X
הצטרפו אלינו
Header Slogan

הארגונים

יוניסטרים

תאור כללי:
עמותת יוניסטרים הוקמה בשנת 2001 במטרה לייצר מוביליות חברתית כלכלית על ידי חשיפת בני נוער וצעירים בעלי נקודת זינוק נמוכה לעולם העסקים. בליווי צמוד של מנטורים - אנשי עסקים ויזמים מובילים – מקימים בני הנוער חברות סטארט-אפ כבר בגיל התיכון, ומפתחים מיזמים עסקיים. כפועל יוצא רוכשים בני הנוער כישורי יזמות, כישורים 'רכים', כישורי מנהיגות ומצוינות המאפשרים לבני הנוער לפרוץ קדימה ולכייל מחדש את מסלול חייהם אל מרכז החברה כאזרחים תורמים ומשגשגים. יוניסטרים זכתה בעשור החולף בהכרה מקומית ובינלאומית וביניהם: The Inter Cultural Innovation Award ע"י האו"ם, הדלקת משואה ע"י חניכת יוניסטרים ממרכז עכו ביום העצמאות ה 63 למדינת ישראל, אות הנשיא למתנדב לשנת 2013, בחירת הארגון כאחד מ-60 יוזמות פורצות דרך המובילות לעתיד טוב יותר בישראל ועוד. ליוניסטרים שותפות אסטרטגית עם פדרציית לוס אנג'לס. בליווי צמוד של כ 4,700 מנטורים - אנשי עסקים ויזמים מובילים – מקימים בני הנוער המשתתפים בתוכניות יוניסטרים חברות סטארט-אפ כבר בגיל התיכון, ומפתחים מיזמים עסקיים. כפועל יוצא רוכשים בני הנוער מיומנויות עסקיות, פיננסיות וטכנולוגיות, כישורי מנהיגות ומצוינות, ערכי תרומה לקהילה והעצמה אישית, המאפשרים לבני הנוער לפרוץ קדימה ולכייל מחדש את מסלול חייהם כאזרחים תורמים ומשגשגים. יוניסטרים מלווה את משתתפיה לאורך כל הדרך עד להצלחתם וממשיכה לתמוך בבוגרי העמותה באופן אינטנסיבי בכל הצמתים המשמעותיים בחייהם הבוגרים – ייעוץ קדם אקדמי, השמות בפועל בשוק הייטק והפיננסים, מנטורינג טרום ובמהלך הכניסה לעבודה, הכשרות תעסוקתיות טכנולוגיות, חיבור לקשרים עסקיים ועוד. יוניסטרים פועלת ב 75 יישובים ומפעילים 21 מרכזי יזמות טכנולוגיים בכל רחבי הארץ (בדגש על אזורים בעלי עדיפות לאומית) הכוללים מעל ל 3,500 בני נוער ו 4,000 צעירים מכל גווני החברה הישראלית - יהודים חילוניים דתיים וחרדים, ערבים מוסלמים, ערבים נוצרים, דרוזים, צ'רקסים ובדואים.

25 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, ייעוץ, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות קהל יעד: ילדים ונוער | אזורי פעילות: כל הארץ

