X
הצטרפו אלינו
Header Slogan

הארגונים

סינדיאנת הגליל לקידום ופיתוח ע"ר

תאור כללי:
מרכז המבקרים של סינדיאנת הגליל שוכן בכפר כנא ומשמש נקודת מפגש ומוצא לטיולים באיזור הכנרת, נצרת, ציפורי, יערות טורעאן ובית קשת ושדות עמק יזרעאל המרכז מהווה מקום מפגש אופטימי יוצא דופן, מקום מפגש לחוויה, יצירה,לימוד והתנסות משותפת בטעמי הגליל. במהלך הביקור תוכלו להכיר אותנו באמצעות: • צפייה בסרטון "סינדיאנת הגליל" – סיפור של עמותה מסוג אחר, ושיחה עם הנשים שמפעילות את העמותה. • טעימה מודרכת של שמני זית • כיבוד קל מסורתי • סדנאות קליעה בסנסנים ונצרים • מפגש ושיחה עם קולעות הסלים • סדנאות הכנת תערובת זעתר בצנצנת אישית • סדנת אפיית מנקיש – פיתה בתנור עם שמן זית וזעתר. • סדנת הידרופוניקה – האם אפשר לגדל ירקות בלי אדמה ? הכרות עם תחום החקלאות על בסיס מים, הכנת עציץ הידרופוני • סדנת הכנת נייר ממוחזר ניתן לשלב בביקור ארוחה כפרית עשירה: פיתות עם זעתר ושמן זית, סלט ירקות, לבנה, טחינה, זיתים, קפה ערבי ותה מצמחי הגינה שלנו. בחנות המפעל של מרכז המבקרים תוכלו לרכוש את שמני הזית האיכותיים ועטורי הפרסים של סינדיאנת הגליל, ועוד ממיטב מוצרי הגליל: זעתר, זיתים, סירופ חרובים, דבש, שקדים, סבונים על בסיס שמן זית, ועבודות יד מסורתיות של אמניות מקומיות.

120 סוג שירות: עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות התנדבותית, פעילות חווייתית, תיירות קהל יעד: הקהל הרחב, נשים | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ, צפון

המכללה החברתית כלכלית

תאור כללי:
המכללה החברתית-כלכלית היא בית ספר לשינוי חברתי המקדם שוויון וצדק חברתי ושוויון בישראל. מטרות המכללה הן הנגשת ידע בנושאי חברה וכלכלה לקבוצות שונות, הכשרת מנהיגות מקרב אותן קבוצות והרחבת התמיכה הציבורית בעקרונות של מדינת רווחה מתקדמת בישראל. המכללה פועלות למימוש מטרות אלה בעזרת מודל ייחודי המשלב בין חינוך, הכשרה וליווי בפעילות. רקע המכללה הוקמה בשנה 2004 בתקופה של שינויים דרמטיים במדיניות החברתית-כלכלית בישראל- צמצום ההוצאה הממשלתית על חינוך, רווחה ובריאות, עלייה ביוקר המחיה מול שחיקה בשכר וצמיחה של סקטור הולך וגדל של עובדי קבלן. כל אלו הובילו להרחבת אי השוויון החברתי, לשחיקת מעמד הביניים ולגידול בשיעורי העוני. מקימי המכללה סברו כי העדר דיון ציבורי בהשלכותיה של מדיניות זו ובחלופות האפשריות לה מאפשר להציגה לציבור כגזירת גורל ולהמשיך ליישמה ללא מפריע. כך, נוצר מצב בו ציבור גדול בישראל מתקשה להתקיים בכבוד ומרגיש שהמדיניות החברתית-כלכלית אינה פועלת לטובתו, אך הוא אינו מאמין בכוחו להבין אותה ולהשפיע עליה. המכללה הוקמה במטרה לשנות מצב זה. בעזרת אנשי אקדמיה מובילים יצרה המכללה מסגרת לימוד איכותית, נגישה ופופולרית, ובעזרת פעילים חברתיים בעלי ניסיון עשיר היא הפכה לבית גידול להתארגנויות רבות המקדמות שינוי חברתי.

