X
הצטרפו אלינו
Header Slogan

הארגונים

סיכוי – העמותה לקידום שוויון אזרחי

תאור כללי:
עמותת סיכוי היא ארגון משותף ליהודים וערבים אזרחי המדינה, אשר נטלו על עצמם לקדם שוויון ושותפות בכל התחומים והרמות בין האזרחים הערבים־פלסטינים לאזרחים היהודים בישראל. העמותה פועלת משנת 1991 מול משרדי הממשלה, גופים ציבוריים, השלטון המקומי והציבור הרחב כדי לחולל שינוי מרחיק לכת במדיניות הממשלה כלפי האזרחים הערבים, ולקדם מציאות של חברה משותפת ושוויונית. סיכוי פועלת בשני ערוצים מרכזיים במטרה לחולל שינוי משמעותי במצב האי-שוויון והאפליה כלפי האזרחים הערבים. ערוץ אחד הוא קידום מדיניות ממשלתית המבטיחה הקצאה שוויונית של משאבי המדינה לאזרחים הערבים. בערוץ הפעולה השני אנו פועלים לעצב מציאות של חברה משותפת שוויונית ומרחבים ציבוריים משותפים המבוססים על כבוד, אמון והיכרות מעמיקים בין יהודים וערבים. המחלקה מקדמת נוכחות שוויונית במרחב הציבורי לשפה, לתרבות, להיסטוריה, לנרטיב הפלסטיני ולזהות של האזרחים הערבים כמיעוט לאומי, ילידי, פלסטיני.

סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, ירושלים, כל הארץ, צפון

קו לעובד

תאור כללי:
קו לעובד הינה עמותה ללא כוונת רווח, שמטרתה להגן על זכויות העובדים המקופחים ביותר במשק הישראלי. מאז הקמתה בשנת 1991, מסייעת עמותת קו לעובד לעובדות ולעובדים אזרחי ישראל, למהגרי ולמהגרות עבודה, לעובדות ולעובדים פלסטינים מהשטחים הכבושים, לפליטים, למבקשי מקלט ולקורבנות סחר בבני אדם למצות את זכויותיהם. כמו כן, העמותה פועלת לשינוי חקיקה ולהעלאת המודעות הציבורית לזכויות עובדים. העמותה מפעילה 3 סניפים, מעסיקה 27 אנשי צוות ושמונה מתנדבי שירות לאומי, ונעזרת בלמעלה מ- 130 מתנדבים. במהלך שנת 2018 סייעה העמותה ליותר מ- 50,000 עובדים, והשיבה עבורם כספים שהגיעו להם על פי חוק בסכום העולה על 25 מיליון שקלים. דרכי פעולה • מתן סיוע פרטני לעובדים במסגרת קבלת קהל, מענה אינטרנטי ומענה טלפוני. באמצעות פניות אלו אנו מזהים תופעות רחבות של ניצול בשוק העבודה הישראלי, ומתמודדים איתן באמצעים מגוונים. • פעילות ציבורית: חשיפה תקשורתית, ליווי הליכי חקיקה וקיום דיאלוג שוטף עם משרדי הממשלה השונים. • פעילות משפטית: הפניית עובדים לקבלת ייצוג משפטי והגשת עתירות לבתי-המשפט בנושאים עקרוניים. • חינוך והסברה: העלאת המודעות לזכויות עובדים, בין היתר על ידי הפצת זכותונים אודות זכויות בעבודה במגוון שפות, פרסום דפי מידע ודוחות תקופתיים, עריכת סדנאות לעובדים ומתן הרצאות לציבור הרחב. • שיתוף פעולה רחב עם ארגונים בארץ ובחו”ל: בין היתר בפורום ‘אכיפת זכויות עובדים’ המתמקד בזכויות עובדי קבלן ובפרויקט משותף עם איגודי העובדים בשטחי הרשות הפלסטינית. כמו כן קו לעובד משתפת פעולה עם ארגוני חברה אזרחית בארצות המוצא של מהגרי ומהגרות העבודה המגיעים לישראל.

