X
הצטרפו אלינו
Header Slogan

הארגונים

המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי

תאור כללי:
מעל"א הציב לעצמו, כמטרה עיקרית, את ייצוג האינטרסים והצרכים האמיתיים של האוכלוסייה הערבית-פלסטינית בישראל בתחומי התכנון, הקרקע, הדיור, הצמיחה והפיתוח. בתחילת שנת 2004, הכיר משרד הפנים במעל"א כגוף ציבורי עפ"י סעיף 100 לחוק התכנון והבניה 1965. תחומי הפעולה של מעל"א: מעקב תכנוני: ביצוע מעקב אחרי ההחלטות הנוגעות לאוכלוסייה וליישובים הערביים, בנושאים כמו: הודעות תכנון, מינוי חברים/נציגים במוסדות התכנון, החלטות מועצת מקרקעי ישראל, הריסת בתים, שיווק מגרשים לבנייה ע"י מנהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון ועוד. דרכי הפעולה הקפדה על ביצוע הפעולות המתבקשות מאופי ההחלטות כגון: יידוע הציבור הרלוונטי והמעוניין בהחלטה. בדיקת ההשפעות על היישובים. הכנת התנגדויות ו/או תכניות אלטרנטיביות. הכנת ניירות עמדה ודו"חות ופרסומם לגופים הרלוונטיים. הופעה בפני ועדות ערר וועדות סטטוטוריות אחרות. עתירות לבתי משפט. העצמה של קהילות, אנשי מקצוע ומוסדות, ובניית יכולות עצמיות להתמודדות עם אפליה תכנונית. ייזום מסעי תקשורת, דיאלוג ויצירת קואליציות לסנגור מוסדות התכנון של המדינה, ומקבלי ההחלטות. פעילות ציבורית קהילתית: העלאת המודעות בנוגע לסוגיות ובעיות תכנון וזכויות תכנון. חינוך הציבור ואספקת כלים מעשיים להתמודדות עם מדיניות מפלה של הממשלה ומוסדות הציבור בישראל. מעל"א פועל למימוש שיווין וצדק חברתי וסביבתי בנושאי תכנון, פיתוח, קרקע ודיור. דרכי הפעולה ארגון כנסים, סמינרים, השתלמויות, ימי עיון וסדנאות, במטרה להעלות את המודעות של המתכננים, מהנדסי ומנהיגי הרשויות המקומיות, פעילים קהילתיים ודמויות ציבוריות בנוגע לסוגיות תכנון המשפיעות על יישוביהם, ודרכי התמודדות עם בעיות כאמור. קיום סדרת סדנאות המחוללות דיאלוג בין מתכנני המדינה, פקידי ממשלה ואנשי מקצוע מטעמה, לבין מתכננים, אנשי מקצוע ומנהיגי הרשויות המקומיות, בכדי לפתח הבנה הדדית, מודעות ושיתוף פעולה בנוגע לסוגיות תכנוניות. קיום יוזמות שונות המכוונות להעלאת המודעות והחינוך בקרב הציבור בנוגע לתכנון, לרבות הצעת מלגות במטרה לעודד סטודנטים ערביים ללימודים מתקדמים, ולבצע מחקרים מתקדמים בתכנון אורבאני. פעילות מקצועית: מעל"א בהיותו ארגון של קבוצת אנשי מקצוע המחויבים לקהילה, לחברה ולמקצוע, ממגוון תחומי המומחיות כמו תכנון עירוני, חברה, כלכלה וסביבה, פועל לחיזוק הציבור הרחב במתן כלים מקצועיים להתמודדות עם התכנון הממסדי המפלה. דרכי הפעולה ביצוע מחקרים וסקרי שדה בכדי לבחון ולהבין סוגיות ובעיות בולטות, בתחומי החיים השונים, לרבות כלכלה, חברה, חינוך, סביבה ותעסוקה, המשפיעות על התפתחות היישובים והאוכלוסייה. אספקת שירותי ייעוץ תכנוני לרשויות המקומיות, פורום ראשי הערים והמועצות המקומיות, ועדת המעקב העליונה לענייני ערבים, מנהיגים פוליטיים ואזרחים ערביים, ארגונים לא ממשלתיים, פעילים קהילתיים ובעלי מקצוע אחרים. תכנון אלטרנטיבי, לפי הצורך, תוך הפעלת תכנון שקוף, המשתף את הציבור בהליך קבלת ההחלטות ובביטוי הצרכים החיוניים, העמדות וההעדפות שלו לגבי התפתחותו העתידית. הפקת דפי מידע על המחקרים והסקרים השונים שמעל"א מבצע והפצתם לקהלי יעד ולציבור הרחב.

