זהו לא עוד פוסט על פעילות מדהימה ככל שתהיה של אקטיביסטים או של מיזמים וארגונים בתהליך הייעודי שלהם לחבר בין ערבים ויהודים. הפעם זהו פוסט מרגש על חוויה של הוקרת הפועלים והפועלות והשוקדים והשוקדות על המשימה המורכבת של חיבורים, דיאלוג וחיים משותפים. גם אני בין עשרות המיזמים, ארגונים, פרוייקטים ואנשי דת אשר מקדמים חיים משותפים – קבלתי הזמנה מסגן שגריר ארה"ב, מר ג׳ונתן שרייר ורעייתו סטפני לחגוג עמם ערב שכולו הודיה (טוב זה קצת פרשנות שלי לחג ההודיה המסורתי). אך תראו בהמשך שאכן הערב כולו היה חגיגת ה-יש והוקרת העשייה המבורכת של פעילים ופעילות למען חיים משותפים.
יכולנו לבחור להגיע עם הבן זוג, וזאת היתה עבורי הזדמנות נהדרת להגיע עם בן זוגי שמעצים ותומך מהרגע הראשון של הקמת המיזם, הבלוג שהפך לאתר. וכיום ממשיך ומעודד אותי להמשך העשייה לאורך כל הדרך.
למרות הקור באותו הערב, הסתובבנו בחצר לוחצים ידיים ומברכים האחד את השני בשמחה ובאווירה כל כך חיובית, שנעמה לכולם. כמובן שהכרתי רבים מהמובילים והנציגים של הארגונים והמיזמים כי רובם נמצאים באתר חיים משותפים ונעזרים בו כדי לקדם את העשייה שלהם. הצצה במאגר הארגונים אצלנו בוודאי תאפשר להבין את הכמות הרבה של העשייה למען חיבורים בין ערבים ויהודים במרחב המשותף. ולשמוח עם העובדה שחלק שפועלים בשיתוף פעולה עם שגרירות ארה"ב בדרך זאת או אחרת, הוזמנו לערב המיוחד הזה אצל סגן השגריר.
את הערב פתח באופן רשמי סגן השגריר מר ג׳ונתן שרייר , סגן השגריר, בנאום מרגש שבו אמר שהוא שמח לארח את ראשי הארגונים ואת הפועלים לקדם את האידיאולגיה הבין תרבותית בישראל. אני מניחה שלו היה אפשרי, היינו רואים במקום עוד רבים נוספים. הוא הסביר את הסיבות לחג ההודיה. והזמין אנשי דת; כומר, אימם ורב לברך ולומר דברים כטקס לכבוד האירוע. בתום הטקס הוזמנו לארוחת ערב בתוך הבית.
הארוחה כמובן כללה את האוכל המסורתי, אך המבחר אפשר להתנסות בחוויה קולינרית בהתאם לרצון של כל אחד ואחת. אפשר לומר שסביב השולחן התקיימו מעין מעגלי שיח שהתנהלו בעזרת נציגי שגרירות ארה"ב שהכירו את יושבי השולחן. אנחנו ישבנו עם צעירים בוגרי תוכניות במסגרת שגרירות ארה"ב. השיחה התנהלה בעברית וערבית והיה מעניין וזורם לשמוע על צעירים מגיל תיכון שנשלחים לארה"ב ללמוד ולקדם אג'נדות של סובלנות ועוד יותר משמח שהם ממשיכים לפעול לשם כך, כאשר הם חוזרים. ומשם המשכנו גם לשיח על החיים, כי בסוף של דבר כולנו בארץ, ערבים ויהודים סובלים מפקקים ומיוקר המחייה והדיור, חווים אותם חוויות בגידול הילדים וחולמים על חברה אזרחית נורמלית המדגישה את השונות של כל מרכיבה אך חותרת לאחווה ושיוויון בין מרכיביה.
אין מילים להודות על ההזדמנות והחוויה ועל הוקרת הטוב והתודה. על ערב מהנה ומרגש. על הודיה ענקית וגדולה שחשנו לאורך כל הערב באווירה שהשרו סגן השגריר מר ג׳ונתן שרייר ורעייתו סטפני ואנשי השגרירות שהיו הרבה מעבר למקסימים. וחשוב לציין שחלק מהתמונות אני צלמתי (בטח הפחות…), חלק חברים נחמדים צלנו, וחלק קרדיט לצלם המוכשר מתי שטרן משגרירות ארהב. תודה רבה.
איזה כייף ומעורר השראה לראות שכשמתחילים לצעוד הדרך נפתחת אלינו. יישר כח על כל העשייה שלך ושל כול המפתחים את השיח והחיבורים התרבותיים ביננו.