מרכזי זכויות חברתיות – מז"ח

תאור כללי:
מז"ח, מרכז הזכויות החברתיות, הינו ארגון חברתי שנוסד ע"י ד"ר מירב משה גרודופסקי בשנת 2010, תוך שיתוף פעולה בין בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר לתושבי הנגב. מטרת העל של הארגון היא לבנות קהילות אשר מסנגרות עבור עצמן ומודעות לזכויותיהן. החיבור בין האקדמיה לבין התושבים יוצר שותפות ייחודית אשר מסייעת ביצירת קהילות מועצמות בעלות חוסן, אשר כבר רשמו לזכותן הצלחות והישגים רבים. הארגון עוסק במתן סיוע למיצוי הזכויות לתושבי הנגב, הנגשת הזכויות, הכשרת תושבים במיומנויות וידע בתחומי הזכויות וההתארגנות הקהילתית. כיום, פועל הארגון כרשת בנגב ומפעיל מרכזי זכויות בערים שדרות, אופקים ורהט, בעזרת צוות מתנדבים רחב הכולל עובדים סוציאליים, עורכי דין, סטודנטים מהמכללה האקדמית ספיר. הארגון עוסק בסוגיות חברתיות שונות, בניהן דיור ציבורי, מיצוי זכויות עובדים, נגישות לשירותי בריאות, התמודדות עם חובות ובירוקרטיה ועוד. במז"ח מתמודדים עם אתגרים על ידי יצירת תהליך שינוי המתבטא בכך שיחידים וקהילות שלא היו מודעים לזכויותיהם, הופכים לדורשי זכויות, מדורשי זכויות הופכים למסנגרים עבור הקהילה, וממסנגרים הופכים למנהיגים אשר מובילים שינויים נרחבים בעירם ובאזור. במרכזי הזכויות משתלבים יחד תושבים ממגוון העדות והתרבויות מהעיר ומהאזור, בני כל המעמדות, אשר יחד בונים קהילה משתתפת. קהילה זו משפיעה על תהליכי קבלת ההחלטות והופכת לגורם אקטיבי הפועל לקידום זכויות ורווחת חיי התושבים. במסגרת תהליך זה, מתחזקות ונחשפות העוצמות הקיימות בחברי וחברות קהילות אלו.

25 סוג שירות: ייעוץ, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: דרום

מועצת הנגב

תאור כללי:
ערכים משותפים המועצה מכירה בייחודיותו של הנגב כאזור בעל מגוון רחב של קהילות ומגזרי תושבים, צורות התיישבות, היסטוריה עתיקת יומין, נופים ומרחבים ייחודים, כמו גם ערכי טבע ייחודיים, בע"ח, משאבי טבע ומעשי ידי אדם. את כל אלה יש לשמר ולפתח כחבל ארץ מובחן וייחודי במדינת ישראל. לפיכך, תפעל המועצה לאורם של הערכים הבאים: מועצת הנגב תיישם את ערכי מגילת העצמאות, ללא הבדל דת, גזע ומין, כמו גם ערך כבוד האדם וחירותו. המועצה תפעל בהתאם לערכי הפלורליזם, הדמוקרטיה והייצוגיות. המועצה תשאף לפעול בראייה כלל אזורית בנושאים אזרחיים בהם יש קונצנזוס. יחד עם זאת, המועצה תשאף לקדם שיח בונה וחיובי גם בנושאים הנתונים במחלוקת בנגב ובחברה הישראלית. יעוד המועצה מועצת הנגב תהווה זרוע ציבורית-אזרחית המייצגת את