X
הצטרפו אלינו
Header Slogan

הארגונים

חדר מורים – לזכר שירה בנקי

תאור כללי:
'חדר מורים לזכר שירה בנקי' הינה תכנית השתלמות שנתית מוכרת ע"י משרד החינוך ומיועדת למורות ומורים, אנשי ונשות חינוך בירושלים המחנכים את דור העתיד של העיר. אנו רואים במורות ובמורים דמויות מפתח וגיבורי תרבות המהווים עבור התלמידות והתלמידים דוגמא אישית בכל מגזר וקהילה. ביכולתם של מורות ומורים לחולל שינוי בייחס של תלמידיהם אל ה"אחר" תוך דגש על התמודדות עם גזענות ודעות קדומות. ההתנסות האישית של המורות והמורים במפגש עם ה"אחר" תסייע להם להיות ערניים לגזענות, לקדם סובלנות ולשנות את האקלים של החיים המשותפים בארץ. במהלך התכנית, המורים עוברים תהליך עומק בו הם חוקרים את זהותם האישית, המקצועית, והתרבותית ומשוחחים על אתגרים חינוכיים משותפים. ההתנסות במפגש עם ה'אחר' נעשית בכלים מגוונים כדוגמת תיאטרון, אומנות וצילום וכוללת סיורים משותפים בעיר ירושלים. המפגשים מאפשרים היכרות אישית בלתי אמצעית ושיתוף נרטיבים היוצרים, לפני הכול, קרבה אנושית וחברית ותחושה של שותפות במשימה החינוכית. דרך התכנית הקמנו קהילת מורים אקטיבית שפועלת יחד דרך פרויקטים משותפים למען חיבורים בין הקהילות השונות ולמען חיים משותפים בעיר תוך הטמעת ערכים של כבוד, סובלנות ותקווה.

39 סוג שירות: ארגון תערוכות ומופעים, השתלמויות וקורסים מקצועיים, מחקר ועבודה אקדמית קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, מוסדות חינוך, מערכת החינוך | אזורי פעילות: ירושלים
לעמוד הארגון