120 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: כל הארץ

זולת לקידום שוויון וזכויות אדם

תאור כללי:
זולת הוא מכון חשיבה אקטיביסטי חדש שפועל לקידום מדיניות בנושא שוויון וזכויות אדם. זולת ממצב את עצמו ופועל כגשר בין הפוליטיקה לחברה האזרחית כדי להבטיח הישגים מרחיקי לכת, ונוקט בגישה אקטיביסטית לשינוי, חקיקה, וקידום מדיניות. מטרתנו היא לפעול לכינונן של מגילת זכויות וחוקה כתובה על ידי קידום סידרה של חוקי יסוד בנוגע לזכויות אדם וזכויות חברתיות. אמנם הדבר עשוי להראות כחלום רחוק לנוכח האקלים הפוליטי הנוכחי והשפעת מגיפת נגיף הקורונה, אך על מנת להביא לשינוי משמעותי וחיובי ולייצר תמיכה ציבורית רחבה חייבים תחילה להחזיר את סוגיית הזכויות והשוויון לסדר היום. זולת מבקש להגביר את התמיכה בזכויות ובחירויות אזרחיות באמצעות שינוי יסודי של השיח הציבורי והתקשורתי סביב סוגיות אלה, אשר כבר זמן רב מדי נשלטים על ידי הימין. זולת שואף להגן ולשמור על זכויות האדם והשוויון בישראל ולהילחם בדה-לגיטימציה של ערכים ליברליים. פעילותינו מבוססת על תפיסה שהכוחות הפרוגרסיביים חייבים לעלות מיד למתקפה, ולהפסיק להיגרר אחר סדר היום שהימין מכתיב כאן למעלה מעשור ולעמוד בראש מאבק שיגדיר מחדש ובאופן יסודי את סדר היום.

120 סוג שירות: מחקר ועבודה אקדמית, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב, מוסדות ממשל ושלטון מקומי | אזורי פעילות: באינטרנט

אנדלוס – הוצאה לאור

תאור כללי:
אנדלוס היא הוצאה לאור שמתמקדת בתרגומים מהספרות וההגות הערבית לשפה העברית. אנדלוס היא גם שפה ומקום. "תור הזהב" של התרבות הערבית והעברית, האסלאמית והיהודית. תקופה בה התרבות העברית הושפעה על ידי התרבות הערבית ואף השפיעה עליה. תקופה בה יצרו גדולי ההוגים, הסופרים והמשוררים, היהודים והערבים, היהודים-ערבים. למרות מיקומה של ישראל בלב העולם הערבי, הרי שהישראלים קוראי העברית כמעט ואינם חשופים לתרבות הערבית, ובעוד פחות לספרות ולהגות הערבית. כמעט ואין בשפה העברית ספרות הפותחת חלון להבנת החברה הערבית והיחיד החי בתוכה. כמות התרגומים הקיימת היא מזערית ומקרית, ובודאי אם נשווה אותה לכמות התרגומים לעברית משפות אחרות, בעיקר שפות אירופאיות. כך, מאז שנות השלושים תורגמו לעברית מערבית פחות מארבעים כותרים, בעוד שלצרפתית, למשל, תורגמו מערבית למעלה מ-400 כותרים.

