X
הצטרפו אלינו
Header Slogan

הארגונים

קרן "בכבוד"

תאור כללי:
תכניות קרן בכבוד מעורבות חברתית בקהילות: קרן בכבוד פועלת להעמקת הזיקה שבין זהות ואורח חיים יהודי ובין אחריות הדדית וצדק חברתי בקרב קהילות התנועה. זאת באמצעות ייזום, פיתוח וליווי המנהיגות המתנדבת בקהילה בתכניות מעורבות חברתית וגמילות חסדים בישובים השונים. תכנית 'שכנים', קיום משותף: במסגרת תכנית זו נשאף להפגיש בין חברי ומשפחות קהילות התנועה לבין תושבי יישובים ערביים בהתאם למיקומם הגיאוגרפי. המפגש קורא להיכרות אישית בין המשפחות, כאשר החיים הפוליטיים בין הצדדים אינן במרכז אלא החיים האישיים והדומה שבין הצדדים. מטרת התכנית היא לקדם ערכים של כבוד הדדי וסובלנות למסורות דתיות ולתרבות האחר, להרחיב את הידע בנושאי צדק חברתי, לטפח הדדיות בין קהילתית. פרויקט סיוע לאוכלוסייה אזרחית בעתות חירום: בתכנית רחבת היקף זו, פועלת הקרן בהתאם להחלטה תנועתית המתקבלת ע"פ צרכי השעה לאור אירוע חירום לאומי. הסיוע ניתן במספר שלבים. קרן בכבוד פועלת בשלב ראשוני למתן סיוע חירום כמו הפעלת מתנדבים, אספקת ציוד בהתאם לצורך, קריאה לקהילות התנועה למתן תמיכה כמו אירוח, תרומת ציוד ותרומות כספיות. בשלב שני תכניות שיקום ותמיכה לנפגעי טראומה כולל קבוצות להתמודדות עם מצבי חירום, לימוד סביב הנושאים: בניית חוסן קהילתי ולווי רוחני. 'מפעלי מזון': קרן בכבוד בשיתוף מוסדות וקהילות התנועה מעניקות סיוע לאורך השנה ובעיקר סביב החגים של שלוש העדות בארץ. הסיוע כולל חלוקת מאות חבילות מזון, תווי קנייה, ועוד. תכנית פיתוח מיומנויות וכישורי חיים: "לא על הלחם לבדו יחיה האדם" (דברים ח', ג'):תכנית זו מסייעת ומעצימה קבוצות המאופיינות במחסור בידע בכל הנוגע לזכויות ולאפשרויות הגשמה. התכנית כוללת קבוצות מעגלי נשים / קשישים באזור דרום הארץ, ירושלים וביישובים בדואים בתחומי חינוך תרבות וחברה. תוך מתן דגש על רב תרבותיות - מתן כבוד לזהותם ושמירה על המנהגים, החגים, והאמונות של המשתתפים. תכנית 'רב תרבותיות': תכנית זו נועדה לסיוע ולהעצמה של קהילות ייחודיות כגון: עולים חדשים וותיקים מקרב העדה האתיופית, הקהילה הבדואית, מהגרי עבודה צוענים ועוד. בפרויקט זה פועלת הקרן בשיתוף עם לשכות הרווחה המקומיות, ארגונים עמיתים וקהילות התנועה לפיתוח תכניות רב תרבותיות על מנת להושיט סיוע לאוכלוסיות ממגזרים שונים תוך כיבוד המסורת והתרבות של כל קהילה, תכניות סיוע סביב החגים: מפעלי מזון 'קמחא דפסחא': בכל שנה לקראת החגים פסח, פסחא וחג הנשביא שועייב, מקיימת הקרן בשיתוף עם לשכות הרווחה האזוריות, קהילות התנועה הרפורמית ומסגרות חינוכיות כגון המכינה הקדם צבאית, בתי הספר וגני הילדים, מבצע אריזת חבילות מזון למשפחות. פרויקט 'חגי תשרי': לקראת חגי תשרי מחלקת קרן בכבוד מוצרי מזון שנאספים מחברי הקהילה למשפחות נזקקות בכל רחבי הארץ. פרויקט 'מאירים פינות חשוכות': בכל שנה בחנוכה מקיימת קרן בכבוד אירוע למשפחות המתמודדות עם מחלת הסרטן בהובלת גני חיי"ם. האירוע מתקיים בשיתוף עם עמותת 'זכרון מנחם' ונתמך על ידי מתנדבים מקהילות וממוסדות החינוך התנועתיים. סיוע לחיילים בודדים : קרן בכבוד מסייעת לחיילים בודדים שמסיבות שונות חסרה להם תמיכה משפחתית מהוריהם בתקופת שירותם הצבאי. הסיוע מגוון ומותאם לצרכים של הפונה : תווים לרכישת מזון וציוד. סיוע כספי חד פעמי. תמיכה פרטנית ועוד.

