"בסוד שיח"- שני עשורים ושני כנסים מדעיים

מאת: דובי הדרי

מילות מפתח: כנס. תיאוריות דיאלוג. מתודולוגיות דיאלוג. פסיכואנליזה, הנחיית קבוצות, יחסי קבוצות


כנס התנסותי לעומת כנס מדעי

מאז הקמתה נוהגת העמותה לקיים בכל שנה כנס שנתי, שהיה רובו ככולו כנס התנסותי אשר הלמידה בו הייתה בעיקר מתוך ה"כאן ועכשיו". המודל המרכזי ששימש לנו השראה היה מודל יחסי הקבוצות של טוויסטוק באנגליה וכן של IFSI- הפורום הבינלאומי לחדשנות חברתית, הממוקם בפריז, בניהולו של ד"ר דוד גוטמן.

סדנת יחסי קבוצות (Group Relations) מהווה ארגון למידה זמני שמתקיים במשך קיום הסדנה. במקור, ההנחה היא שתהליכים המתרחשים בסדנה מייצגים מה שקורה בארגונים בחיי היומיום, ולכן יכולים המשתתפים להתנסות בתהליכים אלה ולהבין מה קורה להם בבית ובמקומות העבודה.

לצורך הלמידה של "בסוד שיח", העוסקת בדיאלוג בין קבוצות קונפליקט בחברה, היה צריך לשנות כמה מרכיבים:

  1. החשיבה הבסיסית הייתה ונשארה תפיסה מערכתית. כלומר- כל המשתתפים שותפים לאותה מערכת –המוגדרת על פי גבולותיה. למשל: "שלום עכשיו" ו"גוש אמונים" שותפים למערכת שנקראת "יהודים" או "ישראליים" . (בשנות התשעים היה דיאלוג בין שתי התנועות הללו).
  2. המשימה המרכזית והסטינג נגזרו מן המשימה המרכזית של "בסוד שיח" כלומר: קידום דיאלוג בין קבוצות מסוכסכות בחברה הישראלית.
  3. לאור זאת, בנינו כמה דגשים, שבעיקרי שבהם המשתתפים מזוהים ונרשמים לכנס על פי עמדותיהם.
  4. הלמידה המרכזית נועדה לאפשר למשתתפים להתנסות בתהליכים חברתיים מודעים ולא מודעים המתרחשים בין קבוצות ובתוך כל קבוצה. כלומר: דרך ההתנסות בפורומים שונים – קבוצה גדולה, קבוצות למידה קטנות, אירוע מערכתי ועוד – הזדמן למשתתפים להתנסות במצבי דיאלוג שונים, מן ההמוני ביותר ועד לאינטימי ביותר.
  5. לעמותת "בסוד שיח" שלוש הנחות יסוד המאפיינות את תפיסת עולמה:
    א. בבסיס העמדות וההתנהגויות של קבוצות שונות קיימים תהליכים לא מודעים הנובעים מתפיסות, אמונות, צרכים ורגשות אנושיים אשר חלקם גלויים וחלקם סמויים.
    ב. קיומן של דעות ואידיאולוגיות שונות ואף מנוגדות בחברה הוא אפשרי ורצוי, בהיותו מעודד התפתחות והפריה הדדית במציאות משברית.
    ג. כל שלם מורכב מניגודים, ובהיות השלם יצירה דינמית חיה, אפשרי קיום דיאלוג פנימי בין מרכיביו השונים.

להבדיל מהכנס ההתנסותי שהיווה, כאמור, מרחב להתנסויות שונות במפגש עם "האחים" השותפים לאותה מערכת, ("כי אנשים אחים אנחנו" היה המוטו של הכנסים הראשונים) הכנס המדעי עסק יותר בחוויות, התנסויות ודיאלוגים המבוססים רובם כולם על מגוון מקורות ללמידה:

  • קוגניטיבי: הרצאות, פלקטים ומאמרים- המעמיקים ומרחיבים את הידע התיאורטי
  • התנסותי- מיני סדנאות, של תוכן-תהליך על נושאים הקשורים לכנס.
  • שילובים שונים של השניים.

