X
הצטרפו אלינו
Header Slogan

הארגונים

כוכבי המדבר

תאור כללי:
אנו מציעים מגוון רחב של הזדמנויות החל מהרצאה בכל מקום לבחירתכם, שתכלול היכרות עם האתגרים והקונפליקטים הפנימיים עמם מתמודדת החברה הבדואית. מפגש עם מוביל שינוי מתוך החברה הבדואית על התהליך שעבר ב״כוכבי המדבר״ ועל המעבר מפסיביות ללקיחת אחריות, אקטיביזם והובלה חברתית ברבדים שונים. אירוח במאהל בדואי שיג הרצאה בנושא עם הפנים לעתיד טוב יותר בנגב ושיח על אודות אתגרי המעבר הבין-דורי והמתח בין מסורת וקידמה. מפגש עם אנשי מפתח ובעלי השפעה מתוך החברה הבדואית המובילים שינוי אמיתי למען עתיד יותר טוב. המפגש כולל אירוח בדואי מסורתי של קפה/תה וכיבוד קל. ניתן להוסיף ארוחת בוקר. ועוד ועוד (סיורים, מפגשי עומק ..)

21 סוג שירות: אירועים וכנסים, השתלמויות וקורסים מקצועיים, חונכות, חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, ייעוץ, פעילויות עבור מערכת החינוך, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות התנדבותית, פעילות חווייתית, שירותים מקצועיים, תיירות קהל יעד: אומנים, אנשי חינוך ומרצים, ארגוני המגזר השלישי, ארגונים, ארגונים עסקיים, בעלי מקצועות שונים, גמלאים, הקהל הרחב, ילדים ונוער, מבוגרים, מוסדות חינוך, מוסדות ממשל ושלטון מקומי, מערכת החינוך, נשים, סטודנטים, עצמאיים ועסקים קטנים, צעירים, קהילות | אזורי פעילות: באינטרנט, דרום, ירושלים, כל הארץ, מרכז, צפון

מרחבים, המכון לקידום אזרחות משותפת בישראל

תאור כללי:
מרחבים – המכון לקידום אזרחות משותפת בישראל, פועל זה 25 שנה לקידום רבגוניות, הוגנות והכללה בחברה הישראלית. אנו מאמינים שתהליכי שינוי בני קיימה מתקיימים ע"י שינויים מבניים ומערכתיים ולכן אנו פועלים בשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה, מערכות ציבוריות ועם גורמים פרטיים על מנת לייצר תהליכי עומק לשינוי מערכתי, התנהגותי ותפיסתי כאחד, שישפיעו על לכידות החברה הישראלית בטווח הקצר ובטווח הארוך. בין התוכניות שהקמנו ואנו מפעילים ניתן למנות תוכניות לשילוב מורים מאוכלוסיות גיוון במערכת החינוך, השתלמויות לצוותי הוראה בנושא בי"ס מגוון, הדרכות לארגונים ציבוריים ופרטיים להטמעת עקרונות של גיוון והוגנות, תוכנית תיירות חברתית בישובים ערביים, התוכנית למובילי לכידות חברתית (בשיתוף קרן תד אריסון), תוכנית להטמעת ערכי מגוון וקבלת האחר בארגוני ילדים ונוער ועוד.

21 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, פעילויות עבור מערכת החינוך, פעילות חווייתית, תיירות קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, ארגוני המגזר השלישי, ארגונים, ארגונים עסקיים, הקהל הרחב, מוסדות חינוך, מוסדות ממשל ושלטון מקומי, מערכת החינוך, נשים, קהילות | אזורי פעילות: כל הארץ

