Pathways

תאור כללי:
אנו חושפים הנחות ודעות קדומות שמעצבות את האופן שבו אנו מנהלים משא ומתן עם אחרים, עוזרים למשתתפים לתת שם להנחות שלהם, לזהות דעות שמאפשרות, מנחות ומעודדות חשיבה של צמיחה וגיבוש אפשרויות חדשות. אנו בונים מיומנויות מפתח לחיים לצורך פתרון בעיות ותקשורת יעילה, מתרגלים ולומדים ליישם מיומנויות חדשות עם כלים מעשיים. אנו מפתחים ידע בסיסי בתיאוריה רלוונטית ויוצרים אוצר מילים משותף לתמיכה במשא ומתן ותקשורת יעילים.

הרשת הירוקה

תאור כללי:
יסודות החינוך לקיימות ברשת הירוקה החברה האנושית ניצבת מול אתגרים כבירים. ילדינו יידרשו למצוא פתרונות חלופיים לגידול מזון, ליצירת אנרגיה, לתחבורה, לשימור מקורות מים ולטיהורם, לעצירת תהליכי המדבור. הם יידרשו לשמור על הדמוקרטיה, לאפשר לכולם לכלכל ולפרנס את עצמם בכבוד, לייצר רשת חברתית וקהילתית השומרת על נחלת הכלל, על צדק ועל בריאות. כדי לעמוד באתגרים כבירים אלה על החינוך לצייד את תלמידיו בידע, בערכים, בביטחון ובכישורים שונים בתכלית מבעבר. אתגרים אלה מחייבים חינוך מכוון קיימות: פדגוגיה חדשה שתקנה הבנה מעמיקה של סוגיות סביבתיות-חברתיות, תטפח ערכים של אכפתיות ואחריות, תגביר את תחושת השייכות ואת המסוגלות להוביל שינוי. על בית הספר ועל גן הילדים להיות חממה תוססת לשינוי ולעיצוב חלופות, המדגימות הלכה למעשה את המעבר לעולם בטוח, יפה והוגן, ולכך שהחיים על פי ערכי הקיימות אפשריים. תפישה חינוכית רחבה, המחייבת לשאול שאלות ערכיות: מה הם החיים הראויים? מה הם היחסים הנכונים עם הטבע ועם ה"אחר" בחברה? לאן אנחנו שואפים להגיע? חינוך לקיימות מחייב לראות את המכלול שבין החברה לסביבה על כל רבדיו, ולהכניס לשיח זה אנשים וקבוצות שהיו מנותקים ומסוכסכים, לחבר בין מקצועות, בין חברה אזרחית לאנשי הוראה ולמידה, בין כוחות בקהילה לבין בית הספר, בין ראייה מדעית לביקורת חברתית. חינוך לקיימות מחייב יצירה של מערך פדגוגי ייחודי: יש ליצור מקום ללמידה מעמיקה ושיטתית, רלוונטית ומשמעותית. לשם כך יש לטפח דרכי הוראה מעוררות סקרנות, מעודדות יצירתיות ומפתחות מוסריות ואחריות. למידה כזו מחייבת שימוש בדרכי הערכה חלופיות ויצירה של תרבות בית-ספרית המבוססת על שיתוף בידע ועבודת צוות, ועל בניית יחסי אמון ותחושת ביטחון הנוצרים תוך כדי דיאלוג מעצים בין מבוגר וילד. רק כך יוכל המוסד החינוכי לסייע לתלמידיו לעצב השקפת חיים הבנויה על בירור ערכי של יחסיו עם עצמו, עם הזולת, עם הטבע ועם הסביבה. כיצד אנו פועלים: רב תרבותיות: פעילות בכל החברות בישראל: יהודים, ערבים, בדואים, דתיים וחילונים, במרכז ובפריפריה פיתוח: גיבוש תיאוריה רעיונית-חינוכית המבוססת על תפישת הקיימות ובניית חומרי הוראה ועזרים פדגוגיים ללמידה חוויתית ומשמעותית רצף גילאי: יצירת מודלים חדשניים לעבודה ברמה הארצית והמקומית עם גילאים וקהלי יעד שונים כמו גני ילדים, בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים, תיכונים, מסגרות חינוך לא פורמלי, קהילה, מכינות וקד"צ, נשים, אזרחים ותיקים ועוד פיתוח מנהיגות לשינוי: הכשרה וליווי של צוותים חינוכיים במערכת החינוך ובקהילה, לפיתוח מנהיגות והובלת שינוי עבודה עם רשויות מקומיות: ליווי יעוץ והכשרה של רשויות מקומיות לקידום חינוך מקומי מקיים (חמ"מ). קהילתיות ומקומיות: במקומות שבהם אנו עובדים אנו יוצרים מארג קשרים בין אנשי חינוך, תלמידים, עסקים, גופים ומוסדות ציבוריים מקומיים לבין קהילותיהם במטרה לשתף בידע ולבנות יכולות לעשייה סביבתית משותפת.