סוג שירות: ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

במקום – מתכננים למען זכויות תכנון

תאור כללי:
מי אנחנו? במקום – מתכננים למען זכויות תכנון הוקמה ב-1999 על ידי מתכננים/ות ואדריכלים/ות, במטרה לחזק את הקשר בין מערכות התכנון לזכויות האדם. העמותה פועלת בכלים מחקריים ומקצועיים כדי לקדם שוויון זכויות וצדק חברתי בתחומי התכנון, הפיתוח והקצאת משאבי קרקע, ומסייעת לקהילות המצויות בנחיתות מקצועית, כלכלית או אזרחית בכל הנוגע למימוש זכויותיהן בשדה התכנון. ‘במקום’ פעילה בכל רחבי הארץ ומייצגת בעמדתה אינטרס ציבורי למען שקיפות בהליכי התכנון והקצאת משאבים הוגנת ושוויונית בתחומי התכנון והפיתוח. דרכי פעילות מחקר, דוחות, ניירות עמדה ופרסומים אחרים: במטרה להפיץ מידע ולהעמיק את המודעות לזכויות תכנון כזכויות אדם בסיסיות, בקרב אנשי מקצוע ומקבלי החלטות ובקרב הציבור הרחב, וכדי לעודד דיון מושכל ומקצועי בנושאים שעל סדר יום העמותה, מפרסמת ‘במקום’ באופן קבוע מחקרים, ניירות עמדה ודוחות בנושאי תכנון וזכויות אדם. בין פרסומיה: • תכנית אב לכפרים הבדואים הלא מוכרים בנגב • תמ”א 38 – התכנית הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה • התכנון המתארי בישובים ערביים בישראל • התחום האסור- דוח אודות מדיניות התכנון הישראלית בשטח C פעילות תכנונית- קהילתית: במקום פועלת בקרב קהילות הנתונות בעמדת נחיתות מקצועית, כלכלית או אזרחית, לקידום שוויון תכנוני העונה על צורכי הקהילה, ביישוביהן. במענה לפניות שמגיעות מהשטח, במקום מעניקה לקהילות אלה תמיכה מקצועית-תכנונית , ומסייעת להן במגעיהן עם הרשויות. פעילות זו כוללת, בין השאר: • עריכת סדנאות לתושבי שכונות, ויישובים הניצבים בפני תהליכי תכנון. במסגרת הסדנאות, מתוודעים המשתתפים לשפת התכנון, להשפעת התכנון על חיי היום יום שלהם ולזכויותיהם. • סיוע בהגדרת הבעיות התכנוניות והצרכים של הקהילות הפונות, וכן ניתוח הפתרונות התכנוניים המוצעים על ידי הרשויות; • בעת הצורך, הגשת התנגדויות לתכניות, הגשת חוות דעת מקצועיות לרשויות התכנון או במסגרת הליכים משפטיים. ניתן לפנות אלינו באמצעות מוקד הסיוע התכנוני של במקום. סינגור בקרב מקבלי החלטות ופעילות ציבורית: ‘במקום’ מציגה עמדות מקצועיות, אתיות וחברתיות בסוגיות תכנוניות ובהליכים תכנוניים שיוזמות הרשויות, באמצעות העלאת הנושאים על סדר היום הציבורי ופניות ממוקדות אל מקבלי ההחלטות. פעילויות אלה כוללות: • הכנת מחקרים, ניירות עמדה ודו”חות בנושא זכויות תכנון והשפעת התכנון על קהילות מוחלשות. • עריכת השתלמויות בנושא זכויות תכנון לאנשי מקצוע במגזר הממשלתי, הציבורי והפרטי, ועידוד שיח תכנוני ביקורתי. • קידום חקיקה בנושאים הקשורים לזכויות אדם בתכנון. • השתתפות בקואליציות של ארגוני חברה, סביבה וזכויות אדם, במטרה לקדם שקיפות, שוויון וצדק חברתי בתחום התכנון.

