X
הצטרפו אלינו
Header Slogan

הארגונים

המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי

תאור כללי:
מעל"א הציב לעצמו, כמטרה עיקרית, את ייצוג האינטרסים והצרכים האמיתיים של האוכלוסייה הערבית-פלסטינית בישראל בתחומי התכנון, הקרקע, הדיור, הצמיחה והפיתוח. בתחילת שנת 2004, הכיר משרד הפנים במעל"א כגוף ציבורי עפ"י סעיף 100 לחוק התכנון והבניה 1965. תחומי הפעולה של מעל"א: מעקב תכנוני: ביצוע מעקב אחרי ההחלטות הנוגעות לאוכלוסייה וליישובים הערביים, בנושאים כמו: הודעות תכנון, מינוי חברים/נציגים במוסדות התכנון, החלטות מועצת מקרקעי ישראל, הריסת בתים, שיווק מגרשים לבנייה ע"י מנהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון ועוד. דרכי הפעולה הקפדה על ביצוע הפעולות המתבקשות מאופי ההחלטות כגון: יידוע הציבור הרלוונטי והמעוניין בהחלטה. בדיקת ההשפעות על היישובים. הכנת התנגדויות ו/או תכניות אלטרנטיביות. הכנת ניירות עמדה ודו"חות ופרסומם לגופים הרלוונטיים. הופעה בפני ועדות ערר וועדות סטטוטוריות אחרות. עתירות לבתי משפט. העצמה של קהילות, אנשי מקצוע ומוסדות, ובניית יכולות עצמיות להתמודדות עם אפליה תכנונית. ייזום מסעי תקשורת, דיאלוג ויצירת קואליציות לסנגור מוסדות התכנון של המדינה, ומקבלי ההחלטות. פעילות ציבורית קהילתית: העלאת המודעות בנוגע לסוגיות ובעיות תכנון וזכויות תכנון. חינוך הציבור ואספקת כלים מעשיים להתמודדות עם מדיניות מפלה של הממשלה ומוסדות הציבור בישראל. מעל"א פועל למימוש שיווין וצדק חברתי וסביבתי בנושאי תכנון, פיתוח, קרקע ודיור. דרכי הפעולה ארגון כנסים, סמינרים, השתלמויות, ימי עיון וסדנאות, במטרה להעלות את המודעות של המתכננים, מהנדסי ומנהיגי הרשויות המקומיות, פעילים קהילתיים ודמויות ציבוריות בנוגע לסוגיות תכנון המשפיעות על יישוביהם, ודרכי התמודדות עם בעיות כאמור. קיום סדרת סדנאות המחוללות דיאלוג בין מתכנני המדינה, פקידי ממשלה ואנשי מקצוע מטעמה, לבין מתכננים, אנשי מקצוע ומנהיגי הרשויות המקומיות, בכדי לפתח הבנה הדדית, מודעות ושיתוף פעולה בנוגע לסוגיות תכנוניות. קיום יוזמות שונות המכוונות להעלאת המודעות והחינוך בקרב הציבור בנוגע לתכנון, לרבות הצעת מלגות במטרה לעודד סטודנטים ערביים ללימודים מתקדמים, ולבצע מחקרים מתקדמים בתכנון אורבאני. פעילות מקצועית: מעל"א בהיותו ארגון של קבוצת אנשי מקצוע המחויבים לקהילה, לחברה ולמקצוע, ממגוון תחומי המומחיות כמו תכנון עירוני, חברה, כלכלה וסביבה, פועל לחיזוק הציבור הרחב במתן כלים מקצועיים להתמודדות עם התכנון הממסדי המפלה. דרכי הפעולה ביצוע מחקרים וסקרי שדה בכדי לבחון ולהבין סוגיות ובעיות בולטות, בתחומי החיים השונים, לרבות כלכלה, חברה, חינוך, סביבה ותעסוקה, המשפיעות על התפתחות היישובים והאוכלוסייה. אספקת שירותי ייעוץ תכנוני לרשויות המקומיות, פורום ראשי הערים והמועצות המקומיות, ועדת המעקב העליונה לענייני ערבים, מנהיגים פוליטיים ואזרחים ערביים, ארגונים לא ממשלתיים, פעילים קהילתיים ובעלי מקצוע אחרים. תכנון אלטרנטיבי, לפי הצורך, תוך הפעלת תכנון שקוף, המשתף את הציבור בהליך קבלת ההחלטות ובביטוי הצרכים החיוניים, העמדות וההעדפות שלו לגבי התפתחותו העתידית. הפקת דפי מידע על המחקרים והסקרים השונים שמעל"א מבצע והפצתם לקהלי יעד ולציבור הרחב.

