X
הצטרפו אלינו
Header Slogan

הארגונים

מצילות המזון ירושלים

תאור כללי:
מערכת המזון הנוכחית כושלת. בסביבות 40% מהמזון הראוי למאכל מושלך לאורך כל שלב בשרשרת אספקת המזון. מערכת מזון בזבזנית היא לא אחראית מבחינה סביבתית ובלתי מקובלת חברתית. מעבר לכך, בהסתמכות על סופרמרקטים ומזונות המיוצרים ללא ערכי קיימות או שוויון נוצר נתק מהאוכל וייצורו. מבחינתנו, מערכת המזון הנוכחית, המונעת על ידי רווח ואינטרסים פרטיים, מחמירה את אי-השוויון החברתי. אנו מעוניינות לשנות זאת באופן הוליסטי ולספק גישה קבועה ואמינה למזון מקומי, מגוון, הוגן ובריא לכולם. אנחנו מאמינות שלאוכל יש את הכוח ופוטנציאל להניע ולאחד אנשים ולהוות זרז לפעולה קולקטיבית ושינוי אישי לא רק במערכת המזון אלא בכלל ביחסי הקהילה שלנו. קבוצת מצילות המזון פועלת במטרה לקדם מערכת מזון עירונית בת קיימא בירושלים, בדגש על צמצום בזבוז מזון בכל מישוריו. אנו שואפות לקדם חוסן תזונתי יציב ומתמשך ברמה האישית וקהילתית באמצעות בניה של רשתות פעולה ותמיכה קהילתיות. אנו פועלות בכדי ליצור שינוי תודעתי והתנהגותי ביחס לקשר שבין צריכה, מזון וסביבה ובכדי לצמצם את בזבוז המזון ברמה המקומית ובישראל בכלל. אנחנו ארגון מבוסס על קהילה, ושואפות שכל התוכניות יובלו ויושמו על ידי חברי הקהילה שלנו והשותפות עמם אנו עובדות (אמהות חד-הוריות, מהגרות עבודה, מבקשי מקלט, אסירים בשיקום, פלסטינים ממזרח העיר, וכמובן שגם תושבי/עובדי השוק הסיטונאי).

61 סוג שירות: עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות התנדבותית קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: ירושלים

קרן "בכבוד"

