X
הצטרפו אלינו
Header Slogan

הארגונים

קרן ברל כצנלסון

תאור כללי:
קרן ברל כצנלסון פועלת לקידום ערכים של ציונות, צדק חברתי, שלום וחברה משותפת בישראל. זאת, באמצעות חינוך, פיתוח מנהיגות ופעולה בזירה הציבורית. הקרן פועלת ברוח ערכי תנועת העבודה ולאור חזונו של ברל כצנלסון- מראשי תנועת העבודה וממחדשי היישוב העברי בארץ ישראל. המרכז הרעיוני הוא הזרוע החינוכית והציבורית של הקרן. המרכז מפתח ומפעיל תכניות חינוך מגוונות המכשירות סוכני שינוי בזירה המקומית והארצית, ועוסק בהכשרת חוקרים, משרתי ציבור ופעילים. למרכז הרעיוני שיתופי פעולה רבים עם גופים הפועלים לאור חזון דומה.

סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, מחקר ועבודה אקדמית, פעילות הסברתית לקהל הרחב קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: מרכז

SalamTalk – ישר מהאנשים

תאור כללי:
סלאמתוק היא אפליקציה שממציאה מחדש את הדרך בה אנו צורכים חדשות, בזה שהיא מאפשרת לנו להפגש עם האנשים שחיים את החדשות, ולדרג את רמת אמינותם. בלי חברות תקשורת. בלי תאגידים. בלי סינונים. רק האנשים עצמם. שיח ישיר יהיו לנו שתי פיצ'רים- 1. שיח ישיר - בסלאמתוק כל משתמש יזהה את עצמו לפי לאום מחוז מגורים דת ושפה. בעזרת אותם נתונים יוכל כל משתמש לחפש משתמש אחר, מלאום, דת או מחוז מגורים שונה. אז יוכל להזמין את המשתמש השני לשיחת הודעות, ולאחר שיתאים לשניהם יוכלו לעבור לשיחת וידאו ישירה. לאחר השיחה כל ישתמש ימשב את שותפו לשיחה ויציין אילו תכונות אופי היו לחבר לשיחה שלהם; אלים, מעניין, לא אמין, מעורר השראה, וכ"ו. זאת על מנת לאפשר למשתמשים לדעת עם איזה בן אדם הם עומדים לשוחח, ובכך לדחוק לצד שיח אלים, ולא אמין. 2.חדשות ישירות - משתמשים שעברו סינון, שמציין שהם אמינים ולא אלימים, ושעברו אימות על ידי הרשתות חברתיות אחרות לדוגמא, יוכלו לפרסם דיווחים בטקסט סרטונים ותמונות שבהם יש תוכן אקטואלי. את התוכן עצמו יצטרכו לאמת גם כן. וגם על תוכן זה ימשבו את ה"עיתונאים" כך שהעיתונאי יאלץ להיות כמה שיותר אוביקטיבי ולהראות תמונה כמה שיותר רחבה. לעוד פרטים - https://salamtalk.org/he/

סוג שירות: פעילות הסברתית לקהל הרחב קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, ארגונים, הקהל הרחב, מבוגרים, מוסדות חינוך, מוסדות ממשל ושלטון מקומי, מערכת החינוך, סטודנטים, צעירים, קהילות | אזורי פעילות: באינטרנט

מרכז פרס לשלום ולחדשנות

תאור כללי:
מרכז פרס לשלום ולחדשנות, המציין 22 שנות פעילות בעלת הד ומשמעות, נוסד בשנת 1996 ע"י נשיאה התשיעי של מדינת ישראל, שמעון פרס ז"ל, במטרה לקדם את שגשוגה של מדינת ישראל, לטפח ולהפיץ את החדשנות הישראלית, ולסלול את הדרך לחיים משותפים ולשלום בר קיימא בין כלל אזרחיה, ובינה לבין שכנותיה

סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, ייעוץ, פעילויות עבור מערכת החינוך, פעילות חווייתית, תיירות קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, ארגוני המגזר השלישי, ארגונים, הקהל הרחב, ילדים ונוער, מוסדות חינוך, מערכת החינוך, נשים, סטודנטים, צעירים, קהילות | אזורי פעילות: כל הארץ, מרכז

קו לעובד

תאור כללי:
קו לעובד הינה עמותה ללא כוונת רווח, שמטרתה להגן על זכויות העובדים המקופחים ביותר במשק הישראלי. מאז הקמתה בשנת 1991, מסייעת עמותת קו לעובד לעובדות ולעובדים אזרחי ישראל, למהגרי ולמהגרות עבודה, לעובדות ולעובדים פלסטינים מהשטחים הכבושים, לפליטים, למבקשי מקלט ולקורבנות סחר בבני אדם למצות את זכויותיהם. כמו כן, העמותה פועלת לשינוי חקיקה ולהעלאת המודעות הציבורית לזכויות עובדים. העמותה מפעילה 3 סניפים, מעסיקה 27 אנשי צוות ושמונה מתנדבי שירות לאומי, ונעזרת בלמעלה מ- 130 מתנדבים. במהלך שנת 2018 סייעה העמותה ליותר מ- 50,000 עובדים, והשיבה עבורם כספים שהגיעו להם על פי חוק בסכום העולה על 25 מיליון שקלים. דרכי פעולה • מתן סיוע פרטני לעובדים במסגרת קבלת קהל, מענה אינטרנטי ומענה טלפוני. באמצעות פניות אלו אנו מזהים תופעות רחבות של ניצול בשוק העבודה הישראלי, ומתמודדים איתן באמצעים מגוונים. • פעילות ציבורית: חשיפה תקשורתית, ליווי הליכי חקיקה וקיום דיאלוג שוטף עם משרדי הממשלה השונים. • פעילות משפטית: הפניית עובדים לקבלת ייצוג משפטי והגשת עתירות לבתי-המשפט בנושאים עקרוניים. • חינוך והסברה: העלאת המודעות לזכויות עובדים, בין היתר על ידי הפצת זכותונים אודות זכויות בעבודה במגוון שפות, פרסום דפי מידע ודוחות תקופתיים, עריכת סדנאות לעובדים ומתן הרצאות לציבור הרחב. • שיתוף פעולה רחב עם ארגונים בארץ ובחו”ל: בין היתר בפורום ‘אכיפת זכויות עובדים’ המתמקד בזכויות עובדי קבלן ובפרויקט משותף עם איגודי העובדים בשטחי הרשות הפלסטינית. כמו כן קו לעובד משתפת פעולה עם ארגוני חברה אזרחית בארצות המוצא של מהגרי ומהגרות העבודה המגיעים לישראל.

סוג שירות: ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

Comet-ME – חשמל בר קיימא לאזורים כפריים

תאור כללי:
אסטרטגיה Comet-ME בונה ומתקינה מיני-רשתות חשמל המבוססות רוח ותאי שמש, ופתרונות מים ביתיים נקיים. אנחנו סוכנות ביצוע משולבת אנכית, כלומר אנו מנהלים את התהליך משלב גיבוש התפיסה ועד להשלמת הפרויקט. באמצעות מעורבות ישירה וארוכת טווח עם הקהילות, אנו מקבלים הבנה טובה יותר של הצרכים שלהם ואנו מסוגלים לעצב את המערכות בהתאם ולהבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של תשתיות האנרגיה והמים. הישגים: העבודה שלנו התפתחה מתוך מערכת יחסים ארוכת טווח ומחויבות לקהילות הפלסטיניות באזור C - מבסיסנו בדרום הר חברון וכעת מצפון לאזור רמאללה. היוזמה התחילה בהתנדבות מלאה. המתקנים הראשונים הותקנו ב -2006. ההתארגנות הפכה לחברה לתועלת הציבור בספטמבר 2009. כיום, אנו מספקים שירותי אנרגיה בסיסיים ל -45 קהילות המקיפות מעל 4,000 אנשים. בשנת 2013 נכנסנו לתחום שאיבת המים וסינון המים, ומאז סיפקנו את שירותי המים הנקיים שלנו למשקי הבית שמחוברים לפתרונות החשמל שלנו. Comet-ME היא כיום ספקית מובילה של שירותי חשמל בר קיימא באזור, וכן חדשן בתחום של מים נקיים באזורים ללא רשת חשמל. במהלך עשור של ניסיון בתחום ראינו כיצד אספקת שירותי אנרגיה בסיסיים ומים לקהילות השוליות באזור C הוכחה כאמצעי יעיל להעצמה קהילתית ולפיתוח כלכלי, המאפשר לקהילות לבחור את דרכן תוך התאמת השירותים שלנו לצרכים המתפתחים שלהם. מאז הקמתה של מרכז Comet-ME בדרום הר חברון בשנת 2012, יש לנו נוכחות יומיומית בחיי הקהילות. אנחנו מגיבים לכל נושא - טכני או חברתי - המתעורר, ובתוך כך בנינו את עצמנו כספק אמין באזור.

