X
Header Slogan

הארגונים

מרכזי זכויות חברתיות – מז"ח

תאור כללי:
מז"ח, מרכז הזכויות החברתיות, הינו ארגון חברתי שנוסד ע"י ד"ר מירב משה גרודופסקי בשנת 2010, תוך שיתוף פעולה בין בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר לתושבי הנגב. מטרת העל של הארגון היא לבנות קהילות אשר מסנגרות עבור עצמן ומודעות לזכויותיהן. החיבור בין האקדמיה לבין התושבים יוצר שותפות ייחודית אשר מסייעת ביצירת קהילות מועצמות בעלות חוסן, אשר כבר רשמו לזכותן הצלחות והישגים רבים. הארגון עוסק במתן סיוע למיצוי הזכויות לתושבי הנגב, הנגשת הזכויות, הכשרת תושבים במיומנויות וידע בתחומי הזכויות וההתארגנות הקהילתית. כיום, פועל הארגון כרשת בנגב ומפעיל מרכזי זכויות בערים שדרות, אופקים ורהט, בעזרת צוות מתנדבים רחב הכולל עובדים סוציאליים, עורכי דין, סטודנטים מהמכללה האקדמית ספיר. הארגון עוסק בסוגיות חברתיות שונות, בניהן דיור ציבורי, מיצוי זכויות עובדים, נגישות לשירותי בריאות, התמודדות עם חובות ובירוקרטיה ועוד. במז"ח מתמודדים עם אתגרים על ידי יצירת תהליך שינוי המתבטא בכך שיחידים וקהילות שלא היו מודעים לזכויותיהם, הופכים לדורשי זכויות, מדורשי זכויות הופכים למסנגרים עבור הקהילה, וממסנגרים הופכים למנהיגים אשר מובילים שינויים נרחבים בעירם ובאזור. במרכזי הזכויות משתלבים יחד תושבים ממגוון העדות והתרבויות מהעיר ומהאזור, בני כל המעמדות, אשר יחד בונים קהילה משתתפת. קהילה זו משפיעה על תהליכי קבלת ההחלטות והופכת לגורם אקטיבי הפועל לקידום זכויות ורווחת חיי התושבים. במסגרת תהליך זה, מתחזקות ונחשפות העוצמות הקיימות בחברי וחברות קהילות אלו.

