X
הצטרפו אלינו
Header Slogan

תכולת המקראה, תוכן עניינים – אוצר למנחי דיאלוג – מקראת  "בסוד שיח", בעריכת מרים שפירא וטובה אורבוך  

בסוד שיח

מקראת  "בסוד שיח", בעריכת מרים שפירא וטו

מסע יהודי ישראלי 2007

בסוד שיח, סיפורים מהשטח – תיאורי מקרה ישראליים

ב2005-6 כבר היה ברור לנו שמשהו תקוע בתהליכים הפנימים בישראל ובמזרח התיכון: פערים בין עניים לעשירים, בין דתיים לחילוניים , ימין לשמאל, מרכז לפריפריה וגו; היחסים בין היהודים לערבים בישראל נתקעו מאז אירועי אוקטובר 2000 ועם הפלשתינים מזה כ15 שנים סובבים המעגלים הממוחזרים של שיח, טרור, שקט-חלקי והסלמה. היה ברור שנדרשת עשייה אחרת, חשיבה מחוץ למוכר. במסמך הראשוני שתאר את הפרויקט והזמין להצטרף אליו נאמר: "מטרתו של מסע/פרוייקט זה הינה לפתח תרחישים אפשריים אשר יכניסו לשיח הציבורי זוויות חדשות להתייחסות, והזדמנויות לחיזוק ההנהגה היהודית-ישראלית בכללה במאמציה ליצור בטחון אמיתי ושגשוג בר קיימא לישראלים היהודים, הלא-יהודים ולשכניהם. מכיוון שמדינת ישראל הוקמה בשנת 1948 כמדינה יהודית, התרחישים השונים אשר יבטיחו מצב של קיימות לישראלים היהודיים, נוגעים למהות של כל פתרון אזורי בר-קיימא" .

זהות ושייכות בתקופת ההתנתקות 2005

בסוד שיח, סיפורים מהשטח – תיאורי מקרה ישראליים

"לצערי הייתי באוהל רק פעמיים – בערב הפתיחה בתשעה באב , ועכשיו בערב הסיום . אבל אני חייב לומר שבמשך שלושה שבועות , היה האוהל אתי , ובכל מקום שבו הייתי – אנשים שאלו אותי ורצו לשמוע עליו ; היה חשוב שיש משהו כזה , ושהוא גם נמצא באיזה מקום פיזי" ( התבטאות של אחד האנשים לגבי האוהל ). ישנו קטע שיר המשקף באופן המהותי ביותר את הכוונה ואת מאמץ העשייה שהביאו , לאחר תשעה חודשים , ל"היוולדו " של אוהל ההידברות וההקשבה בצומת "סעד " בנגב . זהו משפט המתאר נאמנה גם את טיבו של האוהל , אשר הופעל ופעל שם בצורה רציפה , בין ה 7 ל- 31 באוגוסט , 2005 תוך שיתוף פעולה בין גורמים רבים , אם כפרטים ואם בארגונים וקהילות, שהביאו עמם כוונה ועשייה :

גישות הומניסטיות – מבובר ועד בוהם במלאכת הדיאלוג

בסוד שיח, תאוריה – שורשים פילוסופיים ותפיסות

מהו דיאלוג? כיצד הוא התפתח ומתפתח? המושג הוא חמקמק, ומשמש בשדות שונים ומגוונים של שיח. החל מפילוסופיה, עבור בפסיכואנליזה ובפסיכולוגיה, סוציולוגיה, ניהול ויחסים בינלאומיים. ברצוני להתחקות במאמר זה על יסודות תיאורטיים פילוסופיים של המושג דיאלוג, לדון במושגים בסיסיים הקשורים בו, ולשרטט עקרונות פעולה.

בטרם התנתקות 2005 – דיאלוג בקרב קהילות מיועדות לפינוי כפוי

בסוד שיח, סיפורים מהשטח – תיאורי מקרה ישראליים

עבודתנו בקרב קהילות שהיו מיועדות לפינוי כפוי החלה בקיץ 2004, שנה לפני יישום ההתנתקות הצפויה. תכנית ההתנתקות עלתה על סדר היום הציבורי בסוף 2003, בנאומו של ראש הממשלה דאז אריאל שרון, שהודיע על עזיבה חד צדדית של חבל עזה וצפון השומרון, ופינוי כל הישובים היהודיים ששכנו שם.

גישות סוציולוגיות – מיפוי 'שדות הקונפליקט' לניווט מתקיעות לדיאלוג

בסוד שיח, תאוריה – שורשים פילוסופיים ותפיסות

המאמר שלפניכם מציע נקודת מבט סוציולוגית על דינמיקה של התהוות סכסוכים ויישובם. הטענה המרכזית היא כי סכסוך מתהווה בתוך שדה חברתי. במקרים רבים הקושי ליצור דיאלוג נובע מכך שהצדדים לקונפליקט פועלים מתוך 'שדות' שונים. נציע כאן ששה ארכיטיפים של 'שדות קונפליקט': שדה הכח, שדה הצדק, שדה האינטרסים, שדה הזהות, שדה האקוסיסטם (ecosystem), ושדה ההגנות הפסיכולוגיות. גישת 'שדות הקונפליקט' מאפשרת למי שמעוניין לסייע בדיאלוג או ביישוב סכסוכים לזהות את השדות מתוכם פועלים הצדדים, לסייע להם לנווט את העימות ל'מגרש מועדף' בארבעה שלבים: מיפוי השדות, בחירת 'שדה מועדף', בחירת פרקטיקת התערבות, דילול הקונפליקט.

ניהול כנס יחסי קבוצות 'בסוד שיח' (בהשראת טוויסטוק) – בעקבות תיבת התהודה

בסוד שיח, מתודולוגיות – הלכה למעשה

ניהול כנס התנסותי של יחסי קבוצות Group Relations ("טוויסטוק") הוא כנראה אחד הדברים המרתקים והיצירתיים בתחום של הנחיית קבוצות. מנהל כנס, מעבר לאקורד המרכזי של קולו, ומציאת הנעימה הייחודית לו, משמש כ"תיבת תהודה" לתהליכים המתרחשים בכנס, ואשר הוא, וצוות הכנס, המניע המרכזי להם.