מכון הערבה ללימודי הסביבה

תאור כללי:
מכון הערבה ללימודי הסביבה הינו מרכז אקדמי לפיתוח מנהיגות סביבתית במזרח התיכון, הממוקם בקיבוץ קטורה בערבה הדרומית. משנת 1996 עוסק המכון בתכניות לימודים ומחקר אקדמי בתחומי הסביבה השונים, תוך דגש על שיתוף פעולה בין ישראל לשכנותיה. מכון הערבה מוביל גישה ייחודית ללימוד האתגרים הסביבתיים במזרח התיכון, מנקודת מבט חוצת גבולות ובינתחומית. גישתנו היא כי "לטבע אין גבולות", כלומר – האתגרים הסביבתיים של ימינו כמו זיהום אוויר ומים, התחממות גלובלית, תהליכי מדבור והשפעות שליליות של חקלאות אינטנסיבית- משותפים לנו ולשכנינו, ואנו חייבים לפעול יחד למען שיתוף פעולה אזורי שיבטיח עתיד מקיים לכולנו. התכנית האקדמית המכון מציע תכנית לימודים אקדמית בת סמסטר או שניים (ארבעה או 8 חודשים) תחת חסות אקדמית של אוניברסיטת בן גוריון או מכללת Bennington האמריקאית. הקורסים (אשר נלמדים בשפה האנגלית) מוכרים ע"י מוסדות אקדמיים שונים בארץ ובעולם ויכולים להשתלב בלימודים לתואר ראשון או שני (בדומה לתכנית "חילופי סטודנטים"). כל סמסטר מורכב מ-1/3 סטודנטים ישראלים-יהודים, 1/3 מהעולם הערבי (פלסטינים, ירדנים, ערבים אזרחי-ישראל ועוד) ו-1/3 סטודנטים בינלאומיים. דרך חווית הלימודים, המחקר והמגורים המשותפים יוצרים הסטודנטים קהילה לומדת רב-תרבותית ומפתחים כישורים אשר יאפשרו להם לפעול יחד באזור תוך שותפות והבנה הדדית. מחקר המכון מפעיל חמישה מרכזי מחקר אשר מנהלים פרויקטים סביבתיים יישומיים חוצי גבולות בשיתוף עם חוקרים וארגונים ברשות הפלסטינית וירדן: המרכז לחקלאות בת קיימא, המרכז לאנרגיה מתחדשת ושימור אנרגיה, המרכז לניהול משאבי מים חוצי גבולות, המרכז לסוציו-אקולוגיה מדברית והמרכז לפיתוח בר קיימא, אשר מתרגם את המחקר החדשני של מכון הערבה בנושאי מים, אנרגיה, חקלאות ושימור לפתרונות טכנולוגיים מעשיים המותאמים למדינות מתפתחות. בוגרים מעל 1000 בוגרי מכון הערבה מרחבי המזה"ת והעולם ממשיכים גם לאחר לימודיהם במחקר ויוזמות סביבתיות חוצות גבולות, ותורמים מניסיונם בפיוס ודיאלוג בין תרבויות שונות. בוגרי המכון לוקחים חלק ב-Arava Alumni Peace and Environmental Network (AAPEN) - פורום עולמי לחילופי רעיונות המסייע בהקמת יוזמות סביבתיות חדשות ויצירת קשרי עבודה ומחקר. מכון הערבה מחויב לבוגריו הממשיכים את פעילותם כמובילי השינוי ומסייע להם בייעוץ, הכוונה ומימון ליוזמות חדשניות, המשך לימודים והשלמות מקצועית. הפורום האזרחי לדיפלומטיה סביבתית - Track II Environmental Forum היעדרו של משא ומתן לשלום (“Track I”) מייצר דינמיקה פוליטית אזורית בה שיתוף הפעולה בין הממשלות הוא מוגבל ולא יעיל. הפורום האזרחי לדיפלומטיה סביבתית (“Track II”), שהינו יוזמה של מכון הערבה, הושק בספטמבר 2016, ומטרתו להפגיש אנשי מפתח מישראל, ירדן והגדה המערבית בכדי להתמודד עם אתגרים סביבתיים אזוריים מתמשכים. הפורום מעודד, באמצעות דיון מתמשך ומקצועי, מציאה של פתרונות חוצי-גבולות ויוזמות ארוכות טווח לבעיות הסביבתיות באזורנו. חברי הפורום הם מומחים פרטיים ומהאקדמיה, נציגי ארגונים העוסקים בנושאים אלו וכן פוליטיקאים בכירים. הפורום מחולק למספר קבוצות עבודה המוכוונות ליצירת מתווי פעולה מעשיים, בסוגיות הבאות: התמודדות אזורית עם שינויי האקלים; אנרגיה מתחדשת לרצועת עזה; וניהול מי קולחין. כמו-כן, במסגרת הפורום, מתקיימת תוכנית ה-Young Professionals Forum (YPF) שמטרתה לשלב אנשי מקצוע צעירים ממדינות האזור, בפרויקטים ובפעילויות של הפורום.

39 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, מחקר ועבודה אקדמית, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות חווייתית, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון, שירותים מקצועיים קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, ארגוני המגזר השלישי, ארגונים, ארגונים עסקיים, בעלי מקצועות שונים, הקהל הרחב, ילדים ונוער, מבוגרים, מוסדות חינוך, מערכת החינוך, נשים, סטודנטים, צעירים, קהילות | אזורי פעילות: באינטרנט, חוץ לארץ, כל הארץ
לעמוד הארגון

הפורום לחשיבה אזורית

תאור כללי:
הפורום לחשיבה אזורית נוסד בשנת 2014 על בסיס אתר "אפשר לחשוב", שהחל לפעול בשנת 2011. עמיתי הפורום הם חוקרות וחוקרים מתחומי ידע ופעילות מגוונים. מטרתנו היא לחולל שינוי בשיח הציבורי ובתפיסות הרווחות בישראל על המזרח התיכון. אנו מאמינים שהפצתם של מידע וניתוח מקצועיים, מקוריים ומעמיקים תקדם בציבור הישראלי הבנה מורכבת יותר של המזרח התיכון ושל מקומה של ישראל בתוכו, ותסייע בטיפוח תקווה ואמון ביחסים של שלום בין אזרחי ישראל לבין אזרחי המדינות השכנות. הפורום פועל להפצת תוצריו בציבור הרחב באמצעות אתר הפורום, שיתוף פעולה הדוק ורציף עם התקשורת הישראלית ופעילות ציבורית וחינוכית.