24 סוג שירות: ייעוץ, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: דרום

מכללת אורנים

תאור כללי:
רקע אורנים, מכללה אקדמית לחינוך, היא מוסד להשכלה גבוהה המעניק תואר ראשון ותואר שני למחנכים במגוון רחב של תחומים ומקצועות, ממדעי הרוח והחברה ועד מדעים מדויקים ומדעי הטבע. אורנים נוסדה עם הקמת המדינה על ידי התנועה הקיבוצית, על גבעה ירוקה וקסומה, מתוך אמונה בכוחו של החינוך ליצור חברה מתוקנת על יסוד השכלה, ערכים ואהבת הזולת, הארץ והמדינה. אורנים מקיימת מסורת של איכות ומקצועיות המבוססת על ערכי כנות ופתיחות, פשטות וצניעות, מתן אמון ורגישות, ופועלת מתוך מודעות להקשרים אקטואליים ובאמצעות חשיבה ביקורתית. היא בעלת מוניטין בשל בקיאותה בשדה החינוך, יכולת תגובתה לרחשי ה"שטח" וצמיחת התאוריה והמחקר מן הפרקטיקה. רוח אורנים (vision) אורנים היא בית לאנשים הרואים בחינוך את ייעודם. בליבה קהילת מחנכים ויוצרים, הוגים וחוקרים, אנשי אקדמיה, ספר ומעשה, הפועלים בהתמדה בשדה החינוכי כדי לבסס חברה ישראלית לומדת, הגונה, שוויונית וצודקת, כלשון מגילת העצמאות. אורנים היא בית יוצר בו חוויית לימוד אקדמית מוקפדת ותובענית מתרחשת בשגרת חיים של שותפות אזרחית, בקמפוס רב-תרבותי המעודד ריבוי זהויות. היא יוצרת זיקה בין ישראל לבין העולם והתפוצות על ידי יחסי גומלין שוויוניים ומחנכת לאהבת הדעת ולהשכלה, לאורח חיים מכיל (inclusive), לחיי יצירה ולאחריות סביבתית וקהילתית. שליחות (mission) אורנים תשאף להשפיע על החברה הישראלית ולהביא לשינוי חברתי ושיפור איכות החיים באמצעות הכשרת מחנכים מובילים בקהילותיהם, ליוויים וקידומם, ובאמצעות רשת קשרים ענפה ושיתופי פעולה בין המכללה לבתי ספר וקהילות מקומיות. אורנים תהיה מרכז ארצי ובינלאומי של ידע, חקר ודיון, בית גידול אלטרנטיבי לצמיחת פדגוגיה עדכנית, לימוד אקטואלי והובלת עשייה חברתית-סביבתית. אורנים תפעל לביסוס עקרונות מוסר אוניברסליים של כבוד האדם במוסדות חינוך על ידי הובלת תהליכים ממושכים המאפשרים הגשמת פוטנציאל וייעוד לכל אדם וביסוס קהילות מקומיות מכילות ומשכילות. מטרות תכניות לימודים והכשרה 1. שינוי דרכי ההוראה ותכניות לימודים בתחומי הדעת, כך שיהיו מאתגרות בנושאיהן, אינטגרטיביות באופיין, אקטואליות לתרבות וחברה. 2. שינוי תכניות ההכשרה להוראה בהתאם לתאוריות למידה, פדגוגיה וטכנולוגיה חדשניות, תוך רגישות להבדלים אישיים ותרבותיים, חיבור ל"שדה", וסינרגיה בין תחומי דעת ובין מסלולי ההכשרה, במטרה לטפח מחנך רפלקטיבי בעל ידע, יכולת רגשית וארגז כלים מעשי, המסוגל להנהיג קבוצת לומדים בעלת שונויות רבות (diversity) באופן פלורליסטי. 3. יצירת שיח מכללתי בין מרצים ובין סטודנטים, שיח אשר יהווה modeling למחנכים בבתי הספר, כביטוי לקהילה לומדת המודעת לסביבתה הרב-תרבותית ולעולם של תקשורת רב ערוצית, ידע זמין ומיומנויות המאה ה-21. עידוד יצירתיות, סקרנות ולמידה עצמית אצל מרצים וסטודנטים.

24 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, סטודנטים | אזורי פעילות: צפון

סלט ישראלי

תאור כללי:
סלט ישראלי הינו מיזם המפגיש בני ובנות נוער מכל הגוונים, הדתות, העדות והמגזרים. הבחירה של משתתפי התוכנית לקחת חלק בסלט ישראלי, היא בחירה בשייכות כל אחד ואחת לחברה הישראלית, למקומו וזכויותיו בחברה, מבלי לוותר על מרכיבי הזהות האחרים. בסדרה של מפגשים שנתיים, סמינרים ומחנה בן שבוע בקיץ, סלט ישראלי יאפשר לחבריו להעמיק ולבסס את היכרותם עם המגזר שלהם ומגזרים אחרים, יוביל לגיבוש זהות של הפרט על בסיס בחירה, מתוך קבלה והכלה של מורכבות- הן של כל פרט ומגזר והן של החברה בכללותה. הנחת המוצא של סלט ישראלי, היא שרב המשותף על המפריד וכי למפגש אנושי חף מאינטרסים זרים, יש את הכוח לגשר ולחשוף את הטוב המשותף הנוצר, כאשר שונים בוחרים ביחד. המשתתפים, המנחים, וועדת ההיגוי, התוכן, המיקוד החינוכי- כולם חלק מהסלט הישראלי. כולם מורכבים ממגזרים שונים, תרבויות שונות ורקעים שונים. בכל הזירות יתקיים מפגש אנושי ותוכני רחב של תרבויות, רקעים ועמדות מגוונות. סלט אינו מהלך חינוכי, כי אם הצעה למהלך חיים. המטרה של סלט ישראלי ליצור קבוצות המאמינות בחיים משותפים, בעשייה משותפת ובאחריות משותפת על החיים במדינת ישראל וכי לכל מי שגר בה, יש זכות ואחריות עליה.