סוג שירות: ייעוץ, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, שירותים מקצועיים קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: יהודה ושומרון

במקום – מתכננים למען זכויות תכנון

תאור כללי:
מי אנחנו? במקום – מתכננים למען זכויות תכנון הוקמה ב-1999 על ידי מתכננים/ות ואדריכלים/ות, במטרה לחזק את הקשר בין מערכות התכנון לזכויות האדם. העמותה פועלת בכלים מחקריים ומקצועיים כדי לקדם שוויון זכויות וצדק חברתי בתחומי התכנון, הפיתוח והקצאת משאבי קרקע, ומסייעת לקהילות המצויות בנחיתות מקצועית, כלכלית או אזרחית בכל הנוגע למימוש זכויותיהן בשדה התכנון. ‘במקום’ פעילה בכל רחבי הארץ ומייצגת בעמדתה אינטרס ציבורי למען שקיפות בהליכי התכנון והקצאת משאבים הוגנת ושוויונית בתחומי התכנון והפיתוח. דרכי פעילות מחקר, דוחות, ניירות עמדה ופרסומים אחרים: במטרה להפיץ מידע ולהעמיק את המודעות לזכויות תכנון כזכויות אדם בסיסיות, בקרב אנשי מקצוע ומקבלי החלטות ובקרב הציבור הרחב, וכדי לעודד דיון מושכל ומקצועי בנושאים שעל סדר יום העמותה, מפרסמת ‘במקום’ באופן קבוע מחקרים, ניירות עמדה ודוחות בנושאי תכנון וזכויות אדם. בין פרסומיה: • תכנית אב לכפרים הבדואים הלא מוכרים בנגב • תמ”א 38 – התכנית הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה • התכנון המתארי בישובים ערביים בישראל • התחום האסור- דוח אודות מדיניות התכנון הישראלית בשטח C פעילות תכנונית- קהילתית: במקום פועלת בקרב קהילות הנתונות בעמדת נחיתות מקצועית, כלכלית או אזרחית, לקידום שוויון תכנוני העונה על צורכי הקהילה, ביישוביהן. במענה לפניות שמגיעות מהשטח, במקום מעניקה לקהילות אלה תמיכה מקצועית-תכנונית , ומסייעת להן במגעיהן עם הרשויות. פעילות זו כוללת, בין השאר: • עריכת סדנאות לתושבי שכונות, ויישובים הניצבים בפני תהליכי תכנון. במסגרת הסדנאות, מתוודעים המשתתפים לשפת התכנון, להשפעת התכנון על חיי היום יום שלהם ולזכויותיהם. • סיוע בהגדרת הבעיות התכנוניות והצרכים של הקהילות הפונות, וכן ניתוח הפתרונות התכנוניים המוצעים על ידי הרשויות; • בעת הצורך, הגשת התנגדויות לתכניות, הגשת חוות דעת מקצועיות לרשויות התכנון או במסגרת הליכים משפטיים. ניתן לפנות אלינו באמצעות מוקד הסיוע התכנוני של במקום. סינגור בקרב מקבלי החלטות ופעילות ציבורית: ‘במקום’ מציגה עמדות מקצועיות, אתיות וחברתיות בסוגיות תכנוניות ובהליכים תכנוניים שיוזמות הרשויות, באמצעות העלאת הנושאים על סדר היום הציבורי ופניות ממוקדות אל מקבלי ההחלטות. פעילויות אלה כוללות: • הכנת מחקרים, ניירות עמדה ודו”חות בנושא זכויות תכנון והשפעת התכנון על קהילות מוחלשות. • עריכת השתלמויות בנושא זכויות תכנון לאנשי מקצוע במגזר הממשלתי, הציבורי והפרטי, ועידוד שיח תכנוני ביקורתי. • קידום חקיקה בנושאים הקשורים לזכויות אדם בתכנון. • השתתפות בקואליציות של ארגוני חברה, סביבה וזכויות אדם, במטרה לקדם שקיפות, שוויון וצדק חברתי בתחום התכנון.

