סיפור – חכאיה

תאור כללי:
עמותת סיפור – חכאיה הוקמה ב – 2017 על ידי אנשי עסקים, אקדמאים ואנשי חינוך שהשתתפו בכתיבת הספר "להכיר את הנרטיב ההיסטורי של האחר" ("הספר הירוק"). להערכתנו פתרון הסכסוך הישראלי – פלסטיני הוא תהליך ארוך טווח שידרוש מעורבות פעילה של הציבור הרחב בשני הצדדים, ציבור שיאמין בערך השלום ו"ידחוף" את מנהיגיו לפשרות היסטוריות. אנו מבקשים להתמקד בתחום של חינוך לשלום, תוך מתן דגש לרעיון הדו נרטיבי. שאיפתנו היא להפיץ תכנים מתוך "הספר הירוק" (להכיר את הנרטיב של הצד האחר, בהוצאת PRIME) במגוון מסגרות, לפנות למובילי דעה ולעשות שימוש בכל ערוצי התקשורת הקיימים, והכול במטרה להניע ציבורים רבים ככול האפשר, בשני העמים, לפעילות אקטיבית ולשיתופי פעולה.

עמותת קשת – קהילה | תרבות | סביבה – מצפה רמון

תאור כללי:
מצפה רמון, היא בירת מרחב הר הנגב והיישוב המבודד בישראל. העיירה ממוקמת על שפת מכתש רמון, מוקפת נופי בראשית מרהיבים ושמורות טבע מדבריות. במצפה רמון חיים כ-5,500 תושבים בלבד, בני מגוון קהילות, המהוות מיקרו-קוסמוס של החברה הישראלית כולה. בני המקום – צברים, עולים חדשים, חילונים, דתיים, עבריים ובדואים, חיים ויוצרים יחד מרחב השראה מדברי ייחודי. הבידוד ומיקום העיירה בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל, יוצרים אתגרים בתחומי קהילה, סביבה, חינוך ותרבות . עמותת קשת הוקמה בשנת 1999 על-ידי קבוצת תושבים מקומיים, ומהווה מסגרת תומכת ליוזמות ולפרויקטים, המקדמים פתרונות לאתגרים אלה ובכך תורמים להעצמת קהילה מאוחדת ופיתוח הר הנגב כמרחב משגשג ובר-קיימא. במהלך השנים הוכיחה עמותת קשת את הכוח העצום שיש לתושבים המוכנים להקדיש מזמנם ומרצם כדי להפוך, את מצפה רמון ומרחב הר הנגב, לבני-קיימא המתקיימים בהרמוניה עם סביבתם המדברית. מעורבות חברי העמותה, בפרויקטים שונים במרחב, משמעותית ומזמנת שיתופי פעולה נרחבים והשקה בין תחומי העיסוק של העמותה. בזכות המוניטין שיצא לה כמחוללת שינוי חברתי וסביבתי, זוכה העמותה להכרה ותמיכה נרחבות בקרב המגזרים הממשלתי והחברתי, ופועלה מהווה דוגמא ומופת למנהיגות אזרחית מקומית.