סוג שירות: ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

סיכוי שווה

תאור כללי:
סיכוי שווה היא קהילה וירטואלית, לא עמותה, ופועלת בהתנדבות מלאה ללא תקציב, מנגנון או משכורות. המטרה היא יצירת סדר יום לאומי חדש, אפילו תיקון עולם, שדורש שילוב של אנשים עם מוגבלות בעבודה ועל ידי כך גם בחברה. האסטרטגיה שלנו היא התמקדות במרחב הציבורי – תקשורת, תקשורת, תקשורת וכך משפיעים על סדר היום הציבורי, על הכנסת והממשלה וגופים פרטיים ולוחצים עליהם לטפל בסוגייה הכואבת הזו. אחרי שהבנו שהדרך לשינוי חייבת לעבור דרך המרחב הציבורי, שיטת הפעולה שלנו היא ב- 360 מעלות: התמקדות בזירה התקשורתית, אבל גם בזירה הפרלמנטרית, הזירה הפוליטית, הרשתות החברתיות השונות, נטוורקינג חזק ועבודת שטח. מאז הקמת "סיכוי שווה" כבר הועסקו כ-250 עובדים חרוצים אשר הכניסו איתם את המיוחדות שלהם למקומות עבודה רבים וזאת בזכות מעסיקים ומועסקים יחודיים שמאמינים כי מקום העבודה נשען על האנשים שבונים אותו, שנותנים מעצמם, ובכך הופכים אותו ליותר ממקור הכנסה בלבד, אל מקום שבאים אליו עם חיוך ומאמינים בדרכו האנושית של כל עובד. את סיכוי שווה הקים אורן הלמן, אב לילדה בחינוך המיוחד, סמנכ"ל שיווק ורגולציה בחברת החשמל, שהבין שהדרך היחידה לשילוב של אנשים עם מוגבלות בחברה היא באמצעות שילובם בעבודה.

סוג שירות: ייעוץ, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: ארגונים, הקהל הרחב, מוסדות ממשל ושלטון מקומי | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

