X
הצטרפו אלינו
Header Slogan

הארגונים

אקלים אחד مناخ واحد One Climate

תאור כללי:
אנחנו בתנועת مناخ واحد אקלים אחד פועלות ופועלים במטרה לקדם צדק אקלימי בין הירדן לים, לעצור את השפעותיו הקשות של משבר האקלים באזורנו ואת הפגיעה בזכויות אדם שנגרמת לאוכלוסיות ילידיות כתוצאה מאי צדק חלוקתי וסביבתי. אנחנו פועלות בממשק שבין ההידרדרות האקולוגית והאקלימית לבין עוולות הכיבוש המתמשך והמשטר הצבאי, שגוררים עמם עוולות אנושיות וסביבתיות גם יחד. מקימי ומקימות התנועה רואות בכיבוש ובסיומו, חלק מהבעיה וחלק מהפתרון להתמודדות עם משבר האקלים והמשבר האקולוגי באזורנו. המאבק במשבר האקלים דורש מאיתנו להכיר בשותפות הגורל של כל החיים במרחב הזה, ולקדם שותפות אמיתית בין פלסטינים וישראלים המבוססת על שוויון, צדק ודמוקרטיה לכולן.ם בין הירדן לים.

29 סוג שירות: עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

ישראלים ופלסטינאים למען השלום

תאור כללי:
אנחנו תנועה עממית לשלום בין ישראלים לפלסטינים. אנחנו בונים אמון ומניעים שינוי מלמטה למעלה. אנחנו עושים שאת באמצעות דו שיח שליו ואקטיביזם לשלום. אנחנו מאמינים שפתרון הסכסוך ישראלי פלסטינאי צריך להיות בעדיפות עליונה בעבור שני הצדדים. הסטטוס קוו נורא! הוא משאיר מיליוני פלסטינים בתנאים תת אנושיים, משחית את ערכי הישראלים, ומונע מכל האזור מלחיות בשלום.

29 סוג שירות: פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות התנדבותית, פעילות פוליטית קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט

צדק אקלימי

תאור כללי:
אנחנו בתנועת مناخ واحد אקלים אחד פועלות ופועלים במטרה לקדם צדק אקלימי בין הירדן לים, לעצור את השפעותיו הקשות של משבר האקלים באזורנו ואת הפגיעה בזכויות אדם שנגרמת לאוכלוסיות ילידיות כתוצאה מאי צדק חלוקתי וסביבתי. אנחנו פועלות בממשק שבין ההידרדרות האקולוגית והאקלימית לבין עוולות הכיבוש המתמשך והמשטר הצבאי, שגוררים עמם עוולות אנושיות וסביבתיות גם יחד. מקימי ומקימות התנועה רואות בכיבוש ובסיומו, חלק מהבעיה וחלק מהפתרון להתמודדות עם משבר האקלים והמשבר האקולוגי באזורנו. המאבק במשבר האקלים דורש מאיתנו להכיר בשותפות הגורל של כל החיים במרחב הזה, ולקדם שותפות אמיתית בין פלסטינים וישראלים המבוססת על שוויון, צדק ודמוקרטיה לכולן.ם בין הירדן לים.

29 סוג שירות: פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות פוליטית קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, ירושלים

