X
הצטרפו אלינו
Header Slogan

הארגונים

ביחד- עֲרֵבִים זה לזה

תאור כללי:
עמותת "ביחד- ערבים זה לזה" הוקמה במאי 2018 מתוך רצון של צעירים במגזר הערבי לשנות את הכיוון אליו הולכת החברה הערבית ולהוביל לחיבורה למדינה ולחברה הישראלית. פעילות העמותה מתמקדת במישורים החברתי, החינוכי והאזרחי, מתוך מטרה להשפיע על צעירים במגזר הערבי, לסייע בגיבוש הזהות הישראלית שלהם ולהובילם להרגשת שייכות למדינה. העמותה פועלת בקרב צעירים במגזר הערבי בעזרת קיום הרצאות ופעילויות וחשיפתם לתכנים הקשורים במדינה מתוך הבנה כי מערכת החינוך בחברה הערבית אינה משקפת את המציאות המלאה על מדינת ישראל, משמיטה בכוונה חומר לימודי שיכול ליצור את אותה תחושת שייכות למדינה, ולעתים נוקטת בנרטיב המתנגד למדינה. העמותה מקיימת ותקיים שת"פים עם גופים ממשלתיים וארגונים חברתיים נוספים כדי להוביל את הצעירים מהמגזר הערבי לעתיד טוב יותר בעזרת מתן הזדמנויות וכלים שיסייעו בשילובם בחברה הישראלית. בעזרת מיזמים, פעילויות ופרוייקטים משותפים במגוון תחומים ניתן ליצור קירבה וחיבור בין צעירים מהמגזר הערבי ומהמגזר היהודי שיתבססו על כבוד הדדי, אמון וסולידריות. אנו פועלים בכדי להפגיש צעירים מהמגזרים השונים, בהיכרות ישירה ללא פילטרים יוכלו לראות כי רב הדומה מן השונה. בנוסף העמותה מנסה לעורר מעורבות בנעשה במדינה, ומעודדת מנהיגות ולקיחת אחריות של צעירים בתחום החברתי. העמותה פועלת בנוסף להעלאת המודעות הארצית למצב החברתי של המגזר הערבי ולבעיותיו הבוערות, כדי להוביל לשיפורו. עוד תחום ייחודי ופורץ דרך בו העמותה פעילה היא בזירת ההסברה הישראלית. העמותה לוקחת חלק בייצוג של המדינה בזווית של ערביי ישראל כדי להפיץ את האמת על מציאות החיים של אזרחים לא יהודים במדינה, על שוויון וחופש דת ותרבות שנהנים ממנו ערביי ישראל. העמותה משתתפת במשלחות הסברה בעולם וגם מקיימת פעילויות וסיורים לתיירים,בארץ כדי שיוכלו לחוות את המציאות בעיניהם. מבחינת העמותה, החברה הערבית היא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל וזה דורש הכרה בכך וקבלה של שני הצדדים. מבחינת העמותה אין סתירה בין המוצא והדת לבין הזהות הישראלית, ומדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית שיש בה מקום שווה לכל אזרחיה ובתנאי שבאמת ירצו בכך.

36 סוג שירות: עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות התנדבותית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

אמהות למען החיים

תאור כללי:
אימהות למען החיים היא קבוצת אימהות ומשפחות שכולות שהחליטו לפעול יחד למאבק בתופעת האלימות ופשיעה בחברה הערבית. מתוך הכאב והאובדן של יקירינו ולמרות האתגרים והלחצים היומיומיים, אנחנו יוצאות לדרך ולא נעצור עד שנפסיק את הפשע שכבר לקח את חייהם של מאות מהאהובים שלנו. אנחנו קוראות למשפחות הקורבנות לשבור את השתיקה ולהשמיע את קולן!