כלל אנשי הנגב. מנהיגות המועצה וחבריה תכלול נציגים מהשלטון המקומי הנבחר, פעילות ופעילים אזרחיים, ארגוני מגזר שלישי וחברה אזרחית, בעלותי עסקים בקהילה, אנשי אקדמיה, אנשי רוח ותרבות, כמו גם נציגים מן ההתיישבות הכפרית והעירונית, יהודים ובדואים, אשר יתנו ביטוי לקבוצות השונות המרכיבות את אוכלוסיית הנגב. מועצת הנגב תשאף לפעולה רחבה לייצוג והובלה של מהלכים משותפים לחיזוק וביסוס הנגב ותושביו, במגוון רחב של סוגיות, כגון: בריאות, חינוך, תכנון מרחבי, דיור, תעשייה ותעסוקה, תחבורה, רווחה, תרבות ועוד מועצת הנגב תפעל לייצוג קולו של הנגב במגוון תהליכי קבלת החלטות, פורמליים ובלתי-פורמליים, ותפעל למיצובו של הנגב כיחידה תרבותית-חברתית-כלכלית בעלת מאפיינים ייחודיים בעלי ערך אסטרטגי לאומי אשר יש להכיר בקיומם ולפעול תוך התחשבות בהם. מטרות העמותה מטרת העל: קידום שינוי מדיניות וסדר יום אזרחי התואמים את הצרכים, השאיפות והתקוות של תושבי אזור הנגב. לפעול לפיתוחו הכלכלי והחברתי של הנגב, לרבות במסגרת של הכנת תכניות, ייזום תכניות ופעולות למול גופים שונים לרבות משרדי הממשלה השונים וכנסת ישראל. להוביל מהלכים לחיזוק, פיתוח וביסוס הנגב ותושביו בנושאים של: בריאות, חינוך, תכנון מרחבי, דיור, פיתוח התעשייה וענפי התעסוקה, תחבורה, רווחה ותרבות. לקחת חלק פעיל ו/או יוזם בביסוס תכניות-אב לפיתוח הנגב כולל תכניות אסטרטגיות, בכל מגוון הנושאים המוזכרים בסעיף 2 לעיל. ליזום מחקרים ולספק מידע בכל הקשור ליוזמות, לתכניות ולמפעלים כלכליים וחברתיים בנגב. חיזוק וקידום הקהילות החיות בנגב. ייזום, עידוד וחיזוק שיתופי פעולה בין רשויות וארגונים הפועלים בדרום. במסגרת מטרות אלו, רואה לנכון העמותה לקיים פעילויות התורמות לקהילת הנגב ולפתח פעילות קהילתית פריפריאלית הקשורה לאופי ומיקום הנגב. העמותה תקבל הקצבות, מענקים, תרומות מגורמים בישראל ומחוצה לה, מתנות ועיזבונות וכן תקבל סיוע בכל דרך אחרת לצורך קיום מטרותיה או מקצתן. העמותה תגבה דמי חבר ותשלומים אחרים לרבות עבור השירותים הניתנים על ידה. העמותה תערוך כנסים, ימי עיון, ותוציא לאור ספרים וכתבי עת. העמותה תחזיק, תפעיל ותנהל באמצעות גורמים חיצוניים, שירותים לרווחת תושבי הנגב וחבריה ושלא לצורך הפקת רווחים. העמותה תתקשר בחוזים ותבצע כל פעולה משפטית שיש לה קשר עם מטרות העמותה, במישרין או בעקיפין. העמותה תבצע כל פעולה שתידרש לביצוע מטרות העמותה, לרבות העסקת עובדים, קביעת נהלים וכיוצ"ב. העמותה תעשה כל פעולה שתהא מועילה, לפי שיקול דעתה לקיום מטרות העמותה וקידומן.