מועצת הנגב

תאור כללי:
ערכים משותפים המועצה מכירה בייחודיותו של הנגב כאזור בעל מגוון רחב של קהילות ומגזרי תושבים, צורות התיישבות, היסטוריה עתיקת יומין, נופים ומרחבים ייחודים, כמו גם ערכי טבע ייחודיים, בע"ח, משאבי טבע ומעשי ידי אדם. את כל אלה יש לשמר ולפתח כחבל ארץ מובחן וייחודי במדינת ישראל. לפיכך, תפעל המועצה לאורם של הערכים הבאים: מועצת הנגב תיישם את ערכי מגילת העצמאות, ללא הבדל דת, גזע ומין, כמו גם ערך כבוד האדם וחירותו. המועצה תפעל בהתאם לערכי הפלורליזם, הדמוקרטיה והייצוגיות. המועצה תשאף לפעול בראייה כלל אזורית בנושאים אזרחיים בהם יש קונצנזוס. יחד עם זאת, המועצה תשאף לקדם שיח בונה וחיובי גם בנושאים הנתונים במחלוקת בנגב ובחברה הישראלית. יעוד המועצה מועצת הנגב תהווה זרוע ציבורית-אזרחית המייצגת את כלל אנשי הנגב. מנהיגות המועצה וחבריה תכלול נציגים מהשלטון המקומי הנבחר, פעילות ופעילים אזרחיים, ארגוני מגזר שלישי וחברה אזרחית, בעלותי עסקים בקהילה, אנשי אקדמיה, אנשי רוח ותרבות, כמו גם נציגים מן ההתיישבות הכפרית והעירונית, יהודים ובדואים, אשר יתנו ביטוי לקבוצות השונות המרכיבות את אוכלוסיית הנגב. מועצת הנגב תשאף לפעולה רחבה לייצוג והובלה של מהלכים משותפים לחיזוק וביסוס הנגב ותושביו, במגוון רחב של סוגיות, כגון: בריאות, חינוך, תכנון מרחבי, דיור, תעשייה ותעסוקה, תחבורה, רווחה, תרבות ועוד מועצת הנגב תפעל לייצוג קולו של הנגב במגוון תהליכי קבלת החלטות, פורמליים ובלתי-פורמליים, ותפעל למיצובו של הנגב כיחידה תרבותית-חברתית-כלכלית בעלת מאפיינים ייחודיים בעלי ערך אסטרטגי לאומי אשר יש להכיר בקיומם ולפעול תוך התחשבות בהם. מטרות העמותה מטרת העל: קידום שינוי מדיניות וסדר יום אזרחי התואמים את הצרכים, השאיפות והתקוות של תושבי אזור הנגב. לפעול לפיתוחו הכלכלי והחברתי של הנגב, לרבות במסגרת של הכנת תכניות, ייזום תכניות ופעולות למול גופים שונים לרבות משרדי הממשלה השונים וכנסת ישראל. להוביל מהלכים לחיזוק, פיתוח וביסוס הנגב ותושביו בנושאים של: בריאות, חינוך, תכנון מרחבי, דיור, פיתוח התעשייה וענפי התעסוקה, תחבורה, רווחה ותרבות. לקחת חלק פעיל ו/או יוזם בביסוס תכניות-אב לפיתוח הנגב כולל תכניות אסטרטגיות, בכל מגוון הנושאים המוזכרים בסעיף 2 לעיל. ליזום מחקרים ולספק מידע בכל הקשור ליוזמות, לתכניות ולמפעלים כלכליים וחברתיים בנגב. חיזוק וקידום הקהילות החיות בנגב. ייזום, עידוד וחיזוק שיתופי פעולה בין רשויות וארגונים הפועלים בדרום. במסגרת מטרות אלו, רואה לנכון העמותה לקיים פעילויות התורמות לקהילת הנגב ולפתח פעילות קהילתית פריפריאלית הקשורה לאופי ומיקום הנגב. העמותה תקבל הקצבות, מענקים, תרומות מגורמים בישראל ומחוצה לה, מתנות ועיזבונות וכן תקבל סיוע בכל דרך אחרת לצורך קיום מטרותיה או מקצתן. העמותה תגבה דמי חבר ותשלומים אחרים לרבות עבור השירותים הניתנים על ידה. העמותה תערוך כנסים, ימי עיון, ותוציא לאור ספרים וכתבי עת. העמותה תחזיק, תפעיל ותנהל באמצעות גורמים חיצוניים, שירותים לרווחת תושבי הנגב וחבריה ושלא לצורך הפקת רווחים. העמותה תתקשר בחוזים ותבצע כל פעולה משפטית שיש לה קשר עם מטרות העמותה, במישרין או בעקיפין. העמותה תבצע כל פעולה שתידרש לביצוע מטרות העמותה, לרבות העסקת עובדים, קביעת נהלים וכיוצ"ב. העמותה תעשה כל פעולה שתהא מועילה, לפי שיקול דעתה לקיום מטרות העמותה וקידומן.

