X
הצטרפו אלינו
Header Slogan

הארגונים

האגודה לזכויות האזרח

תאור כללי:
האגודה לזכויות האזרח הוקמה בשנת 1972, והיא ארגון זכויות האדם הגדול, הוותיק והמוביל בישראל. האגודה היא ארגון זכויות האדם היחיד העוסק בכל קשת זכויות האדם: מחופש הביטוי ועד הזכות לדיור, מהגנה על זכויות האדם בשטחים הכבושים ועד להגנה על הפרטיות באינטרנט. כל זאת כדי שנוכל לדבר, לחשוב ולחיות במדינה ששומרת על הזכויות של כולנו, ובחברה שוויונית וצודקת. אנחנו מחויבים להגנה על זכויות האדם ולקידומן, בכל מקום שבו האחריות לפגיעה בזכויות היא של הרשויות הישראליות. האגודה פועלת למען החברה בישראל וכחלק ממנה, כדי להגן ולקדם את הזכויות של כולן וכולם, ללא קשר ותנאי למעמדם בישראל: אזרחים, תושבים, פליטים ומבקשי מקלט, מהגרי עבודה, תושבי ירושלים המזרחית ותושבי השטחים הכבושים; נשים וגברים, דתיים וחילונים, יהודים ופלסטינים, בעלי דעות פוליטיות מהימין ומן השמאל. האגודה לזכויות האזרח שומרת בקנאות על עצמאותה, וכל פעילותנו מתאפשרת רק בזכות תרומות שאינן מגורמים ממשלתיים או מפלגתיים בישראל. כדי להמשיך ולשמור על הזכויות ועל עצמאותנו.

43 סוג שירות: ייעוץ, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, ירושלים, כל הארץ, מרכז, צפון

היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות

תאור כללי:
היחידה לתיאום המאבק בגזענות פועלת במישורים אלה: תלונות: קבלה של פניות ותלונות ממי שחוו או היו עדים למופעי גזענות ממסדית/מוסדית, הפנייתן לגורמים הרלוונטיים ומעקב אחר הטיפול בהן. שינוי מערכתי: במקביל לטיפול פרטני בתלונות, היחידה פועלת לשינויים רוחביים בדרכים אלה: .1 מעקב אחר יישום המלצות דוח הצוות הבין-משרדי למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה ושתי החלטות הממשלה שמעגנות המלצות אלו. .2 הנכחה חיובית של יוצאי אתיופיה: היחידה פועלת להגברת ההנכחה החיובית של יוצאי אתיופיה במרחב הציבורי לרבות בתקשורת. .3 זיהוי של מדיניות שמקבעת, משעתקת או מאפשרת גזענות, או פרקטיקות גזעניות שמחייבות שינוי מערכתי, והובלה של שינויים אלה במשרדי ממשלה ובשירות הציבורי. ידע: פיתוח של ידע מקצועי, משפטי ומחקרי בנושא של גזענות, שבעזרתו ניתן לפתח הכשרות, לייעץ ולהוביל תהליכי שינוי בשירות הציבורי ומשרדי הממשלה. מישורים אלו מזינים זה את זה: התלונות מייצרות ידע לגבי התופעות שקורות, ומצביעות על תופעות שמצריכות שינוי מערכתי; פיתוח הידע המקצועי מסייע הן בטיפול בתלונות והן בהובלה של שינויים רוחביים; ושינוי מערכתי יעזור לטפל בתלונות באופן ראוי ומקיף. רקע להקמת היחידה: בעקבות מחאות יוצאי אתיופיה בחודשים אפריל-מאי 2015, הוקם הצוות הבין-משרדי למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, בראשותה של מנכ"לית משרד המשפטים, גב' אמי פלמור (להלן: "ועדת פלמור"). בחודש יולי 2016 פורסם דו"ח ועדת פלמור והמלצותיו, אשר אומץ על ידי ועדת שרים בהחלטת ממשלה מספר 1958. אחת ההמלצות המרכזיות הייתה הקמת יחידה ממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים. היחידה פועלת למיגור גזענות על רקע צבע עור, מוצא, לאום או דת, כלפי כל האוכלוסיות בחברה הישראלית. תפקידי היחידה (על פי החלטת ממשלה מספר 1958): תיאום וסנכרון הפעילות הממשלתית במניעת גזענות ואפליה. קליטת תלונות, הפנייתן לטיפול הגורמים הרלוונטיים ומעקב אחר הטיפול. מעקב אחר יישום המלצות הצוות הבין-משרדי למיגור גזענות (המלצות ועדת פלמור). כתיבה ופרסום של דו"ח שנתי המפרט את פעילות היחידה ומשרדי הממשלה ביחס לטיפול בתלונות בגין גזענות ואפליה, וצעדי מניעה ומדיניות שננקטו לשם קידום השוויון ומניעת אפליה. בחינת הצורך בשינוי חקיקה הדרושים למניעת גזענות ואפליה והעלאת הצעות בנושא בפני שרת המשפטים וקידומן עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים במשרד המשפטים. גיבוש רשימת מומחים, אנשי מקצוע, שחקנים, יוצרים ובעלי כישורים רלבנטיים מקרב יוצאי אתיופיה והנגשת הרשימה לאמצעי תקשורת לגיוון רשימת המומחים המופיעים בתקשורת. הפקת שידורים יזומים, שיופצו מטעם הממשלה ואשר יקדמו מסרים מתאימים למיגור הגזענות. תחומי הטיפול בתלונות: גזענות ממסדית. התנהגות גזענית של עובדים בשירות הציבורי. התנהגות גזענית של גורמי אכיפת חוק. גזענות במרחב הציבורי ובמוסדות ציבור. גזענות בתרבות ובתקשורת.

