X
הצטרפו אלינו
Header Slogan

חומרי הוראה מערכי שיעור

  • על חוסן בימי זעם ועל התפקיד הפדגוגי של לקיחת אחריות – כיצד מתמודדים עם מציאות קיצונית

    עברו עלינו ימים קשים מאוד. המלחמה בעזה, הפוגרומים נגד ערבים ויהודים, ההפגזות על יישובים ועוד. אנחנו, כמחנכות ומחנכים העומדים יום יום מול קהילות, ילדים וצעירים, חשים שהמציאות הכאוטית דופקת על דלתנו, בין אם נרצה בכך או לא נרצה. מצד אחד המועקה, חוסר האונים, החרדות ואף הרצון להיות במקום אחר, רחוק מהמציאות האיומה; ומן הצד השני, ההבנה – ולו רחוקה – שמתישהו נצטרך להתמודד עם כל הקושי מול התלמידים, החניכים, הסטודנטים והקהילות שאיתם אנו עובדים. האם אפשר, בכלל,  לאזור כוח ולהתמודד עם התופת הזאת? האם אפשרי להוציא את עצמנו מהקונכייה שבה אנו יכולים לחוש חופשיים לא לעשות כלום? עוד

  • מסמך מיוחד שמציע למורות ומורים ואנשי/נשות חינוך דגשים וכלים להתמודדות חינוכית עם המצב הטעון והובלת שיח

    בימים אלו, בעקבות ההסלמה הביטחונית והמשבר החברתי החריף ביחסי יהודים-ערבים, המציאות מזמנת לפתח כיתתנו שיח טעון, קונפליקטואלי ומאתגר במיוחד. דווקא בעת הזו, מוטלת עלינו המשימה החינוכית להתמודד עם הקושי, להוביל שיח סובלני, מכיל ומאפשר, ולעורר תקווה לשיפור היחסים בין יהודים וערבים. זו משימה מורכבת, עדינה וחשובה מאין כמוה. מכון אקורד משיקים מסמך מיוחד שמציע למורות ומורים ואנשי/נשות חינוך דגשים וכלים להתמודדות חינוכית עם המצב הטעון והובלת שיח מסוג זה מול התלמידים והתלמידות. המסמך מעניק מסגור פסיכו-חברתי לאירועים האחרונים ומציע דגשי הנחייה ותוכן למורות ומורים, אשר מטרתם לייצר מרחבי שיח בטוחים ומכילים בבתי הספר, שיתרמו לקידום תפיסות מכבדות, סובלניות ושוויוניות בקרב התלמידים והתלמידות. עוד

  • עמותת פרדס קוראים כן לדמוקרטיה ולא לאלימות ומפרסמים ערכות פעילות לאנשי ונשות חינוך

    מחנכים ומחנכות יקרות, בימים האחרונים אנחנו עדים לביטויי שנאה ואלימות מהקשים שראינו בשנים האחרונות בתוך החברה הישראלית. כאנשי חינוך, מוטלת עלינו האחריות לפתוח בפני הנערים והנערות ערוצים של תקווה והסתכלות אחרת על המציאות. דרך של שיח מכבד, עמידה על הערכים שמובילים אותנו והתעקשות על עקרונות הדמוקרטיה עליהם מושתתת המדינה. אנו קוראים כן לדמוקרטיה ולא לאלימות. אחת גישות המאבק לשינוי המעניינות שהתגבשו במהלך המאה ה-19 היא גישת ההתנגדות לא אלימה לאלימות של מהטמה גנדי. גישה זאת מכוונת למגוון פרקטיקות המשמשות פעילים ברחבי העולם לשם השגת מטרות שונות. למשל שינוי חברתי,פוליטי או כלכלי מעמיק. הפרקטיקות יכולות להיות קשורות או שאינן קשורות לנושא עליו הן מבקשות להשפיע, להתבצע באופן חוקי או בלתי-חוקי, כל-עוד נשמר הכלל של אי-אלימות , דהינו הימנעות מפגיעה ברכוש או בנפש. למערכים עוד

