X
הצטרפו אלינו
Header Slogan

הארגונים

במקום – מתכננים למען זכויות תכנון

תאור כללי:
מי אנחנו? במקום – מתכננים למען זכויות תכנון הוקמה ב-1999 על ידי מתכננים/ות ואדריכלים/ות, במטרה לחזק את הקשר בין מערכות התכנון לזכויות האדם. העמותה פועלת בכלים מחקריים ומקצועיים כדי לקדם שוויון זכויות וצדק חברתי בתחומי התכנון, הפיתוח והקצאת משאבי קרקע, ומסייעת לקהילות המצויות בנחיתות מקצועית, כלכלית או אזרחית בכל הנוגע למימוש זכויותיהן בשדה התכנון. ‘במקום’ פעילה בכל רחבי הארץ ומייצגת בעמדתה אינטרס ציבורי למען שקיפות בהליכי התכנון והקצאת משאבים הוגנת ושוויונית בתחומי התכנון והפיתוח. דרכי פעילות מחקר, דוחות, ניירות עמדה ופרסומים אחרים: במטרה להפיץ מידע ולהעמיק את המודעות לזכויות תכנון כזכויות אדם בסיסיות, בקרב אנשי מקצוע ומקבלי החלטות ובקרב הציבור הרחב, וכדי לעודד דיון מושכל ומקצועי בנושאים שעל סדר יום העמותה, מפרסמת ‘במקום’ באופן קבוע מחקרים, ניירות עמדה ודוחות בנושאי תכנון וזכויות אדם. בין פרסומיה: • תכנית אב לכפרים הבדואים הלא מוכרים בנגב • תמ”א 38 – התכנית הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה • התכנון המתארי בישובים ערביים בישראל • התחום האסור- דוח אודות מדיניות התכנון הישראלית בשטח C פעילות תכנונית- קהילתית: במקום פועלת בקרב קהילות הנתונות בעמדת נחיתות מקצועית, כלכלית או אזרחית, לקידום שוויון תכנוני העונה על צורכי הקהילה, ביישוביהן. במענה לפניות שמגיעות מהשטח, במקום מעניקה לקהילות אלה תמיכה מקצועית-תכנונית , ומסייעת להן במגעיהן עם הרשויות. פעילות זו כוללת, בין השאר: • עריכת סדנאות לתושבי שכונות, ויישובים הניצבים בפני תהליכי תכנון. במסגרת הסדנאות, מתוודעים המשתתפים לשפת התכנון, להשפעת התכנון על חיי היום יום שלהם ולזכויותיהם. • סיוע בהגדרת הבעיות התכנוניות והצרכים של הקהילות הפונות, וכן ניתוח הפתרונות התכנוניים המוצעים על ידי הרשויות; • בעת הצורך, הגשת התנגדויות לתכניות, הגשת חוות דעת מקצועיות לרשויות התכנון או במסגרת הליכים משפטיים. ניתן לפנות אלינו באמצעות מוקד הסיוע התכנוני של במקום. סינגור בקרב מקבלי החלטות ופעילות ציבורית: ‘במקום’ מציגה עמדות מקצועיות, אתיות וחברתיות בסוגיות תכנוניות ובהליכים תכנוניים שיוזמות הרשויות, באמצעות העלאת הנושאים על סדר היום הציבורי ופניות ממוקדות אל מקבלי ההחלטות. פעילויות אלה כוללות: • הכנת מחקרים, ניירות עמדה ודו”חות בנושא זכויות תכנון והשפעת התכנון על קהילות מוחלשות. • עריכת השתלמויות בנושא זכויות תכנון לאנשי מקצוע במגזר הממשלתי, הציבורי והפרטי, ועידוד שיח תכנוני ביקורתי. • קידום חקיקה בנושאים הקשורים לזכויות אדם בתכנון. • השתתפות בקואליציות של ארגוני חברה, סביבה וזכויות אדם, במטרה לקדם שקיפות, שוויון וצדק חברתי בתחום התכנון.