מוזאיקה

תאור כללי:
כתוצאה מהמציאות המשתנה והצרכים העולים מן השטח, מוזאיקה מתמידה לעסוק במחקר ופיתוח, בחדשנות, בהנגשת המודלים לכל האוכלוסיות בישראל ובהתאמת המודלים למציאות הישראלית והעולמית. המודלים מתבססים על ההתנסות של מוזאיקה ועל הניסיון שתועד בתחום ברחבי העולם. המודלים נותנים דגש לזכות ולאחריות של כל אדם, משפחה, קבוצה או קהילה לקבל באופן אוטונומי ועצמאי החלטות הקשורות לחייהם ולעתידם, בעזרת אדם שלישי נטרלי המסייע בתהליך. המודלים מהווים לעיתים חלופה להליכים פורמאליים בהם המדינה מחליטה עבור האנשים (כגון בתי משפט, ועדות תכנון טיפול והערכה, אפוטרופסות). לעיתים מתקיימים המודלים לצדם ובמקביל להליכים אלו. כך למשל, מהווה הגישור חלופה להתדיינות בבית משפט אזרחי או בבית משפט לענייני משפחה, וגם מסייע לצדדים בסכסוך שטרם פנו לערכאות משפטיות. הצדק המאחהיכול להוות חלופה להליך פלילי וגם לפעול במקביל אליו. קד"מ (קבוצת דיון משפחתית) מהווה חלופה לוועדות תכנון טיפול והערכה וניתן להשתמש בה טרם פניה לוועדות ולאחריה. קבלת החלטות נתמכת מהווה חלופה לאפוטרופסות. בנוסף, מוזאיקה מפתחת מודלים ייעודיים כמענה לצרכים העולים מן השטח – מתוך העבודה עם אוכלוסיות מגוונות; מתוך ההיכרות עם אורך החיים של אנשים המתמודדים עם קשיים אשר מקורם בין היתר במצבם הפיזי, הנפשי, המשפחתי והכלכלי. כך לדוגמא, פיתחה מוזאיקה מודל של גישור לאנשים עם מוגבלות, בדגש על סוגיות של הנגשה; פותח מודל לגישור בין דורי, מתוך צורך שעלה מן השטח לאחר התיקון לחוק האפוטרופסות ב-2017. נעשתה התאמה לציבור הישראלי של המודל לאימון ביישוב סכסוכים לצד אחד, שנולד בעקבות מקרים בהם לא ניתן להביא את אחד הצדדים לחדר הגישור; מודל בניית הסכמות בהתחדשות עירונית דוייק מתוך העבודה עם התושבים במתחמים המיועדים להתחדשות, ומפגש בינם לבין עצמם ובינם לבין יזמים וגורמים אחרים; נערך אימון לבני משפחה מטפלים בעקבות צורך שעלה בגישורים הבין דוריים; פותח מודל של מנהיגות דתית מגשרת (רבנים/שייח'ים) בתוך ובין הקהילות, מתוך עיסוק בקונפליקטים בעלי מימד תרבותי ודתי ועוד… מוזאיקה פועלת להטמעת המודלים הייחודיים שהיא מפתחת ומיישמת על ידי הנחיית קורסים, הכשרות וסדנאות לאנשי מקצוע, לקובעי מדיניות ולקהל הרחב. מדי שנה משתתפים כ-1,500 איש בקורסים ובהכשרות של מוזאיקה. בנוסף, כ-8,000 אנשים בכל רחבי הארץ משתתפים מידיי שנה בכנסים ובאירועי חשיפה, כגון כנס גישורים ודיבור חדש: שבוע הגישור והדיאלוג הארצי. מוזאיקה פועלת ללא הרף להטמעת המודלים שהיא מקדמת גם בקרב משרדי ממשלה, ארגונים ורשויות מקומיות על מנת לחולל שינויים במדיניות. כך למשל, מוזאיקה שותפה להטמעת מודל קד"מ (קבוצת דיון משפחתית) להגנת הילד כחלופה מוכרת לוועדות תכנון טיפול והערכה, ולמימוש החקיקה בפועל של קבלת החלטות נתמכת כחלופה לאפוטרופסות. מוזאיקה גם משתתפת בדיונים בכנסת סביב חוקים רלוונטיים (כגון תקנות הגישור וחוק הדייר הסרבן), וכותבת ניירות עמדה לקידום הנושאים הללו.

21 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, ייעוץ, יישוב סכסוכים וגישור קהל יעד: הקהל הרחב, מוסדות ממשל ושלטון מקומי | אזורי פעילות: כל הארץ

