X
הצטרפו אלינו
Header Slogan

הארגונים

המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי

תאור כללי:
מעל"א הציב לעצמו, כמטרה עיקרית, את ייצוג האינטרסים והצרכים האמיתיים של האוכלוסייה הערבית-פלסטינית בישראל בתחומי התכנון, הקרקע, הדיור, הצמיחה והפיתוח. בתחילת שנת 2004, הכיר משרד הפנים במעל"א כגוף ציבורי עפ"י סעיף 100 לחוק התכנון והבניה 1965. תחומי הפעולה של מעל"א: מעקב תכנוני: ביצוע מעקב אחרי ההחלטות הנוגעות לאוכלוסייה וליישובים הערביים, בנושאים כמו: הודעות תכנון, מינוי חברים/נציגים במוסדות התכנון, החלטות מועצת מקרקעי ישראל, הריסת בתים, שיווק מגרשים לבנייה ע"י מנהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון ועוד. דרכי הפעולה הקפדה על ביצוע הפעולות המתבקשות מאופי ההחלטות כגון: יידוע הציבור הרלוונטי והמעוניין בהחלטה. בדיקת ההשפעות על היישובים. הכנת התנגדויות ו/או תכניות אלטרנטיביות. הכנת ניירות עמדה ודו"חות ופרסומם לגופים הרלוונטיים. הופעה בפני ועדות ערר וועדות סטטוטוריות אחרות. עתירות לבתי משפט. העצמה של קהילות, אנשי מקצוע ומוסדות, ובניית יכולות עצמיות להתמודדות עם אפליה תכנונית. ייזום מסעי תקשורת, דיאלוג ויצירת קואליציות לסנגור מוסדות התכנון של המדינה, ומקבלי ההחלטות. פעילות ציבורית קהילתית: העלאת המודעות בנוגע לסוגיות ובעיות תכנון וזכויות תכנון. חינוך הציבור ואספקת כלים מעשיים להתמודדות עם מדיניות מפלה של הממשלה ומוסדות הציבור בישראל. מעל"א פועל למימוש שיווין וצדק חברתי וסביבתי בנושאי תכנון, פיתוח, קרקע ודיור. דרכי הפעולה ארגון כנסים, סמינרים, השתלמויות, ימי עיון וסדנאות, במטרה להעלות את המודעות של המתכננים, מהנדסי ומנהיגי הרשויות המקומיות, פעילים קהילתיים ודמויות ציבוריות בנוגע לסוגיות תכנון המשפיעות על יישוביהם, ודרכי התמודדות עם בעיות כאמור. קיום סדרת סדנאות המחוללות דיאלוג בין מתכנני המדינה, פקידי ממשלה ואנשי מקצוע מטעמה, לבין מתכננים, אנשי מקצוע ומנהיגי הרשויות המקומיות, בכדי לפתח הבנה הדדית, מודעות ושיתוף פעולה בנוגע לסוגיות תכנוניות. קיום יוזמות שונות המכוונות להעלאת המודעות והחינוך בקרב הציבור בנוגע לתכנון, לרבות הצעת מלגות במטרה לעודד סטודנטים ערביים ללימודים מתקדמים, ולבצע מחקרים מתקדמים בתכנון אורבאני. פעילות מקצועית: מעל"א בהיותו ארגון של קבוצת אנשי מקצוע המחויבים לקהילה, לחברה ולמקצוע, ממגוון תחומי המומחיות כמו תכנון עירוני, חברה, כלכלה וסביבה, פועל לחיזוק הציבור הרחב במתן כלים מקצועיים להתמודדות עם התכנון הממסדי המפלה. דרכי הפעולה ביצוע מחקרים וסקרי שדה בכדי לבחון ולהבין סוגיות ובעיות בולטות, בתחומי החיים השונים, לרבות כלכלה, חברה, חינוך, סביבה ותעסוקה, המשפיעות על התפתחות היישובים והאוכלוסייה. אספקת שירותי ייעוץ תכנוני לרשויות המקומיות, פורום ראשי הערים והמועצות המקומיות, ועדת המעקב העליונה לענייני ערבים, מנהיגים פוליטיים ואזרחים ערביים, ארגונים לא ממשלתיים, פעילים קהילתיים ובעלי מקצוע אחרים. תכנון אלטרנטיבי, לפי הצורך, תוך הפעלת תכנון שקוף, המשתף את הציבור בהליך קבלת ההחלטות ובביטוי הצרכים החיוניים, העמדות וההעדפות שלו לגבי התפתחותו העתידית. הפקת דפי מידע על המחקרים והסקרים השונים שמעל"א מבצע והפצתם לקהלי יעד ולציבור הרחב.