167 סוג שירות: ייעוץ, מחקר ועבודה אקדמית, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, עזרה משפטית ובמיצוי זכויות, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

סיכוי שווה

תאור כללי:
סיכוי שווה היא קהילה וירטואלית, לא עמותה, ופועלת בהתנדבות מלאה ללא תקציב, מנגנון או משכורות. המטרה היא יצירת סדר יום לאומי חדש, אפילו תיקון עולם, שדורש שילוב של אנשים עם מוגבלות בעבודה ועל ידי כך גם בחברה. האסטרטגיה שלנו היא התמקדות במרחב הציבורי – תקשורת, תקשורת, תקשורת וכך משפיעים על סדר היום הציבורי, על הכנסת והממשלה וגופים פרטיים ולוחצים עליהם לטפל בסוגייה הכואבת הזו. אחרי שהבנו שהדרך לשינוי חייבת לעבור דרך המרחב הציבורי, שיטת הפעולה שלנו היא ב- 360 מעלות: התמקדות בזירה התקשורתית, אבל גם בזירה הפרלמנטרית, הזירה הפוליטית, הרשתות החברתיות השונות, נטוורקינג חזק ועבודת שטח. מאז הקמת "סיכוי שווה" כבר הועסקו כ-250 עובדים חרוצים אשר הכניסו איתם את המיוחדות שלהם למקומות עבודה רבים וזאת בזכות מעסיקים ומועסקים יחודיים שמאמינים כי מקום העבודה נשען על האנשים שבונים אותו, שנותנים מעצמם, ובכך הופכים אותו ליותר ממקור הכנסה בלבד, אל מקום שבאים אליו עם חיוך ומאמינים בדרכו האנושית של כל עובד. את סיכוי שווה הקים אורן הלמן, אב לילדה בחינוך המיוחד, סמנכ"ל שיווק ורגולציה בחברת החשמל, שהבין שהדרך היחידה לשילוב של אנשים עם מוגבלות בחברה היא באמצעות שילובם בעבודה.

167 סוג שירות: ייעוץ, עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: ארגונים, הקהל הרחב, מוסדות ממשל ושלטון מקומי | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