36 סוג שירות: פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: כל הארץ

המכללה – בית ספר חברתי לנשים שורדות זנות ואלימות

תאור כללי:
'המכללה' היא בית ספר חברתי, שמטרתו לאפשר לנשים שורדות זנות ואלימות ללמוד ולרכוש מקצוע ולהשתלב בחברה ובמעגל העבודה. בית הספר מפעיל מגוון קורסים, החל מקורס טבחות וקונדיטוריה, דרך הום-סטיילניג ומכירות בתחום האופנה ועד לניהול אדמיניסטרטיבי ובניית אתרי אינטרנט. הקורסים ממוקדים ונמשכים כעשרה שבועות, בכדי לאפשר לנשים למצוא עבודה מפרנסת ובעלת אופק תעסוקתי במהירות וביעילות. 'המכללה' מתווכת בין מעסיקות ומעסיקים ובין הנשים הלומדות בעמותה, ומסייעת להן להשתלב בעולם התעסוקה בדרך הקלה ביותר שניתן. אנו בית ספר לחיים ולכן, מעבר לקורסים אנחנו מספקות מענה לצרכים מורכבים וייחודיים העולים מקשיי החיים בזנות ואלימות על צורותיהן, ועוזרות לסטודנטיות בחודשים הראשונים לכניסתן למעגל העבודה.

36 סוג שירות: עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: נשים | אזורי פעילות: מרכז

מרכזי זכויות חברתיות – מז"ח

תאור כללי:
מז"ח, מרכז הזכויות החברתיות, הינו ארגון חברתי שנוסד ע"י ד"ר מירב משה גרודופסקי בשנת 2010, תוך שיתוף פעולה בין בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר לתושבי הנגב. מטרת העל של הארגון היא לבנות קהילות אשר מסנגרות עבור עצמן ומודעות לזכויותיהן. החיבור בין האקדמיה לבין התושבים יוצר שותפות ייחודית אשר מסייעת ביצירת קהילות מועצמות בעלות חוסן, אשר כבר רשמו לזכותן הצלחות והישגים רבים. הארגון עוסק במתן סיוע למיצוי הזכויות לתושבי הנגב, הנגשת הזכויות, הכשרת תושבים במיומנויות וידע בתחומי הזכויות וההתארגנות הקהילתית. כיום, פועל הארגון כרשת בנגב ומפעיל מרכזי זכויות בערים שדרות, אופקים ורהט, בעזרת צוות מתנדבים רחב הכולל עובדים סוציאליים, עורכי דין, סטודנטים מהמכללה האקדמית ספיר. הארגון עוסק בסוגיות חברתיות שונות, בניהן דיור ציבורי, מיצוי זכויות עובדים, נגישות לשירותי בריאות, התמודדות עם חובות ובירוקרטיה ועוד. במז"ח מתמודדים עם אתגרים על ידי יצירת תהליך שינוי המתבטא בכך שיחידים וקהילות שלא היו מודעים לזכויותיהם, הופכים לדורשי זכויות, מדורשי זכויות הופכים למסנגרים עבור הקהילה, וממסנגרים הופכים למנהיגים אשר מובילים שינויים נרחבים בעירם ובאזור. במרכזי הזכויות משתלבים יחד תושבים ממגוון העדות והתרבויות מהעיר ומהאזור, בני כל המעמדות, אשר יחד בונים קהילה משתתפת. קהילה זו משפיעה על תהליכי קבלת ההחלטות והופכת לגורם אקטיבי הפועל לקידום זכויות ורווחת חיי התושבים. במסגרת תהליך זה, מתחזקות ונחשפות העוצמות הקיימות בחברי וחברות קהילות אלו.