תאור כללי:
תכניות קרן בכבוד מעורבות חברתית בקהילות: קרן בכבוד פועלת להעמקת הזיקה שבין זהות ואורח חיים יהודי ובין אחריות הדדית וצדק חברתי בקרב קהילות התנועה. זאת באמצעות ייזום, פיתוח וליווי המנהיגות המתנדבת בקהילה בתכניות מעורבות חברתית וגמילות חסדים בישובים השונים. תכנית 'שכנים', קיום משותף: במסגרת תכנית זו נשאף להפגיש בין חברי ומשפחות קהילות התנועה לבין תושבי יישובים ערביים בהתאם למיקומם הגיאוגרפי. המפגש קורא להיכרות אישית בין המשפחות, כאשר החיים הפוליטיים בין הצדדים אינן במרכז אלא החיים האישיים והדומה שבין הצדדים. מטרת התכנית היא לקדם ערכים של כבוד הדדי וסובלנות למסורות דתיות ולתרבות האחר, להרחיב את הידע בנושאי צדק חברתי, לטפח הדדיות בין קהילתית. פרויקט סיוע לאוכלוסייה אזרחית בעתות חירום: בתכנית רחבת היקף זו, פועלת הקרן בהתאם להחלטה תנועתית המתקבלת ע"פ צרכי השעה לאור אירוע חירום לאומי. הסיוע ניתן במספר שלבים. קרן בכבוד פועלת בשלב ראשוני למתן סיוע חירום כמו הפעלת מתנדבים, אספקת ציוד בהתאם לצורך, קריאה לקהילות התנועה למתן תמיכה כמו אירוח, תרומת ציוד ותרומות כספיות. בשלב שני תכניות שיקום ותמיכה לנפגעי טראומה כולל קבוצות להתמודדות עם מצבי חירום, לימוד סביב הנושאים: בניית חוסן קהילתי ולווי רוחני. 'מפעלי מזון': קרן בכבוד בשיתוף מוסדות וקהילות התנועה מעניקות סיוע לאורך השנה ובעיקר סביב החגים של שלוש העדות בארץ. הסיוע כולל חלוקת מאות חבילות מזון, תווי קנייה, ועוד. תכנית פיתוח מיומנויות וכישורי חיים: "לא על הלחם לבדו יחיה האדם" (דברים ח', ג'):תכנית זו מסייעת ומעצימה קבוצות המאופיינות במחסור בידע בכל הנוגע לזכויות ולאפשרויות הגשמה. התכנית כוללת קבוצות מעגלי נשים / קשישים באזור דרום הארץ, ירושלים וביישובים בדואים בתחומי חינוך תרבות וחברה. תוך מתן דגש על רב תרבותיות - מתן כבוד לזהותם ושמירה על המנהגים, החגים, והאמונות של המשתתפים. תכנית 'רב תרבותיות': תכנית זו נועדה לסיוע ולהעצמה של קהילות ייחודיות כגון: עולים חדשים וותיקים מקרב העדה האתיופית, הקהילה הבדואית, מהגרי עבודה צוענים ועוד. בפרויקט זה פועלת הקרן בשיתוף עם לשכות הרווחה המקומיות, ארגונים עמיתים וקהילות התנועה לפיתוח תכניות רב תרבותיות על מנת להושיט סיוע לאוכלוסיות ממגזרים שונים תוך כיבוד המסורת והתרבות של כל קהילה, תכניות סיוע סביב החגים: מפעלי מזון 'קמחא דפסחא': בכל שנה לקראת החגים פסח, פסחא וחג הנשביא שועייב, מקיימת הקרן בשיתוף עם לשכות הרווחה האזוריות, קהילות התנועה הרפורמית ומסגרות חינוכיות כגון המכינה הקדם צבאית, בתי הספר וגני הילדים, מבצע אריזת חבילות מזון למשפחות. פרויקט 'חגי תשרי': לקראת חגי תשרי מחלקת קרן בכבוד מוצרי מזון שנאספים מחברי הקהילה למשפחות נזקקות בכל רחבי הארץ. פרויקט 'מאירים פינות חשוכות': בכל שנה בחנוכה מקיימת קרן בכבוד אירוע למשפחות המתמודדות עם מחלת הסרטן בהובלת גני חיי"ם. האירוע מתקיים בשיתוף עם עמותת 'זכרון מנחם' ונתמך על ידי מתנדבים מקהילות וממוסדות החינוך התנועתיים. סיוע לחיילים בודדים : קרן בכבוד מסייעת לחיילים בודדים שמסיבות שונות חסרה להם תמיכה משפחתית מהוריהם בתקופת שירותם הצבאי. הסיוע מגוון ומותאם לצרכים של הפונה : תווים לרכישת מזון וציוד. סיוע כספי חד פעמי. תמיכה פרטנית ועוד.

61 סוג שירות: עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות התנדבותית קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: כל הארץ