ידיד טלפוני

תאור כללי:
מיזם "ידיד טלפוני" הוא חלק מתכנית "שערים" בחסות משרד החינוך. "שערים" נוסדה במטרה לחזק את רמת העברית בקרב תלמידי יב' מצטיינים בחברה הערבית, על מנת לקדם את השתלבותם בחברה הישראלית, במערכת ההשכלה הגבוהה ובשוק התעסוקה בישראל. זאת על רקע מצב הדברים הנוכחי, בו נאלצים תלמידים ערביים רבים ללמוד מחוץ לישראל – על רקע חסר ברמת העברית. התכנית מבוססת על תרגול השפה העברית (בעיקר המדוברת) בעזרת מורים ומתרגלים שזוהי שפת אימם. "ידיד טלפוני": עמותת "ידיד לחינוך" הרימה את הכפפה לסייע למיזם, שהיווה השנה פיילוט, בדרך ייחודית הנקראת "ידיד טלפוני", וזאת באמצעות שילובם של הגמלאים המתנדבים לתרום מהידע והניסיון שלהם. 345 תלמידי יב' ערבים מ- 34 בתי ספר נוטלים חלק ב"ידיד טלפוני" מתוך כ- 750 תלמידים, הרשומים בתכנית "שערים". המתנדבים מתקשרים פעם בשבוע לתלמיד או תלמידה שאת מס' הטלפון שלהם קבלו מראש, ומנהלים איתם שיחה בת כחצי שעה. מתנדב לתלמיד ומתנדבת לתלמידה. שותפי התכנית ב"שערים" מספרים כי חיזוק נושא השפה במתכונת שיחה טלפונית קיים בכל מיני מסגרות בהם מלמדים שפה בארץ ובעולם, אבל בעולם רווחת התכנית בין לומדים בוגרים יותר. היחודיות במיזם שלנו היא בכך שהרעיון ממומש באמצעות אוכלוסיית מתנדבים מבוגרים בעלי ניסיון, בשלות, כישורים חינוכיים ומקצועיים יחד עם שיקול דעת ורגישות. כל התכונות האלה מצטרפות לשיחה עם בני נוער צעירים בני 18 ויותר מכך, הצעירים האלה שייכים לתרבות אחרת ולחברה אחרת על כל הרגישות והמורכבות שבעניין. במיזם כזה יש צורך במספר גדול של מתנדבים בעלי גישה ערכית ומכאן, "ידיד לחינוך" נכנסת לתמונה על הנחישות, המסירות והמחוייבות של אנשיה. לא פעם היה קושי תפעולי לייצר את החיבור, שהרי מדובר קודם כל באנשים צעירים, שגם אם הצטרפו למיזם, לא בהכרח התמידו בו, אך כשהצלחנו ליצור את החיבור, נוצר קשר מצויין ובעקבותיו תהליך תומך בתלמיד עם סביבה אינטימית ובטוחה, כששני הצדדים לומדים ממנו.

עמותת פרדי קריבין

תאור כללי:
רקע: יוזמת פרדי קריבין, תוכניות להעצמה ולשוויון חברתי עבור ילדים ובני נוער פלסטינים ודרוזים בתוך ישראל, באמצעות ספורט הטניס. מאז 2005 אנחנו מאמנים טניס למאות ילדים בכל שנה בחלק מהעיירות והכפרים הסוציו-אקונומיים הנמוכים ביותר, ממיליה בצפון ועד רהט בדרום. בתקופה זו יזמה היוזמה גם חונכות ומענקים לבני נוער מהקהילה הפלסטינית והדרוזית כדי לסייע להם בהשכלה הגבוהה, כולל הפיכתם של מדריכים מקצועיים או מאמני טניס וסיוע בהשגת תעסוקה בתחום זה. מטרת העמותה: עמותת פרדי קריבין הינה עמותה שדרכה מאות רבות של ילדים ממגזר הערבי מקבלים הזדמנות ללמוד, לשחק וליהנות ממשחק הטניס. משימתנו היא לפתח הזדמניות שוות, דרך תוכניות בנייה וצמיחה אישית ולויי אישי לילדי המועדונים הטניס שלנו ולקדם חיים משותפים בין כל אזרחי ישראל. טניס מקנה ביטחון עצמי ומלמד רוח צוות, תיאום וריכוז, מחויבות ומשמעת. עמותת פרדי קריבין שואפת לאחד ילדים מכל הרקע ורמת המיומנות – ולשלבם בקהילת דו-קיום של הורים ערבים ויהודים, מאמנים, שחקנים, מורים ומתנדבים. אנו מאמינים ביצירת סביבה בטוחה, חיובית ומסבירה לכל השחקנים הצעירים עד גיל שמונה עשרה. אנו עושים זאת על ידי התמקדות במשחק, בניית אופי ואתגר אישי. אנו מעצימים שחקנים לגדול ולהתפתח בקצב שלהם. המאמנים שלנו מעודדים את הילדים שלנו יותר מאשר רק שיעורי טניס, הם גם משמשים דוגמאות למצוינות ולהישגים ומעודדים הערכה עצמית וביטחון וליצרת סביבה שבה השחקנים ממוקדים מאוד, בוטחים בעצמם ובאחרים, ומסוגלים לגדול כמנהיגים. המאמנים נמצאים גם בקשר הדוק עם משפחות השחקנים, המעורבים בניית חברה משותפת גם בקהילות המבודדות ביותר.