  • מדריך למוסדות אקדמיה כיצד להתמודד עם האתגרים שמזמנת התקופה הנוכחית ליחסים בין ערבים ליהודים בקמפוס

    מכון אקורד מהאוניברסיטה העברית הוציא מדריך למוסדות אקדמיה כיצד להתמודד עם האתגרים שמזמנת התקופה הנוכחית ליחסים בין ערבים ליהודים בקמפוס. בחלקו הראשון מבט מבוסס פסיכולוגיה חברתית על מערכת היחסים בין יהודים וערבים בקמפוס בדגש על היבטים רגשיים וזהותיים, ובחלקו השני פרקטיקות יישומיות ברמה המוסדית וברמת המרצה בכיתה. עוד

  • דו"ח מבקר המדינה – חינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות – ביקורת מעקב

    "'גזענות' היא כל שנאת חינם של זר בשל היותו זר, על רקע שונות גזעית או לאומית אתנית" . בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953(להלן – חוק חינוך ממלכתי או החוק), נקבע כי מטרותיו הן, בין היתר, חינוך לאהבת אדם, חינוך למתן יחס מכבד לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת וכן חינוך לחתירה לשלום ולסובלנות בין בני אדם ובין עמים. בכך משתקפת השאיפה להיותה של מערכת החינוך גורם משמעותי בקידום ערכים אלה בקרב החברה, בעיצוב דמותה של החברה ובהתוויית השיח הציבורי העתידי, מתוך מתן אפשרות לכל פרט לחיות על פי בחירתו ומתוך כיבוד השונה והאחר. מטרות נוספות של החוק הן הנחלת עקרונות ההכרזה על הקמת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הקניית יחס של כבוד לזכויות אדם, לערכים דמוקרטיים ולסובלנות וכן הכרת התרבות והמורשת של כל קבוצות האוכלוסייה האחרות במדינת ישראל . במסגרת החוק על משרד החינוך להניח את היסודות לערכים אלה בקרב תלמידי ישראל, ולהוביל להיכרות וליצירת שותפות ב… להמשך קריאה עוד

  • מצגת עם תמונות מכל הארץ של שכנות וקריאה לחיים משותפים

    מצגת עם תמונות מכל הארץ של תקווה שהכינה המורה עָָרכה עוד

  • מגבירים את האור קובץ פעילויות ושיחות לשעת חירום למחנכים בערים מעורבות ובכלל הנוער העובד והלומד

    "לא יהיה ניצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור." – א.ד. גורדון בנוער העובד והלומד הפקנו תכנית חינוכית למדריכים ומחנכים בערים המעורבות ובכלל הארץ. התכנית מציעה כלים חינוכיים לשיח עם ילדים ובני נוער על המצב החברתי, בנושאים כמו: 'קדושת החיים', 'חיזוק החוסן האישי והלאומי', 'ערכה של מתינות', 'כוחו של הנוער לשנות'. החוברת הופצה למדריכי התנועה, מחנכים, גורמי החינוך ברשויות המקומיות והורים. אתם מוזמנים להשתמש בה ולהעבירה הלאה. עוד

  • כיצד יש להתמודד עם עמדות ורגשות קיצוניים של התלמידים בעקבות האירועים האלימים?

    כיצד יש להתמודד עם עמדות ורגשות קיצוניים של התלמידים בעקבות האירועים האלימים? כיצד ייראה שיעור כזה? האם יש לנו יכולת להשפיע על השיח הגזעני והמתלהם? ומאיפה בכלל מתחילים? מרסלו וקסלר, היועץ הפדגוגי של מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח, מציע כלים חינוכיים למענה על שאלות אלה, ועוד – בדרך להתמודדות אפקטיבית עם השלכותיה של מלחמה על עמדות ורגשות התלמידים. אמנם נכתב אחרי צוק איתן אבל עדיין רלונטי – ראו כאן עוד

  • מערך שיעור: איך נדבר עם התלמידות/ים על מה שקורה?