הכנס המדעי הראשון

במהלך שנות קיומה, ניהלה "בסוד שיח" שני כנסים מדעיים ובין-לאומיים: הראשון נערך לציון עשר שנות קיומה של העמותה ב 2003 (התמונות כאן הן מכנס זה) והשני נערך שבע שנים מאוחר יותר- בקיץ שנת 2010.

הרעיון המרכזי מאחורי שני הכנסים היה כפול:

  • פתיחת העמותה וחבריה לעולם הרחב: לחידושים בתחום הקבוצות והדיאלוג, התחברות לעשייה הדיאלוגית במקומות שונים בעולם ובעיקר, העשרת הרפרטואר במודלים מעניינים של פתרון סכסוכים ושל עבודה תהליכית בין קטבים.
  • חשיפת העמותה בפני גורמים מקצועיים בארץ ובעולם כדי לזכות בתשומת לב הגופים המקצועיים הרלוונטיים בעולם.

הכנס המדעי הראשון נקרא: "מחכים למשיח במגדל בבל? אתגרי הדיאלוג בתוך מאבק בין זהויות". (באנגלית השם היה: "מחכים לגודו במגדל בבל").

שם הכנס בא לבטא הן את הגאווה על כך שהחזקנו מעמד עשר שנים וכן על כך שיש לנו מה להציע לעולם. מצד שני, השם גם מבטא תסכול רב על כך שהשסעים והאלימות במאבק בין הקטבים לא נרגעו ולכן הציפייה לפיוס ולשלום בחברה היהודית כאן ובוודאי ביחסים עם החברה הפלסטינאית דומים לציפייה למשיח או לגודו במחזה של סמואל בקט.

הכנס נוהל על ידי דובי הדרי ולצידו עסקו בבנייתו:
רים שפירא, סגנית יו"ר וכן: ד"ר חגי אגמון-שניר, טובה אורבוך, שי בן יוסף, ורדה זילברברג, אחמד חיג'אזי, דנה ליברמן וחליל סבית
וחברי הוועדה המדעית: פרופ' יונה רוזנפלד, יו"ר וכן: מירה ארליך-גינור, דינה גולדברג, פרופ' דוד גוטמן (צרפת), ד"ר חיים וינברג, ד"ר מיה כהנוב
בלט בנוכחותו ברנדן דדי, שנפטר בינתיים, אשר עסק שנים רבות בתווך בין הממשלה הבריטית ל IRA (המחתרת האירית), תוך סכנת חיים רבה לו ולמשפחתו. הוא שיתף את הנוכחים בחוויות מהתקופה הזו ונעשה נסיון ללמוד מכאן לקחים לגבי הסכסוך היהודי-פלסטינאי.

דוגמה לחלק מההרצאות הבינלאומיות :

  • Brendan Duddy, Ireland: “You Never Give Up –Thoughts on the Implication of the Twenty-Five Years of Work in Northern Ireland to the Israeli-Palestinian Conflict"
  • Teresa von Sommaruga Howard, London: "Dialogue in situations of conflict: Possible or impossible?"
  • David Gutmann, France: The Dialogue of lacks.

פרופ' דוד גוטמן ברנדן דדי עם פרופ' יונה רוזנפלד
תרזה הווארד וברנדן דדי (במרכז) יחד עם ורדה כהן-פרנקנטל ואבנר הרמתי

כמו כן השתתפו: הסופר סמי מיכאל, המשורר קובי וינר יחד עם חסן אגבריה, אושרת מזרחי שפירא וסאיד תלי, אריאלה שביד, ד"ר יהודה לנקרי, עמי איילון, מירה ארליך-גינור, ד"ר חגי אגמון שניר, נורית גורן וסמדר בן אשר, אורי לוין, הרב יובל שרלו, ד"ר חיים וינברג ועוד רבים וטובים- מהעמותה ומחוצה לה.