ארץ לכולם

תאור כללי:
1. ארץ אחת, שתי מדינות פלסטין/ארץ ישראל היא יחידה היסטורית וגיאוגרפית אחת המשתרעת בין הירדן לים. בתוכה יתקיימו שתי מדינות ריבוניות, פלסטין וישראל. בהן יממשו שני העמים אז זכותם להגדרה עצמית; הגבול בין המדינות יקבע על פי קווי ה-4 ביוני 1967, תוך סיום מוחלט של מצב הכיבוש. 2. דמוקרטיה, זכויות אדם, שלטון החוק שתי המדינות תהיינה דמוקרטיות; משטרן יהיה מבוסס על עקרון שלטון החוק ועל ההכרה באוניברסאליות של זכויות האדם כפי שאלו הוכרו במשפט הבינלאומי, על ערך השוויון, החירות ועל קדושת חיי האדם. 3. הגירה והתאזרחות לשתי המדינות הזכות לקבוע את אופי ההגירה לתחומן ואת חוקי ההתאזרחות שלהן. לפיכך, פלסטין תהיה חופשית לאזרח את הפליטים הפלסטינים ומדינת ישראל תהיה חופשית לאזרח את יהודי התפוצות על פי ראות עיניהן. 4. החזון הארץ הפתוחה שתי המדינות תהיינה מחויבות לחזון הארץ הפתוחה, בו לאזרחי שתי המדינות תעמוד הזכות לנוע ולהתגורר בכל חלקי הארץ; הזכות הזו תחול גם על מי שיתאזרח בשתי המדינות, בכללם פלסטינים מהפזורה בפלסטין ויהודי התפוצות בישראל. שתי המדינות יפעלו למימוש מלא של חזון זה במספר שלבים , בהדדיות, ותוך שכל התקדמות מחייבת את הסכמת שתי המדינות. בשלב הראשון שתי המדינות יכירו בזכות אזרחיהן לנוע, לטייל, לבקר, לעבוד ולסחור בכל חלקי הארץ. כמו כן, בשלב הראשון יסכימו שתי המדינות על מספר מוסכם של אזרחי המדינה האחרת שיגורו בשטחן ויקבלו מעמד של תושבי קבע על כל הזכויות הכרוכות בכך. הסכמה זו תאפשר לישראלים, כולל כאלה החיים היום בשטחים שבהם תוקם מדינת פלסטין, לחיות במעמד של תושבי קבע בפלסטין, ובלבד שיהיו מוכנים לחיות בשלום עם שכניהם תחת ריבונות פלסטינית; הסכמה הזו תאפשר גם לפלסטינים, כולל כאלה שיתאזרחו בפלסטין, לקבל מעמד של תושבי קבע בישראל, ובלבד שיהיו מוכנים לחיות בשלום עם שכניהם תחת ריבונות ישראלית. תושבי קבע אלו, שיגורו במדינה שאיננה מדינת אזרחותם, יחויבו לכבד את החוק המקומי, ולהימנע מפעולות הפוגעות בביטחונה של המדינה שבה הם חיים ובביטחון אזרחיה; תושבי הקבע הישראלים בפלסטין יממשו את זכות ההצבעה שלהם בישראל ותושבי הקבע הפלסטינים בישראל יממשו את זכות ההצבעה שלהם בפלסטין. 5. ירושלים ירושלים תשמש בירה של שתי המדינות; התושבים הפלסטינים יהיו אזרחי פלסטין והתושבים הישראלים יהיו אזרחי ישראל. ירושלים תהיה עיר משותפת ופתוחה לאזרחי שתי המדינות, בגבולות מוסכמים. יקום בה משטר עירוני מיוחד בניהול משותף ושוויוני של שתי המדינות. המקומות הקדושים ינוהלו בשיתוף נציגי הדתות השונות והקהילה הבינלאומית ותוך הבטחת חופש הפולחן לבני כל הדתות. 6. ביטחון שתי המדינות יפתרו את כל הסכסוכים ביניהן בדרכי שלום, ויפעלו כנגד כל גילוי של אלימות וטרור. כל אחת משתי המדינות תהיה ריבונית במה שנוגע לשמירה על הסדר הציבורי בתחומה ועל הביטחון האישי של תושביה; יפורקו מנשקם מיליציות חמושות וארגונים לא-מורשים; שתי המדינות יכוננו הסכם הגנה משותף מפני איומים חיצוניים; לא ייכנס כוח צבאי זר לתחומי אחת משתי המדינות אלא בהסכמה משותפת; תוקם ועדה ביטחונית משותפת עליונה למעקב ולקבלת החלטות בנושאים ביטחוניים משותפים. הוועדה תוכל להפעיל בהסכמת שתי המדינות כוח משותף לשמירה על הגבולות החיצוניים. 7. מוסדות משותפים לשתי המדינות יהיו המוסדות המשותפים הבאים: בית משפט לזכויות אדם, אשר יוסמך לשמש כערכאה עליונה להכרעה בשני אלו: עתירות של תושבים שאינם אזרחים כנגד מדינת תושבותם בטענה להפרת זכויותיהם, סכסוכים בין שתי המדינות באשר לזכויות אזרחיהם המתגוררים במדינה האחרת וכל עניין הנובע מחזון הארץ האחת. מוסד משותף שיבטיח רשת ביטחון כלכלית מינימאלית לכל תושבי הארץ, פלסטינים וישראלים; רשות מיוחדת לניהול ופיתוח כלכלת הארץ, שתכלול מוסדות לשיתוף פעולה כלכלי, תיאום מכסים, תנועת עובדים וסחורות, הגירת עבודה, פיתוח תשתיות והשקעות מקומיות ובינלאומיות; המוסדות הכלכליים ישאפו לצמצם את הפערים בין האזורים והאוכלוסיות; מוסדות לשיתוף פעולה בענייני מים, סביבה ואוצרות טבע, על בסיס חלוקה צודקת של המשאבים ומתוך מחויבות לפיתוח הארץ ומשאביה לטובת כל יושביה; כל מוסד משותף נוסף שיידרש לצורך מימוש חזון “שתי מדינות, מולדת אחת”; בכל המוסדות המשותפים יהיה ייצוג שוויוני לאזרחי שתי המדינות. 8. הפלסטינים אזרחי ישראל הערבים הפלסטינים אזרחי ישראל ייהנו מזכויות של מיעוט לאומי, שוויון אזרחי, ייצוג הולם במוסדות השלטון בישראל, חלוקה הוגנת של משאבי המדינה וייצוג הולם במוסדות המשותפים לישראל ופלסטין. ככל שייווצר מיעוט יהודי בפלסטין, הוא ייהנה מזכויות דומות. 9. השבה ופיצויים יוקם מנגנון משותף שידאג להשבה של רכוש שאבד או הופקע כתוצאה מהסכסוך או לפיצוי במקרה שהשבה אינה אפשרית. עקרונו ההשבה והפיצוי ייקבעו בהסכמה תוך שאיפה להשגת צדק מרבי לנפגעי הסכסוך. עוולות ישנות לא יתוקנו בעוולות חדשות. ישראל ופלסטין יקראו לארצות המזרח התיכון לפצות את היהודים על הרכוש שאיבדו ולאפשר למעוניינים לשוב לבתיהם, במידת האפשר. 10. פיוס יוקמו מנגנונים משותפים להשגת פיוס בין העמים, כולל הקמת ועדות פיוס משותפות שיאפשרו דיון מעמיק וממצה בעוולות העבר משני הצדדים; יגובשו תכניות משותפות לקידום הפיוס ברמת הקהילה, מערכות החינוך, מוסדות התרבות. 11. מעטפת בינלאומית לצורך מימושו של הסכם הפיוס יוקם גוף בינלאומי המקובל על שני הצדדים, בו ייצגו בין היתר, הליגה הערבית, האיחוד האירופאי והאו”ם, שיערוב לתהליך יישום מתווה ‘שתי מדינות, מולדת אחת’, וייתן לו גיבוי דיפלומטי, משפטי וכלכלי. חזון “שתי המדינות, מולדת אחת” ישמש בסיס לשילוב של שתי המדינות העצמאיות במסגרת הסכם שלום עם מדינות המזרח התיכון.