מרכז אוריאל

תאור כללי:
מרכז אוריאל נולד בשנת 1999 באלוני אבא, בלב יער אלונים, להורים המאושרים עירן ונורית הלוי. ב- 2001 נחשפנו לשיטת מעגל הקשבה (Council) ע"י ליאון ברג מ- Ojai foundation וכך התחיל תהליך ההכשרה הראשון של מנחי מעגלי הקשבה בישראל, במרכז אוריאל. מעגל ההקשבה הפך להיות עבורנו דרך חיים. דרכו אנו מבקשים להטמיע את השפה/השיטה היוצרת חיבור דרך הקשבה, תקשורת מקרבת בין אנשים ושיפור דפוסי תקשורת בארגונים, בקהילות, במערכת החינוך כמו גם בין בני זוג ובמשפחות. אנו מאמינים שמערכות היחסים הם המפתח להצלחה בכל תחום בחיינו. אנו בעלי הסמכה בין לאומית כמאמני מנחי מעגלי הקשבה מוסמכים (trainers) מטעם California Center for Council Training בארה"ב. אנו מחלוצי השיטה בארץ והקמנו בית הספר להכשרת מנחי קבוצות בשיטת מעגל ההקשבה (לביה"ס שלוחות בצפון, במרכז ובירושלים).

המדרשה למנהיגות ישראלית משותפת

תאור כללי:
המדרשה היא תכנית מאתגרת שמשלבת למידה, כיף, חיים משותפים, היכרות אמיתית עם מקומות ואנשים בארץ, שיח פתוח ומכבד על זהות אישית ולאומית. חברי וחברות המדרשה מנהלים חיים עצמאיים וגם מנהלים ביחד את התכנית ואת התכנים ומרחיבים את ההשפעה שלהם כיחידים וכקבוצה על ידי מגוון פעילויות התנדבות, יזמות ועזרה לקהילה.