לכנס היו מספר פרקים:

  1. מגדל בבל בכנס: כאן רוכזו ההרצאות והסדנאות של האורחים מחו"ל.
  2. האמנות במגדל בבל- הרצאות וסדנאות על האמנות כשפה בשירות הדיאלוג
  3. האם מחכים למשיח? מגוון דיווחים, הרצאות, סדנאות והתנסויות על נושאי דיאלוג וזהויות מהארץ ומסביבתה
  4. "בסוד שיח" מגלה סודות: מגוון הרצאות, סדנאות והתנסויות אודות פעילות עמותת "בסוד שיח" במהלך העשור: תיאורי פרוייקטים, פיתוחים תיאורטיים והנחיית קבוצות הדרכה בדיאלוג.
  5. עשור ל"בסוד שיח" – עשר שנות דיאלוג על פני קווי השבר של החברה הישראלית.

לאחר עשר שנות פעילות, בהן עסקנו בפיתוח כלי דיאלוג וכלים בהנחיית קבוצות דיאלוג, בייזום ובביצוע פרוייקטים חברתיים, בניהול דיאלוגים על קווי השבר של החברה הישראלית – מייסדי העמותה וחבריה הציגו מגוון של עבודות, סדנאות, כנסים ופיתוחים תיאורטיים שפותחו במהלך העשור.

  

חברי העמותה מציגים: אבי ברמן, דב הדרי, רותי דואק ומרים שפירא. עמי פרגו גופר (משמאל)

במהלך עשר השנים, חברי העמותה פיתחו מודלים רבים ומגוונים של התערבות קהילתית, של הנחיית קבוצות רב תרבותיות ושל קבוצות קונפליקט. העמותה החלה את דרכה בכנסים רבי משתתפים שהכילו משתתפים מהימין ומהשמאל, דתיים וחילוניים. אז – היה זה חידוש. הצלחתם פתחה את הדרך לשאר הפרוייקטים והמודלים. במושב זה הודגמו ונידונו מספר מודלים להנחיית קבוצות דיאלוג. בכל קבוצת הדרכה הוצג מודל מסוים על ידי המנחה או המנחים שפיתחו את המודל והפעילו אותו בשטח. כך למשל הודגם מודל של עבודה עם קהילה שנעשה בחלקו באמצעות עבודה עם טקסטים או מודל אחר שפותח לעבודה עם מנהיגות ונציגות של דתיים וחילוניים בקהילה חילונית ועוד. המפגשים התקיימו בקבוצות הדרכה קטנות במקביל.

"מרחב הדיאלוג": מגוון סדנאות, התנסויות והנחיית קבוצות דיאלוג, ביניהן:

  • ד"ר רובי פרידמן: "סיפור החלום כבקשת הקלה וכהשפעה על יחסים : התפקיד הבין אישי של עיבוד קטבים דרך חלום כהזדמנות ייחודית להתמודד עם עמדות קיצוניות".
  • ורדה זילברברג ומרים שפירא: סדנא זוגית למשתתפים ובני/בנות זוגם: "אני את/ה ו"בסוד שיח".
  • גדעון הדרי: "The effects of the Intifada on peace negotiations and on hopes for resolution of conflict-A psychoanalytic perspective".
  • David Gutmann, Adib Jarrar, Jean-Francois Millat, Jacqueline Ternier David: "Godot is here…So what?" An Experiential Workshop.


דיון: מזווית ראיה של מנהל הכנס:

בהתבוננות לאחור, נראה שתכני הכנס כבר לא אקטואליים, השמאל הפך לאובייקט שנוא והימין לנחלת הרוב. היחסים בין השמאל לימין כמעט לא מדוברים. הייתה אז תקווה גדולה, שכבתה עם השנים. הרבה מן האנרגיה ששררה אז בכוון הדברות ודיאלוגים הן עם הפלסטינאים והן בין הימין והשמאל "התאדתה" ומה שנשאר ממנה הם גחלים מעטים בלבד.