יוניסטרים

תאור כללי:
עמותת יוניסטרים הוקמה בשנת 2001 במטרה לייצר מוביליות חברתית כלכלית על ידי חשיפת בני נוער וצעירים בעלי נקודת זינוק נמוכה לעולם העסקים. בליווי צמוד של מנטורים - אנשי עסקים ויזמים מובילים – מקימים בני הנוער חברות סטארט-אפ כבר בגיל התיכון, ומפתחים מיזמים עסקיים. כפועל יוצא רוכשים בני הנוער כישורי יזמות, כישורים 'רכים', כישורי מנהיגות ומצוינות המאפשרים לבני הנוער לפרוץ קדימה ולכייל מחדש את מסלול חייהם אל מרכז החברה כאזרחים תורמים ומשגשגים. יוניסטרים זכתה בעשור החולף בהכרה מקומית ובינלאומית וביניהם: The Inter Cultural Innovation Award ע"י האו"ם, הדלקת משואה ע"י חניכת יוניסטרים ממרכז עכו ביום העצמאות ה 63 למדינת ישראל, אות הנשיא למתנדב לשנת 2013, בחירת הארגון כאחד מ-60 יוזמות פורצות דרך המובילות לעתיד טוב יותר בישראל ועוד. ליוניסטרים שותפות אסטרטגית עם פדרציית לוס אנג'לס. בליווי צמוד של כ 4,700 מנטורים - אנשי עסקים ויזמים מובילים – מקימים בני הנוער המשתתפים בתוכניות יוניסטרים חברות סטארט-אפ כבר בגיל התיכון, ומפתחים מיזמים עסקיים. כפועל יוצא רוכשים בני הנוער מיומנויות עסקיות, פיננסיות וטכנולוגיות, כישורי מנהיגות ומצוינות, ערכי תרומה לקהילה והעצמה אישית, המאפשרים לבני הנוער לפרוץ קדימה ולכייל מחדש את מסלול חייהם כאזרחים תורמים ומשגשגים. יוניסטרים מלווה את משתתפיה לאורך כל הדרך עד להצלחתם וממשיכה לתמוך בבוגרי העמותה באופן אינטנסיבי בכל הצמתים המשמעותיים בחייהם הבוגרים – ייעוץ קדם אקדמי, השמות בפועל בשוק הייטק והפיננסים, מנטורינג טרום ובמהלך הכניסה לעבודה, הכשרות תעסוקתיות טכנולוגיות, חיבור לקשרים עסקיים ועוד. יוניסטרים פועלת ב 75 יישובים ומפעילים 21 מרכזי יזמות טכנולוגיים בכל רחבי הארץ (בדגש על אזורים בעלי עדיפות לאומית) הכוללים מעל ל 3,500 בני נוער ו 4,000 צעירים מכל גווני החברה הישראלית - יהודים חילוניים דתיים וחרדים, ערבים מוסלמים, ערבים נוצרים, דרוזים, צ'רקסים ובדואים.

61 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, ייעוץ, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות קהל יעד: ילדים ונוער | אזורי פעילות: כל הארץ

מרכזי זכויות חברתיות – מז"ח

תאור כללי:
מז"ח, מרכז הזכויות החברתיות, הינו ארגון חברתי שנוסד ע"י ד"ר מירב משה גרודופסקי בשנת 2010, תוך שיתוף פעולה בין בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר לתושבי הנגב. מטרת העל של הארגון היא לבנות קהילות אשר מסנגרות עבור עצמן ומודעות לזכויותיהן. החיבור בין האקדמיה לבין התושבים יוצר שותפות ייחודית אשר מסייעת ביצירת קהילות מועצמות בעלות חוסן, אשר כבר רשמו לזכותן הצלחות והישגים רבים. הארגון עוסק במתן סיוע למיצוי הזכויות לתושבי הנגב, הנגשת הזכויות, הכשרת תושבים במיומנויות וידע בתחומי הזכויות וההתארגנות הקהילתית. כיום, פועל הארגון כרשת בנגב ומפעיל מרכזי זכויות בערים שדרות, אופקים ורהט, בעזרת צוות מתנדבים רחב הכולל עובדים סוציאליים, עורכי דין, סטודנטים מהמכללה האקדמית ספיר. הארגון עוסק בסוגיות חברתיות שונות, בניהן דיור ציבורי, מיצוי זכויות עובדים, נגישות לשירותי בריאות, התמודדות עם חובות ובירוקרטיה ועוד. במז"ח מתמודדים עם אתגרים על ידי יצירת תהליך שינוי המתבטא בכך שיחידים וקהילות שלא היו מודעים לזכויותיהם, הופכים לדורשי זכויות, מדורשי זכויות הופכים למסנגרים עבור הקהילה, וממסנגרים הופכים למנהיגים אשר מובילים שינויים נרחבים בעירם ובאזור. במרכזי הזכויות משתלבים יחד תושבים ממגוון העדות והתרבויות מהעיר ומהאזור, בני כל המעמדות, אשר יחד בונים קהילה משתתפת. קהילה זו משפיעה על תהליכי קבלת ההחלטות והופכת לגורם אקטיבי הפועל לקידום זכויות ורווחת חיי התושבים. במסגרת תהליך זה, מתחזקות ונחשפות העוצמות הקיימות בחברי וחברות קהילות אלו.