31 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון, שירותים מקצועיים קהל יעד: הקהל הרחב, מוסדות ממשל ושלטון מקומי | אזורי פעילות: כל הארץ

עמותת קשת – קהילה | תרבות | סביבה – מצפה רמון

תאור כללי:
מצפה רמון, היא בירת מרחב הר הנגב והיישוב המבודד בישראל. העיירה ממוקמת על שפת מכתש רמון, מוקפת נופי בראשית מרהיבים ושמורות טבע מדבריות. במצפה רמון חיים כ-5,500 תושבים בלבד, בני מגוון קהילות, המהוות מיקרו-קוסמוס של החברה הישראלית כולה. בני המקום – צברים, עולים חדשים, חילונים, דתיים, עבריים ובדואים, חיים ויוצרים יחד מרחב השראה מדברי ייחודי. הבידוד ומיקום העיירה בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל, יוצרים אתגרים בתחומי קהילה, סביבה, חינוך ותרבות . עמותת קשת הוקמה בשנת 1999 על-ידי קבוצת תושבים מקומיים, ומהווה מסגרת תומכת ליוזמות ולפרויקטים, המקדמים פתרונות לאתגרים אלה ובכך תורמים להעצמת קהילה מאוחדת ופיתוח הר הנגב כמרחב משגשג ובר-קיימא. במהלך השנים הוכיחה עמותת קשת את הכוח העצום שיש לתושבים המוכנים להקדיש מזמנם ומרצם כדי להפוך, את מצפה רמון ומרחב הר הנגב, לבני-קיימא המתקיימים בהרמוניה עם סביבתם המדברית. מעורבות חברי העמותה, בפרויקטים שונים במרחב, משמעותית ומזמנת שיתופי פעולה נרחבים והשקה בין תחומי העיסוק של העמותה. בזכות המוניטין שיצא לה כמחוללת שינוי חברתי וסביבתי, זוכה העמותה להכרה ותמיכה נרחבות בקרב המגזרים הממשלתי והחברתי, ופועלה מהווה דוגמא ומופת למנהיגות אזרחית מקומית.

31 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, ייעוץ, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילויות עבור מערכת החינוך, פעילות התנדבותית, פעילות חווייתית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון, תיירות קהל יעד: אומנים, הקהל הרחב, ילדים ונוער, מוסדות חינוך, מערכת החינוך, נשים, צעירים, קהילות | אזורי פעילות: באינטרנט, דרום

זולת לקידום שוויון וזכויות אדם

תאור כללי:
זולת הוא מכון חשיבה אקטיביסטי חדש שפועל לקידום מדיניות בנושא שוויון וזכויות אדם. זולת ממצב את עצמו ופועל כגשר בין הפוליטיקה לחברה האזרחית כדי להבטיח הישגים מרחיקי לכת, ונוקט בגישה אקטיביסטית לשינוי, חקיקה, וקידום מדיניות. מטרתנו היא לפעול לכינונן של מגילת זכויות וחוקה כתובה על ידי קידום סידרה של חוקי יסוד בנוגע לזכויות אדם וזכויות חברתיות. אמנם הדבר עשוי להראות כחלום רחוק לנוכח האקלים הפוליטי הנוכחי והשפעת מגיפת נגיף הקורונה, אך על מנת להביא לשינוי משמעותי וחיובי ולייצר תמיכה ציבורית רחבה חייבים תחילה להחזיר את סוגיית הזכויות והשוויון לסדר היום. זולת מבקש להגביר את התמיכה בזכויות ובחירויות אזרחיות באמצעות שינוי יסודי של השיח הציבורי והתקשורתי סביב סוגיות אלה, אשר כבר זמן רב מדי נשלטים על ידי הימין. זולת שואף להגן ולשמור על זכויות האדם והשוויון בישראל ולהילחם בדה-לגיטימציה של ערכים ליברליים. פעילותינו מבוססת על תפיסה שהכוחות הפרוגרסיביים חייבים לעלות מיד למתקפה, ולהפסיק להיגרר אחר סדר היום שהימין מכתיב כאן למעלה מעשור ולעמוד בראש מאבק שיגדיר מחדש ובאופן יסודי את סדר היום.

