X
הצטרפו אלינו
Header Slogan

הארגונים

מרכז האמנות המשותף – גבעת חביבה

תאור כללי:
מרכז האמנות המשותף של גבעת חביבה שוכן בקמפוס גבעת חביבה, שהינו מרכז לימודי חינוכי ומחקרי, הטובל בצמחיה עצים ומדשאות ונמצא בשטח המועצה האזורית מנשה (מזרחית לחדרה) המשתרע על שטח של 150 דונם. המרכז שוכן במבנה רחב ידיים, מרווח וממוזג ומכיל גלריה (הגלריה לשלום), סדנאות אמנות ובית ספר לקרמיקה. במרכז מתקיימים קורסים רב תחומיים למבוגרים, פרויקטים משותפים, כמו גם סדנאות אמנות תהליכיות וחד-פעמיות, סדנאות אמן אורח, ימי עיון, סמינרים השתלמויות מורים ושיחות גלריה. אנחנו פועלים במרחב החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. למרכז קשרים עם אמנים ומוסדות בחו"ל המגיעים להתארח ולהעביר סדנאות במקום.

סוג שירות: ארגון תערוכות ומופעים, השתלמויות וקורסים מקצועיים, חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, פעילות חווייתית קהל יעד: אומנים, הקהל הרחב | אזורי פעילות: צפון

חיים ביחד – גן ילדים דו-לשוני

תאור כללי:
מערכות החינוך בארץ מושתתות על ערכים של שוויון ערך חיי האדם, קבלת האחר ואהבת הזולת. ערכים אלו מקבלים ביטוי ממשי בסדר היום בגנים ובבתי הספר באמצעות, למידה על האחר. הנחלת ערכים מדרכים אלו הוכיחה את עצמה בשנים עברו, אך נדמה שהיא איננה מספיקה כיום. • לפעול לקירוב לבבות בין בני הלאום הערבי ללאום היהודי. • להעניק חינוך לילדים ערבים ולילדים יהודים השם דגש על ידידות אמת, אמון, חברות וכבוד הדדי. • לחלוק תרבות ושפה, להכיר את התרבות והעולם הפנימי של העם האחר. • להקים ולהפעיל מסגרות חינוכיות דו לשוניות – שוויוניות לילדים בני הלאום הערבי והלאום היהודי. • לפעול לקידום עתיד של חברה רב תרבותית החיה בשלום, בשוויון ובהבנה הדדית.

סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי קהל יעד: ילדים ונוער | אזורי פעילות: צפון

אלמינא – תיאטרון רב תרבותי לילדים ולנוער

תאור כללי:
אלמינא - תיאטרון רב-תרבותי לילדים ונוער - מקום בו ילדים והוריהם משוחררים מגבולות, נקודות מבט צרות ונעשים ערים באופן טבעי לקיומם של אחרים. ברוכים הבאים לסביבה שלנו – לאקולוגיה שלנו - חופשית מהטיות ודעות קדומות. מהותה של אלמינא היא קבלה באמצעות יצירה. המחזות שלנו הם רב-לשוניים או אל-לשוניים; הסדנאות שלנו עוסקות בצבע וחומר; והקהל שלנו – בני אדם צעירים ומבוגרים. אנו נמנעים מהגדרות מכלילות כך שאין צורך בגישור או בפיוס. כאן תחוו שינוי שהוא תולדה של היצירתיות והדמיון.

סוג שירות: ארגון תערוכות ומופעים, פעילויות עבור מערכת החינוך, פעילות חווייתית קהל יעד: אומנים, ילדים ונוער, צעירים | אזורי פעילות: כל הארץ

המרכז היהודי-ערבי

תאור כללי:
המרכז היהודי-ערבי (JAC) באוניברסיטת חיפה הוא מרכז מחקר רב-תחומי שפועל מאז 1972 (אותה שנה שבה האוניברסיטה הפכה למוסד עצמאי). המרכז פועל לקידום היחסים הטובים בין יהודים ואזרחים ערבים בישראל. המרכז פועל ליישום המטרות הנ"ל בשלושה מעגלים עיקריים: 1. מחקר: כאחד ממרכזי המחקר של באוניברסיטה, המרכז היהודי ערבי מתאם בין הפקולטות השונות - מדעי הרוח , מדעי חברה, חינוך ומשפטים – ליוזמת וביצוע מחקר אקדמי בינתחומי על נושאים הקשורים ליחסי יהודים וערבים. 2. חיים משותפים בקמפוס: המעגל השני נוגע בחיי קמפוס, המרכז יוזם פעילויות משותפות וימי עיון ופרויקטים שונים משותפים בין סטודנטים יהודים וערבים. 3. המרחב הציבורי: המרכז מקשר בין האוניברסיטה לבין עמותות וארגונים שונים במיוחד בצפון הארץ ומארגן כנסים וקבוצות עבודה שמטרתם לתמוך בדיון המשמעותי והפורה בין פוליטיקאים ומנהיגים אזרחיים יהודים וערבים בישראל, ובדיון בין הישראלים והפלסטינים.

סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, מחקר ועבודה אקדמית, פעילות חווייתית קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, סטודנטים | אזורי פעילות: צפון

עמק שווה

תאור כללי:
כיצד אנו פועלים: • הארכיאולוגים של עמק שווה מקיימים קשר שוטף עם קהילות שונות שבשטחן יש אתרי עתיקות ונוכחים במקומות בעלי רגישות ארכיאולוגית ופוליטית גבוהה בירושלים העתיקה ובגדה המערבית. אנו מסקרים את הפעולות הארכיאולוגיות ובוחנים סוגיות של פגיעה בזכויות מורשת וקניין של פלסטינים. הפעילות הענפה שאחריה אנו עוקבים מתועדת ומפורסמת על ידינו באמצעות דו"חות ניירות עמדה עבור קובעי מדיניות והציבור הרחב. • שמירה על אתרי מורשת מפני תוכניות בנייה ופיתוח לטובת האינטרס הציבורי. זאת על ידי הגשת התנגדויות בוועדות התכנון והבנייה ונקיטת מאבקים ציבוריים ומשפטיים נגד מגמת ההפרטה של אתרי עתיקות והעברתם לידיהן של עמותות בעלות אינטרסים כלכליים דתיים או לאומניים, שמנצלות את הארכיאולוגיה למטרותיהן. מגמה זו נמצאת בעלייה מתמדת בעשור האחרון, מכיוון שהיא עולה בקנה אחד עם המדיניות של ממשלות הימין. התוצאה היא פגיעה באתרי עתיקות ובאוכלוסייה הפלסטינית שחיה בתוך האתרים ולצידם. • פעילות ציבורית בקרב מקבלי החלטות, אנשי תקשורת והציבור הרחב שכוללת סיורים, הרצאות, מפגשים וכנסים. מטרת הפעילות הזאת היא להגביר את המודעות לשימוש הפוליטי שנעשה בארכיאולוגיה כדי להשתלט על אדמות ועל "הסיפור הארכיאולוגי" ולהכפיפו למסורות ואמונות שמקורן בטקסטים דתיים. אנו מתאמצים להחדיר לזירה הציבורית שיח פלורליסטי שחושף ומבליט את הגיוון של המורשת התרבותית של הארץ בכלל וירושלים בפרט, וזאת כדי לטפח את הפרספקטיבה שרואה בנכסי העבר מורשת משותפת לכל הקהילות והאוכלוסיות החיות פה. • אנחנו מקיימים חפירות קהילתיות שנועדו לחזק את הקשר בין תושבים לאתר הארכיאולוגי ולמורשת של המקום שבו הם חיים. אנו רואים בחפירות הקהילתיות כלי להגברת מודעות סביבתית וחברתית ופעילות שבאמצעותה ניתן לחזק שיתוף פעולה בין קהילות שונות החיות זו לצד זו בתוך אתרי מורשת או בקרבתם. העקרונות המקצועיים שמנחים אותנו כארכיאולוגים: 1. אנו מאמינים כי הארכיאולוגיה יכולה לשמש כלי לקידום והבנה בין עמים, תרבויות וקבוצות שונות, ולא ראוי להשתמש בה כאמצעי במאבק על זכויות קניין או זכויות היסטוריות. 2. הארכיאולוגיה בכלל, וזו של ירושלים בפרט, מגלה מרקם אנושי עשיר ומגוון ומאפשרת לכל אחד לזהות את קשריו לעבר. 3. הארכיאולוגיה מספרת סיפור עצמאי וכולל של קיום, תרבות והישגים אנושיים. היא אינה צמודת-טקסטים ואינה סלקטיבית. 4. כל שכבה ארכיאולוגית תורמת להבנת ההיסטוריה על בסיס שווה. הארכיאולוגיה אינה מדרגת תרבויות באופן היררכי. 5. המושג “אתר ארכיאולוגי” אינו רק מגוון השכבות הנחפרות במקום מסוים, אלא מקום משמעותי בהווה, אשר בו או בקרבתו חיים אנשים, על תרבותם, שגרת חייהם וצרכיהם. 6. אין זה מעניינינו לאשש קשרים בין זהויות אתניות מודרניות (למשל ישראלית, פלסטינית, או אירופית) לקדומות (כנענית, יהודאית או צלבנית). 7. מאחר שהארכיאולוגיה מספקת תיאור עצמאי של מקורות האדם והחברה, היא ביקורתית מטבעה; עליה לאתגר כל נרטיב היסטורי מקובל. 8. כאשר קיימת חפיפה בין סיפור ארכיאולוגי ומקור היסטורי, הם מאירים זה את זה: שניהם מבוססים על פרשנות, והאמת של שניהם אינה מוחלטת. 9. היות שארכיאולוגים מפקיעים שטחי ציבור לשימושם, עליהם להצדיק שימוש זה לפני הציבור, ובפרט הציבור שממנו הופקע השטח.