61 סוג שירות: ייעוץ, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: דרום

מועצת הנגב

תאור כללי:
ערכים משותפים המועצה מכירה בייחודיותו של הנגב כאזור בעל מגוון רחב של קהילות ומגזרי תושבים, צורות התיישבות, היסטוריה עתיקת יומין, נופים ומרחבים ייחודים, כמו גם ערכי טבע ייחודיים, בע"ח, משאבי טבע ומעשי ידי אדם. את כל אלה יש לשמר ולפתח כחבל ארץ מובחן וייחודי במדינת ישראל. לפיכך, תפעל המועצה לאורם של הערכים הבאים: מועצת הנגב תיישם את ערכי מגילת העצמאות, ללא הבדל דת, גזע ומין, כמו גם ערך כבוד האדם וחירותו. המועצה תפעל בהתאם לערכי הפלורליזם, הדמוקרטיה והייצוגיות. המועצה תשאף לפעול בראייה כלל אזורית בנושאים אזרחיים בהם יש קונצנזוס. יחד עם זאת, המועצה תשאף לקדם שיח בונה וחיובי גם בנושאים הנתונים במחלוקת בנגב ובחברה הישראלית. יעוד המועצה מועצת הנגב תהווה זרוע ציבורית-אזרחית המייצגת את כלל אנשי הנגב. מנהיגות המועצה וחבריה תכלול נציגים מהשלטון המקומי הנבחר, פעילות ופעילים אזרחיים, ארגוני מגזר שלישי וחברה אזרחית, בעלותי עסקים בקהילה, אנשי אקדמיה, אנשי רוח ותרבות, כמו גם נציגים מן ההתיישבות הכפרית והעירונית, יהודים ובדואים, אשר יתנו ביטוי לקבוצות השונות המרכיבות את אוכלוסיית הנגב. מועצת הנגב תשאף לפעולה רחבה לייצוג והובלה של מהלכים משותפים לחיזוק וביסוס הנגב ותושביו, במגוון רחב של סוגיות, כגון: בריאות, חינוך, תכנון מרחבי, דיור, תעשייה ותעסוקה, תחבורה, רווחה, תרבות ועוד מועצת הנגב תפעל לייצוג קולו של הנגב במגוון תהליכי קבלת החלטות, פורמליים ובלתי-פורמליים, ותפעל למיצובו של הנגב כיחידה תרבותית-חברתית-כלכלית בעלת מאפיינים ייחודיים בעלי ערך אסטרטגי לאומי אשר יש להכיר בקיומם ולפעול תוך התחשבות בהם. מטרות העמותה מטרת העל: קידום שינוי מדיניות וסדר יום אזרחי התואמים את הצרכים, השאיפות והתקוות של תושבי אזור הנגב. לפעול לפיתוחו הכלכלי והחברתי של הנגב, לרבות במסגרת של הכנת תכניות, ייזום תכניות ופעולות למול גופים שונים לרבות משרדי הממשלה השונים וכנסת ישראל. להוביל מהלכים לחיזוק, פיתוח וביסוס הנגב ותושביו בנושאים של: בריאות, חינוך, תכנון מרחבי, דיור, פיתוח התעשייה וענפי התעסוקה, תחבורה, רווחה ותרבות. לקחת חלק פעיל ו/או יוזם בביסוס תכניות-אב לפיתוח הנגב כולל תכניות אסטרטגיות, בכל מגוון הנושאים המוזכרים בסעיף 2 לעיל. ליזום מחקרים ולספק מידע בכל הקשור ליוזמות, לתכניות ולמפעלים כלכליים וחברתיים בנגב. חיזוק וקידום הקהילות החיות בנגב. ייזום, עידוד וחיזוק שיתופי פעולה בין רשויות וארגונים הפועלים בדרום. במסגרת מטרות אלו, רואה לנכון העמותה לקיים פעילויות התורמות לקהילת הנגב ולפתח פעילות קהילתית פריפריאלית הקשורה לאופי ומיקום הנגב. העמותה תקבל הקצבות, מענקים, תרומות מגורמים בישראל ומחוצה לה, מתנות ועיזבונות וכן תקבל סיוע בכל דרך אחרת לצורך קיום מטרותיה או מקצתן. העמותה תגבה דמי חבר ותשלומים אחרים לרבות עבור השירותים הניתנים על ידה. העמותה תערוך כנסים, ימי עיון, ותוציא לאור ספרים וכתבי עת. העמותה תחזיק, תפעיל ותנהל באמצעות גורמים חיצוניים, שירותים לרווחת תושבי הנגב וחבריה ושלא לצורך הפקת רווחים. העמותה תתקשר בחוזים ותבצע כל פעולה משפטית שיש לה קשר עם מטרות העמותה, במישרין או בעקיפין. העמותה תבצע כל פעולה שתידרש לביצוע מטרות העמותה, לרבות העסקת עובדים, קביעת נהלים וכיוצ"ב. העמותה תעשה כל פעולה שתהא מועילה, לפי שיקול דעתה לקיום מטרות העמותה וקידומן.