24 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, פעילות חווייתית קהל יעד: ילדים ונוער | אזורי פעילות: צפון

YALLA MOOZIKA

תאור כללי:
אנחנו כל כך אוהבים לשמוע מוזיקה, אבל רק מעטים מאיתנו זוכים לעשות אותה. למה בעצם? לכולנו יש את היכולות הבסיסיות לעשות מוזיקה, כולנו בעצם זמרים ומתופפים מלידה! לא מאמינים? כאן אנחנו נכנסים לתמונה. במהלך החווייה נעבור ביחד (עם דגש על הביחד) על כל מה שהופך סאונד למוזיקה: קצב, מלודיה, הרמוניה, שקט ורעש.

24 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, פעילויות עבור מערכת החינוך, פעילות חווייתית קהל יעד: ילדים ונוער, צעירים, קהילות | אזורי פעילות: כל הארץ

ארץ לכולם

תאור כללי:
1. ארץ אחת, שתי מדינות פלסטין/ארץ ישראל היא יחידה היסטורית וגיאוגרפית אחת המשתרעת בין הירדן לים. בתוכה יתקיימו שתי מדינות ריבוניות, פלסטין וישראל. בהן יממשו שני העמים אז זכותם להגדרה עצמית; הגבול בין המדינות יקבע על פי קווי ה-4 ביוני 1967, תוך סיום מוחלט של מצב הכיבוש. 2. דמוקרטיה, זכויות אדם, שלטון החוק שתי המדינות תהיינה דמוקרטיות; משטרן יהיה מבוסס על עקרון שלטון החוק ועל ההכרה באוניברסאליות של זכויות האדם כפי שאלו הוכרו במשפט הבינלאומי, על ערך השוויון, החירות ועל קדושת חיי האדם. 3. הגירה והתאזרחות לשתי המדינות הזכות לקבוע את אופי ההגירה לתחומן ואת חוקי ההתאזרחות שלהן. לפיכך, פלסטין תהיה חופשית לאזרח את הפליטים הפלסטינים ומדינת ישראל תהיה חופשית לאזרח את יהודי התפוצות על פי ראות עיניהן. 4. החזון הארץ הפתוחה שתי המדינות תהיינה מחויבות לחזון הארץ הפתוחה, בו לאזרחי שתי המדינות תעמוד הזכות לנוע ולהתגורר בכל חלקי הארץ; הזכות הזו תחול גם על מי שיתאזרח בשתי המדינות, בכללם פלסטינים מהפזורה בפלסטין ויהודי התפוצות בישראל. שתי המדינות יפעלו למימוש מלא של חזון זה במספר שלבים , בהדדיות, ותוך שכל התקדמות מחייבת את הסכמת שתי המדינות. בשלב הראשון שתי המדינות יכירו בזכות אזרחיהן לנוע, לטייל, לבקר, לעבוד ולסחור בכל חלקי הארץ. כמו כן, בשלב הראשון יסכימו שתי המדינות על מספר מוסכם של אזרחי המדינה האחרת שיגורו בשטחן ויקבלו מעמד של תושבי קבע על כל הזכויות הכרוכות בכך. הסכמה זו תאפשר לישראלים, כולל כאלה החיים היום בשטחים שבהם תוקם מדינת פלסטין, לחיות במעמד של תושבי קבע בפלסטין, ובלבד שיהיו מוכנים לחיות בשלום עם שכניהם תחת ריבונות פלסטינית; הסכמה הזו תאפשר גם לפלסטינים, כולל כאלה שיתאזרחו בפלסטין, לקבל מעמד של תושבי קבע בישראל, ובלבד שיהיו מוכנים לחיות בשלום עם שכניהם תחת ריבונות ישראלית. תושבי קבע אלו, שיגורו במדינה שאיננה מדינת אזרחותם, יחויבו לכבד את החוק המקומי, ולהימנע מפעולות הפוגעות בביטחונה של המדינה שבה הם חיים ובביטחון אזרחיה; תושבי הקבע הישראלים בפלסטין יממשו את זכות ההצבעה שלהם בישראל ותושבי הקבע הפלסטינים בישראל יממשו את זכות ההצבעה שלהם בפלסטין. 5. ירושלים ירושלים תשמש בירה של שתי המדינות; התושבים הפלסטינים יהיו אזרחי פלסטין והתושבים הישראלים יהיו אזרחי ישראל. ירושלים תהיה עיר משותפת ופתוחה לאזרחי שתי המדינות, בגבולות מוסכמים. יקום בה משטר עירוני מיוחד בניהול משותף ושוויוני של שתי המדינות. המקומות הקדושים ינוהלו בשיתוף נציגי הדתות השונות והקהילה הבינלאומית ותוך הבטחת חופש הפולחן לבני כל הדתות. 