סוג שירות: פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, חוץ לארץ, כל הארץ

פורום משפחות שכולות ישראלי-פלסטיני בעד שלום

תאור כללי:
פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני למען פיוס ושלום מונה למעלה מ- 600 משפחות הפורום הוקם בשנת 1995 על ידי יצחק פרנקנטל ומספר משפחות שכולות ישראליות. בשנת 1998 התקיים המפגש הראשון עם קבוצת משפחות פלסטיניות מעזה, אשר הזדהו עם הקריאה למניעת שכול ולקידום דו-שיח, סובלנות, פיוס ושלום פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני למען פיוס ושלום הוא ארגון משותף המונה למעלה מ- 600 משפחות. כל חברי הפורום איבדו בן משפחה כתוצאה מהסכסוך הממושך, ובפעילותם המשותפת הגיעו להבנה כי הפיוס בין האנשים ובין העמים הוא אפשרי ואף הכרחי להשגת שלום בר קיימא. את התובנות הללו מבקשים חברי הפורום להנחיל לשתי החברות, הישראלית והפלסטינית. הפורום הוקם בשנת 1995 על ידי יצחק פרנקנטל ומספר משפחות שכולות ישראליות. בשנת 1998 התקיים המפגש הראשון עם קבוצת משפחות פלסטיניות מעזה, אשר הזדהו עם הקריאה למניעת שכול ולקידום דו-שיח, סובלנות, פיוס ושלום. בעקבות האינתיפאדה השנייה נותק הקשר עם קבוצת המשפחות מעזה, כאשר במקביל, החל משנת 2001 החלו להצטרף לפעילות הפורום גם משפחות פלסטיניות משטחי הגדה המערבית וממזרח ירושלים. הצטרפותם של קבוצות אלו עיצבה באופן מהותי את אופיו ותפקודו של הארגון.

