X
הצטרפו אלינו
Header Slogan

הארגונים

המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי

תאור כללי:
מעל"א הציב לעצמו, כמטרה עיקרית, את ייצוג האינטרסים והצרכים האמיתיים של האוכלוסייה הערבית-פלסטינית בישראל בתחומי התכנון, הקרקע, הדיור, הצמיחה והפיתוח. בתחילת שנת 2004, הכיר משרד הפנים במעל"א כגוף ציבורי עפ"י סעיף 100 לחוק התכנון והבניה 1965. תחומי הפעולה של מעל"א: מעקב תכנוני: ביצוע מעקב אחרי ההחלטות הנוגעות לאוכלוסייה וליישובים הערביים, בנושאים כמו: הודעות תכנון, מינוי חברים/נציגים במוסדות התכנון, החלטות מועצת מקרקעי ישראל, הריסת בתים, שיווק מגרשים לבנייה ע"י מנהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון ועוד. דרכי הפעולה הקפדה על ביצוע הפעולות המתבקשות מאופי ההחלטות כגון: יידוע הציבור הרלוונטי והמעוניין בהחלטה. בדיקת ההשפעות על היישובים. הכנת התנגדויות ו/או תכניות אלטרנטיביות. הכנת ניירות עמדה ודו"חות ופרסומם לגופים הרלוונטיים. הופעה בפני ועדות ערר וועדות סטטוטוריות אחרות. עתירות לבתי משפט. העצמה של קהילות, אנשי מקצוע ומוסדות, ובניית יכולות עצמיות להתמודדות עם אפליה תכנונית. ייזום מסעי תקשורת, דיאלוג ויצירת קואליציות לסנגור מוסדות התכנון של המדינה, ומקבלי ההחלטות. פעילות ציבורית קהילתית: העלאת המודעות בנוגע לסוגיות ובעיות תכנון וזכויות תכנון. חינוך הציבור ואספקת כלים מעשיים להתמודדות עם מדיניות מפלה של הממשלה ומוסדות הציבור בישראל. מעל"א פועל למימוש שיווין וצדק חברתי וסביבתי בנושאי תכנון, פיתוח, קרקע ודיור. דרכי הפעולה ארגון כנסים, סמינרים, השתלמויות, ימי עיון וסדנאות, במטרה להעלות את המודעות של המתכננים, מהנדסי ומנהיגי הרשויות המקומיות, פעילים קהילתיים ודמויות ציבוריות בנוגע לסוגיות תכנון המשפיעות על יישוביהם, ודרכי התמודדות עם בעיות כאמור. קיום סדרת סדנאות המחוללות דיאלוג בין מתכנני המדינה, פקידי ממשלה ואנשי מקצוע מטעמה, לבין מתכננים, אנשי מקצוע ומנהיגי הרשויות המקומיות, בכדי לפתח הבנה הדדית, מודעות ושיתוף פעולה בנוגע לסוגיות תכנוניות. קיום יוזמות שונות המכוונות להעלאת המודעות והחינוך בקרב הציבור בנוגע לתכנון, לרבות הצעת מלגות במטרה לעודד סטודנטים ערביים ללימודים מתקדמים, ולבצע מחקרים מתקדמים בתכנון אורבאני. פעילות מקצועית: מעל"א בהיותו ארגון של קבוצת אנשי מקצוע המחויבים לקהילה, לחברה ולמקצוע, ממגוון תחומי המומחיות כמו תכנון עירוני, חברה, כלכלה וסביבה, פועל לחיזוק הציבור הרחב במתן כלים מקצועיים להתמודדות עם התכנון הממסדי המפלה. דרכי הפעולה ביצוע מחקרים וסקרי שדה בכדי לבחון ולהבין סוגיות ובעיות בולטות, בתחומי החיים השונים, לרבות כלכלה, חברה, חינוך, סביבה ותעסוקה, המשפיעות על התפתחות היישובים והאוכלוסייה. אספקת שירותי ייעוץ תכנוני לרשויות המקומיות, פורום ראשי הערים והמועצות המקומיות, ועדת המעקב העליונה לענייני ערבים, מנהיגים פוליטיים ואזרחים ערביים, ארגונים לא ממשלתיים, פעילים קהילתיים ובעלי מקצוע אחרים. תכנון אלטרנטיבי, לפי הצורך, תוך הפעלת תכנון שקוף, המשתף את הציבור בהליך קבלת ההחלטות ובביטוי הצרכים החיוניים, העמדות וההעדפות שלו לגבי התפתחותו העתידית. הפקת דפי מידע על המחקרים והסקרים השונים שמעל"א מבצע והפצתם לקהלי יעד ולציבור הרחב.