39 סוג שירות: מחקר ועבודה אקדמית קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט
לעמוד הארגון

מרכז אדוה

תאור כללי:
מרכז אדוה הוא מכון מחקר המתמחה בניטור של מגמות חברתיות וכלכליות ובניתוח של המדיניות הממשלתית אל מול מגמות אלה. מרכז אדוה בוחן את המגמות ואת המדיניות לפי אמות המידה של שוויון וצדק חברתי. מלאכת הניטור של מרכז אדוה נסמכת על מאגרי נתונים עשירים ומגוונים, המאפשרים לעקוב אחר התפתחויות בתחום הפיתוח הכלכלי כמו גם בתחום השוויון החברתי. ממצאי המחקר וניירות העמדה של מרכז אדוה מתפרסמים באתר. הפרסומים מספקים מידע לכל מי שפועל/ת למען חלוקה צודקת יותר של משאבים בחברה הישראלית. מרכז אדוה מציע ימי עיון וקורסים בתחומים שונים הנגזרים מתחומי המחקר בהם הוא עוסק. ההרצאות ניתנות על ידי צוות מרכז אדוה, מרצים באקדמיה הקשורים למרכז אדוה ואנשי ארגונים חברתיים מומחים בתחומם.

39 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, מחקר ועבודה אקדמית קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ
לעמוד הארגון

המרכז היהודי-ערבי

תאור כללי:
המרכז היהודי-ערבי (JAC) באוניברסיטת חיפה הוא מרכז מחקר רב-תחומי שפועל מאז 1972 (אותה שנה שבה האוניברסיטה הפכה למוסד עצמאי). המרכז פועל לקידום היחסים הטובים בין יהודים ואזרחים ערבים בישראל. המרכז פועל ליישום המטרות הנ"ל בשלושה מעגלים עיקריים: 1. מחקר: כאחד ממרכזי המחקר של באוניברסיטה, המרכז היהודי ערבי מתאם בין הפקולטות השונות - מדעי הרוח , מדעי חברה, חינוך ומשפטים – ליוזמת וביצוע מחקר אקדמי בינתחומי על נושאים הקשורים ליחסי יהודים וערבים. 2. חיים משותפים בקמפוס: המעגל השני נוגע בחיי קמפוס, המרכז יוזם פעילויות משותפות וימי עיון ופרויקטים שונים משותפים בין סטודנטים יהודים וערבים. 3. המרחב הציבורי: המרכז מקשר בין האוניברסיטה לבין עמותות וארגונים שונים במיוחד בצפון הארץ ומארגן כנסים וקבוצות עבודה שמטרתם לתמוך בדיון המשמעותי והפורה בין פוליטיקאים ומנהיגים אזרחיים יהודים וערבים בישראל, ובדיון בין הישראלים והפלסטינים.

39 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, מחקר ועבודה אקדמית, פעילות חווייתית קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, סטודנטים | אזורי פעילות: צפון
לעמוד הארגון