43 סוג שירות: ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: כל הארץ

מחנכים לדמוקרטיה

תאור כללי:
נוכח הפגיעות הנמשכות והמתעצמות במשטר הדמוקרטי ובעצמאות החינוך הממלכתי הוקמה תנועה של אנשי חינוך ישראליים, יהודים וערבים – מחנכים לדמוקרטיה. התנועה קוראת לאנשי חינוך להתגייס להגנה על הדמוקרטיה ועל החינוך הממלכתי. התנועה קוראת למחנכים ומחנכות, ראשי רשויות מקומיות וארגונים ויוזמות בחברה האזרחית, ושותפים לדרך להצטרף ל: • מאבק חירום אזרחי-חינוכי להגנת הדמוקרטיה, שלטון החוק ועצמאות בית המשפט העליון. • דרישה להשוואת המעמד החוקי של החינוך הממלכתי לזה של הממלכתי-דתי מבחינת האוטונומיה הפדגוגית והמועצה העצמאית שמנהיגה אותה. • הקמה מיידית של מועצה ציבורית עצמאית לחינוך הממלכתי. • "מתייצבים בחינוך הממלכתי" – פעילות ציבורית במוסדות חינוך ובשלטון המקומי לחיזוק מרכיבי הזהות של החינוך הממלכתי, ברוח מגילת העצמאות, מטרות החינוך 2000, ודוחות קרמניצר-שנהר.

43 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, פעילויות עבור מערכת החינוך, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, ארגוני המגזר השלישי, הקהל הרחב, ילדים ונוער, מוסדות חינוך, מוסדות ממשל ושלטון מקומי, מערכת החינוך | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

