אמנות היא דרך מיוחדת לחבר בין תרבויות. המרכז המשותף לאמנות –גבעת חביבה מאמין שאמנות היא גם דרך להתפתחות, ביטוי, שחרור, חיבור והכי חשוב – קיצור דרך אל התודעה והיכולת לשנות אותה. ביכולתה של האמנות לחצוב מעבר לאבני הלוגיקה, השכל והקבעונות, לזעזע, ליצור חוויה שתצרב בגוף ובתודעה וכתוצאה מכך לשנות, באמת לשנות מציאות. ענת לידרור מנהלת המרכז לאמנות בגבעת חביבה, ב-5 שנים האחרונות מספרת שהמרכז מוביל תפיסה זו באמצעות הפרויקטים במרכז. אחת התוכניות בתחום הצילום תפסה את עיני. שם התוכנית נקראת, מבט חדש – תכנית צילום משותפת למורים יהודים וערבים. התוכנית במרכז המשותף לאמנות החלה לפעול ב- 2019 . התכנית נבנתה על תפיסת ההשראה, הלמידה והחוויה ממקור ראשון בכל הרבדים והתפתחות אישית, בצמדים (יהודי ערבי) ובקבוצה בתחום הצילום כמובן. התכנית מאד מגוונת, ממפגשי קבוצה לעבודה ביחד בצמדים. תוך כדי ההתפתחות בתחום הצילום מתקיימת גם הכרות תרבותית ונוצר שיח פתוח וכנה.
מורים ערבים ויהודים עוברים תכנית משותפת המבוססת על שני תכנים מרתקים: צילום וחברה משותפת. הלמידה מתרחשת כקבוצה, עם דגש על משימות צילום למשל, של זוגות משתי החברות. ענת משתפת שהמעניין בתוכנית הזאת שלאט לאט נוצרת גם קבוצה שמתפתחת ביחד ובד בבד מתקיימת גם התפתחות אישית אינדווידואלית.
עוד מספרת ענת שקהל היעד של המורים והמורות נבחרו כי הם בעצמם מתפקדים כמחנכים אחרים. כל התהליך שהם עוברים כקבוצה משותפת עם המצלמה, מצדיק את השם שנתנו לתוכנית – "מבט חדש". המבט החדש שחווים המורים והמורות תוך כדי התנסות, משפיע על תהליך ההוראה שלהם. הפעילות היצירתית צילומית בעיקר בצמדים יהודים וערבים פותחת את התודעה והחשיבה ומראה עד כמה כולנו בתת המודע שלנו נשענים על מה שחונכנו. תפיסות קדומות והנחות בלתי מבוססת. התהליך היצירתי מקדם שחרור מהתפיסות המקובעות. כאשר מנסים לצלם מזוויות שונות וחדשות. כאשר מתארחים האחד אצל השני או מבקרים ביחד במוזיאון. פתאום כל הראייה יכולה להשתנות. ענת מוסיפה: "המוח רואה אחרת, את מה שהוא רגיל לראות באופן מסוים. זה מפתח את התודעה. שובר את האוטומט שבנו. משנה את ההרגלים. בתוכנית גם נחשפים לצלמים מן הארץ והעולם, מבקרים בתערוכות, מכירים אחד את השני, יוצרים במשותף דרך צילום, ואפילו דנים ברעיונות ליצירת מציאות חדשה דרך חינוך."
המנחות הם גם כן צמד – רולה נסיר ועדי בצלאל
רולה היא מורה לתקשורת וקולנוע, ומנחת קבוצות דיאלוג. היא בעלת תואר ראשון בתקשורת ותעודת הוראה, ותואר שני במשא ומתן וקבלת החלטות. מלווה תלמידים בהפקת סרטים תיעודיים, מדריכה ומנחה קבוצות דיאלוג במסגרות שונות. ועדי צלמת וציירת. הציגה בתערוכות רבות (ביניהן: בבית האמנים בירושלים, בגלריה אלפרד, בבית האמנים בתל אביב, במוזיאון חיפה ועוד. כמו כן בתערוכות קבוצתיות ובפסטיבלים שונים). זכתה בפרס אמן מורה, בשהות אמן בקריית האמנים הסיטה בפריז מטעם משרד התרבות 2017 מאמינה בחיים משותפים ובצילום כשפה אוניברסלית. המנחות משתפות שהנחיית התוכנית ממלאת אותם באנרגיה. "במקום לדבר על זה אנחנו עושות את זה…".
על התוכנית משתפות משתתפות לשעבר, למשל נאזיה אמרה "מעולם לא הייתי בבית יהודי; הפעם הראשונה הייתה מפחידה. אני פוגשת יהודים אצל הרופא ובסופרמרקט, אבל אנחנו אף פעם לא מדברים בינינו". ונעמי אמרה "אתם אולי לא כאלו אך, אני קישרתי ערבים להתקפות ולמלחמה." בתכנית הזו הן הכירו, וגילו שיש להם הרבה מן המשותף. המפגש הבין תרבותי לאורך הזמן גורם להיפתח דרך היצירה. המשתתפים משתפים תמונות שלעיתים מייצגות או מעלות גם רגעים אינטימיים למשל, דילמה במשפחה, שיחות מלב אל לב. בנוסף נאזיה סיפרה "אחת המורות צילמה את המיטה שלה והעלתה נושא מעניין לשיחה. הכל קורה כאן, היא שיתפה את הקבוצה. אם אתה מסתכל על נשים ערביות, חרדיות, מסורתיות הן לבושות סגורות מאוד, הכל סגור אבל אני למדתי שהם בעצם מאוד פתוחים. למרות שאנחנו חיים וגרים אחד ליד השני פיזית, אנחנו זרים זה לזה",
רולה ועדי אמרו שהתכנית המיוחדת הזאת היא תהליך שבסופו מטרתנו לתת למורים כלים מספקים בצילום מחד ומאידך זוהי גם התנסות שגורמת להם להשפיע מאוחר יותר גם על התלמידים שלהם וגם על צוות המורים שבסביבתם, על המשפחה ועל הסביבה כולה. כמו כן, זה גם יכול לחזק אותם בדרך החדשה שבחרו, של חיים משותפים, יכול גם למלא ולתת להם רשת פוטנציאלית של עשייה משותפת. ואגב נותרו כמה מקומות אחרונים לתוכנית שנפתחת ביום ראשון ה- 21/2/2021 כאן בקישור הפרטים.