25 סוג שירות: אירועים וכנסים, ייעוץ, מימון פעילויות, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון, שירותים מקצועיים קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: דרום

המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי

תאור כללי:
מעל"א הציב לעצמו, כמטרה עיקרית, את ייצוג האינטרסים והצרכים האמיתיים של האוכלוסייה הערבית-פלסטינית בישראל בתחומי התכנון, הקרקע, הדיור, הצמיחה והפיתוח. בתחילת שנת 2004, הכיר משרד הפנים במעל"א כגוף ציבורי עפ"י סעיף 100 לחוק התכנון והבניה 1965. תחומי הפעולה של מעל"א: מעקב תכנוני: ביצוע מעקב אחרי ההחלטות הנוגעות לאוכלוסייה וליישובים הערביים, בנושאים כמו: הודעות תכנון, מינוי חברים/נציגים במוסדות התכנון, החלטות מועצת מקרקעי ישראל, הריסת בתים, שיווק מגרשים לבנייה ע"י מנהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון ועוד. דרכי הפעולה הקפדה על ביצוע הפעולות המתבקשות מאופי ההחלטות כגון: יידוע הציבור הרלוונטי והמעוניין בהחלטה. בדיקת ההשפעות על היישובים. הכנת התנגדויות ו/או תכניות אלטרנטיביות. הכנת ניירות עמדה ודו"חות ופרסומם לגופים הרלוונטיים. הופעה בפני ועדות ערר וועדות סטטוטוריות אחרות. עתירות לבתי משפט. העצמה של קהילות, אנשי מקצוע ומוסדות, ובניית יכולות עצמיות להתמודדות עם אפליה תכנונית. ייזום מסעי תקשורת, דיאלוג ויצירת קואליציות לסנגור מוסדות התכנון של המדינה, ומקבלי ההחלטות. פעילות ציבורית קהילתית: העלאת המודעות בנוגע לסוגיות ובעיות תכנון וזכויות תכנון. חינוך הציבור ואספקת כלים מעשיים להתמודדות עם מדיניות מפלה של הממשלה ומוסדות הציבור בישראל. מעל"א פועל למימוש שיווין וצדק חברתי וסביבתי בנושאי תכנון, פיתוח, קרקע ודיור. דרכי הפעולה ארגון כנסים, סמינרים, השתלמויות, ימי עיון וסדנאות, במטרה להעלות את המודעות של המתכננים, מהנדסי ומנהיגי הרשויות המקומיות, פעילים קהילתיים ודמויות ציבוריות בנוגע לסוגיות תכנון המשפיעות על יישוביהם, ודרכי התמודדות עם בעיות כאמור. קיום סדרת סדנאות המחוללות דיאלוג בין מתכנני המדינה, פקידי ממשלה ואנשי מקצוע מטעמה, לבין מתכננים, אנשי מקצוע ומנהיגי הרשויות המקומיות, בכדי לפתח הבנה הדדית, מודעות ושיתוף פעולה בנוגע לסוגיות תכנוניות. קיום יוזמות שונות המכוונות להעלאת המודעות והחינוך בקרב הציבור בנוגע לתכנון, לרבות הצעת מלגות במטרה לעודד סטודנטים ערביים ללימודים מתקדמים, ולבצע מחקרים מתקדמים בתכנון אורבאני. פעילות מקצועית: מעל"א בהיותו ארגון של קבוצת אנשי מקצוע המחויבים לקהילה, לחברה ולמקצוע, ממגוון תחומי המומחיות כמו תכנון עירוני, חברה, כלכלה וסביבה, פועל לחיזוק הציבור הרחב במתן כלים מקצועיים להתמודדות עם התכנון הממסדי המפלה. דרכי הפעולה ביצוע מחקרים וסקרי שדה בכדי לבחון ולהבין סוגיות ובעיות בולטות, בתחומי החיים השונים, לרבות כלכלה, חברה, חינוך, סביבה ותעסוקה, המשפיעות על התפתחות היישובים והאוכלוסייה. אספקת שירותי ייעוץ תכנוני לרשויות המקומיות, פורום ראשי הערים והמועצות המקומיות, ועדת המעקב העליונה לענייני ערבים, מנהיגים פוליטיים ואזרחים ערביים, ארגונים לא ממשלתיים, פעילים קהילתיים ובעלי מקצוע אחרים. תכנון אלטרנטיבי, לפי הצורך, תוך הפעלת תכנון שקוף, המשתף את הציבור בהליך קבלת ההחלטות ובביטוי הצרכים החיוניים, העמדות וההעדפות שלו לגבי התפתחותו העתידית. הפקת דפי מידע על המחקרים והסקרים השונים שמעל"א מבצע והפצתם לקהלי יעד ולציבור הרחב.

25 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון, שירותים מקצועיים קהל יעד: הקהל הרחב, מוסדות ממשל ושלטון מקומי | אזורי פעילות: כל הארץ

עמותת קשת – קהילה | תרבות | סביבה – מצפה רמון

תאור כללי:
מצפה רמון, היא בירת מרחב הר הנגב והיישוב המבודד בישראל. העיירה ממוקמת על שפת מכתש רמון, מוקפת נופי בראשית מרהיבים ושמורות טבע מדבריות. במצפה רמון חיים כ-5,500 תושבים בלבד, בני מגוון קהילות, המהוות מיקרו-קוסמוס של החברה הישראלית כולה. בני המקום – צברים, עולים חדשים, חילונים, דתיים, עבריים ובדואים, חיים ויוצרים יחד מרחב השראה מדברי ייחודי. הבידוד ומיקום העיירה בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל, יוצרים אתגרים בתחומי קהילה, סביבה, חינוך ותרבות . עמותת קשת הוקמה בשנת 1999 על-ידי קבוצת תושבים מקומיים, ומהווה מסגרת תומכת ליוזמות ולפרויקטים, המקדמים פתרונות לאתגרים אלה ובכך תורמים להעצמת קהילה מאוחדת ופיתוח הר הנגב כמרחב משגשג ובר-קיימא. במהלך השנים הוכיחה עמותת קשת את הכוח העצום שיש לתושבים המוכנים להקדיש מזמנם ומרצם כדי להפוך, את מצפה רמון ומרחב הר הנגב, לבני-קיימא המתקיימים בהרמוניה עם סביבתם המדברית. מעורבות חברי העמותה, בפרויקטים שונים במרחב, משמעותית ומזמנת שיתופי פעולה נרחבים והשקה בין תחומי העיסוק של העמותה. בזכות המוניטין שיצא לה כמחוללת שינוי חברתי וסביבתי, זוכה העמותה להכרה ותמיכה נרחבות בקרב המגזרים הממשלתי והחברתי, ופועלה מהווה דוגמא ומופת למנהיגות אזרחית מקומית.