ארץ לכולם

תאור כללי:
1. ארץ אחת, שתי מדינות פלסטין/ארץ ישראל היא יחידה היסטורית וגיאוגרפית אחת המשתרעת בין הירדן לים. בתוכה יתקיימו שתי מדינות ריבוניות, פלסטין וישראל. בהן יממשו שני העמים אז זכותם להגדרה עצמית; הגבול בין המדינות יקבע על פי קווי ה-4 ביוני 1967, תוך סיום מוחלט של מצב הכיבוש. 2. דמוקרטיה, זכויות אדם, שלטון החוק שתי המדינות תהיינה דמוקרטיות; משטרן יהיה מבוסס על עקרון שלטון החוק ועל ההכרה באוניברסאליות של זכויות האדם כפי שאלו הוכרו במשפט הבינלאומי, על ערך השוויון, החירות ועל קדושת חיי האדם. 3. הגירה והתאזרחות לשתי המדינות הזכות לקבוע את אופי ההגירה לתחומן ואת חוקי ההתאזרחות שלהן. לפיכך, פלסטין תהיה חופשית לאזרח את הפליטים הפלסטינים ומדינת ישראל תהיה חופשית לאזרח את יהודי התפוצות על פי ראות עיניהן. 4. החזון הארץ הפתוחה שתי המדינות תהיינה מחויבות לחזון הארץ הפתוחה, בו לאזרחי שתי המדינות תעמוד הזכות לנוע ולהתגורר בכל חלקי הארץ; הזכות הזו תחול גם על מי שיתאזרח בשתי המדינות, בכללם פלסטינים מהפזורה בפלסטין ויהודי התפוצות בישראל. שתי המדינות יפעלו למימוש מלא של חזון זה במספר שלבים , בהדדיות, ותוך שכל התקדמות מחייבת את הסכמת שתי המדינות. בשלב הראשון שתי המדינות יכירו בזכות אזרחיהן לנוע, לטייל, לבקר, לעבוד ולסחור בכל חלקי הארץ. כמו כן, בשלב הראשון יסכימו שתי המדינות על מספר מוסכם של אזרחי המדינה האחרת שיגורו בשטחן ויקבלו מעמד של תושבי קבע על כל הזכויות הכרוכות בכך. הסכמה זו תאפשר לישראלים, כולל כאלה החיים היום בשטחים שבהם תוקם מדינת פלסטין, לחיות במעמד של תושבי קבע בפלסטין, ובלבד שיהיו מוכנים לחיות בשלום עם שכניהם תחת ריבונות פלסטינית; הסכמה הזו תאפשר גם לפלסטינים, כולל כאלה שיתאזרחו בפלסטין, לקבל מעמד של תושבי קבע בישראל, ובלבד שיהיו מוכנים לחיות בשלום עם שכניהם תחת ריבונות ישראלית. תושבי קבע אלו, שיגורו במדינה שאיננה מדינת אזרחותם, יחויבו לכבד את החוק המקומי, ולהימנע מפעולות הפוגעות בביטחונה של המדינה שבה הם חיים ובביטחון אזרחיה; תושבי הקבע הישראלים בפלסטין יממשו את זכות ההצבעה שלהם בישראל ותושבי הקבע הפלסטינים בישראל יממשו את זכות ההצבעה שלהם בפלסטין. 5. ירושלים ירושלים תשמש בירה של שתי המדינות; התושבים הפלסטינים יהיו אזרחי פלסטין והתושבים הישראלים יהיו אזרחי ישראל. ירושלים תהיה עיר משותפת ופתוחה לאזרחי שתי המדינות, בגבולות מוסכמים. יקום בה משטר עירוני מיוחד בניהול משותף ושוויוני של שתי המדינות. המקומות הקדושים ינוהלו בשיתוף נציגי הדתות השונות והקהילה הבינלאומית ותוך הבטחת חופש הפולחן לבני כל הדתות. 6. ביטחון שתי המדינות יפתרו את כל הסכסוכים ביניהן בדרכי שלום, ויפעלו כנגד כל גילוי של אלימות וטרור. כל אחת משתי המדינות תהיה ריבונית במה שנוגע לשמירה על הסדר הציבורי בתחומה ועל הביטחון האישי של תושביה; יפורקו מנשקם מיליציות חמושות וארגונים לא-מורשים; שתי המדינות יכוננו הסכם הגנה משותף מפני איומים חיצוניים; לא ייכנס כוח צבאי זר לתחומי אחת משתי המדינות אלא בהסכמה משותפת; תוקם ועדה ביטחונית משותפת עליונה למעקב ולקבלת החלטות בנושאים ביטחוניים משותפים. הוועדה תוכל להפעיל בהסכמת שתי המדינות כוח משותף לשמירה על הגבולות החיצוניים. 7. מוסדות משותפים לשתי המדינות יהיו המוסדות המשותפים הבאים: בית משפט לזכויות אדם, אשר יוסמך לשמש כערכאה עליונה להכרעה בשני אלו: עתירות של תושבים שאינם אזרחים כנגד מדינת תושבותם בטענה להפרת זכויותיהם, סכסוכים בין שתי המדינות באשר לזכויות אזרחיהם המתגוררים במדינה האחרת וכל עניין הנובע מחזון הארץ האחת. מוסד משותף שיבטיח רשת ביטחון כלכלית מינימאלית לכל תושבי הארץ, פלסטינים וישראלים; רשות מיוחדת לניהול ופיתוח כלכלת הארץ, שתכלול מוסדות לשיתוף פעולה כלכלי, תיאום מכסים, תנועת עובדים וסחורות, הגירת עבודה, פיתוח תשתיות והשקעות מקומיות ובינלאומיות; המוסדות הכלכליים ישאפו לצמצם את הפערים בין האזורים והאוכלוסיות; מוסדות לשיתוף פעולה בענייני מים, סביבה ואוצרות טבע, על בסיס חלוקה צודקת של המשאבים ומתוך מחויבות לפיתוח הארץ ומשאביה לטובת כל יושביה; כל מוסד משותף נוסף שיידרש לצורך מימוש חזון “שתי מדינות, מולדת אחת”; בכל המוסדות המשותפים יהיה ייצוג שוויוני לאזרחי שתי המדינות. 8. הפלסטינים אזרחי ישראל הערבים הפלסטינים אזרחי ישראל ייהנו מזכויות של מיעוט לאומי, שוויון אזרחי, ייצוג הולם במוסדות השלטון בישראל, חלוקה הוגנת של משאבי המדינה וייצוג הולם במוסדות המשותפים לישראל ופלסטין. ככל שייווצר מיעוט יהודי בפלסטין, הוא ייהנה מזכויות דומות. 9. השבה ופיצויים יוקם מנגנון משותף שידאג להשבה של רכוש שאבד או הופקע כתוצאה מהסכסוך או לפיצוי במקרה שהשבה אינה אפשרית. עקרונו ההשבה והפיצוי ייקבעו בהסכמה תוך שאיפה להשגת צדק מרבי לנפגעי הסכסוך. עוולות ישנות לא יתוקנו בעוולות חדשות. ישראל ופלסטין יקראו לארצות המזרח התיכון לפצות את היהודים על הרכוש שאיבדו ולאפשר למעוניינים לשוב לבתיהם, במידת האפשר. 10. פיוס יוקמו מנגנונים משותפים להשגת פיוס בין העמים, כולל הקמת ועדות פיוס משותפות שיאפשרו דיון מעמיק וממצה בעוולות העבר משני הצדדים; יגובשו תכניות משותפות לקידום הפיוס ברמת הקהילה, מערכות החינוך, מוסדות התרבות. 11. מעטפת בינלאומית לצורך מימושו של הסכם הפיוס יוקם גוף בינלאומי המקובל על שני הצדדים, בו ייצגו בין היתר, הליגה הערבית, האיחוד האירופאי והאו”ם, שיערוב לתהליך יישום מתווה ‘שתי מדינות, מולדת אחת’, וייתן לו גיבוי דיפלומטי, משפטי וכלכלי. חזון “שתי המדינות, מולדת אחת” ישמש בסיס לשילוב של שתי המדינות העצמאיות במסגרת הסכם שלום עם מדינות המזרח התיכון.