מרכז אקורד – פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי

תאור כללי:
מרכז אקורד שם לעצמו כמטרה לפתח ולהנגיש ידע מבוסס וחדשני מתחום הפסיכולוגיה החברתית לגבי דרכים אפקטיביות לשיפור יחסים בין קבוצות, ולהניע באמצעותו תהליכי שינוי לקידום חברה סובלנית ושוויונית. המרכז צמח כמענה לצורך של יוזמות וארגונים חברתיים בידע ובכלים ייחודיים על מנת להתמודד עם חסמים פסיכולוגיים בתחומי פעילותם, שאינם בתחום התמחותם של ארגוני תשתית וייעוץ קיימים. אנו מאמינים כי למדע הפסיכולוגיה החברתית ערך רב בקידום תהליכי שינוי חברתי ורואים את שליחותנו בהנגשת ידע מדעי זה ובפיתוח דרכים יצירתיות ליישומו בשדה, בכדי לבסס עשייה חברתית מונחת-נתונים ותיאוריות חברתיות שנבחנו בכלים מחקריים. נדבך פעילות אחד של המרכז עוסק בהעשרת השדה בתובנות מבוססות-מחקר בנושאים, כגון: התמודדות אפקטיבית עם סטריאוטיפים וגזענות, מגע בין קבוצות, שכנוע והנעה לפעולה, הפחתת סכסוכים בין-קבוצתיים, ועוד, ובקידום התודעה לגבי חשיבותם עבור פעילות הארגונים. נדבך פעילות מרכזי נוסף מספק תהליך ליווי מתמשך ליוזמות ותהליכים מרכזיים, שאנו מעריכים שהאפקטיביות שלהם תגבר בצורה משמעותית כתוצאה מאימוץ נקודת מבט פסיכו-חברתית. צוות מחקרי מטעם המרכז מלווה יוזמות ותהליכים אלה ומסייע בייעוץ והטמעה של כלים והתערבויות שנוסו בהצלחה בשדה המחקרי, תוך התאמה לעולם התוכן ולמציאות בה פועל הארגון. התנסות ייחודית וחדשנית זו, מניבה ידע רב אודות ההשפעה של שימוש בידע פסיכו-חברתי בשדה. מסיבה זו, משלב הליווי לעתים קרובות מחקרי מדידה והערכה מעצבת כחלק אינטגרלי מהליך ההתערבות. את הידע הנצבר, שואף המרכז להעמיד לרשות השדה ולהפיצו בקרב הציבור וקהלי-מטרה מגוונים. בין שותפינו המרכזיים נמנה מיזם "קולקטיב אימפקט – השותפות לקידום תעסוקה בחברה הערבית", עבורו פיתחנו התערבות מבוססת-מחקר שתיתן מענה לחסמים הפסיכולוגיים העומדים בפני מעסיקים באשר לשילובם של עובדים מהחברה הערבית בחברותיהם; מיזם "תקווה ישראלית בחינוך", אשר עבורו, בשותפות עם בית הנשיא, פורום לאוטמן ומשרד החינוך, אנו מפתחים את "תו תקווה ישראלית בחינוך". התו נועד להנגיש לבתי הספר תשתית מקצועית ומבוססת מחקר לחינוך לשותפות בין קבוצות בחברה הישראלית, למסד, למקצע ולהרחיב את החינוך לשותפות במערכת החינוך; המיזם הטכנולוגי Insight Spark המציע דרך חדשנית ולא שגרתית למיגור גזענות בקרב תלמידים באמצעות משחק מחשב; ועוד.

21 סוג שירות: אירועים וכנסים, השתלמויות וקורסים מקצועיים, ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית קהל יעד: ארגוני המגזר השלישי, ארגונים, ארגונים עסקיים, מוסדות ממשל ושלטון מקומי, מערכת החינוך | אזורי פעילות: כל הארץ