36 סוג שירות: ייעוץ, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: דרום

מועצת הנגב

תאור כללי:
ערכים משותפים המועצה מכירה בייחודיותו של הנגב כאזור בעל מגוון רחב של קהילות ומגזרי תושבים, צורות התיישבות, היסטוריה עתיקת יומין, נופים ומרחבים ייחודים, כמו גם ערכי טבע ייחודיים, בע"ח, משאבי טבע ומעשי ידי אדם. את כל אלה יש לשמר ולפתח כחבל ארץ מובחן וייחודי במדינת ישראל. לפיכך, תפעל המועצה לאורם של הערכים הבאים: מועצת הנגב תיישם את ערכי מגילת העצמאות, ללא הבדל דת, גזע ומין, כמו גם ערך כבוד האדם וחירותו. המועצה תפעל בהתאם לערכי הפלורליזם, הדמוקרטיה והייצוגיות. המועצה תשאף לפעול בראייה כלל אזורית בנושאים אזרחיים בהם יש קונצנזוס. יחד עם זאת, המועצה תשאף לקדם שיח בונה וחיובי גם בנושאים הנתונים במחלוקת בנגב ובחברה הישראלית. יעוד המועצה מועצת הנגב תהווה זרוע ציבורית-אזרחית המייצגת את כלל אנשי הנגב. מנהיגות המועצה וחבריה תכלול נציגים מהשלטון המקומי הנבחר, פעילות ופעילים אזרחיים, ארגוני מגזר שלישי וחברה אזרחית, בעלותי עסקים בקהילה, אנשי אקדמיה, אנשי רוח ותרבות, כמו גם נציגים מן ההתיישבות הכפרית והעירונית, יהודים ובדואים, אשר יתנו ביטוי לקבוצות השונות המרכיבות את אוכלוסיית הנגב. מועצת הנגב תשאף לפעולה רחבה לייצוג והובלה של מהלכים משותפים לחיזוק וביסוס הנגב ותושביו, במגוון רחב של סוגיות, כגון: בריאות, חינוך, תכנון מרחבי, דיור, תעשייה ותעסוקה, תחבורה, רווחה, תרבות ועוד מועצת הנגב תפעל לייצוג קולו של הנגב במגוון תהליכי קבלת החלטות, פורמליים ובלתי-פורמליים, ותפעל למיצובו של הנגב כיחידה תרבותית-חברתית-כלכלית בעלת מאפיינים ייחודיים בעלי ערך אסטרטגי לאומי אשר יש להכיר בקיומם ולפעול תוך התחשבות בהם. מטרות העמותה מטרת העל: קידום שינוי מדיניות וסדר יום אזרחי התואמים את הצרכים, השאיפות והתקוות של תושבי אזור הנגב. לפעול לפיתוחו הכלכלי והחברתי של הנגב, לרבות במסגרת של הכנת תכניות, ייזום תכניות ופעולות למול גופים שונים לרבות משרדי הממשלה השונים וכנסת ישראל. להוביל מהלכים לחיזוק, פיתוח וביסוס הנגב ותושביו בנושאים של: בריאות, חינוך, תכנון מרחבי, דיור, פיתוח התעשייה וענפי התעסוקה, תחבורה, רווחה ותרבות. לקחת חלק פעיל ו/או יוזם בביסוס תכניות-אב לפיתוח הנגב כולל תכניות אסטרטגיות, בכל מגוון הנושאים המוזכרים בסעיף 2 לעיל. ליזום מחקרים ולספק מידע בכל הקשור ליוזמות, לתכניות ולמפעלים כלכליים וחברתיים בנגב. חיזוק וקידום הקהילות החיות בנגב. ייזום, עידוד וחיזוק שיתופי פעולה בין רשויות וארגונים הפועלים בדרום. במסגרת מטרות אלו, רואה לנכון העמותה לקיים פעילויות התורמות לקהילת הנגב ולפתח פעילות קהילתית פריפריאלית הקשורה לאופי ומיקום הנגב. העמותה תקבל הקצבות, מענקים, תרומות מגורמים בישראל ומחוצה לה, מתנות ועיזבונות וכן תקבל סיוע בכל דרך אחרת לצורך קיום מטרותיה או מקצתן. העמותה תגבה דמי חבר ותשלומים אחרים לרבות עבור השירותים הניתנים על ידה. העמותה תערוך כנסים, ימי עיון, ותוציא לאור ספרים וכתבי עת. העמותה תחזיק, תפעיל ותנהל באמצעות גורמים חיצוניים, שירותים לרווחת תושבי הנגב וחבריה ושלא לצורך הפקת רווחים. העמותה תתקשר בחוזים ותבצע כל פעולה משפטית שיש לה קשר עם מטרות העמותה, במישרין או בעקיפין. העמותה תבצע כל פעולה שתידרש לביצוע מטרות העמותה, לרבות העסקת עובדים, קביעת נהלים וכיוצ"ב. העמותה תעשה כל פעולה שתהא מועילה, לפי שיקול דעתה לקיום מטרות העמותה וקידומן.