המרכז הבין-תרבותי לירושלים

תאור כללי:
המרכז הבין-תרבותי לירושלים נוסד בשנת 1999 במטרה לסייע לתושבי העיר, על זהויותיהם המגוונות, להיות שותפים פעילים ואחראים לגורל העיר ולבניית קהילותיהם. המרכז שואף להיות לגורם מקצועי שיכול לסייע לאנשי מקצוע, לפעילים ולארגונים בקידום ירושלים כעיר המותאמת לכל התרבויות והזהויות שבה. שני הכיוונים המשלימים שהמרכז הבין-תרבותי זיהה לקידום משימתו הם: כשירות תרבותית עירונית – עידוד ירושלים כעיר המספקת לכל תושביה שירותים איכותיים והוגנים המותאמים להם ולתרבותם, ושהמרחבים הציבוריים שבה מותאמים לאופי קבוצות אלו בצורה הוגנת ככל האפשר. שותפות קהילתית רב-תרבותית – מעורבות פעילה ואפקטיבית של כל הגורמים הקהילתיים, תושבים ואנשי מקצוע, בהשפעה על העיר ועל הקהילות השונות שבה. המרכז מקדיש עצמו לפיתוח ירושלים כעיר שמשתפת את כלל תושביה בתהליכי קבלת החלטות לגבי גורלם. הוא חותר לאפשר לתושבים להשפיע על המרחב הציבורי ולקבל בצורה איכותית ומותאמת את כל השירותים להם הם זכאים. כחלק מכך, המרכז מסייע לשיפור הקשר והדיאלוג בין רשויות לתושבים מזהויות שונות ובין קבוצות תושבים מזהויות מגוונות. המחויבות של המרכז הבין-תרבותי ליחס מכבד לשונות משתקפת גם בהרכב הועד המנהל המגוון של המרכז עצמו. בית המרכז הבין-תרבותי לירושלים שנמצא על קוי התפר בין הזהויות המרכזיות בעיר, מהווה בית לפעילות בתחום הדיאלוג בין הזהויות בעיר, ומקום לפיתוח ולימוד מקצועי. אנו גם מקיימים בו תוכניות אזוריות ועירוניות לקידום משימת המרכז הבין-תרבותי. גישת המרכז הבין-תרבותי לירושלים מעודדת שיתוף פעולה וסיוע בין הגופים השונים היכולים לסייע ליצירת עיר משתפת תושביה. כחלק ממשימתו, המרכז מקיים השתלמויות ותהליכי ליווי מקצועי בתחומים הקשורים לניהול פרויקטים מקצועי, לדיאלוג קהילתי, לתהליכי כשירות תרבותית ולעבודה במסגרות רב-תרבותיות. בנוסף למשימתו העיקרית בירושלים, המרכז משמש כמשאב למקומות נוספים באזור ובעולם. על-כן, בשיתוף עם גורמים נוספים, המרכז שואף לשיתוף מקצועי עם מקומות נוספים מחוץ לעיר ירושלים העוסקים באתגרים דומים.

43 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, חונכות, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: ירושלים

סיכוי – העמותה לקידום שוויון אזרחי

תאור כללי:
עמותת סיכוי היא ארגון משותף ליהודים וערבים אזרחי המדינה, אשר נטלו על עצמם לקדם שוויון ושותפות בכל התחומים והרמות בין האזרחים הערבים־פלסטינים לאזרחים היהודים בישראל. העמותה פועלת משנת 1991 מול משרדי הממשלה, גופים ציבוריים, השלטון המקומי והציבור הרחב כדי לחולל שינוי מרחיק לכת במדיניות הממשלה כלפי האזרחים הערבים, ולקדם מציאות של חברה משותפת ושוויונית. סיכוי פועלת בשני ערוצים מרכזיים במטרה לחולל שינוי משמעותי במצב האי-שוויון והאפליה כלפי האזרחים הערבים. ערוץ אחד הוא קידום מדיניות ממשלתית המבטיחה הקצאה שוויונית של משאבי המדינה לאזרחים הערבים. בערוץ הפעולה השני אנו פועלים לעצב מציאות של חברה משותפת שוויונית ומרחבים ציבוריים משותפים המבוססים על כבוד, אמון והיכרות מעמיקים בין יהודים וערבים. המחלקה מקדמת נוכחות שוויונית במרחב הציבורי לשפה, לתרבות, להיסטוריה, לנרטיב הפלסטיני ולזהות של האזרחים הערבים כמיעוט לאומי, ילידי, פלסטיני.