מכון ון ליר – תמת ישראל במזרח התיכון

תאור כללי:
מהו מקומה של ישראל במזרח התיכון? כיצד תופסת מדינת ישראל וכיצד תופסים אזרחיה את קיומם באזור? כיצד הם נתפסים בעיני שכניהם הערבים, הפלסטינים והמוסלמים? האם ישראל היא ראש חץ מערבי, נטע זר במזרח התיכון? האם היא ממוקמת באזור מבחינה גיאוגרפית בלבד, או שהיא מדינה מזרח תיכונית בהיבטים נוספים? בעשורים האחרונים הופכות זהויות קיבוציות ופרטיות במזרח התיכון למורכבות וגמישות. רבדים רבים של המציאות בשטח, בישראל ובסביבתה, משתנים במהירות, ותפיסות של ה"עצמי" ושל ה"אחר" לובשות צורות שונות. אולם השיח האקדמי, המקצועי והציבורי בישראל עדיין משקף הנגדה ברורה בין "אנחנו" לבין "הם". ה"מומחים לסכסוך" היו ונותרו בעיקר "מומחים לענייני ערבים", ועיון השוואתי שיטתי ביחסי יהודים וערבים וביחסי ישראל ושכנותיה הוא נדיר. לפיכך, פעילותה של התמה ממוקדת בעיון מחודש בקיומה ובמקומה של ישראל במזרח התיכון. אנו מבקשים לקדם בחינה השוואתית ובין-תחומית של ישראל ושכנותיה, במטרה להציב את ישראל בהקשרים אזוריים ולבחון את העבותות הפוליטיים, התרבותיים, החברתיים והכלכליים הקושרים את ישראל ואוכלוסייתה אל מדינות ואוכלוסיות במזרח התיכון. שימוש בערבית לקידום חשיבה אזרחית, בשונה מחשיבה צבאית-ביטחונית, הוא מכשיר מרכזי בארגז הכלים שלנו. רעיון זה בא לידי ביטוי אקדמי וציבורי. אנו מבקשים לחולל שינוי תפיסתי ומתודולוגי בלימודי המזרח התיכון, האסלאם והערבית בישראל מצד אחד, ולהעשיר את השיח הציבורי בישראל במידע ובניתוח מזוויות מגוונות על האזור – וישראל בתוכו – מן הצד השני. במילים אחרות, הגישה האקדמית-אינטלקטואלית של התמה משרטטת קווים מנחים לפעילות ציבורית וחינוכית, שעיקרה הפצה של מידע וניתוח מגוון בענייני האזור וכן קידום השפה הערבית. התמה היא בית לקבוצה נחושה של יהודים וערבים-פלסטינים מהאקדמיה ומהחברה האזרחית המשתמשים בשפה הערבית במטרה להבין אל נכון את האזור ועמיו, ולחזק בין יהודים לבין ערבים חיבורים המבוססים על הכרה, הבנה ואמפתיה. נוכל לעשות זאת רק באמצעות הקמה וביסוס של במות ומקורות חדשים למחשבה, לניתוח ולמידע רלוונטי בשפה העברית. הפרויקטים בתמה נחלקים לשלושה אשכולות: מחקר; חינוך והשכלה גבוהה; ושפה והעשרה. אשכול המחקר כולל קבוצות מחקר שמטרתן להציע דרכי חשיבה מקוריות ופורצות גבולות בתחום. אשכול החינוך וההשכלה הגבוהה כולל פרויקטים לקידום ולטיפוח אוריינות וחשיבה פלורליסטית מגיל הגן ועד לאוניברסיטה. באשכול השפה וההעשרה מתקיימים מפעלי תרגום לעברית של טקסטים תרבותיים, אינטלקטואליים ואקטואליים מהמזרח התיכון כולו, והפצתם לכלל הציבור בישראל.

