בשנים האחרונות אני חוקרת פדגוגיה אקטיביסטית כגישה חינוכית שמקדמת שינוי חברתי בפועל בכיתה ומחוצה לה. כתבתי פה כיצד נחשפתי לרעיון לחקור פדגוגיה אקטיביסטית והקשר של העשייה החינוכית שלי כמורה ובתפקידים שונים בחינוך לבין המיזם שייסדתי פה את האתר חיים משותפים משנת 2016.

רציתי לשתף אתכם.ן שהמאמר שהתפרסם בנוגע למודל חמש הרמות להטמעת הגישה של הפדגוגיה האקטיביסטית בכיתה, ונמצא כאן בתקציר בשלוש שפות, הפך להיות מאד פופולרי בקרב מרצים לחינוך העוסקים בתחומים דומים במכללות. ואני רואה הרבה כניסות למאמר ואף צירוף הפניה אליו  (בערבית, אנגלית ועברית) בסילבוסים של קורסים בנושאים המתקשרים לקידום דמוקרטיה ואזרחות פעילה. זה נושא שעבורי הוא מהותי בחינוך. מזכירה לכם שכאשר הצטרפתי למפגש עם פרופ' אנדריאס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך של OECD – ה – Organisation for Economic Co-operation and Development הבנתי שהנושא של קידום ערכים מקדמי זכויות אדם, צדק חברתי ושינוי סוציו-פוליטי לא נדונים כיעדים ברורים ב-OECD. תוכלו לקרוא כאן על המפגש המעניין שהתקיים בחסות מכון טאוב לחקר מדיניות החינוך ובעיקר מה היה חסר בו… ועד כמה נחוץ לקדם חינוך לאקטיבזם היום בקרב בני הנוער.

אף בשעה זאת עולים נושאים חברתיים פוליטיים משמעותיים בהקשר מקומי למשל  השמעת קולם של אנשי הנגב, בכנס חירום יהודי-ערבי שהתקיים השבוע בנושא "אנחנו הנגב" וקריאה לעתיד משותף וגינוי הטרור, או בהקשר הגלובלי למשל, צעדת אלפי בני הנוער שדואגים לעתיד בהיבטי שינוי האקלים ומלחמת רוסיה – אוקראינה. וזאת הסיבה שעיסוק בנושא החינוך לאקטיביזם הוא כל כך רלוונטי וחשוב ואולי נותן תקווה דרך החינוך לשנות עולם.

  

בנוסף לפיתוח מקצועי של מורות ומורים לכל תחומי הדעת להתמקצעות בהוראה באמצעות גישת הפדגוגיה האקטיביסטית, לאחרונה התפרסמו מספר מאמרים שלי שמעמיקים בנושא מזוויות שונות וחשבתי שיכול לעניין אתכם ההתפתחות בנושא בישראל מאחר ועד כמה שידוע לי התחום של פדגוגיה אקטיביסטית בישראל עדיין לא מפותח דיו. לכן אכתוב כמה מילים על כל מאמר, ואם תרצו תוכלו ללחוץ על הקישור ולקרוא את כולו.

בעברית התפרסמו שני מאמרים דרך מכון מופ"ת – המכון הארצי למחקר ולפיתוח בהכשרת מורים ובחינוך, אשר מקדם שינוי מערכתי ומשפיע במערכת החינוך הישראלית. בכתב העת האקדמי של המכון, כתב עת דפים התפרסם מאמר המתאר לראשונה באופן רשמי את חלוצות חינוך לימודי הקולנוע והתקשורת בישראל והזיקה שלהן לפדגוגיה אקטיביסטית עוד לפני שהכירו את המונח, מאמר על המשגה מחודשת ובו בנוסף תרומה משמעותית לקידום נשים במרחב החלוצי. כאשר גיליון 77 של כתב העת דפים, יתפרסם כולו, הוא יעסוק בנושא חלוצות החינוך בישראל, הגיליון עדיין לא התפרסם, אך מספר מאמרים כבר עלו לאוויר ביניהם גם המאמר הזה פה בקישור הדן במושג פדגוגיה אקטיביסטית ומראה כיצד חלוצות לימודי הקולנוע בישראל קדמו ערכים דמוקרטיים ליברליים המקדמים פעולה ממשית במרחב הקהילתי חברתי באמצעות הפקת סרטים. מצורף פה תמונה של דורית באלין חלוצת לימודי הקולנוע והתקשורת בישראל מתוך הריאיון עמה עבור כתיבת המאמר (קיץ 2019).