39 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון, שירותים מקצועיים קהל יעד: הקהל הרחב, מוסדות ממשל ושלטון מקומי | אזורי פעילות: כל הארץ

מכון ון ליר – תמת ישראל במזרח התיכון

תאור כללי:
מהו מקומה של ישראל במזרח התיכון? כיצד תופסת מדינת ישראל וכיצד תופסים אזרחיה את קיומם באזור? כיצד הם נתפסים בעיני שכניהם הערבים, הפלסטינים והמוסלמים? האם ישראל היא ראש חץ מערבי, נטע זר במזרח התיכון? האם היא ממוקמת באזור מבחינה גיאוגרפית בלבד, או שהיא מדינה מזרח תיכונית בהיבטים נוספים? בעשורים האחרונים הופכות זהויות קיבוציות ופרטיות במזרח התיכון למורכבות וגמישות. רבדים רבים של המציאות בשטח, בישראל ובסביבתה, משתנים במהירות, ותפיסות של ה"עצמי" ושל ה"אחר" לובשות צורות שונות. אולם השיח האקדמי, המקצועי והציבורי בישראל עדיין משקף הנגדה ברורה בין "אנחנו" לבין "הם". ה"מומחים לסכסוך" היו ונותרו בעיקר "מומחים לענייני ערבים", ועיון השוואתי שיטתי ביחסי יהודים וערבים וביחסי ישראל ושכנותיה הוא נדיר. לפיכך, פעילותה של התמה ממוקדת בעיון מחודש בקיומה ובמקומה של ישראל במזרח התיכון. אנו מבקשים לקדם בחינה השוואתית ובין-תחומית של ישראל ושכנותיה, במטרה להציב את ישראל בהקשרים אזוריים ולבחון את העבותות הפוליטיים, התרבותיים, החברתיים והכלכליים הקושרים את ישראל ואוכלוסייתה אל מדינות ואוכלוסיות במזרח התיכון. שימוש בערבית לקידום חשיבה אזרחית, בשונה מחשיבה צבאית-ביטחונית, הוא מכשיר מרכזי בארגז הכלים שלנו. רעיון זה בא לידי ביטוי אקדמי וציבורי. אנו מבקשים לחולל שינוי תפיסתי ומתודולוגי בלימודי המזרח התיכון, האסלאם והערבית בישראל מצד אחד, ולהעשיר את השיח הציבורי בישראל במידע ובניתוח מזוויות מגוונות על האזור – וישראל בתוכו – מן הצד השני. במילים אחרות, הגישה האקדמית-אינטלקטואלית של התמה משרטטת קווים מנחים לפעילות ציבורית וחינוכית, שעיקרה הפצה של מידע וניתוח מגוון בענייני האזור וכן קידום השפה הערבית. התמה היא בית לקבוצה נחושה של יהודים וערבים-פלסטינים מהאקדמיה ומהחברה האזרחית המשתמשים בשפה הערבית במטרה להבין אל נכון את האזור ועמיו, ולחזק בין יהודים לבין ערבים חיבורים המבוססים על הכרה, הבנה ואמפתיה. נוכל לעשות זאת רק באמצעות הקמה וביסוס של במות ומקורות חדשים למחשבה, לניתוח ולמידע רלוונטי בשפה העברית. הפרויקטים בתמה נחלקים לשלושה אשכולות: מחקר; חינוך והשכלה גבוהה; ושפה והעשרה. אשכול המחקר כולל קבוצות מחקר שמטרתן להציע דרכי חשיבה מקוריות ופורצות גבולות בתחום. אשכול החינוך וההשכלה הגבוהה כולל פרויקטים לקידום ולטיפוח אוריינות וחשיבה פלורליסטית מגיל הגן ועד לאוניברסיטה. באשכול השפה וההעשרה מתקיימים מפעלי תרגום לעברית של טקסטים תרבותיים, אינטלקטואליים ואקטואליים מהמזרח התיכון כולו, והפצתם לכלל הציבור בישראל.