בית הנשיא – תקווה ישראלית

תאור כללי:
קווה ישראלית היא תכנית הדגל של נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, לחיזוק הממלכתיות ולביסוס השותפות בין ארבעת המגזרים המרכזיים המרכיבים את החברה הישראלית - חילונים, חרדים, דתיים וערבים. תקווה ישראלית פועלת לקידום השתלבות איכותית של כלל המגזרים בחברה ובכלכלה, וליצירת שיתופי פעולה ביניהם בתחומי מפתח ובראשם החינוך, האקדמיה, התעסוקה, השלטון המקומי והספורט. תקווה ישראלית מבקשת לחזק את ה"יחד" של החברה הישראלית תוך מתן כבוד ומקום לכל קבוצה המרכיבה אותו. כל זאת, במטרה להבטיח את חוסנה ושגשוגה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. התכנית מהווה את היישום המעשי של חזון ביסוס השותפות בין חלקי החברה הישראלית של הנשיא ריבלין, כפי שהוצג בנאומו בכנס הרצליה בשנת 2015, ושזכה לשם "נאום השבטים" . "נאום השבטים" של נשיא המדינה בכנס הרצליה, יוני 2015 להורדה אנגלית ערבית נאום הנשיא בכנס הרצליה, יוני 2016 הפעילות מאופיינת ביצירת שיתופי פעולה נרחבים עם משרדי ממשלה, קרנות וארגוני חברה אזרחית במטרה לקדם את השותפות בחברה הישראלית. כך למשל, תקווה ישראלית בחינוך מקדמת היכרות ופעולה משותפת בין צוותי חינוך ותלמידים ממגזרים שונים; תקווה ישראלית באקדמיה מקדמת מערכת השכלה גבוהה מגוונת המשמשת מקום מפגש משמעותי ושער לתעסוקה הולמת לכל חלקי החברה הישראלית; תקווה ישראלית בתעסוקה מקדמת שילוב חרדים וערבים, במגזר הפרטי והציבורי בתעסוקה איכותית; תקווה ישראלית באשכולות האזוריים עוסקת בקידום צמיחה מכלילה ובהעמקת השותפות בין קהילות האשכול; "ותקווה ישראלית בספורט - מגן הכבוד" פועלת לקידום שיתופי פעולה בין מגזריים, שוויון הזדמנויות והתמודדות עם אלימות וגזענות באמצעות הכדורגל. לצפייה בלוח השנה המגוון של תקווה ישראלית לשנת תש''פ לחצו כאן

ביסמילה: לימוד חברתי בין-דתי

תאור כללי:
יש קונצנזוס רחב בישראל שטוען שהדת היא הסיבה העיקרית לקונפליקט בין יהודים למוסלמים. אבל המסורת היהודית אומרת דבר הפוך: "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם", ובקוראן כתוב: "לא שלחנוך כי אם להביא רחמים על שוכני העולמים". במסגרת המיזם אני מעביר הרצאות חד פעמיות או סדנאות לימוד מתמשכות על הקשרים בין יהדות לאסלאם, מפרסם תכנים מקוריים בפייסבוק, ומפתח פרוייקטים חינוכיים.