126 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון, שירותים מקצועיים קהל יעד: הקהל הרחב, מוסדות ממשל ושלטון מקומי | אזורי פעילות: כל הארץ

מכון ון ליר – תמת ישראל במזרח התיכון

תאור כללי:
מהו מקומה של ישראל במזרח התיכון? כיצד תופסת מדינת ישראל וכיצד תופסים אזרחיה את קיומם באזור? כיצד הם נתפסים בעיני שכניהם הערבים, הפלסטינים והמוסלמים? האם ישראל היא ראש חץ מערבי, נטע זר במזרח התיכון? האם היא ממוקמת באזור מבחינה גיאוגרפית בלבד, או שהיא מדינה מזרח תיכונית בהיבטים נוספים? בעשורים האחרונים הופכות זהויות קיבוציות ופרטיות במזרח התיכון למורכבות וגמישות. רבדים רבים של המציאות בשטח, בישראל ובסביבתה, משתנים במהירות, ותפיסות של ה"עצמי" ושל ה"אחר" לובשות צורות שונות. אולם השיח האקדמי, המקצועי והציבורי בישראל עדיין משקף הנגדה ברורה בין "אנחנו" לבין "הם". ה"מומחים לסכסוך" היו ונותרו בעיקר "מומחים לענייני ערבים", ועיון השוואתי שיטתי ביחסי יהודים וערבים וביחסי ישראל ושכנותיה הוא נדיר. לפיכך, פעילותה של התמה ממוקדת בעיון מחודש בקיומה ובמקומה של ישראל במזרח התיכון. אנו מבקשים לקדם בחינה השוואתית ובין-תחומית של ישראל ושכנותיה, במטרה להציב את ישראל בהקשרים אזוריים ולבחון את העבותות הפוליטיים, התרבותיים, החברתיים והכלכליים הקושרים את ישראל ואוכלוסייתה אל מדינות ואוכלוסיות במזרח התיכון. שימוש בערבית לקידום חשיבה אזרחית, בשונה מחשיבה צבאית-ביטחונית, הוא מכשיר מרכזי בארגז הכלים שלנו. רעיון זה בא לידי ביטוי אקדמי וציבורי. אנו מבקשים לחולל שינוי תפיסתי ומתודולוגי בלימודי המזרח התיכון, האסלאם והערבית בישראל מצד אחד, ולהעשיר את השיח הציבורי בישראל במידע ובניתוח מזוויות מגוונות על האזור – וישראל בתוכו – מן הצד השני. במילים אחרות, הגישה האקדמית-אינטלקטואלית של התמה משרטטת קווים מנחים לפעילות ציבורית וחינוכית, שעיקרה הפצה של מידע וניתוח מגוון בענייני האזור וכן קידום השפה הערבית. התמה היא בית לקבוצה נחושה של יהודים וערבים-פלסטינים מהאקדמיה ומהחברה האזרחית המשתמשים בשפה הערבית במטרה להבין אל נכון את האזור ועמיו, ולחזק בין יהודים לבין ערבים חיבורים המבוססים על הכרה, הבנה ואמפתיה. נוכל לעשות זאת רק באמצעות הקמה וביסוס של במות ומקורות חדשים למחשבה, לניתוח ולמידע רלוונטי בשפה העברית. הפרויקטים בתמה נחלקים לשלושה אשכולות: מחקר; חינוך והשכלה גבוהה; ושפה והעשרה. אשכול המחקר כולל קבוצות מחקר שמטרתן להציע דרכי חשיבה מקוריות ופורצות גבולות בתחום. אשכול החינוך וההשכלה הגבוהה כולל פרויקטים לקידום ולטיפוח אוריינות וחשיבה פלורליסטית מגיל הגן ועד לאוניברסיטה. באשכול השפה וההעשרה מתקיימים מפעלי תרגום לעברית של טקסטים תרבותיים, אינטלקטואליים ואקטואליים מהמזרח התיכון כולו, והפצתם לכלל הציבור בישראל.