39 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, מחקר ועבודה אקדמית קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, הקהל הרחב | אזורי פעילות: ירושלים

עהד לקידום החברה הערבית בנגב

תאור כללי:
העמותה נוסדה ב-2006 על ידי קבוצת אקדמאים בדואים. בין המייסדים ניתן למצוא פרופסורים וחברי סגל בכיר במוסדות אקדמאיים, חוקרים, עובדי מדינה, ובוגרי אקדמיה מבריקים, ובכלל זה בוגרי תכנית מנדל. מטרת העמותה היא לשפר את רמת החיים של קהילת הבדואים בנגב, בין היתר, על ידי שילובה בחברה ובשוק העבודה הישראלים על מנת לצמצם פערים כלכליים. העמותה מאמינה שחינוך, פורמלי ובלתי פורמלי, הוא המרכיב המרכזי במוביליות חברתית. מתוך תפיסה זו, הקימה העמותה בשנת 2009 את 'תיכון עהד למצוינות במדעים', בו לומדים תלמידים בדואים מרחבי כל הנגב. בית הספר מכשיר את תלמידיו לקראת השכלה אקדמית, ומכוון אותם להשתלבות מלאה בחברה הישראלית ובכלכלה העולמית.

39 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, מחקר ועבודה אקדמית, פעילויות עבור מערכת החינוך קהל יעד: ילדים ונוער, סטודנטים, צעירים, קהילות | אזורי פעילות: דרום

זולת לקידום שוויון וזכויות אדם

תאור כללי:
זולת הוא מכון חשיבה אקטיביסטי חדש שפועל לקידום מדיניות בנושא שוויון וזכויות אדם. זולת ממצב את עצמו ופועל כגשר בין הפוליטיקה לחברה האזרחית כדי להבטיח הישגים מרחיקי לכת, ונוקט בגישה אקטיביסטית לשינוי, חקיקה, וקידום מדיניות. מטרתנו היא לפעול לכינונן של מגילת זכויות וחוקה כתובה על ידי קידום סידרה של חוקי יסוד בנוגע לזכויות אדם וזכויות חברתיות. אמנם הדבר עשוי להראות כחלום רחוק לנוכח האקלים הפוליטי הנוכחי והשפעת מגיפת נגיף הקורונה, אך על מנת להביא לשינוי משמעותי וחיובי ולייצר תמיכה ציבורית רחבה חייבים תחילה להחזיר את סוגיית הזכויות והשוויון לסדר היום. זולת מבקש להגביר את התמיכה בזכויות ובחירויות אזרחיות באמצעות שינוי יסודי של השיח הציבורי והתקשורתי סביב סוגיות אלה, אשר כבר זמן רב מדי נשלטים על ידי הימין. זולת שואף להגן ולשמור על זכויות האדם והשוויון בישראל ולהילחם בדה-לגיטימציה של ערכים ליברליים. פעילותינו מבוססת על תפיסה שהכוחות הפרוגרסיביים חייבים לעלות מיד למתקפה, ולהפסיק להיגרר אחר סדר היום שהימין מכתיב כאן למעלה מעשור ולעמוד בראש מאבק שיגדיר מחדש ובאופן יסודי את סדר היום.

39 סוג שירות: מחקר ועבודה אקדמית, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב, מוסדות ממשל ושלטון מקומי | אזורי פעילות: באינטרנט

ביסמילה: לימוד חברתי בין-דתי

תאור כללי:
יש קונצנזוס רחב בישראל שטוען שהדת היא הסיבה העיקרית לקונפליקט בין יהודים למוסלמים. אבל המסורת היהודית אומרת דבר הפוך: "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם", ובקוראן כתוב: "לא שלחנוך כי אם להביא רחמים על שוכני העולמים". במסגרת המיזם אני מעביר הרצאות חד פעמיות או סדנאות לימוד מתמשכות על הקשרים בין יהדות לאסלאם, מפרסם תכנים מקוריים בפייסבוק, ומפתח פרוייקטים חינוכיים.