17 סוג שירות: עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות התנדבותית קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: כל הארץ

טופז – ליזמות וחדשנות חברתית

תאור כללי:
חזון וייעוד “טופז לחברה האזרחית” פועלת במרחב החברתי והציבורי על מנת להבטיח כי החברה הישראלית על מכלול מוסדותיה, ארגוניה ואפשרויותיה תעניק שירותים חברתיים, חינוכיים, תרבותיים ואזרחיים איכותיים ושיווניים לכל אזרחיה. טופז מאמינה כי על החברה הישראלית להיות חברה ערה ורגישה גם לצרכים ובעיות גלובליות ואוניברסליות. חברה ששומרת ומקדמת את זכויותיו האזרחיות, החברתיות והתרבותיות של כל אדם וכל אזרח. חברה רותמת, נרתמת ותורמת. טופז מושתת על ארבעה ערכי הליבה השלובים ומשלימים זה את זה: פלורליזם וסובלנות – תרבותית וחברתית. אחריות הדדית וצדק חברתי – ממלכתית, חברתית וקהילתית. מחויבות וחתירה לשלום – בין עמים, בין תרבויות, בין קהילות, בין אנשים התנדבות – יחידים, קבוצות וקהילות טופז מקדמת את מטרותיה ומממשת את ערכיה באמצעות מודל ייחודי של יזמות וחדשנות חברתית, שבמסגרתו מפותחים מגוון רחב של תכניות ומיזמים, הן מיזמי תשתית והן מיזמי שרות. מודל זה מרחיב ומבסס את החברה האזרחית בישראל באמצעות רתימת קבוצות מנהיגות מתנדבות לצד מתנדבי שטח במיזמיה המגוונים. במהלך קרוב לעשרים שנות פעילות הוקמו במסגרת חטיבת היזמות והחדשנות החברתית של טופז עשרות מיזמים חברתיים המובלים על ידי קבוצות מנהיגות מתנדבת, ובמסגרתה פעלו ופועלים אלפי מתנדבים. קרוב לעשרים מיזמים בינלאומיים הוקמו בחטיבת ברית עולם – להתנדבות ופיתוח בינלאומי (ע.ר), ובכללם ייזום והקמת עמותת נתן לסיוע הומניטארי בינלאומי בשותפות עם התנועה הקיבוצית. בזירת החרום ביצעו ברית עולם ונתן למעלה מעשרה מבצעי סיוע הומניטארי רחבי היקף. במסגרת חטיבת אינספיריישן – אמנות, מנהיגות, שינוי חברתי (ע.ר.) הופעלו בעשור החולף מספר תכניות מקומיות ובינלאומיות, הן בזירת הפיתוח והן בזירת הסיוע ההומניטארי והחרום.

17 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, חונכות, חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות התנדבותית קהל יעד: הקהל הרחב, ילדים ונוער, מבוגרים, נשים | אזורי פעילות: חוץ לארץ, כל הארץ