43 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, ירושלים, כל הארץ, צפון

קו לעובד

תאור כללי:
קו לעובד הינה עמותה ללא כוונת רווח, שמטרתה להגן על זכויות העובדים המקופחים ביותר במשק הישראלי. מאז הקמתה בשנת 1991, מסייעת עמותת קו לעובד לעובדות ולעובדים אזרחי ישראל, למהגרי ולמהגרות עבודה, לעובדות ולעובדים פלסטינים מהשטחים הכבושים, לפליטים, למבקשי מקלט ולקורבנות סחר בבני אדם למצות את זכויותיהם. כמו כן, העמותה פועלת לשינוי חקיקה ולהעלאת המודעות הציבורית לזכויות עובדים. העמותה מפעילה 3 סניפים, מעסיקה 27 אנשי צוות ושמונה מתנדבי שירות לאומי, ונעזרת בלמעלה מ- 130 מתנדבים. במהלך שנת 2018 סייעה העמותה ליותר מ- 50,000 עובדים, והשיבה עבורם כספים שהגיעו להם על פי חוק בסכום העולה על 25 מיליון שקלים. דרכי פעולה • מתן סיוע פרטני לעובדים במסגרת קבלת קהל, מענה אינטרנטי ומענה טלפוני. באמצעות פניות אלו אנו מזהים תופעות רחבות של ניצול בשוק העבודה הישראלי, ומתמודדים איתן באמצעים מגוונים. • פעילות ציבורית: חשיפה תקשורתית, ליווי הליכי חקיקה וקיום דיאלוג שוטף עם משרדי הממשלה השונים. • פעילות משפטית: הפניית עובדים לקבלת ייצוג משפטי והגשת עתירות לבתי-המשפט בנושאים עקרוניים. • חינוך והסברה: העלאת המודעות לזכויות עובדים, בין היתר על ידי הפצת זכותונים אודות זכויות בעבודה במגוון שפות, פרסום דפי מידע ודוחות תקופתיים, עריכת סדנאות לעובדים ומתן הרצאות לציבור הרחב. • שיתוף פעולה רחב עם ארגונים בארץ ובחו”ל: בין היתר בפורום ‘אכיפת זכויות עובדים’ המתמקד בזכויות עובדי קבלן ובפרויקט משותף עם איגודי העובדים בשטחי הרשות הפלסטינית. כמו כן קו לעובד משתפת פעולה עם ארגוני חברה אזרחית בארצות המוצא של מהגרי ומהגרות העבודה המגיעים לישראל.

43 סוג שירות: ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

במקום – מתכננים למען זכויות תכנון

תאור כללי:
מי אנחנו? במקום – מתכננים למען זכויות תכנון הוקמה ב-1999 על ידי מתכננים/ות ואדריכלים/ות, במטרה לחזק את הקשר בין מערכות התכנון לזכויות האדם. העמותה פועלת בכלים מחקריים ומקצועיים כדי לקדם שוויון זכויות וצדק חברתי בתחומי התכנון, הפיתוח והקצאת משאבי קרקע, ומסייעת לקהילות המצויות בנחיתות מקצועית, כלכלית או אזרחית בכל הנוגע למימוש זכויותיהן בשדה התכנון. ‘במקום’ פעילה בכל רחבי הארץ ומייצגת בעמדתה אינטרס ציבורי למען שקיפות בהליכי התכנון והקצאת משאבים הוגנת ושוויונית בתחומי התכנון והפיתוח. דרכי פעילות מחקר, דוחות, ניירות עמדה ופרסומים אחרים: במטרה להפיץ מידע ולהעמיק את המודעות לזכויות תכנון כזכויות אדם בסיסיות, בקרב אנשי מקצוע ומקבלי החלטות ובקרב הציבור הרחב, וכדי לעודד דיון מושכל ומקצועי בנושאים שעל סדר יום העמותה, מפרסמת ‘במקום’ באופן קבוע מחקרים, ניירות עמדה ודוחות בנושאי תכנון וזכויות אדם. בין פרסומיה: • תכנית אב לכפרים הבדואים הלא מוכרים בנגב • תמ”א 38 – התכנית הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה • התכנון המתארי בישובים ערביים בישראל • התחום האסור- דוח אודות מדיניות התכנון הישראלית בשטח C פעילות תכנונית- קהילתית: במקום פועלת בקרב קהילות הנתונות בעמדת נחיתות מקצועית, כלכלית או אזרחית, לקידום שוויון תכנוני העונה על צורכי הקהילה, ביישוביהן. במענה לפניות שמגיעות מהשטח, במקום מעניקה לקהילות אלה תמיכה מקצועית-תכנונית , ומסייעת להן במגעיהן עם הרשויות. פעילות זו כוללת, בין השאר: • עריכת סדנאות לתושבי שכונות, ויישובים הניצבים בפני תהליכי תכנון. במסגרת הסדנאות, מתוודעים המשתתפים לשפת התכנון, להשפעת התכנון על חיי היום יום שלהם ולזכויותיהם. • סיוע בהגדרת הבעיות התכנוניות והצרכים של הקהילות הפונות, וכן ניתוח הפתרונות התכנוניים המוצעים על ידי הרשויות; • בעת הצורך, הגשת התנגדויות לתכניות, הגשת חוות דעת מקצועיות לרשויות התכנון או במסגרת הליכים משפטיים. ניתן לפנות אלינו באמצעות מוקד הסיוע התכנוני של במקום. סינגור בקרב מקבלי החלטות ופעילות ציבורית: ‘במקום’ מציגה עמדות מקצועיות, אתיות וחברתיות בסוגיות תכנוניות ובהליכים תכנוניים שיוזמות הרשויות, באמצעות העלאת הנושאים על סדר היום הציבורי ופניות ממוקדות אל מקבלי ההחלטות. פעילויות אלה כוללות: • הכנת מחקרים, ניירות עמדה ודו”חות בנושא זכויות תכנון והשפעת התכנון על קהילות מוחלשות. • עריכת השתלמויות בנושא זכויות תכנון לאנשי מקצוע במגזר הממשלתי, הציבורי והפרטי, ועידוד שיח תכנוני ביקורתי. • קידום חקיקה בנושאים הקשורים לזכויות אדם בתכנון. • השתתפות בקואליציות של ארגוני חברה, סביבה וזכויות אדם, במטרה לקדם שקיפות, שוויון וצדק חברתי בתחום התכנון.