126 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, מחקר ועבודה אקדמית קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, הקהל הרחב | אזורי פעילות: ירושלים

בית הנשיא – תקווה ישראלית

תאור כללי:
קווה ישראלית היא תכנית הדגל של נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, לחיזוק הממלכתיות ולביסוס השותפות בין ארבעת המגזרים המרכזיים המרכיבים את החברה הישראלית - חילונים, חרדים, דתיים וערבים. תקווה ישראלית פועלת לקידום השתלבות איכותית של כלל המגזרים בחברה ובכלכלה, וליצירת שיתופי פעולה ביניהם בתחומי מפתח ובראשם החינוך, האקדמיה, התעסוקה, השלטון המקומי והספורט. תקווה ישראלית מבקשת לחזק את ה"יחד" של החברה הישראלית תוך מתן כבוד ומקום לכל קבוצה המרכיבה אותו. כל זאת, במטרה להבטיח את חוסנה ושגשוגה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. התכנית מהווה את היישום המעשי של חזון ביסוס השותפות בין חלקי החברה הישראלית של הנשיא ריבלין, כפי שהוצג בנאומו בכנס הרצליה בשנת 2015, ושזכה לשם "נאום השבטים" . "נאום השבטים" של נשיא המדינה בכנס הרצליה, יוני 2015 להורדה אנגלית ערבית נאום הנשיא בכנס הרצליה, יוני 2016 הפעילות מאופיינת ביצירת שיתופי פעולה נרחבים עם משרדי ממשלה, קרנות וארגוני חברה אזרחית במטרה לקדם את השותפות בחברה הישראלית. כך למשל, תקווה ישראלית בחינוך מקדמת היכרות ופעולה משותפת בין צוותי חינוך ותלמידים ממגזרים שונים; תקווה ישראלית באקדמיה מקדמת מערכת השכלה גבוהה מגוונת המשמשת מקום מפגש משמעותי ושער לתעסוקה הולמת לכל חלקי החברה הישראלית; תקווה ישראלית בתעסוקה מקדמת שילוב חרדים וערבים, במגזר הפרטי והציבורי בתעסוקה איכותית; תקווה ישראלית באשכולות האזוריים עוסקת בקידום צמיחה מכלילה ובהעמקת השותפות בין קהילות האשכול; "ותקווה ישראלית בספורט - מגן הכבוד" פועלת לקידום שיתופי פעולה בין מגזריים, שוויון הזדמנויות והתמודדות עם אלימות וגזענות באמצעות הכדורגל. לצפייה בלוח השנה המגוון של תקווה ישראלית לשנת תש''פ לחצו כאן

126 קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, ארגונים, ארגונים עסקיים, בעלי מקצועות שונים, הקהל הרחב, מוסדות ממשל ושלטון מקומי, מערכת החינוך | אזורי פעילות: כל הארץ