עמותת קשת – קהילה | תרבות | סביבה – מצפה רמון

תאור כללי:
מצפה רמון, היא בירת מרחב הר הנגב והיישוב המבודד בישראל. העיירה ממוקמת על שפת מכתש רמון, מוקפת נופי בראשית מרהיבים ושמורות טבע מדבריות. במצפה רמון חיים כ-5,500 תושבים בלבד, בני מגוון קהילות, המהוות מיקרו-קוסמוס של החברה הישראלית כולה. בני המקום – צברים, עולים חדשים, חילונים, דתיים, עבריים ובדואים, חיים ויוצרים יחד מרחב השראה מדברי ייחודי. הבידוד ומיקום העיירה בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל, יוצרים אתגרים בתחומי קהילה, סביבה, חינוך ותרבות . עמותת קשת הוקמה בשנת 1999 על-ידי קבוצת תושבים מקומיים, ומהווה מסגרת תומכת ליוזמות ולפרויקטים, המקדמים פתרונות לאתגרים אלה ובכך תורמים להעצמת קהילה מאוחדת ופיתוח הר הנגב כמרחב משגשג ובר-קיימא. במהלך השנים הוכיחה עמותת קשת את הכוח העצום שיש לתושבים המוכנים להקדיש מזמנם ומרצם כדי להפוך, את מצפה רמון ומרחב הר הנגב, לבני-קיימא המתקיימים בהרמוניה עם סביבתם המדברית. מעורבות חברי העמותה, בפרויקטים שונים במרחב, משמעותית ומזמנת שיתופי פעולה נרחבים והשקה בין תחומי העיסוק של העמותה. בזכות המוניטין שיצא לה כמחוללת שינוי חברתי וסביבתי, זוכה העמותה להכרה ותמיכה נרחבות בקרב המגזרים הממשלתי והחברתי, ופועלה מהווה דוגמא ומופת למנהיגות אזרחית מקומית.

17 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, ייעוץ, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילויות עבור מערכת החינוך, פעילות התנדבותית, פעילות חווייתית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון, תיירות קהל יעד: אומנים, הקהל הרחב, ילדים ונוער, מוסדות חינוך, מערכת החינוך, נשים, צעירים, קהילות | אזורי פעילות: באינטרנט, דרום

סינדיאנת הגליל לקידום ופיתוח ע"ר

תאור כללי:
מרכז המבקרים של סינדיאנת הגליל שוכן בכפר כנא ומשמש נקודת מפגש ומוצא לטיולים באיזור הכנרת, נצרת, ציפורי, יערות טורעאן ובית קשת ושדות עמק יזרעאל המרכז מהווה מקום מפגש אופטימי יוצא דופן, מקום מפגש לחוויה, יצירה,לימוד והתנסות משותפת בטעמי הגליל. במהלך הביקור תוכלו להכיר אותנו באמצעות: • צפייה בסרטון "סינדיאנת הגליל" – סיפור של עמותה מסוג אחר, ושיחה עם הנשים שמפעילות את העמותה. • טעימה מודרכת של שמני זית • כיבוד קל מסורתי • סדנאות קליעה בסנסנים ונצרים • מפגש ושיחה עם קולעות הסלים • סדנאות הכנת תערובת זעתר בצנצנת אישית • סדנת אפיית מנקיש – פיתה בתנור עם שמן זית וזעתר. • סדנת הידרופוניקה – האם אפשר לגדל ירקות בלי אדמה ? הכרות עם תחום החקלאות על בסיס מים, הכנת עציץ הידרופוני • סדנת הכנת נייר ממוחזר ניתן לשלב בביקור ארוחה כפרית עשירה: פיתות עם זעתר ושמן זית, סלט ירקות, לבנה, טחינה, זיתים, קפה ערבי ותה מצמחי הגינה שלנו. בחנות המפעל של מרכז המבקרים תוכלו לרכוש את שמני הזית האיכותיים ועטורי הפרסים של סינדיאנת הגליל, ועוד ממיטב מוצרי הגליל: זעתר, זיתים, סירופ חרובים, דבש, שקדים, סבונים על בסיס שמן זית, ועבודות יד מסורתיות של אמניות מקומיות.

17 סוג שירות: עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות התנדבותית, פעילות חווייתית, תיירות קהל יעד: הקהל הרחב, נשים | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ, צפון

