תאור כללי:
פעילות:
30 קבוצות בתי ספר כ400 שחקניות.
10 קבוצות נשים כ120 שחקניות.
קבוצות לנערות עם מוגבלות שכלית/אוטיזם כ40 שחקניות.
פרוייקט "תקווה בלב ירושלים"" בשיתוף המרכז האמריקאי ירושלים - 70 שחקניות ערביות.
פרויקט חרדיות כ150 שחקניות.
תאור כללי:
סיפור הקהילה שלנו התחיל בשתי חברות ירושלמיות, ממזרח ומערב העיר, וצמח כיום לקהילה המשותפת הגדולה והותיקה בירושלים. בעיר המתנהלת כשתי ערים, בה האינטראקציות בין הקהילות מעטות ושטחיות, והפחד והבורות משתלטים, אנחנו יוצרות שפה משותפת, ירושלמית, שמצליחה לחבר בין כולנו.
ירושלמית מדוברת מציעה מרחב שוויוני, בו לכל אישה בפסיפס הירושלמי יש מקום להיות ולהביא את עצמה. אנחנו שמות את השפה במרכז, כמפתח לתקשורת, אמון, היכרות מעמיקה וכנה. אך גם, ככלי לשוויון הזדמנויות אמיתי, לעצמאות, מיצוי זכויות, השכלה ותעסוקה.
הקהילה נמצאת בצמיחה מתמדת משנת 2017, מנוהלת באופן שוויוני על ידי צוות של נשים ממזרח ומערב העיר, ומשמשת קרקע פורייה ליוזמות משותפות הצומחות בתוכה ונותנות מענה לצרכי הנשים.
תאור כללי:
Who we are
The Magnificat Institute was established in 1995 by a decision of the Custodial Chapter of the Franciscan Custody of the Holy Land. The Magnificat has an agreement with the Conservatory of Music "A. Pedrollo" of Vicenza (Italy), whereby the Institute has adopted the programs of the Conservatory for all first degree classes (levels I, II, III).
On June 23, 2010, the Conservatory decided to create a foreign branch of the Conservatory abroad in cooperation with the Magnificat Institute, for providing academic level education in specific musical disciplines (piano, organ, voice). Academic classes have been created at the Magnificat in this context.
Presently, the school has about 200 students and 28 teachers of different backgrounds, Christians, Muslims and Jews. Two of its students have recently obtained the Academic and Master’s Degrees at the Conservatory of Vicenza in piano and in the organ; other students have graduated from other international and local universities.
Objectives
The Magnificat provides broadly based educational opportunities in music from early childhood through adulthood.
It increases the students' knowledge of music history, theory, instrument, voice and performance practice in classical and contemporary music.
It offers and maintains an internationally recognized academic program delivered by highly qualified professional staff.
Its students pursue higher degrees and careers in music.
The Magnificat creates an active academic environment that is conducive to cooperation and harmony among the teachers, students, staff and the larger society. It engages the local and international community through live performances that aim at entertaining and educating.
תאור כללי:
מתנדבי העמותה מסייעים למשפחות פלסטיניות, בהן ילדים הזקוקים לטיפול רפואי מתקדם, לקבל מענה רפואי הולם הקיים בבתי חולים בישראל. הסיוע מתבטא בהסעת המשפחות אל בתי החולים ובחזרה וכן באספקת ציוד ושירותים נוספים בעת שהילדים נמצאים באשפוז.
מתנדבי "אדם ללא גבולות" מבצעים כ-6,000 נסיעות בשנה בין מעברי הגבול לבתי החולים בירושלים ובתל אביב.
כמו כן, מארגנת העמותה ימי כיף בחוף הים או באתרי נופש בשטחי הגדה, בהם זוכים הילדים החולים ובני משפחותיהם ליום של בילוי, הנאה והפוגה משגרת חייהם הקשה.
"אדם ללא גבולות" מסייעת במקרים מיוחדים במימון מוצרים רפואיים שהרשות הפלסטינית איננה מממנת, כגון תרופות וציוד רפואי אחר שהעמותה רוכשת וכן טיפולים רפואיים שהעמותה משלמת עבורם ישירות לבתי החולים.
אנחנו מסייעים ליותר מ-100 משפחות כל שנה, לעתים מסיעים אותם אף חמש פעמים בשבוע ולעתים לוקחים ילד לבדיקת מעקב תקופתית לאחר ניתוח.