    עמותת קדמה: האירועים שקורים סביבנו, המהומות, ההסלמה הגוברת, ההפגזות והאזעקות מצד אחד וההתלקחויות מבית מצד שני, המתח האלים וההתפרעויות של יהודים וערבים, ידיעות חדשותיות על פגיעות, ההצפה של האירועים ושל המידע – כל אלו מעלים בכולנו רגשות קשים מכל קשת הרגשות, לצד תחושות של מצוקה וחוסר וודאות שבוודאי נחווים גם על ידי תלמידותינו ותלמידינו. לפני שנדבר עם התלמידות/ים על המצב וגם אם כבר דיברנו איתן/ם, חשוב שנדבר גם עם עצמנו. אנחנו מציעות מהלך שיעור שמתחיל בבירור עצמי, ולאחריו פעילות כיתתית. בשל ריבוי האירועים בחרנו להתמקד במסגרת זאת בעימותים שבין האזרחים הערבים והיהודים בתוך החברה הישראלית. ראו בקישור עוד

  • מערכי שיעור למען חיים משותפים כיתות ט' עד יב'

    מנהלות.ים, מורות.ים, אנשי חינוך יקרים.ות, ימים לא פשוטים עוברים על כולנו, ימים שמלווים בתחושות רבות, תחושות של כעס, פחד, חששות ובלבול. השסעים הקיימים בחברה הישראלית מתעצמים בימים אלו ומגדילים את הפערים אף יותר. כל אלו מחייבים אותנו לייצר שיח בטוח ופתוח יחד עם התלמידים.ות שלנו, שיח שיאפשר להם.ן לשתף בתחושות שלהם.ן ולקבל כלים להתמודדות. אנו במרכז פרס עושות הרבה כדי להיות בית לשיח מכיל ומכבד עבור כל שותפינו לדרך, לכל העוסקים.ות בקידום חיים משותפים ולאנשי חינוך מכל המסגרות. לכן בהמשך לשיחות והתייעצויות עם בתי הספר, שותפים לעשייה וקולגות פיתחנו שני מערכי שיעור שיסייעו לכם.ן לפתח שיח על המצב עם התלמידים.ות. ראו המשך בקישור עוד

  • מערכי שיעור למען חיים משותפים לכיתות ו' עד ח'

    מנהלות.ים, מורות.ים, אנשי חינוך יקרים.ות, ימים לא פשוטים עוברים על כולנו, ימים שמלווים בתחושות רבות, תחושות של כעס, פחד, חששות ובלבול. השסעים הקיימים בחברה הישראלית מתעצמים בימים אלו ומגדילים את הפערים אף יותר. כל אלו מחייבים אותנו לייצר שיח בטוח ופתוח יחד עם התלמידים.ות שלנו, שיח שיאפשר להם.ן לשתף בתחושות שלהם.ן ולקבל כלים להתמודדות. אנו במרכז פרס עושות הרבה כדי להיות בית לשיח מכיל ומכבד עבור כל שותפינו לדרך, לכל העוסקים.ות בקידום חיים משותפים ולאנשי חינוך מכל המסגרות. לכן בהמשך לשיחות והתייעצויות עם בתי הספר, שותפים לעשייה וקולגות פיתחנו שני מערכי שיעור שיסייעו לכם.ן לפתח שיח על המצב עם התלמידים.ות. ראו המשך בקישור עוד

  • מערך פעילות למחנכים כיצד לשוחח עם תלמידים על האירועים האחרונים ה- 13/5/2021

    עוד

  • מערכים בנושא שיח עם בני נוער – תלמידים על המצב בימים האחרונים ה- 13-5-2021

    להלן לינק חיצוני לעזרים שהכינו מעמותת פרסם בנושא ההסלמה בימים האחרונים 13-5-2021 עוד