43 סוג שירות: ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

ארץ לכולם

תאור כללי:
1. ארץ אחת, שתי מדינות פלסטין/ארץ ישראל היא יחידה היסטורית וגיאוגרפית אחת המשתרעת בין הירדן לים. בתוכה יתקיימו שתי מדינות ריבוניות, פלסטין וישראל. בהן יממשו שני העמים אז זכותם להגדרה עצמית; הגבול בין המדינות יקבע על פי קווי ה-4 ביוני 1967, תוך סיום מוחלט של מצב הכיבוש. 2. דמוקרטיה, זכויות אדם, שלטון החוק שתי המדינות תהיינה דמוקרטיות; משטרן יהיה מבוסס על עקרון שלטון החוק ועל ההכרה באוניברסאליות של זכויות האדם כפי שאלו הוכרו במשפט הבינלאומי, על ערך השוויון, החירות ועל קדושת חיי האדם. 3. הגירה והתאזרחות לשתי המדינות הזכות לקבוע את אופי ההגירה לתחומן ואת חוקי ההתאזרחות שלהן. לפיכך, פלסטין תהיה חופשית לאזרח את הפליטים הפלסטינים ומדינת ישראל תהיה חופשית לאזרח את יהודי התפוצות על פי ראות עיניהן. 4. החזון הארץ הפתוחה שתי המדינות תהיינה מחויבות לחזון הארץ הפתוחה, בו לאזרחי שתי המדינות תעמוד הזכות לנוע ולהתגורר בכל חלקי הארץ; הזכות הזו תחול גם על מי שיתאזרח בשתי המדינות, בכללם פלסטינים מהפזורה בפלסטין ויהודי התפוצות בישראל. שתי המדינות יפעלו למימוש מלא של חזון זה במספר שלבים , בהדדיות, ותוך שכל התקדמות מחייבת את הסכמת שתי המדינות. בשלב הראשון שתי המדינות יכירו בזכות אזרחיהן לנוע, לטייל, לבקר, לעבוד ולסחור בכל חלקי הארץ. כמו כן, בשלב הראשון יסכימו שתי המדינות על מספר מוסכם של אזרחי המדינה האחרת שיגורו בשטחן ויקבלו מעמד של תושבי קבע על כל הזכויות הכרוכות בכך. הסכמה זו תאפשר לישראלים, כולל כאלה החיים היום בשטחים שבהם תוקם מדינת פלסטין, לחיות במעמד של תושבי קבע בפלסטין, ובלבד שיהיו מוכנים לחיות בשלום עם שכניהם תחת ריבונות פלסטינית; הסכמה הזו תאפשר גם לפלסטינים, כולל כאלה שיתאזרחו בפלסטין, לקבל מעמד של תושבי קבע בישראל, ובלבד שיהיו מוכנים לחיות בשלום עם שכניהם תחת ריבונות ישראלית. תושבי קבע אלו, שיגורו במדינה שאיננה מדינת אזרחותם, יחויבו לכבד את החוק המקומי, ולהימנע מפעולות הפוגעות בביטחונה של המדינה שבה הם חיים ובביטחון אזרחיה; תושבי הקבע הישראלים בפלסטין יממשו את זכות ההצבעה שלהם בישראל ותושבי הקבע הפלסטינים בישראל יממשו את זכות ההצבעה שלהם בפלסטין. 5. ירושלים ירושלים תשמש בירה של שתי המדינות; התושבים הפלסטינים יהיו אזרחי פלסטין והתושבים הישראלים יהיו אזרחי ישראל. ירושלים תהיה עיר משותפת ופתוחה לאזרחי שתי המדינות, בגבולות מוסכמים. יקום בה משטר עירוני מיוחד בניהול משותף ושוויוני של שתי המדינות. המקומות הקדושים ינוהלו בשיתוף נציגי הדתות השונות והקהילה הבינלאומית ותוך הבטחת חופש הפולחן לבני כל הדתות. 