אליפלט – אזרחים למען ילדי פליטים

תאור כללי:
למה אנחנו עוזרים לילדי הפליטים? כי ילד הוא ילד ומגיע לכל ילד ליהנות משנות ילדותו ולחיות חיים טובים ובטוחים. אלא שהזכות הזו אינה מוקנית לילדים מקהילת הפליטים שחיים בדרום תל אביב. שם, פועלים כ-80 "בייבי-סיטרים", או גנים פיראטים, שהקימו נשים וגברים אפריקניים. בכל אחד מהגנים הלא מפוקחים האלה מצטופפים עשרות תינוקות ופעוטות, מבוקר ועד שוב הוריהם מהעבודה, בשעות הערב המאוחרות. במשך חודשים ושנים נמצאים תינוקות בני שלושה חודשים וגם ילדים בני 6 ואפילו 10 בדירות קטנות ומוזנחות ולעיתים במרתפים ובחדרים נטולי אור ואוויר. הם שוהים שם גם בחולי, ונאלצים לשרוד גם בתנאים קשים, שלעיתים כוללים גם רעב. הילדים אינם מופיעים ברשומות המדינה ואינם זכאים להגנה בהתאם לזכויות המוקנות לכלל ילדי ישראל. משנת 2010 נפטרו 19 תינוקות בגני הפליטים הללו, כתוצאה מהזנחה או חולי. במרביתם, יש מחסור גם במזון, בתרופות, בציוד ובאמצעים בטיחותיים. חזון אליפלט לחלץ את ילדי קהילת הפליטים ממעגל המצוקה בו הם לכודים. לערוב לשלומם הפיזי והרגשי וגם לקדם את שילובם והצלחתם במערכת החינוך הישראלית. העמותה פועלת כבמשל הרפסודה: אוספת זרד ועוד זרד, תרומה ועוד תרומה, יד ועוד יד, ומרחיבה בעזרתם את מערך התמיכה והסיוע, המאפשר לנו להעביר עוד ועוד ילדים בשלום את מי חייהם הסוערים. עמותת אליפלט מסייעת לחלץ את ילדי קהילת הפליטים ממעגל המצוקה בו הם לכודים, בעזרת מתנדבות ומתנדבים. אנא, הצטרפו אל מעגל המתנדבים שלנו ועזרו לנו לסייע, לטפח, לקדם ובעיקר לחבק עוד ילדים מקהילת הפליטים אליהם טרם הגענו.

17 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות התנדבותית קהל יעד: ילדים ונוער | אזורי פעילות: מרכז

רופאים לזכויות אדם

תאור כללי:
מאז הקמת ארגון רופאים לזכויות אדם ע"י ד"ר רוחמה מרטון, עם תחילת האינתיפאדה הראשונה (1988), פועלים בו במקביל צוותי רפואה ורווחה, מתנדבים, וצוות מקצועי לא רפואי. יחד הם משלבים עשייה רפואית ופוליטית עם מאבקים נגד הפרות זכויות אדם. במאבקנו הציבורי אנו פועלות להעלאת מודעות בתקשורת ובציבור הרחב להפרות השיטתיות של הזכות לבריאות ולמנגנונים החברתיים המשמרים ומעמיקים את העוולות. אנו מאמינות שלצוותי רפואה ורווחה חובה ותפקיד מיוחד בהגנה על זכויות אדם, שיוויון וצדק חברתי כחלק מובנה משליחותם המקצועית. המאבק לזכותם לבריאות של תושבי ותושבות ישראל מתמקד בעצירת מגמות ההפרטה וההסחרה של מערכת הבריאות הציבורית. צוות המחלקה פועל למען שיוויון בבריאות, ומאתגר את שחיקת הסולידריות החברתית בישראל, תוך הצגת וקידום מדיניות המבוססת על ערבות הדדית וצדק בחלוקת המשאבים. המאבק לזכותם לבריאות של חסרי/ות המעמד החיים בישראל כולל את מהגרי העבודה, הפליטים, מבקשי המקלט, נפגעות/י חוק האזרחות ואחרים, החיים בישראל ללא שירותי בריאות ורווחה. פעילות המחלקה נעשית במטרה להוביל לשינוי תפיסת הציבור והממסד את אתגרי ההגירה, מבנה האזרחות, והאחריות לבריאות של כלל החיים בישראל. המאבק לזכויות כלואים ונגד שימוש בכליאה כמדיניות דיכוי חברתית ופוליטית מתמקד בהגנה על שלמות נפשם וגופם של אסירים ועצירים בבתי הכלא בישראל. צוות המחלקה חושף את המערכות והמבנים המאפשרים ומעודדים שימוש בכליאה, במעצרים ובעינויים כחלק ממדיניות של דיכוי ושליטה. המאבק למען זכותם לבריאות של הפלסטינים בשטחים הכבושים מתמקד בחשיפת האלימות המבנית והחסמים לבריאות שמציבות זרועותיו הביטחוניות והאזרחיות של מנגנון הכיבוש. צוות המחלקה מעמת את רשויות ישראל עם אחריותן, לא רק להפרות נקודתיות של הזכות לבריאות, אלא גם למדיניות הדיכוי עצמה ולתוצאותיה ההרסניות. המרפאה הניידת של רופאים לזכויות אדם פועלת בגדה המערבית וברצועת עזה מאז ימי האינתיפאדה הראשונה. מדי שבוע יוצאים לגדה המערבית צוותים מתחומי הרפואה, הסיעוד והרוקחות, יחד עם מתורגמנים וסטודנטים – ומעניקים טיפול רפואי למאות אנשים. כשש משלחות רפואיות בשנה יוצאות לרצועת עזה. בפעילותה גם שואפת המרפאה הניידת לחבר את העשייה הרפואית למאבק בכיבוש ובהשפעותיו על הזכות לבריאות. המרפאה הפתוחה של רופאים לזכויות אדם (הפועלת ביפו) מעניקה טיפול רפואי ראשוני ושניוני לחסרות וחסרי מעמד החיים בישראל, בהם מבקשי מקלט ומהגרי עבודה. המפגש עם המטופלים והמטופלות מאפשר לנו לעמוד על הקשיים מהם סובלת קהילה זו עקב העדר מענה מערכתי וכולל למשבר ההגירה, שעבור חלקם לווה בהתעללות, עינויים ואונס. ועדת האתיקה של רופאים לזכויות אדם דנה בדילמות המערבות היבטים אתיים של זכויות אדם העולות מהמאבקים השונים בהם מעורב הארגון. דגש מושם על ממסדים בהם נחסמת הזכות לבריאות באופן מבני, או שמתקיימת בהם אפליה מכוונת. דיוני הוועדה מתבססים על פניות מצוותי רפואה ומהציבור, תוך שמירה על סודיות.