29 סוג שירות: אירועים וכנסים, ייעוץ, מימון פעילויות, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון, שירותים מקצועיים קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: דרום

זולת לקידום שוויון וזכויות אדם

תאור כללי:
זולת הוא מכון חשיבה אקטיביסטי חדש שפועל לקידום מדיניות בנושא שוויון וזכויות אדם. זולת ממצב את עצמו ופועל כגשר בין הפוליטיקה לחברה האזרחית כדי להבטיח הישגים מרחיקי לכת, ונוקט בגישה אקטיביסטית לשינוי, חקיקה, וקידום מדיניות. מטרתנו היא לפעול לכינונן של מגילת זכויות וחוקה כתובה על ידי קידום סידרה של חוקי יסוד בנוגע לזכויות אדם וזכויות חברתיות. אמנם הדבר עשוי להראות כחלום רחוק לנוכח האקלים הפוליטי הנוכחי והשפעת מגיפת נגיף הקורונה, אך על מנת להביא לשינוי משמעותי וחיובי ולייצר תמיכה ציבורית רחבה חייבים תחילה להחזיר את סוגיית הזכויות והשוויון לסדר היום. זולת מבקש להגביר את התמיכה בזכויות ובחירויות אזרחיות באמצעות שינוי יסודי של השיח הציבורי והתקשורתי סביב סוגיות אלה, אשר כבר זמן רב מדי נשלטים על ידי הימין. זולת שואף להגן ולשמור על זכויות האדם והשוויון בישראל ולהילחם בדה-לגיטימציה של ערכים ליברליים. פעילותינו מבוססת על תפיסה שהכוחות הפרוגרסיביים חייבים לעלות מיד למתקפה, ולהפסיק להיגרר אחר סדר היום שהימין מכתיב כאן למעלה מעשור ולעמוד בראש מאבק שיגדיר מחדש ובאופן יסודי את סדר היום.

29 סוג שירות: מחקר ועבודה אקדמית, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב, מוסדות ממשל ושלטון מקומי | אזורי פעילות: באינטרנט

הקשת הדמוקרטית המזרחית

תאור כללי:
הקשת הדמוקרטית המזרחית היא תנועה חברתית על-מפלגתית וחוץ פרלמנטרית, שמטרתה להשפיע על סדר היום הציבורי, מתוך כוונה להביא לשינוי כולל של החברה הישראלית ומוסדותיה השונים. היוזמה להקמת התנועה באה מקרב נשים וגברים בני ובנות הדור השני והשלישי של יהודי ארצות ערב והמזרח. הם באים מכל חלקי הארץ ומייצגים רבדים שונים של החברה הישראלית. על הגרעין הפעיל של התנועה נמנים ונמנות אקדמאים, פועלים, אנשי עסקים, פקידים, מורים, אומנים ואנשי רוח, פעילי קהילה, סטודנטים, ארגונים חברתיים ותרבותיים, תושבי ערים, עיירות-פיתוח ושכונות, אשר מטרתם להפכה לתנועת המונים. הקשת הדמוקרטית המזרחית הציבה לעצמה יעדים רבים בכל תחומי החיים של החברה הישראלית. היא אוחזת בעמדה ביקורתית ביחס להסדרים הקיימים בתחומי הכלכלה, הקרקעות והשיכון, החינוך והתרבות, מתוך מטרה לעמוד על היסודות המבניים הגורמים לפגיעה בערכי הצדק, השוויון והדמוקרטיה. הקשת פועלת לחשיפתם של תהליכים ומנגנונים פורמליים ובלתי פורמליים, אשר אחראים לפגיעה כלכלית במזרחים ובאוכלוסיות אחרות, להנצחת הפער הכלכלי ולדיכוי התרבותי של המזרחים בישראל. הקשת פועלת למיגורן של דעות קדומות ולעקירתם מן השורש של סטריאוטיפים המנחים את מוסדותיה החינוכיים והתרבותיים של המדינה, ואת תפיסותיהן של האליטות התרבותיות ביחסן לתרבות המזרחית ויוצאי המזרח. הקשת פועלת מתוך אמונה שהשלמה עם תחלואים חברתיים אלה פוגעת קשות באפשרות של כל אזרחי ישראל לממש את עצמם, ומערערת את יציבותה של החברה הישראלית. הקשת הדמוקרטית המזרחית היא תנועה בתנועה. היא פתוחה לכל אדם המזדהה עם עקרונותיה ויעדיה ללא הבדל מין, מוצא, דת ולאום. הקשת היא תנועה עצמאית ובלתי-תלויה בשום גורם פוליטי, ולכן היא מממנת את כל פעולותיה מתשלום דמי חברות לשנה של כל חבריה. כל חברות וחברי התנועה זכאים לבחור ולהיבחר לכל מוסדות התנועה.