36 סוג שירות: אירועים וכנסים, ייעוץ, מימון פעילויות, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון, שירותים מקצועיים קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: דרום

המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי

תאור כללי:
מעל"א הציב לעצמו, כמטרה עיקרית, את ייצוג האינטרסים והצרכים האמיתיים של האוכלוסייה הערבית-פלסטינית בישראל בתחומי התכנון, הקרקע, הדיור, הצמיחה והפיתוח. בתחילת שנת 2004, הכיר משרד הפנים במעל"א כגוף ציבורי עפ"י סעיף 100 לחוק התכנון והבניה 1965. תחומי הפעולה של מעל"א: מעקב תכנוני: ביצוע מעקב אחרי ההחלטות הנוגעות לאוכלוסייה וליישובים הערביים, בנושאים כמו: הודעות תכנון, מינוי חברים/נציגים במוסדות התכנון, החלטות מועצת מקרקעי ישראל, הריסת בתים, שיווק מגרשים לבנייה ע"י מנהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון ועוד. דרכי הפעולה הקפדה על ביצוע הפעולות המתבקשות מאופי ההחלטות כגון: יידוע הציבור הרלוונטי והמעוניין בהחלטה. בדיקת ההשפעות על היישובים. הכנת התנגדויות ו/או תכניות אלטרנטיביות. הכנת ניירות עמדה ודו"חות ופרסומם לגופים הרלוונטיים. הופעה בפני ועדות ערר וועדות סטטוטוריות אחרות. עתירות לבתי משפט. העצמה של קהילות, אנשי מקצוע ומוסדות, ובניית יכולות עצמיות להתמודדות עם אפליה תכנונית. ייזום מסעי תקשורת, דיאלוג ויצירת קואליציות לסנגור מוסדות התכנון של המדינה, ומקבלי ההחלטות. פעילות ציבורית קהילתית: העלאת המודעות בנוגע לסוגיות ובעיות תכנון וזכויות תכנון. חינוך הציבור ואספקת כלים מעשיים להתמודדות עם מדיניות מפלה של הממשלה ומוסדות הציבור בישראל. מעל"א פועל למימוש שיווין וצדק חברתי וסביבתי בנושאי תכנון, פיתוח, קרקע ודיור. דרכי הפעולה ארגון כנסים, סמינרים, השתלמויות, ימי עיון וסדנאות, במטרה להעלות את המודעות של המתכננים, מהנדסי ומנהיגי הרשויות המקומיות, פעילים קהילתיים ודמויות ציבוריות בנוגע לסוגיות תכנון המשפיעות על יישוביהם, ודרכי התמודדות עם בעיות כאמור. קיום סדרת סדנאות המחוללות דיאלוג בין מתכנני המדינה, פקידי ממשלה ואנשי מקצוע מטעמה, לבין מתכננים, אנשי מקצוע ומנהיגי הרשויות המקומיות, בכדי לפתח הבנה הדדית, מודעות ושיתוף פעולה בנוגע לסוגיות תכנוניות. קיום יוזמות שונות המכוונות להעלאת המודעות והחינוך בקרב הציבור בנוגע לתכנון, לרבות הצעת מלגות במטרה לעודד סטודנטים ערביים ללימודים מתקדמים, ולבצע מחקרים מתקדמים בתכנון אורבאני. פעילות מקצועית: מעל"א בהיותו ארגון של קבוצת אנשי מקצוע המחויבים לקהילה, לחברה ולמקצוע, ממגוון תחומי המומחיות כמו תכנון עירוני, חברה, כלכלה וסביבה, פועל לחיזוק הציבור הרחב במתן כלים מקצועיים להתמודדות עם התכנון הממסדי המפלה. דרכי הפעולה ביצוע מחקרים וסקרי שדה בכדי לבחון ולהבין סוגיות ובעיות בולטות, בתחומי החיים השונים, לרבות כלכלה, חברה, חינוך, סביבה ותעסוקה, המשפיעות על התפתחות היישובים והאוכלוסייה. אספקת שירותי ייעוץ תכנוני לרשויות המקומיות, פורום ראשי הערים והמועצות המקומיות, ועדת המעקב העליונה לענייני ערבים, מנהיגים פוליטיים ואזרחים ערביים, ארגונים לא ממשלתיים, פעילים קהילתיים ובעלי מקצוע אחרים. תכנון אלטרנטיבי, לפי הצורך, תוך הפעלת תכנון שקוף, המשתף את הציבור בהליך קבלת ההחלטות ובביטוי הצרכים החיוניים, העמדות וההעדפות שלו לגבי התפתחותו העתידית. הפקת דפי מידע על המחקרים והסקרים השונים שמעל"א מבצע והפצתם לקהלי יעד ולציבור הרחב.

