ריפוי על פני הפערים

תאור כללי:
אנו מחויבים לשפר את בריאותם של ישראלים החיים בפריפריה החברתית, ושל כל הפלסטינים. אנו מפגישים קבוצות, במידת האפשר, כדי להחליף רעיונות ולעבוד יחד. אנו שואפים להגביר את הקיבולת והיעילות של הקבוצות המקומיות הללו. שיטת העבודה שלנו לשיפור הבריאות מייצגת נתיב לבניית שלום. HATD היא העמותה היחידה המספקת מימון וייעוץ טכני בנושאי בריאות הן לקהילות הפלסטיניות והן לקהילות הישראליות; והיחידה שמטפחת שיתוף פעולה בין קבוצות - הבדל קריטי בזמנים מאתגרים אלו.

ידיים של שלום

תאור כללי:
תכנית הדגל של הקיץ היא חוויה עוצמתית ומאחדת שמובילה את הצעירים שלנו במסעם להפוך לסוכני שינוי. מדי קיץ, ידיים של שלום מפגיש צעירים אמריקאים, ישראלים ופלסטינים בשיקגו ובסן דייגו לחוויה של שלושה שבועות מבוססת דיאלוג. במפגשי דיאלוג בהנחיית מנחים מקצועיים מהמזרח התיכון, הצעירים לומדים על "האחר", הם חולקים סיפורים מסובכים ולעיתים כואבים על הסכסוך, וחוקרים פתרונות שלווים לטיפוח שוויון, חופש וצדק.

עתידנא

תאור כללי:
עתידנא היא קואליציית אנשי חינוך ויזמים חברתיים, ערבים אזרחי ישראל יחד עם יהודים מהמחנה הלאומי-ציוני בישראל. תנועת עתידנא הינה עמותה ללא כוונת רווח אשר הוקמה ב 2018 על מנת לענות לאתגר הנ"ל. אנו, אנשי חינוך, חברה ויזמות ישראלית, סבורים כי השתלבות אמיתית תחל רק כאשר כולנו, ערבים כיהודים, נראה בציבור הערבי-ישראלי שותף שווה זכויות במדינה יהודית ודמוקרטית. משימת עתידנא: בניית מנהיגות צעירה ואמיצה של ערבים ויהודים, שווי זכויות וחובות, הגאים בזהותם ותרבותם ומחויבים לאתגר שילבו המוצלח של המיעוט הערבי במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. התנועה פועלת ליצירת מסה אנושית קריטית, המחוברת לערכי עתידנא, על ידי פיתוח והובלה של תכניות העצמת נוער וסטודנטים. עתידנא מחויבת לתמיכה בבניית קהילה ערבית יהודית בוטחת, אופטימית, עצמאית ומשולבת במוקדי קבלת ההחלטות ולרוחב החברה הישראלית. עתידנא פועלת לשילוב צעירים ערבים בקטרי המשק בתחומי ההייטק, התעשיה עתירת הידע, העולם הפיננסי והמסחר הבין לאומי. עתידנא מחויבת לבניית שדרת מנהיגות ערבית צעירה, בעלת מבט אופטימי אבל מעשי על החיים, המזהה את האתגר ואת חשיבות המשימה ונכונה להירתם לפעולה

