בני אדם ובין עמים. בכך משתקפת השאיפה להיותה של מערכת החינוך גורם משמעותי בקידום ערכים אלה בקרב החברה, בעיצוב דמותה של החברה ובהתוויית השיח הציבורי העתידי, מתוך מתן אפשרות לכל פרט לחיות על פי בחירתו ומתוך כיבוד השונה והאחר. מטרות נוספות של החוק הן הנחלת עקרונות ההכרזה על הקמת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הקניית יחס של כבוד לזכויות אדם, לערכים דמוקרטיים ולסובלנות וכן הכרת התרבות והמורשת של כל קבוצות האוכלוסייה האחרות במדינת ישראל . במסגרת החוק על משרד החינוך להניח את היסודות לערכים אלה בקרב תלמידי ישראל, ולהוביל להיכרות וליצירת שותפות ב… להמשך קריאה

"לא יהיה ניצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור." – א.ד. גורדון בנוער העובד והלומד הפקנו תכנית חינוכית למדריכים ומחנכים בערים המעורבות ובכלל הארץ. התכנית מציעה כלים חינוכיים לשיח עם ילדים ובני נוער על המצב החברתי, בנושאים כמו: 'קדושת החיים', 'חיזוק החוסן האישי והלאומי', 'ערכה של מתינות', 'כוחו של הנוער לשנות'. החוברת הופצה למדריכי התנועה, מחנכים, גורמי החינוך ברשויות המקומיות והורים. אתם מוזמנים להשתמש בה ולהעבירה הלאה.