X
הצטרפו אלינו
Header Slogan

הארגונים

אקדמיה לשוויון

תאור כללי:
- אקדמיה לשוויו​ן ​מייחלת למערכת השכלה גבוהה מעולה שפתוחה לכולם במחיר שווה לכל נפש. - אקדמיה לשוויו​ן​ חולמת על -אקדמיה שמאמינה בשוויון ומקדמת אותו – שוויון בהשכלה ושוויון בהזדמנויות להרחבת אופקים ולפרנסה מכובדת. - אקדמיה לשוויו​ן רוצה לראות באוניברסיטה ובמכללה את בנות ובני כל הציבורים החיים בישראל, לומדים ומלמדים זה לצד זו, ומרגישים שייכים וחופשיים להביע את עצמם. - אקדמיה לשוויו​ן מקווה למערכת השכלה גבוהה שעוסקת בחברה שבה היא חיה, וחותרת לייצורו של ידע שמשפר את החיים יחד ותורם לבניית דמוקרטיה. - אקדמיה לשוויו​ן​ נכספת לאקדמיה שבה למחשבה אין גבולות, ושבה אפשר ללמוד ולחקור מבלי לשרת שררה או שלטון, ללא לחץ פרנסה ובמנותק משיקולי רווח כלכלי. - אקדמיה לשוויון​ מאמינה שהאקדמיה משקפת ומבנה את החברה שמצמיחה אותה, ולכן תשקוד על קידום ערכיה במוסדות ההשכלה הגבוהה ומחוצה להם, ותפעל למען מערכת השכלה גבוהה המטפחת חברה צודקת, שוויונית, מגוונת וסולידרית, רודפת חופש, השכלה ואופקים רחבים. - כדי שחזון זה יוכל לרקום עור וגידים, אקדמיה לשוויון תנקוט בעקרונות הבאים: - אקדמיה לשוויו​ן​ מתנגדת לכל צורות הדיכוי והאי­-שוויון בישראל ובשטחים שתחת שליטתה הישירה והעקיפה, במוסדות להשכלה הגבוהה ובכלל, והיא תפעל למען יצירתה של מציאות אחרת. - אקדמיה לשוויו​ן שוללת כל צורה של כיבוש, נישול ושליטה צבאית וכלכלית בעולם בכלל ובישראל/פלסטין בפרט. - אקדמיה לשוויון תפעל בסולידריות עם סטודנטים ואנשי סגל פלסטינים ועם ציבורים נוספים שחירותם נרמסת תחת משטר ההפרדה, באופן ישיר או עקיף. - אקדמיה לשוויו​ן​ מתקוממת נגד כל מופע של אי-­שוויון ואפליה במערכת ההשכלה הישראלית ובחברה הישראלית, בין אם הנפגעים ממנו הם פלסטינים ופלסטיניות, מזרחים ומזרחיות, יוצאי אסיה ואפריקה, נשים ובעלי מוגבלויות או עניים ועניות, בין אם על רקע מוצא, נטייה מינית, מעמד, מגדר, דת, לאום, צורת גוף, שפה, תרבות, צבע עור או על כל רקע אחר. אקדמיה לשוויון תקדם תכניות לתיקון האי­-שוויון המובנה בחברה ובאקדמיה הישראלית. - אקדמיה לשוויו​ן ​מרימה דגל שחור נגד הכפפתה של מערכת ההשכלה הגבוהה להגיון "כוחות השוק״, מגמה המתבטאת בין היתר בניצול עובדים, בצורות העסקה פוגעניות ובהפרטת המחקר וההעסקה באפן המיטיב עם קבוצות כוח קטנות, על חשבון הלומדים, העובדים והאינטרס הציבורי. אקדמיה לשוויון תתמוך במאבקי עובדים באקדמיה, תפעל לחיזוקה של מערכת ההשכלה הציבורית, ותקדם אקדמיה של הציבור ועבור הציבור, המתוקצבת ומנוהלת באפן התואם את השגת מטרה זו. - אקדמיה לשוויו​ן​ מודאגת ממגמה של אימוץ דפוסים לא­ דמוקרטיים בהתנהלות מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. לכן אקדמיה לשוויון תקרא למוסדות האקדמיה ולעומדים בראשם לבלום הסתה נגד עובדים והתנכלות להם על רקע השקפותיהם הפוליטיות ופעילויותיהם, להקפיד על כללי המנהל התקין, לאמץ קודים של שוויון, פתיחות ושקיפות בהליכי קידום ובהליכים ניהוליים, להנהיג דמוקרטיזציה של מרב הגופים האקדמיים, ולעודד דיון פתוח בהחלטות הנוגעות לאינטרס הציבורי.