6. ביטחון שתי המדינות יפתרו את כל הסכסוכים ביניהן בדרכי שלום, ויפעלו כנגד כל גילוי של אלימות וטרור. כל אחת משתי המדינות תהיה ריבונית במה שנוגע לשמירה על הסדר הציבורי בתחומה ועל הביטחון האישי של תושביה; יפורקו מנשקם מיליציות חמושות וארגונים לא-מורשים; שתי המדינות יכוננו הסכם הגנה משותף מפני איומים חיצוניים; לא ייכנס כוח צבאי זר לתחומי אחת משתי המדינות אלא בהסכמה משותפת; תוקם ועדה ביטחונית משותפת עליונה למעקב ולקבלת החלטות בנושאים ביטחוניים משותפים. הוועדה תוכל להפעיל בהסכמת שתי המדינות כוח משותף לשמירה על הגבולות החיצוניים. 7. מוסדות משותפים לשתי המדינות יהיו המוסדות המשותפים הבאים: בית משפט לזכויות אדם, אשר יוסמך לשמש כערכאה עליונה להכרעה בשני אלו: עתירות של תושבים שאינם אזרחים כנגד מדינת תושבותם בטענה להפרת זכויותיהם, סכסוכים בין שתי המדינות באשר לזכויות אזרחיהם המתגוררים במדינה האחרת וכל עניין הנובע מחזון הארץ האחת. מוסד משותף שיבטיח רשת ביטחון כלכלית מינימאלית לכל תושבי הארץ, פלסטינים וישראלים; רשות מיוחדת לניהול ופיתוח כלכלת הארץ, שתכלול מוסדות לשיתוף פעולה כלכלי, תיאום מכסים, תנועת עובדים וסחורות, הגירת עבודה, פיתוח תשתיות והשקעות מקומיות ובינלאומיות; המוסדות הכלכליים ישאפו לצמצם את הפערים בין האזורים והאוכלוסיות; מוסדות לשיתוף פעולה בענייני מים, סביבה ואוצרות טבע, על בסיס חלוקה צודקת של המשאבים ומתוך מחויבות לפיתוח הארץ ומשאביה לטובת כל יושביה; כל מוסד משותף נוסף שיידרש לצורך מימוש חזון “שתי מדינות, מולדת אחת”; בכל המוסדות המשותפים יהיה ייצוג שוויוני לאזרחי שתי המדינות. 8. הפלסטינים אזרחי ישראל הערבים הפלסטינים אזרחי ישראל ייהנו מזכויות של מיעוט לאומי, שוויון אזרחי, ייצוג הולם במוסדות השלטון בישראל, חלוקה הוגנת של משאבי המדינה וייצוג הולם במוסדות המשותפים לישראל ופלסטין. ככל שייווצר מיעוט יהודי בפלסטין, הוא ייהנה מזכויות דומות. 9. השבה ופיצויים יוקם מנגנון משותף שידאג להשבה של רכוש שאבד או הופקע כתוצאה מהסכסוך או לפיצוי במקרה שהשבה אינה אפשרית. עקרונו ההשבה והפיצוי ייקבעו בהסכמה תוך שאיפה להשגת צדק מרבי לנפגעי הסכסוך. עוולות ישנות לא יתוקנו בעוולות חדשות. ישראל ופלסטין יקראו לארצות המזרח התיכון לפצות את היהודים על הרכוש שאיבדו ולאפשר למעוניינים לשוב לבתיהם, במידת האפשר. 10. פיוס יוקמו מנגנונים משותפים להשגת פיוס בין העמים, כולל הקמת ועדות פיוס משותפות שיאפשרו דיון מעמיק וממצה בעוולות העבר משני הצדדים; יגובשו תכניות משותפות לקידום הפיוס ברמת הקהילה, מערכות החינוך, מוסדות התרבות. 11. מעטפת בינלאומית לצורך מימושו של הסכם הפיוס יוקם גוף בינלאומי המקובל על שני הצדדים, בו ייצגו בין היתר, הליגה הערבית, האיחוד האירופאי והאו”ם, שיערוב לתהליך יישום מתווה ‘שתי מדינות, מולדת אחת’, וייתן לו גיבוי דיפלומטי, משפטי וכלכלי. חזון “שתי המדינות, מולדת אחת” ישמש בסיס לשילוב של שתי המדינות העצמאיות במסגרת הסכם שלום עם מדינות המזרח התיכון.

