X
הצטרפו אלינו
Header Slogan

גישות הומניסטיות – מבובר ועד בוהם במלאכת הדיאלוג

בסוד שיח, תאוריה – שורשים פילוסופיים ותפיסות

מהו דיאלוג? כיצד הוא התפתח ומתפתח? המושג הוא חמקמק, ומשמש בשדות שונים ומגוונים של שיח. החל מפילוסופיה, עבור בפסיכואנליזה ובפסיכולוגיה, סוציולוגיה, ניהול ויחסים בינלאומיים. ברצוני להתחקות במאמר זה על יסודות תיאורטיים פילוסופיים של המושג דיאלוג, לדון במושגים בסיסיים הקשורים בו, ולשרטט עקרונות פעולה.

גישות סוציולוגיות – מיפוי 'שדות הקונפליקט' לניווט מתקיעות לדיאלוג

בסוד שיח, תאוריה – שורשים פילוסופיים ותפיסות

המאמר שלפניכם מציע נקודת מבט סוציולוגית על דינמיקה של התהוות סכסוכים ויישובם. הטענה המרכזית היא כי סכסוך מתהווה בתוך שדה חברתי. במקרים רבים הקושי ליצור דיאלוג נובע מכך שהצדדים לקונפליקט פועלים מתוך 'שדות' שונים. נציע כאן ששה ארכיטיפים של 'שדות קונפליקט': שדה הכח, שדה הצדק, שדה האינטרסים, שדה הזהות, שדה האקוסיסטם (ecosystem), ושדה ההגנות הפסיכולוגיות. גישת 'שדות הקונפליקט' מאפשרת למי שמעוניין לסייע בדיאלוג או ביישוב סכסוכים לזהות את השדות מתוכם פועלים הצדדים, לסייע להם לנווט את העימות ל'מגרש מועדף' בארבעה שלבים: מיפוי השדות, בחירת 'שדה מועדף', בחירת פרקטיקת התערבות, דילול הקונפליקט.

גישות אנליטיות לדיאלוג – גשר על מים סוערים

בסוד שיח, תאוריה – שורשים פילוסופיים ותפיסות

ההרהורים הבאים נוצרו בעקבות שנים של השתתפות בקבוצות דיאלוג שונות, כמשתתף וכמנחה. בקבוצות בהן השתתפתי נחשפתי לעצמתו של הדיאלוג, ולהשפעתו העמוקה על משתתפיו. לכן, כשאני נשאל "איזה אחוז" ממשתתפי הדיאלוגים משנים את עמדותיהם בעקבותיהם, אני עונה שבערך מאה אחוזים מתוכם- אבל מוסיף שדעותיהם משתנות בלי שאיש מהם יחליף את עמדתו בעמדה הנגדית. המשתתפים נשארים (כמעט תמיד) בעמדות עמן הגיעו למפגש, אבל העמדה עצמה עוברת שינוי, נעשית מורכבת יותר, עשירה יותר בגווני גוונים, ובעיקר הרבה פחות נחרצת

היבטים תהליכיים בדיאלוג קהילתי

בסוד שיח, תאוריה – שורשים פילוסופיים ותפיסות

מה בין מפגשי "רחוב" ומפגשי "דיאלוג"? בהזדמנויות רבות, במרחבים ציבוריים ובאופן בלתי מאורגן נפגשים זה עם זה אנשים המייצגים קבוצות שונות בחברה הישראלית. אנשים נפגשים זה עם זה בעבודה, בשעות הפנאי, באירועים שונים, בעת נסיעה בתחבורה ציבורית, בשווקים, בקרן רחוב- כעוברי אורח או לעתים כמפגינים שהתכנסו להביע את מחאתם בנושא כל שהוא הנמצא על סדר היום הציבורי.