עמק שווה
תאור כללי:
כיצד אנו פועלים:
• הארכיאולוגים של עמק שווה מקיימים קשר שוטף עם קהילות שונות שבשטחן יש אתרי עתיקות ונוכחים במקומות בעלי רגישות ארכיאולוגית ופוליטית גבוהה בירושלים העתיקה ובגדה המערבית. אנו מסקרים את הפעולות הארכיאולוגיות ובוחנים סוגיות של פגיעה בזכויות מורשת וקניין של פלסטינים. הפעילות הענפה שאחריה אנו עוקבים מתועדת ומפורסמת על ידינו באמצעות דו"חות ניירות עמדה עבור קובעי מדיניות והציבור הרחב.
• שמירה על אתרי מורשת מפני תוכניות בנייה ופיתוח לטובת האינטרס הציבורי. זאת על ידי הגשת התנגדויות בוועדות התכנון והבנייה ונקיטת מאבקים ציבוריים ומשפטיים נגד מגמת ההפרטה של אתרי עתיקות והעברתם לידיהן של עמותות בעלות אינטרסים כלכליים דתיים או לאומניים, שמנצלות את הארכיאולוגיה למטרותיהן. מגמה זו נמצאת בעלייה מתמדת בעשור האחרון, מכיוון שהיא עולה בקנה אחד עם המדיניות של ממשלות הימין. התוצאה היא פגיעה באתרי עתיקות ובאוכלוסייה הפלסטינית שחיה בתוך האתרים ולצידם.
• פעילות ציבורית בקרב מקבלי החלטות, אנשי תקשורת והציבור הרחב שכוללת סיורים, הרצאות, מפגשים וכנסים. מטרת הפעילות הזאת היא להגביר את המודעות לשימוש הפוליטי שנעשה בארכיאולוגיה כדי להשתלט על אדמות ועל "הסיפור הארכיאולוגי" ולהכפיפו למסורות ואמונות שמקורן בטקסטים דתיים. אנו מתאמצים להחדיר לזירה הציבורית שיח פלורליסטי שחושף ומבליט את הגיוון של המורשת התרבותית של הארץ בכלל וירושלים בפרט, וזאת כדי לטפח את הפרספקטיבה שרואה בנכסי העבר מורשת משותפת לכל הקהילות והאוכלוסיות החיות פה.
• אנחנו מקיימים חפירות קהילתיות שנועדו לחזק את הקשר בין תושבים לאתר הארכיאולוגי ולמורשת של המקום שבו הם חיים. אנו רואים בחפירות הקהילתיות כלי להגברת מודעות סביבתית וחברתית ופעילות שבאמצעותה ניתן לחזק שיתוף פעולה בין קהילות שונות החיות זו לצד זו בתוך אתרי מורשת או בקרבתם.
העקרונות המקצועיים שמנחים אותנו כארכיאולוגים:
1. אנו מאמינים כי הארכיאולוגיה יכולה לשמש כלי לקידום והבנה בין עמים, תרבויות וקבוצות שונות, ולא ראוי להשתמש בה כאמצעי במאבק על זכויות קניין או זכויות היסטוריות.
2. הארכיאולוגיה בכלל, וזו של ירושלים בפרט, מגלה מרקם אנושי עשיר ומגוון ומאפשרת לכל אחד לזהות את קשריו לעבר.
3. הארכיאולוגיה מספרת סיפור עצמאי וכולל של קיום, תרבות והישגים אנושיים. היא אינה צמודת-טקסטים ואינה סלקטיבית.
4. כל שכבה ארכיאולוגית תורמת להבנת ההיסטוריה על בסיס שווה. הארכיאולוגיה אינה מדרגת תרבויות באופן היררכי.
5. המושג “אתר ארכיאולוגי” אינו רק מגוון השכבות הנחפרות במקום מסוים, אלא מקום משמעותי בהווה, אשר בו או בקרבתו חיים אנשים, על תרבותם, שגרת חייהם וצרכיהם.
6. אין זה מעניינינו לאשש קשרים בין זהויות אתניות מודרניות (למשל ישראלית, פלסטינית, או אירופית) לקדומות (כנענית, יהודאית או צלבנית).
7. מאחר שהארכיאולוגיה מספקת תיאור עצמאי של מקורות האדם והחברה, היא ביקורתית מטבעה; עליה לאתגר כל נרטיב היסטורי מקובל.
8. כאשר קיימת חפיפה בין סיפור ארכיאולוגי ומקור היסטורי, הם מאירים זה את זה: שניהם מבוססים על פרשנות, והאמת של שניהם אינה מוחלטת.
9. היות שארכיאולוגים מפקיעים שטחי ציבור לשימושם, עליהם להצדיק שימוש זה לפני הציבור, ובפרט הציבור שממנו הופקע השטח.