31 סוג שירות: מחקר ועבודה אקדמית, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב, מוסדות ממשל ושלטון מקומי | אזורי פעילות: באינטרנט

רופאים לזכויות אדם

תאור כללי:
מאז הקמת ארגון רופאים לזכויות אדם ע"י ד"ר רוחמה מרטון, עם תחילת האינתיפאדה הראשונה (1988), פועלים בו במקביל צוותי רפואה ורווחה, מתנדבים, וצוות מקצועי לא רפואי. יחד הם משלבים עשייה רפואית ופוליטית עם מאבקים נגד הפרות זכויות אדם. במאבקנו הציבורי אנו פועלות להעלאת מודעות בתקשורת ובציבור הרחב להפרות השיטתיות של הזכות לבריאות ולמנגנונים החברתיים המשמרים ומעמיקים את העוולות. אנו מאמינות שלצוותי רפואה ורווחה חובה ותפקיד מיוחד בהגנה על זכויות אדם, שיוויון וצדק חברתי כחלק מובנה משליחותם המקצועית. המאבק לזכותם לבריאות של תושבי ותושבות ישראל מתמקד בעצירת מגמות ההפרטה וההסחרה של מערכת הבריאות הציבורית. צוות המחלקה פועל למען שיוויון בבריאות, ומאתגר את שחיקת הסולידריות החברתית בישראל, תוך הצגת וקידום מדיניות המבוססת על ערבות הדדית וצדק בחלוקת המשאבים. המאבק לזכותם לבריאות של חסרי/ות המעמד החיים בישראל כולל את מהגרי העבודה, הפליטים, מבקשי המקלט, נפגעות/י חוק האזרחות ואחרים, החיים בישראל ללא שירותי בריאות ורווחה. פעילות המחלקה נעשית במטרה להוביל לשינוי תפיסת הציבור והממסד את אתגרי ההגירה, מבנה האזרחות, והאחריות לבריאות של כלל החיים בישראל. המאבק לזכויות כלואים ונגד שימוש בכליאה כמדיניות דיכוי חברתית ופוליטית מתמקד בהגנה על שלמות נפשם וגופם של אסירים ועצירים בבתי הכלא בישראל. צוות המחלקה חושף את המערכות והמבנים המאפשרים ומעודדים שימוש בכליאה, במעצרים ובעינויים כחלק ממדיניות של דיכוי ושליטה. המאבק למען זכותם לבריאות של הפלסטינים בשטחים הכבושים מתמקד בחשיפת האלימות המבנית והחסמים לבריאות שמציבות זרועותיו הביטחוניות והאזרחיות של מנגנון הכיבוש. צוות המחלקה מעמת את רשויות ישראל עם אחריותן, לא רק להפרות נקודתיות של הזכות לבריאות, אלא גם למדיניות הדיכוי עצמה ולתוצאותיה ההרסניות. המרפאה הניידת של רופאים לזכויות אדם פועלת בגדה המערבית וברצועת עזה מאז ימי האינתיפאדה הראשונה. מדי שבוע יוצאים לגדה המערבית צוותים מתחומי הרפואה, הסיעוד והרוקחות, יחד עם מתורגמנים וסטודנטים – ומעניקים טיפול רפואי למאות אנשים. כשש משלחות רפואיות בשנה יוצאות לרצועת עזה. בפעילותה גם שואפת המרפאה הניידת לחבר את העשייה הרפואית למאבק בכיבוש ובהשפעותיו על הזכות לבריאות. המרפאה הפתוחה של רופאים לזכויות אדם (הפועלת ביפו) מעניקה טיפול רפואי ראשוני ושניוני לחסרות וחסרי מעמד החיים בישראל, בהם מבקשי מקלט ומהגרי עבודה. המפגש עם המטופלים והמטופלות מאפשר לנו לעמוד על הקשיים מהם סובלת קהילה זו עקב העדר מענה מערכתי וכולל למשבר ההגירה, שעבור חלקם לווה בהתעללות, עינויים ואונס. ועדת האתיקה של רופאים לזכויות אדם דנה בדילמות המערבות היבטים אתיים של זכויות אדם העולות מהמאבקים השונים בהם מעורב הארגון. דגש מושם על ממסדים בהם נחסמת הזכות לבריאות באופן מבני, או שמתקיימת בהם אפליה מכוונת. דיוני הוועדה מתבססים על פניות מצוותי רפואה ומהציבור, תוך שמירה על סודיות.