מגמה ירוקה

תאור כללי:
ערכי היסוד ודרכי הפעולה שלנו: מגמה ירוקה היא תנועה שורשית (grass roots) הפועלת תוך פיתוח מנהיגות, דמוקרטיה, שיתוף, שקיפות ושיתוף פעולה הדוק עם הקהילות השונות בהן אנחנו פועלים. בחירת נושאי המאבקים ואופני הפעולה השונים, נקבעים על ידנו, הפעילים והפעילות בשטח (bottom up). אנחנו פועלים במרחב הציבורי במגוון דרכים ופעילויות אקטיביסטיות, ביניהן גם פעולות ישירות לא אלימות, במטרה למנוע עוולות סביבתיות וחברתיות ולייצר, תוך כדי כך, תהודה ציבורית מקסימאלית שתסייע בקידום מטרותינו וביצירת סדר יום צודק ובר-קיימא בישראל. פעילות הארגון מבוצעת תוך שיתופי פעולה רחבים עם ארגוני סביבה וחברה, ברמה האזורית והגלובלית, ועם הקהילות בתוכן אנחנו פועלים. אנחנו מחויבים לפעול ללא משוא פנים כאשר טובת הסביבה והחברה עומדות תמיד בראש מעינינו. בפועלנו אנחנו לוקחים חלק בעיצובה של חברה, כלכלה, ותרבות בה כל בני האדם יוכלו למלא את צורכיהם ולהגשים את הפוטנציאל המרבי שלהם, תוך שמירה על המערכת האקולוגית והמערכות החברתיות למשך דורות רבים. החזון שלנו למדינת ישראל: אנחנו מאמינים שהאנושות הנה חלק בלתי נפרד מהסביבה. אנחנו מאמינים שלכל מרכיבי הסביבה יש זכות לחיות ולשגשג וכי קיים קשר הדוק בין צדק סביבתי לצדק חברתי. לפי השקפתנו, צדק סביבתי הוא מטרה שיש להשיגה עבור כל קבוצות האוכלוסייה, לרבות אלו המוחלשות, וכי על כל בני- האדם, ללא קשר למוצאם, תרבותם או הכנסתם, ליהנות מאותה מידה של הגנה מפני סיכונים סביבתיים, ומהאפשרות לקחת חלק בתהליכי קבלת ההחלטות במדינה, כשותפים שווים. אנחנו רוצים לחיות במדינת ישראל שבה מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות רואים לנגד עיניהם את האינטרס הרחב של כלל הציבור, תוך הפעלת שיקולים ארוכי טווח וביניהם טובת הסביבה, החברה והדורות הבאים. אנחנו רוצים לראות שוויון בצריכת משאבי הטבע בין כלל האוכלוסייה, בהשפעה צודקת של הסביבה על כל בני האדם וחלוקה צודקת של הרווח והנטל הסביבתי. אנחנו רוצים לחיות במדינת ישראל שבה קיימת מדיניות סביבתית-חברתית-כלכלית ותרבותית ברוח הקיימות והצדק הסביבתי והחברתי. החזון שלנו למשק האנרגיה בישראל : שבעת הקווים המנחים של מגמה ירוקה למדינת ישראל המקדמת ערכי קיימות וצדק סביבתי- חברתי 1. נעשית ונאכפת אסדרה (חקיקה- רגולציה) בתחום הצדק הסביבתי והצדק החברתי. 2. מקבלי ההחלטות פועלים לקידומו של משק בר קיימא במטרה לצמצם לכדי מינימום את זיהום האוויר מתעשייה ומתחבורה, לקדם שימוש יעיל וחסכוני במשאבי האנרגיה והמים, להגן על מרחבים אקולוגיים ייחודיים ועל השטחים הפתוחים, ולהפחית לכדי מינימום את פליטת גזי החממה וההשפעות השליליות של ישראל על משבר האקלים. 3. קיימות תשתיות מפותחות של תחבורה ציבורית מקיימת, אמינה, מהירה ויעילה המשמשת את כלל הציבור ומסייעת בהפחתת השימוש ברכב הפרטי. 4. כלל משאבי הטבע של המדינה מנוהלים ביעילות המקסימאלית, תוך ראייה אחראית וארוכת טווח הלוקחת בחשבון גם את טובתם של הדורות הבאים. 5. תכנון מתבצע תוך הפעלת שיקולים ארוכי טווח וביניהם טובת הסביבה, החברה והדורות הבאים. 6. מתקיים צדק חלוקתי המייצר חלוקה צודקת במשאבים, על בסיס הוגנות, שוויון וצורך. זאת במטרה לצמצם את אי השוויון בין כל חלקי החברה. 7. רווחת תרבות שלטונית דמוקרטית ופתוחה, המאפשרת מחאה חופשית ומעורבות פעילה של כלל הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות בנושאים הקשורים לסביבתו ולבריאותו.

21 קהל יעד: הקהל הרחב, מוסדות חינוך, מוסדות ממשל ושלטון מקומי, מערכת החינוך, קהילות | אזורי פעילות: כל הארץ