36 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון, שירותים מקצועיים קהל יעד: הקהל הרחב, מוסדות ממשל ושלטון מקומי | אזורי פעילות: כל הארץ

עמותת קשת – קהילה | תרבות | סביבה – מצפה רמון

תאור כללי:
מצפה רמון, היא בירת מרחב הר הנגב והיישוב המבודד בישראל. העיירה ממוקמת על שפת מכתש רמון, מוקפת נופי בראשית מרהיבים ושמורות טבע מדבריות. במצפה רמון חיים כ-5,500 תושבים בלבד, בני מגוון קהילות, המהוות מיקרו-קוסמוס של החברה הישראלית כולה. בני המקום – צברים, עולים חדשים, חילונים, דתיים, עבריים ובדואים, חיים ויוצרים יחד מרחב השראה מדברי ייחודי. הבידוד ומיקום העיירה בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל, יוצרים אתגרים בתחומי קהילה, סביבה, חינוך ותרבות . עמותת קשת הוקמה בשנת 1999 על-ידי קבוצת תושבים מקומיים, ומהווה מסגרת תומכת ליוזמות ולפרויקטים, המקדמים פתרונות לאתגרים אלה ובכך תורמים להעצמת קהילה מאוחדת ופיתוח הר הנגב כמרחב משגשג ובר-קיימא. במהלך השנים הוכיחה עמותת קשת את הכוח העצום שיש לתושבים המוכנים להקדיש מזמנם ומרצם כדי להפוך, את מצפה רמון ומרחב הר הנגב, לבני-קיימא המתקיימים בהרמוניה עם סביבתם המדברית. מעורבות חברי העמותה, בפרויקטים שונים במרחב, משמעותית ומזמנת שיתופי פעולה נרחבים והשקה בין תחומי העיסוק של העמותה. בזכות המוניטין שיצא לה כמחוללת שינוי חברתי וסביבתי, זוכה העמותה להכרה ותמיכה נרחבות בקרב המגזרים הממשלתי והחברתי, ופועלה מהווה דוגמא ומופת למנהיגות אזרחית מקומית.

36 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, ייעוץ, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילויות עבור מערכת החינוך, פעילות התנדבותית, פעילות חווייתית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון, תיירות קהל יעד: אומנים, הקהל הרחב, ילדים ונוער, מוסדות חינוך, מערכת החינוך, נשים, צעירים, קהילות | אזורי פעילות: באינטרנט, דרום