62 סוג שירות: מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, נשים, סטודנטים, צעירים |

מרכזים לצדק חברתי

תאור כללי:
המרכזים לצדק חברתי היא תנועת שטח ארצית שמארגנת את הציבור הישראלי ע”י הקמת קהילות מקומיות של פעילים ופעילות. בכל עיר אנחנו מקיימים תכניות הכשרה שמכשירות את האזרחים והאזרחיות להובלת שינוי מדיניות, מציידים אותם ואותן בכלים, מחברים עם שותפים ושותפות, בונים ובונות יחד חזון משותף ומקימים קבוצות שפועלות למען הנושאים שחשובים לתושבים ולתושבות. ככה אנחנו בונים תנועה ארצית שמקדמת מדינה שאזרחיה גאים וגאות לחיות בה ושמתקיימת לאור ערכי השוויון, הדמוקרטיה, והצדק החברתי. כיום פועלים 8 מרכזים לצדק חברתי בערים שונות שמהווים בית לאלפי פעילים ופעילות. מעל 130,000 אזרחים ואזרחיות השתתפו ב-150 תכניות ההכשרה שלנו, במאות אירועים קהילתיים ובקמפיינים שהובלנו.

62 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, חונכות, ייעוץ, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות התנדבותית קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: כל הארץ

עמותת תפוח

תאור כללי:
עמותת תפוח פועלת ליצירת שוויון דיגיטלי בישראל. העמותה הוקמה בשנת 2000 במטרה להוות גשר בין אומת הסטארט-אפ הצומחת ובין אוכלוסיות הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל. העמותה פועלת ליצירת שוויון טכנולוגי בישראל באמצעות פיתוח והפעלת תכניות בסיסיות ומתקדמות בתחומי הטכנולוגיה, התעסוקה ופיתוח כישורי חיים ובכך לעזור לאנשים לשנות את מציאות חייהם. מאז היווסדה של העמותה הגענו ללמעלה ממליון אנשים בכל הגילאים ומכל רבדי האוכלוסיה. באמצעות צוותים של מאות מדריכים, צוות של עשרות מנטורים מובילים מהתעשייה, שיתופי פעולה עמוקים עם חברות הייטק ועם הרשויות המקומיות , ממשל וחיבור לגופים נוספים, מצליחה העמותה להגיע למעלה מ-80,000 אנשים נוער וילדים בשנה.

62 סוג שירות: עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, שירותים מקצועיים קהל יעד: הקהל הרחב, ילדים ונוער | אזורי פעילות: כל הארץ

סוויץ'

תאור כללי:
SWITCH - מרכז לחיים משותפים מרכז סוויץ' מייסודו של מכון טריגובוף הינו מרכז קהילתי לחיים משותפים. המרכז מתבסס על ראיה מערכתית והוליסטית, יוזם ומוביל מגוון של פעילויות, תכניות ומיזמים להכשרה וקידם תעסוקה בחברה הבדואית ההכשרה לתעסוקה, , העצמה ותמיכה לעובדים ומשפחותיהם, כישורי חיים וכלים מגוונים ונוספים. המרכז הוקם ביוזמת מכון הארי אוסקר טריגובוף בבית עידן הנגב בשיתוף עם חברת עידן הנגב ובסיוע שלJNF אוסטרליה. המרכז הוקם בהתאם לחזונו של הארי אוסקר טריגובוף לאחר ביקורו בשטח שעתיד היה להפוך לפארק התעסוקה עידן הנגב ופועל לקידום התעסוקה בנגב, בדגש על החברה הבדואית. מרכז סוויץ' החל לפעול בפארק התעסוקה המשותף לרהט, בני שמעון ולהבים "עידן הנגב" במבואת העיר רהט בשנת 2019. המרכז משתרע על פני כ – 500 מ"ר והוא כולל כיתות לימוד, סדנאות מחשב, קליניקה טיפולית, אולם רב תכליתי, חללי עבודה, משרדים, אודיטוריום וחדרי ישיבות.