סוג שירות: ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

חדר מורים – לזכר שירה בנקי

תאור כללי:
'חדר מורים לזכר שירה בנקי' הינה תכנית השתלמות שנתית מוכרת ע"י משרד החינוך ומיועדת למורות ומורים, אנשי ונשות חינוך בירושלים המחנכים את דור העתיד של העיר. אנו רואים במורות ובמורים דמויות מפתח וגיבורי תרבות המהווים עבור התלמידות והתלמידים דוגמא אישית בכל מגזר וקהילה. ביכולתם של מורות ומורים לחולל שינוי בייחס של תלמידיהם אל ה"אחר" תוך דגש על התמודדות עם גזענות ודעות קדומות. ההתנסות האישית של המורות והמורים במפגש עם ה"אחר" תסייע להם להיות ערניים לגזענות, לקדם סובלנות ולשנות את האקלים של החיים המשותפים בארץ. במהלך התכנית, המורים עוברים תהליך עומק בו הם חוקרים את זהותם האישית, המקצועית, והתרבותית ומשוחחים על אתגרים חינוכיים משותפים. ההתנסות במפגש עם ה'אחר' נעשית בכלים מגוונים כדוגמת תיאטרון, אומנות וצילום וכוללת סיורים משותפים בעיר ירושלים. המפגשים מאפשרים היכרות אישית בלתי אמצעית ושיתוף נרטיבים היוצרים, לפני הכול, קרבה אנושית וחברית ותחושה של שותפות במשימה החינוכית. דרך התכנית הקמנו קהילת מורים אקטיבית שפועלת יחד דרך פרויקטים משותפים למען חיבורים בין הקהילות השונות ולמען חיים משותפים בעיר תוך הטמעת ערכים של כבוד, סובלנות ותקווה.

סוג שירות: ארגון תערוכות ומופעים, השתלמויות וקורסים מקצועיים, מחקר ועבודה אקדמית קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, מוסדות חינוך, מערכת החינוך | אזורי פעילות: ירושלים

