X
הצטרפו אלינו
Header Slogan

הארגונים

מרכז האמנות המשותף – גבעת חביבה

תאור כללי:
מרכז האמנות המשותף של גבעת חביבה שוכן בקמפוס גבעת חביבה, שהינו מרכז לימודי חינוכי ומחקרי, הטובל בצמחיה עצים ומדשאות ונמצא בשטח המועצה האזורית מנשה (מזרחית לחדרה) המשתרע על שטח של 150 דונם. המרכז שוכן במבנה רחב ידיים, מרווח וממוזג ומכיל גלריה (הגלריה לשלום), סדנאות אמנות ובית ספר לקרמיקה. במרכז מתקיימים קורסים רב תחומיים למבוגרים, פרויקטים משותפים, כמו גם סדנאות אמנות תהליכיות וחד-פעמיות, סדנאות אמן אורח, ימי עיון, סמינרים השתלמויות מורים ושיחות גלריה. אנחנו פועלים במרחב החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. למרכז קשרים עם אמנים ומוסדות בחו"ל המגיעים להתארח ולהעביר סדנאות במקום.

139 סוג שירות: ארגון תערוכות ומופעים, השתלמויות וקורסים מקצועיים, חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, פעילות חווייתית קהל יעד: אומנים, הקהל הרחב | אזורי פעילות: צפון

עמק שווה

תאור כללי:
כיצד אנו פועלים: • הארכיאולוגים של עמק שווה מקיימים קשר שוטף עם קהילות שונות שבשטחן יש אתרי עתיקות ונוכחים במקומות בעלי רגישות ארכיאולוגית ופוליטית גבוהה בירושלים העתיקה ובגדה המערבית. אנו מסקרים את הפעולות הארכיאולוגיות ובוחנים סוגיות של פגיעה בזכויות מורשת וקניין של פלסטינים. הפעילות הענפה שאחריה אנו עוקבים מתועדת ומפורסמת על ידינו באמצעות דו"חות ניירות עמדה עבור קובעי מדיניות והציבור הרחב. • שמירה על אתרי מורשת מפני תוכניות בנייה ופיתוח לטובת האינטרס הציבורי. זאת על ידי הגשת התנגדויות בוועדות התכנון והבנייה ונקיטת מאבקים ציבוריים ומשפטיים נגד מגמת ההפרטה של אתרי עתיקות והעברתם לידיהן של עמותות בעלות אינטרסים כלכליים דתיים או לאומניים, שמנצלות את הארכיאולוגיה למטרותיהן. מגמה זו נמצאת בעלייה מתמדת בעשור האחרון, מכיוון שהיא עולה בקנה אחד עם המדיניות של ממשלות הימין. התוצאה היא פגיעה באתרי עתיקות ובאוכלוסייה הפלסטינית שחיה בתוך האתרים ולצידם. • פעילות ציבורית בקרב מקבלי החלטות, אנשי תקשורת והציבור הרחב שכוללת סיורים, הרצאות, מפגשים וכנסים. מטרת הפעילות הזאת היא להגביר את המודעות לשימוש הפוליטי שנעשה בארכיאולוגיה כדי להשתלט על אדמות ועל "הסיפור הארכיאולוגי" ולהכפיפו למסורות ואמונות שמקורן בטקסטים דתיים. אנו מתאמצים להחדיר לזירה הציבורית שיח פלורליסטי שחושף ומבליט את הגיוון של המורשת התרבותית של הארץ בכלל וירושלים בפרט, וזאת כדי לטפח את הפרספקטיבה שרואה בנכסי העבר מורשת משותפת לכל הקהילות והאוכלוסיות החיות פה. • אנחנו מקיימים חפירות קהילתיות שנועדו לחזק את הקשר בין תושבים לאתר הארכיאולוגי ולמורשת של המקום שבו הם חיים. אנו רואים בחפירות הקהילתיות כלי להגברת מודעות סביבתית וחברתית ופעילות שבאמצעותה ניתן לחזק שיתוף פעולה בין קהילות שונות החיות זו לצד זו בתוך אתרי מורשת או בקרבתם. העקרונות המקצועיים שמנחים אותנו כארכיאולוגים: 1. אנו מאמינים כי הארכיאולוגיה יכולה לשמש כלי לקידום והבנה בין עמים, תרבויות וקבוצות שונות, ולא ראוי להשתמש בה כאמצעי במאבק על זכויות קניין או זכויות היסטוריות. 2. הארכיאולוגיה בכלל, וזו של ירושלים בפרט, מגלה מרקם אנושי עשיר ומגוון ומאפשרת לכל אחד לזהות את קשריו לעבר. 3. הארכיאולוגיה מספרת סיפור עצמאי וכולל של קיום, תרבות והישגים אנושיים. היא אינה צמודת-טקסטים ואינה סלקטיבית. 4. כל שכבה ארכיאולוגית תורמת להבנת ההיסטוריה על בסיס שווה. הארכיאולוגיה אינה מדרגת תרבויות באופן היררכי. 5. המושג “אתר ארכיאולוגי” אינו רק מגוון השכבות הנחפרות במקום מסוים, אלא מקום משמעותי בהווה, אשר בו או בקרבתו חיים אנשים, על תרבותם, שגרת חייהם וצרכיהם. 6. אין זה מעניינינו לאשש קשרים בין זהויות אתניות מודרניות (למשל ישראלית, פלסטינית, או אירופית) לקדומות (כנענית, יהודאית או צלבנית). 7. מאחר שהארכיאולוגיה מספקת תיאור עצמאי של מקורות האדם והחברה, היא ביקורתית מטבעה; עליה לאתגר כל נרטיב היסטורי מקובל. 8. כאשר קיימת חפיפה בין סיפור ארכיאולוגי ומקור היסטורי, הם מאירים זה את זה: שניהם מבוססים על פרשנות, והאמת של שניהם אינה מוחלטת. 9. היות שארכיאולוגים מפקיעים שטחי ציבור לשימושם, עליהם להצדיק שימוש זה לפני הציבור, ובפרט הציבור שממנו הופקע השטח.