עמק שווה

תאור כללי:
כיצד אנו פועלים: • הארכיאולוגים של עמק שווה מקיימים קשר שוטף עם קהילות שונות שבשטחן יש אתרי עתיקות ונוכחים במקומות בעלי רגישות ארכיאולוגית ופוליטית גבוהה בירושלים העתיקה ובגדה המערבית. אנו מסקרים את הפעולות הארכיאולוגיות ובוחנים סוגיות של פגיעה בזכויות מורשת וקניין של פלסטינים. הפעילות הענפה שאחריה אנו עוקבים מתועדת ומפורסמת על ידינו באמצעות דו"חות ניירות עמדה עבור קובעי מדיניות והציבור הרחב. • שמירה על אתרי מורשת מפני תוכניות בנייה ופיתוח לטובת האינטרס הציבורי. זאת על ידי הגשת התנגדויות בוועדות התכנון והבנייה ונקיטת מאבקים ציבוריים ומשפטיים נגד מגמת ההפרטה של אתרי עתיקות והעברתם לידיהן של עמותות בעלות אינטרסים כלכליים דתיים או לאומניים, שמנצלות את הארכיאולוגיה למטרותיהן. מגמה זו נמצאת בעלייה מתמדת בעשור האחרון, מכיוון שהיא עולה בקנה אחד עם המדיניות של ממשלות הימין. התוצאה היא פגיעה באתרי עתיקות ובאוכלוסייה הפלסטינית שחיה בתוך האתרים ולצידם. • פעילות ציבורית בקרב מקבלי החלטות, אנשי תקשורת והציבור הרחב שכוללת סיורים, הרצאות, מפגשים וכנסים. מטרת הפעילות הזאת היא להגביר את המודעות לשימוש הפוליטי שנעשה בארכיאולוגיה כדי להשתלט על אדמות ועל "הסיפור הארכיאולוגי" ולהכפיפו למסורות ואמונות שמקורן בטקסטים דתיים. אנו מתאמצים להחדיר לזירה הציבורית שיח פלורליסטי שחושף ומבליט את הגיוון של המורשת התרבותית של הארץ בכלל וירושלים בפרט, וזאת כדי לטפח את הפרספקטיבה שרואה בנכסי העבר מורשת משותפת לכל הקהילות והאוכלוסיות החיות פה. • אנחנו מקיימים חפירות קהילתיות שנועדו לחזק את הקשר בין תושבים לאתר הארכיאולוגי ולמורשת של המקום שבו הם חיים. אנו רואים בחפירות הקהילתיות כלי להגברת מודעות סביבתית וחברתית ופעילות שבאמצעותה ניתן לחזק שיתוף פעולה בין קהילות שונות החיות זו לצד זו בתוך אתרי מורשת או בקרבתם. העקרונות המקצועיים שמנחים אותנו כארכיאולוגים: 1. אנו מאמינים כי הארכיאולוגיה יכולה לשמש כלי לקידום והבנה בין עמים, תרבויות וקבוצות שונות, ולא ראוי להשתמש בה כאמצעי במאבק על זכויות קניין או זכויות היסטוריות. 2. הארכיאולוגיה בכלל, וזו של ירושלים בפרט, מגלה מרקם אנושי עשיר ומגוון ומאפשרת לכל אחד לזהות את קשריו לעבר. 3. הארכיאולוגיה מספרת סיפור עצמאי וכולל של קיום, תרבות והישגים אנושיים. היא אינה צמודת-טקסטים ואינה סלקטיבית. 4. כל שכבה ארכיאולוגית תורמת להבנת ההיסטוריה על בסיס שווה. הארכיאולוגיה אינה מדרגת תרבויות באופן היררכי. 5. המושג “אתר ארכיאולוגי” אינו רק מגוון השכבות הנחפרות במקום מסוים, אלא מקום משמעותי בהווה, אשר בו או בקרבתו חיים אנשים, על תרבותם, שגרת חייהם וצרכיהם. 6. אין זה מעניינינו לאשש קשרים בין זהויות אתניות מודרניות (למשל ישראלית, פלסטינית, או אירופית) לקדומות (כנענית, יהודאית או צלבנית). 7. מאחר שהארכיאולוגיה מספקת תיאור עצמאי של מקורות האדם והחברה, היא ביקורתית מטבעה; עליה לאתגר כל נרטיב היסטורי מקובל. 8. כאשר קיימת חפיפה בין סיפור ארכיאולוגי ומקור היסטורי, הם מאירים זה את זה: שניהם מבוססים על פרשנות, והאמת של שניהם אינה מוחלטת. 9. היות שארכיאולוגים מפקיעים שטחי ציבור לשימושם, עליהם להצדיק שימוש זה לפני הציבור, ובפרט הציבור שממנו הופקע השטח.

39 סוג שירות: מחקר ועבודה אקדמית, פעילות הסברתית לקהל הרחב קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: ירושלים, כל הארץ
לעמוד הארגון