31 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון, שירותים מקצועיים קהל יעד: הקהל הרחב, מוסדות ממשל ושלטון מקומי | אזורי פעילות: כל הארץ

מכון ון ליר – תמת ישראל במזרח התיכון

תאור כללי:
מהו מקומה של ישראל במזרח התיכון? כיצד תופסת מדינת ישראל וכיצד תופסים אזרחיה את קיומם באזור? כיצד הם נתפסים בעיני שכניהם הערבים, הפלסטינים והמוסלמים? האם ישראל היא ראש חץ מערבי, נטע זר במזרח התיכון? האם היא ממוקמת באזור מבחינה גיאוגרפית בלבד, או שהיא מדינה מזרח תיכונית בהיבטים נוספים? בעשורים האחרונים הופכות זהויות קיבוציות ופרטיות במזרח התיכון למורכבות וגמישות. רבדים רבים של המציאות בשטח, בישראל ובסביבתה, משתנים במהירות, ותפיסות של ה"עצמי" ושל ה"אחר" לובשות צורות שונות. אולם השיח האקדמי, המקצועי והציבורי בישראל עדיין משקף הנגדה ברורה בין "אנחנו" לבין "הם". ה"מומחים לסכסוך" היו ונותרו בעיקר "מומחים לענייני ערבים", ועיון השוואתי שיטתי ביחסי יהודים וערבים וביחסי ישראל ושכנותיה הוא נדיר. לפיכך, פעילותה של התמה ממוקדת בעיון מחודש בקיומה ובמקומה של ישראל במזרח התיכון. אנו מבקשים לקדם בחינה השוואתית ובין-תחומית של ישראל ושכנותיה, במטרה להציב את ישראל בהקשרים אזוריים ולבחון את העבותות הפוליטיים, התרבותיים, החברתיים והכלכליים הקושרים את ישראל ואוכלוסייתה אל מדינות ואוכלוסיות במזרח התיכון. שימוש בערבית לקידום חשיבה אזרחית, בשונה מחשיבה צבאית-ביטחונית, הוא מכשיר מרכזי בארגז הכלים שלנו. רעיון זה בא לידי ביטוי אקדמי וציבורי. אנו מבקשים לחולל שינוי תפיסתי ומתודולוגי בלימודי המזרח התיכון, האסלאם והערבית בישראל מצד אחד, ולהעשיר את השיח הציבורי בישראל במידע ובניתוח מזוויות מגוונות על האזור – וישראל בתוכו – מן הצד השני. במילים אחרות, הגישה האקדמית-אינטלקטואלית של התמה משרטטת קווים מנחים לפעילות ציבורית וחינוכית, שעיקרה הפצה של מידע וניתוח מגוון בענייני האזור וכן קידום השפה הערבית. התמה היא בית לקבוצה נחושה של יהודים וערבים-פלסטינים מהאקדמיה ומהחברה האזרחית המשתמשים בשפה הערבית במטרה להבין אל נכון את האזור ועמיו, ולחזק בין יהודים לבין ערבים חיבורים המבוססים על הכרה, הבנה ואמפתיה. נוכל לעשות זאת רק באמצעות הקמה וביסוס של במות ומקורות חדשים למחשבה, לניתוח ולמידע רלוונטי בשפה העברית. הפרויקטים בתמה נחלקים לשלושה אשכולות: מחקר; חינוך והשכלה גבוהה; ושפה והעשרה. אשכול המחקר כולל קבוצות מחקר שמטרתן להציע דרכי חשיבה מקוריות ופורצות גבולות בתחום. אשכול החינוך וההשכלה הגבוהה כולל פרויקטים לקידום ולטיפוח אוריינות וחשיבה פלורליסטית מגיל הגן ועד לאוניברסיטה. באשכול השפה וההעשרה מתקיימים מפעלי תרגום לעברית של טקסטים תרבותיים, אינטלקטואליים ואקטואליים מהמזרח התיכון כולו, והפצתם לכלל הציבור בישראל.