סיכוי שווה

תאור כללי:
סיכוי שווה היא קהילה וירטואלית, לא עמותה, ופועלת בהתנדבות מלאה ללא תקציב, מנגנון או משכורות. המטרה היא יצירת סדר יום לאומי חדש, אפילו תיקון עולם, שדורש שילוב של אנשים עם מוגבלות בעבודה ועל ידי כך גם בחברה. האסטרטגיה שלנו היא התמקדות במרחב הציבורי – תקשורת, תקשורת, תקשורת וכך משפיעים על סדר היום הציבורי, על הכנסת והממשלה וגופים פרטיים ולוחצים עליהם לטפל בסוגייה הכואבת הזו. אחרי שהבנו שהדרך לשינוי חייבת לעבור דרך המרחב הציבורי, שיטת הפעולה שלנו היא ב- 360 מעלות: התמקדות בזירה התקשורתית, אבל גם בזירה הפרלמנטרית, הזירה הפוליטית, הרשתות החברתיות השונות, נטוורקינג חזק ועבודת שטח. מאז הקמת "סיכוי שווה" כבר הועסקו כ-250 עובדים חרוצים אשר הכניסו איתם את המיוחדות שלהם למקומות עבודה רבים וזאת בזכות מעסיקים ומועסקים יחודיים שמאמינים כי מקום העבודה נשען על האנשים שבונים אותו, שנותנים מעצמם, ובכך הופכים אותו ליותר ממקור הכנסה בלבד, אל מקום שבאים אליו עם חיוך ומאמינים בדרכו האנושית של כל עובד. את סיכוי שווה הקים אורן הלמן, אב לילדה בחינוך המיוחד, סמנכ"ל שיווק ורגולציה בחברת החשמל, שהבין שהדרך היחידה לשילוב של אנשים עם מוגבלות בחברה היא באמצעות שילובם בעבודה.

סוג שירות: ייעוץ, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: ארגונים, הקהל הרחב, מוסדות ממשל ושלטון מקומי | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