מרכז קהילתי ערבי-יהודי תל-אביב יפו

המועצה לישראל יפה

תאור כללי:
ארבעת כיווני העשייה של המועצה לישראל יפה חינוך סביבתי המרכז לחינוך סביבתי של המועצה לישראל יפה הוא אחד מעמודי התווך של החינוך הסביבתי בישראל. לאורך שנות פעילותו הרבות תרם המרכז להטמעת ערכי-סביבה בקרב מאות אלפי התלמידים שפקדו אותו והפך למותג חינוכי מוביל בתחומו. לפעילויות החינוך הסביבתי של המועצה יצאו מוניטין רבים: החל מפיתוח תכניות לימוד חווייתיות ומאתגרות, דרך סדנאות לתלמידים ממגוון גילאים בכל רחבי הארץ, ועד להפעלת תוכניות בין-מגזריות המשלבות פעילות חקר משותפת לתלמידים יהודים וערבים, שיש בה גם כדי לקרב בין הצדדים דרך העיסוק בסביבה. המרכז לחינוך סביבתי של המועצה לישראל יפה פועל בשני אתרי-קבע - בתל אביב ובבאר שבע, עוסק בהקמת שניים נוספים – בירושלים ובכרמיאל, והוא מפעיל מערכי לימוד ניידים המגיעים לכל נקודה - בצפון הארץ ובדרומה. המרכז ללימודי סביבה פועל בקרב כל הגילאים; הוא מיומן בעבודה: עם ילדי הגיל הרך, עם תלמידי החינוך היסודי וחטיבת הביניים, עם תלמידי התיכון - כולל פרויקט הבגרות עירוטופ שפיתח ומפעיל, ועם האוכלוסייה הבוגרת לגווניה ורבדיה: חיילי צה"ל, ארגונים מוסדיים וחברות מסחריות, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ובתי הגיל השלישי. המרכז ללמודי סביבה מציע לכל דורש ימי עיון והעשרה, סדנאות והשתלמויות מקצועיות – הכל בנושאי הסביבה. יזמות סביבתית ומסעי הסברה כמובילת דעת-קהל וכגוף ציבורי חשוב מבקשת המועצה להשפיע באמצעות פרויקטים רב-מערכתיים בהיקף ארצי בנושאים שעיקרם שימור הסביבה ושיפור חזותה. בעבר הגתה וביצעה את קמפיין זריעת פרחי הבר בשדות הפתוחים ברחבי הארץ, החדירה את האדנית לבתי ישראל, יזמה עיצוב ריהוט רחוב וניהלה מאבקים סביבתיים שקטים. לאחרונה העלתה המועצה את מסע ההסברה להעלאת המודעות לנזקי שקיות הפלסטיק תחת הכותרת שקית אחת פחות! במטרה להפחית את צריכתן, ניהלה את קמפיין בחירות נקיות במטרה למגר את תופעת השתלטות המפלגות והמתמודדים על המרחב הציבורי בתלייה פיראטית של שלטי תעמולה אסורים הפוגעים בסביבה ובתושבים, והובילה את יוזמת ניסוח והטמעת האמנה הסביבתית - "חוזה עם הסביבה" עליו החתימה את ראשי הרשויות המקומיות ברחבי הארץ. במקביל למישור הארצי פועל כל אחד מסניפי המועצה לרתום למעורבות פעילה את הקהילה במרחב השליטה שלו לביצוע פרויקטים של טיפוח, ניקיון, שיקום וגינון לרווחת הציבור; בעזרת מתנדבי המועצה המסונפים אליו יוזם ומבצע כל סניף תחרויות מקומיות (בין בתי ספר, מרפאות, מוסדות וכד') ופעולות מוטות-סביבה הקשורות לאתרים ספציפיים שבמרחב המקומי. מפעלי תחרויות ואותות המועצה יוזמת ומפיקה בתדירות שנתית תחרויות בנושאים הכרוכים בעולמות-התוכן בהם היא עוסקת; רובן נועדות להפעיל ציבורים גדולים לעשייה סביבתית בלתי פוסקת ולרתום את מקבלי ההחלטות בגופים המתחרים להקדיש משאבים ניכרים לשדרוג וטיפוח הסביבה. מדי שנה משתתפים כ-1,500 גופים בתחרויות-הפעלה אלו, במסגרות השונות: תחרות היופי והסביבה השנתית בין בסיסי-הקבע של צה"ל, תחרות "קריה יפה" – בין כל העיריות, המועצות המקומיות והאזוריות, תחרות המפעלים השנתית "תעשיה יפה", ותחרויות דומות לכל בתי החולים, בתי הגיל השלישי, בתי המלון ומוסדות החינוך ההתיישבותי. את מכלול התחרויות מקיימת המועצה בעזרת שפע מתנדביה, אותם היא מקצה לשיפוט. את מפעל האותות "מגשים ישראל יפה" מקיימת המועצה על בסיס שנתי בשיתוף עם נשיא מדינת ישראל: אותות ה'מגשים' ניתנים ע"י נשיא המדינה, במשכנו, לאותם גופים ויחידים שוועדת השיפוט של המועצה לישראל יפה בחרה לפי קריטריונים שעיקרם הצטיינות בעשייה לטובת הסביבה וחזותה. מפעל יוקרתי נוסף שמקיימת המועצה לישראל יפה בכל שנה הוא התחרות על פרס עזריאלי לתכנון אורבאני; מדי שנה מוגשים לועדת השיפוט החיצונית, שממנים המועצה ושותפה למפעל זה – היזם והאדריכל דוד עזריאלי, עשרות פרויקטים אורבאניים שכבר הוקמו והם מאוישים ופועלים, והיא בוחרת את הקומפלקס העירוני המצטיין. תחרות זו נושאת פרס כספי גדול באדיבותו של מר דוד עזריאלי אשר עומד גם מאחורי מימונו הכולל של מפעל זה. כינון פרויקטים פיסיים המועצה לישראל יפה מובילה את תחום הגינון הציבורי בישראל. במהלך שנות פעילותה יזמה המועצה והקימה, בעיקר בעזרת תרומות שגייסה לכך, כ-120 פרויקטים שונים ברחבי הארץ לרווחת התושבים ולטיפוח הסביבה בישראל. בין האתרים שהקימה המועצה - פארקים עירוניים, גנים שכונתיים וגינות במרחב העירוני, פיתוח חצרות בתי ספר, שיקום אתרי מורשת היסטוריים, הקמת חממות לגינון טיפולי במרכזי שיקום רפואיים ובמוסדות החינוך המיוחד, ועוד.