25 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, ייעוץ, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילויות עבור מערכת החינוך, פעילות התנדבותית, פעילות חווייתית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון, תיירות קהל יעד: אומנים, הקהל הרחב, ילדים ונוער, מוסדות חינוך, מערכת החינוך, נשים, צעירים, קהילות | אזורי פעילות: באינטרנט, דרום

תמורה – המרכז המשפטי לקידום שוויון

תאור כללי:
מרכז תמורה – המרכז לקידום השוויון (ע"ר), נוסד בשנת 2007 במטרה להיאבק למען אוכלוסיות מוחלשות ומושתקות בחברה הישראלית, אשר מופלות על בסיס מרכיבי זהות כגון מגדר, מיניות ואתניות. על מנת להביא לשינוי חברתי וכלכלי, פועל המרכז בזירה המשפטית על ידי כלים כמו פנייה לערכאות, סיוע משפטי לקבוצות ולפרטים שנפגעו כתוצאה מאפליה וליווי של מהלכים המתמקדים בחקיקה מתקנת, ביצירת שינוי בתפיסה החברתית ובתודעה הציבורית בישראל. ליבת הפעילות המשפטית במרכז מתמקדת בייצוג משפטי ליטיגטורי התנדבותי בערכאות השונות. ההחלטה לייצוג מתיקים משפטים מתקבלת במרכז תמורה מתוך כוונה ברורה ומודעת לזכות בהחלטות משפטיות תקדימיות ופורצות דרך למען הקבוצות המופלות בישראל. בין היתר, המרכז לוקח חלק פעיל בתיקים משפטיים שונים, כידיד בית המשפט, ומעניק חוות דעת מקצועיות בתחומים הרלוונטיים. בנוסף, המרכז לוקח חלק בפעילות ציבורית ענפה. זאת, על ידי קידום שינוי חקיקתי מהותי בקרב מקבלי ההחלטות, השתתפות בדיונים בכנסת וסיוע בכתיבת וקידום הצעות חוק. אפיק נוסף בו פועל המרכז הוא בפעילות חינוכית. מרכז תמורה רואה חשיבות רבה בהעלאת המודעות לזכויות המשפטיות של כלל הציבור ונפגעי אפליה בפרט. לכן, חלק מפעילות המרכז עוסקת בהסברה פדגוגית ובקיומן של סדנאות והדרכות בקרב קבוצות ציבור מגוונות. מרכז תמורה אינו מגביל את עצמו בבחירת תחומי פעילות שבהם מסתמן כי מתקיימת אפליה של האוכלוסיות הרלוונטיות ועד כה פעל משפטית בתחומים רבים ומגוונים. מידע מורחב ניתן למצוא תחת לשונית "פרויקטים" באתר. בשנים האחרונות, פועל מרכז תמורה בשיתוף פעולה הדוק עם ביה"ס למשפטים ע"ש שטריקס של המכללה למנהל. הסטודנטיות והסטודנטים מביה"ס למשפטים פועלות ופועלים במסגרת "הקליניקה לקידום השוויון באמצעות דיני הנזיקין", תוך לקיחת חלק פעיל בעבודת המרכז. כמו כן, בשנת 2016 קיבל מרכז תמורה והקליניקה לקידום השוויון אות הוקרה בתחום המאבק באלימות נגד נשים של השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל. האות הוענק בבית הנשיא, במעמד נשיא המדינה מר ראובן ריבלין ורעייתו, גב' נחמה ריבלין. אות ההוקרה מהווה הכרה בפועלה הייחודי של הקליניקה והמרכז, ובעשייתן החשובה של פרופסור ביטון, עו"ד פודם והסטודנטיות והסטודנטים הלוקחים חלק בפעילות מדי שנה.