39 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, מחקר ועבודה אקדמית, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות חווייתית קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, ארגוני המגזר השלישי, ארגונים, הקהל הרחב, ילדים ונוער, מבוגרים, מוסדות חינוך, מערכת החינוך, סטודנטים, צעירים, קהילות | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

חינוך ישראלי

39 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית, פעילויות עבור מערכת החינוך קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, ילדים ונוער, מוסדות חינוך, מערכת החינוך | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות

תאור כללי:
היחידה לתיאום המאבק בגזענות פועלת במישורים אלה: תלונות: קבלה של פניות ותלונות ממי שחוו או היו עדים למופעי גזענות ממסדית/מוסדית, הפנייתן לגורמים הרלוונטיים ומעקב אחר הטיפול בהן. שינוי מערכתי: במקביל לטיפול פרטני בתלונות, היחידה פועלת לשינויים רוחביים בדרכים אלה: .1 מעקב אחר יישום המלצות דוח הצוות הבין-משרדי למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה ושתי החלטות הממשלה שמעגנות המלצות אלו. .2 הנכחה חיובית של יוצאי אתיופיה: היחידה פועלת להגברת ההנכחה החיובית של יוצאי אתיופיה במרחב הציבורי לרבות בתקשורת. .3 זיהוי של מדיניות שמקבעת, משעתקת או מאפשרת גזענות, או פרקטיקות גזעניות שמחייבות שינוי מערכתי, והובלה של שינויים אלה במשרדי ממשלה ובשירות הציבורי. ידע: פיתוח של ידע מקצועי, משפטי ומחקרי בנושא של גזענות, שבעזרתו ניתן לפתח הכשרות, לייעץ ולהוביל תהליכי שינוי בשירות הציבורי ומשרדי הממשלה. מישורים אלו מזינים זה את זה: התלונות מייצרות ידע לגבי התופעות שקורות, ומצביעות על תופעות שמצריכות שינוי מערכתי; פיתוח הידע המקצועי מסייע הן בטיפול בתלונות והן בהובלה של שינויים רוחביים; ושינוי מערכתי יעזור לטפל בתלונות באופן ראוי ומקיף. רקע להקמת היחידה: בעקבות מחאות יוצאי אתיופיה בחודשים אפריל-מאי 2015, הוקם הצוות הבין-משרדי למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, בראשותה של מנכ"לית משרד המשפטים, גב' אמי פלמור (להלן: "ועדת פלמור"). בחודש יולי 2016 פורסם דו"ח ועדת פלמור והמלצותיו, אשר אומץ על ידי ועדת שרים בהחלטת ממשלה מספר 1958. אחת ההמלצות המרכזיות הייתה הקמת יחידה ממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים. היחידה פועלת למיגור גזענות על רקע צבע עור, מוצא, לאום או דת, כלפי כל האוכלוסיות בחברה הישראלית. תפקידי היחידה (על פי החלטת ממשלה מספר 1958): תיאום וסנכרון הפעילות הממשלתית במניעת גזענות ואפליה. קליטת תלונות, הפנייתן לטיפול הגורמים הרלוונטיים ומעקב אחר הטיפול. מעקב אחר יישום המלצות הצוות הבין-משרדי למיגור גזענות (המלצות ועדת פלמור). כתיבה ופרסום של דו"ח שנתי המפרט את פעילות היחידה ומשרדי הממשלה ביחס לטיפול בתלונות בגין גזענות ואפליה, וצעדי מניעה ומדיניות שננקטו לשם קידום השוויון ומניעת אפליה. בחינת הצורך בשינוי חקיקה הדרושים למניעת גזענות ואפליה והעלאת הצעות בנושא בפני שרת המשפטים וקידומן עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים במשרד המשפטים. גיבוש רשימת מומחים, אנשי מקצוע, שחקנים, יוצרים ובעלי כישורים רלבנטיים מקרב יוצאי אתיופיה והנגשת הרשימה לאמצעי תקשורת לגיוון רשימת המומחים המופיעים בתקשורת. הפקת שידורים יזומים, שיופצו מטעם הממשלה ואשר יקדמו מסרים מתאימים למיגור הגזענות. תחומי הטיפול בתלונות: גזענות ממסדית. התנהגות גזענית של עובדים בשירות הציבורי. התנהגות גזענית של גורמי אכיפת חוק. גזענות במרחב הציבורי ובמוסדות ציבור. גזענות בתרבות ובתקשורת.