תספה

תאור כללי:
תכנית תספה (באמהרית "תקווה"), היא תכנית ייחודיות להכשרת מורים בני הקהילה האתיופית במוסדות האקדמיים לחינוך בישראל. התוכנית נהגתה מתוך יוזמה מקומית לפני כעשור, וכיום היא פועלת בתשע מכללות אקדמיות לחינוך. התוכנית מופעלת על ידי מנהל עו"ה ,מכון מופ"ת, ובשיתוף עם מכון מרחבים. מטרות התוכנית הגדלת מספר המועמדים מבני הקהילה, בעלי כישורים ויכולת אישית, להוראה בבתי ספר, ומתן ייצוג הולם לקהילה במערך עובדי ההוראה. פיתוח כישורי מנהיגות חינוכית-ערכית בקרב הלומדים שיתקבלו לתוכנית, וקידום שילובם בתפקידים מובילים במערכת החינוך. חינוך לרב-גוניות: קידום גישה רב-גונית, סובלנית, מכבדת ושוויונית במערכת החינוך ובחברה הישראלית. מתווה זה מתבסס על תפיסה הוליסטית המתייחסת לכל הרכיבים ברצף ההכשרה: איתור ומיון מועמדים ללימודי הוראה. ליווי של הסטודנטים בהכשרה על ידי צוותי המכללות. ליווי מורים חדשים בכניסה להוראה. חיזוק כישורי מנהיגות חינוכית-ערכית באמצעות פיתוח מקצועי. תמריצים לקידום תפיסה רב-גונית בבתי הספר. מוסדות אקדמיים להכשרת מורים לוקחים חלק בהפעלת התוכנית, ודואגים להשמתם של בוגריה במערכת החינוך בכל בתי הספר בישראל. מבחינה זו, תספה מפגישה בין היוזמה שקראה את צורכי המציאות החינוכית bottom up) ) לבין המערכת הארגונית – משרד החינוך .(bottom down) הסטודנטים בני הקהילה לומדים בכל המסלולים וההתמחויות הקיימים במכללה האקדמית לחינוך לכלל הסטודנטים. בה בעת, בתוכנית יש דגשים על טיפוחם בשלושה תחומים עיקריים: פיתוח כישורים למידה אקדמיים והקניית כלים פדגוגיים להוראה במערכת החינוך. טיפוח כישורים אישיים ומנהיגות חינוכית במטרה להעצים את בני הקהילה. הקניית כלים חינוכיים להתמודדות עם אתגרים בתחום השונות החברתית הקיימת בחברה הישראלית, באמצעות טיפוח סובלנות לרב-תרבותיות ולכבוד האדם.