120 סוג שירות: הוצאה לאור קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

רופאים לזכויות אדם

תאור כללי:
מאז הקמת ארגון רופאים לזכויות אדם ע"י ד"ר רוחמה מרטון, עם תחילת האינתיפאדה הראשונה (1988), פועלים בו במקביל צוותי רפואה ורווחה, מתנדבים, וצוות מקצועי לא רפואי. יחד הם משלבים עשייה רפואית ופוליטית עם מאבקים נגד הפרות זכויות אדם. במאבקנו הציבורי אנו פועלות להעלאת מודעות בתקשורת ובציבור הרחב להפרות השיטתיות של הזכות לבריאות ולמנגנונים החברתיים המשמרים ומעמיקים את העוולות. אנו מאמינות שלצוותי רפואה ורווחה חובה ותפקיד מיוחד בהגנה על זכויות אדם, שיוויון וצדק חברתי כחלק מובנה משליחותם המקצועית. המאבק לזכותם לבריאות של תושבי ותושבות ישראל מתמקד בעצירת מגמות ההפרטה וההסחרה של מערכת הבריאות הציבורית. צוות המחלקה פועל למען שיוויון בבריאות, ומאתגר את שחיקת הסולידריות החברתית בישראל, תוך הצגת וקידום מדיניות המבוססת על ערבות הדדית וצדק בחלוקת המשאבים. המאבק לזכותם לבריאות של חסרי/ות המעמד החיים בישראל כולל את מהגרי העבודה, הפליטים, מבקשי המקלט, נפגעות/י חוק האזרחות ואחרים, החיים בישראל ללא שירותי בריאות ורווחה. פעילות המחלקה נעשית במטרה להוביל לשינוי תפיסת הציבור והממסד את אתגרי ההגירה, מבנה האזרחות, והאחריות לבריאות של כלל החיים בישראל. המאבק לזכויות כלואים ונגד שימוש בכליאה כמדיניות דיכוי חברתית ופוליטית מתמקד בהגנה על שלמות נפשם וגופם של אסירים ועצירים בבתי הכלא בישראל. צוות המחלקה חושף את המערכות והמבנים המאפשרים ומעודדים שימוש בכליאה, במעצרים ובעינויים כחלק ממדיניות של דיכוי ושליטה. המאבק למען זכותם לבריאות של הפלסטינים בשטחים הכבושים מתמקד בחשיפת האלימות המבנית והחסמים לבריאות שמציבות זרועותיו הביטחוניות והאזרחיות של מנגנון הכיבוש. צוות המחלקה מעמת את רשויות ישראל עם אחריותן, לא רק להפרות נקודתיות של הזכות לבריאות, אלא גם למדיניות הדיכוי עצמה ולתוצאותיה ההרסניות. המרפאה הניידת של רופאים לזכויות אדם פועלת בגדה המערבית וברצועת עזה מאז ימי האינתיפאדה הראשונה. מדי שבוע יוצאים לגדה המערבית צוותים מתחומי הרפואה, הסיעוד והרוקחות, יחד עם מתורגמנים וסטודנטים – ומעניקים טיפול רפואי למאות אנשים. כשש משלחות רפואיות בשנה יוצאות לרצועת עזה. בפעילותה גם שואפת המרפאה הניידת לחבר את העשייה הרפואית למאבק בכיבוש ובהשפעותיו על הזכות לבריאות. המרפאה הפתוחה של רופאים לזכויות אדם (הפועלת ביפו) מעניקה טיפול רפואי ראשוני ושניוני לחסרות וחסרי מעמד החיים בישראל, בהם מבקשי מקלט ומהגרי עבודה. המפגש עם המטופלים והמטופלות מאפשר לנו לעמוד על הקשיים מהם סובלת קהילה זו עקב העדר מענה מערכתי וכולל למשבר ההגירה, שעבור חלקם לווה בהתעללות, עינויים ואונס. ועדת האתיקה של רופאים לזכויות אדם דנה בדילמות המערבות היבטים אתיים של זכויות אדם העולות מהמאבקים השונים בהם מעורב הארגון. דגש מושם על ממסדים בהם נחסמת הזכות לבריאות באופן מבני, או שמתקיימת בהם אפליה מכוונת. דיוני הוועדה מתבססים על פניות מצוותי רפואה ומהציבור, תוך שמירה על סודיות.

120 סוג שירות: עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות התנדבותית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: כל הארץ

מעגלים – חלקאת

תאור כללי:
מי אנחנו? אנחנו קבוצה של אנשים שהתיידדו בעקבות פעילות לקרוב בין ערבים ויהודים במסגרות שונות. התחלנו לפעול יחד בספטמבר 2006 אחרי מלחמת לבנון השנייה, מתוך רצון לצמצם את העוינות שהתגברה בין התושבים היהודים והערבים בישראל בעקבות המלחמה. החזון שלנו הוא שיהודים וערבים בישראל יקיימו יחסי שכנות טובה, ישרור ביניהם כבוד הדדי, שתוף בעשייה ושוויון בכל תחומי החיים. המשימה שלנו היא להיות מרחב להקשבה ושותפות בין ערבים ויהודים, באמצעות ארגון מפגשים של יהודים וערבים בכל הארץ. במפגשים אלה אנחנו מספקים פלטפורמה להיכרויות בין שני המגזרים באמצעות מעגלי הקשבה, התארחות בבתים, וחשיפה לתרבות אחד של השני (מוסיקה, נרטיבים היסטוריים, מסורות, חגים). כמו כן מטרתנו להעצים את השותפות ושיתוף הפעולה בעסקים, אמנות, חינוך וכו' – באמצעות יצירת הזדמנות לאנשים משני המגזרים להכיר אחד את השני ולגלות אינטרסים משותפים. עד כה, קיימנו למעלה מ-30 מפגשים, בהם השתתפו בין 30 ל-140 איש, יהודים וערבים, בכל מפגש. המפגשים התקיימו ברחבי הארץ : רהט ויער להב בדרום, ירושלים, אבו גוש, מזכרת בתיה, רמלה, יפו, תל-אביב, כפר קרע, ערערה, רמת הנדיב, אום אל פחם, יער מנשה, חיפה, עכו, מע'אר והכפר ג'דיידה-מכר בצפון. נשמח לשתף פעולה עם אנשים וארגונים בעלי מטרות דומות לשלנו. אנו מקדמים בברכה רעיונות ואנשים המעוניינים לפעול יחד עמנו, לקידום פרויקטים בתחומים: חינוך, תרבות, ספרות, אמנות, מוסיקה, מחול, ספורט, פולקלור, חברה ועוד.