מכללת אורנים

תאור כללי:
רקע אורנים, מכללה אקדמית לחינוך, היא מוסד להשכלה גבוהה המעניק תואר ראשון ותואר שני למחנכים במגוון רחב של תחומים ומקצועות, ממדעי הרוח והחברה ועד מדעים מדויקים ומדעי הטבע. אורנים נוסדה עם הקמת המדינה על ידי התנועה הקיבוצית, על גבעה ירוקה וקסומה, מתוך אמונה בכוחו של החינוך ליצור חברה מתוקנת על יסוד השכלה, ערכים ואהבת הזולת, הארץ והמדינה. אורנים מקיימת מסורת של איכות ומקצועיות המבוססת על ערכי כנות ופתיחות, פשטות וצניעות, מתן אמון ורגישות, ופועלת מתוך מודעות להקשרים אקטואליים ובאמצעות חשיבה ביקורתית. היא בעלת מוניטין בשל בקיאותה בשדה החינוך, יכולת תגובתה לרחשי ה"שטח" וצמיחת התאוריה והמחקר מן הפרקטיקה. רוח אורנים (vision) אורנים היא בית לאנשים הרואים בחינוך את ייעודם. בליבה קהילת מחנכים ויוצרים, הוגים וחוקרים, אנשי אקדמיה, ספר ומעשה, הפועלים בהתמדה בשדה החינוכי כדי לבסס חברה ישראלית לומדת, הגונה, שוויונית וצודקת, כלשון מגילת העצמאות. אורנים היא בית יוצר בו חוויית לימוד אקדמית מוקפדת ותובענית מתרחשת בשגרת חיים של שותפות אזרחית, בקמפוס רב-תרבותי המעודד ריבוי זהויות. היא יוצרת זיקה בין ישראל לבין העולם והתפוצות על ידי יחסי גומלין שוויוניים ומחנכת לאהבת הדעת ולהשכלה, לאורח חיים מכיל (inclusive), לחיי יצירה ולאחריות סביבתית וקהילתית. שליחות (mission) אורנים תשאף להשפיע על החברה הישראלית ולהביא לשינוי חברתי ושיפור איכות החיים באמצעות הכשרת מחנכים מובילים בקהילותיהם, ליוויים וקידומם, ובאמצעות רשת קשרים ענפה ושיתופי פעולה בין המכללה לבתי ספר וקהילות מקומיות. אורנים תהיה מרכז ארצי ובינלאומי של ידע, חקר ודיון, בית גידול אלטרנטיבי לצמיחת פדגוגיה עדכנית, לימוד אקטואלי והובלת עשייה חברתית-סביבתית. אורנים תפעל לביסוס עקרונות מוסר אוניברסליים של כבוד האדם במוסדות חינוך על ידי הובלת תהליכים ממושכים המאפשרים הגשמת פוטנציאל וייעוד לכל אדם וביסוס קהילות מקומיות מכילות ומשכילות. מטרות תכניות לימודים והכשרה 1. שינוי דרכי ההוראה ותכניות לימודים בתחומי הדעת, כך שיהיו מאתגרות בנושאיהן, אינטגרטיביות באופיין, אקטואליות לתרבות וחברה. 2. שינוי תכניות ההכשרה להוראה בהתאם לתאוריות למידה, פדגוגיה וטכנולוגיה חדשניות, תוך רגישות להבדלים אישיים ותרבותיים, חיבור ל"שדה", וסינרגיה בין תחומי דעת ובין מסלולי ההכשרה, במטרה לטפח מחנך רפלקטיבי בעל ידע, יכולת רגשית וארגז כלים מעשי, המסוגל להנהיג קבוצת לומדים בעלת שונויות רבות (diversity) באופן פלורליסטי. 3. יצירת שיח מכללתי בין מרצים ובין סטודנטים, שיח אשר יהווה modeling למחנכים בבתי הספר, כביטוי לקהילה לומדת המודעת לסביבתה הרב-תרבותית ולעולם של תקשורת רב ערוצית, ידע זמין ומיומנויות המאה ה-21. עידוד יצירתיות, סקרנות ולמידה עצמית אצל מרצים וסטודנטים.

חינוך ישראלי

המכון הדמוקרטי

תאור כללי:
במציאות המורכבת בה אנו חיים יש צורך בפתרונות חדשים בכל תחומי הפעילות: החינוכיים, החברתיים-קהילתיים והארגוניים. המכון הדמוקרטי הוא ארגון לשינוי חברתי המקדם אורח חיים דמוקרטי בחברה הישראלית. אנו רוצים לראות את החברה הישראלית כחברה שחוגגת את המגוון שלה לא רק כאומת הסטארט אפ אלא בכל מרחבי החיים. אנו מאמינים בקהילות ערות, שמחות ומשגשגות ופועלים לקידומן דרך תמהיל מנצח של 4 עקרונות פעולה: דיאלוג, השתתפותיות, הדדיות ומעורבות חברתית. המכון הדמוקרטי מניע תהליכי שינוי ודמוקרטיזציה במערכת החינוך הישראלית, ברשויות, בארגונים חברתיים ועסקיים. מכשיר מורים כמובילי שינוי בשיתוף עם מכללות אקדמיות להכשרת מורים ואוניברסיטאות, ומעודד מורים בפועל לקחת תפקידי מנהיגות ולשנות את המערכת מבפנים. המכון הדמוקרטי מתחיל כבר מהגיל הרך ומקדם פרואקטיביות בחינוך כבר מלידה. אנו מקדמים גישה מתקדמת המשלבת את הפרט והחברה בהיזון הדדי מצמיח המבטא את כישורי הפרט ומקדם מטרות חברתיות משותפות, מאמינים כי מי שמושפע צריך להשפיע ומשתמשים במגוון כלים השתתפותיים שמסייעים לקבוצות וקהילות לפעול טוב יותר יחד.