31 סוג שירות: עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות התנדבותית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: כל הארץ

הקשת הדמוקרטית המזרחית

תאור כללי:
הקשת הדמוקרטית המזרחית היא תנועה חברתית על-מפלגתית וחוץ פרלמנטרית, שמטרתה להשפיע על סדר היום הציבורי, מתוך כוונה להביא לשינוי כולל של החברה הישראלית ומוסדותיה השונים. היוזמה להקמת התנועה באה מקרב נשים וגברים בני ובנות הדור השני והשלישי של יהודי ארצות ערב והמזרח. הם באים מכל חלקי הארץ ומייצגים רבדים שונים של החברה הישראלית. על הגרעין הפעיל של התנועה נמנים ונמנות אקדמאים, פועלים, אנשי עסקים, פקידים, מורים, אומנים ואנשי רוח, פעילי קהילה, סטודנטים, ארגונים חברתיים ותרבותיים, תושבי ערים, עיירות-פיתוח ושכונות, אשר מטרתם להפכה לתנועת המונים. הקשת הדמוקרטית המזרחית הציבה לעצמה יעדים רבים בכל תחומי החיים של החברה הישראלית. היא אוחזת בעמדה ביקורתית ביחס להסדרים הקיימים בתחומי הכלכלה, הקרקעות והשיכון, החינוך והתרבות, מתוך מטרה לעמוד על היסודות המבניים הגורמים לפגיעה בערכי הצדק, השוויון והדמוקרטיה. הקשת פועלת לחשיפתם של תהליכים ומנגנונים פורמליים ובלתי פורמליים, אשר אחראים לפגיעה כלכלית במזרחים ובאוכלוסיות אחרות, להנצחת הפער הכלכלי ולדיכוי התרבותי של המזרחים בישראל. הקשת פועלת למיגורן של דעות קדומות ולעקירתם מן השורש של סטריאוטיפים המנחים את מוסדותיה החינוכיים והתרבותיים של המדינה, ואת תפיסותיהן של האליטות התרבותיות ביחסן לתרבות המזרחית ויוצאי המזרח. הקשת פועלת מתוך אמונה שהשלמה עם תחלואים חברתיים אלה פוגעת קשות באפשרות של כל אזרחי ישראל לממש את עצמם, ומערערת את יציבותה של החברה הישראלית. הקשת הדמוקרטית המזרחית היא תנועה בתנועה. היא פתוחה לכל אדם המזדהה עם עקרונותיה ויעדיה ללא הבדל מין, מוצא, דת ולאום. הקשת היא תנועה עצמאית ובלתי-תלויה בשום גורם פוליטי, ולכן היא מממנת את כל פעולותיה מתשלום דמי חברות לשנה של כל חבריה. כל חברות וחברי התנועה זכאים לבחור ולהיבחר לכל מוסדות התנועה.