מאמר נוסף בעברית התפרסם בבטאון מכון מופ"ת – במת דיון. המיקוד בו הוא נושא הוראת אוריינות המדיה והזיקה שלה לפדגוגיה אקטיביסטית. מטרת המאמר לתאר את גישתם של מורי המדיה לתפקידם כסוכני שינוי חברתיים.  מתואר בו מחקר שהשתתפו בו 235 מורות ומורים לתחומי דעת שונים, והוא בודק את הזיקה של מורי מדיה לחמישה היבטים של הפדגוגיה האקטיביסטית – ידע, תפיסות, עמדות, התנהגויות ויישום, בהשוואה לזיקה של מורים למקצועות אחרים – מדעי הרוח והחברה, מדעים מדויקים, שפות ועוד. המונח לימודי אוריינות מדיה ביקורתית מוכר אך המאמר מחדש ומציע – לראשונה – להטמיע את הוספת האקטיביזם למונח המוכר וליצור מונח חדש: לימודי אוריינות מדיה ביקורתית אקטיביסטית (Activist Critical Media Literacy, ACML).

באנגלית בכתבי-עת וחוברות כנסים בינלאומיים התפרסמו שלושה מאמרים בנושא פדגוגיה אקטיביסטית. הראשון מתאר את מודל חמש הרמות וכתבתי על כך כאמור כאן בעבר. השני מתאר את הצורך בכתיבת מודל פרקטי להטמעת לימודי חינוך אקטיביסטי באמצעות גישת הפדגוגיה האקטיביסטית. והאחרון הוא מאמר מחקר שמלמד על פיתוח שאלון שנוצר במטרה ראשונית עבור מחקר כמותי, שעד כמה שידוע לי עדיין לא נעשה בנושא של הוראת פדגוגיה אקטיביסטית למורות ולמורים. הוא מעניין כי הוא מלמד על כלי מתודי שניתן להשתמש בו למטרות נוספות. אפשר למשל, לבדוק דרכו שאלות מרתקות על חינוך אקטיביסטי בנושאים שונים, למשל, כוונות התנהגויות בכיתה לחינוך לאקטיביזם חברתי פוליטי, או עמדות כלפי חינוך אקטיביסטי לקידום אג'נדות שונות ליברליות ומתקדמות וגם דרכים ליישום והאם אכן מתקיים יישום של ערכים אקטיביסטיים בחינוך כמו כן האם ניתן לראות קשר בין כל מיני פעילויות שמתקיימות בבית ספר, למשל – הפסקה, טיול שנתי לבין חינוך לאקטיביזם?

אסיים בשאלה לכם ולכן – כיצד אתן ואתם רואים את הפדגוגיה האקטיביסטית?  האם נחוץ חינוך לאקטיביזם? האם עדיין המונח עמום ודרוש מאמר הדן במונח עצמו כדי למפות ולהבין אותו טוב יותר?

מקורות

קטקו-איילי, ק. (2022), הוראת אוריינות המדיה והזיקה שלה לפדגוגיה אקטיביסטית, במת דיון 68.

קטקו-איילי, ק. (2022), ניתוח של לימודי הקולנוע והתקשורת בישראל לפי הפדגוגיה האקטיביסטית: המשָׂגה מחודשת למעשי החלוצות הלגה קלר ודורית באלין. דפים 77, 9-28.

קטקו-איילי, ק. (יוני, 2022), פדגוגיה אקטיביסטית, לקסי קיי 17, 4-8.

Ketko-Ayali, K., & Bocoş, M. (2020). Practical Five-Level Model for Activist Pedagogy and Promoting Active Citizenship: Film Study in Israel as a Test Case. Educatia 21, (19), 74-83. https://doi.org/10.24193/ed21.2020.19.09

Ketko-Ayali K., & Bocoş, M. (2021). A Model to Promote Active Citizenship and Activist Pedagogy (ACAP) in High School Teaching. In I. Albulescu, & C. Stan (Eds.), Education, Reflection, Development – ERD 2020, vol 104. European Proceedings of Social and Behavioural Sciences (pp. 10-22).

https://doi.org/10.15405/epsbs.2021.03.02.2

Ketko-Ayali K., & Bocoş, M. (2022). Developing A Questionnaire for Active Citizenship and Activist Pedagogy. In I. Albulescu, & C. Stan (Eds.), Education, Reflection, Development – ERD 2021, vol 2. European Proceedings of Educational Sciences (pp. 555-563). European Publisher.  https://doi.org/10.15405/epes.22032.56

Ketko-Ayali K., (2022), Teaching Media Literacy and Its Affinity to Activist Pedagogy, Discussion Forum 68. (Hebrew)
Ketko-Ayali K., (2022), Analysis of Film and Media Studies in Israel according to activist pedagogy: Reconceptualization of the contribution of pioneers Helga Keller and Dorit Ballin. Dapim 77, 9-28. (Hebrew)