המועצה לישראל יפה

תאור כללי:
ארבעת כיווני העשייה של המועצה לישראל יפה חינוך סביבתי המרכז לחינוך סביבתי של המועצה לישראל יפה הוא אחד מעמודי התווך של החינוך הסביבתי בישראל. לאורך שנות פעילותו הרבות תרם המרכז להטמעת ערכי-סביבה בקרב מאות אלפי התלמידים שפקדו אותו והפך למותג חינוכי מוביל בתחומו. לפעילויות החינוך הסביבתי של המועצה יצאו מוניטין רבים: החל מפיתוח תכניות לימוד חווייתיות ומאתגרות, דרך סדנאות לתלמידים ממגוון גילאים בכל רחבי הארץ, ועד להפעלת תוכניות בין-מגזריות המשלבות פעילות חקר משותפת לתלמידים יהודים וערבים, שיש בה גם כדי לקרב בין הצדדים דרך העיסוק בסביבה. המרכז לחינוך סביבתי של המועצה לישראל יפה פועל בשני אתרי-קבע - בתל אביב ובבאר שבע, עוסק בהקמת שניים נוספים – בירושלים ובכרמיאל, והוא מפעיל מערכי לימוד ניידים המגיעים לכל נקודה - בצפון הארץ ובדרומה. המרכז ללימודי סביבה פועל בקרב כל הגילאים; הוא מיומן בעבודה: עם ילדי הגיל הרך, עם תלמידי החינוך היסודי וחטיבת הביניים, עם תלמידי התיכון - כולל פרויקט הבגרות עירוטופ שפיתח ומפעיל, ועם האוכלוסייה הבוגרת לגווניה ורבדיה: חיילי צה"ל, ארגונים מוסדיים וחברות מסחריות, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ובתי הגיל השלישי. המרכז ללמודי סביבה מציע לכל דורש ימי עיון והעשרה, סדנאות והשתלמויות מקצועיות – הכל בנושאי הסביבה. יזמות סביבתית ומסעי הסברה כמובילת דעת-קהל וכגוף ציבורי חשוב מבקשת המועצה להשפיע באמצעות פרויקטים רב-מערכתיים בהיקף ארצי בנושאים שעיקרם שימור הסביבה ושיפור חזותה. בעבר הגתה וביצעה את קמפיין זריעת פרחי הבר בשדות הפתוחים ברחבי הארץ, החדירה את האדנית לבתי ישראל, יזמה עיצוב ריהוט רחוב וניהלה מאבקים סביבתיים שקטים. לאחרונה העלתה המועצה את מסע ההסברה להעלאת המודעות לנזקי שקיות הפלסטיק תחת הכותרת שקית אחת פחות! במטרה להפחית את צריכתן, ניהלה את קמפיין בחירות נקיות במטרה למגר את תופעת השתלטות המפלגות והמתמודדים על המרחב הציבורי בתלייה פיראטית של שלטי תעמולה אסורים הפוגעים בסביבה ובתושבים, והובילה את יוזמת ניסוח והטמעת האמנה הסביבתית - "חוזה עם הסביבה" עליו החתימה את ראשי הרשויות המקומיות ברחבי הארץ. במקביל למישור הארצי פועל כל אחד מסניפי המועצה לרתום למעורבות פעילה את הקהילה במרחב השליטה שלו לביצוע פרויקטים של טיפוח, ניקיון, שיקום וגינון לרווחת הציבור; בעזרת מתנדבי המועצה המסונפים אליו יוזם ומבצע כל סניף תחרויות מקומיות (בין בתי ספר, מרפאות, מוסדות וכד') ופעולות מוטות-סביבה הקשורות לאתרים ספציפיים שבמרחב המקומי. מפעלי תחרויות ואותות המועצה יוזמת ומפיקה בתדירות שנתית תחרויות בנושאים הכרוכים בעולמות-התוכן בהם היא עוסקת; רובן נועדות להפעיל ציבורים גדולים לעשייה סביבתית בלתי פוסקת ולרתום את מקבלי ההחלטות בגופים המתחרים להקדיש משאבים ניכרים לשדרוג וטיפוח הסביבה. מדי שנה משתתפים כ-1,500 גופים בתחרויות-הפעלה אלו, במסגרות השונות: תחרות היופי והסביבה השנתית בין בסיסי-הקבע של צה"ל, תחרות "קריה יפה" – בין כל העיריות, המועצות המקומיות והאזוריות, תחרות המפעלים השנתית "תעשיה יפה", ותחרויות דומות לכל בתי החולים, בתי הגיל השלישי, בתי המלון ומוסדות החינוך ההתיישבותי. את מכלול התחרויות מקיימת המועצה בעזרת שפע מתנדביה, אותם היא מקצה לשיפוט. את מפעל האותות "מגשים ישראל יפה" מקיימת המועצה על בסיס שנתי בשיתוף עם נשיא מדינת ישראל: אותות ה'מגשים' ניתנים ע"י נשיא המדינה, במשכנו, לאותם גופים ויחידים שוועדת השיפוט של המועצה לישראל יפה בחרה לפי קריטריונים שעיקרם הצטיינות בעשייה לטובת הסביבה וחזותה. מפעל יוקרתי נוסף שמקיימת המועצה לישראל יפה בכל שנה הוא התחרות על פרס עזריאלי לתכנון אורבאני; מדי שנה מוגשים לועדת השיפוט החיצונית, שממנים המועצה ושותפה למפעל זה – היזם והאדריכל דוד עזריאלי, עשרות פרויקטים אורבאניים שכבר הוקמו והם מאוישים ופועלים, והיא בוחרת את הקומפלקס העירוני המצטיין. תחרות זו נושאת פרס כספי גדול באדיבותו של מר דוד עזריאלי אשר עומד גם מאחורי מימונו הכולל של מפעל זה. כינון פרויקטים פיסיים המועצה לישראל יפה מובילה את תחום הגינון הציבורי בישראל. במהלך שנות פעילותה יזמה המועצה והקימה, בעיקר בעזרת תרומות שגייסה לכך, כ-120 פרויקטים שונים ברחבי הארץ לרווחת התושבים ולטיפוח הסביבה בישראל. בין האתרים שהקימה המועצה - פארקים עירוניים, גנים שכונתיים וגינות במרחב העירוני, פיתוח חצרות בתי ספר, שיקום אתרי מורשת היסטוריים, הקמת חממות לגינון טיפולי במרכזי שיקום רפואיים ובמוסדות החינוך המיוחד, ועוד.