31 סוג שירות: עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

תמורה – המרכז המשפטי לקידום שוויון

תאור כללי:
מרכז תמורה – המרכז לקידום השוויון (ע"ר), נוסד בשנת 2007 במטרה להיאבק למען אוכלוסיות מוחלשות ומושתקות בחברה הישראלית, אשר מופלות על בסיס מרכיבי זהות כגון מגדר, מיניות ואתניות. על מנת להביא לשינוי חברתי וכלכלי, פועל המרכז בזירה המשפטית על ידי כלים כמו פנייה לערכאות, סיוע משפטי לקבוצות ולפרטים שנפגעו כתוצאה מאפליה וליווי של מהלכים המתמקדים בחקיקה מתקנת, ביצירת שינוי בתפיסה החברתית ובתודעה הציבורית בישראל. ליבת הפעילות המשפטית במרכז מתמקדת בייצוג משפטי ליטיגטורי התנדבותי בערכאות השונות. ההחלטה לייצוג מתיקים משפטים מתקבלת במרכז תמורה מתוך כוונה ברורה ומודעת לזכות בהחלטות משפטיות תקדימיות ופורצות דרך למען הקבוצות המופלות בישראל. בין היתר, המרכז לוקח חלק פעיל בתיקים משפטיים שונים, כידיד בית המשפט, ומעניק חוות דעת מקצועיות בתחומים הרלוונטיים. בנוסף, המרכז לוקח חלק בפעילות ציבורית ענפה. זאת, על ידי קידום שינוי חקיקתי מהותי בקרב מקבלי ההחלטות, השתתפות בדיונים בכנסת וסיוע בכתיבת וקידום הצעות חוק. אפיק נוסף בו פועל המרכז הוא בפעילות חינוכית. מרכז תמורה רואה חשיבות רבה בהעלאת המודעות לזכויות המשפטיות של כלל הציבור ונפגעי אפליה בפרט. לכן, חלק מפעילות המרכז עוסקת בהסברה פדגוגית ובקיומן של סדנאות והדרכות בקרב קבוצות ציבור מגוונות. מרכז תמורה אינו מגביל את עצמו בבחירת תחומי פעילות שבהם מסתמן כי מתקיימת אפליה של האוכלוסיות הרלוונטיות ועד כה פעל משפטית בתחומים רבים ומגוונים. מידע מורחב ניתן למצוא תחת לשונית "פרויקטים" באתר. בשנים האחרונות, פועל מרכז תמורה בשיתוף פעולה הדוק עם ביה"ס למשפטים ע"ש שטריקס של המכללה למנהל. הסטודנטיות והסטודנטים מביה"ס למשפטים פועלות ופועלים במסגרת "הקליניקה לקידום השוויון באמצעות דיני הנזיקין", תוך לקיחת חלק פעיל בעבודת המרכז. כמו כן, בשנת 2016 קיבל מרכז תמורה והקליניקה לקידום השוויון אות הוקרה בתחום המאבק באלימות נגד נשים של השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל. האות הוענק בבית הנשיא, במעמד נשיא המדינה מר ראובן ריבלין ורעייתו, גב' נחמה ריבלין. אות ההוקרה מהווה הכרה בפועלה הייחודי של הקליניקה והמרכז, ובעשייתן החשובה של פרופסור ביטון, עו"ד פודם והסטודנטיות והסטודנטים הלוקחים חלק בפעילות מדי שנה.

31 סוג שירות: ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב, נשים | אזורי פעילות: כל הארץ

האגודה לזכויות האזרח

תאור כללי:
האגודה לזכויות האזרח הוקמה בשנת 1972, והיא ארגון זכויות האדם הגדול, הוותיק והמוביל בישראל. האגודה היא ארגון זכויות האדם היחיד העוסק בכל קשת זכויות האדם: מחופש הביטוי ועד הזכות לדיור, מהגנה על זכויות האדם בשטחים הכבושים ועד להגנה על הפרטיות באינטרנט. כל זאת כדי שנוכל לדבר, לחשוב ולחיות במדינה ששומרת על הזכויות של כולנו, ובחברה שוויונית וצודקת. אנחנו מחויבים להגנה על זכויות האדם ולקידומן, בכל מקום שבו האחריות לפגיעה בזכויות היא של הרשויות הישראליות. האגודה פועלת למען החברה בישראל וכחלק ממנה, כדי להגן ולקדם את הזכויות של כולן וכולם, ללא קשר ותנאי למעמדם בישראל: אזרחים, תושבים, פליטים ומבקשי מקלט, מהגרי עבודה, תושבי ירושלים המזרחית ותושבי השטחים הכבושים; נשים וגברים, דתיים וחילונים, יהודים ופלסטינים, בעלי דעות פוליטיות מהימין ומן השמאל. האגודה לזכויות האזרח שומרת בקנאות על עצמאותה, וכל פעילותנו מתאפשרת רק בזכות תרומות שאינן מגורמים ממשלתיים או מפלגתיים בישראל. כדי להמשיך ולשמור על הזכויות ועל עצמאותנו.