61 סוג שירות: אירועים וכנסים, ייעוץ, מימון פעילויות, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון, שירותים מקצועיים קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: דרום

טופז – ליזמות וחדשנות חברתית

תאור כללי:
חזון וייעוד “טופז לחברה האזרחית” פועלת במרחב החברתי והציבורי על מנת להבטיח כי החברה הישראלית על מכלול מוסדותיה, ארגוניה ואפשרויותיה תעניק שירותים חברתיים, חינוכיים, תרבותיים ואזרחיים איכותיים ושיווניים לכל אזרחיה. טופז מאמינה כי על החברה הישראלית להיות חברה ערה ורגישה גם לצרכים ובעיות גלובליות ואוניברסליות. חברה ששומרת ומקדמת את זכויותיו האזרחיות, החברתיות והתרבותיות של כל אדם וכל אזרח. חברה רותמת, נרתמת ותורמת. טופז מושתת על ארבעה ערכי הליבה השלובים ומשלימים זה את זה: פלורליזם וסובלנות – תרבותית וחברתית. אחריות הדדית וצדק חברתי – ממלכתית, חברתית וקהילתית. מחויבות וחתירה לשלום – בין עמים, בין תרבויות, בין קהילות, בין אנשים התנדבות – יחידים, קבוצות וקהילות טופז מקדמת את מטרותיה ומממשת את ערכיה באמצעות מודל ייחודי של יזמות וחדשנות חברתית, שבמסגרתו מפותחים מגוון רחב של תכניות ומיזמים, הן מיזמי תשתית והן מיזמי שרות. מודל זה מרחיב ומבסס את החברה האזרחית בישראל באמצעות רתימת קבוצות מנהיגות מתנדבות לצד מתנדבי שטח במיזמיה המגוונים. במהלך קרוב לעשרים שנות פעילות הוקמו במסגרת חטיבת היזמות והחדשנות החברתית של טופז עשרות מיזמים חברתיים המובלים על ידי קבוצות מנהיגות מתנדבת, ובמסגרתה פעלו ופועלים אלפי מתנדבים. קרוב לעשרים מיזמים בינלאומיים הוקמו בחטיבת ברית עולם – להתנדבות ופיתוח בינלאומי (ע.ר), ובכללם ייזום והקמת עמותת נתן לסיוע הומניטארי בינלאומי בשותפות עם התנועה הקיבוצית. בזירת החרום ביצעו ברית עולם ונתן למעלה מעשרה מבצעי סיוע הומניטארי רחבי היקף. במסגרת חטיבת אינספיריישן – אמנות, מנהיגות, שינוי חברתי (ע.ר.) הופעלו בעשור החולף מספר תכניות מקומיות ובינלאומיות, הן בזירת הפיתוח והן בזירת הסיוע ההומניטארי והחרום.