  • מצגת בנושא כיצד לשוחח עם תלמידים בנושא מבצע שומר חומות של ארגון המעורר

    מצורף בזה מצגת שארגון המעורר הכין עבור אנשי חינך לשיח על המצב ובעיקר על מבצע שומר חומות עוד

  • שיעור חברה מבצע "שומר החומות" יוזמת 'המעורר'

    בשבועות האחרונים אנחנו עדים לגל אלימות הולך וגובר. ארגון 'המעורר' רואים לנכון לפגוש ולשוחח עם התלמידים והתלמידות אפילו מרחוק דרך הזום, בכדי לשאול לשלומם, לפתח שיח אחראי על הנושא. עוד

  • מקרה בוחן: ניתוח החינוך הקולנועי בישראל 1992-2019 על פי מודל חמש הרמות להוראה בגישת הפדגוגיה האקטיביסטית וקידום אזרחות פעילה

    כאן מופיע מקרה בוחן המבוסס על תקציר של מאמר מאת קרן קטקו איילי ומושטה בוקוש' שהתפרסם באנגלית: Ketko, A. K., & Bocoş, M. (2020). Practical Five-Level Model for Activist Pedagogy and Promoting Active Citizenship: Film Study in Israel as a Test Case. Educatia 21(19), 74-85 (עריכה: ד"ר סולי ורד, מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח). זהו החלק של המאמר המתאר בחינת תוכנית לימודי הקולנוע לאור מודל חמש הרמות ליישום פדגוגיה אקטיביסטית וקידום אזרחות פעילה מציגה ניתוח של החינוך הקולנועי משנות ה-90 של המאה ה-20 באמצעות מושג חדשני שנחקר במאה ה-21. ללא הכרות עם המושג וללא מודעות, הותאמו מתווה התוכנית, התכנים, האמצעי והחזון לתיאוריה חדשנית של פדגוגיה אקטיביסטית. עוד

  • חומרים לשימוש עבור יום האישה הבינלאומי נשים מצליחות בחברה הערבית ונשים שמקדמות חיים משותפים

    מתי בפעם האחרונה עסקתם ביום האישה הבינלאומי בנשים מצליחות מהחברה הערבית או בנשים שמקדמות חיים משותפים? נשים ערביות מופלאות שעשו את זה וגם נשים ערביות ויהודיות שפועלות לקדם חיים משותפים. מידי שנה בשמונה במרץ מצוין יום האישה הבינלאומי ברחבי העולם. שלושה היבטים בפועלן של נשים נבחרו לעמוד במרכז יום זה: זיכרון הנשים שפעלו בעבר ופועלות בהווה למען השגת שוויון זכויות, תרומת הנשים למען שלום עולמי והישגיהן של נשים. בחברה הישראלית נשים רבות, יהודיות וערביות, מנהיגות ופורצות דרך, ומשפיעות על החיים הציבוריים בתחומי האזרחות, חינוך, תעסוקה, בריאות כלכלה וחברה. עוד

  • "מחנכים לשינוי" – מאגר מערכים לדיון בנושאים הקשורים לקונפליקטים בחברה הישראלית, לגזענות וליחס ל"אחר".

    האתר מיועד לנשות ואנשי חינוך העובדים עם בני נוער בגילאי חטיבה ותיכון, והרוצים להיות רלוונטיים עבור תלמידיהם. נשות ואנשי החינוך, השואפים להעז ולהוביל דיונים עם התלמידים גם בנושאים טעונים וקונפליקטואליים: נושאים כמו יחסי יהודים-ערבים, מתחים בין דתיים, חרדים וחילוניים, פערים בין אשכנזים למזרחים, היחס לקהילת הלהטב"ק, גזענות כלפי בני העדה האתיופית או אלימות מינית ומגדרית. עוד

  • יום השנה העשרים וארבעה (2019) לציון רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל

    מערך מקיף ומעמיק בנושא יום הזיכרון לרצח רבין שנכתב במסגרת ״המגדלור״ – פרויקט חדש ומשותף לתנועת ״החלוץ״ מבית המדרשה באורנים ו״אידאה״ – מרכז לדמוקרטיה ליברלית עוד

  • הצעה לפעילות בכיתה: יום הזיכרון ליצחק רבין? או יום הזיכרון לרצח יצחק רבין?