31 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, מחקר ועבודה אקדמית קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, הקהל הרחב | אזורי פעילות: ירושלים

עהד לקידום החברה הערבית בנגב

תאור כללי:
העמותה נוסדה ב-2006 על ידי קבוצת אקדמאים בדואים. בין המייסדים ניתן למצוא פרופסורים וחברי סגל בכיר במוסדות אקדמאיים, חוקרים, עובדי מדינה, ובוגרי אקדמיה מבריקים, ובכלל זה בוגרי תכנית מנדל. מטרת העמותה היא לשפר את רמת החיים של קהילת הבדואים בנגב, בין היתר, על ידי שילובה בחברה ובשוק העבודה הישראלים על מנת לצמצם פערים כלכליים. העמותה מאמינה שחינוך, פורמלי ובלתי פורמלי, הוא המרכיב המרכזי במוביליות חברתית. מתוך תפיסה זו, הקימה העמותה בשנת 2009 את 'תיכון עהד למצוינות במדעים', בו לומדים תלמידים בדואים מרחבי כל הנגב. בית הספר מכשיר את תלמידיו לקראת השכלה אקדמית, ומכוון אותם להשתלבות מלאה בחברה הישראלית ובכלכלה העולמית.

31 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, מחקר ועבודה אקדמית, פעילויות עבור מערכת החינוך קהל יעד: ילדים ונוער, סטודנטים, צעירים, קהילות | אזורי פעילות: דרום

זולת לקידום שוויון וזכויות אדם

תאור כללי:
זולת הוא מכון חשיבה אקטיביסטי חדש שפועל לקידום מדיניות בנושא שוויון וזכויות אדם. זולת ממצב את עצמו ופועל כגשר בין הפוליטיקה לחברה האזרחית כדי להבטיח הישגים מרחיקי לכת, ונוקט בגישה אקטיביסטית לשינוי, חקיקה, וקידום מדיניות. מטרתנו היא לפעול לכינונן של מגילת זכויות וחוקה כתובה על ידי קידום סידרה של חוקי יסוד בנוגע לזכויות אדם וזכויות חברתיות. אמנם הדבר עשוי להראות כחלום רחוק לנוכח האקלים הפוליטי הנוכחי והשפעת מגיפת נגיף הקורונה, אך על מנת להביא לשינוי משמעותי וחיובי ולייצר תמיכה ציבורית רחבה חייבים תחילה להחזיר את סוגיית הזכויות והשוויון לסדר היום. זולת מבקש להגביר את התמיכה בזכויות ובחירויות אזרחיות באמצעות שינוי יסודי של השיח הציבורי והתקשורתי סביב סוגיות אלה, אשר כבר זמן רב מדי נשלטים על ידי הימין. זולת שואף להגן ולשמור על זכויות האדם והשוויון בישראל ולהילחם בדה-לגיטימציה של ערכים ליברליים. פעילותינו מבוססת על תפיסה שהכוחות הפרוגרסיביים חייבים לעלות מיד למתקפה, ולהפסיק להיגרר אחר סדר היום שהימין מכתיב כאן למעלה מעשור ולעמוד בראש מאבק שיגדיר מחדש ובאופן יסודי את סדר היום.