167 סוג שירות: פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, חוץ לארץ, כל הארץ

פורום משפחות שכולות ישראלי-פלסטיני בעד שלום

תאור כללי:
פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני למען פיוס ושלום מונה למעלה מ- 600 משפחות הפורום הוקם בשנת 1995 על ידי יצחק פרנקנטל ומספר משפחות שכולות ישראליות. בשנת 1998 התקיים המפגש הראשון עם קבוצת משפחות פלסטיניות מעזה, אשר הזדהו עם הקריאה למניעת שכול ולקידום דו-שיח, סובלנות, פיוס ושלום פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני למען פיוס ושלום הוא ארגון משותף המונה למעלה מ- 600 משפחות. כל חברי הפורום איבדו בן משפחה כתוצאה מהסכסוך הממושך, ובפעילותם המשותפת הגיעו להבנה כי הפיוס בין האנשים ובין העמים הוא אפשרי ואף הכרחי להשגת שלום בר קיימא. את התובנות הללו מבקשים חברי הפורום להנחיל לשתי החברות, הישראלית והפלסטינית. הפורום הוקם בשנת 1995 על ידי יצחק פרנקנטל ומספר משפחות שכולות ישראליות. בשנת 1998 התקיים המפגש הראשון עם קבוצת משפחות פלסטיניות מעזה, אשר הזדהו עם הקריאה למניעת שכול ולקידום דו-שיח, סובלנות, פיוס ושלום. בעקבות האינתיפאדה השנייה נותק הקשר עם קבוצת המשפחות מעזה, כאשר במקביל, החל משנת 2001 החלו להצטרף לפעילות הפורום גם משפחות פלסטיניות משטחי הגדה המערבית וממזרח ירושלים. הצטרפותם של קבוצות אלו עיצבה באופן מהותי את אופיו ותפקודו של הארגון.