כל נסיעה היא ברכה למשפחה וחוויה מיוחדת למתנדב, במהלכה מתהדק הקשר האישי בין המתנדבים הישראלים לבני המשפחה הפלסטינים. היחס האישי הנרקם בין הצדדים תורם להבנה הדדית ולידידות כנה בתוך מציאות קשה ולעתים נואשת.
תאור כללי:
הבעיה – הצורך:
במדינת ישראל מוגדרים “חסרי עורף משפחתי” ככאלה אשר אינם יכולים להישען על המשפחה, מסיבות שונות. לאוכלוסייה זו מספר מקורות עיקריים: בוגרי פנימיות “חסות הנוער”, יוצאים בשאלה, עולים חדשים בודדים, להט”בים, אמהות יחידניות, יוצאות מקלטים לנפגעות אלימות במשפחה ועוד. אוכלוסיה זו מונה כ-200,000 אזרחים בוגרים, מתוכם כ-60,000 צעירים בגילאי 18-35. לאוכלוסייה זו מצטרפים מדי שנה אלפי חברים חדשים.
הסיוע במדינת ישראל כיום, מתמקד בבניית כישורים אישיים כהשכלה ותעסוקה, בצרכים בסיסיים כגון דיור, ובפעולות העשרה כגון קשרים בינאישיים, זוגיות, התנהלות כספית ועוד. רוב פעילויות הסיוע מתמקדות באדם עצמו, משפרות את יכולותיו כיחיד ונותנות מענה לצרכיו המידיים. עור”ק מאמינה שבניית יכולות אישיות אינה מהווה מענה להיעדר משענת משפחתית.
הפתרון: עור"ק – עורף קבוצתי וקהילתי
עור"ק – עורף קבוצתי וקהילתי, הנה הארגון היחיד המתמקד בבניית פתרונות מסוג "עורף חלופי", פתרונות שיכולים להתקיים לאורך חיים שלמים, ותוך התבססות על היכולות והכוחות של חברי הקבוצות ולא על תלות בסיוע חיצוני.
עור"ק פועלת באמצעות שיתופי פעולה ליצירת חלופה לעורף המשפחתי, כמענה שאינו קיים כיום, מענה נחוץ המשלים את הפעילות של גורמים אחרים בתחומים השונים.
כדי לקיים קשר בר קיימא וארוך טווח בין מספר אנשים נדרשת מערכת של ערבות הדדית הכוללת נתינה וקבלה, אמון, כלים לבניית יכולות משותפות, כללים ידועים ומוסכמים. מערכת כזו הינה קהילה או קבוצה, ותפקידה: עור"ק – עורף קבוצתי וקהילתי.
שינוי צפוי ברמת הפרט: ירידה ברמת האובדנות, שיפור בקליטת העליה, יציאה ממעגל העברת העוני הבין-דורי, שיפור ברמת הבריאות ובאיכות החיים.
שינוי צפוי ברמה הלאומית: חיסכון לאומי בתקציבי רווחה, בריאות, שיכון ועוד.
תאור כללי:
לקידום ילדים בגיל הרך בחברה הערבית בנגב
עמותת אלבאכור נוסדה על ידי אנשי ונשות מקצוע מתחומי ידע שונים, מומחים/ות בתחום הגיל הרך , מהחברה הערבית והיהודית בנגב.
אנחנו מפתחים מודלים מותאמי תרבות וקהילה לילדים בגיל הרך ומשפחותיהם ומפעילים אותם. בנוסף, שותפים בחשיבה ומוציאים לפועל של תוכניות עבור עמיתים ושותפים לדרך.
הפרויקטים שלנו:
הספריה הראשונה שלי:
הקמת רשת ספריות הדרכה והשאלה חדשניות ומודרניות לפעוטות בסניפי טיפת חלב במרחב הערבי בנגב, עם מעטפת דיגיטלית של קהילת קוראים וירטואלית.
התכנית מעודדת קריאה לילדים בגיל הרך ומחזקת את הקשר בין אימהות וילדיהן. בהמשך מתוכננת פרישת שירות למשפחתונים ומעונות יום. הפרוייקט מיושם במסגרת תכנית החומש של משרד הפנים.