31 סוג שירות: מחקר ועבודה אקדמית, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב, מוסדות ממשל ושלטון מקומי | אזורי פעילות: באינטרנט

ביסמילה: לימוד חברתי בין-דתי

תאור כללי:
יש קונצנזוס רחב בישראל שטוען שהדת היא הסיבה העיקרית לקונפליקט בין יהודים למוסלמים. אבל המסורת היהודית אומרת דבר הפוך: "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם", ובקוראן כתוב: "לא שלחנוך כי אם להביא רחמים על שוכני העולמים". במסגרת המיזם אני מעביר הרצאות חד פעמיות או סדנאות לימוד מתמשכות על הקשרים בין יהדות לאסלאם, מפרסם תכנים מקוריים בפייסבוק, ומפתח פרוייקטים חינוכיים.

31 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, מחקר ועבודה אקדמית, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות חווייתית קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, ארגוני המגזר השלישי, ארגונים, הקהל הרחב, ילדים ונוער, מבוגרים, מוסדות חינוך, מערכת החינוך, סטודנטים, צעירים, קהילות | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

תמורה – המרכז המשפטי לקידום שוויון

תאור כללי:
מרכז תמורה – המרכז לקידום השוויון (ע"ר), נוסד בשנת 2007 במטרה להיאבק למען אוכלוסיות מוחלשות ומושתקות בחברה הישראלית, אשר מופלות על בסיס מרכיבי זהות כגון מגדר, מיניות ואתניות. על מנת להביא לשינוי חברתי וכלכלי, פועל המרכז בזירה המשפטית על ידי כלים כמו פנייה לערכאות, סיוע משפטי לקבוצות ולפרטים שנפגעו כתוצאה מאפליה וליווי של מהלכים המתמקדים בחקיקה מתקנת, ביצירת שינוי בתפיסה החברתית ובתודעה הציבורית בישראל. ליבת הפעילות המשפטית במרכז מתמקדת בייצוג משפטי ליטיגטורי התנדבותי בערכאות השונות. ההחלטה לייצוג מתיקים משפטים מתקבלת במרכז תמורה מתוך כוונה ברורה ומודעת לזכות בהחלטות משפטיות תקדימיות ופורצות דרך למען הקבוצות המופלות בישראל. בין היתר, המרכז לוקח חלק פעיל בתיקים משפטיים שונים, כידיד בית המשפט, ומעניק חוות דעת מקצועיות בתחומים הרלוונטיים. בנוסף, המרכז לוקח חלק בפעילות ציבורית ענפה. זאת, על ידי קידום שינוי חקיקתי מהותי בקרב מקבלי ההחלטות, השתתפות בדיונים בכנסת וסיוע בכתיבת וקידום הצעות חוק. אפיק נוסף בו פועל המרכז הוא בפעילות חינוכית. מרכז תמורה רואה חשיבות רבה בהעלאת המודעות לזכויות המשפטיות של כלל הציבור ונפגעי אפליה בפרט. לכן, חלק מפעילות המרכז עוסקת בהסברה פדגוגית ובקיומן של סדנאות והדרכות בקרב קבוצות ציבור מגוונות. מרכז תמורה אינו מגביל את עצמו בבחירת תחומי פעילות שבהם מסתמן כי מתקיימת אפליה של האוכלוסיות הרלוונטיות ועד כה פעל משפטית בתחומים רבים ומגוונים. מידע מורחב ניתן למצוא תחת לשונית "פרויקטים" באתר. בשנים האחרונות, פועל מרכז תמורה בשיתוף פעולה הדוק עם ביה"ס למשפטים ע"ש שטריקס של המכללה למנהל. הסטודנטיות והסטודנטים מביה"ס למשפטים פועלות ופועלים במסגרת "הקליניקה לקידום השוויון באמצעות דיני הנזיקין", תוך לקיחת חלק פעיל בעבודת המרכז. כמו כן, בשנת 2016 קיבל מרכז תמורה והקליניקה לקידום השוויון אות הוקרה בתחום המאבק באלימות נגד נשים של השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל. האות הוענק בבית הנשיא, במעמד נשיא המדינה מר ראובן ריבלין ורעייתו, גב' נחמה ריבלין. אות ההוקרה מהווה הכרה בפועלה הייחודי של הקליניקה והמרכז, ובעשייתן החשובה של פרופסור ביטון, עו"ד פודם והסטודנטיות והסטודנטים הלוקחים חלק בפעילות מדי שנה.