טופז – ליזמות וחדשנות חברתית

תאור כללי:
חזון וייעוד “טופז לחברה האזרחית” פועלת במרחב החברתי והציבורי על מנת להבטיח כי החברה הישראלית על מכלול מוסדותיה, ארגוניה ואפשרויותיה תעניק שירותים חברתיים, חינוכיים, תרבותיים ואזרחיים איכותיים ושיווניים לכל אזרחיה. טופז מאמינה כי על החברה הישראלית להיות חברה ערה ורגישה גם לצרכים ובעיות גלובליות ואוניברסליות. חברה ששומרת ומקדמת את זכויותיו האזרחיות, החברתיות והתרבותיות של כל אדם וכל אזרח. חברה רותמת, נרתמת ותורמת. טופז מושתת על ארבעה ערכי הליבה השלובים ומשלימים זה את זה: פלורליזם וסובלנות – תרבותית וחברתית. אחריות הדדית וצדק חברתי – ממלכתית, חברתית וקהילתית. מחויבות וחתירה לשלום – בין עמים, בין תרבויות, בין קהילות, בין אנשים התנדבות – יחידים, קבוצות וקהילות טופז מקדמת את מטרותיה ומממשת את ערכיה באמצעות מודל ייחודי של יזמות וחדשנות חברתית, שבמסגרתו מפותחים מגוון רחב של תכניות ומיזמים, הן מיזמי תשתית והן מיזמי שרות. מודל זה מרחיב ומבסס את החברה האזרחית בישראל באמצעות רתימת קבוצות מנהיגות מתנדבות לצד מתנדבי שטח במיזמיה המגוונים. במהלך קרוב לעשרים שנות פעילות הוקמו במסגרת חטיבת היזמות והחדשנות החברתית של טופז עשרות מיזמים חברתיים המובלים על ידי קבוצות מנהיגות מתנדבת, ובמסגרתה פעלו ופועלים אלפי מתנדבים. קרוב לעשרים מיזמים בינלאומיים הוקמו בחטיבת ברית עולם – להתנדבות ופיתוח בינלאומי (ע.ר), ובכללם ייזום והקמת עמותת נתן לסיוע הומניטארי בינלאומי בשותפות עם התנועה הקיבוצית. בזירת החרום ביצעו ברית עולם ונתן למעלה מעשרה מבצעי סיוע הומניטארי רחבי היקף. במסגרת חטיבת אינספיריישן – אמנות, מנהיגות, שינוי חברתי (ע.ר.) הופעלו בעשור החולף מספר תכניות מקומיות ובינלאומיות, הן בזירת הפיתוח והן בזירת הסיוע ההומניטארי והחרום.