17 סוג שירות: עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות התנדבותית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: כל הארץ

פורום המשולש הדרומי והשרון לשוויון אזרחי ומאבק בגזענות

תאור כללי:
פורום המשולש הדרומי והשרון לשוויון אזרחי ומאבק בגזענות הוקם בשיתוף פעולה בין פעילים חברתיים מתחומים שונים באזור המשולש הדרומי והשרון - יהודים וערבים, חילוניים ודתיים, נשים וגברים מעדות שונות בחברה הישראלית – לבין המטה למאבק בגזענות וקרן פרידריך אברט. הפורום שם לעצמו כמטרה להקים קהילה משותפת של אזרחים שאכפת להם, המעוניינים במקום טוב יותר לחיות בו, מקום שבו אין לגזע, דת, צבע ומין כל השפעה על היחס לאדם, וכבוד האדם הוא הערך המרכזי. מתוך מודעות לכך, שהיכרות ופעילות משותפת תביא להפחתת ואף מניעת גזענות וליותר שוויון, יפעל הפורום לישום של מיזמים משותפים בתחומים החשובים לקהילות במארג החיים: בחינוך ובתרבות כבסיס, ובהמשך בתחומים רבים ושונים, כמו שוויון בתעסוקה, איכות הסביבה, תחבורה, מאבק באלימות ופשע ועוד.

17 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות התנדבותית, פעילות חווייתית קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: מרכז

עמותת ידידי הבית הפתוח ברמלה

תאור כללי:
האוכלוסיה ברמלה מגוונת, 22% מתוכה הם ערבים אזרחי מדינת ישראל והיתר, 78% יהודים. מבחינה זו, רמלה היא מעין מיקרוקוסמוס, ‘עולם קטן’ שמשקף במובן מסוים את המציאות הכללית במדינת ישראל. בתוך המציאות הזאת, הבית הפתוח הוא ‘עולם בתוך עולם’, מקום ששתי משפחות קוראות לו בית–משפחה פלסטינית שגרה בבית הזה לפני 1948 ומשפחה יהודית שגרה שם לאחר קום מדינת ישראל. שתי המשפחות, שפיתחו ביניהן קשר עמוק ומשמעותי במשך שנים רבות, אפשר שמסמלות את שני העמים הרואים באותה ארץ את מולדתם. הבית הפתוח הוא תולדה של הקשר בין המשפחה הפלסטינית והמשפחה היהודית שחיו בו וביקשו עם הזמן להקדישו לקהילה. בזכות זאת הפך בית המשפחות למרכז של העמותה ידידי הבית הפתוח הפועלת למען התקרבות והבנה בין שני העמים. שאיפתנו העמוקה היא לשיוויון ופיוס. הבית הפתוח התפרסם באמצעי התקשורת בעולם ובארץ. עד עצם היום הזה נעשות כתבות טלויזיה דוקומנטריות ניכתבים מאמרים וספרים. וגם בארצנו נעשו כתבות כמו בתוכניתה הניצפת של אילנה דיין ועוד.