31 סוג שירות: ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב, נשים | אזורי פעילות: כל הארץ

חינוך ישראלי

31 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית, פעילויות עבור מערכת החינוך קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, ילדים ונוער, מוסדות חינוך, מערכת החינוך | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות

תאור כללי:
היחידה לתיאום המאבק בגזענות פועלת במישורים אלה: תלונות: קבלה של פניות ותלונות ממי שחוו או היו עדים למופעי גזענות ממסדית/מוסדית, הפנייתן לגורמים הרלוונטיים ומעקב אחר הטיפול בהן. שינוי מערכתי: במקביל לטיפול פרטני בתלונות, היחידה פועלת לשינויים רוחביים בדרכים אלה: .1 מעקב אחר יישום המלצות דוח הצוות הבין-משרדי למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה ושתי החלטות הממשלה שמעגנות המלצות אלו. .2 הנכחה חיובית של יוצאי אתיופיה: היחידה פועלת להגברת ההנכחה החיובית של יוצאי אתיופיה במרחב הציבורי לרבות בתקשורת. .3 זיהוי של מדיניות שמקבעת, משעתקת או מאפשרת גזענות, או פרקטיקות גזעניות שמחייבות שינוי מערכתי, והובלה של שינויים אלה במשרדי ממשלה ובשירות הציבורי. ידע: פיתוח של ידע מקצועי, משפטי ומחקרי בנושא של גזענות, שבעזרתו ניתן לפתח הכשרות, לייעץ ולהוביל תהליכי שינוי בשירות הציבורי ומשרדי הממשלה. מישורים אלו מזינים זה את זה: התלונות מייצרות ידע לגבי התופעות שקורות, ומצביעות על תופעות שמצריכות שינוי מערכתי; פיתוח הידע המקצועי מסייע הן בטיפול בתלונות והן בהובלה של שינויים רוחביים; ושינוי מערכתי יעזור לטפל בתלונות באופן ראוי ומקיף. רקע להקמת היחידה: בעקבות מחאות יוצאי אתיופיה בחודשים אפריל-מאי 2015, הוקם הצוות הבין-משרדי למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, בראשותה של מנכ"לית משרד המשפטים, גב' אמי פלמור (להלן: "ועדת פלמור"). בחודש יולי 2016 פורסם דו"ח ועדת פלמור והמלצותיו, אשר אומץ על ידי ועדת שרים בהחלטת ממשלה מספר 1958. אחת ההמלצות המרכזיות הייתה הקמת יחידה ממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים. היחידה פועלת למיגור גזענות על רקע צבע עור, מוצא, לאום או דת, כלפי כל האוכלוסיות בחברה הישראלית. תפקידי היחידה (על פי החלטת ממשלה מספר 1958): תיאום וסנכרון הפעילות הממשלתית במניעת גזענות ואפליה. קליטת תלונות, הפנייתן לטיפול הגורמים הרלוונטיים ומעקב אחר הטיפול. מעקב אחר יישום המלצות הצוות הבין-משרדי למיגור גזענות (המלצות ועדת פלמור). כתיבה ופרסום של דו"ח שנתי המפרט את פעילות היחידה ומשרדי הממשלה ביחס לטיפול בתלונות בגין גזענות ואפליה, וצעדי מניעה ומדיניות שננקטו לשם קידום השוויון ומניעת אפליה. בחינת הצורך בשינוי חקיקה הדרושים למניעת גזענות ואפליה והעלאת הצעות בנושא בפני שרת המשפטים וקידומן עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים במשרד המשפטים. גיבוש רשימת מומחים, אנשי מקצוע, שחקנים, יוצרים ובעלי כישורים רלבנטיים מקרב יוצאי אתיופיה והנגשת הרשימה לאמצעי תקשורת לגיוון רשימת המומחים המופיעים בתקשורת. הפקת שידורים יזומים, שיופצו מטעם הממשלה ואשר יקדמו מסרים מתאימים למיגור הגזענות. תחומי הטיפול בתלונות: גזענות ממסדית. התנהגות גזענית של עובדים בשירות הציבורי. התנהגות גזענית של גורמי אכיפת חוק. גזענות במרחב הציבורי ובמוסדות ציבור. גזענות בתרבות ובתקשורת.

