X
הצטרפו אלינו
Header Slogan

הארגונים

קרן ברל כצנלסון

תאור כללי:
קרן ברל כצנלסון פועלת לקידום ערכים של ציונות, צדק חברתי, שלום וחברה משותפת בישראל. זאת, באמצעות חינוך, פיתוח מנהיגות ופעולה בזירה הציבורית. הקרן פועלת ברוח ערכי תנועת העבודה ולאור חזונו של ברל כצנלסון- מראשי תנועת העבודה וממחדשי היישוב העברי בארץ ישראל. המרכז הרעיוני הוא הזרוע החינוכית והציבורית של הקרן. המרכז מפתח ומפעיל תכניות חינוך מגוונות המכשירות סוכני שינוי בזירה המקומית והארצית, ועוסק בהכשרת חוקרים, משרתי ציבור ופעילים. למרכז הרעיוני שיתופי פעולה רבים עם גופים הפועלים לאור חזון דומה.

סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, מחקר ועבודה אקדמית, פעילות הסברתית לקהל הרחב קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: מרכז

קו לעובד

תאור כללי:
קו לעובד הינה עמותה ללא כוונת רווח, שמטרתה להגן על זכויות העובדים המקופחים ביותר במשק הישראלי. מאז הקמתה בשנת 1991, מסייעת עמותת קו לעובד לעובדות ולעובדים אזרחי ישראל, למהגרי ולמהגרות עבודה, לעובדות ולעובדים פלסטינים מהשטחים הכבושים, לפליטים, למבקשי מקלט ולקורבנות סחר בבני אדם למצות את זכויותיהם. כמו כן, העמותה פועלת לשינוי חקיקה ולהעלאת המודעות הציבורית לזכויות עובדים. העמותה מפעילה 3 סניפים, מעסיקה 27 אנשי צוות ושמונה מתנדבי שירות לאומי, ונעזרת בלמעלה מ- 130 מתנדבים. במהלך שנת 2018 סייעה העמותה ליותר מ- 50,000 עובדים, והשיבה עבורם כספים שהגיעו להם על פי חוק בסכום העולה על 25 מיליון שקלים. דרכי פעולה • מתן סיוע פרטני לעובדים במסגרת קבלת קהל, מענה אינטרנטי ומענה טלפוני. באמצעות פניות אלו אנו מזהים תופעות רחבות של ניצול בשוק העבודה הישראלי, ומתמודדים איתן באמצעים מגוונים. • פעילות ציבורית: חשיפה תקשורתית, ליווי הליכי חקיקה וקיום דיאלוג שוטף עם משרדי הממשלה השונים. • פעילות משפטית: הפניית עובדים לקבלת ייצוג משפטי והגשת עתירות לבתי-המשפט בנושאים עקרוניים. • חינוך והסברה: העלאת המודעות לזכויות עובדים, בין היתר על ידי הפצת זכותונים אודות זכויות בעבודה במגוון שפות, פרסום דפי מידע ודוחות תקופתיים, עריכת סדנאות לעובדים ומתן הרצאות לציבור הרחב. • שיתוף פעולה רחב עם ארגונים בארץ ובחו”ל: בין היתר בפורום ‘אכיפת זכויות עובדים’ המתמקד בזכויות עובדי קבלן ובפרויקט משותף עם איגודי העובדים בשטחי הרשות הפלסטינית. כמו כן קו לעובד משתפת פעולה עם ארגוני חברה אזרחית בארצות המוצא של מהגרי ומהגרות העבודה המגיעים לישראל.