6. ביטחון שתי המדינות יפתרו את כל הסכסוכים ביניהן בדרכי שלום, ויפעלו כנגד כל גילוי של אלימות וטרור. כל אחת משתי המדינות תהיה ריבונית במה שנוגע לשמירה על הסדר הציבורי בתחומה ועל הביטחון האישי של תושביה; יפורקו מנשקם מיליציות חמושות וארגונים לא-מורשים; שתי המדינות יכוננו הסכם הגנה משותף מפני איומים חיצוניים; לא ייכנס כוח צבאי זר לתחומי אחת משתי המדינות אלא בהסכמה משותפת; תוקם ועדה ביטחונית משותפת עליונה למעקב ולקבלת החלטות בנושאים ביטחוניים משותפים. הוועדה תוכל להפעיל בהסכמת שתי המדינות כוח משותף לשמירה על הגבולות החיצוניים. 7. מוסדות משותפים לשתי המדינות יהיו המוסדות המשותפים הבאים: בית משפט לזכויות אדם, אשר יוסמך לשמש כערכאה עליונה להכרעה בשני אלו: עתירות של תושבים שאינם אזרחים כנגד מדינת תושבותם בטענה להפרת זכויותיהם, סכסוכים בין שתי המדינות באשר לזכויות אזרחיהם המתגוררים במדינה האחרת וכל עניין הנובע מחזון הארץ האחת. מוסד משותף שיבטיח רשת ביטחון כלכלית מינימאלית לכל תושבי הארץ, פלסטינים וישראלים; רשות מיוחדת לניהול ופיתוח כלכלת הארץ, שתכלול מוסדות לשיתוף פעולה כלכלי, תיאום מכסים, תנועת עובדים וסחורות, הגירת עבודה, פיתוח תשתיות והשקעות מקומיות ובינלאומיות; המוסדות הכלכליים ישאפו לצמצם את הפערים בין האזורים והאוכלוסיות; מוסדות לשיתוף פעולה בענייני מים, סביבה ואוצרות טבע, על בסיס חלוקה צודקת של המשאבים ומתוך מחויבות לפיתוח הארץ ומשאביה לטובת כל יושביה; כל מוסד משותף נוסף שיידרש לצורך מימוש חזון “שתי מדינות, מולדת אחת”; בכל המוסדות המשותפים יהיה ייצוג שוויוני לאזרחי שתי המדינות. 8. הפלסטינים אזרחי ישראל הערבים הפלסטינים אזרחי ישראל ייהנו מזכויות של מיעוט לאומי, שוויון אזרחי, ייצוג הולם במוסדות השלטון בישראל, חלוקה הוגנת של משאבי המדינה וייצוג הולם במוסדות המשותפים לישראל ופלסטין. ככל שייווצר מיעוט יהודי בפלסטין, הוא ייהנה מזכויות דומות. 9. השבה ופיצויים יוקם מנגנון משותף שידאג להשבה של רכוש שאבד או הופקע כתוצאה מהסכסוך או לפיצוי במקרה שהשבה אינה אפשרית. עקרונו ההשבה והפיצוי ייקבעו בהסכמה תוך שאיפה להשגת צדק מרבי לנפגעי הסכסוך. עוולות ישנות לא יתוקנו בעוולות חדשות. ישראל ופלסטין יקראו לארצות המזרח התיכון לפצות את היהודים על הרכוש שאיבדו ולאפשר למעוניינים לשוב לבתיהם, במידת האפשר. 10. פיוס יוקמו מנגנונים משותפים להשגת פיוס בין העמים, כולל הקמת ועדות פיוס משותפות שיאפשרו דיון מעמיק וממצה בעוולות העבר משני הצדדים; יגובשו תכניות משותפות לקידום הפיוס ברמת הקהילה, מערכות החינוך, מוסדות התרבות. 11. מעטפת בינלאומית לצורך מימושו של הסכם הפיוס יוקם גוף בינלאומי המקובל על שני הצדדים, בו ייצגו בין היתר, הליגה הערבית, האיחוד האירופאי והאו”ם, שיערוב לתהליך יישום מתווה ‘שתי מדינות, מולדת אחת’, וייתן לו גיבוי דיפלומטי, משפטי וכלכלי. חזון “שתי המדינות, מולדת אחת” ישמש בסיס לשילוב של שתי המדינות העצמאיות במסגרת הסכם שלום עם מדינות המזרח התיכון.