29 סוג שירות: עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

מחנכים לדמוקרטיה

תאור כללי:
נוכח הפגיעות הנמשכות והמתעצמות במשטר הדמוקרטי ובעצמאות החינוך הממלכתי הוקמה תנועה של אנשי חינוך ישראליים, יהודים וערבים – מחנכים לדמוקרטיה. התנועה קוראת לאנשי חינוך להתגייס להגנה על הדמוקרטיה ועל החינוך הממלכתי. התנועה קוראת למחנכים ומחנכות, ראשי רשויות מקומיות וארגונים ויוזמות בחברה האזרחית, ושותפים לדרך להצטרף ל: • מאבק חירום אזרחי-חינוכי להגנת הדמוקרטיה, שלטון החוק ועצמאות בית המשפט העליון. • דרישה להשוואת המעמד החוקי של החינוך הממלכתי לזה של הממלכתי-דתי מבחינת האוטונומיה הפדגוגית והמועצה העצמאית שמנהיגה אותה. • הקמה מיידית של מועצה ציבורית עצמאית לחינוך הממלכתי. • "מתייצבים בחינוך הממלכתי" – פעילות ציבורית במוסדות חינוך ובשלטון המקומי לחיזוק מרכיבי הזהות של החינוך הממלכתי, ברוח מגילת העצמאות, מטרות החינוך 2000, ודוחות קרמניצר-שנהר.

29 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, פעילויות עבור מערכת החינוך, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, ארגוני המגזר השלישי, הקהל הרחב, ילדים ונוער, מוסדות חינוך, מוסדות ממשל ושלטון מקומי, מערכת החינוך | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

עמותת ידידי הבית הפתוח ברמלה

תאור כללי:
האוכלוסיה ברמלה מגוונת, 22% מתוכה הם ערבים אזרחי מדינת ישראל והיתר, 78% יהודים. מבחינה זו, רמלה היא מעין מיקרוקוסמוס, ‘עולם קטן’ שמשקף במובן מסוים את המציאות הכללית במדינת ישראל. בתוך המציאות הזאת, הבית הפתוח הוא ‘עולם בתוך עולם’, מקום ששתי משפחות קוראות לו בית–משפחה פלסטינית שגרה בבית הזה לפני 1948 ומשפחה יהודית שגרה שם לאחר קום מדינת ישראל. שתי המשפחות, שפיתחו ביניהן קשר עמוק ומשמעותי במשך שנים רבות, אפשר שמסמלות את שני העמים הרואים באותה ארץ את מולדתם. הבית הפתוח הוא תולדה של הקשר בין המשפחה הפלסטינית והמשפחה היהודית שחיו בו וביקשו עם הזמן להקדישו לקהילה. בזכות זאת הפך בית המשפחות למרכז של העמותה ידידי הבית הפתוח הפועלת למען התקרבות והבנה בין שני העמים. שאיפתנו העמוקה היא לשיוויון ופיוס. הבית הפתוח התפרסם באמצעי התקשורת בעולם ובארץ. עד עצם היום הזה נעשות כתבות טלויזיה דוקומנטריות ניכתבים מאמרים וספרים. וגם בארצנו נעשו כתבות כמו בתוכניתה הניצפת של אילנה דיין ועוד.

29 סוג שירות: חונכות, חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, פעילות התנדבותית, פעילות חווייתית, פעילות פוליטית קהל יעד: הקהל הרחב, ילדים ונוער, נשים, סטודנטים, צעירים | אזורי פעילות: באינטרנט, מרכז