זולת לקידום שוויון וזכויות אדם

תאור כללי:
זולת הוא מכון חשיבה אקטיביסטי חדש שפועל לקידום מדיניות בנושא שוויון וזכויות אדם. זולת ממצב את עצמו ופועל כגשר בין הפוליטיקה לחברה האזרחית כדי להבטיח הישגים מרחיקי לכת, ונוקט בגישה אקטיביסטית לשינוי, חקיקה, וקידום מדיניות. מטרתנו היא לפעול לכינונן של מגילת זכויות וחוקה כתובה על ידי קידום סידרה של חוקי יסוד בנוגע לזכויות אדם וזכויות חברתיות. אמנם הדבר עשוי להראות כחלום רחוק לנוכח האקלים הפוליטי הנוכחי והשפעת מגיפת נגיף הקורונה, אך על מנת להביא לשינוי משמעותי וחיובי ולייצר תמיכה ציבורית רחבה חייבים תחילה להחזיר את סוגיית הזכויות והשוויון לסדר היום. זולת מבקש להגביר את התמיכה בזכויות ובחירויות אזרחיות באמצעות שינוי יסודי של השיח הציבורי והתקשורתי סביב סוגיות אלה, אשר כבר זמן רב מדי נשלטים על ידי הימין. זולת שואף להגן ולשמור על זכויות האדם והשוויון בישראל ולהילחם בדה-לגיטימציה של ערכים ליברליים. פעילותינו מבוססת על תפיסה שהכוחות הפרוגרסיביים חייבים לעלות מיד למתקפה, ולהפסיק להיגרר אחר סדר היום שהימין מכתיב כאן למעלה מעשור ולעמוד בראש מאבק שיגדיר מחדש ובאופן יסודי את סדר היום.

36 סוג שירות: מחקר ועבודה אקדמית, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב, מוסדות ממשל ושלטון מקומי | אזורי פעילות: באינטרנט

רופאים לזכויות אדם

תאור כללי:
מאז הקמת ארגון רופאים לזכויות אדם ע"י ד"ר רוחמה מרטון, עם תחילת האינתיפאדה הראשונה (1988), פועלים בו במקביל צוותי רפואה ורווחה, מתנדבים, וצוות מקצועי לא רפואי. יחד הם משלבים עשייה רפואית ופוליטית עם מאבקים נגד הפרות זכויות אדם. במאבקנו הציבורי אנו פועלות להעלאת מודעות בתקשורת ובציבור הרחב להפרות השיטתיות של הזכות לבריאות ולמנגנונים החברתיים המשמרים ומעמיקים את העוולות. אנו מאמינות שלצוותי רפואה ורווחה חובה ותפקיד מיוחד בהגנה על זכויות אדם, שיוויון וצדק חברתי כחלק מובנה משליחותם המקצועית. המאבק לזכותם לבריאות של תושבי ותושבות ישראל מתמקד בעצירת מגמות ההפרטה וההסחרה של מערכת הבריאות הציבורית. צוות המחלקה פועל למען שיוויון בבריאות, ומאתגר את שחיקת הסולידריות החברתית בישראל, תוך הצגת וקידום מדיניות המבוססת על ערבות הדדית וצדק בחלוקת המשאבים. המאבק לזכותם לבריאות של חסרי/ות המעמד החיים בישראל כולל את מהגרי העבודה, הפליטים, מבקשי המקלט, נפגעות/י חוק האזרחות ואחרים, החיים בישראל ללא שירותי בריאות ורווחה. פעילות המחלקה נעשית במטרה להוביל לשינוי תפיסת הציבור והממסד את אתגרי ההגירה, מבנה האזרחות, והאחריות לבריאות של כלל החיים בישראל. המאבק לזכויות כלואים ונגד שימוש בכליאה כמדיניות דיכוי חברתית ופוליטית מתמקד בהגנה על שלמות נפשם וגופם של אסירים ועצירים בבתי הכלא בישראל. צוות המחלקה חושף את המערכות והמבנים המאפשרים ומעודדים שימוש בכליאה, במעצרים ובעינויים כחלק ממדיניות של דיכוי ושליטה. המאבק למען זכותם לבריאות של הפלסטינים בשטחים הכבושים מתמקד בחשיפת האלימות המבנית והחסמים לבריאות שמציבות זרועותיו הביטחוניות והאזרחיות של מנגנון הכיבוש. צוות המחלקה מעמת את רשויות ישראל עם אחריותן, לא רק להפרות נקודתיות של הזכות לבריאות, אלא גם למדיניות הדיכוי עצמה ולתוצאותיה ההרסניות. המרפאה הניידת של רופאים לזכויות אדם פועלת בגדה המערבית וברצועת עזה מאז ימי האינתיפאדה הראשונה. מדי שבוע יוצאים לגדה המערבית צוותים מתחומי הרפואה, הסיעוד והרוקחות, יחד עם מתורגמנים וסטודנטים – ומעניקים טיפול רפואי למאות אנשים. כשש משלחות רפואיות בשנה יוצאות לרצועת עזה. בפעילותה גם שואפת המרפאה הניידת לחבר את העשייה הרפואית למאבק בכיבוש ובהשפעותיו על הזכות לבריאות. המרפאה הפתוחה של רופאים לזכויות אדם (הפועלת ביפו) מעניקה טיפול רפואי ראשוני ושניוני לחסרות וחסרי מעמד החיים בישראל, בהם מבקשי מקלט ומהגרי עבודה. המפגש עם המטופלים והמטופלות מאפשר לנו לעמוד על הקשיים מהם סובלת קהילה זו עקב העדר מענה מערכתי וכולל למשבר ההגירה, שעבור חלקם לווה בהתעללות, עינויים ואונס. ועדת האתיקה של רופאים לזכויות אדם דנה בדילמות המערבות היבטים אתיים של זכויות אדם העולות מהמאבקים השונים בהם מעורב הארגון. דגש מושם על ממסדים בהם נחסמת הזכות לבריאות באופן מבני, או שמתקיימת בהם אפליה מכוונת. דיוני הוועדה מתבססים על פניות מצוותי רפואה ומהציבור, תוך שמירה על סודיות.