המגדלור – הדרכה ותוכן חינוכי

תאור כללי:
‘המגדלור’ הוא פרויקט משותף ל”אידאה: מרכז לדמוקטיה ליברלית”, ותנועת “החלוץ להגשמה משותפת”. ‘המגדלור’ הוא מרכז חינוכי, המכוון להרחבה והעמקה של החינוך הפוליטי לדמוקרטיה ליברלית במערכות החינוך הבלתי פורמליות בישראל, על ידי תכלול הפעולות ואיגום המשאבים הקיימים בחברה האזרחית הפרוגרסיבית, אל מסגרות החינוך הבלתי פורמליות. המרכז עוסק בפיתוח תוכן, הכשרות צוותים וביצירה של רשת ארגונים ומוסדות חינוכיים הפועלים במשותף בשדה החינוך הבלתי פורמלי, לקידום דמוקרטיה ליברלית בישראל.

126 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי קהל יעד: הקהל הרחב, ילדים ונוער | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

סיפור – חכאיה

תאור כללי:
עמותת סיפור – חכאיה הוקמה ב – 2017 על ידי אנשי עסקים, אקדמאים ואנשי חינוך שהשתתפו בכתיבת הספר "להכיר את הנרטיב ההיסטורי של האחר" ("הספר הירוק"). להערכתנו פתרון הסכסוך הישראלי – פלסטיני הוא תהליך ארוך טווח שידרוש מעורבות פעילה של הציבור הרחב בשני הצדדים, ציבור שיאמין בערך השלום ו"ידחוף" את מנהיגיו לפשרות היסטוריות. אנו מבקשים להתמקד בתחום של חינוך לשלום, תוך מתן דגש לרעיון הדו נרטיבי. שאיפתנו היא להפיץ תכנים מתוך "הספר הירוק" (להכיר את הנרטיב של הצד האחר, בהוצאת PRIME) במגוון מסגרות, לפנות למובילי דעה ולעשות שימוש בכל ערוצי התקשורת הקיימים, והכול במטרה להניע ציבורים רבים ככול האפשר, בשני העמים, לפעילות אקטיבית ולשיתופי פעולה.

126 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, פעילות הסברתית לקהל הרחב קהל יעד: הקהל הרחב, ילדים ונוער, מערכת החינוך | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

עמותת קשת – קהילה | תרבות | סביבה – מצפה רמון

תאור כללי:
מצפה רמון, היא בירת מרחב הר הנגב והיישוב המבודד בישראל. העיירה ממוקמת על שפת מכתש רמון, מוקפת נופי בראשית מרהיבים ושמורות טבע מדבריות. במצפה רמון חיים כ-5,500 תושבים בלבד, בני מגוון קהילות, המהוות מיקרו-קוסמוס של החברה הישראלית כולה. בני המקום – צברים, עולים חדשים, חילונים, דתיים, עבריים ובדואים, חיים ויוצרים יחד מרחב השראה מדברי ייחודי. הבידוד ומיקום העיירה בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל, יוצרים אתגרים בתחומי קהילה, סביבה, חינוך ותרבות . עמותת קשת הוקמה בשנת 1999 על-ידי קבוצת תושבים מקומיים, ומהווה מסגרת תומכת ליוזמות ולפרויקטים, המקדמים פתרונות לאתגרים אלה ובכך תורמים להעצמת קהילה מאוחדת ופיתוח הר הנגב כמרחב משגשג ובר-קיימא. במהלך השנים הוכיחה עמותת קשת את הכוח העצום שיש לתושבים המוכנים להקדיש מזמנם ומרצם כדי להפוך, את מצפה רמון ומרחב הר הנגב, לבני-קיימא המתקיימים בהרמוניה עם סביבתם המדברית. מעורבות חברי העמותה, בפרויקטים שונים במרחב, משמעותית ומזמנת שיתופי פעולה נרחבים והשקה בין תחומי העיסוק של העמותה. בזכות המוניטין שיצא לה כמחוללת שינוי חברתי וסביבתי, זוכה העמותה להכרה ותמיכה נרחבות בקרב המגזרים הממשלתי והחברתי, ופועלה מהווה דוגמא ומופת למנהיגות אזרחית מקומית.