39 סוג שירות: ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: כל הארץ

קרן ברל כצנלסון

תאור כללי:
קרן ברל כצנלסון פועלת לקידום ערכים של ציונות, צדק חברתי, שלום וחברה משותפת בישראל. זאת, באמצעות חינוך, פיתוח מנהיגות ופעולה בזירה הציבורית. הקרן פועלת ברוח ערכי תנועת העבודה ולאור חזונו של ברל כצנלסון- מראשי תנועת העבודה וממחדשי היישוב העברי בארץ ישראל. המרכז הרעיוני הוא הזרוע החינוכית והציבורית של הקרן. המרכז מפתח ומפעיל תכניות חינוך מגוונות המכשירות סוכני שינוי בזירה המקומית והארצית, ועוסק בהכשרת חוקרים, משרתי ציבור ופעילים. למרכז הרעיוני שיתופי פעולה רבים עם גופים הפועלים לאור חזון דומה.

39 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, מחקר ועבודה אקדמית, פעילות הסברתית לקהל הרחב קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: מרכז

קו לעובד

תאור כללי:
קו לעובד הינה עמותה ללא כוונת רווח, שמטרתה להגן על זכויות העובדים המקופחים ביותר במשק הישראלי. מאז הקמתה בשנת 1991, מסייעת עמותת קו לעובד לעובדות ולעובדים אזרחי ישראל, למהגרי ולמהגרות עבודה, לעובדות ולעובדים פלסטינים מהשטחים הכבושים, לפליטים, למבקשי מקלט ולקורבנות סחר בבני אדם למצות את זכויותיהם. כמו כן, העמותה פועלת לשינוי חקיקה ולהעלאת המודעות הציבורית לזכויות עובדים. העמותה מפעילה 3 סניפים, מעסיקה 27 אנשי צוות ושמונה מתנדבי שירות לאומי, ונעזרת בלמעלה מ- 130 מתנדבים. במהלך שנת 2018 סייעה העמותה ליותר מ- 50,000 עובדים, והשיבה עבורם כספים שהגיעו להם על פי חוק בסכום העולה על 25 מיליון שקלים. דרכי פעולה • מתן סיוע פרטני לעובדים במסגרת קבלת קהל, מענה אינטרנטי ומענה טלפוני. באמצעות פניות אלו אנו מזהים תופעות רחבות של ניצול בשוק העבודה הישראלי, ומתמודדים איתן באמצעים מגוונים. • פעילות ציבורית: חשיפה תקשורתית, ליווי הליכי חקיקה וקיום דיאלוג שוטף עם משרדי הממשלה השונים. • פעילות משפטית: הפניית עובדים לקבלת ייצוג משפטי והגשת עתירות לבתי-המשפט בנושאים עקרוניים. • חינוך והסברה: העלאת המודעות לזכויות עובדים, בין היתר על ידי הפצת זכותונים אודות זכויות בעבודה במגוון שפות, פרסום דפי מידע ודוחות תקופתיים, עריכת סדנאות לעובדים ומתן הרצאות לציבור הרחב. • שיתוף פעולה רחב עם ארגונים בארץ ובחו”ל: בין היתר בפורום ‘אכיפת זכויות עובדים’ המתמקד בזכויות עובדי קבלן ובפרויקט משותף עם איגודי העובדים בשטחי הרשות הפלסטינית. כמו כן קו לעובד משתפת פעולה עם ארגוני חברה אזרחית בארצות המוצא של מהגרי ומהגרות העבודה המגיעים לישראל.