43 סוג שירות: פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, חוץ לארץ, כל הארץ

פורום משפחות שכולות ישראלי-פלסטיני בעד שלום

תאור כללי:
פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני למען פיוס ושלום מונה למעלה מ- 600 משפחות הפורום הוקם בשנת 1995 על ידי יצחק פרנקנטל ומספר משפחות שכולות ישראליות. בשנת 1998 התקיים המפגש הראשון עם קבוצת משפחות פלסטיניות מעזה, אשר הזדהו עם הקריאה למניעת שכול ולקידום דו-שיח, סובלנות, פיוס ושלום פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני למען פיוס ושלום הוא ארגון משותף המונה למעלה מ- 600 משפחות. כל חברי הפורום איבדו בן משפחה כתוצאה מהסכסוך הממושך, ובפעילותם המשותפת הגיעו להבנה כי הפיוס בין האנשים ובין העמים הוא אפשרי ואף הכרחי להשגת שלום בר קיימא. את התובנות הללו מבקשים חברי הפורום להנחיל לשתי החברות, הישראלית והפלסטינית. הפורום הוקם בשנת 1995 על ידי יצחק פרנקנטל ומספר משפחות שכולות ישראליות. בשנת 1998 התקיים המפגש הראשון עם קבוצת משפחות פלסטיניות מעזה, אשר הזדהו עם הקריאה למניעת שכול ולקידום דו-שיח, סובלנות, פיוס ושלום. בעקבות האינתיפאדה השנייה נותק הקשר עם קבוצת המשפחות מעזה, כאשר במקביל, החל משנת 2001 החלו להצטרף לפעילות הפורום גם משפחות פלסטיניות משטחי הגדה המערבית וממזרח ירושלים. הצטרפותם של קבוצות אלו עיצבה באופן מהותי את אופיו ותפקודו של הארגון.

43 סוג שירות: ארגון תערוכות ומופעים, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: אומנים, הקהל הרחב, ילדים ונוער | אזורי פעילות: חוץ לארץ, כל הארץ

איתך (מעכי) – משפטניות למען צדק חברתי

תאור כללי:
עמותת איתך מעכי משפטניות למען צדק חברתי הוקמה בשנת 2001 על מנת להשמיע את קולן של נשים המופלות בשל מאפיינים חברתיים, גיאוגרפיים, לאומיים, אתניים וכלכלייים בחברה בישראל. התפיסה של חברות העמותה היא כי על המשפט לכלול את זוויות המבט הייחודיות של נשים מכלל הקבוצות בחברה ולהבטיח את נגישותן המלאה למימוש זכויותיהן. בתוך כך העמותה מעניקה סיוע וייצוג משפטי ללא עלות לנשים, בתחומים מגוונים בכל אחד מסניפיה בתל-אביב, באר שבע וחיפה. כחלק מחזונה, עמותת איתך מעכי פועלת לקידום שיח מגדרי רב תרבותי בקרב קהילות בישראל מזהויות מגוונות של נשים פלסטיניות, חרדיות, יוצאות אתיופיה, דוברות רוסית ובתחומי העסקה רבים. יחד עם הנשים מהקהילות השונות, פועלת העמותה לפיתוח מנהיגות, תוך יצירת מודלים קהילתיים חדשניים, אשר תורמים ליצירת פרוייקטים פמיניסטיים ייחודיים ופורצי דרך בתחום המשפט. במסגרת עבודתה, העמותה מקדמת מדיניות רוחבית בכנסת, בבג"ץ ובמשרדי הממשלה השונים ובעלת הישגים משמעותיים במישור זה, אשר השפיעו על קבוצות נשים רבות.

43 סוג שירות: חונכות, ייעוץ, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: נשים | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