139 סוג שירות: מחקר ועבודה אקדמית, פעילות הסברתית לקהל הרחב קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: ירושלים, כל הארץ

אםבאלה

תאור כללי:
בפועל, האםבאלה הוא בית קפה, ספרייה ובית לאירועים באחוב ינאי בירושלים, ומשמש בכמה תפקידים: 1. ארבעה ימים בשבוע האםבאלה פתוח לכולן וכולם כבית קפה וספרייה פוליטית. כולן וכולם מוזמנות לבוא לשבת עם ספר או מחשב, לדבר, להכיר, לשתות משהו ולהנות מאוכל טבעוני. 2. האםבאלה יארח אירועים, הרצאות, הופעות, מסיבות, שיעורי חילופי שפה ועוד. 3. שלושה ימים בשבוע האםבאלה תשמש את חבריה וקבוצות אקטיביסטיות אחרות לפגישות, התארגנות ואירועים סגורים.

139 סוג שירות: עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות חווייתית קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: ירושלים

מכון שחרית

תאור כללי:
מכון שחרית – יוצרים מחנה משותף הוא ארגון ללא כוונות רווח, שנוסד בשנת 2012, אחרי שנתיים של עבודה משותפת של חברי הגרעין המייסד, אשר נסעו יחד ברחבי הארץ כדי להכיר את החברה הישראלית העכשווית. שחרית נוסד כמכון חשיבה ועשייה, הפועל ליצירת שותפות חברתית חדשה בין כל חלקי החברה הישראלית ובניית "מחנה משותף", על ידי שבירת הדיכוטומיות המיושנות בין ימין ושמאל, יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, מזרחיים ואשכנזים ועוד. פעילות המכון מתקיימת במספר ערוצים מקבילים – בעיצוב רעיוני של סדר יום פוסט ליברלי, מה שבמכון מגדירים כ"טוב משותף"; בפיתוח מנהיגות חברתית ופוליטית בתוך ובין הקהילות השונות בישראל, ובפעילות שטח במישור המקומי והארצי (פוליטיקה חדשה). בין היתר, מוביל מכון שחרית את תכנית ה-120 לעתודה פוליטית, מיזם התארגנות קהילתית, ועבודה רעיונית למסגור מחדש של המחשבה הפוליטית בישראל. ראש המכון הוא ד"ר אילון שוורץ, ובצוות המוביל ניתן למצוא את סמנכ"ל המכון, רון ברקאי, וראשת תוכנית 120 – ד"ר גלי סמבירא. יו"ר הוועד המנהל הוא הרב בצלאל כהן.