62 סוג שירות: אירועים וכנסים, השתלמויות וקורסים מקצועיים, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות התנדבותית, פעילות חווייתית קהל יעד: הקהל הרחב, ילדים ונוער, מבוגרים, נשים, צעירים | אזורי פעילות: דרום

הפועל לב ירושלים

תאור כללי:
פעילות: 30 קבוצות בתי ספר כ400 שחקניות. 10 קבוצות נשים כ120 שחקניות. קבוצות לנערות עם מוגבלות שכלית/אוטיזם כ40 שחקניות. פרוייקט "תקווה בלב ירושלים"" בשיתוף המרכז האמריקאי ירושלים - 70 שחקניות ערביות. פרויקט חרדיות כ150 שחקניות.

62 סוג שירות: עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות חווייתית קהל יעד: נשים | אזורי פעילות: ירושלים

אדם ללא גבולות

תאור כללי:
מתנדבי העמותה מסייעים למשפחות פלסטיניות, בהן ילדים הזקוקים לטיפול רפואי מתקדם, לקבל מענה רפואי הולם הקיים בבתי חולים בישראל. הסיוע מתבטא בהסעת המשפחות אל בתי החולים ובחזרה וכן באספקת ציוד ושירותים נוספים בעת שהילדים נמצאים באשפוז. מתנדבי "אדם ללא גבולות" מבצעים כ-6,000 נסיעות בשנה בין מעברי הגבול לבתי החולים בירושלים ובתל אביב. כמו כן, מארגנת העמותה ימי כיף בחוף הים או באתרי נופש בשטחי הגדה, בהם זוכים הילדים החולים ובני משפחותיהם ליום של בילוי, הנאה והפוגה משגרת חייהם הקשה. "אדם ללא גבולות" מסייעת במקרים מיוחדים במימון מוצרים רפואיים שהרשות הפלסטינית איננה מממנת, כגון תרופות וציוד רפואי אחר שהעמותה רוכשת וכן טיפולים רפואיים שהעמותה משלמת עבורם ישירות לבתי החולים. אנחנו מסייעים ליותר מ-100 משפחות כל שנה, לעתים מסיעים אותם אף חמש פעמים בשבוע ולעתים לוקחים ילד לבדיקת מעקב תקופתית לאחר ניתוח. כל נסיעה היא ברכה למשפחה וחוויה מיוחדת למתנדב, במהלכה מתהדק הקשר האישי בין המתנדבים הישראלים לבני המשפחה הפלסטינים. היחס האישי הנרקם בין הצדדים תורם להבנה הדדית ולידידות כנה בתוך מציאות קשה ולעתים נואשת.

62 סוג שירות: עזרה לאוכלוסיות מוחלשות קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: יהודה ושומרון