25 סוג שירות: ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב, נשים | אזורי פעילות: כל הארץ

חינוך ישראלי

25 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית, פעילויות עבור מערכת החינוך קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, ילדים ונוער, מוסדות חינוך, מערכת החינוך | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

המכון הדמוקרטי

תאור כללי:
במציאות המורכבת בה אנו חיים יש צורך בפתרונות חדשים בכל תחומי הפעילות: החינוכיים, החברתיים-קהילתיים והארגוניים. המכון הדמוקרטי הוא ארגון לשינוי חברתי המקדם אורח חיים דמוקרטי בחברה הישראלית. אנו רוצים לראות את החברה הישראלית כחברה שחוגגת את המגוון שלה לא רק כאומת הסטארט אפ אלא בכל מרחבי החיים. אנו מאמינים בקהילות ערות, שמחות ומשגשגות ופועלים לקידומן דרך תמהיל מנצח של 4 עקרונות פעולה: דיאלוג, השתתפותיות, הדדיות ומעורבות חברתית. המכון הדמוקרטי מניע תהליכי שינוי ודמוקרטיזציה במערכת החינוך הישראלית, ברשויות, בארגונים חברתיים ועסקיים. מכשיר מורים כמובילי שינוי בשיתוף עם מכללות אקדמיות להכשרת מורים ואוניברסיטאות, ומעודד מורים בפועל לקחת תפקידי מנהיגות ולשנות את המערכת מבפנים. המכון הדמוקרטי מתחיל כבר מהגיל הרך ומקדם פרואקטיביות בחינוך כבר מלידה. אנו מקדמים גישה מתקדמת המשלבת את הפרט והחברה בהיזון הדדי מצמיח המבטא את כישורי הפרט ומקדם מטרות חברתיות משותפות, מאמינים כי מי שמושפע צריך להשפיע ומשתמשים במגוון כלים השתתפותיים שמסייעים לקבוצות וקהילות לפעול טוב יותר יחד.

25 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, ייעוץ, פעילויות עבור מערכת החינוך קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, ארגוני המגזר השלישי, הקהל הרחב, ילדים ונוער, מוסדות חינוך | אזורי פעילות: כל הארץ

האגודה לזכויות האזרח

תאור כללי:
האגודה לזכויות האזרח הוקמה בשנת 1972, והיא ארגון זכויות האדם הגדול, הוותיק והמוביל בישראל. האגודה היא ארגון זכויות האדם היחיד העוסק בכל קשת זכויות האדם: מחופש הביטוי ועד הזכות לדיור, מהגנה על זכויות האדם בשטחים הכבושים ועד להגנה על הפרטיות באינטרנט. כל זאת כדי שנוכל לדבר, לחשוב ולחיות במדינה ששומרת על הזכויות של כולנו, ובחברה שוויונית וצודקת. אנחנו מחויבים להגנה על זכויות האדם ולקידומן, בכל מקום שבו האחריות לפגיעה בזכויות היא של הרשויות הישראליות. האגודה פועלת למען החברה בישראל וכחלק ממנה, כדי להגן ולקדם את הזכויות של כולן וכולם, ללא קשר ותנאי למעמדם בישראל: אזרחים, תושבים, פליטים ומבקשי מקלט, מהגרי עבודה, תושבי ירושלים המזרחית ותושבי השטחים הכבושים; נשים וגברים, דתיים וחילונים, יהודים ופלסטינים, בעלי דעות פוליטיות מהימין ומן השמאל. האגודה לזכויות האזרח שומרת בקנאות על עצמאותה, וכל פעילותנו מתאפשרת רק בזכות תרומות שאינן מגורמים ממשלתיים או מפלגתיים בישראל. כדי להמשיך ולשמור על הזכויות ועל עצמאותנו.