167 סוג שירות: ארגון תערוכות ומופעים, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון קהל יעד: אומנים, הקהל הרחב, ילדים ונוער | אזורי פעילות: חוץ לארץ, כל הארץ

PHOTO IS:RAEL

תאור כללי:
השמעת קול באמצעות שפת הצילום הפעילות החברתית של ארגון PHOTO IS:RAEL מתבססת על שיטת PHOTO IS:VOICE. שיטה זו הינה מתודולוגיה חדשה המתפתחת בשנים האחרונות ומטרתה העיקרית – סיוע לאוכלוסיות וקהילות שונות להשמיע את קולן, למחות, לשתף ולספר את סיפורן באמצעות מדיום הצילום. הנחות העבודה שלנו מבוססות על הרעיון כי בני אדם הינם מומחים בחייהם, שותפים ביצירת הידע וחופשיים לבטא אותו כחלק מתהליכי העצמה והתפתחות אישית וחברתית. אודות המתודולוגיה מדובר בפעילות התנדבותית ייחודית בה אנו מכשירים מנחים לפעול עם מתודת PHOTO IS:VOICE בקבוצות שונות בחברה. זהו תהליך מתמשך בו מנחה עובד עם קבוצה ייעודית למשך לפחות מספר חודשים. במסגרת הפעילות בקבוצות לומדים המשתתפים את שפת הצילום, מתנסים בצילום מעשי המבטא את חייהם וחוויותיהם ומציגים תערוכה המציגה את קולם החברתי. העיקרון המנחה הוא שהפעילות נגישה לכולם, ללא תלות בגיל, רקע מקצועי או אישי. לרוב מתבצעת הפעילות באמצעות טלפונים סלולרים, כאשר המשתתפים מקבלים כלים ומתנסים בצילום מעשי כפרטים וכקהילה. תוצרי התהליך משמשים להמשך הפעילות בתוך הקהילה וקידום השיח מחוצה לה ובמקרים רבים מוצגים בפסטיבל הצילום הבינלאומי לצד עבודות של צלמים מובילים מישראל ומהעולם. הפעילות מחזקת את הדימוי העצמי של כל אחד מחברי הקבוצות, את עושרם הפנימי ואת קשריהם המשפחתיים. כתוצאה מתהליך העבודה המתמשך והצגת העבודות, אלפי בני משפחה, צוותים תומכים של הקהילות והציבור הרחב נחשפים לסיפורים האישיים של הקהילות הפעילות. החשיפה לתערוכות מאפשרת לקהל הרחב לראות את הקהילות הללו באופן שונה, מועצם, להתבונן ביכולות ובמאפיינים רבים נוספים שלא היו ידועים טרום התערוכה. אנו פועלים עם קבוצות שונות כדוגמת בני נוער בסיכון, בני נוער על הרצף האוטיסטי, ילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים, מיעוטים, פגועי נפש בוגרים, קשישים, נשים מכורות נקיות ועוד קבוצות רבות. PHOTO IS:VOICE מאפשרת למשתתפים לנוע מעמדה פסיבית לעמדה אקטיבית, לחוות רגעי אושר והעצמה במסגרת פעילות חברתית ייחודית, להביע את קולם האישי והקולקטיבי ולשקף את חייהם מעמדה פעילה. מניסיוננו, באמצעות שפת הצילום, ישנם משתתפים שחיזקו את הקשר עם הסובבים אותם וחלקם אף החלו לתקשר באמצעותה עם סביבתם בפעם הראשונה בחייהם.