עור"ק

תאור כללי:
הבעיה – הצורך: במדינת ישראל מוגדרים “חסרי עורף משפחתי” ככאלה אשר אינם יכולים להישען על המשפחה, מסיבות שונות. לאוכלוסייה זו מספר מקורות עיקריים: בוגרי פנימיות “חסות הנוער”, יוצאים בשאלה, עולים חדשים בודדים, להט”בים, אמהות יחידניות, יוצאות מקלטים לנפגעות אלימות במשפחה ועוד. אוכלוסיה זו מונה כ-200,000 אזרחים בוגרים, מתוכם כ-60,000 צעירים בגילאי 18-35. לאוכלוסייה זו מצטרפים מדי שנה אלפי חברים חדשים. הסיוע במדינת ישראל כיום, מתמקד בבניית כישורים אישיים כהשכלה ותעסוקה, בצרכים בסיסיים כגון דיור, ובפעולות העשרה כגון קשרים בינאישיים, זוגיות, התנהלות כספית ועוד. רוב פעילויות הסיוע מתמקדות באדם עצמו, משפרות את יכולותיו כיחיד ונותנות מענה לצרכיו המידיים. עור”ק מאמינה שבניית יכולות אישיות אינה מהווה מענה להיעדר משענת משפחתית. הפתרון: עור"ק – עורף קבוצתי וקהילתי עור"ק – עורף קבוצתי וקהילתי, הנה הארגון היחיד המתמקד בבניית פתרונות מסוג "עורף חלופי", פתרונות שיכולים להתקיים לאורך חיים שלמים, ותוך התבססות על היכולות והכוחות של חברי הקבוצות ולא על תלות בסיוע חיצוני. עור"ק פועלת באמצעות שיתופי פעולה ליצירת חלופה לעורף המשפחתי, כמענה שאינו קיים כיום, מענה נחוץ המשלים את הפעילות של גורמים אחרים בתחומים השונים. כדי לקיים קשר בר קיימא וארוך טווח בין מספר אנשים נדרשת מערכת של ערבות הדדית הכוללת נתינה וקבלה, אמון, כלים לבניית יכולות משותפות, כללים ידועים ומוסכמים. מערכת כזו הינה קהילה או קבוצה, ותפקידה: עור"ק – עורף קבוצתי וקהילתי. שינוי צפוי ברמת הפרט: ירידה ברמת האובדנות, שיפור בקליטת העליה, יציאה ממעגל העברת העוני הבין-דורי, שיפור ברמת הבריאות ובאיכות החיים. שינוי צפוי ברמה הלאומית: חיסכון לאומי בתקציבי רווחה, בריאות, שיכון ועוד.

62 סוג שירות: עזרה לאוכלוסיות מוחלשות קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: כל הארץ

מרכז מנדל למנהיגות בנגב

תאור כללי:
מרכז מנדל למנהיגות בנגב הוקם על-ידי קרן מנדל-ישראל במטרה לשפר את איכות החיים של תושבי הנגב באמצעות פיתוח מנהיגות חברתית וחינוכית היוזמת ומובילה שינוי, ומבוססת על ערכים וחזון. המרכז מקיים תוכניות הכשרה למנהיגות. ליבת ההכשרה הן תוכניות למנהיגות מקומית שמטרתן לשפר את יכולות המנהיגות של יחידים כדי לפעול ברשות ובמרחב ולקדם את מערכות החינוך, הרווחה, התרבות והבריאות בנגב. התוכניות מקדמות את יכולתם של המשתתפים במסגרת תפקידם או ביוזמות שהם מפתחים, לשתף פעולה ולהוביל צוותים בארגונים ובמוסדות, במסגרת השירות הציבורי ובחברה האזרחית. אוכלוסיות היעד של המרכז הן המנהיגות הציבורית-חברתית מתחומי החינוך, הקהילה, הרווחה והתרבות ברשויות המקומיות, במשרדי הממשלה המחוזיים בנגב, ובארגוני החברה האזרחית. המרכז מפעיל גם תוכניות הכשרה מקצועיות המתמקדות בקבוצות מנהיגות מתחומים מקצועיים כמו רווחה, חינוך וחברה. התוכניות מתקיימות בשיתוף הרשות המקומית והמנהיגות היישובית. המשתתפים עוברים תהליך של מיון על-ידי סגל המרכז, ונדרשים להשכלה אקדמית ולניסיון בעשייה חברתית. לפי תפיסת המרכז, מנהיגות היא היכולת להתבונן במציאות ולפעול בה, תוך עיסוק מתמיד בבירור הערכים, בעיצוב ובגיבוש השקפת העולם, בניסוח חזון, בתרגומו לתוכניות מעשיות ובהובלת יישומן למען שיפור החברה וקידומה. המרכז שואף לקדם את בנייתה של חברה אזרחית משגשגת ולטפח מערכת יחסים משופרת בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית הבדווית בנגב. המרכז פועל בשיתוף פעולה עם גורמים ומוסדות בנגב: ארגוני החברה האזרחית, המוסדות האקדמיים, הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה. מרכז מנדל למנהיגות בנגב הוקם בשיתוף עם אוניברסיטת בן גוריון בנגב, והוא פועל משנת 2004. מייסדת המרכז היא ד"ר ורדה שיפר, שגם ניהלה אותו בשנים 2009-2004. מ-2009 ועד 2013 ניהל את המרכז עו"ד יעקב שטיינברג, שהיה שותף להקמתו יחד עם ד"ר שיפר ושימש כמנהל שותף בשנים 2009-2004. משנת 2013 מנהלת את המרכז ד"ר עדי ניר שגיא, שהייתה לפני כן מנהלת בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית בירושלים. סגל המרכז כולל אנשי מקצוע מתחומי דעת מגוונים: חינוך, פילוסופיה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, גיאוגרפיה ועירוניות, ומדיניות ציבורית. לחברי הסגל ניסיון וידע בפיתוח יחידים וקבוצות בהקשר המקצועי והעירוני, תוך חשיבה משותפת עם השלטון המקומי והמרכזי ועם ארגוני החברה האזרחית.​​

