שמי גיל אלכסנדר, השבוע גיליתי עיר ואם בישראל והיא – אום אל פחם. ביוזמת הגלריה של אום אל פחם אשר מייסדה הוא סעיד אבו שאקרה, הוקמה תערוכה של יהודים וערבים המוצגת בבתים פרטים של העיר. שם התערוכה היא הונאכ הון! – שם זה כאן. אפשר לראות פרטים באתר העמותה "מרבד ירוק"  שהיא עמותת תיירות משותפת לישובים הערבים של ואדי ערה ולמועצות האזוריות הצמודות אליו. מרבד ירוק לקחו על עצמם להוביל סיור בימי התערוכה. אפשר למצוא כאן פרטים על ההזמנה למסע אמנותי ותרבותי ייחודי ומרתק. כשלושים אמנים, יהודים וערבים מאזור ואדי עארה ומחוצה לו חברו יחד לתהליך של חקירה ויצירה אמנותית משותפת, שפירותיו מוצגים בסדרת תערוכות בבתיהם הפרטיים של תושבי אום אל-פחם. אתם מוזמנים להיכנס לבתים של תושבי המקום וליהנות מהתערוכות לצד מפגש אינטימי ובלתי-אמצעי עם המארחים ועם המנהגים, השפה והתרבות המקומיים. הסיורים מתקיימים בימי שישי ובשבת האחרונה של אוגוסט ומודרכים ע"י מדריכים מקצועיים של עמותת התיירות "מרבד ירוק ואדי עארה" (כמובן בהרשמה מראש דרך האתר ובתנאי למספר מינימום של נרשמים על פי ההנחיות).

העמותה מפרסמת אפשרות להירשם לשני מסלולים:

מסלול מס' 1 

  • הבית של רנא וסעיד ג'בארין אמנים מציגים: ג'נאת אמארה-נאטור, יורם אפק, רונית גורביץ', פאטמה שנא
  • הבית של מנאל ומחמוד קרמאן אמנים מציגים: בות'ינה אבו מלחם, סלוא אלנמר, איריס אפק, הדס גרטמן ופאתן עלאווי, דניאלה מלר, סוהא פרוג'ה
  • תצפית הר אסכנדר אמנים מציגים: אדהם ג'בארין
  • הבית של אמיר, עפאף ומחמוד ג'בארין אמנים מציגים: טלי בלומנאו, ליהיא גנדלר טלמור, רותי זינגר, נועה שיזף, יעל תורן
  • סיור בסמטאות הגרעין הישן של אום אל-פחם

 מסלול מס' 2 – 

  • הבית של לודמילה וסאלח מחאמיד אמנים מציגים: ציבי גבע, מריה סאלח מחאמיד-חביב אללה
  • תצפית הר אסכנדר אמנים מציגים: אדהם ג'בארין
  • סיור בסמטאות הגרעין הישן של אום אל-פחם
  • הבית של מנאר ופואד אגבאריה אמנים מציגים: פואד אגבאריה, אביבית בלס ברנס, האני ח'טיב, ענבל טימור, מוחמד כלש, עתר גבע
  • הבית של רנאוסעיד ג'בארין אמנים מציגים: ג'נאת אמארה-נאטור, יורם אפק, רונית גורביץ', פאטמה שנאן

אני הצטרפתי לסיור 1. ואשתף ברשמים שלי משני בתים מאד מיוחדים.

הבית הראשון בו בקרנו היה מסעדת הבית של מנאל: בית משפחת קרמאן בנוי על מדרון תלול בגבולה המזרחי של העיר. מחמוד, רוקח ובעל בית מרקחת בעיר, ומנאל, שפית בוגרת בית הספר למלונאות בהרצליה, בעלת עסק עצמאי של בישול אוכל פלסטיני מקומי. לבני הזוג שלושה ילדים: הבת הבכורה דימא לומדת רפואה בגרמניה, מוחמד לומד רוקחות באוניברסיטה העברית והבת הצעירה ראמא לומדת בתיכון המקומי "אלאהלייה". הקומה הראשונה משמשת במגורים למשפחה, ובקומת הקרקע נמצאת מסעדת הבית של מנאל, בה היא מבשלת ומארחת קבוצות.

בתערוכה, מציגות נשים ערביות ויהודיות והיא עוסקת בעולם של נשים, באימהות, בקשר הבין דורי ובמטען המסורתי המלווה יחסים אלו. קשה מאד להעביר את ההתרשמות שלנו מיצירות האמנות שראינו, כי דרך התמונות לא רואים כל כך כמו בביקור, בכל אופן הבאתי פה כמה דוגמאות שאולי יעבירו קצת את החוויה.

הקיר החיצוני של הבית מכוסה בבד ענק עשוי כולו מאוסף של חיג'אבים. זו יצרה של סלואה אלנמר וגם התמונה הזאת של הציור שמופיע בבית של מנאל.

בחדר הילדים הקטן, איריס אפק מציגה ציורים של ילדים ישנים. יצירת האמנות מתקשרת לחייה האישיים של איריס כילדה בלינה בקיבוץ בבתי הילדים וגם לחוויות מהפגישות שלה עם ילדי מהגרים בזמן שהתנדבה בגני הילדים של העובדים הזרים בתל אביב.

 

בפסגת הר אסכנדר, על קירות של המסגד, אפשר להתבונן בציורים מרשימים של אדהם ג'בארין, "מתפללים".

הבית השני אליו הגענו היה של עפאף ומחמוד ג'בארין. בית המשפחה חוסה בצילו של קיר הסלע של ההר. הוא נמצא בשכונה הוותיקה אל-מידאן. הבית נבנה במו ידיהם של מחמוד, העובד בבניין ועפאף, עקרת בית. החצר הומה ציפורים ומשופעת בגידולי פרחים וירקות שמטפח אמיר, בנם יחידם. אמיר לומד הנדסת מכונות בטכניון, והוא גם מדריך בספארי ברמת גן ובעמותת "מרבד ירוק". אמיר מדבר שותף וללא מבטא עברית, צרפתית, אנגלית וגם גרמנית והרשים אותנו מאד. לצד בית המשפחה ניצב בית הסב, אביו של מחמוד – בית פלסטיני אותנטי, כאשר חזיתו בנוייה כשובך יונים. אחד המאפיינים הבולטים של בני המשפחה הוא היותם אספנים. ביתם מכיל מאות פריטים האוצרים בתוכם את המטען התרבותי, הגיאולוגי והזאולוגי של המשפחה במקום הזה, הנטוע במרחב המזרח התיכון. בבית ומחוצה לה, תערוכות ציורים, קרמיקה וכן עבודות בוידאו מאמנים שונים.

שמענו מפי המארחים את היסטורית המקום, מנהגי החג וראינו תערוכות מהממות. האם ידעתם שבמאה ה- 19 אום אל-פחם היה המרכז החשוב ביותר לגידול האתרוגים? שוב נוכחתי לדעת שאין תחליף למפגשים אישים כדי להוריד ממך את כל הדעות הקדומות. אני בטוח שרק שיתופי פעולה כאלה יקדמו את מדינת ישראל למדינה בה כל אזרחיה יוכלו להרגיש שייכים. ממליץ מאד על הסיור, גיל אלכסדר –  יהודי ציוני המשתדל לקיים מצוות ומאמין שהיהדות צריכה לשמש מצע לבניית חברה מוסרית וצודקת החותרת לשלום עם שכנינו כי "חביב (כל) אדם שנברא בצלם".