24 סוג שירות: פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, חוץ לארץ, כל הארץ

אנסמבל קווארטטוקאן

תאור כללי:
קווארטטוקאן הוא פרויקט מוסיקלי מרתק אותו הקימו הזמרת מרים טוקאן והמוזיקאי עידן טולדנו בשנת 2007 בעת מפגשם כסטודנטים באוני' חיפה. אליהם הצטרפו הצ'לנית הוירטואוזית ד"ר רחלי גלאי, ואמנית כלי ההקשה נועה וקס. הפרויקט צמח מתוך חיבור ושיתוף פעולה בין ארבעת המוסיקאים המגיעים מתרבויות שונות ומפגישים בין תרבויות ועמים באמצעות שירים ומנגינות. מופעם משלב מזרח ומערב ומחבר באופן נדיר בין ביאליק לפיירוז, לאה גולדברג לפלמנקו ובין כלייזמר למוסיקה ערבית עממית. כל זאת בתזמורים ועיבודים יוצאי דופן אשר נכתבו במיוחד לקווארטט. המאזין עובר במהלך המופע מעין מסע בעולם אשר מהווה ראי לחברה הישראלית הרב תרבותית של ימינו. מסע ממנו אנו שואבים עושר תרבותי ובסיס להידברות, הקשבה והרמוניה אנושית. קווארטטוקאן הופיעו ברחבי הארץ, בתוכניות רדיו וטלוויזיה (ערוץ1, ערוץ 2, 88fm, רשת גימל, קול המוסיקה ועוד), בפסטיבל העוּד הבינלאומי בירושלים, זכו בפרס עידוד היצירה בפסטיבל הבינלאומי למוזיקה יהודית באמסטרדם 2014, והופיעו בפסטיבל "אחווה" בארפורט, גרמניה בספטמבר 2016, הופיעו באיטליה 2018, גרמניה 2019, ספרד 2019. אלבומם הראשון "Quartetoukan – A Crossroad of Cultures" ראה אור ביוני 2013. אלבומם השני "Whom My Soul Loveth" המבוסס על חומרים מקוריים של חברי ההרכב, יצא לאור באוקטובר 2016.