המרכז הבין-תרבותי לירושלים

תאור כללי:
המרכז הבין-תרבותי לירושלים נוסד בשנת 1999 במטרה לסייע לתושבי העיר, על זהויותיהם המגוונות, להיות שותפים פעילים ואחראים לגורל העיר ולבניית קהילותיהם. המרכז שואף להיות לגורם מקצועי שיכול לסייע לאנשי מקצוע, לפעילים ולארגונים בקידום ירושלים כעיר המותאמת לכל התרבויות והזהויות שבה. שני הכיוונים המשלימים שהמרכז הבין-תרבותי זיהה לקידום משימתו הם: כשירות תרבותית עירונית – עידוד ירושלים כעיר המספקת לכל תושביה שירותים איכותיים והוגנים המותאמים להם ולתרבותם, ושהמרחבים הציבוריים שבה מותאמים לאופי קבוצות אלו בצורה הוגנת ככל האפשר. שותפות קהילתית רב-תרבותית – מעורבות פעילה ואפקטיבית של כל הגורמים הקהילתיים, תושבים ואנשי מקצוע, בהשפעה על העיר ועל הקהילות השונות שבה. המרכז מקדיש עצמו לפיתוח ירושלים כעיר שמשתפת את כלל תושביה בתהליכי קבלת החלטות לגבי גורלם. הוא חותר לאפשר לתושבים להשפיע על המרחב הציבורי ולקבל בצורה איכותית ומותאמת את כל השירותים להם הם זכאים. כחלק מכך, המרכז מסייע לשיפור הקשר והדיאלוג בין רשויות לתושבים מזהויות שונות ובין קבוצות תושבים מזהויות מגוונות. המחויבות של המרכז הבין-תרבותי ליחס מכבד לשונות משתקפת גם בהרכב הועד המנהל המגוון של המרכז עצמו. בית המרכז הבין-תרבותי לירושלים שנמצא על קוי התפר בין הזהויות המרכזיות בעיר, מהווה בית לפעילות בתחום הדיאלוג בין הזהויות בעיר, ומקום לפיתוח ולימוד מקצועי. אנו גם מקיימים בו תוכניות אזוריות ועירוניות לקידום משימת המרכז הבין-תרבותי. גישת המרכז הבין-תרבותי לירושלים מעודדת שיתוף פעולה וסיוע בין הגופים השונים היכולים לסייע ליצירת עיר משתפת תושביה. כחלק ממשימתו, המרכז מקיים השתלמויות ותהליכי ליווי מקצועי בתחומים הקשורים לניהול פרויקטים מקצועי, לדיאלוג קהילתי, לתהליכי כשירות תרבותית ולעבודה במסגרות רב-תרבותיות. בנוסף למשימתו העיקרית בירושלים, המרכז משמש כמשאב למקומות נוספים באזור ובעולם. על-כן, בשיתוף עם גורמים נוספים, המרכז שואף לשיתוף מקצועי עם מקומות נוספים מחוץ לעיר ירושלים העוסקים באתגרים דומים.

עמותת ידידי הבית הפתוח ברמלה

תאור כללי:
האוכלוסיה ברמלה מגוונת, 22% מתוכה הם ערבים אזרחי מדינת ישראל והיתר, 78% יהודים. מבחינה זו, רמלה היא מעין מיקרוקוסמוס, ‘עולם קטן’ שמשקף במובן מסוים את המציאות הכללית במדינת ישראל. בתוך המציאות הזאת, הבית הפתוח הוא ‘עולם בתוך עולם’, מקום ששתי משפחות קוראות לו בית–משפחה פלסטינית שגרה בבית הזה לפני 1948 ומשפחה יהודית שגרה שם לאחר קום מדינת ישראל. שתי המשפחות, שפיתחו ביניהן קשר עמוק ומשמעותי במשך שנים רבות, אפשר שמסמלות את שני העמים הרואים באותה ארץ את מולדתם. הבית הפתוח הוא תולדה של הקשר בין המשפחה הפלסטינית והמשפחה היהודית שחיו בו וביקשו עם הזמן להקדישו לקהילה. בזכות זאת הפך בית המשפחות למרכז של העמותה ידידי הבית הפתוח הפועלת למען התקרבות והבנה בין שני העמים. שאיפתנו העמוקה היא לשיוויון ופיוס. הבית הפתוח התפרסם באמצעי התקשורת בעולם ובארץ. עד עצם היום הזה נעשות כתבות טלויזיה דוקומנטריות ניכתבים מאמרים וספרים. וגם בארצנו נעשו כתבות כמו בתוכניתה הניצפת של אילנה דיין ועוד.

מרכז ליאון צ'רני ליישוב סכסוכים

תאור כללי:
מרכז לאון צ'רני ליישוב סכסוכים הוא חלל חדשני המוקדש הן להיסטוריה והן לעתיד הדיפלומטיה, המגלם בתוכו את רוחו של מר לאון צ'רני, פילנתרופ מוערך ומיישב סכסוכים במזרח התיכון. המרכז שלנו מעניק הכשרה באומנות המשא ומתן והתיווך באמצעות הרצאות, הקרנת סרטים וסדנאות לסטודנטים בארץ ובעולם.