25 סוג שירות: ייעוץ, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, ירושלים, כל הארץ, מרכז, צפון

היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות

תאור כללי:
היחידה לתיאום המאבק בגזענות פועלת במישורים אלה: תלונות: קבלה של פניות ותלונות ממי שחוו או היו עדים למופעי גזענות ממסדית/מוסדית, הפנייתן לגורמים הרלוונטיים ומעקב אחר הטיפול בהן. שינוי מערכתי: במקביל לטיפול פרטני בתלונות, היחידה פועלת לשינויים רוחביים בדרכים אלה: .1 מעקב אחר יישום המלצות דוח הצוות הבין-משרדי למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה ושתי החלטות הממשלה שמעגנות המלצות אלו. .2 הנכחה חיובית של יוצאי אתיופיה: היחידה פועלת להגברת ההנכחה החיובית של יוצאי אתיופיה במרחב הציבורי לרבות בתקשורת. .3 זיהוי של מדיניות שמקבעת, משעתקת או מאפשרת גזענות, או פרקטיקות גזעניות שמחייבות שינוי מערכתי, והובלה של שינויים אלה במשרדי ממשלה ובשירות הציבורי. ידע: פיתוח של ידע מקצועי, משפטי ומחקרי בנושא של גזענות, שבעזרתו ניתן לפתח הכשרות, לייעץ ולהוביל תהליכי שינוי בשירות הציבורי ומשרדי הממשלה. מישורים אלו מזינים זה את זה: התלונות מייצרות ידע לגבי התופעות שקורות, ומצביעות על תופעות שמצריכות שינוי מערכתי; פיתוח הידע המקצועי מסייע הן בטיפול בתלונות והן בהובלה של שינויים רוחביים; ושינוי מערכתי יעזור לטפל בתלונות באופן ראוי ומקיף. רקע להקמת היחידה: בעקבות מחאות יוצאי אתיופיה בחודשים אפריל-מאי 2015, הוקם הצוות הבין-משרדי למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, בראשותה של מנכ"לית משרד המשפטים, גב' אמי פלמור (להלן: "ועדת פלמור"). בחודש יולי 2016 פורסם דו"ח ועדת פלמור והמלצותיו, אשר אומץ על ידי ועדת שרים בהחלטת ממשלה מספר 1958. אחת ההמלצות המרכזיות הייתה הקמת יחידה ממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים. היחידה פועלת למיגור גזענות על רקע צבע עור, מוצא, לאום או דת, כלפי כל האוכלוסיות בחברה הישראלית. תפקידי היחידה (על פי החלטת ממשלה מספר 1958): תיאום וסנכרון הפעילות הממשלתית במניעת גזענות ואפליה. קליטת תלונות, הפנייתן לטיפול הגורמים הרלוונטיים ומעקב אחר הטיפול. מעקב אחר יישום המלצות הצוות הבין-משרדי למיגור גזענות (המלצות ועדת פלמור). כתיבה ופרסום של דו"ח שנתי המפרט את פעילות היחידה ומשרדי הממשלה ביחס לטיפול בתלונות בגין גזענות ואפליה, וצעדי מניעה ומדיניות שננקטו לשם קידום השוויון ומניעת אפליה. בחינת הצורך בשינוי חקיקה הדרושים למניעת גזענות ואפליה והעלאת הצעות בנושא בפני שרת המשפטים וקידומן עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים במשרד המשפטים. גיבוש רשימת מומחים, אנשי מקצוע, שחקנים, יוצרים ובעלי כישורים רלבנטיים מקרב יוצאי אתיופיה והנגשת הרשימה לאמצעי תקשורת לגיוון רשימת המומחים המופיעים בתקשורת. הפקת שידורים יזומים, שיופצו מטעם הממשלה ואשר יקדמו מסרים מתאימים למיגור הגזענות. תחומי הטיפול בתלונות: גזענות ממסדית. התנהגות גזענית של עובדים בשירות הציבורי. התנהגות גזענית של גורמי אכיפת חוק. גזענות במרחב הציבורי ובמוסדות ציבור. גזענות בתרבות ובתקשורת.

25 סוג שירות: ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: כל הארץ