    כל שנה מחדש ביום הזיכרון לרצח יצחק רבין עולה השאלה כיצד לציין את היום הזה בבית הספר ובכיתה. נראה שהשאלה מתחילה עוד קודם לגבי שמו של היום הזה: האם זה יום הזיכרון לרבין? או האם זה יום הזיכרון לרצח רבין? כל אחד מהשמות לוקח אותנו למקום אחר: האם אנו רוצות/ים לזכור את האיש עצמו? או האם אנו רוצות/ים לזכור את היום שבו נרצח? עוד

  • ערכות פעילויות חינוכיות ממרכז יצחק רבין

    מחלקת החינוך במרכז יצחק רבין מציעה לקבוצות ולארגונים מהמגזר הציבורי והפרטי, ערכות פעילויות חינוכיות וכן ימי פעילות והעשרה העוסקים במורכבותה של החברה הישראלית ובאתגרים העומדים לפתחה וכן במנהיגות ודילמות של מנהיגים בזירות פעולה שונות, תוך קישור למטרות הקבוצה ותפקידם של חבריה. להלן קישור לערכות הפעילויות החינוכיות באתר מרכז יצחק רבין  עוד

  • מאגר מקורות מידע וחומרים עיוניים ומעשיים לפעילות חינוכית בנושא חינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות

    יש הכרח בטיפוח מתמשך של היחסים בין הקבוצות המרכיבות את החברה בישראל ובהבניית האחדות והחיים המשותפים בה הן כערך חיוני כשלעצמו והן כדי להבטיח את קיומה של מדינת ישראל לדורות. הכרח קיומי זה מחייב גם התמודדות אמיצה עם נגע הגזענות וביעורו. המאגר כולל חומרים עיוניים ומעשיים העוסקים באחדות, חיים משותפים ומניעת גזענות בחברה בכלל ובמדינת ישראל בפרט. במאגר יש נתונים על ההזדמנויות והאתגרים הקיימים בפני החברה בישראל בהווה בדרך למימוש החזון והתקוות; מתוארות פעולות הנדרשות במערכת החינוך לחינוך לאחדות וחיים משותפים ולמניעת גזענות בין כל הקבוצות המרכיבות את החברה בישראל ומשולבים תכניות וכלים לאנשי החינוך ליישומן. כמו כן מוצגים במאגר משרדי הממשלה, יחידות משרד החינוך וגופים וארגונים שונים במגזר השלישי העוסקים בקידום אחדות וחיים משותפים ומניעת גזענות, ומובא בו ההקשר הבין-לאומי והמשפטי בנושאים של זכויות אדם ומניעת גזענות. עוד

  • קישור לחוברת סקירה "פסיפס ישראלי חינוך לאחדות וחיים משותפים ולמניעת גזענות"

    אחד התפקידים המרכזיים של אנשי החינוך הוא לחנך לאחדות וחיים משותפים ולמניעת גזענות. כדי לעמוד במשימה,"הכשרה שיטתית ומחייבת של מנהלים, מורים ועובדי מטה בנושא גזענות, ליצירת אקלים חיובי במסגרת החינוך ולטיפול בדעות קדומות". החוברת שלפניכם נכתבה על רקע דברים אלה. החוברת נועדה לתרום לקידום חינוך, הוראה ולמידה לאחדות וחיים משותפים ולמניעת גזענות. בחוברת מוצגים הבסיס העיוני, נושאים, עקרונות ודרכי פעולה לחינוך לאחדות וחיים משותפים ולמניעת גזענות כחלק מלבת מערכת החינוך וכתהליך עקבי, מקיף ושיטתי לאורך הרצף החינוכי. עוד