36 סוג שירות: עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות התנדבותית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: כל הארץ

הקשת הדמוקרטית המזרחית

תאור כללי:
הקשת הדמוקרטית המזרחית היא תנועה חברתית על-מפלגתית וחוץ פרלמנטרית, שמטרתה להשפיע על סדר היום הציבורי, מתוך כוונה להביא לשינוי כולל של החברה הישראלית ומוסדותיה השונים. היוזמה להקמת התנועה באה מקרב נשים וגברים בני ובנות הדור השני והשלישי של יהודי ארצות ערב והמזרח. הם באים מכל חלקי הארץ ומייצגים רבדים שונים של החברה הישראלית. על הגרעין הפעיל של התנועה נמנים ונמנות אקדמאים, פועלים, אנשי עסקים, פקידים, מורים, אומנים ואנשי רוח, פעילי קהילה, סטודנטים, ארגונים חברתיים ותרבותיים, תושבי ערים, עיירות-פיתוח ושכונות, אשר מטרתם להפכה לתנועת המונים. הקשת הדמוקרטית המזרחית הציבה לעצמה יעדים רבים בכל תחומי החיים של החברה הישראלית. היא אוחזת בעמדה ביקורתית ביחס להסדרים הקיימים בתחומי הכלכלה, הקרקעות והשיכון, החינוך והתרבות, מתוך מטרה לעמוד על היסודות המבניים הגורמים לפגיעה בערכי הצדק, השוויון והדמוקרטיה. הקשת פועלת לחשיפתם של תהליכים ומנגנונים פורמליים ובלתי פורמליים, אשר אחראים לפגיעה כלכלית במזרחים ובאוכלוסיות אחרות, להנצחת הפער הכלכלי ולדיכוי התרבותי של המזרחים בישראל. הקשת פועלת למיגורן של דעות קדומות ולעקירתם מן השורש של סטריאוטיפים המנחים את מוסדותיה החינוכיים והתרבותיים של המדינה, ואת תפיסותיהן של האליטות התרבותיות ביחסן לתרבות המזרחית ויוצאי המזרח. הקשת פועלת מתוך אמונה שהשלמה עם תחלואים חברתיים אלה פוגעת קשות באפשרות של כל אזרחי ישראל לממש את עצמם, ומערערת את יציבותה של החברה הישראלית. הקשת הדמוקרטית המזרחית היא תנועה בתנועה. היא פתוחה לכל אדם המזדהה עם עקרונותיה ויעדיה ללא הבדל מין, מוצא, דת ולאום. הקשת היא תנועה עצמאית ובלתי-תלויה בשום גורם פוליטי, ולכן היא מממנת את כל פעולותיה מתשלום דמי חברות לשנה של כל חבריה. כל חברות וחברי התנועה זכאים לבחור ולהיבחר לכל מוסדות התנועה.

36 סוג שירות: עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