62 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, חונכות, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות קהל יעד: צעירים | אזורי פעילות: דרום

עג'ראם

תאור כללי:
רח'מה הינו כפר בדואי לא-מוכר סמוך לעיירה הדרומית ירוחם. הכפר הוא בית ל-1500 תושבים משבט אלעזזמה, ומעל 50% מהתושבים הם מתחת לגיל 18. אנחנו חיים בצריפים ובאוהלים, בלי תשתיות מים, חשמל, ביוב, כבישים סלולים, פינוי אשפה, או שירותי תרבות, פנאי ורווחה. מרבית המשפחות הועברו לירוחם מאזור מצפה רמון על ידי צה"ל לפני עשרות שנים, אולם אבותינו ואמותינו נדדו באזור עוד הרבה לפני זה, והיו משפחות שהתיישבו פה התיישבות קבע לפני קום המדינה. עד היום, רבים מהגברים ברח'מה משרתים או שירתו שנים רבות בצה"ל, בעיקר כגששים. הודות לתרומתן הנדיבה של נשות מיאמי, רכשנו 16 מכונות תפירה ובתמיכת ריאן קיבלנו הכשרה מקצועית בתפירה. הקורס הראשון נפתח ביולי 2016 ובגלל הביקוש הגבוה פתחנו קורס נוסף ב-2017. במהלך הקורס התחלנו לרכוש מיומניות שאפשרו לנו לתפור ולמכור בגדים שיצרנו לחברות בקהילה. תמיכות נוספות עזרו לנו לארגן מספר אירועים שבהם מכרנו את התוצרת שלנו ועברנו הכשרות מקצועיות נוספות בעיצוב אופנה עם מעצב האופנה שאדי מג׳הלטון ובריקמה מסורתית עם מיכל אבישר כהן. בהמשך הדרך התחלנו להיפגש באופן קבוע עם ג׳ורג׳ט אזולאי תופרת מקומית שנתנה לנו תמיכה קבועה ועזרה לנו לשכלל את כישורי התפירה שלנו. כיום המועצה המקומית ירוחם הקצתה לנו מקום במבנה ישן ואנחנו ממשיכות להיפגש באופן קבוע וליצור בליווי של שלומית לזר, בוגרת שנקר ולשעבר מנהלת המתפרה בקיבוץ סעד ומונה בן ישי, מעצבת, יוצרת ומנכלית חברת סטפאפ שתומכת בפרוייקט. בעבודתנו אנחנו לא רק יוצרות אפיקים להעצמה כלכלית אלא גם מביאות את יכולתנו וכשרונותינו לידי ביטוי בהשראת הנשים הבדואיות מהעבר שמלאכת הריקמה היתה בעבורן הזדמנות לביטוי עצמי ויצירה מעבר למלאכות היומיומיות. אנחנו משמרות את המלאכות המסורתיות המדהימות של התרבות שלנו ויחד עם זאת משלבות אלמנטים מודרנים מחיינו היום.