  • מערכי שיעור וחומרי מקור בנושא הסכמי השלום שריכזו תנועת שלום עכשיו

    מורות? מורים? הורים לילדים? יש לנו משהו במיוחד בשבילכם. לדור הצעיר שלנו מגיע ללמוד על שלום. הילדות והילדים שלנו לומדים על מלחמות ומפספסים עולם שלם של תקווה. לכבוד 25 שנה להסכם השלום עם ירדן, פעילי ופעילות ״שלום עכשיו״, יצרו אתר המרכז בתוכו מערכי שיעור וחומרי מקור בנושא הסכמי השלום. מוזמנים להכנס לאתר, להעביר את מערכי השיעור ולעודד את בתי הספר ללמד את הילדים שלנו על שלום ותקווה. כל מערכי השיעור והמידע מחכים לכם ממש כאן בקישור עוד

  • יחידות לימוד לחינוך לסובלנות מגיל הגן ועד לפרחי הוראה בעברית ערבית ואנגלית.

    בקישור בהמשך, יש הפניה לאתר שיזמה ליאורה ישראלי וובוא רשימת יחידות לימוד לחינוך לסובלנות. אוסף רב של יחידות לימוד ממקורות שונים. הרוח היא רוח של תפיסת עולם הומניסטית, מיועדות לתלמידים מגיל הגן ועד לסטודנטים במכללות להוראה (מתאימות גם להדרכת צוותי מורים בבתי-ספר). מומלץ לגלול לאורך כל האפשרויות שמציע העמוד. בהצלחה. עוד

  • אין קצת דמוקרטיה – טיפוח תרבות דמוקרטית ואזרחות פעילה

    תכנית לימודים לבתי הספר העל יסודיים, 12 מערכי שיעור וחלק מעשית למטלת הביצוע. עברית . התכנית נבנתה כיחידת העמקה במסגרת לימודי האזרחות וכוללת מערכי פעילות המתאימים למטלת הביצוע. היא משלבת למידה עיונית עם עשייה ובה שלושה מרכיבים מרכזיים: למידת ערכי היסוד הדמוקרטיים, בדיקת מציאות חברתית לאור ערכים, ושינוי חברתי. היחידה מאפשרת לקשר באופן מעשי בין הלימודים התיאורטיים לבין המציאות היומיומית. היא מזמנת אפשרות להכשיר את בני הנוער לפעול כשותפים פעילים בחברה האזרחית. (התכנית הועלתה לאתר משרד החינוך). עוד

  • בשביל הדיאלוג – תכנית להתמודדות עם תופעת הגזענות

    תכנית לימודים לבתי הספר העל יסודיים כוללת 6 מאמרים ו-9 מערכי פעילות. התכנית מציעה דרך חינוכית מעשית להתמודדות עם תופעת הגזענות בחברה הישראלית בכלל, ועם עמדות גזעניות של תלמידים במערכת החינוך, בפרט. היא מתמקדת בארבע סוגיות מרכזיות החיוניות להבנת תופעת הגזענות ולכל אחת מהן מוצעת פעילות אחת או יותר הממחישה אותה ונותנת כלים ראשוניים להתמודדות עמה. (התכנית הועלתה לאתר משרד החינוך). עוד