61 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, חונכות, חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות התנדבותית קהל יעד: הקהל הרחב, ילדים ונוער, מבוגרים, נשים | אזורי פעילות: חוץ לארץ, כל הארץ

המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי

תאור כללי:
מעל"א הציב לעצמו, כמטרה עיקרית, את ייצוג האינטרסים והצרכים האמיתיים של האוכלוסייה הערבית-פלסטינית בישראל בתחומי התכנון, הקרקע, הדיור, הצמיחה והפיתוח. בתחילת שנת 2004, הכיר משרד הפנים במעל"א כגוף ציבורי עפ"י סעיף 100 לחוק התכנון והבניה 1965. תחומי הפעולה של מעל"א: מעקב תכנוני: ביצוע מעקב אחרי ההחלטות הנוגעות לאוכלוסייה וליישובים הערביים, בנושאים כמו: הודעות תכנון, מינוי חברים/נציגים במוסדות התכנון, החלטות מועצת מקרקעי ישראל, הריסת בתים, שיווק מגרשים לבנייה ע"י מנהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון ועוד. דרכי הפעולה הקפדה על ביצוע הפעולות המתבקשות מאופי ההחלטות כגון: יידוע הציבור הרלוונטי והמעוניין בהחלטה. בדיקת ההשפעות על היישובים. הכנת התנגדויות ו/או תכניות אלטרנטיביות. הכנת ניירות עמדה ודו"חות ופרסומם לגופים הרלוונטיים. הופעה בפני ועדות ערר וועדות סטטוטוריות אחרות. עתירות לבתי משפט. העצמה של קהילות, אנשי מקצוע ומוסדות, ובניית יכולות עצמיות להתמודדות עם אפליה תכנונית. ייזום מסעי תקשורת, דיאלוג ויצירת קואליציות לסנגור מוסדות התכנון של המדינה, ומקבלי ההחלטות. פעילות ציבורית קהילתית: העלאת המודעות בנוגע לסוגיות ובעיות תכנון וזכויות תכנון. חינוך הציבור ואספקת כלים מעשיים להתמודדות עם מדיניות מפלה של הממשלה ומוסדות הציבור בישראל. מעל"א פועל למימוש שיווין וצדק חברתי וסביבתי בנושאי תכנון, פיתוח, קרקע ודיור. דרכי הפעולה ארגון כנסים, סמינרים, השתלמויות, ימי עיון וסדנאות, במטרה להעלות את המודעות של המתכננים, מהנדסי ומנהיגי הרשויות המקומיות, פעילים קהילתיים ודמויות ציבוריות בנוגע לסוגיות תכנון המשפיעות על יישוביהם, ודרכי התמודדות עם בעיות כאמור. קיום סדרת סדנאות המחוללות דיאלוג בין מתכנני המדינה, פקידי ממשלה ואנשי מקצוע מטעמה, לבין מתכננים, אנשי מקצוע ומנהיגי הרשויות המקומיות, בכדי לפתח הבנה הדדית, מודעות ושיתוף פעולה בנוגע לסוגיות תכנוניות. קיום יוזמות שונות המכוונות להעלאת המודעות והחינוך בקרב הציבור בנוגע לתכנון, לרבות הצעת מלגות במטרה לעודד סטודנטים ערביים ללימודים מתקדמים, ולבצע מחקרים מתקדמים בתכנון אורבאני. פעילות מקצועית: מעל"א בהיותו ארגון של קבוצת אנשי מקצוע המחויבים לקהילה, לחברה ולמקצוע, ממגוון תחומי המומחיות כמו תכנון עירוני, חברה, כלכלה וסביבה, פועל לחיזוק הציבור הרחב במתן כלים מקצועיים להתמודדות עם התכנון הממסדי המפלה. דרכי הפעולה ביצוע מחקרים וסקרי שדה בכדי לבחון ולהבין סוגיות ובעיות בולטות, בתחומי החיים השונים, לרבות כלכלה, חברה, חינוך, סביבה ותעסוקה, המשפיעות על התפתחות היישובים והאוכלוסייה. אספקת שירותי ייעוץ תכנוני לרשויות המקומיות, פורום ראשי הערים והמועצות המקומיות, ועדת המעקב העליונה לענייני ערבים, מנהיגים פוליטיים ואזרחים ערביים, ארגונים לא ממשלתיים, פעילים קהילתיים ובעלי מקצוע אחרים. תכנון אלטרנטיבי, לפי הצורך, תוך הפעלת תכנון שקוף, המשתף את הציבור בהליך קבלת ההחלטות ובביטוי הצרכים החיוניים, העמדות וההעדפות שלו לגבי התפתחותו העתידית. הפקת דפי מידע על המחקרים והסקרים השונים שמעל"א מבצע והפצתם לקהלי יעד ולציבור הרחב.