31 סוג שירות: ייעוץ, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, ירושלים, כל הארץ, מרכז, צפון

היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות

תאור כללי:
היחידה לתיאום המאבק בגזענות פועלת במישורים אלה: תלונות: קבלה של פניות ותלונות ממי שחוו או היו עדים למופעי גזענות ממסדית/מוסדית, הפנייתן לגורמים הרלוונטיים ומעקב אחר הטיפול בהן. שינוי מערכתי: במקביל לטיפול פרטני בתלונות, היחידה פועלת לשינויים רוחביים בדרכים אלה: .1 מעקב אחר יישום המלצות דוח הצוות הבין-משרדי למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה ושתי החלטות הממשלה שמעגנות המלצות אלו. .2 הנכחה חיובית של יוצאי אתיופיה: היחידה פועלת להגברת ההנכחה החיובית של יוצאי אתיופיה במרחב הציבורי לרבות בתקשורת. .3 זיהוי של מדיניות שמקבעת, משעתקת או מאפשרת גזענות, או פרקטיקות גזעניות שמחייבות שינוי מערכתי, והובלה של שינויים אלה במשרדי ממשלה ובשירות הציבורי. ידע: פיתוח של ידע מקצועי, משפטי ומחקרי בנושא של גזענות, שבעזרתו ניתן לפתח הכשרות, לייעץ ולהוביל תהליכי שינוי בשירות הציבורי ומשרדי הממשלה. מישורים אלו מזינים זה את זה: התלונות מייצרות ידע לגבי התופעות שקורות, ומצביעות על תופעות שמצריכות שינוי מערכתי; פיתוח הידע המקצועי מסייע הן בטיפול בתלונות והן בהובלה של שינויים רוחביים; ושינוי מערכתי יעזור לטפל בתלונות באופן ראוי ומקיף. רקע להקמת היחידה: בעקבות מחאות יוצאי אתיופיה בחודשים אפריל-מאי 2015, הוקם הצוות הבין-משרדי למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, בראשותה של מנכ"לית משרד המשפטים, גב' אמי פלמור (להלן: "ועדת פלמור"). בחודש יולי 2016 פורסם דו"ח ועדת פלמור והמלצותיו, אשר אומץ על ידי ועדת שרים בהחלטת ממשלה מספר 1958. אחת ההמלצות המרכזיות הייתה הקמת יחידה ממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים. היחידה פועלת למיגור גזענות על רקע צבע עור, מוצא, לאום או דת, כלפי כל האוכלוסיות בחברה הישראלית. תפקידי היחידה (על פי החלטת ממשלה מספר 1958): תיאום וסנכרון הפעילות הממשלתית במניעת גזענות ואפליה. קליטת תלונות, הפנייתן לטיפול הגורמים הרלוונטיים ומעקב אחר הטיפול. מעקב אחר יישום המלצות הצוות הבין-משרדי למיגור גזענות (המלצות ועדת פלמור). כתיבה ופרסום של דו"ח שנתי המפרט את פעילות היחידה ומשרדי הממשלה ביחס לטיפול בתלונות בגין גזענות ואפליה, וצעדי מניעה ומדיניות שננקטו לשם קידום השוויון ומניעת אפליה. בחינת הצורך בשינוי חקיקה הדרושים למניעת גזענות ואפליה והעלאת הצעות בנושא בפני שרת המשפטים וקידומן עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים במשרד המשפטים. גיבוש רשימת מומחים, אנשי מקצוע, שחקנים, יוצרים ובעלי כישורים רלבנטיים מקרב יוצאי אתיופיה והנגשת הרשימה לאמצעי תקשורת לגיוון רשימת המומחים המופיעים בתקשורת. הפקת שידורים יזומים, שיופצו מטעם הממשלה ואשר יקדמו מסרים מתאימים למיגור הגזענות. תחומי הטיפול בתלונות: גזענות ממסדית. התנהגות גזענית של עובדים בשירות הציבורי. התנהגות גזענית של גורמי אכיפת חוק. גזענות במרחב הציבורי ובמוסדות ציבור. גזענות בתרבות ובתקשורת.