  • כוחה של מילה – חינוך להגנה על חופש הביטוי ולהתמודדות עם הסתה וגזענות

    תכנית לימודים לבתי הספר העל יסודיים כוללת מאמרים ורקע תיאורטי, 30 מערכי פעילות. התכנית מבקשת להעמיק את הבנת התלמידים בנוגע לחשיבות חופש הביטוי במשטר דמוקרטי מחד, ואת ההבחנות בינו לבין הסתה וביטויים גזעניים מאידך. חשיבות העיסוק החינוכי בסוגיות אלו נובעת לא רק ממקרי הקיצון העולים לסדר היום החברתי, אלא משום שדילמות ושאלות הקשורות לחופש ביטוי וגזענות הן חלק מההוויה היום-יומית של בני הנוער, לאור פעילותם הרבה ברשתות החברתיות. תכנית משותפת של מדרשת אדם והאגודה לזכויות האזרח עוד

  • חומרי הוראה – למידה ומערכים לחינוך לאחדות וחיים משותפים ולמניעת גזענות – מיון לפי שכבות כיתב – מלכה וידיסלבסקי

    למורים ולאנשי חינוך תוכלו לקבל כאן רשימה של נושאים הקשורים לחיים משותפים וקישורים למערכי שיעור וחומרי למידה ועזר להוראה בכיתה ובקבוצות. הטבלא מפרטת את הנושא, הגילאים הרצויים וקישור למערכים. עוד

ספרים מומלצים

  • הספר חינוך במרחבים רב-תרבותיים – מפגשים בין תרבויות בבית הספר ובהכשרת מורים

    הספר חינוך במרחבים רב-תרבותיים – מפגשים בין תרבויות בבית הספר ובהכשרת מורים. עורכים: רחל שגיא, ליאת ביברמן-שלו ויצחק גילת. הספר מזמין את הקורא למסע עשיר ומעניין עם אחרת התופעות המרכזיות במערכת החינוך בישראל: מפגש בין תרבויות שונות המתקיים מגן הילדים עד מוסדות ההשכלה הגבוהה. אסופת המאמרים שלפניכם מציגה אוסף של מחקרים המביאים את קולותיהם של קבוצות תרבותיות שונות בחברה הישראלית אשר נפגשות ביניהן במערכת החינוך.  עוד

  • הספר מרחבים משותפים במערכת החינוך ובאקדמיה

    הספר מרחבים משותפים במערכת החינוך ובאקדמיה עורכים אילנה פאול ובנימין רוני ריינגולד סוקר תכניות חינוכיות לחיים משותפים ומעלה תהיה באשר לעתיד תכניות החינוך הספורדיות, אשר בהעדר מדיניות ברורה ימשיכו לטפטף בשדה החינוכי אך לא יאפשרו פריחה של ערכי שוויון שיתוף ושייכות הנחוצים כל כך במערכת חינוך דמוקרטית עוד

  • מדריך לניהול ארגוני חברה משותפת

    מדריך זה הוא תוצר של מחקר שטח ועבודת שדה של שנים והוא אוצר בתוכו את החכמה,התבונה, הידע והניסיון של מחבריו, דרור איתן, פתחי מרשוד וננסי סטריכמן, כמו גם של מנהלים ומנהלות משותפים/ות של ארגוני חברה משותפת בישראל. המדריך מציף וחושף ברגישות ובכנות את האתגרים הייחודיים הניצבים בפני ארגוני חברה משותפת ומציע דרכים להתמודד עמם. עוד

  • מעמדה של שפת האם בחברה רב-תרבותית

    שפת אם היא מרכיב חשוב ביותר בזהותו של האדם. שימוש בשפת האם מהווה עבור המשתמשים בה הכרה בזהותם הייחודית והוא מבטיח ביטוי חופשי ורחב. עוד