אליפלט – אזרחים למען ילדי פליטים

תאור כללי:
למה אנחנו עוזרים לילדי הפליטים? כי ילד הוא ילד ומגיע לכל ילד ליהנות משנות ילדותו ולחיות חיים טובים ובטוחים. אלא שהזכות הזו אינה מוקנית לילדים מקהילת הפליטים שחיים בדרום תל אביב. שם, פועלים כ-80 "בייבי-סיטרים", או גנים פיראטים, שהקימו נשים וגברים אפריקניים. בכל אחד מהגנים הלא מפוקחים האלה מצטופפים עשרות תינוקות ופעוטות, מבוקר ועד שוב הוריהם מהעבודה, בשעות הערב המאוחרות. במשך חודשים ושנים נמצאים תינוקות בני שלושה חודשים וגם ילדים בני 6 ואפילו 10 בדירות קטנות ומוזנחות ולעיתים במרתפים ובחדרים נטולי אור ואוויר. הם שוהים שם גם בחולי, ונאלצים לשרוד גם בתנאים קשים, שלעיתים כוללים גם רעב. הילדים אינם מופיעים ברשומות המדינה ואינם זכאים להגנה בהתאם לזכויות המוקנות לכלל ילדי ישראל. משנת 2010 נפטרו 19 תינוקות בגני הפליטים הללו, כתוצאה מהזנחה או חולי. במרביתם, יש מחסור גם במזון, בתרופות, בציוד ובאמצעים בטיחותיים. חזון אליפלט לחלץ את ילדי קהילת הפליטים ממעגל המצוקה בו הם לכודים. לערוב לשלומם הפיזי והרגשי וגם לקדם את שילובם והצלחתם במערכת החינוך הישראלית. העמותה פועלת כבמשל הרפסודה: אוספת זרד ועוד זרד, תרומה ועוד תרומה, יד ועוד יד, ומרחיבה בעזרתם את מערך התמיכה והסיוע, המאפשר לנו להעביר עוד ועוד ילדים בשלום את מי חייהם הסוערים. עמותת אליפלט מסייעת לחלץ את ילדי קהילת הפליטים ממעגל המצוקה בו הם לכודים, בעזרת מתנדבות ומתנדבים. אנא, הצטרפו אל מעגל המתנדבים שלנו ועזרו לנו לסייע, לטפח, לקדם ובעיקר לחבק עוד ילדים מקהילת הפליטים אליהם טרם הגענו.

ביסמילה: לימוד חברתי בין-דתי

תאור כללי:
יש קונצנזוס רחב בישראל שטוען שהדת היא הסיבה העיקרית לקונפליקט בין יהודים למוסלמים. אבל המסורת היהודית אומרת דבר הפוך: "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם", ובקוראן כתוב: "לא שלחנוך כי אם להביא רחמים על שוכני העולמים". במסגרת המיזם אני מעביר הרצאות חד פעמיות או סדנאות לימוד מתמשכות על הקשרים בין יהדות לאסלאם, מפרסם תכנים מקוריים בפייסבוק, ומפתח פרוייקטים חינוכיים.

חינוך ישראלי

המכון הדמוקרטי

תאור כללי:
במציאות המורכבת בה אנו חיים יש צורך בפתרונות חדשים בכל תחומי הפעילות: החינוכיים, החברתיים-קהילתיים והארגוניים. המכון הדמוקרטי הוא ארגון לשינוי חברתי המקדם אורח חיים דמוקרטי בחברה הישראלית. אנו רוצים לראות את החברה הישראלית כחברה שחוגגת את המגוון שלה לא רק כאומת הסטארט אפ אלא בכל מרחבי החיים. אנו מאמינים בקהילות ערות, שמחות ומשגשגות ופועלים לקידומן דרך תמהיל מנצח של 4 עקרונות פעולה: דיאלוג, השתתפותיות, הדדיות ומעורבות חברתית. המכון הדמוקרטי מניע תהליכי שינוי ודמוקרטיזציה במערכת החינוך הישראלית, ברשויות, בארגונים חברתיים ועסקיים. מכשיר מורים כמובילי שינוי בשיתוף עם מכללות אקדמיות להכשרת מורים ואוניברסיטאות, ומעודד מורים בפועל לקחת תפקידי מנהיגות ולשנות את המערכת מבפנים. המכון הדמוקרטי מתחיל כבר מהגיל הרך ומקדם פרואקטיביות בחינוך כבר מלידה. אנו מקדמים גישה מתקדמת המשלבת את הפרט והחברה בהיזון הדדי מצמיח המבטא את כישורי הפרט ומקדם מטרות חברתיות משותפות, מאמינים כי מי שמושפע צריך להשפיע ומשתמשים במגוון כלים השתתפותיים שמסייעים לקבוצות וקהילות לפעול טוב יותר יחד.