ארץ לכולם

תאור כללי:
1. ארץ אחת, שתי מדינות פלסטין/ארץ ישראל היא יחידה היסטורית וגיאוגרפית אחת המשתרעת בין הירדן לים. בתוכה יתקיימו שתי מדינות ריבוניות, פלסטין וישראל. בהן יממשו שני העמים אז זכותם להגדרה עצמית; הגבול בין המדינות יקבע על פי קווי ה-4 ביוני 1967, תוך סיום מוחלט של מצב הכיבוש. 2. דמוקרטיה, זכויות אדם, שלטון החוק שתי המדינות תהיינה דמוקרטיות; משטרן יהיה מבוסס על עקרון שלטון החוק ועל ההכרה באוניברסאליות של זכויות האדם כפי שאלו הוכרו במשפט הבינלאומי, על ערך השוויון, החירות ועל קדושת חיי האדם. 3. הגירה והתאזרחות לשתי המדינות הזכות לקבוע את אופי ההגירה לתחומן ואת חוקי ההתאזרחות שלהן. לפיכך, פלסטין תהיה חופשית לאזרח את הפליטים הפלסטינים ומדינת ישראל תהיה חופשית לאזרח את יהודי התפוצות על פי ראות עיניהן. 4. החזון הארץ הפתוחה שתי המדינות תהיינה מחויבות לחזון הארץ הפתוחה, בו לאזרחי שתי המדינות תעמוד הזכות לנוע ולהתגורר בכל חלקי הארץ; הזכות הזו תחול גם על מי שיתאזרח בשתי המדינות, בכללם פלסטינים מהפזורה בפלסטין ויהודי התפוצות בישראל. שתי המדינות יפעלו למימוש מלא של חזון זה במספר שלבים , בהדדיות, ותוך שכל התקדמות מחייבת את הסכמת שתי המדינות. בשלב הראשון שתי המדינות יכירו בזכות אזרחיהן לנוע, לטייל, לבקר, לעבוד ולסחור בכל חלקי הארץ. כמו כן, בשלב הראשון יסכימו שתי המדינות על מספר מוסכם של אזרחי המדינה האחרת שיגורו בשטחן ויקבלו מעמד של תושבי קבע על כל הזכויות הכרוכות בכך. הסכמה זו תאפשר לישראלים, כולל כאלה החיים היום בשטחים שבהם תוקם מדינת פלסטין, לחיות במעמד של תושבי קבע בפלסטין, ובלבד שיהיו מוכנים לחיות בשלום עם שכניהם תחת ריבונות פלסטינית; הסכמה הזו תאפשר גם לפלסטינים, כולל כאלה שיתאזרחו בפלסטין, לקבל מעמד של תושבי קבע בישראל, ובלבד שיהיו מוכנים לחיות בשלום עם שכניהם תחת ריבונות ישראלית. תושבי קבע אלו, שיגורו במדינה שאיננה מדינת אזרחותם, יחויבו לכבד את החוק המקומי, ולהימנע מפעולות הפוגעות בביטחונה של המדינה שבה הם חיים ובביטחון אזרחיה; תושבי הקבע הישראלים בפלסטין יממשו את זכות ההצבעה שלהם בישראל ותושבי הקבע הפלסטינים בישראל יממשו את זכות ההצבעה שלהם בפלסטין. 5. ירושלים ירושלים תשמש בירה של שתי המדינות; התושבים הפלסטינים יהיו אזרחי פלסטין והתושבים הישראלים יהיו אזרחי ישראל. ירושלים תהיה עיר משותפת ופתוחה לאזרחי שתי המדינות, בגבולות מוסכמים. יקום בה משטר עירוני מיוחד בניהול משותף ושוויוני של שתי המדינות. המקומות הקדושים ינוהלו בשיתוף נציגי הדתות השונות והקהילה הבינלאומית ותוך הבטחת חופש הפולחן לבני כל הדתות. 6. ביטחון שתי המדינות יפתרו את כל הסכסוכים ביניהן בדרכי שלום, ויפעלו כנגד כל גילוי של אלימות וטרור. כל אחת משתי המדינות תהיה ריבונית במה שנוגע לשמירה על הסדר הציבורי בתחומה ועל הביטחון האישי של תושביה; יפורקו מנשקם מיליציות חמושות וארגונים לא-מורשים; שתי המדינות יכוננו הסכם הגנה משותף מפני איומים חיצוניים; לא ייכנס כוח צבאי זר לתחומי אחת משתי המדינות אלא בהסכמה משותפת; תוקם ועדה ביטחונית משותפת עליונה למעקב ולקבלת החלטות בנושאים ביטחוניים משותפים. הוועדה תוכל להפעיל בהסכמת שתי המדינות כוח משותף לשמירה על הגבולות החיצוניים. 7. מוסדות משותפים לשתי המדינות יהיו המוסדות המשותפים הבאים: בית משפט לזכויות אדם, אשר יוסמך לשמש כערכאה עליונה להכרעה בשני אלו: עתירות של תושבים שאינם אזרחים כנגד מדינת תושבותם בטענה להפרת זכויותיהם, סכסוכים בין שתי המדינות באשר לזכויות אזרחיהם המתגוררים במדינה האחרת וכל עניין הנובע מחזון הארץ האחת. מוסד משותף שיבטיח רשת ביטחון כלכלית מינימאלית לכל תושבי הארץ, פלסטינים וישראלים; רשות מיוחדת לניהול ופיתוח כלכלת הארץ, שתכלול מוסדות לשיתוף פעולה כלכלי, תיאום מכסים, תנועת עובדים וסחורות, הגירת עבודה, פיתוח תשתיות והשקעות מקומיות ובינלאומיות; המוסדות הכלכליים ישאפו לצמצם את הפערים בין האזורים והאוכלוסיות; מוסדות לשיתוף פעולה בענייני מים, סביבה ואוצרות טבע, על בסיס חלוקה צודקת של המשאבים ומתוך מחויבות לפיתוח הארץ ומשאביה לטובת כל יושביה; כל מוסד משותף נוסף שיידרש לצורך מימוש חזון “שתי מדינות, מולדת אחת”; בכל המוסדות המשותפים יהיה ייצוג שוויוני לאזרחי שתי המדינות. 8. הפלסטינים אזרחי ישראל הערבים הפלסטינים אזרחי ישראל ייהנו מזכויות של מיעוט לאומי, שוויון אזרחי, ייצוג הולם במוסדות השלטון בישראל, חלוקה הוגנת של משאבי המדינה וייצוג הולם במוסדות המשותפים לישראל ופלסטין. ככל שייווצר מיעוט יהודי בפלסטין, הוא ייהנה מזכויות דומות. 9. השבה ופיצויים יוקם מנגנון משותף שידאג להשבה של רכוש שאבד או הופקע כתוצאה מהסכסוך או לפיצוי במקרה שהשבה אינה אפשרית. עקרונו ההשבה והפיצוי ייקבעו בהסכמה תוך שאיפה להשגת צדק מרבי לנפגעי הסכסוך. עוולות ישנות לא יתוקנו בעוולות חדשות. ישראל ופלסטין יקראו לארצות המזרח התיכון לפצות את היהודים על הרכוש שאיבדו ולאפשר למעוניינים לשוב לבתיהם, במידת האפשר. 10. פיוס יוקמו מנגנונים משותפים להשגת פיוס בין העמים, כולל הקמת ועדות פיוס משותפות שיאפשרו דיון מעמיק וממצה בעוולות העבר משני הצדדים; יגובשו תכניות משותפות לקידום הפיוס ברמת הקהילה, מערכות החינוך, מוסדות התרבות. 11. מעטפת בינלאומית לצורך מימושו של הסכם הפיוס יוקם גוף בינלאומי המקובל על שני הצדדים, בו ייצגו בין היתר, הליגה הערבית, האיחוד האירופאי והאו”ם, שיערוב לתהליך יישום מתווה ‘שתי מדינות, מולדת אחת’, וייתן לו גיבוי דיפלומטי, משפטי וכלכלי. חזון “שתי המדינות, מולדת אחת” ישמש בסיס לשילוב של שתי המדינות העצמאיות במסגרת הסכם שלום עם מדינות המזרח התיכון.