ארץ לכולם

תאור כללי:
1. ארץ אחת, שתי מדינות פלסטין/ארץ ישראל היא יחידה היסטורית וגיאוגרפית אחת המשתרעת בין הירדן לים. בתוכה יתקיימו שתי מדינות ריבוניות, פלסטין וישראל. בהן יממשו שני העמים אז זכותם להגדרה עצמית; הגבול בין המדינות יקבע על פי קווי ה-4 ביוני 1967, תוך סיום מוחלט של מצב הכיבוש. 2. דמוקרטיה, זכויות אדם, שלטון החוק שתי המדינות תהיינה דמוקרטיות; משטרן יהיה מבוסס על עקרון שלטון החוק ועל ההכרה באוניברסאליות של זכויות האדם כפי שאלו הוכרו במשפט הבינלאומי, על ערך השוויון, החירות ועל קדושת חיי האדם. 3. הגירה והתאזרחות לשתי המדינות הזכות לקבוע את אופי ההגירה לתחומן ואת חוקי ההתאזרחות שלהן. לפיכך, פלסטין תהיה חופשית לאזרח את הפליטים הפלסטינים ומדינת ישראל תהיה חופשית לאזרח את יהודי התפוצות על פי ראות עיניהן. 4. החזון הארץ הפתוחה שתי המדינות תהיינה מחויבות לחזון הארץ הפתוחה, בו לאזרחי שתי המדינות תעמוד הזכות לנוע ולהתגורר בכל חלקי הארץ; הזכות הזו תחול גם על מי שיתאזרח בשתי המדינות, בכללם פלסטינים מהפזורה בפלסטין ויהודי התפוצות בישראל. שתי המדינות יפעלו למימוש מלא של חזון זה במספר שלבים , בהדדיות, ותוך שכל התקדמות מחייבת את הסכמת שתי המדינות. בשלב הראשון שתי המדינות יכירו בזכות אזרחיהן לנוע, לטייל, לבקר, לעבוד ולסחור בכל חלקי הארץ. כמו כן, בשלב הראשון יסכימו שתי המדינות על מספר מוסכם של אזרחי המדינה האחרת שיגורו בשטחן ויקבלו מעמד של תושבי קבע על כל הזכויות הכרוכות בכך. הסכמה זו תאפשר לישראלים, כולל כאלה החיים היום בשטחים שבהם תוקם מדינת פלסטין, לחיות במעמד של תושבי קבע בפלסטין, ובלבד שיהיו מוכנים לחיות בשלום עם שכניהם תחת ריבונות פלסטינית; הסכמה הזו תאפשר גם לפלסטינים, כולל כאלה שיתאזרחו בפלסטין, לקבל מעמד של תושבי קבע בישראל, ובלבד שיהיו מוכנים לחיות בשלום עם שכניהם תחת ריבונות ישראלית. תושבי קבע אלו, שיגורו במדינה שאיננה מדינת אזרחותם, יחויבו לכבד את החוק המקומי, ולהימנע מפעולות הפוגעות בביטחונה של המדינה שבה הם חיים ובביטחון אזרחיה; תושבי הקבע הישראלים בפלסטין יממשו את זכות ההצבעה שלהם בישראל ותושבי הקבע הפלסטינים בישראל יממשו את זכות ההצבעה שלהם בפלסטין. 5. ירושלים ירושלים תשמש בירה של שתי המדינות; התושבים הפלסטינים יהיו אזרחי פלסטין והתושבים הישראלים יהיו אזרחי ישראל. ירושלים תהיה עיר משותפת ופתוחה לאזרחי שתי המדינות, בגבולות מוסכמים. יקום בה משטר עירוני מיוחד בניהול משותף ושוויוני של שתי המדינות. המקומות הקדושים ינוהלו בשיתוף נציגי הדתות השונות והקהילה הבינלאומית ותוך הבטחת חופש הפולחן לבני כל הדתות. 