126 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, ייעוץ, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילויות עבור מערכת החינוך, פעילות התנדבותית, פעילות חווייתית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון, תיירות קהל יעד: אומנים, הקהל הרחב, ילדים ונוער, מוסדות חינוך, מערכת החינוך, נשים, צעירים, קהילות | אזורי פעילות: באינטרנט, דרום

סינדיאנת הגליל לקידום ופיתוח ע"ר

תאור כללי:
מרכז המבקרים של סינדיאנת הגליל שוכן בכפר כנא ומשמש נקודת מפגש ומוצא לטיולים באיזור הכנרת, נצרת, ציפורי, יערות טורעאן ובית קשת ושדות עמק יזרעאל המרכז מהווה מקום מפגש אופטימי יוצא דופן, מקום מפגש לחוויה, יצירה,לימוד והתנסות משותפת בטעמי הגליל. במהלך הביקור תוכלו להכיר אותנו באמצעות: • צפייה בסרטון "סינדיאנת הגליל" – סיפור של עמותה מסוג אחר, ושיחה עם הנשים שמפעילות את העמותה. • טעימה מודרכת של שמני זית • כיבוד קל מסורתי • סדנאות קליעה בסנסנים ונצרים • מפגש ושיחה עם קולעות הסלים • סדנאות הכנת תערובת זעתר בצנצנת אישית • סדנת אפיית מנקיש – פיתה בתנור עם שמן זית וזעתר. • סדנת הידרופוניקה – האם אפשר לגדל ירקות בלי אדמה ? הכרות עם תחום החקלאות על בסיס מים, הכנת עציץ הידרופוני • סדנת הכנת נייר ממוחזר ניתן לשלב בביקור ארוחה כפרית עשירה: פיתות עם זעתר ושמן זית, סלט ירקות, לבנה, טחינה, זיתים, קפה ערבי ותה מצמחי הגינה שלנו. בחנות המפעל של מרכז המבקרים תוכלו לרכוש את שמני הזית האיכותיים ועטורי הפרסים של סינדיאנת הגליל, ועוד ממיטב מוצרי הגליל: זעתר, זיתים, סירופ חרובים, דבש, שקדים, סבונים על בסיס שמן זית, ועבודות יד מסורתיות של אמניות מקומיות.

126 סוג שירות: עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות התנדבותית, פעילות חווייתית, תיירות קהל יעד: הקהל הרחב, נשים | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ, צפון

המכללה החברתית כלכלית

תאור כללי:
המכללה החברתית-כלכלית היא בית ספר לשינוי חברתי המקדם שוויון וצדק חברתי ושוויון בישראל. מטרות המכללה הן הנגשת ידע בנושאי חברה וכלכלה לקבוצות שונות, הכשרת מנהיגות מקרב אותן קבוצות והרחבת התמיכה הציבורית בעקרונות של מדינת רווחה מתקדמת בישראל. המכללה פועלות למימוש מטרות אלה בעזרת מודל ייחודי המשלב בין חינוך, הכשרה וליווי בפעילות. רקע המכללה הוקמה בשנה 2004 בתקופה של שינויים דרמטיים במדיניות החברתית-כלכלית בישראל- צמצום ההוצאה הממשלתית על חינוך, רווחה ובריאות, עלייה ביוקר המחיה מול שחיקה בשכר וצמיחה של סקטור הולך וגדל של עובדי קבלן. כל אלו הובילו להרחבת אי השוויון החברתי, לשחיקת מעמד הביניים ולגידול בשיעורי העוני. מקימי המכללה סברו כי העדר דיון ציבורי בהשלכותיה של מדיניות זו ובחלופות האפשריות לה מאפשר להציגה לציבור כגזירת גורל ולהמשיך ליישמה ללא מפריע. כך, נוצר מצב בו ציבור גדול בישראל מתקשה להתקיים בכבוד ומרגיש שהמדיניות החברתית-כלכלית אינה פועלת לטובתו, אך הוא אינו מאמין בכוחו להבין אותה ולהשפיע עליה. המכללה הוקמה במטרה לשנות מצב זה. בעזרת אנשי אקדמיה מובילים יצרה המכללה מסגרת לימוד איכותית, נגישה ופופולרית, ובעזרת פעילים חברתיים בעלי ניסיון עשיר היא הפכה לבית גידול להתארגנויות רבות המקדמות שינוי חברתי.