סוג שירות: ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

במקום – מתכננים למען זכויות תכנון

תאור כללי:
מי אנחנו? במקום – מתכננים למען זכויות תכנון הוקמה ב-1999 על ידי מתכננים/ות ואדריכלים/ות, במטרה לחזק את הקשר בין מערכות התכנון לזכויות האדם. העמותה פועלת בכלים מחקריים ומקצועיים כדי לקדם שוויון זכויות וצדק חברתי בתחומי התכנון, הפיתוח והקצאת משאבי קרקע, ומסייעת לקהילות המצויות בנחיתות מקצועית, כלכלית או אזרחית בכל הנוגע למימוש זכויותיהן בשדה התכנון. ‘במקום’ פעילה בכל רחבי הארץ ומייצגת בעמדתה אינטרס ציבורי למען שקיפות בהליכי התכנון והקצאת משאבים הוגנת ושוויונית בתחומי התכנון והפיתוח. דרכי פעילות מחקר, דוחות, ניירות עמדה ופרסומים אחרים: במטרה להפיץ מידע ולהעמיק את המודעות לזכויות תכנון כזכויות אדם בסיסיות, בקרב אנשי מקצוע ומקבלי החלטות ובקרב הציבור הרחב, וכדי לעודד דיון מושכל ומקצועי בנושאים שעל סדר יום העמותה, מפרסמת ‘במקום’ באופן קבוע מחקרים, ניירות עמדה ודוחות בנושאי תכנון וזכויות אדם. בין פרסומיה: • תכנית אב לכפרים הבדואים הלא מוכרים בנגב • תמ”א 38 – התכנית הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה • התכנון המתארי בישובים ערביים בישראל • התחום האסור- דוח אודות מדיניות התכנון הישראלית בשטח C פעילות תכנונית- קהילתית: במקום פועלת בקרב קהילות הנתונות בעמדת נחיתות מקצועית, כלכלית או אזרחית, לקידום שוויון תכנוני העונה על צורכי הקהילה, ביישוביהן. במענה לפניות שמגיעות מהשטח, במקום מעניקה לקהילות אלה תמיכה מקצועית-תכנונית , ומסייעת להן במגעיהן עם הרשויות. פעילות זו כוללת, בין השאר: • עריכת סדנאות לתושבי שכונות, ויישובים הניצבים בפני תהליכי תכנון. במסגרת הסדנאות, מתוודעים המשתתפים לשפת התכנון, להשפעת התכנון על חיי היום יום שלהם ולזכויותיהם. • סיוע בהגדרת הבעיות התכנוניות והצרכים של הקהילות הפונות, וכן ניתוח הפתרונות התכנוניים המוצעים על ידי הרשויות; • בעת הצורך, הגשת התנגדויות לתכניות, הגשת חוות דעת מקצועיות לרשויות התכנון או במסגרת הליכים משפטיים. ניתן לפנות אלינו באמצעות מוקד הסיוע התכנוני של במקום. סינגור בקרב מקבלי החלטות ופעילות ציבורית: ‘במקום’ מציגה עמדות מקצועיות, אתיות וחברתיות בסוגיות תכנוניות ובהליכים תכנוניים שיוזמות הרשויות, באמצעות העלאת הנושאים על סדר היום הציבורי ופניות ממוקדות אל מקבלי ההחלטות. פעילויות אלה כוללות: • הכנת מחקרים, ניירות עמדה ודו”חות בנושא זכויות תכנון והשפעת התכנון על קהילות מוחלשות. • עריכת השתלמויות בנושא זכויות תכנון לאנשי מקצוע במגזר הממשלתי, הציבורי והפרטי, ועידוד שיח תכנוני ביקורתי. • קידום חקיקה בנושאים הקשורים לזכויות אדם בתכנון. • השתתפות בקואליציות של ארגוני חברה, סביבה וזכויות אדם, במטרה לקדם שקיפות, שוויון וצדק חברתי בתחום התכנון.

סוג שירות: ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

חדר מורים – לזכר שירה בנקי

תאור כללי:
'חדר מורים לזכר שירה בנקי' הינה תכנית השתלמות שנתית מוכרת ע"י משרד החינוך ומיועדת למורות ומורים, אנשי ונשות חינוך בירושלים המחנכים את דור העתיד של העיר. אנו רואים במורות ובמורים דמויות מפתח וגיבורי תרבות המהווים עבור התלמידות והתלמידים דוגמא אישית בכל מגזר וקהילה. ביכולתם של מורות ומורים לחולל שינוי בייחס של תלמידיהם אל ה"אחר" תוך דגש על התמודדות עם גזענות ודעות קדומות. ההתנסות האישית של המורות והמורים במפגש עם ה"אחר" תסייע להם להיות ערניים לגזענות, לקדם סובלנות ולשנות את האקלים של החיים המשותפים בארץ. במהלך התכנית, המורים עוברים תהליך עומק בו הם חוקרים את זהותם האישית, המקצועית, והתרבותית ומשוחחים על אתגרים חינוכיים משותפים. ההתנסות במפגש עם ה'אחר' נעשית בכלים מגוונים כדוגמת תיאטרון, אומנות וצילום וכוללת סיורים משותפים בעיר ירושלים. המפגשים מאפשרים היכרות אישית בלתי אמצעית ושיתוף נרטיבים היוצרים, לפני הכול, קרבה אנושית וחברית ותחושה של שותפות במשימה החינוכית. דרך התכנית הקמנו קהילת מורים אקטיבית שפועלת יחד דרך פרויקטים משותפים למען חיבורים בין הקהילות השונות ולמען חיים משותפים בעיר תוך הטמעת ערכים של כבוד, סובלנות ותקווה.