61 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון, שירותים מקצועיים קהל יעד: הקהל הרחב, מוסדות ממשל ושלטון מקומי | אזורי פעילות: כל הארץ

עמותת קשת – קהילה | תרבות | סביבה – מצפה רמון

תאור כללי:
מצפה רמון, היא בירת מרחב הר הנגב והיישוב המבודד בישראל. העיירה ממוקמת על שפת מכתש רמון, מוקפת נופי בראשית מרהיבים ושמורות טבע מדבריות. במצפה רמון חיים כ-5,500 תושבים בלבד, בני מגוון קהילות, המהוות מיקרו-קוסמוס של החברה הישראלית כולה. בני המקום – צברים, עולים חדשים, חילונים, דתיים, עבריים ובדואים, חיים ויוצרים יחד מרחב השראה מדברי ייחודי. הבידוד ומיקום העיירה בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל, יוצרים אתגרים בתחומי קהילה, סביבה, חינוך ותרבות . עמותת קשת הוקמה בשנת 1999 על-ידי קבוצת תושבים מקומיים, ומהווה מסגרת תומכת ליוזמות ולפרויקטים, המקדמים פתרונות לאתגרים אלה ובכך תורמים להעצמת קהילה מאוחדת ופיתוח הר הנגב כמרחב משגשג ובר-קיימא. במהלך השנים הוכיחה עמותת קשת את הכוח העצום שיש לתושבים המוכנים להקדיש מזמנם ומרצם כדי להפוך, את מצפה רמון ומרחב הר הנגב, לבני-קיימא המתקיימים בהרמוניה עם סביבתם המדברית. מעורבות חברי העמותה, בפרויקטים שונים במרחב, משמעותית ומזמנת שיתופי פעולה נרחבים והשקה בין תחומי העיסוק של העמותה. בזכות המוניטין שיצא לה כמחוללת שינוי חברתי וסביבתי, זוכה העמותה להכרה ותמיכה נרחבות בקרב המגזרים הממשלתי והחברתי, ופועלה מהווה דוגמא ומופת למנהיגות אזרחית מקומית.

61 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, ייעוץ, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילויות עבור מערכת החינוך, פעילות התנדבותית, פעילות חווייתית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון, תיירות קהל יעד: אומנים, הקהל הרחב, ילדים ונוער, מוסדות חינוך, מערכת החינוך, נשים, צעירים, קהילות | אזורי פעילות: באינטרנט, דרום