מכון שחרית

תאור כללי:
מכון שחרית – יוצרים מחנה משותף הוא ארגון ללא כוונות רווח, שנוסד בשנת 2012, אחרי שנתיים של עבודה משותפת של חברי הגרעין המייסד, אשר נסעו יחד ברחבי הארץ כדי להכיר את החברה הישראלית העכשווית. שחרית נוסד כמכון חשיבה ועשייה, הפועל ליצירת שותפות חברתית חדשה בין כל חלקי החברה הישראלית ובניית "מחנה משותף", על ידי שבירת הדיכוטומיות המיושנות בין ימין ושמאל, יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, מזרחיים ואשכנזים ועוד. פעילות המכון מתקיימת במספר ערוצים מקבילים – בעיצוב רעיוני של סדר יום פוסט ליברלי, מה שבמכון מגדירים כ"טוב משותף"; בפיתוח מנהיגות חברתית ופוליטית בתוך ובין הקהילות השונות בישראל, ובפעילות שטח במישור המקומי והארצי (פוליטיקה חדשה). בין היתר, מוביל מכון שחרית את תכנית ה-120 לעתודה פוליטית, מיזם התארגנות קהילתית, ועבודה רעיונית למסגור מחדש של המחשבה הפוליטית בישראל. ראש המכון הוא ד"ר אילון שוורץ, ובצוות המוביל ניתן למצוא את סמנכ"ל המכון, רון ברקאי, וראשת תוכנית 120 – ד"ר גלי סמבירא. יו"ר הוועד המנהל הוא הרב בצלאל כהן.

39 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, חונכות, מחקר ועבודה אקדמית, פעילות הסברתית לקהל הרחב קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ
לעמוד הארגון

מרכז תמר

תאור כללי:
החברה הבדואית בנגב מונה כיום קרוב ל-230,000 נפש, למעלה משני שליש בחברה זו צעירים מגיל 21. החברה הבדואית מתקיימת בלב הנגב של מדינת ישראל אך מתפתחת בקווים ובערוצים מקבילים לחברה היהודית. סוגיית ההתיישבות של החברה הבדואית עולה ויורדת מסדר היום הציבורי מזה כארבעים שנה, בהתאם למדיניות רשויות המדינה השונות. תשתיות פיזיות ושירותי הציבור מצויים בפיגור, אחוז התעסוקה הינו הנמוך ביותר במדינה ובהתאמה, מערכת החינוך בקרב האוכלוסייה איננה מצליחה לקדם באופן מספק את צעירי החברה הבדואית בנגב. בעשורים האחרונים חלות תמורות מהותיות בקרב החברה הבדואית בנגב. במוקד השינוי עומדים המוסדות והתשתיות התרבותיות; התא המשפחתי והממסד השבטי, המצויים בתהליכי שינוי דינאמיים ואינטנסיביים. שינויים אלו באים לידי ביטוי בכל רבדי החיים ומשפיעים באופן ישיר הן על הפרט והן על כלל האוכלוסייה. במשך השנים הועלו תכניות והוקצו משאבים לשינוי המציאות בכלל התחומים אך למרבה הצער, טרם חל השינוי המיוחל ולאורך השנים הפערים התרחבו והתעמקו. ככל שנקפו השנים ורבו הכישלונות, הלכו והתעצמו תחושות הייאוש, הניכור וחוסר האמון בין הצדדים.

39 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות קהל יעד: הקהל הרחב, ילדים ונוער | אזורי פעילות: דרום
לעמוד הארגון

מנהרת הזמן – המכללה האקדמית בית ברל

תאור כללי:
מנהרת הזמן היא תכנית אקדמית, חינוכית וקהילתית המוקדשת להיסטוריה של חיי היומיום, שהתקיימו בארץ ב-150 השנים האחרונות. אנחנו מכשירים ומלווים קבוצות של תלמידים, סטודנטים, מורים ומבוגרים יהודים ופלסטינים לתיעוד ההיסטוריה המשפחתית והקהילתית שלהם. המתעדים משתפים את תוצרי התיעוד בקבוצות הטרוגניות המפגישות אנשים ממגוון אוכלוסיות. כל החומר ההיסטורי שנאסף במהלך הפעילות מוצג לציבור הרחב באתר TARASA.me . מטרתנו ליצור ולחזק קשרים משמעותיים ושוויוניים בין המגזרים והקבוצות השונות של החברה הישראלית המבוססים על הכרה וכבוד הדדי.

39 סוג שירות: מחקר ועבודה אקדמית, פעילות חווייתית קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ
לעמוד הארגון

מכון עקבות לחקר הסכסוך הישראלי-פלסטיני

תאור כללי:
מכון מחקר ותיעוד

39 סוג שירות: מחקר ועבודה אקדמית קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט
לעמוד הארגון