פודקסטים מומלצים

  • הדיואן של אינגה גל – תוכנית פודקאסטים מוזיקאלית

    הדיואן של אינגה גל – תוכנית שיצרה ומנחה אינגה גל מדורסקי, מזרחנית ופעילה חברתית ברדיו הפתוחה, התחנה הסטודנטיאלית של האוניברסיטה הפתוחה. לפני שנה בדיוק התוכנית עלתה לאוויר בעזרתו של המנטור גיל מטוס (כאן 88) במטרה להנגיש לישראלים מוזיקה של תוניס, מצרים, תימן, עראק, מרוקו, יוון, תורכיה,לבנון ועוד, הלהיטים הקלאסיים והיצירות שמושמעות היום בברים של מזרח התיכון, והסיפורים שמאחורי המבצעים. אינגה גל עלתה בגיל 16 מרוסיה, גדלה במשפחה של מוסיקאים וכבר מגיל צבא החלה לחקור ולהתעמק במוסיקה של צפון אפריקה ומזרח התיכון. במקביל, היא חוקרת את התנועה הלאומית הפלסטינית על מוסדותיה בעת החדשה. עוד

  • הפודקסטים של שתיל

    מאגר הפודקסטים של עמותת שתי"ל עוד

מאמר דעה בנושא חיים משותפים

  • דיאלוג דרך קולנוע – תהליך הפקתם של סרטים דו לאומיים ותרומתם לחינוך לחיים משותפים – ד"ר איבנה רטנר

    המאמר "דיאלוג דרך קולנוע – תהליך הפקתם של סרטים דו לאומיים ותרומתם לחינוך לחיים משותפים." עוסק בתהליך החינוכי של הפגישה,הפקה ויצירה דו לאומית ומתבסס על גישות תיאורטיות שונות להפגש קבוצות בקונפליקט: גישת המגע,הגישה הנרטיבית, וגישת האנתרופולוגיה החזותית. עוד

  • חינוך ראוי לישראל

    זהו אוסף ניירות עמדה של חברי המועצה הלאו עוד

  • מדריך לניהול ארגוני חברה משותפת

    מדריך זה הוא תוצר של מחקר שטח ועבודת שדה של שנים והוא אוצר בתוכו את החכמה,התבונה, הידע והניסיון של מחבריו, דרור איתן, פתחי מרשוד וננסי סטריכמן, כמו גם של מנהלים ומנהלות משותפים/ות של ארגוני חברה משותפת בישראל. המדריך מציף וחושף ברגישות ובכנות את האתגרים הייחודיים הניצבים בפני ארגוני חברה משותפת ומציע דרכים להתמודד עמם. עוד

  • מאמר דעה – יהושע רץ – שוליית הקוסם: השיטפונות שאחרי ז'בוטינסקי ובגין

    שוליית הקוסם: השיטפונות שאחרי ז'בוטינסקי עוד

סרטים מומלצים

  • "את ואני" 15' רולה נסיר ויעל פלטי- יהב

    שתי נשים שבחרו במקום הכי פוליטי לעסוק באישי ולא בפוליטי, במשפחתי ולא בלאומי, בחלומות, בשאיפות, בעבר שהיה להן ובמה שעתיד לבוא. האמנם אפשרי? הסרט הופק במסגרת תכנית הלימודים: מדריכי דיאלוג דרך הקולנוע, במכללת אורנים עוד

  • צד בצד 19' ג'ודי הרבשטיין, ניירה נק'ולא שחאדה

    ג'ודי וניירה, ישראלית יהודייה וערביה נוצרייה יוצאות להכיר האחת לשנייה שתי נשים משמעותיות מאד בחייהן: איכרם נק'ולא, עו"ד לענייני פליטים, שחיה ברמאללה ועובדת בשייח ג'ראח ומיכל פלג סופרת ואקטיביסטית. הסרט הופק במסגרת תכנית הלימודים: מדריכי דיאלוג דרך הקולנוע, במכללת אורנים. עוד

  • חביבה 18' מרווה עתאמנה ג'אנם ומיטל צמוחי מרגלית

    המפגשים בין מרווה ומיטל, נשים, נשואות, אימהות, מורות לקולנוע ותקשורת מחברים את האישי והפוליטי ומעלים סוגיות וביקורות פנים חברתיות. הסרט הופק במסגרת תכנית הלימודים: מדריכי דיאלוג דרך הקולנוע, במכללת אורנים עוד