139 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, חונכות, מחקר ועבודה אקדמית, פעילות הסברתית לקהל הרחב קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

מרכז תמר

תאור כללי:
החברה הבדואית בנגב מונה כיום קרוב ל-230,000 נפש, למעלה משני שליש בחברה זו צעירים מגיל 21. החברה הבדואית מתקיימת בלב הנגב של מדינת ישראל אך מתפתחת בקווים ובערוצים מקבילים לחברה היהודית. סוגיית ההתיישבות של החברה הבדואית עולה ויורדת מסדר היום הציבורי מזה כארבעים שנה, בהתאם למדיניות רשויות המדינה השונות. תשתיות פיזיות ושירותי הציבור מצויים בפיגור, אחוז התעסוקה הינו הנמוך ביותר במדינה ובהתאמה, מערכת החינוך בקרב האוכלוסייה איננה מצליחה לקדם באופן מספק את צעירי החברה הבדואית בנגב. בעשורים האחרונים חלות תמורות מהותיות בקרב החברה הבדואית בנגב. במוקד השינוי עומדים המוסדות והתשתיות התרבותיות; התא המשפחתי והממסד השבטי, המצויים בתהליכי שינוי דינאמיים ואינטנסיביים. שינויים אלו באים לידי ביטוי בכל רבדי החיים ומשפיעים באופן ישיר הן על הפרט והן על כלל האוכלוסייה. במשך השנים הועלו תכניות והוקצו משאבים לשינוי המציאות בכלל התחומים אך למרבה הצער, טרם חל השינוי המיוחל ולאורך השנים הפערים התרחבו והתעמקו. ככל שנקפו השנים ורבו הכישלונות, הלכו והתעצמו תחושות הייאוש, הניכור וחוסר האמון בין הצדדים.

139 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות קהל יעד: הקהל הרחב, ילדים ונוער | אזורי פעילות: דרום

המרכז לנפגעי גזענות

תאור כללי:
יחס שלילי, אלים ומפלה כלפי יחיד או קבוצה באוכלוסייה על סמך המוצא האתני, הדתי, הלאומי או צבע העור הוא יחס הנובע מגזענות. החוק הישראלי מגדיר גזענות כ-"רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות או גרימת מדנים" כלפי ציבור או חלקים של אוכלוסייה, בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני. לגזענות בישראל פנים רבות: היא יכולה לבוא לידי ביטוי בהסתה – כציור גרפיטי או כמודעה; בהפליה במקום העבודה או כלפי צרכנים; ובביטוייה הקשים, היא עלולה אף להגיע לתקיפה אלימה ולרצח. ישראל היא מדינה מגוונת ועתירת קבוצות שונות, ואוכלוסיות מיעוטים רבות סובלות בה מגזענות. ערבים, יוצאי אתיופיה, דוברי רוסית, מזרחים ואפריקאים מבקשי מקלט ומהגרי עבודה נתקלים ביחס מפלה ולא שוויוני, וחלקם חשופים אף לאלימות ולפגיעה בגוף ובנפש. החוק נותן מענה לנפגעי גזענות. המרכז לנפגעות ולנפגעי גזענות קם כדי לסייע לנפגעי פשעים אלה לעמוד על זכויותיהם החוקיות ולקבל סיוע משפטי ונפשי לפי הצורך. נוסף על כך, על מנת שנוכל להילחם בגזענות באופן מקיף וכללי אנו מבקשים להבין את ממדיה ואופיה. איסוף המידע והדיווחים ישמש להכנת דוחות מעקב שנתיים. המרכז פתוח לקבל דיווחים מנפגעי גזענות ומעדי ראיה לאירועים גזעניים, ומקבל פניות בעברית, ערבית, רוסית, אמהרית ואנגלית. המרכז הוקם ביוזמת ובידי המרכז הרפורמי לדת ומדינה והמטה למאבק בגזענות בישראל.

139 סוג שירות: ייעוץ, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות הסברתית לקהל הרחב קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: כל הארץ

זזים – קהילה פועלת

תאור כללי:
זזים מבוססת על מודל הפעולה של ארגוני OPEN, שמופעל בהצלחה רבה במדינות שונות ומציג פעם אחר פעם הצלחות מרשימות של כוח אזרחי. אנחנו גאים להיות חלק מרשת OPEN העולמית, יחד עם ארגונים דוגמתMoveOn בארצות הברית, Jhatkaa בהודו, 38Degrees בבריטניה, GetUp באוסטרליה ועוד רבים אחרים. כל אחד מארגוני OPEN פועל באופן עצמאי במדינה שלו למען הווה ועתיד טוב יותר. אנחנו נעזרים בידע המקצועי ובניסיון של הארגונים האחרים ברשת כדי לייצר קמפיינים מנצחים ומשפיעים וכדי לשרת את הקהילה שלנו טוב ככל האפשר. אנחנו ארגון עצמאי, שאינו מקבל כסף מממשלות, מפלגות או תאגידים, אלא נסמך אך ורק על תרומות פרטיות. יצאנו לדרך בזכות תמיכה של הקרן החדשה לישראל, אבל היום כבר יותר מ40% מהתקציב שלנו מגיע מתרומות קטנות של פעילים ופעילות כמוך. 60% הנותרים מגיעים מקרנות פרטיות כמו הקרן החדשה לישראל והתורמים שלה. אנחנו יודעים שרק באמצעות תמיכה של הפעילות והפעילים עצמם נוכל לפעול כתנועה של ממש ולשגשג לאורך זמן.