31 סוג שירות: ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: כל הארץ

המרכז הישראלי-פלסטיני ליוזמות אזוריות

תאור כללי:
למרות עשרות שנים של מאמצי פיתוח שלום במזרח התיכון, הסכסוך הישראלי-פלסטיני עדיין מאופיין בחלוקה קיצונית בין קהילות, בהן אנשים חיים תחת דיכוי ובמציאות לא צודקת. אנו שואפים למציאות של שלום המבוססת על ערכים של צדק, שוויון וחופש, שנוצרת על ידי אתגור דינמיקת הכוח הנובעת מהסטטוס קוו. באמצעות קידום של קשרים חדשים ושותפויות חוצה גבולות בין הצדדים השונים, אנו מקדמים סולידריות חוצה גבולות החיונית לשינוי המציאות בשטח. בגישה זו, המשלבת התארגנות קהילתית ובניית קואליציות, אנו מזהים דרכים חדשניות לקידום הערכים שלנו ויצירת תוצאות. בפועל, הגישה הייחודית שלנו "פיתוח למען בניית שלום" משלבת בין מחקרי פעולה לבין יישום פרויקטים, המכוונים להשגת תמיכה של הקהל הרחב. בתהליך זה אנו מייצרים מידע חיוני מהיסוד, רותמים את הידע המקומי ותהליכי שיתוף בכדי להפגיש את בעלי העניין ולעצב יחד איתם מדיניות המשקפת ומשמיעה את החזון של הקהילות המקומיות. בכך מפתחת IPCRI פרויקטים חדשניים המעשירים את השיח הציבורי ומשפיעים על קובעי המדיניות. עם שלושים שנות הניסיון שלנו ורשתות מצוינות, אנו יוצרים קואליציות הנחוצות להשגת שינוי מדיניות בר-קיימא.

31 סוג שירות: מחקר ועבודה אקדמית, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות התנדבותית קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, ירושלים, כל הארץ

קרן ברל כצנלסון

תאור כללי:
קרן ברל כצנלסון פועלת לקידום ערכים של ציונות, צדק חברתי, שלום וחברה משותפת בישראל. זאת, באמצעות חינוך, פיתוח מנהיגות ופעולה בזירה הציבורית. הקרן פועלת ברוח ערכי תנועת העבודה ולאור חזונו של ברל כצנלסון- מראשי תנועת העבודה וממחדשי היישוב העברי בארץ ישראל. המרכז הרעיוני הוא הזרוע החינוכית והציבורית של הקרן. המרכז מפתח ומפעיל תכניות חינוך מגוונות המכשירות סוכני שינוי בזירה המקומית והארצית, ועוסק בהכשרת חוקרים, משרתי ציבור ופעילים. למרכז הרעיוני שיתופי פעולה רבים עם גופים הפועלים לאור חזון דומה.

31 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, מחקר ועבודה אקדמית, פעילות הסברתית לקהל הרחב קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: מרכז