סוג שירות: פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, חוץ לארץ, כל הארץ

מצמיחים – להפחתת האלימות בבתי הספר

תאור כללי:
רקע: תלמידי ישראל תופסים את אחד המקומות הראשונים בעולם המערבי ברמת הניכור שהם חשים כלפי חבריהם וכלפי האחר, נתון שמוסבר על ידי חוסר קבלה של האחר, חוסר אמון במוסדות פוליטיים וחברתיים, ותפיסה נמוכה מאוד של הוגנות על-ידי הציבור הישראלי. מציאות זו משתקפת יומיום בחייהם של תלמידים: בכיתה, ברשתות החברתיות, בשעות הפנאי ובחיבור לקהילה. ישראל אם כן, אולי יותר מכל, זקוקה למנהיגות ומנהיגים צעירים מחברים ומייצרים שיח וגישור במצבי קונפליקט ומשבר, צעירים אשר הפגינו בפועל את יכולתם לחולל לכידות חברתית בסביבתם. נערות ונערים שהביאו לביטוי את יכולת הלכידות, ידרשו לסייע ב"ניווט" של ספינת החברה הישראלית בעשורים הבאים. הם יובילו את הספינה בבטחה לנמל הבית המשותף שלה מתוך הכרה וכבוד בזהותו של הזולת, תחושת אחריות משותפת, חתירה לשוויון והוגנות ומתוך שאיפה לכינון פסיפס ישראלי משותף המהווה מקור עוצמה. חזון: נערות ונערים אשר קהילתם הצביעה עליהם בתור מחוללי הלכידות יפעלו יחד כנבחרת בזירות בית ספריות וקהילתיות שונות, מתוך מטרה להעלות את רמת הלכידות בתוך קהילת חייהם ולהפחית ביטויים של ניכור באמצעות הקנייה וחיזוק של מיומנויות אישיות. פעולתם תביא לעליה בתחושת השייכות שלהם ושל סובביהם לכיתה, למוסד הבית ספרי ולקהילה ותבסס מסד של כלים העולים מהשימוש בשטח של טכניקות להתמודדות עם גילויי הדרה, זרות וחוסר אכפתיות

סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, ייעוץ, פעילויות עבור מערכת החינוך, פעילות חווייתית קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, ארגוני המגזר השלישי, ילדים ונוער, מוסדות חינוך, מערכת החינוך | אזורי פעילות: באינטרנט, חוץ לארץ, כל הארץ