24 סוג שירות: ארגון תערוכות ומופעים, חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, פעילויות עבור מערכת החינוך, פעילות חווייתית, שירותים מקצועיים קהל יעד: אומנים, אנשי חינוך ומרצים, ארגונים, הקהל הרחב, ילדים ונוער, מבוגרים, מוסדות חינוך, מוסדות ממשל ושלטון מקומי, מערכת החינוך, נשים, סטודנטים, צעירים, קהילות | אזורי פעילות: חוץ לארץ, כל הארץ

מכון הערבה ללימודי הסביבה

תאור כללי:
מכון הערבה ללימודי הסביבה הינו מרכז אקדמי לפיתוח מנהיגות סביבתית במזרח התיכון, הממוקם בקיבוץ קטורה בערבה הדרומית. משנת 1996 עוסק המכון בתכניות לימודים ומחקר אקדמי בתחומי הסביבה השונים, תוך דגש על שיתוף פעולה בין ישראל לשכנותיה. מכון הערבה מוביל גישה ייחודית ללימוד האתגרים הסביבתיים במזרח התיכון, מנקודת מבט חוצת גבולות ובינתחומית. גישתנו היא כי "לטבע אין גבולות", כלומר – האתגרים הסביבתיים של ימינו כמו זיהום אוויר ומים, התחממות גלובלית, תהליכי מדבור והשפעות שליליות של חקלאות אינטנסיבית- משותפים לנו ולשכנינו, ואנו חייבים לפעול יחד למען שיתוף פעולה אזורי שיבטיח עתיד מקיים לכולנו. התכנית האקדמית המכון מציע תכנית לימודים אקדמית בת סמסטר או שניים (ארבעה או 8 חודשים) תחת חסות אקדמית של אוניברסיטת בן גוריון או מכללת Bennington האמריקאית. הקורסים (אשר נלמדים בשפה האנגלית) מוכרים ע"י מוסדות אקדמיים שונים בארץ ובעולם ויכולים להשתלב בלימודים לתואר ראשון או שני (בדומה לתכנית "חילופי סטודנטים"). כל סמסטר מורכב מ-1/3 סטודנטים ישראלים-יהודים, 1/3 מהעולם הערבי (פלסטינים, ירדנים, ערבים אזרחי-ישראל ועוד) ו-1/3 סטודנטים בינלאומיים. דרך חווית הלימודים, המחקר והמגורים המשותפים יוצרים הסטודנטים קהילה לומדת רב-תרבותית ומפתחים כישורים אשר יאפשרו להם לפעול יחד באזור תוך שותפות והבנה הדדית. מחקר המכון מפעיל חמישה מרכזי מחקר אשר מנהלים פרויקטים סביבתיים יישומיים חוצי גבולות בשיתוף עם חוקרים וארגונים ברשות הפלסטינית וירדן: המרכז לחקלאות בת קיימא, המרכז לאנרגיה מתחדשת ושימור אנרגיה, המרכז לניהול משאבי מים חוצי גבולות, המרכז לסוציו-אקולוגיה מדברית והמרכז לפיתוח בר קיימא, אשר מתרגם את המחקר החדשני של מכון הערבה בנושאי מים, אנרגיה, חקלאות ושימור לפתרונות טכנולוגיים מעשיים המותאמים למדינות מתפתחות. בוגרים מעל 1000 בוגרי מכון הערבה מרחבי המזה"ת והעולם ממשיכים גם לאחר לימודיהם במחקר ויוזמות סביבתיות חוצות גבולות, ותורמים מניסיונם בפיוס ודיאלוג בין תרבויות שונות. בוגרי המכון לוקחים חלק ב-Arava Alumni Peace and Environmental Network (AAPEN) - פורום עולמי לחילופי רעיונות המסייע בהקמת יוזמות סביבתיות חדשות ויצירת קשרי עבודה ומחקר. מכון הערבה מחויב לבוגריו הממשיכים את פעילותם כמובילי השינוי ומסייע להם בייעוץ, הכוונה ומימון ליוזמות חדשניות, המשך לימודים והשלמות מקצועית. הפורום האזרחי לדיפלומטיה סביבתית - Track II Environmental Forum היעדרו של משא ומתן לשלום (“Track I”) מייצר דינמיקה פוליטית אזורית בה שיתוף הפעולה בין הממשלות הוא מוגבל ולא יעיל. הפורום האזרחי לדיפלומטיה סביבתית (“Track II”), שהינו יוזמה של מכון הערבה, הושק בספטמבר 2016, ומטרתו להפגיש אנשי מפתח מישראל, ירדן והגדה המערבית בכדי להתמודד עם אתגרים סביבתיים אזוריים מתמשכים. הפורום מעודד, באמצעות דיון מתמשך ומקצועי, מציאה של פתרונות חוצי-גבולות ויוזמות ארוכות טווח לבעיות הסביבתיות באזורנו. חברי הפורום הם מומחים פרטיים ומהאקדמיה, נציגי ארגונים העוסקים בנושאים אלו וכן פוליטיקאים בכירים. הפורום מחולק למספר קבוצות עבודה המוכוונות ליצירת מתווי פעולה מעשיים, בסוגיות הבאות: התמודדות אזורית עם שינויי האקלים; אנרגיה מתחדשת לרצועת עזה; וניהול מי קולחין. כמו-כן, במסגרת הפורום, מתקיימת תוכנית ה-Young Professionals Forum (YPF) שמטרתה לשלב אנשי מקצוע צעירים ממדינות האזור, בפרויקטים ובפעילויות של הפורום.