6. ביטחון שתי המדינות יפתרו את כל הסכסוכים ביניהן בדרכי שלום, ויפעלו כנגד כל גילוי של אלימות וטרור. כל אחת משתי המדינות תהיה ריבונית במה שנוגע לשמירה על הסדר הציבורי בתחומה ועל הביטחון האישי של תושביה; יפורקו מנשקם מיליציות חמושות וארגונים לא-מורשים; שתי המדינות יכוננו הסכם הגנה משותף מפני איומים חיצוניים; לא ייכנס כוח צבאי זר לתחומי אחת משתי המדינות אלא בהסכמה משותפת; תוקם ועדה ביטחונית משותפת עליונה למעקב ולקבלת החלטות בנושאים ביטחוניים משותפים. הוועדה תוכל להפעיל בהסכמת שתי המדינות כוח משותף לשמירה על הגבולות החיצוניים. 7. מוסדות משותפים לשתי המדינות יהיו המוסדות המשותפים הבאים: בית משפט לזכויות אדם, אשר יוסמך לשמש כערכאה עליונה להכרעה בשני אלו: עתירות של תושבים שאינם אזרחים כנגד מדינת תושבותם בטענה להפרת זכויותיהם, סכסוכים בין שתי המדינות באשר לזכויות אזרחיהם המתגוררים במדינה האחרת וכל עניין הנובע מחזון הארץ האחת. מוסד משותף שיבטיח רשת ביטחון כלכלית מינימאלית לכל תושבי הארץ, פלסטינים וישראלים; רשות מיוחדת לניהול ופיתוח כלכלת הארץ, שתכלול מוסדות לשיתוף פעולה כלכלי, תיאום מכסים, תנועת עובדים וסחורות, הגירת עבודה, פיתוח תשתיות והשקעות מקומיות ובינלאומיות; המוסדות הכלכליים ישאפו לצמצם את הפערים בין האזורים והאוכלוסיות; מוסדות לשיתוף פעולה בענייני מים, סביבה ואוצרות טבע, על בסיס חלוקה צודקת של המשאבים ומתוך מחויבות לפיתוח הארץ ומשאביה לטובת כל יושביה; כל מוסד משותף נוסף שיידרש לצורך מימוש חזון “שתי מדינות, מולדת אחת”; בכל המוסדות המשותפים יהיה ייצוג שוויוני לאזרחי שתי המדינות. 8. הפלסטינים אזרחי ישראל הערבים הפלסטינים אזרחי ישראל ייהנו מזכויות של מיעוט לאומי, שוויון אזרחי, ייצוג הולם במוסדות השלטון בישראל, חלוקה הוגנת של משאבי המדינה וייצוג הולם במוסדות המשותפים לישראל ופלסטין. ככל שייווצר מיעוט יהודי בפלסטין, הוא ייהנה מזכויות דומות. 9. השבה ופיצויים יוקם מנגנון משותף שידאג להשבה של רכוש שאבד או הופקע כתוצאה מהסכסוך או לפיצוי במקרה שהשבה אינה אפשרית. עקרונו ההשבה והפיצוי ייקבעו בהסכמה תוך שאיפה להשגת צדק מרבי לנפגעי הסכסוך. עוולות ישנות לא יתוקנו בעוולות חדשות. ישראל ופלסטין יקראו לארצות המזרח התיכון לפצות את היהודים על הרכוש שאיבדו ולאפשר למעוניינים לשוב לבתיהם, במידת האפשר. 10. פיוס יוקמו מנגנונים משותפים להשגת פיוס בין העמים, כולל הקמת ועדות פיוס משותפות שיאפשרו דיון מעמיק וממצה בעוולות העבר משני הצדדים; יגובשו תכניות משותפות לקידום הפיוס ברמת הקהילה, מערכות החינוך, מוסדות התרבות. 11. מעטפת בינלאומית לצורך מימושו של הסכם הפיוס יוקם גוף בינלאומי המקובל על שני הצדדים, בו ייצגו בין היתר, הליגה הערבית, האיחוד האירופאי והאו”ם, שיערוב לתהליך יישום מתווה ‘שתי מדינות, מולדת אחת’, וייתן לו גיבוי דיפלומטי, משפטי וכלכלי. חזון “שתי המדינות, מולדת אחת” ישמש בסיס לשילוב של שתי המדינות העצמאיות במסגרת הסכם שלום עם מדינות המזרח התיכון.