האם זה היה כנס מדעי? לא הוצגו בו מחקרים אמפיריים, לא מחקרי שדה, לא הושוו קבוצות ניסוי לעומת קבוצות ביקורת אבל הוצגו שיטות עבודה, קבוצות התנסותיות וחוויותיות, הודגמו מתודות שונות של דיאלוג בתחומים רבים ומגוונים. ממרחק זה של השנים ניתן לחוש בעושר התוסס של היצירתיות ושל האפשרויות שנוסו – חלקן בהצלחה וחלקן לא. הייתה שם רוח צעירה ונועזת שמשכה אליה גם אנשי מקצוע מחו"ל.

הכנס המדעי הבינלאומי השני של עמותת "בסוד שיח"

הכנס המדעי השני של "בסוד שיח", נולד להערכתנו, משום שחל שינוי בתפיסת הקונפליקט המרכזי בחברה: מהקונפליקט הפנים-יהודי לקונפליקט היהודי-פלסטינאי . אם הכנס המדעי הראשון של "בסוד שיח", עסק בעיקר בהבנה תיאורטית ויישומית של מאפייני הדיאלוג בין "אחים", כלומר דיאלוג בתוך "השלם" היהודי הרי שהכנס השני כבר עסק ברובו הגדול ביחסים שבין היהודים לפלסטינאים בארץ ישראל, קרי "השלם" הישראלי.

גם בכנס זה באה לידי ביטוי האמונה שדיאלוג המתחולל בתוך כותלי מיכל כמו הכנס – יכול להניב מפגש פורה . שמו של הכנס, "כשאובייקט הופך לסובייקט", לקוח מתוך התפיסה האינטר-סובייקטיבית האנליטית (הגישה ההתייחסותית) בדבר יחסי אובייקט-סובייקט.

המודל ההתייחסותי נמנע מן הקשר הסמכותי, ומעדיף את הקשר הדו עיני בלשונו של ביון. כל צד בדיאלוג אינו רק צופה או חוקר אלא משתתף פעיל ומשפיע בקשר הטיפולי או הדיאלוגי. 

הנחת העבודה בכנס היא התשובה לשאלה – מה צריך לקרות על מנת להפוך את החוויה במפגש הדיאלוגי לכזה שבו תקרה התמרה ביחסים: משני אובייקטים המהווים כר נרחב להשלכות , לשני סובייקטים ואולי גם ל"שלישי האנליטי" שיכול להיווצר ביניהן.

הכנס התקיים ב-2010, נבנה בשיתוף עם העמותה הישראלית להנחייה ולטיפול קבוצתי ונקרא: כשאובייקט הופך לסובייקט -דיאלוג כמחולל התמרה -מעבר מתאוריות יחסי אוביקט, לתאוריות אינטר-סוביקטיביות, כבסיס מקצועי רב תחומי לעבודת הדיאלוג.

הכנס נוהל שוב על ידי דובי הדרי ולצידו פעלה ועדת כנס שכללה את: מרים שפירא – יו"ר הוועדה המדעית וכן את: תמי אלעד, אריאלה ברזל, נעמי דטנר, מישאל חירורג, דר' מייק טפליץ, דר' יוסי טריאסט , עדה מאיר, ד"ר גילה עופר , חוה קדוש , סאיד תלי, אירית רווה – יו"ר ועדת התפעול.

החלק הראשון נקרא: "קבלת פנים"

המרחב הדיאלוגי בין אובייקט לסובייקט: דיאלוג עם ה"אחר" בפילוסופיה, בדת, באמנות ועוד.

הפתיחה בוצעה בידי האמן הקולי – פרד ג'ונסון: TUNING UP AND TUNING IN. גם בערב נערך מעין דיאלוג מוסיקלי בין דתי: עם פרד ג'ונסון ושייח' ע'סאן מנסרה. הלווי הקולי ברקע של הכנס נתן אוירה של החזקה בערוץ אחר, לא מילולי, שהוא מעבר לחוית הדיאלוג המקובלת.