24 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, מחקר ועבודה אקדמית, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות חווייתית, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון, שירותים מקצועיים קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, ארגוני המגזר השלישי, ארגונים, ארגונים עסקיים, בעלי מקצועות שונים, הקהל הרחב, ילדים ונוער, מבוגרים, מוסדות חינוך, מערכת החינוך, נשים, סטודנטים, צעירים, קהילות | אזורי פעילות: באינטרנט, חוץ לארץ, כל הארץ

יחד معا- عرب ويهود ערבים ויהודים لحياة مشتركة לעתיד משותף

תאור כללי:
אנחנו קבוצה מצומצמת הכוללת כ-10 נשים וגברים. לקראת קיום המפגש מצטרפים אלינו חברים נוספים המסייעים בהפקת המפגש.

24 סוג שירות: פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות חווייתית קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

שתיל

תאור כללי:
"שתיל - הקרן החדשה לישראל" מספק שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי בישראל. משימתו המרכזית של שתיל היא להוות תשתית לארגונים ולשחקנים בחברה האזרחית, הפועלים למען חברה צודקת, משותפת ודמוקרטית, המושתתת על שוויון בין כל אזרחי ותושבי ישראל. הקרן החדשה לישראל פועלת מזה כארבעים שנה לבנייה וחיזוק החברה האזרחית ותשתיות הדמוקרטיה בישראל. שירותי הייעוץ וכלל הסיוע של שתיל ניתנים לארגונים, ליוזמות ולפעילים/ות כחלק ממאמץ זה.

24 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, ייעוץ קהל יעד: ארגוני המגזר השלישי | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

מרכז אדוה

תאור כללי:
מרכז אדוה הוא מכון מחקר המתמחה בניטור של מגמות חברתיות וכלכליות ובניתוח של המדיניות הממשלתית אל מול מגמות אלה. מרכז אדוה בוחן את המגמות ואת המדיניות לפי אמות המידה של שוויון וצדק חברתי. מלאכת הניטור של מרכז אדוה נסמכת על מאגרי נתונים עשירים ומגוונים, המאפשרים לעקוב אחר התפתחויות בתחום הפיתוח הכלכלי כמו גם בתחום השוויון החברתי. ממצאי המחקר וניירות העמדה של מרכז אדוה מתפרסמים באתר. הפרסומים מספקים מידע לכל מי שפועל/ת למען חלוקה צודקת יותר של משאבים בחברה הישראלית. מרכז אדוה מציע ימי עיון וקורסים בתחומים שונים הנגזרים מתחומי המחקר בהם הוא עוסק. ההרצאות ניתנות על ידי צוות מרכז אדוה, מרצים באקדמיה הקשורים למרכז אדוה ואנשי ארגונים חברתיים מומחים בתחומם.

24 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, מחקר ועבודה אקדמית קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