אני, וילדי:
תכנית לאימהות ולילדים בגיל הרך בשילוב מלווה התפתחותית, אחות/עו"ס והרצאות אורח של מומחי תחום התפתחות הילד, בשילוב עם תכנית להעצמת נשים.
הכשרות והשתלמויות:
בניית אסטרטגיה ופיתוח מערך השתלמויות והכשרות כוח אדם בגיל הרך. העמותה מציעה השתלמויות בנושאים התפתחותיים של הגיל הרך לצוותים חינוכיים בחינוך הפורמלי והלא פורמלי, אחיות ורופאי ילדים.
תאור כללי:
מרכז מנדל למנהיגות בנגב הוקם על-ידי קרן מנדל-ישראל במטרה לשפר את איכות החיים של תושבי הנגב באמצעות פיתוח מנהיגות חברתית וחינוכית היוזמת ומובילה שינוי, ומבוססת על ערכים וחזון.
המרכז מקיים תוכניות הכשרה למנהיגות. ליבת ההכשרה הן תוכניות למנהיגות מקומית שמטרתן לשפר את יכולות המנהיגות של יחידים כדי לפעול ברשות ובמרחב ולקדם את מערכות החינוך, הרווחה, התרבות והבריאות בנגב. התוכניות מקדמות את יכולתם של המשתתפים במסגרת תפקידם או ביוזמות שהם מפתחים, לשתף פעולה ולהוביל צוותים בארגונים ובמוסדות, במסגרת השירות הציבורי ובחברה האזרחית.
אוכלוסיות היעד של המרכז הן המנהיגות הציבורית-חברתית מתחומי החינוך, הקהילה, הרווחה והתרבות ברשויות המקומיות, במשרדי הממשלה המחוזיים בנגב, ובארגוני החברה האזרחית. המרכז מפעיל גם תוכניות הכשרה מקצועיות המתמקדות בקבוצות מנהיגות מתחומים מקצועיים כמו רווחה, חינוך וחברה. התוכניות מתקיימות בשיתוף הרשות המקומית והמנהיגות היישובית. המשתתפים עוברים תהליך של מיון על-ידי סגל המרכז, ונדרשים להשכלה אקדמית ולניסיון בעשייה חברתית.
לפי תפיסת המרכז, מנהיגות היא היכולת להתבונן במציאות ולפעול בה, תוך עיסוק מתמיד בבירור הערכים, בעיצוב ובגיבוש השקפת העולם, בניסוח חזון, בתרגומו לתוכניות מעשיות ובהובלת יישומן למען שיפור החברה וקידומה. המרכז שואף לקדם את בנייתה של חברה אזרחית משגשגת ולטפח מערכת יחסים משופרת בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית הבדווית בנגב. המרכז פועל בשיתוף פעולה עם גורמים ומוסדות בנגב: ארגוני החברה האזרחית, המוסדות האקדמיים, הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה.
מרכז מנדל למנהיגות בנגב הוקם בשיתוף עם אוניברסיטת בן גוריון בנגב, והוא פועל משנת 2004. מייסדת המרכז היא ד"ר ורדה שיפר, שגם ניהלה אותו בשנים 2009-2004. מ-2009 ועד 2013 ניהל את המרכז עו"ד יעקב שטיינברג, שהיה שותף להקמתו יחד עם ד"ר שיפר ושימש כמנהל שותף בשנים 2009-2004. משנת 2013 מנהלת את המרכז ד"ר עדי ניר שגיא, שהייתה לפני כן מנהלת בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית בירושלים.
סגל המרכז כולל אנשי מקצוע מתחומי דעת מגוונים: חינוך, פילוסופיה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, גיאוגרפיה ועירוניות, ומדיניות ציבורית. לחברי הסגל ניסיון וידע בפיתוח יחידים וקבוצות בהקשר המקצועי והעירוני, תוך חשיבה משותפת עם השלטון המקומי והמרכזי ועם ארגוני החברה האזרחית.
תאור כללי:
חזון- מי אנחנו?
הפורום הוקם ע"י גבעת חביבה כחלק מתכנית שותפות בין קהילות על מנת שיהווה פלטפורמה ליצירת שיתופי פעולה בין אנשי עסקים ערבים ויהודים, לחיזוק המגזר העסקי בחברה הערבית, יצירת מיזמים חדשים, מינוף והפריה עסקית, בניית נטוורקינג בעל השפעה על מקבלי החלטות ברמה האזורית והלאומית.