שער לאדם

תאור כללי:
ממוקם ביער שבין היישוב כעביה וקיבוץ הרדוף בגליל, מהווה שער לאדם מרכז קהילתי בינלאומי לפעילויות חינוך, אמונות ואקולוגיה ושואף לתת מענה למציאות המוכבת בין קהילות יהודיות וערביות בגליל, דרך יצירת תרבות משותפת. בגליל חיים במרחב גיאוגרפי קטן יחסית, כ-1.3 מיליון מאזרחי ישראל, יהודים וערבים, בחלוקה שווה במספר. יחסי השכנות מתקיימים לרוב בשלום וללא אלימות, אך הפערים הכלכליים, התשתיות והחינוך, מפתחים סוג חדש של קונפליקט, המתיישב על הקונפליקט הלאומי המוכר. תחילת הפעילות של שער לאדם, מקורה מתוך מפגש בין תושבים יהודים וערבים מישובים בגליל, שהוליד מציאות קצת אחרת. זוהי מציאות שבבסיסה שנים רבות של יחסים בין שכנים מרקע אתני מגוון, אשר התמודדו בדרכי שלום עם בעיות הנובעות מהתיישבות ישנה והתיישבות חדשה באזור. מפגש זה אפשר שותפות יוצאת דופן אך יחד עם זאת חידד את הנתק הקיים בין הקהילות המגוונות בגליל. כל המעורבים בעשייה בשער לאדם מבינים שרק מאמץ משותף יתרום לפתרון החיכוכים הקיימים ויוביל לייסוד של מציאות שונה המושתתת על ראייה משותפת ולאו דווקא נפרדת ומבדילה. כך נולד הרעיון למקום שבו אנשים מתרבויות שונות יכולים להפגש וללמוד האחד מהשני, מתוך מחויבות לשתף וליצור יחד משאבים, ידע ותרבות. מאז החלה הפעילות בשנת 2002 ועד היום יזם מרכז שער לאדם פעילויות רבות בתחומים: חקלאות, תיאטרון קבוצתי, לימודי שפות, קבוצת נשים, סדנאות יצירה ועוד. כל הפעילויות והיוזמות באות מתוך הבנה שרק חשיבה חדשה ושלמותית הכוללת את תחומי החיים השונים ואשר שמה במרכז את התפתחות האדם, הקהילה והקשר לסביבה וטבע, תסייע לשיפור ניכר ביכולתנו להכיר ולהבין את האחר מנקודת מבטו ותוביל אותנו בדרך של צמיחה. בשנים האחרונות אנו עדים לחזון ההופך למציאות. שער לאדם מתהווה למרכז חינוכי קהילתי שבו מתפתחים קשרים בין תרבויות שונות תוך כבוד והוקרה לאנשים ולטבע שסביבנו.

מחנכים לדמוקרטיה

תאור כללי:
נוכח הפגיעות הנמשכות והמתעצמות במשטר הדמוקרטי ובעצמאות החינוך הממלכתי הוקמה תנועה של אנשי חינוך ישראליים, יהודים וערבים – מחנכים לדמוקרטיה. התנועה קוראת לאנשי חינוך להתגייס להגנה על הדמוקרטיה ועל החינוך הממלכתי. התנועה קוראת למחנכים ומחנכות, ראשי רשויות מקומיות וארגונים ויוזמות בחברה האזרחית, ושותפים לדרך להצטרף ל: • מאבק חירום אזרחי-חינוכי להגנת הדמוקרטיה, שלטון החוק ועצמאות בית המשפט העליון. • דרישה להשוואת המעמד החוקי של החינוך הממלכתי לזה של הממלכתי-דתי מבחינת האוטונומיה הפדגוגית והמועצה העצמאית שמנהיגה אותה. • הקמה מיידית של מועצה ציבורית עצמאית לחינוך הממלכתי. • "מתייצבים בחינוך הממלכתי" – פעילות ציבורית במוסדות חינוך ובשלטון המקומי לחיזוק מרכיבי הזהות של החינוך הממלכתי, ברוח מגילת העצמאות, מטרות החינוך 2000, ודוחות קרמניצר-שנהר.