120 קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

הקשת הדמוקרטית המזרחית

תאור כללי:
הקשת הדמוקרטית המזרחית היא תנועה חברתית על-מפלגתית וחוץ פרלמנטרית, שמטרתה להשפיע על סדר היום הציבורי, מתוך כוונה להביא לשינוי כולל של החברה הישראלית ומוסדותיה השונים. היוזמה להקמת התנועה באה מקרב נשים וגברים בני ובנות הדור השני והשלישי של יהודי ארצות ערב והמזרח. הם באים מכל חלקי הארץ ומייצגים רבדים שונים של החברה הישראלית. על הגרעין הפעיל של התנועה נמנים ונמנות אקדמאים, פועלים, אנשי עסקים, פקידים, מורים, אומנים ואנשי רוח, פעילי קהילה, סטודנטים, ארגונים חברתיים ותרבותיים, תושבי ערים, עיירות-פיתוח ושכונות, אשר מטרתם להפכה לתנועת המונים. הקשת הדמוקרטית המזרחית הציבה לעצמה יעדים רבים בכל תחומי החיים של החברה הישראלית. היא אוחזת בעמדה ביקורתית ביחס להסדרים הקיימים בתחומי הכלכלה, הקרקעות והשיכון, החינוך והתרבות, מתוך מטרה לעמוד על היסודות המבניים הגורמים לפגיעה בערכי הצדק, השוויון והדמוקרטיה. הקשת פועלת לחשיפתם של תהליכים ומנגנונים פורמליים ובלתי פורמליים, אשר אחראים לפגיעה כלכלית במזרחים ובאוכלוסיות אחרות, להנצחת הפער הכלכלי ולדיכוי התרבותי של המזרחים בישראל. הקשת פועלת למיגורן של דעות קדומות ולעקירתם מן השורש של סטריאוטיפים המנחים את מוסדותיה החינוכיים והתרבותיים של המדינה, ואת תפיסותיהן של האליטות התרבותיות ביחסן לתרבות המזרחית ויוצאי המזרח. הקשת פועלת מתוך אמונה שהשלמה עם תחלואים חברתיים אלה פוגעת קשות באפשרות של כל אזרחי ישראל לממש את עצמם, ומערערת את יציבותה של החברה הישראלית. הקשת הדמוקרטית המזרחית היא תנועה בתנועה. היא פתוחה לכל אדם המזדהה עם עקרונותיה ויעדיה ללא הבדל מין, מוצא, דת ולאום. הקשת היא תנועה עצמאית ובלתי-תלויה בשום גורם פוליטי, ולכן היא מממנת את כל פעולותיה מתשלום דמי חברות לשנה של כל חבריה. כל חברות וחברי התנועה זכאים לבחור ולהיבחר לכל מוסדות התנועה.

120 סוג שירות: עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

ביסמילה: לימוד חברתי בין-דתי

תאור כללי:
יש קונצנזוס רחב בישראל שטוען שהדת היא הסיבה העיקרית לקונפליקט בין יהודים למוסלמים. אבל המסורת היהודית אומרת דבר הפוך: "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם", ובקוראן כתוב: "לא שלחנוך כי אם להביא רחמים על שוכני העולמים". במסגרת המיזם אני מעביר הרצאות חד פעמיות או סדנאות לימוד מתמשכות על הקשרים בין יהדות לאסלאם, מפרסם תכנים מקוריים בפייסבוק, ומפתח פרוייקטים חינוכיים.