29 סוג שירות: פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, חוץ לארץ, כל הארץ

מכון הערבה ללימודי הסביבה

תאור כללי:
מכון הערבה ללימודי הסביבה הינו מרכז אקדמי לפיתוח מנהיגות סביבתית במזרח התיכון, הממוקם בקיבוץ קטורה בערבה הדרומית. משנת 1996 עוסק המכון בתכניות לימודים ומחקר אקדמי בתחומי הסביבה השונים, תוך דגש על שיתוף פעולה בין ישראל לשכנותיה. מכון הערבה מוביל גישה ייחודית ללימוד האתגרים הסביבתיים במזרח התיכון, מנקודת מבט חוצת גבולות ובינתחומית. גישתנו היא כי "לטבע אין גבולות", כלומר – האתגרים הסביבתיים של ימינו כמו זיהום אוויר ומים, התחממות גלובלית, תהליכי מדבור והשפעות שליליות של חקלאות אינטנסיבית- משותפים לנו ולשכנינו, ואנו חייבים לפעול יחד למען שיתוף פעולה אזורי שיבטיח עתיד מקיים לכולנו. התכנית האקדמית המכון מציע תכנית לימודים אקדמית בת סמסטר או שניים (ארבעה או 8 חודשים) תחת חסות אקדמית של אוניברסיטת בן גוריון או מכללת Bennington האמריקאית. הקורסים (אשר נלמדים בשפה האנגלית) מוכרים ע"י מוסדות אקדמיים שונים בארץ ובעולם ויכולים להשתלב בלימודים לתואר ראשון או שני (בדומה לתכנית "חילופי סטודנטים"). כל סמסטר מורכב מ-1/3 סטודנטים ישראלים-יהודים, 1/3 מהעולם הערבי (פלסטינים, ירדנים, ערבים אזרחי-ישראל ועוד) ו-1/3 סטודנטים בינלאומיים. דרך חווית הלימודים, המחקר והמגורים המשותפים יוצרים הסטודנטים קהילה לומדת רב-תרבותית ומפתחים כישורים אשר יאפשרו להם לפעול יחד באזור תוך שותפות והבנה הדדית. מחקר המכון מפעיל חמישה מרכזי מחקר אשר מנהלים פרויקטים סביבתיים יישומיים חוצי גבולות בשיתוף עם חוקרים וארגונים ברשות הפלסטינית וירדן: המרכז לחקלאות בת קיימא, המרכז לאנרגיה מתחדשת ושימור אנרגיה, המרכז לניהול משאבי מים חוצי גבולות, המרכז לסוציו-אקולוגיה מדברית והמרכז לפיתוח בר קיימא, אשר מתרגם את המחקר החדשני של מכון הערבה בנושאי מים, אנרגיה, חקלאות ושימור לפתרונות טכנולוגיים מעשיים המותאמים למדינות מתפתחות. בוגרים מעל 1000 בוגרי מכון הערבה מרחבי המזה"ת והעולם ממשיכים גם לאחר לימודיהם במחקר ויוזמות סביבתיות חוצות גבולות, ותורמים מניסיונם בפיוס ודיאלוג בין תרבויות שונות. בוגרי המכון לוקחים חלק ב-Arava Alumni Peace and Environmental Network (AAPEN) - פורום עולמי לחילופי רעיונות המסייע בהקמת יוזמות סביבתיות חדשות ויצירת קשרי עבודה ומחקר. מכון הערבה מחויב לבוגריו הממשיכים את פעילותם כמובילי השינוי ומסייע להם בייעוץ, הכוונה ומימון ליוזמות חדשניות, המשך לימודים והשלמות מקצועית. הפורום האזרחי לדיפלומטיה סביבתית - Track II Environmental Forum היעדרו של משא ומתן לשלום (“Track I”) מייצר דינמיקה פוליטית אזורית בה שיתוף הפעולה בין הממשלות הוא מוגבל ולא יעיל. הפורום האזרחי לדיפלומטיה סביבתית (“Track II”), שהינו יוזמה של מכון הערבה, הושק בספטמבר 2016, ומטרתו להפגיש אנשי מפתח מישראל, ירדן והגדה המערבית בכדי להתמודד עם אתגרים סביבתיים אזוריים מתמשכים. הפורום מעודד, באמצעות דיון מתמשך ומקצועי, מציאה של פתרונות חוצי-גבולות ויוזמות ארוכות טווח לבעיות הסביבתיות באזורנו. חברי הפורום הם מומחים פרטיים ומהאקדמיה, נציגי ארגונים העוסקים בנושאים אלו וכן פוליטיקאים בכירים. הפורום מחולק למספר קבוצות עבודה המוכוונות ליצירת מתווי פעולה מעשיים, בסוגיות הבאות: התמודדות אזורית עם שינויי האקלים; אנרגיה מתחדשת לרצועת עזה; וניהול מי קולחין. כמו-כן, במסגרת הפורום, מתקיימת תוכנית ה-Young Professionals Forum (YPF) שמטרתה לשלב אנשי מקצוע צעירים ממדינות האזור, בפרויקטים ובפעילויות של הפורום.

29 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, מחקר ועבודה אקדמית, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות חווייתית, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון, שירותים מקצועיים קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, ארגוני המגזר השלישי, ארגונים, ארגונים עסקיים, בעלי מקצועות שונים, הקהל הרחב, ילדים ונוער, מבוגרים, מוסדות חינוך, מערכת החינוך, נשים, סטודנטים, צעירים, קהילות | אזורי פעילות: באינטרנט, חוץ לארץ, כל הארץ