31 סוג שירות: ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: כל הארץ

מחנכים לדמוקרטיה

תאור כללי:
נוכח הפגיעות הנמשכות והמתעצמות במשטר הדמוקרטי ובעצמאות החינוך הממלכתי הוקמה תנועה של אנשי חינוך ישראליים, יהודים וערבים – מחנכים לדמוקרטיה. התנועה קוראת לאנשי חינוך להתגייס להגנה על הדמוקרטיה ועל החינוך הממלכתי. התנועה קוראת למחנכים ומחנכות, ראשי רשויות מקומיות וארגונים ויוזמות בחברה האזרחית, ושותפים לדרך להצטרף ל: • מאבק חירום אזרחי-חינוכי להגנת הדמוקרטיה, שלטון החוק ועצמאות בית המשפט העליון. • דרישה להשוואת המעמד החוקי של החינוך הממלכתי לזה של הממלכתי-דתי מבחינת האוטונומיה הפדגוגית והמועצה העצמאית שמנהיגה אותה. • הקמה מיידית של מועצה ציבורית עצמאית לחינוך הממלכתי. • "מתייצבים בחינוך הממלכתי" – פעילות ציבורית במוסדות חינוך ובשלטון המקומי לחיזוק מרכיבי הזהות של החינוך הממלכתי, ברוח מגילת העצמאות, מטרות החינוך 2000, ודוחות קרמניצר-שנהר.

31 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, פעילויות עבור מערכת החינוך, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, ארגוני המגזר השלישי, הקהל הרחב, ילדים ונוער, מוסדות חינוך, מוסדות ממשל ושלטון מקומי, מערכת החינוך | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

המרכז הבין-תרבותי לירושלים

תאור כללי:
המרכז הבין-תרבותי לירושלים נוסד בשנת 1999 במטרה לסייע לתושבי העיר, על זהויותיהם המגוונות, להיות שותפים פעילים ואחראים לגורל העיר ולבניית קהילותיהם. המרכז שואף להיות לגורם מקצועי שיכול לסייע לאנשי מקצוע, לפעילים ולארגונים בקידום ירושלים כעיר המותאמת לכל התרבויות והזהויות שבה. שני הכיוונים המשלימים שהמרכז הבין-תרבותי זיהה לקידום משימתו הם: כשירות תרבותית עירונית – עידוד ירושלים כעיר המספקת לכל תושביה שירותים איכותיים והוגנים המותאמים להם ולתרבותם, ושהמרחבים הציבוריים שבה מותאמים לאופי קבוצות אלו בצורה הוגנת ככל האפשר. שותפות קהילתית רב-תרבותית – מעורבות פעילה ואפקטיבית של כל הגורמים הקהילתיים, תושבים ואנשי מקצוע, בהשפעה על העיר ועל הקהילות השונות שבה. המרכז מקדיש עצמו לפיתוח ירושלים כעיר שמשתפת את כלל תושביה בתהליכי קבלת החלטות לגבי גורלם. הוא חותר לאפשר לתושבים להשפיע על המרחב הציבורי ולקבל בצורה איכותית ומותאמת את כל השירותים להם הם זכאים. כחלק מכך, המרכז מסייע לשיפור הקשר והדיאלוג בין רשויות לתושבים מזהויות שונות ובין קבוצות תושבים מזהויות מגוונות. המחויבות של המרכז הבין-תרבותי ליחס מכבד לשונות משתקפת גם בהרכב הועד המנהל המגוון של המרכז עצמו. בית המרכז הבין-תרבותי לירושלים שנמצא על קוי התפר בין הזהויות המרכזיות בעיר, מהווה בית לפעילות בתחום הדיאלוג בין הזהויות בעיר, ומקום לפיתוח ולימוד מקצועי. אנו גם מקיימים בו תוכניות אזוריות ועירוניות לקידום משימת המרכז הבין-תרבותי. גישת המרכז הבין-תרבותי לירושלים מעודדת שיתוף פעולה וסיוע בין הגופים השונים היכולים לסייע ליצירת עיר משתפת תושביה. כחלק ממשימתו, המרכז מקיים השתלמויות ותהליכי ליווי מקצועי בתחומים הקשורים לניהול פרויקטים מקצועי, לדיאלוג קהילתי, לתהליכי כשירות תרבותית ולעבודה במסגרות רב-תרבותיות. בנוסף למשימתו העיקרית בירושלים, המרכז משמש כמשאב למקומות נוספים באזור ובעולם. על-כן, בשיתוף עם גורמים נוספים, המרכז שואף לשיתוף מקצועי עם מקומות נוספים מחוץ לעיר ירושלים העוסקים באתגרים דומים.

31 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, חונכות, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: ירושלים