21 סוג שירות: אירועים וכנסים, השתלמויות וקורסים מקצועיים, חונכות, ייעוץ, פעילות הסברתית לקהל הרחב, שירותים מקצועיים קהל יעד: הקהל הרחב, מוסדות ממשל ושלטון מקומי | אזורי פעילות: כל הארץ

הרשת הירוקה

תאור כללי:
יסודות החינוך לקיימות ברשת הירוקה החברה האנושית ניצבת מול אתגרים כבירים. ילדינו יידרשו למצוא פתרונות חלופיים לגידול מזון, ליצירת אנרגיה, לתחבורה, לשימור מקורות מים ולטיהורם, לעצירת תהליכי המדבור. הם יידרשו לשמור על הדמוקרטיה, לאפשר לכולם לכלכל ולפרנס את עצמם בכבוד, לייצר רשת חברתית וקהילתית השומרת על נחלת הכלל, על צדק ועל בריאות. כדי לעמוד באתגרים כבירים אלה על החינוך לצייד את תלמידיו בידע, בערכים, בביטחון ובכישורים שונים בתכלית מבעבר. אתגרים אלה מחייבים חינוך מכוון קיימות: פדגוגיה חדשה שתקנה הבנה מעמיקה של סוגיות סביבתיות-חברתיות, תטפח ערכים של אכפתיות ואחריות, תגביר את תחושת השייכות ואת המסוגלות להוביל שינוי. על בית הספר ועל גן הילדים להיות חממה תוססת לשינוי ולעיצוב חלופות, המדגימות הלכה למעשה את המעבר לעולם בטוח, יפה והוגן, ולכך שהחיים על פי ערכי הקיימות אפשריים. תפישה חינוכית רחבה, המחייבת לשאול שאלות ערכיות: מה הם החיים הראויים? מה הם היחסים הנכונים עם הטבע ועם ה"אחר" בחברה? לאן אנחנו שואפים להגיע? חינוך לקיימות מחייב לראות את המכלול שבין החברה לסביבה על כל רבדיו, ולהכניס לשיח זה אנשים וקבוצות שהיו מנותקים ומסוכסכים, לחבר בין מקצועות, בין חברה אזרחית לאנשי הוראה ולמידה, בין כוחות בקהילה לבין בית הספר, בין ראייה מדעית לביקורת חברתית. חינוך לקיימות מחייב יצירה של מערך פדגוגי ייחודי: יש ליצור מקום ללמידה מעמיקה ושיטתית, רלוונטית ומשמעותית. לשם כך יש לטפח דרכי הוראה מעוררות סקרנות, מעודדות יצירתיות ומפתחות מוסריות ואחריות. למידה כזו מחייבת שימוש בדרכי הערכה חלופיות ויצירה של תרבות בית-ספרית המבוססת על שיתוף בידע ועבודת צוות, ועל בניית יחסי אמון ותחושת ביטחון הנוצרים תוך כדי דיאלוג מעצים בין מבוגר וילד. רק כך יוכל המוסד החינוכי לסייע לתלמידיו לעצב השקפת חיים הבנויה על בירור ערכי של יחסיו עם עצמו, עם הזולת, עם הטבע ועם הסביבה. כיצד אנו פועלים: רב תרבותיות: פעילות בכל החברות בישראל: יהודים, ערבים, בדואים, דתיים וחילונים, במרכז ובפריפריה פיתוח: גיבוש תיאוריה רעיונית-חינוכית המבוססת על תפישת הקיימות ובניית חומרי הוראה ועזרים פדגוגיים ללמידה חוויתית ומשמעותית רצף גילאי: יצירת מודלים חדשניים לעבודה ברמה הארצית והמקומית עם גילאים וקהלי יעד שונים כמו גני ילדים, בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים, תיכונים, מסגרות חינוך לא פורמלי, קהילה, מכינות וקד"צ, נשים, אזרחים ותיקים ועוד פיתוח מנהיגות לשינוי: הכשרה וליווי של צוותים חינוכיים במערכת החינוך ובקהילה, לפיתוח מנהיגות והובלת שינוי עבודה עם רשויות מקומיות: ליווי יעוץ והכשרה של רשויות מקומיות לקידום חינוך מקומי מקיים (חמ"מ). קהילתיות ומקומיות: במקומות שבהם אנו עובדים אנו יוצרים מארג קשרים בין אנשי חינוך, תלמידים, עסקים, גופים ומוסדות ציבוריים מקומיים לבין קהילותיהם במטרה לשתף בידע ולבנות יכולות לעשייה סביבתית משותפת.