126 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: כל הארץ

זולת לקידום שוויון וזכויות אדם

תאור כללי:
זולת הוא מכון חשיבה אקטיביסטי חדש שפועל לקידום מדיניות בנושא שוויון וזכויות אדם. זולת ממצב את עצמו ופועל כגשר בין הפוליטיקה לחברה האזרחית כדי להבטיח הישגים מרחיקי לכת, ונוקט בגישה אקטיביסטית לשינוי, חקיקה, וקידום מדיניות. מטרתנו היא לפעול לכינונן של מגילת זכויות וחוקה כתובה על ידי קידום סידרה של חוקי יסוד בנוגע לזכויות אדם וזכויות חברתיות. אמנם הדבר עשוי להראות כחלום רחוק לנוכח האקלים הפוליטי הנוכחי והשפעת מגיפת נגיף הקורונה, אך על מנת להביא לשינוי משמעותי וחיובי ולייצר תמיכה ציבורית רחבה חייבים תחילה להחזיר את סוגיית הזכויות והשוויון לסדר היום. זולת מבקש להגביר את התמיכה בזכויות ובחירויות אזרחיות באמצעות שינוי יסודי של השיח הציבורי והתקשורתי סביב סוגיות אלה, אשר כבר זמן רב מדי נשלטים על ידי הימין. זולת שואף להגן ולשמור על זכויות האדם והשוויון בישראל ולהילחם בדה-לגיטימציה של ערכים ליברליים. פעילותינו מבוססת על תפיסה שהכוחות הפרוגרסיביים חייבים לעלות מיד למתקפה, ולהפסיק להיגרר אחר סדר היום שהימין מכתיב כאן למעלה מעשור ולעמוד בראש מאבק שיגדיר מחדש ובאופן יסודי את סדר היום.

126 סוג שירות: מחקר ועבודה אקדמית, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב, מוסדות ממשל ושלטון מקומי | אזורי פעילות: באינטרנט

אנדלוס – הוצאה לאור

תאור כללי:
אנדלוס היא הוצאה לאור שמתמקדת בתרגומים מהספרות וההגות הערבית לשפה העברית. אנדלוס היא גם שפה ומקום. "תור הזהב" של התרבות הערבית והעברית, האסלאמית והיהודית. תקופה בה התרבות העברית הושפעה על ידי התרבות הערבית ואף השפיעה עליה. תקופה בה יצרו גדולי ההוגים, הסופרים והמשוררים, היהודים והערבים, היהודים-ערבים. למרות מיקומה של ישראל בלב העולם הערבי, הרי שהישראלים קוראי העברית כמעט ואינם חשופים לתרבות הערבית, ובעוד פחות לספרות ולהגות הערבית. כמעט ואין בשפה העברית ספרות הפותחת חלון להבנת החברה הערבית והיחיד החי בתוכה. כמות התרגומים הקיימת היא מזערית ומקרית, ובודאי אם נשווה אותה לכמות התרגומים לעברית משפות אחרות, בעיקר שפות אירופאיות. כך, מאז שנות השלושים תורגמו לעברית מערבית פחות מארבעים כותרים, בעוד שלצרפתית, למשל, תורגמו מערבית למעלה מ-400 כותרים.

126 סוג שירות: הוצאה לאור קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