סינדיאנת הגליל לקידום ופיתוח ע"ר

תאור כללי:
מרכז המבקרים של סינדיאנת הגליל שוכן בכפר כנא ומשמש נקודת מפגש ומוצא לטיולים באיזור הכנרת, נצרת, ציפורי, יערות טורעאן ובית קשת ושדות עמק יזרעאל המרכז מהווה מקום מפגש אופטימי יוצא דופן, מקום מפגש לחוויה, יצירה,לימוד והתנסות משותפת בטעמי הגליל. במהלך הביקור תוכלו להכיר אותנו באמצעות: • צפייה בסרטון "סינדיאנת הגליל" – סיפור של עמותה מסוג אחר, ושיחה עם הנשים שמפעילות את העמותה. • טעימה מודרכת של שמני זית • כיבוד קל מסורתי • סדנאות קליעה בסנסנים ונצרים • מפגש ושיחה עם קולעות הסלים • סדנאות הכנת תערובת זעתר בצנצנת אישית • סדנת אפיית מנקיש – פיתה בתנור עם שמן זית וזעתר. • סדנת הידרופוניקה – האם אפשר לגדל ירקות בלי אדמה ? הכרות עם תחום החקלאות על בסיס מים, הכנת עציץ הידרופוני • סדנת הכנת נייר ממוחזר ניתן לשלב בביקור ארוחה כפרית עשירה: פיתות עם זעתר ושמן זית, סלט ירקות, לבנה, טחינה, זיתים, קפה ערבי ותה מצמחי הגינה שלנו. בחנות המפעל של מרכז המבקרים תוכלו לרכוש את שמני הזית האיכותיים ועטורי הפרסים של סינדיאנת הגליל, ועוד ממיטב מוצרי הגליל: זעתר, זיתים, סירופ חרובים, דבש, שקדים, סבונים על בסיס שמן זית, ועבודות יד מסורתיות של אמניות מקומיות.

61 סוג שירות: עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות התנדבותית, פעילות חווייתית, תיירות קהל יעד: הקהל הרחב, נשים | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ, צפון

אליפלט – אזרחים למען ילדי פליטים

תאור כללי:
למה אנחנו עוזרים לילדי הפליטים? כי ילד הוא ילד ומגיע לכל ילד ליהנות משנות ילדותו ולחיות חיים טובים ובטוחים. אלא שהזכות הזו אינה מוקנית לילדים מקהילת הפליטים שחיים בדרום תל אביב. שם, פועלים כ-80 "בייבי-סיטרים", או גנים פיראטים, שהקימו נשים וגברים אפריקניים. בכל אחד מהגנים הלא מפוקחים האלה מצטופפים עשרות תינוקות ופעוטות, מבוקר ועד שוב הוריהם מהעבודה, בשעות הערב המאוחרות. במשך חודשים ושנים נמצאים תינוקות בני שלושה חודשים וגם ילדים בני 6 ואפילו 10 בדירות קטנות ומוזנחות ולעיתים במרתפים ובחדרים נטולי אור ואוויר. הם שוהים שם גם בחולי, ונאלצים לשרוד גם בתנאים קשים, שלעיתים כוללים גם רעב. הילדים אינם מופיעים ברשומות המדינה ואינם זכאים להגנה בהתאם לזכויות המוקנות לכלל ילדי ישראל. משנת 2010 נפטרו 19 תינוקות בגני הפליטים הללו, כתוצאה מהזנחה או חולי. במרביתם, יש מחסור גם במזון, בתרופות, בציוד ובאמצעים בטיחותיים. חזון אליפלט לחלץ את ילדי קהילת הפליטים ממעגל המצוקה בו הם לכודים. לערוב לשלומם הפיזי והרגשי וגם לקדם את שילובם והצלחתם במערכת החינוך הישראלית. העמותה פועלת כבמשל הרפסודה: אוספת זרד ועוד זרד, תרומה ועוד תרומה, יד ועוד יד, ומרחיבה בעזרתם את מערך התמיכה והסיוע, המאפשר לנו להעביר עוד ועוד ילדים בשלום את מי חייהם הסוערים. עמותת אליפלט מסייעת לחלץ את ילדי קהילת הפליטים ממעגל המצוקה בו הם לכודים, בעזרת מתנדבות ומתנדבים. אנא, הצטרפו אל מעגל המתנדבים שלנו ועזרו לנו לסייע, לטפח, לקדם ובעיקר לחבק עוד ילדים מקהילת הפליטים אליהם טרם הגענו.

61 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות התנדבותית קהל יעד: ילדים ונוער | אזורי פעילות: מרכז