39 סוג שירות: ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

במקום – מתכננים למען זכויות תכנון

תאור כללי:
מי אנחנו? במקום – מתכננים למען זכויות תכנון הוקמה ב-1999 על ידי מתכננים/ות ואדריכלים/ות, במטרה לחזק את הקשר בין מערכות התכנון לזכויות האדם. העמותה פועלת בכלים מחקריים ומקצועיים כדי לקדם שוויון זכויות וצדק חברתי בתחומי התכנון, הפיתוח והקצאת משאבי קרקע, ומסייעת לקהילות המצויות בנחיתות מקצועית, כלכלית או אזרחית בכל הנוגע למימוש זכויותיהן בשדה התכנון. ‘במקום’ פעילה בכל רחבי הארץ ומייצגת בעמדתה אינטרס ציבורי למען שקיפות בהליכי התכנון והקצאת משאבים הוגנת ושוויונית בתחומי התכנון והפיתוח. דרכי פעילות מחקר, דוחות, ניירות עמדה ופרסומים אחרים: במטרה להפיץ מידע ולהעמיק את המודעות לזכויות תכנון כזכויות אדם בסיסיות, בקרב אנשי מקצוע ומקבלי החלטות ובקרב הציבור הרחב, וכדי לעודד דיון מושכל ומקצועי בנושאים שעל סדר יום העמותה, מפרסמת ‘במקום’ באופן קבוע מחקרים, ניירות עמדה ודוחות בנושאי תכנון וזכויות אדם. בין פרסומיה: • תכנית אב לכפרים הבדואים הלא מוכרים בנגב • תמ”א 38 – התכנית הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה • התכנון המתארי בישובים ערביים בישראל • התחום האסור- דוח אודות מדיניות התכנון הישראלית בשטח C פעילות תכנונית- קהילתית: במקום פועלת בקרב קהילות הנתונות בעמדת נחיתות מקצועית, כלכלית או אזרחית, לקידום שוויון תכנוני העונה על צורכי הקהילה, ביישוביהן. במענה לפניות שמגיעות מהשטח, במקום מעניקה לקהילות אלה תמיכה מקצועית-תכנונית , ומסייעת להן במגעיהן עם הרשויות. פעילות זו כוללת, בין השאר: • עריכת סדנאות לתושבי שכונות, ויישובים הניצבים בפני תהליכי תכנון. במסגרת הסדנאות, מתוודעים המשתתפים לשפת התכנון, להשפעת התכנון על חיי היום יום שלהם ולזכויותיהם. • סיוע בהגדרת הבעיות התכנוניות והצרכים של הקהילות הפונות, וכן ניתוח הפתרונות התכנוניים המוצעים על ידי הרשויות; • בעת הצורך, הגשת התנגדויות לתכניות, הגשת חוות דעת מקצועיות לרשויות התכנון או במסגרת הליכים משפטיים. ניתן לפנות אלינו באמצעות מוקד הסיוע התכנוני של במקום. סינגור בקרב מקבלי החלטות ופעילות ציבורית: ‘במקום’ מציגה עמדות מקצועיות, אתיות וחברתיות בסוגיות תכנוניות ובהליכים תכנוניים שיוזמות הרשויות, באמצעות העלאת הנושאים על סדר היום הציבורי ופניות ממוקדות אל מקבלי ההחלטות. פעילויות אלה כוללות: • הכנת מחקרים, ניירות עמדה ודו”חות בנושא זכויות תכנון והשפעת התכנון על קהילות מוחלשות. • עריכת השתלמויות בנושא זכויות תכנון לאנשי מקצוע במגזר הממשלתי, הציבורי והפרטי, ועידוד שיח תכנוני ביקורתי. • קידום חקיקה בנושאים הקשורים לזכויות אדם בתכנון. • השתתפות בקואליציות של ארגוני חברה, סביבה וזכויות אדם, במטרה לקדם שקיפות, שוויון וצדק חברתי בתחום התכנון.

39 סוג שירות: ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