הפורום ייצר פלטפורמות להיכרויות חדשות ויתמוך בשיתופי פעולה עסקיים ויזמות בין אנשי עסקים תוך סיוע לבעלי עסקים.
ההתמודדויות היומיומיות של עצמאיים הינן רבות ודורשות ידע נרחב בתחומים שונים, ופורום העסקים יכול וצריך לספק את הידע הזה תוך שימת דגש על פיתוח עסקים ויזמות בחברה הערבית שיוביל להעצמה וצמצום פערים דרך פיתוח כלכלי ועסקי.
מטרות - מה עושה הפורום?
הפורום יתפתח ויפעל בלווי גבעת חביבה וכחלק מהרעיון אותו מפיצה גבעת חביבה של בניית חברה משותפת בהתאם למטרות הבאות:
- הובלת שיתוף פעולה עסקי-כלכלי אזורי שיאפשר מימוש אינטרסים של בעלי עסקים.
- תמיכה בתהליכים עסקיים-כלכליים מחברים בין החברה הערבית ליהודית.
- פתיחת ערוצים לקשרים עסקיים בינלאומיים.
- העצמה וצמצום פערים של החברה הערבית דרך פיתוח עסקי-כלכלי.
- השפעה על מקבלי החלטות ברמה הלאומית, כולל יצירת מקומות עבודה חדשים ושינויים כלכליים באזור, מיפוי הצרכים לשיתופי פעולה של אנשי עסקים באזור והבאתם למקבלי החלטות ברמה של המלצות.
- העצמה אישית של משתתפים בפורום (הכרות, פיתוח אישי, עניין, למידה, העשרה, פתיחת הזדמנויות דרך ההכרות).
איך?
- בניית מבנה ארגוני (מודל)- הגדרת תחומי פעילות המשלבים את המטרות הכלכליות-עסקיות והחברתיות בהובלת חברי הפורום ובלווי גבעת חביבה.
- בניית נטוורקינג של אנשי עסקים ערבים ויהודים שיהווה גורם בעל השפעה על מקבלי החלטות ברמה המוניציפלית והלאומית ב-3 רמות:
שיתוף פעולה בין חברי הפורום
הרחבת שת"פ לרמה הארצית
בחינת שת"פ בינלאומי
- בניית מסגרת כלכלית (למשל: הקמת חברה בע"מ, קרן השקעות)
- פרסום, מדיה, יח"ץ , גיוס בעלי עסקים לנטוורקינג
תאור כללי:
רח'מה הינו כפר בדואי לא-מוכר סמוך לעיירה הדרומית ירוחם. הכפר הוא בית ל-1500 תושבים משבט אלעזזמה, ומעל 50% מהתושבים הם מתחת לגיל 18. אנחנו חיים בצריפים ובאוהלים, בלי תשתיות מים, חשמל, ביוב, כבישים סלולים, פינוי אשפה, או שירותי תרבות, פנאי ורווחה. מרבית המשפחות הועברו לירוחם מאזור מצפה רמון על ידי צה"ל לפני עשרות שנים, אולם אבותינו ואמותינו נדדו באזור עוד הרבה לפני זה, והיו משפחות שהתיישבו פה התיישבות קבע לפני קום המדינה. עד היום, רבים מהגברים ברח'מה משרתים או שירתו שנים רבות בצה"ל, בעיקר כגששים.
הודות לתרומתן הנדיבה של נשות מיאמי, רכשנו 16 מכונות תפירה ובתמיכת ריאן קיבלנו הכשרה מקצועית בתפירה. הקורס הראשון נפתח ביולי 2016 ובגלל הביקוש הגבוה פתחנו קורס נוסף ב-2017. במהלך הקורס התחלנו לרכוש מיומניות שאפשרו לנו לתפור ולמכור בגדים שיצרנו לחברות בקהילה. תמיכות נוספות עזרו לנו לארגן מספר אירועים שבהם מכרנו את התוצרת שלנו ועברנו הכשרות מקצועיות נוספות בעיצוב אופנה עם מעצב האופנה שאדי מג׳הלטון ובריקמה מסורתית עם מיכל אבישר כהן. בהמשך הדרך התחלנו להיפגש באופן קבוע עם ג׳ורג׳ט אזולאי תופרת מקומית שנתנה לנו תמיכה קבועה ועזרה לנו לשכלל את כישורי התפירה שלנו.