עם זאת, התקיימו כמובן הרצאות רבות במליאה וגם במושבים מקבילים. לדוגמא:

  • דר' שי פרוגל – הולדת הסובייקט.
  • הרב דניאל אפשטיין- מדיא-לוגוס לדו שיח בהגותו של לווינס
  • מירה ארליך-גינור: "שד של דמעות, שד של רעל"- על סדנאות בין גרמנים לישראלים.
  • הרב דניאל אפשטיין ודר' יהודה פרנקל: חברותא תלמודית: על הקושי לדבר בגובה העיניים.
  • דר' דנה אמיר: על העד המופנם, או על פונקצית העד בנפש-הדגמה דרך תיאור מקרה ודרך עיון ביצירה "מחכים לגודו" של סמואל בקט
  • דר' ג'ון שלפוברסקי, לונדון, CONCENTRIC CIRCLES OF INJURY- THE DISCOVERY OF OTHERS THROUGH DISCOURSE IN GROUP ANALYSIS
  • פרופ'. זלי גורביץ: "גבול השיחה"
  • "A CEREMONY OF REMEMBRANCE" אריאלה ברזל עם אורחים: דר' עומר ראיס, רב נעמה קלמן, רב לוי ויימן– קלמן, הכומר רוברט צ'ייס, אליהו מק'לין
  • מושבים מקבילים להצגת עבודות דיאלוג שונות, בעיקר של חברי "בסוד שיח": רותי דואק ועדה מאיר, אשר שלאין, טל שוורץ, דר' רמי בן ישי וראג'ה בדרן, יפי שפירר, דר' גיא אור, טובה אורבוך ואבנר הרמתי, מרים שפירא ודר' ברוך עובדיה.

במהלך הכנס התקימו גם קבוצות למידה קטנות והתנסותיות. האירוע נקרא: SLG – Subject Learning Groups, קבוצות למידה התנסותיות של סובייקטים.

היום השני בכנס נקרא: "פנים מול פנים"

המרחב הדיאלוגי בין האובייקט לסובייקט בפסיכואנליזה ובפסיכותרפיה קבוצתית ואישית.

ההרצאות במליאה ובמושבים מקבילים היו:

  • דר' יוסי טריאסט: "הפגיעה השלישית" – מסעותיו ועלילותיו של הסובייקט האנליטי באוקיינוס האובייקטים.
  • אוליה חלילי Olya Khaleelee, פסיכולוגית ארגונית, הקשורה למכון טוויסטוק: LEARNING FROM THE INSIDE OUT: GROUP RELATIONS AND SYSTEMIC APPLICATION
  • אורי לוין: החלוקה ל'הם' ו'אנחנו' כמבנה עומק פסיכולוגי: על הקושי המבני בדיאלוג עם ה"אחרים"
  • מישאל חירורג וגליה נתיב – על הגלוי, הסודי והמסתורי בדיאלוג
  • דר' אליאת ארם, מנהלת מכון טוויסטוק בלונדון – בדיאלוג עם דר' יוסי טריאסט: Teresa von Sommaruga Howard – HOW IS IT POSSIBLE TO BECOME A SUBJECT WHEN ONE FEELS LIKE AN OBJECT?
  • פרופ' דויד גוטמן, ראש IFSI בצרפת: “Object, Subject and Abject”
  • דר' רובי פרידמן: שני חלומות, ה"מציאות של הסובייקט" ועקדה – על דיאלוג במרחב האינטרסובייקטיבי

יום שבת- היום האחרון: "הדרת פנים"

חקירה התנסותית של המרחב האינטרסוביקטיבי דרך סדנאות, קבוצות ביניים ועוד.

התקיימו מושבים מקבילים של סדנאות התנסותיות במתודות וגישות שונות. לדוגמא:

  • דר' אסף רולף בן שחר- סדנה : נפש רחבה – אני מצומצם ואני רחב במרחב הטיפולי
  • אנקה דיטרוי –סדנה: התשוקה שבקונפליקט וההפך כתהליך טרנספורמטיבי בקבוצה
  • דר' דניאל ווייסהוט – המפגש עם תרבות אחרת: הזדמנות לצמיחה
  • דר' אבי ברמן, סדנה, "עמים נבחרים" – על התנגשות האמונות וגורלם של אנשים
  • חוה קדוש: מהו סודו של השיח המיטיב.