139 סוג שירות: פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

רצים ללא גבולות

תאור כללי:
נוער (14-19) קבוצת הנוער הערבית-יהודית מורכבת מרצים מסורים שנפגשים לאימונים משותפים פעם בשבוע, בליווי פעילויות גיבוש. הקבוצה התחרתה במרוצים מקומיים ובינלאומיים, כגון מרתון ירושלים ומרוצים בברלין, מילאנו ולודנון. מרוצים ערבים-יהודים בכל נובמבר, עמותת רצים ללא גבולות מפיקה מרוץ משותף לערבים ויהודים. המרוצים פתוחים לקהל הרחב, ואנו מזמינים את כל מי שמעוניין ליצור שינוי בירושלים להשתתף באירועים אלה. עד כה הפקנו 6 מרוצים משותפים עם מספר גדל של משתתפים: החל מ-70 רצים במרוץ הראשון שלנו, ועד מעל 700 במרוץ שהתקיים בנובמר 2017! מבוגרים (20+) קבוצות הנשים והגברים היהודיות-ערביות נפגשות על בסיס שבועי לאימוני ריצה עם מאמן מקצועי. קבוצות המבוגרים שלנו השתתפו במרתון ירושלים, וכן בכל המרוצים של עמותת רצים ללא גבולות.

139 סוג שירות: פעילות חווייתית קהל יעד: הקהל הרחב, ילדים ונוער | אזורי פעילות: ירושלים

מנהרת הזמן – המכללה האקדמית בית ברל

תאור כללי:
מנהרת הזמן היא תכנית אקדמית, חינוכית וקהילתית המוקדשת להיסטוריה של חיי היומיום, שהתקיימו בארץ ב-150 השנים האחרונות. אנחנו מכשירים ומלווים קבוצות של תלמידים, סטודנטים, מורים ומבוגרים יהודים ופלסטינים לתיעוד ההיסטוריה המשפחתית והקהילתית שלהם. המתעדים משתפים את תוצרי התיעוד בקבוצות הטרוגניות המפגישות אנשים ממגוון אוכלוסיות. כל החומר ההיסטורי שנאסף במהלך הפעילות מוצג לציבור הרחב באתר TARASA.me . מטרתנו ליצור ולחזק קשרים משמעותיים ושוויוניים בין המגזרים והקבוצות השונות של החברה הישראלית המבוססים על הכרה וכבוד הדדי.

139 סוג שירות: מחקר ועבודה אקדמית, פעילות חווייתית קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

נבחרת האחריות החברתית

תאור כללי:
שחקני כדורגל הם הכוכבים הבלתי מעורערים של הספורט הישראלי, ומתוקף כך בעלי השפעה גדולה על החברה כולה, ובפרט על אוהדים צעירים: ילדים ובני נוער נושאים את עיניהם אל עבר הדשא, ורואים בכוכבי הכדורגל מושא להערצה וחיקוי. בשנים האחרונות יותר ויותר כדורגלנים מבינים שיש להם את האחריות והיכולת לרתום את האהדה כלפיהם למטרות חיוביות. זה מתחיל בשחקנים ושחקניות שעומדים בראש המאבק נגד גזענות, אלימות והומופוביה ביציעים, ממשיך בעזרה לזולת, סיוע והתנדבות עם אוכלוסיות שונות, ומתרחב אל עשיה חברתית כוללת יותר למען חברה שיוויונית וצודקת, סובלנות, וחיים משותפים. הנבחרת לאחריות חברתית הוקמה כדי לתת רוח גבית למגמה הזו. מייסדי הפרויקט הם ארגון “בועטים את הגזענות והאלימות מהמגרשים” מיסודה של הקרן החדשה לישראל בשיתוף ההתאחדות לכדורגל וארגון שחקני הכדורגל, ובתמיכת אופ”א והשלוחה שלה – ארגון fare הבינלאומי.

139 סוג שירות: פעילות הסברתית לקהל הרחב קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