21 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, ייעוץ, פעילויות עבור מערכת החינוך קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, ילדים ונוער, מוסדות חינוך, מוסדות ממשל ושלטון מקומי | אזורי פעילות: כל הארץ

רשת ערים בריאות בישראל

תאור כללי:
הרשת מתנהלת כיחידה במסגרת מרכז השלטון המקומי בישראל, נעזרת במשרד הבריאות והנה הנציגה המוסמכת של ישראל ברשת האירופית של `ערים בריאות` בהנהגת ארגון הבריאות העולמי. תפקידיה: להפיץ וליישם את הרעיון והדרך של "ערים בריאות" בישראל לשמש במה לעבודת צוות בין-עירונית (מרושתת) להחלפת מידע והתנסות לספק תמיכה, הדרכה וליווי מקצועי שוטף לרשויות המקומיות החברות. ליזום קואליציות ולהשתתף בקואליציות קיימות עם גורמים מוסדיים וארגונים לא ממשלתיים בנושאי בריאות, סביבה, חברה, חינוך, תכנון אורבאני, תוך שיתוף המגזר העסקי וגורמים אחרים. לארגן כנסים, סמינרים, קבוצות דיון, השתלמויות וקורסי הדרכה לגייס רשויות מקומיות ואזוריות כחברים חדשים ברשת לשתף פעולה עם ערים ורשתות של `ערים בריאות` בעולם.

21 סוג שירות: אירועים וכנסים, השתלמויות וקורסים מקצועיים, ייעוץ, שירותים מקצועיים קהל יעד: מוסדות ממשל ושלטון מקומי | אזורי פעילות: כל הארץ