62 סוג שירות: חונכות, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: דרום

ינאביע

תאור כללי:
ינאביע הוקמה מתוך חזון ברור- קידום החברה הבדואית כך שתהווה מנוע צמיחה משמעותי בנגב ותתפוס את המקום הראוי לה במרקם החברתי של מדינת ישראל כולה. כשד"ר מוחמד אלנבארי עמד לקראת סיום תפקידו כראש המועצה המקומית חורה, בתום שלוש קדנציות של עשייה משמעותית, הוא הבין כי השינוי שהחל בישוב מגוריו הביא לאימפקט מקומי בלבד וכי יש להרחיב את מעגלי ההשפעה ולהוביל שינוי בכלל החברה הבדואית בנגב- ומתוך שאיפה זו הוקמה "ינאביע" (או בעברית- "נביעות"). ינאביע היא ארגון אסטרטגי תשתיתי הצומח מתוך הקהילה ומקדם לקיחת אחריות של החברה הבדואית על ההתמודדות עם בעיות היסוד המעכבות את השתלבותה. ינאביע פועלת בכוחות משולבים עם הרשויות המקומיות, ארגוני המגזר השלישי והמגזר העסקי ומהווה גשר של אמון לעבודה משותפת בין הממשלה לחברה הבדואית. זאת מתוך ההבנה כי החברה הבדואית חייבת להוביל את התהליך של צמצום פערים ושגשוג באמצעות קידום תשתיות ברות קיימא וחיזוק הגורמים הקיימים בשטח. בחזון שלנו החברה הבדואית, המאופיינת באחוז צעירים גבוה, יוצרת במו ידיה את עתידה, מביאה את מיטב המורשת והתרבות הייחודית לקדמת הבמה הישראלית וחווה חוויות של הצלחה מקומית ואזורית. כך, מתוך חברה אזרחית מאוחדת וחזקה המבקשת לעצמה מנהיגות ראויה לאמון והערכה, ינבע שינוי שיביא תקווה חדשה לכל תושבי הנגב והמדינה. אנחנו בינאביע מאמינים ביכולת ובמחויבות של החברה הבדואית לייצר שינוי בכוחות עצמה. מכאן, שהמשימה שלנו היא לייצר תהליכים אשר יגבירו את הלחץ מהשטח ויהפכו את החזון למציאות: 1. לאתר את החסמים והסיבות שגורמות להם בכל אחד מתחומי הליבה שהוגדרו כמהותיים ביותר ליצירת איכות חיים של חברה (Mapping). 2. לבנות מודלים חדשניים ויצירתיים להתמודדות עם החסמים באמצעות שיתופי פעולה עם גופים מקצועיים המצטיינים בתחומם (Building). 3. להריץ תוכניות ניסיוניות להוכחת ההיתכנות (Piloting). 4. להרחיב את התוכניות ו"לייצא" אותן לגורמים הפועלים בקהילה (Scaling up). תחומי הליבה שלנו: 1. פיתוח כלכלי ותעסוקה. 2. חינוך. 3. תוחלת חיים. 4. טיפוח הון אנושי. 5. צורות מגורים חדשניות. 6. מיקוד יישובי.

62 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, חונכות, חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, שירותים מקצועיים קהל יעד: בעלי מקצועות שונים, הקהל הרחב, ילדים ונוער, מבוגרים, נשים, סטודנטים, עצמאיים ועסקים קטנים, צעירים, קהילות | אזורי פעילות: דרום