סוג שירות: ארגון תערוכות ומופעים, השתלמויות וקורסים מקצועיים, מחקר ועבודה אקדמית קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, מוסדות חינוך, מערכת החינוך | אזורי פעילות: ירושלים

מכון הערבה ללימודי הסביבה

תאור כללי:
מכון הערבה ללימודי הסביבה הינו מרכז אקדמי לפיתוח מנהיגות סביבתית במזרח התיכון, הממוקם בקיבוץ קטורה בערבה הדרומית. משנת 1996 עוסק המכון בתכניות לימודים ומחקר אקדמי בתחומי הסביבה השונים, תוך דגש על שיתוף פעולה בין ישראל לשכנותיה. מכון הערבה מוביל גישה ייחודית ללימוד האתגרים הסביבתיים במזרח התיכון, מנקודת מבט חוצת גבולות ובינתחומית. גישתנו היא כי "לטבע אין גבולות", כלומר – האתגרים הסביבתיים של ימינו כמו זיהום אוויר ומים, התחממות גלובלית, תהליכי מדבור והשפעות שליליות של חקלאות אינטנסיבית- משותפים לנו ולשכנינו, ואנו חייבים לפעול יחד למען שיתוף פעולה אזורי שיבטיח עתיד מקיים לכולנו. התכנית האקדמית המכון מציע תכנית לימודים אקדמית בת סמסטר או שניים (ארבעה או 8 חודשים) תחת חסות אקדמית של אוניברסיטת בן גוריון או מכללת Bennington האמריקאית. הקורסים (אשר נלמדים בשפה האנגלית) מוכרים ע"י מוסדות אקדמיים שונים בארץ ובעולם ויכולים להשתלב בלימודים לתואר ראשון או שני (בדומה לתכנית "חילופי סטודנטים"). כל סמסטר מורכב מ-1/3 סטודנטים ישראלים-יהודים, 1/3 מהעולם הערבי (פלסטינים, ירדנים, ערבים אזרחי-ישראל ועוד) ו-1/3 סטודנטים בינלאומיים. דרך חווית הלימודים, המחקר והמגורים המשותפים יוצרים הסטודנטים קהילה לומדת רב-תרבותית ומפתחים כישורים אשר יאפשרו להם לפעול יחד באזור תוך שותפות והבנה הדדית. מחקר המכון מפעיל חמישה מרכזי מחקר אשר מנהלים פרויקטים סביבתיים יישומיים חוצי גבולות בשיתוף עם חוקרים וארגונים ברשות הפלסטינית וירדן: המרכז לחקלאות בת קיימא, המרכז לאנרגיה מתחדשת ושימור אנרגיה, המרכז לניהול משאבי מים חוצי גבולות, המרכז לסוציו-אקולוגיה מדברית והמרכז לפיתוח בר קיימא, אשר מתרגם את המחקר החדשני של מכון הערבה בנושאי מים, אנרגיה, חקלאות ושימור לפתרונות טכנולוגיים מעשיים המותאמים למדינות מתפתחות. בוגרים מעל 1000 בוגרי מכון הערבה מרחבי המזה"ת והעולם ממשיכים גם לאחר לימודיהם במחקר ויוזמות סביבתיות חוצות גבולות, ותורמים מניסיונם בפיוס ודיאלוג בין תרבויות שונות. בוגרי המכון לוקחים חלק ב-Arava Alumni Peace and Environmental Network (AAPEN) - פורום עולמי לחילופי רעיונות המסייע בהקמת יוזמות סביבתיות חדשות ויצירת קשרי עבודה ומחקר. מכון הערבה מחויב לבוגריו הממשיכים את פעילותם כמובילי השינוי ומסייע להם בייעוץ, הכוונה ומימון ליוזמות חדשניות, המשך לימודים והשלמות מקצועית. הפורום האזרחי לדיפלומטיה סביבתית - Track II Environmental Forum היעדרו של משא ומתן לשלום (“Track I”) מייצר דינמיקה פוליטית אזורית בה שיתוף הפעולה בין הממשלות הוא מוגבל ולא יעיל. הפורום האזרחי לדיפלומטיה סביבתית (“Track II”), שהינו יוזמה של מכון הערבה, הושק בספטמבר 2016, ומטרתו להפגיש אנשי מפתח מישראל, ירדן והגדה המערבית בכדי להתמודד עם אתגרים סביבתיים אזוריים מתמשכים. הפורום מעודד, באמצעות דיון מתמשך ומקצועי, מציאה של פתרונות חוצי-גבולות ויוזמות ארוכות טווח לבעיות הסביבתיות באזורנו. חברי הפורום הם מומחים פרטיים ומהאקדמיה, נציגי ארגונים העוסקים בנושאים אלו וכן פוליטיקאים בכירים. הפורום מחולק למספר קבוצות עבודה המוכוונות ליצירת מתווי פעולה מעשיים, בסוגיות הבאות: התמודדות אזורית עם שינויי האקלים; אנרגיה מתחדשת לרצועת עזה; וניהול מי קולחין. כמו-כן, במסגרת הפורום, מתקיימת תוכנית ה-Young Professionals Forum (YPF) שמטרתה לשלב אנשי מקצוע צעירים ממדינות האזור, בפרויקטים ובפעילויות של הפורום.

סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, מחקר ועבודה אקדמית, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות חווייתית, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון, שירותים מקצועיים קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, ארגוני המגזר השלישי, ארגונים, ארגונים עסקיים, בעלי מקצועות שונים, הקהל הרחב, ילדים ונוער, מבוגרים, מוסדות חינוך, מערכת החינוך, נשים, סטודנטים, צעירים, קהילות | אזורי פעילות: באינטרנט, חוץ לארץ, כל הארץ

הפורום לחשיבה אזורית

תאור כללי:
הפורום לחשיבה אזורית נוסד בשנת 2014 על בסיס אתר "אפשר לחשוב", שהחל לפעול בשנת 2011. עמיתי הפורום הם חוקרות וחוקרים מתחומי ידע ופעילות מגוונים. מטרתנו היא לחולל שינוי בשיח הציבורי ובתפיסות הרווחות בישראל על המזרח התיכון. אנו מאמינים שהפצתם של מידע וניתוח מקצועיים, מקוריים ומעמיקים תקדם בציבור הישראלי הבנה מורכבת יותר של המזרח התיכון ושל מקומה של ישראל בתוכו, ותסייע בטיפוח תקווה ואמון ביחסים של שלום בין אזרחי ישראל לבין אזרחי המדינות השכנות. הפורום פועל להפצת תוצריו בציבור הרחב באמצעות אתר הפורום, שיתוף פעולה הדוק ורציף עם התקשורת הישראלית ופעילות ציבורית וחינוכית.

סוג שירות: מחקר ועבודה אקדמית קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט

מרכז אדוה

תאור כללי:
מרכז אדוה הוא מכון מחקר המתמחה בניטור של מגמות חברתיות וכלכליות ובניתוח של המדיניות הממשלתית אל מול מגמות אלה. מרכז אדוה בוחן את המגמות ואת המדיניות לפי אמות המידה של שוויון וצדק חברתי. מלאכת הניטור של מרכז אדוה נסמכת על מאגרי נתונים עשירים ומגוונים, המאפשרים לעקוב אחר התפתחויות בתחום הפיתוח הכלכלי כמו גם בתחום השוויון החברתי. ממצאי המחקר וניירות העמדה של מרכז אדוה מתפרסמים באתר. הפרסומים מספקים מידע לכל מי שפועל/ת למען חלוקה צודקת יותר של משאבים בחברה הישראלית. מרכז אדוה מציע ימי עיון וקורסים בתחומים שונים הנגזרים מתחומי המחקר בהם הוא עוסק. ההרצאות ניתנות על ידי צוות מרכז אדוה, מרצים באקדמיה הקשורים למרכז אדוה ואנשי ארגונים חברתיים מומחים בתחומם.

סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, מחקר ועבודה אקדמית קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

המרכז היהודי-ערבי

תאור כללי:
המרכז היהודי-ערבי (JAC) באוניברסיטת חיפה הוא מרכז מחקר רב-תחומי שפועל מאז 1972 (אותה שנה שבה האוניברסיטה הפכה למוסד עצמאי). המרכז פועל לקידום היחסים הטובים בין יהודים ואזרחים ערבים בישראל. המרכז פועל ליישום המטרות הנ"ל בשלושה מעגלים עיקריים: 1. מחקר: כאחד ממרכזי המחקר של באוניברסיטה, המרכז היהודי ערבי מתאם בין הפקולטות השונות - מדעי הרוח , מדעי חברה, חינוך ומשפטים – ליוזמת וביצוע מחקר אקדמי בינתחומי על נושאים הקשורים ליחסי יהודים וערבים. 2. חיים משותפים בקמפוס: המעגל השני נוגע בחיי קמפוס, המרכז יוזם פעילויות משותפות וימי עיון ופרויקטים שונים משותפים בין סטודנטים יהודים וערבים. 3. המרחב הציבורי: המרכז מקשר בין האוניברסיטה לבין עמותות וארגונים שונים במיוחד בצפון הארץ ומארגן כנסים וקבוצות עבודה שמטרתם לתמוך בדיון המשמעותי והפורה בין פוליטיקאים ומנהיגים אזרחיים יהודים וערבים בישראל, ובדיון בין הישראלים והפלסטינים.

סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, מחקר ועבודה אקדמית, פעילות חווייתית קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, סטודנטים | אזורי פעילות: צפון