סוג שירות: ארגון תערוכות ומופעים, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: אומנים, הקהל הרחב, ילדים ונוער | אזורי פעילות: חוץ לארץ, כל הארץ

איתך (מעכי) – משפטניות למען צדק חברתי

תאור כללי:
עמותת איתך מעכי משפטניות למען צדק חברתי הוקמה בשנת 2001 על מנת להשמיע את קולן של נשים המופלות בשל מאפיינים חברתיים, גיאוגרפיים, לאומיים, אתניים וכלכלייים בחברה בישראל. התפיסה של חברות העמותה היא כי על המשפט לכלול את זוויות המבט הייחודיות של נשים מכלל הקבוצות בחברה ולהבטיח את נגישותן המלאה למימוש זכויותיהן. בתוך כך העמותה מעניקה סיוע וייצוג משפטי ללא עלות לנשים, בתחומים מגוונים בכל אחד מסניפיה בתל-אביב, באר שבע וחיפה. כחלק מחזונה, עמותת איתך מעכי פועלת לקידום שיח מגדרי רב תרבותי בקרב קהילות בישראל מזהויות מגוונות של נשים פלסטיניות, חרדיות, יוצאות אתיופיה, דוברות רוסית ובתחומי העסקה רבים. יחד עם הנשים מהקהילות השונות, פועלת העמותה לפיתוח מנהיגות, תוך יצירת מודלים קהילתיים חדשניים, אשר תורמים ליצירת פרוייקטים פמיניסטיים ייחודיים ופורצי דרך בתחום המשפט. במסגרת עבודתה, העמותה מקדמת מדיניות רוחבית בכנסת, בבג"ץ ובמשרדי הממשלה השונים ובעלת הישגים משמעותיים במישור זה, אשר השפיעו על קבוצות נשים רבות.

סוג שירות: חונכות, ייעוץ, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: נשים | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