כיום המועצה המקומית ירוחם הקצתה לנו מקום במבנה ישן ואנחנו ממשיכות להיפגש באופן קבוע וליצור בליווי של שלומית לזר, בוגרת שנקר ולשעבר מנהלת המתפרה בקיבוץ סעד ומונה בן ישי, מעצבת, יוצרת ומנכלית חברת סטפאפ שתומכת בפרוייקט.
בעבודתנו אנחנו לא רק יוצרות אפיקים להעצמה כלכלית אלא גם מביאות את יכולתנו וכשרונותינו לידי ביטוי בהשראת הנשים הבדואיות מהעבר שמלאכת הריקמה היתה בעבורן הזדמנות לביטוי עצמי ויצירה מעבר למלאכות היומיומיות. אנחנו משמרות את המלאכות המסורתיות המדהימות של התרבות שלנו ויחד עם זאת משלבות אלמנטים מודרנים מחיינו היום.
תאור כללי:
ינאביע הוקמה מתוך חזון ברור- קידום החברה הבדואית כך שתהווה מנוע צמיחה משמעותי בנגב ותתפוס את המקום הראוי לה במרקם החברתי של מדינת ישראל כולה.
כשד"ר מוחמד אלנבארי עמד לקראת סיום תפקידו כראש המועצה המקומית חורה, בתום שלוש קדנציות של עשייה משמעותית, הוא הבין כי השינוי שהחל בישוב מגוריו הביא לאימפקט מקומי בלבד וכי יש להרחיב את מעגלי ההשפעה ולהוביל שינוי בכלל החברה הבדואית בנגב- ומתוך שאיפה זו הוקמה "ינאביע" (או בעברית- "נביעות").
ינאביע היא ארגון אסטרטגי תשתיתי הצומח מתוך הקהילה ומקדם לקיחת אחריות של החברה הבדואית על ההתמודדות עם בעיות היסוד המעכבות את השתלבותה. ינאביע פועלת בכוחות משולבים עם הרשויות המקומיות, ארגוני המגזר השלישי והמגזר העסקי ומהווה גשר של אמון לעבודה משותפת בין הממשלה לחברה הבדואית. זאת מתוך ההבנה כי החברה הבדואית חייבת להוביל את התהליך של צמצום פערים ושגשוג באמצעות קידום תשתיות ברות קיימא וחיזוק הגורמים הקיימים בשטח.
בחזון שלנו החברה הבדואית, המאופיינת באחוז צעירים גבוה, יוצרת במו ידיה את עתידה, מביאה את מיטב המורשת והתרבות הייחודית לקדמת הבמה הישראלית וחווה חוויות של הצלחה מקומית ואזורית.
כך, מתוך חברה אזרחית מאוחדת וחזקה המבקשת לעצמה מנהיגות ראויה לאמון והערכה, ינבע שינוי שיביא תקווה חדשה לכל תושבי הנגב והמדינה.
אנחנו בינאביע מאמינים ביכולת ובמחויבות של החברה הבדואית לייצר שינוי בכוחות עצמה. מכאן, שהמשימה שלנו היא לייצר תהליכים אשר יגבירו את הלחץ מהשטח ויהפכו את החזון למציאות:
1. לאתר את החסמים והסיבות שגורמות להם בכל אחד מתחומי הליבה שהוגדרו כמהותיים ביותר ליצירת איכות חיים של חברה (Mapping).
2. לבנות מודלים חדשניים ויצירתיים להתמודדות עם החסמים באמצעות שיתופי פעולה עם גופים מקצועיים המצטיינים בתחומם (Building).
3. להריץ תוכניות ניסיוניות להוכחת ההיתכנות (Piloting).
4. להרחיב את התוכניות ו"לייצא" אותן לגורמים הפועלים בקהילה (Scaling up).
תחומי הליבה שלנו:
1. פיתוח כלכלי ותעסוקה.
2. חינוך.
3. תוחלת חיים.
4. טיפוח הון אנושי.
5. צורות מגורים חדשניות.
6. מיקוד יישובי.