עמק שווה

תאור כללי:
כיצד אנו פועלים: • הארכיאולוגים של עמק שווה מקיימים קשר שוטף עם קהילות שונות שבשטחן יש אתרי עתיקות ונוכחים במקומות בעלי רגישות ארכיאולוגית ופוליטית גבוהה בירושלים העתיקה ובגדה המערבית. אנו מסקרים את הפעולות הארכיאולוגיות ובוחנים סוגיות של פגיעה בזכויות מורשת וקניין של פלסטינים. הפעילות הענפה שאחריה אנו עוקבים מתועדת ומפורסמת על ידינו באמצעות דו"חות ניירות עמדה עבור קובעי מדיניות והציבור הרחב. • שמירה על אתרי מורשת מפני תוכניות בנייה ופיתוח לטובת האינטרס הציבורי. זאת על ידי הגשת התנגדויות בוועדות התכנון והבנייה ונקיטת מאבקים ציבוריים ומשפטיים נגד מגמת ההפרטה של אתרי עתיקות והעברתם לידיהן של עמותות בעלות אינטרסים כלכליים דתיים או לאומניים, שמנצלות את הארכיאולוגיה למטרותיהן. מגמה זו נמצאת בעלייה מתמדת בעשור האחרון, מכיוון שהיא עולה בקנה אחד עם המדיניות של ממשלות הימין. התוצאה היא פגיעה באתרי עתיקות ובאוכלוסייה הפלסטינית שחיה בתוך האתרים ולצידם. • פעילות ציבורית בקרב מקבלי החלטות, אנשי תקשורת והציבור הרחב שכוללת סיורים, הרצאות, מפגשים וכנסים. מטרת הפעילות הזאת היא להגביר את המודעות לשימוש הפוליטי שנעשה בארכיאולוגיה כדי להשתלט על אדמות ועל "הסיפור הארכיאולוגי" ולהכפיפו למסורות ואמונות שמקורן בטקסטים דתיים. אנו מתאמצים להחדיר לזירה הציבורית שיח פלורליסטי שחושף ומבליט את הגיוון של המורשת התרבותית של הארץ בכלל וירושלים בפרט, וזאת כדי לטפח את הפרספקטיבה שרואה בנכסי העבר מורשת משותפת לכל הקהילות והאוכלוסיות החיות פה. • אנחנו מקיימים חפירות קהילתיות שנועדו לחזק את הקשר בין תושבים לאתר הארכיאולוגי ולמורשת של המקום שבו הם חיים. אנו רואים בחפירות הקהילתיות כלי להגברת מודעות סביבתית וחברתית ופעילות שבאמצעותה ניתן לחזק שיתוף פעולה בין קהילות שונות החיות זו לצד זו בתוך אתרי מורשת או בקרבתם. העקרונות המקצועיים שמנחים אותנו כארכיאולוגים: 1. אנו מאמינים כי הארכיאולוגיה יכולה לשמש כלי לקידום והבנה בין עמים, תרבויות וקבוצות שונות, ולא ראוי להשתמש בה כאמצעי במאבק על זכויות קניין או זכויות היסטוריות. 2. הארכיאולוגיה בכלל, וזו של ירושלים בפרט, מגלה מרקם אנושי עשיר ומגוון ומאפשרת לכל אחד לזהות את קשריו לעבר. 3. הארכיאולוגיה מספרת סיפור עצמאי וכולל של קיום, תרבות והישגים אנושיים. היא אינה צמודת-טקסטים ואינה סלקטיבית. 4. כל שכבה ארכיאולוגית תורמת להבנת ההיסטוריה על בסיס שווה. הארכיאולוגיה אינה מדרגת תרבויות באופן היררכי. 5. המושג “אתר ארכיאולוגי” אינו רק מגוון השכבות הנחפרות במקום מסוים, אלא מקום משמעותי בהווה, אשר בו או בקרבתו חיים אנשים, על תרבותם, שגרת חייהם וצרכיהם. 6. אין זה מעניינינו לאשש קשרים בין זהויות אתניות מודרניות (למשל ישראלית, פלסטינית, או אירופית) לקדומות (כנענית, יהודאית או צלבנית). 7. מאחר שהארכיאולוגיה מספקת תיאור עצמאי של מקורות האדם והחברה, היא ביקורתית מטבעה; עליה לאתגר כל נרטיב היסטורי מקובל. 8. כאשר קיימת חפיפה בין סיפור ארכיאולוגי ומקור היסטורי, הם מאירים זה את זה: שניהם מבוססים על פרשנות, והאמת של שניהם אינה מוחלטת. 9. היות שארכיאולוגים מפקיעים שטחי ציבור לשימושם, עליהם להצדיק שימוש זה לפני הציבור, ובפרט הציבור שממנו הופקע השטח.

סוג שירות: מחקר ועבודה אקדמית, פעילות הסברתית לקהל הרחב קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: ירושלים, כל הארץ

מכון שחרית

תאור כללי:
מכון שחרית – יוצרים מחנה משותף הוא ארגון ללא כוונות רווח, שנוסד בשנת 2012, אחרי שנתיים של עבודה משותפת של חברי הגרעין המייסד, אשר נסעו יחד ברחבי הארץ כדי להכיר את החברה הישראלית העכשווית. שחרית נוסד כמכון חשיבה ועשייה, הפועל ליצירת שותפות חברתית חדשה בין כל חלקי החברה הישראלית ובניית "מחנה משותף", על ידי שבירת הדיכוטומיות המיושנות בין ימין ושמאל, יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, מזרחיים ואשכנזים ועוד. פעילות המכון מתקיימת במספר ערוצים מקבילים – בעיצוב רעיוני של סדר יום פוסט ליברלי, מה שבמכון מגדירים כ"טוב משותף"; בפיתוח מנהיגות חברתית ופוליטית בתוך ובין הקהילות השונות בישראל, ובפעילות שטח במישור המקומי והארצי (פוליטיקה חדשה). בין היתר, מוביל מכון שחרית את תכנית ה-120 לעתודה פוליטית, מיזם התארגנות קהילתית, ועבודה רעיונית למסגור מחדש של המחשבה הפוליטית בישראל. ראש המכון הוא ד"ר אילון שוורץ, ובצוות המוביל ניתן למצוא את סמנכ"ל המכון, רון ברקאי, וראשת תוכנית 120 – ד"ר גלי סמבירא. יו"ר הוועד המנהל הוא הרב בצלאל כהן.

סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, חונכות, מחקר ועבודה אקדמית, פעילות הסברתית לקהל הרחב קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