17 סוג שירות: חונכות, חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, פעילות התנדבותית, פעילות חווייתית, פעילות פוליטית קהל יעד: הקהל הרחב, ילדים ונוער, נשים, סטודנטים, צעירים | אזורי פעילות: באינטרנט, מרכז

המרכז הישראלי-פלסטיני ליוזמות אזוריות

תאור כללי:
למרות עשרות שנים של מאמצי פיתוח שלום במזרח התיכון, הסכסוך הישראלי-פלסטיני עדיין מאופיין בחלוקה קיצונית בין קהילות, בהן אנשים חיים תחת דיכוי ובמציאות לא צודקת. אנו שואפים למציאות של שלום המבוססת על ערכים של צדק, שוויון וחופש, שנוצרת על ידי אתגור דינמיקת הכוח הנובעת מהסטטוס קוו. באמצעות קידום של קשרים חדשים ושותפויות חוצה גבולות בין הצדדים השונים, אנו מקדמים סולידריות חוצה גבולות החיונית לשינוי המציאות בשטח. בגישה זו, המשלבת התארגנות קהילתית ובניית קואליציות, אנו מזהים דרכים חדשניות לקידום הערכים שלנו ויצירת תוצאות. בפועל, הגישה הייחודית שלנו "פיתוח למען בניית שלום" משלבת בין מחקרי פעולה לבין יישום פרויקטים, המכוונים להשגת תמיכה של הקהל הרחב. בתהליך זה אנו מייצרים מידע חיוני מהיסוד, רותמים את הידע המקומי ותהליכי שיתוף בכדי להפגיש את בעלי העניין ולעצב יחד איתם מדיניות המשקפת ומשמיעה את החזון של הקהילות המקומיות. בכך מפתחת IPCRI פרויקטים חדשניים המעשירים את השיח הציבורי ומשפיעים על קובעי המדיניות. עם שלושים שנות הניסיון שלנו ורשתות מצוינות, אנו יוצרים קואליציות הנחוצות להשגת שינוי מדיניות בר-קיימא.

17 סוג שירות: מחקר ועבודה אקדמית, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות התנדבותית קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, ירושלים, כל הארץ

שכנות טובה

תאור כללי:
פרויקט "שכנות טובה- אבו תור/א-ת'ורי" הוא פרויקט שכנים ייחודי שמטרתו לכונן מודל ליחסי שכנות טובים בין ישראלים ופלסטינים על בסיס של אינטרסים משותפים. הפרויקט פועל על קו התפר בין ירושלים המערבית והמזרחית, ופועל תוך זיהוי הצרכים של תושבי השכונה. כשכונה מעורבת, אבו תור היא מעין תמונת ראי הממחישה את הפערים בין יהודים לבין ערבים בירושלים בהיבטים של דת, לאום, זהות פוליטית ומעמד סוציואקונומי. הפרויקט שם לעצמו למטרה לשפר את איכות החיים בשכונה תוך בניית יחסי שכנות טובים. לצורך מימוש מטרה זו, במסגרתו נפגשים תושבי אבו תור הישראלים והפלסטינים החיים לאורך קו התפר. הפרויקט כולל יוזמות שונות כגון שיעורי עברית וערבית ברמות שונות, מפגשי חילופי שפות, שלוש קבוצות כדורגל לנערים, פרויקט לכלכלה מקומית ברת-קיימא, תכנון אורבני משותף, גינה קהילתית ואירועים קהילתיים. הפעילות אמנם מתרחשת רק במישור "החברה האזרחית", אולם יש לו השלכות לעתידה של העיר כיחידה פוליטית. מכוחם של הישגי הפרויקט והאמונה בדרך אותה הוא מתווה, חזון הפרויקט כיום הוא להוות מודל עבור שכונות ירושלמיות אחרות וערים מעורבות בארץ ליחסי שכנות טובים בין ישראלים ופלסטינים.

17 סוג שירות: פעילות התנדבותית, פעילות חווייתית קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: ירושלים