נגב בר-קיימא

תאור כללי:
איכות הסביבה והחיים משלבת מגוון פעילויות ומחייבת תאום מתמיד בין היבטים חברתיים, כלכליים וסביבתיים בתכנון, פיתוח וניהול פרויקטים תוך הטמעת הנושא בחינוך ובקהילה. חשיבות מרכזית יש לשיתוף התושבים בתהליכים הללו בכדי להוביל לשינוי באורח החיים השגרתי והטמעת אחריות חברתית-סביבתית בקרב האזרחים. העמותה רואה בחיבור בין כלל המערכות למען מטרת יישום אורח חיים מקיים את לב לבו של התהליך, לפיכך לא ניתן להפריד בין הרשות, הקהילה והחינוך. שלושת הגורמים הללו חייבים להיות משולבים בכל פרויקט סביבתי המתקיים לאורך זמן בהתמדה ובשיתוף הדוק. בעולם המודרני עיקר האוכלוסייה והפעילות היומיומית והעסקית מתקיימת בישובים עירוניים ולרשויות המקומיות תפקיד חשוב ומרכזי בהובלה של מהפכה אזרחית אמתית למען איכות החיים והסביבה של תושביהן. שינוי זה חייב להיות מבוסס על אינטגרציה של כלל הפעולות העירוניות, לצד שמירה על ייחודיותו ומורשתו של היישוב וצרכיהם המגוונים של כלל תושביו. תהליך זה מחייב מבט מקיף לטווח הרחוק עם חזון רחב והטמעה של עקרונות הקיימות בניהול, בתכנון ובפיתוח העירוני. התכנון והפיתוח העירוני במהותו נועד לשרת את התושבים ולשם כך יש צורך לפתח מנגנון לשתפם בתהליכי קבלת ההחלטות ויישומם ובלקיחת אחריות על המרחב בו הם חיים באמצעות חינוך והסברה פורמאליים ובלתי פורמאליים, העצמה קהילתית ועוד. ניהול סביבתי, ששם את האדם וצרכיו במרכז, מחייב לפעול לאינטגרציה מתמדת בין היבטים חברתיים, סביבתיים וכלכליים, לפי מודל הקיימות, ובין הגופים השונים הפועלים במערכת העירונית, על מנת להבטיח סביבת חיים בריאה ואיכותית. החזון שלנו ערים וישובים בישראל מבוססים על תכנון, פיתוח וניהול ברי-קיימא. והטמעת מודל הקיימות תוך דגש על שיתוף הציבור בכלל ההיבטים העירוניים של חינוך, תרבות ופנאי, תשתיות, פיתוח כלכלי ועסקי, תיירות ועוד. עקרונות על תכנון ועשייה עירונית סביבתית עם ולמען התושבים. ערכים של שוויון, שיתוף ויושר לצד יוזמה, יצירתיות ופתיחות כבסיס לעשייה העירונית. שיתוף הציבור בקבלת ההחלטות וביישומן, מתוך תפיסה של צדק סביבתי והתבססות על ההון האנושי המקומי ויצירת זיקה והזדהות בין הציבור ליישוב. הכשרה והעצמה של התושבים תוך חיזוק וועדי השכונות ופעילים שכונתיים. פיתוח בר-קיימא של הישוב המבוסס על תהליכים ישימים ויציבים לאורך זמן, תוך אינטגרציה של כלל התהליכים היישוביים. ניהול אחראי תוך שקיפות מלאה.

21 סוג שירות: אירועים וכנסים, השתלמויות וקורסים מקצועיים, חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, ייעוץ, פעילויות עבור מערכת החינוך, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון, שירותים מקצועיים קהל יעד: ארגונים, הקהל הרחב, ילדים ונוער, מוסדות חינוך, מוסדות ממשל ושלטון מקומי, מערכת החינוך, קהילות | אזורי פעילות: דרום

עמותת נקי – לתרבות הניקיון בישראל

תאור כללי:
מטרות יצירת 'בית' וסביבה תומכת לכל היזמים/ות והעושים/ות למען מטרת העל. חינוך ערכי, תהליכי ומהותי להטמעת ערך הניקיון והשלכותיו על העתיד שלנו. הסברה והעלאת המודעות לסביבה נקייה בדגש על שמירת הטבע. עידוד המחקר והטמעת השימוש במדדים לקביעת רמת הניקיון. הגברת האכיפה וקידום חקיקה רלוונטית. הטמעת טכנולוגיה מתקדמת וכן הגברת השימוש ברשתות חברתיות. הגדלת תקציבים ממשרדי הממשלה ומיצויים ברמה המיטבית. יצירת שיתופי פעולה עם רשויות וארגונים מקומיים ועולמיים בעלי מטרות דומות. אסטרטגיית פעולה נקים רשת שיתופי פעולה לסייע במיזמים השונים ולהגדלת המגוון והידע. נייסד תנועה ארצית רחבה שסוחפת את הציבור בישראל. נפנה אל מערכות חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, נכשיר סגלי חינוך מגיל גן ומעלה, נפעיל מדריכים, נכתוב מערכי שיעור ונפיץ אותם. נפעיל צוות הסברה שיותאם לקהלים שונים ונשאף שמודל הפעלת הצוות יאומץ בידי ארגונים מנהלי אתרי טבע ורשויות וכן באמצעות אנשי דת בקהילותיהם. נפעל להקמת לובי לקידום חקיקה מותאמת ולהגדלת תקציבים. נעודד אנשי אקדמיה לקידום מחקר בתחום וליצירת מדדים רלוונטיים. נקים מועצה ציבורית עם נציגי ממשל וארגוני החברה האזרחית ונשאף לפתח 'תכנית הוליסטית' מתוך הידע, הניסיון וההחלטות המתקבלות בדיוני המועצה. נעלה את רמת השקיפות והנגשת המידע בנושא פסולת באמצעות טכנולוגיות ורשתות חברתיות.

21 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית, פעילויות עבור מערכת החינוך, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון, שירותים מקצועיים קהל יעד: הקהל הרחב, ילדים ונוער, מוסדות חינוך, מוסדות ממשל ושלטון מקומי | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