סוג שירות: מחקר ועבודה אקדמית, פעילות הסברתית לקהל הרחב קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: ירושלים, כל הארץ

אםבאלה

תאור כללי:
בפועל, האםבאלה הוא בית קפה, ספרייה ובית לאירועים באחוב ינאי בירושלים, ומשמש בכמה תפקידים: 1. ארבעה ימים בשבוע האםבאלה פתוח לכולן וכולם כבית קפה וספרייה פוליטית. כולן וכולם מוזמנות לבוא לשבת עם ספר או מחשב, לדבר, להכיר, לשתות משהו ולהנות מאוכל טבעוני. 2. האםבאלה יארח אירועים, הרצאות, הופעות, מסיבות, שיעורי חילופי שפה ועוד. 3. שלושה ימים בשבוע האםבאלה תשמש את חבריה וקבוצות אקטיביסטיות אחרות לפגישות, התארגנות ואירועים סגורים.

סוג שירות: עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות חווייתית קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: ירושלים

מכון שחרית

תאור כללי:
מכון שחרית – יוצרים מחנה משותף הוא ארגון ללא כוונות רווח, שנוסד בשנת 2012, אחרי שנתיים של עבודה משותפת של חברי הגרעין המייסד, אשר נסעו יחד ברחבי הארץ כדי להכיר את החברה הישראלית העכשווית. שחרית נוסד כמכון חשיבה ועשייה, הפועל ליצירת שותפות חברתית חדשה בין כל חלקי החברה הישראלית ובניית "מחנה משותף", על ידי שבירת הדיכוטומיות המיושנות בין ימין ושמאל, יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, מזרחיים ואשכנזים ועוד. פעילות המכון מתקיימת במספר ערוצים מקבילים – בעיצוב רעיוני של סדר יום פוסט ליברלי, מה שבמכון מגדירים כ"טוב משותף"; בפיתוח מנהיגות חברתית ופוליטית בתוך ובין הקהילות השונות בישראל, ובפעילות שטח במישור המקומי והארצי (פוליטיקה חדשה). בין היתר, מוביל מכון שחרית את תכנית ה-120 לעתודה פוליטית, מיזם התארגנות קהילתית, ועבודה רעיונית למסגור מחדש של המחשבה הפוליטית בישראל. ראש המכון הוא ד"ר אילון שוורץ, ובצוות המוביל ניתן למצוא את סמנכ"ל המכון, רון ברקאי, וראשת תוכנית 120 – ד"ר גלי סמבירא. יו"ר הוועד המנהל הוא הרב בצלאל כהן.

סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, חונכות, מחקר ועבודה אקדמית, פעילות הסברתית לקהל הרחב קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

מרכז תמר

תאור כללי:
החברה הבדואית בנגב מונה כיום קרוב ל-230,000 נפש, למעלה משני שליש בחברה זו צעירים מגיל 21. החברה הבדואית מתקיימת בלב הנגב של מדינת ישראל אך מתפתחת בקווים ובערוצים מקבילים לחברה היהודית. סוגיית ההתיישבות של החברה הבדואית עולה ויורדת מסדר היום הציבורי מזה כארבעים שנה, בהתאם למדיניות רשויות המדינה השונות. תשתיות פיזיות ושירותי הציבור מצויים בפיגור, אחוז התעסוקה הינו הנמוך ביותר במדינה ובהתאמה, מערכת החינוך בקרב האוכלוסייה איננה מצליחה לקדם באופן מספק את צעירי החברה הבדואית בנגב. בעשורים האחרונים חלות תמורות מהותיות בקרב החברה הבדואית בנגב. במוקד השינוי עומדים המוסדות והתשתיות התרבותיות; התא המשפחתי והממסד השבטי, המצויים בתהליכי שינוי דינאמיים ואינטנסיביים. שינויים אלו באים לידי ביטוי בכל רבדי החיים ומשפיעים באופן ישיר הן על הפרט והן על כלל האוכלוסייה. במשך השנים הועלו תכניות והוקצו משאבים לשינוי המציאות בכלל התחומים אך למרבה הצער, טרם חל השינוי המיוחל ולאורך השנים הפערים התרחבו והתעמקו. ככל שנקפו השנים ורבו הכישלונות, הלכו והתעצמו תחושות הייאוש, הניכור וחוסר האמון בין הצדדים.

סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות קהל יעד: הקהל הרחב, ילדים ונוער | אזורי פעילות: דרום

כולן – לקידום השיח והעשייה הפמיניסטית בישראל

תאור כללי:
מייסדות העמותה הינן מייסדות ומנהלות קהילת שיח פמיניסטי, שהיא קבוצת הרשת הגדולה ביותר של נשים פמיניסטיות בישראל, שעשרות אלפי החברות שבה מנהלות מידי יום דיונים בנושאי נשים ופמיניזם. הקבוצה מהווה פלטפורמה לשיתופי פעולה בין נשים וארגונים, ומרחב סולידרי ובטוח לנשים. בין הפרויקטים שהוצאנו לפועל נמצא גם פרויקט "היא-סטוריה", והפקת לוח שנה פמיניסטישל נשים בהיא-סטוריה ובו תמונות מחווה לנשים שמשנות את העולם. אנו עוסקות בהפקת מחאות ובראשן צעדת השרמוטות ת"א, והפגנות תמיכה במתלוננות תחת הכותרת "מאמינה לך". אנו עוסקות בהעלאת מודעות לאלימות כלפי נשים באמצעות טקס זיכרון שנתי לנשים שנרצחו על רקע של אלימות במשפחה, ומפגישות בין נשים ממגזרים שונים באמצעות מעגלי שיח פמיניסטי. בנוסף, אנו מתווכות בין נשים נזקקות לגופים שמסייעים להן לצאת ממצוקה, ומקשרות בין נפגעות לגורמים מטפלים. באמצעות הפלטפורמות השונות ברשתות החברתיות אנו מחברות בין אקטיביסטיות, יוצרות שיתופי פעולה ומקדמות עשייה של ארגונים אחרים מתוך הבנה כי כולנו פועלות למען אותה המטרה, ויצירת שיתופי פעולה מקדמת את כולנו. אנו מארחות בשיח פמיניסטי חברות כנסת ונשים משפיעות לדיונים לייב בקבוצה, ומפיקות פאנלים ואירועי הסברה בנושאים הנוגעים לחייהן של נשים. בנוסף, אנו מתראיינות לכלי התקשורת באופן שוטף כדי מנת להשפיע על השיח הציבורי, ופונות לגופים פרטיים או ציבוריים בבקשה לפעול בצורה שיויונית ונטולת הסללה מגדרית.

סוג שירות: עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: נשים | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

המרכז לנפגעי גזענות

תאור כללי:
יחס שלילי, אלים ומפלה כלפי יחיד או קבוצה באוכלוסייה על סמך המוצא האתני, הדתי, הלאומי או צבע העור הוא יחס הנובע מגזענות. החוק הישראלי מגדיר גזענות כ-"רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות או גרימת מדנים" כלפי ציבור או חלקים של אוכלוסייה, בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני. לגזענות בישראל פנים רבות: היא יכולה לבוא לידי ביטוי בהסתה – כציור גרפיטי או כמודעה; בהפליה במקום העבודה או כלפי צרכנים; ובביטוייה הקשים, היא עלולה אף להגיע לתקיפה אלימה ולרצח. ישראל היא מדינה מגוונת ועתירת קבוצות שונות, ואוכלוסיות מיעוטים רבות סובלות בה מגזענות. ערבים, יוצאי אתיופיה, דוברי רוסית, מזרחים ואפריקאים מבקשי מקלט ומהגרי עבודה נתקלים ביחס מפלה ולא שוויוני, וחלקם חשופים אף לאלימות ולפגיעה בגוף ובנפש. החוק נותן מענה לנפגעי גזענות. המרכז לנפגעות ולנפגעי גזענות קם כדי לסייע לנפגעי פשעים אלה לעמוד על זכויותיהם החוקיות ולקבל סיוע משפטי ונפשי לפי הצורך. נוסף על כך, על מנת שנוכל להילחם בגזענות באופן מקיף וכללי אנו מבקשים להבין את ממדיה ואופיה. איסוף המידע והדיווחים ישמש להכנת דוחות מעקב שנתיים. המרכז פתוח לקבל דיווחים מנפגעי גזענות ומעדי ראיה לאירועים גזעניים, ומקבל פניות בעברית, ערבית, רוסית, אמהרית ואנגלית. המרכז הוקם ביוזמת ובידי המרכז הרפורמי לדת ומדינה והמטה למאבק בגזענות בישראל.

סוג שירות: ייעוץ, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות הסברתית לקהל הרחב קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: כל הארץ