כפי שעולה מהסקירה, האוירה בכנס השני היתה חגיגית ובינלאומית, הרבה אנגלית דוברה בחדרים ובמסדרונות, והיתה למידה רבגונית ומענינית. הלמידה לאו דוקא היתה מעוגנת בהתנסויות של "בסוד שיח" כעמותה, התחושה היתה יותר של העמותה כמארחת אירוע רב משתתפים ומעורר ענין. נרקמו קשרים אישיים ומקצועיים בין משתתפים, וחודשו אחרים. נוצרה אוירה של רשת בינלאומית של גישות העוסקות בדיאלוג במרחב אינטרסוביקטיבי, תוך מפגש בין תחומי של אנשים שונים, פרקטיקנטים והוגים גם יחד.

לסיכום:

סקרנו כאן את שני הכנסים הבינלאומיים והמדעיים ש"בסוד שיח" ניהלה במהלך שנות קיומה.

ניסינו בכנסים אלה, להוציא את העמותה מ"תחום הסוד" אל אוויר העולם ולאור השמש. עשינו כאן הבחנה בין הכנסים ההתנסותיים של העמותה, הנמשכים גם היום, לבין הכנסים המדעיים- אשר מהווים קרקע פוריה למחקרים, התנסויות ומגוון עשיר של כלי למידה.

כנסים אלה חושפים לציבור הרחב ולקהילייה המקצועית (פרקטיקה ואקדמיה) את מגוון הגישות התיאורטיות והמעשיות שמשמשות את בסוד שיח ושפותחו בעמותה ובקהילת המנחים בארץ בעולם. מסקירת הכנסים עולה המגוון העצום של כלי דיאלוג הנמצאים בשימוש ומהווים מסגרת לעבודה. כמו כן עולה חשיבותה של ההבנה המערכתית הנחוצה לפעילות דיאלוגית אפקטיבית.

בהמשך לעבודה המרתקת והעשירה שנעשתה בכנסים המדעיים, ראוי שהצעד הבא יהיה כנס מדעי נוסף שיקשר בין התובנות והגישות של תהליכי דיאלוג, לבין תהליכי למידה של תכנים בדיאלוג. כלומר, תכני הזהות הקונפליקטואליים כל כך, שהחברה הישראלית מיטלטלת בין הקטבים שלה חדשות לבקרים.

ביבליוגרפיה:

  • אוגדן, ת. (2011) על אי היכולת לחלום. עם עובד
  • הדרי,, ד. (2012) על אי הידיעה והפחד מהתמוטטות.
  • Armstrong, D. (1991) 'The "Institution in the Mind": Reflections on the Relation of Psycho-analysis to Work with Institutions', paper read to the conference on Psychoanalysis and the Public Sphere, Polytechnic of East London, 1-2 November
  • Bion, W. R. (1961) Experiences in Groups and Other Papers. Tavistock.
  • Colman, A, D. and Bexton, W. H. (1975) Group Relations Reader 1. Washington, D. C.: A. K. Rice Institute.
  • Menzies Lyth, Isabel (1959) 'The Functions of Social Systems as a Defence Against Anxiety: A Report on a Study of the Nursing Service of a General Hospital', Human Relations 13: 95-121; reprinted in Menzies Lyth (1988), pp. 43-88
  • Young. R, Benign and Virulent PROJECTIVE IDENTIFICATION in Groups and Institutions
  • מיטשל, ס. (2009) התייחסותיות: מהיקשרות לאינטרסובייקטיביות תולעת ספרים

דובי הררי, בעל תואר שני בפסיכולוגיה קלינית, אוניברסיטת תל אביב. מנחה קבוצות ויועץ ארגוני בכיר, ייעוץ והדרכה להנהלות, למנהלים ולארגונים. חבר הנהלת אפק- ארגון, פרט, קבוצה- המקיים סדנאות והשתלמויות באוריינטציה אנליטית. חבר בצוות המייסדים של עמותת "בסוד שיח", עמותה לקידום דיאלוג בין קבוצות קונפליקט בחברה הישראלית.  בעבר חבר בהנהלת העמותה.ניהל כנסים מדעיים של העמותה