מכון הערבה ללימודי הסביבה

תאור כללי:
מכון הערבה ללימודי הסביבה הינו מרכז אקדמי לפיתוח מנהיגות סביבתית במזרח התיכון, הממוקם בקיבוץ קטורה בערבה הדרומית. משנת 1996 עוסק המכון בתכניות לימודים ומחקר אקדמי בתחומי הסביבה השונים, תוך דגש על שיתוף פעולה בין ישראל לשכנותיה. מכון הערבה מוביל גישה ייחודית ללימוד האתגרים הסביבתיים במזרח התיכון, מנקודת מבט חוצת גבולות ובינתחומית. גישתנו היא כי "לטבע אין גבולות", כלומר – האתגרים הסביבתיים של ימינו כמו זיהום אוויר ומים, התחממות גלובלית, תהליכי מדבור והשפעות שליליות של חקלאות אינטנסיבית- משותפים לנו ולשכנינו, ואנו חייבים לפעול יחד למען שיתוף פעולה אזורי שיבטיח עתיד מקיים לכולנו. התכנית האקדמית המכון מציע תכנית לימודים אקדמית בת סמסטר או שניים (ארבעה או 8 חודשים) תחת חסות אקדמית של אוניברסיטת בן גוריון או מכללת Bennington האמריקאית. הקורסים (אשר נלמדים בשפה האנגלית) מוכרים ע"י מוסדות אקדמיים שונים בארץ ובעולם ויכולים להשתלב בלימודים לתואר ראשון או שני (בדומה לתכנית "חילופי סטודנטים"). כל סמסטר מורכב מ-1/3 סטודנטים ישראלים-יהודים, 1/3 מהעולם הערבי (פלסטינים, ירדנים, ערבים אזרחי-ישראל ועוד) ו-1/3 סטודנטים בינלאומיים. דרך חווית הלימודים, המחקר והמגורים המשותפים יוצרים הסטודנטים קהילה לומדת רב-תרבותית ומפתחים כישורים אשר יאפשרו להם לפעול יחד באזור תוך שותפות והבנה הדדית. מחקר המכון מפעיל חמישה מרכזי מחקר אשר מנהלים פרויקטים סביבתיים יישומיים חוצי גבולות בשיתוף עם חוקרים וארגונים ברשות הפלסטינית וירדן: המרכז לחקלאות בת קיימא, המרכז לאנרגיה מתחדשת ושימור אנרגיה, המרכז לניהול משאבי מים חוצי גבולות, המרכז לסוציו-אקולוגיה מדברית והמרכז לפיתוח בר קיימא, אשר מתרגם את המחקר החדשני של מכון הערבה בנושאי מים, אנרגיה, חקלאות ושימור לפתרונות טכנולוגיים מעשיים המותאמים למדינות מתפתחות. בוגרים מעל 1000 בוגרי מכון הערבה מרחבי המזה"ת והעולם ממשיכים גם לאחר לימודיהם במחקר ויוזמות סביבתיות חוצות גבולות, ותורמים מניסיונם בפיוס ודיאלוג בין תרבויות שונות. בוגרי המכון לוקחים חלק ב-Arava Alumni Peace and Environmental Network (AAPEN) - פורום עולמי לחילופי רעיונות המסייע בהקמת יוזמות סביבתיות חדשות ויצירת קשרי עבודה ומחקר. מכון הערבה מחויב לבוגריו הממשיכים את פעילותם כמובילי השינוי ומסייע להם בייעוץ, הכוונה ומימון ליוזמות חדשניות, המשך לימודים והשלמות מקצועית. הפורום האזרחי לדיפלומטיה סביבתית - Track II Environmental Forum היעדרו של משא ומתן לשלום (“Track I”) מייצר דינמיקה פוליטית אזורית בה שיתוף הפעולה בין הממשלות הוא מוגבל ולא יעיל. הפורום האזרחי לדיפלומטיה סביבתית (“Track II”), שהינו יוזמה של מכון הערבה, הושק בספטמבר 2016, ומטרתו להפגיש אנשי מפתח מישראל, ירדן והגדה המערבית בכדי להתמודד עם אתגרים סביבתיים אזוריים מתמשכים. הפורום מעודד, באמצעות דיון מתמשך ומקצועי, מציאה של פתרונות חוצי-גבולות ויוזמות ארוכות טווח לבעיות הסביבתיות באזורנו. חברי הפורום הם מומחים פרטיים ומהאקדמיה, נציגי ארגונים העוסקים בנושאים אלו וכן פוליטיקאים בכירים. הפורום מחולק למספר קבוצות עבודה המוכוונות ליצירת מתווי פעולה מעשיים, בסוגיות הבאות: התמודדות אזורית עם שינויי האקלים; אנרגיה מתחדשת לרצועת עזה; וניהול מי קולחין. כמו-כן, במסגרת הפורום, מתקיימת תוכנית ה-Young Professionals Forum (YPF) שמטרתה לשלב אנשי מקצוע צעירים ממדינות האזור, בפרויקטים ובפעילויות של הפורום.

סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, מחקר ועבודה אקדמית, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות חווייתית, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון, שירותים מקצועיים קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, ארגוני המגזר השלישי, ארגונים, ארגונים עסקיים, בעלי מקצועות שונים, הקהל הרחב, ילדים ונוער, מבוגרים, מוסדות חינוך, מערכת החינוך, נשים, סטודנטים, צעירים, קהילות | אזורי פעילות: באינטרנט, חוץ לארץ, כל הארץ

כולן – לקידום השיח והעשייה הפמיניסטית בישראל

תאור כללי:
מייסדות העמותה הינן מייסדות ומנהלות קהילת שיח פמיניסטי, שהיא קבוצת הרשת הגדולה ביותר של נשים פמיניסטיות בישראל, שעשרות אלפי החברות שבה מנהלות מידי יום דיונים בנושאי נשים ופמיניזם. הקבוצה מהווה פלטפורמה לשיתופי פעולה בין נשים וארגונים, ומרחב סולידרי ובטוח לנשים. בין הפרויקטים שהוצאנו לפועל נמצא גם פרויקט "היא-סטוריה", והפקת לוח שנה פמיניסטישל נשים בהיא-סטוריה ובו תמונות מחווה לנשים שמשנות את העולם. אנו עוסקות בהפקת מחאות ובראשן צעדת השרמוטות ת"א, והפגנות תמיכה במתלוננות תחת הכותרת "מאמינה לך". אנו עוסקות בהעלאת מודעות לאלימות כלפי נשים באמצעות טקס זיכרון שנתי לנשים שנרצחו על רקע של אלימות במשפחה, ומפגישות בין נשים ממגזרים שונים באמצעות מעגלי שיח פמיניסטי. בנוסף, אנו מתווכות בין נשים נזקקות לגופים שמסייעים להן לצאת ממצוקה, ומקשרות בין נפגעות לגורמים מטפלים. באמצעות הפלטפורמות השונות ברשתות החברתיות אנו מחברות בין אקטיביסטיות, יוצרות שיתופי פעולה ומקדמות עשייה של ארגונים אחרים מתוך הבנה כי כולנו פועלות למען אותה המטרה, ויצירת שיתופי פעולה מקדמת את כולנו. אנו מארחות בשיח פמיניסטי חברות כנסת ונשים משפיעות לדיונים לייב בקבוצה, ומפיקות פאנלים ואירועי הסברה בנושאים הנוגעים לחייהן של נשים. בנוסף, אנו מתראיינות לכלי התקשורת באופן שוטף כדי מנת להשפיע על השיח הציבורי, ופונות לגופים פרטיים או ציבוריים בבקשה לפעול בצורה שיויונית ונטולת הסללה מגדרית.

סוג שירות: עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: נשים | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

זזים – קהילה פועלת

תאור כללי:
זזים מבוססת על מודל הפעולה של ארגוני OPEN, שמופעל בהצלחה רבה במדינות שונות ומציג פעם אחר פעם הצלחות מרשימות של כוח אזרחי. אנחנו גאים להיות חלק מרשת OPEN העולמית, יחד עם ארגונים דוגמתMoveOn בארצות הברית, Jhatkaa בהודו, 38Degrees בבריטניה, GetUp באוסטרליה ועוד רבים אחרים. כל אחד מארגוני OPEN פועל באופן עצמאי במדינה שלו למען הווה ועתיד טוב יותר. אנחנו נעזרים בידע המקצועי ובניסיון של הארגונים האחרים ברשת כדי לייצר קמפיינים מנצחים ומשפיעים וכדי לשרת את הקהילה שלנו טוב ככל האפשר. אנחנו ארגון עצמאי, שאינו מקבל כסף מממשלות, מפלגות או תאגידים, אלא נסמך אך ורק על תרומות פרטיות. יצאנו לדרך בזכות תמיכה של הקרן החדשה לישראל, אבל היום כבר יותר מ40% מהתקציב שלנו מגיע מתרומות קטנות של פעילים ופעילות כמוך. 60% הנותרים מגיעים מקרנות פרטיות כמו הקרן החדשה לישראל והתורמים שלה. אנחנו יודעים שרק באמצעות תמיכה של הפעילות והפעילים עצמם נוכל לפעול כתנועה של ממש ולשגשג לאורך זמן.

סוג שירות: פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