120 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, מחקר ועבודה אקדמית, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות חווייתית קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, ארגוני המגזר השלישי, ארגונים, הקהל הרחב, ילדים ונוער, מבוגרים, מוסדות חינוך, מערכת החינוך, סטודנטים, צעירים, קהילות | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

פורום המשולש הדרומי והשרון לשוויון אזרחי ומאבק בגזענות

תאור כללי:
פורום המשולש הדרומי והשרון לשוויון אזרחי ומאבק בגזענות הוקם בשיתוף פעולה בין פעילים חברתיים מתחומים שונים באזור המשולש הדרומי והשרון - יהודים וערבים, חילוניים ודתיים, נשים וגברים מעדות שונות בחברה הישראלית – לבין המטה למאבק בגזענות וקרן פרידריך אברט. הפורום שם לעצמו כמטרה להקים קהילה משותפת של אזרחים שאכפת להם, המעוניינים במקום טוב יותר לחיות בו, מקום שבו אין לגזע, דת, צבע ומין כל השפעה על היחס לאדם, וכבוד האדם הוא הערך המרכזי. מתוך מודעות לכך, שהיכרות ופעילות משותפת תביא להפחתת ואף מניעת גזענות וליותר שוויון, יפעל הפורום לישום של מיזמים משותפים בתחומים החשובים לקהילות במארג החיים: בחינוך ובתרבות כבסיס, ובהמשך בתחומים רבים ושונים, כמו שוויון בתעסוקה, איכות הסביבה, תחבורה, מאבק באלימות ופשע ועוד.

120 סוג שירות: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות התנדבותית, פעילות חווייתית קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: מרכז

תמורה – המרכז המשפטי לקידום שוויון

תאור כללי:
מרכז תמורה – המרכז לקידום השוויון (ע"ר), נוסד בשנת 2007 במטרה להיאבק למען אוכלוסיות מוחלשות ומושתקות בחברה הישראלית, אשר מופלות על בסיס מרכיבי זהות כגון מגדר, מיניות ואתניות. על מנת להביא לשינוי חברתי וכלכלי, פועל המרכז בזירה המשפטית על ידי כלים כמו פנייה לערכאות, סיוע משפטי לקבוצות ולפרטים שנפגעו כתוצאה מאפליה וליווי של מהלכים המתמקדים בחקיקה מתקנת, ביצירת שינוי בתפיסה החברתית ובתודעה הציבורית בישראל. ליבת הפעילות המשפטית במרכז מתמקדת בייצוג משפטי ליטיגטורי התנדבותי בערכאות השונות. ההחלטה לייצוג מתיקים משפטים מתקבלת במרכז תמורה מתוך כוונה ברורה ומודעת לזכות בהחלטות משפטיות תקדימיות ופורצות דרך למען הקבוצות המופלות בישראל. בין היתר, המרכז לוקח חלק פעיל בתיקים משפטיים שונים, כידיד בית המשפט, ומעניק חוות דעת מקצועיות בתחומים הרלוונטיים. בנוסף, המרכז לוקח חלק בפעילות ציבורית ענפה. זאת, על ידי קידום שינוי חקיקתי מהותי בקרב מקבלי ההחלטות, השתתפות בדיונים בכנסת וסיוע בכתיבת וקידום הצעות חוק. אפיק נוסף בו פועל המרכז הוא בפעילות חינוכית. מרכז תמורה רואה חשיבות רבה בהעלאת המודעות לזכויות המשפטיות של כלל הציבור ונפגעי אפליה בפרט. לכן, חלק מפעילות המרכז עוסקת בהסברה פדגוגית ובקיומן של סדנאות והדרכות בקרב קבוצות ציבור מגוונות. מרכז תמורה אינו מגביל את עצמו בבחירת תחומי פעילות שבהם מסתמן כי מתקיימת אפליה של האוכלוסיות הרלוונטיות ועד כה פעל משפטית בתחומים רבים ומגוונים. מידע מורחב ניתן למצוא תחת לשונית "פרויקטים" באתר. בשנים האחרונות, פועל מרכז תמורה בשיתוף פעולה הדוק עם ביה"ס למשפטים ע"ש שטריקס של המכללה למנהל. הסטודנטיות והסטודנטים מביה"ס למשפטים פועלות ופועלים במסגרת "הקליניקה לקידום השוויון באמצעות דיני הנזיקין", תוך לקיחת חלק פעיל בעבודת המרכז. כמו כן, בשנת 2016 קיבל מרכז תמורה והקליניקה לקידום השוויון אות הוקרה בתחום המאבק באלימות נגד נשים של השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל. האות הוענק בבית הנשיא, במעמד נשיא המדינה מר ראובן ריבלין ורעייתו, גב' נחמה ריבלין. אות ההוקרה מהווה הכרה בפועלה הייחודי של הקליניקה והמרכז, ובעשייתן החשובה של פרופסור ביטון, עו"ד פודם והסטודנטיות והסטודנטים הלוקחים חלק בפעילות מדי שנה.

120 סוג שירות: ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב, נשים | אזורי פעילות: כל הארץ