167 סוג שירות: ארגון תערוכות ומופעים, פעילות חווייתית קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: כל הארץ

תאטרון זיקית, עמותת אדם נוף בית בגליל

תאור כללי:
'זיקית' – בית לאומנות במה חזותית הוא תאטרון רב-תחומי ורב-תרבותי מהגליל, המקיים הצגות לילדים ולמבוגרים. ההצגות מבוססות על שימוש באמצעים חזותיים-ויזואליים ומיעוט במלל, כגון בובות, חפצים, מוזיקה, תנועה, משחקי תאורה ועוד. הצגות הילדים הן בעברית וערבית. המייסד והמנהל האמנותי הוא פבלו אריאל. אנשי הצוות הם תושבי הגליל ומייצגים את הפסיפס האנושי שבו. התאטרון מופיע באולם הבית לקהל הרחב ובפני קבוצות מאורגנות של הורים וילדים, נשים, גמלאים, צוותים, מנהלים ועוד. התאטרון מפיק ומקיים מזה 3 שנים את 'בובות בצפון' – הפסטיבל הדו-לשוני לתיאטרון בובות, היחיד מסוגו. פעילות 'זיקית' יוצא גם להופעות חוץ ברחבי הארץ ובעולם. הצגות התאטרון השתתפו בפסטיבלים בינלאומיים וזכו בפרסים רבים לאורך השנים.

167 סוג שירות: ארגון תערוכות ומופעים, חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, פעילות חווייתית, תיירות קהל יעד: אומנים, ארגוני המגזר השלישי, ארגונים, ארגונים עסקיים, הקהל הרחב, ילדים ונוער, מבוגרים, מוסדות חינוך, מערכת החינוך, נשים, קהילות | אזורי פעילות: חוץ לארץ, כל הארץ, צפון

אנסמבל קווארטטוקאן

תאור כללי:
קווארטטוקאן הוא פרויקט מוסיקלי מרתק אותו הקימו הזמרת מרים טוקאן והמוזיקאי עידן טולדנו בשנת 2007 בעת מפגשם כסטודנטים באוני' חיפה. אליהם הצטרפו הצ'לנית הוירטואוזית ד"ר רחלי גלאי, ואמנית כלי ההקשה נועה וקס. הפרויקט צמח מתוך חיבור ושיתוף פעולה בין ארבעת המוסיקאים המגיעים מתרבויות שונות ומפגישים בין תרבויות ועמים באמצעות שירים ומנגינות. מופעם משלב מזרח ומערב ומחבר באופן נדיר בין ביאליק לפיירוז, לאה גולדברג לפלמנקו ובין כלייזמר למוסיקה ערבית עממית. כל זאת בתזמורים ועיבודים יוצאי דופן אשר נכתבו במיוחד לקווארטט. המאזין עובר במהלך המופע מעין מסע בעולם אשר מהווה ראי לחברה הישראלית הרב תרבותית של ימינו. מסע ממנו אנו שואבים עושר תרבותי ובסיס להידברות, הקשבה והרמוניה אנושית. קווארטטוקאן הופיעו ברחבי הארץ, בתוכניות רדיו וטלוויזיה (ערוץ1, ערוץ 2, 88fm, רשת גימל, קול המוסיקה ועוד), בפסטיבל העוּד הבינלאומי בירושלים, זכו בפרס עידוד היצירה בפסטיבל הבינלאומי למוזיקה יהודית באמסטרדם 2014, והופיעו בפסטיבל "אחווה" בארפורט, גרמניה בספטמבר 2016, הופיעו באיטליה 2018, גרמניה 2019, ספרד 2019. אלבומם הראשון "Quartetoukan – A Crossroad of Cultures" ראה אור ביוני 2013. אלבומם השני "Whom My Soul Loveth" המבוסס על חומרים מקוריים של חברי ההרכב, יצא לאור באוקטובר 2016.

167 סוג שירות: ארגון תערוכות ומופעים, חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, פעילויות עבור מערכת החינוך, פעילות חווייתית, שירותים מקצועיים קהל יעד: אומנים, אנשי חינוך ומרצים, ארגונים, הקהל הרחב, ילדים ונוער, מבוגרים, מוסדות חינוך, מוסדות ממשל ושלטון מקומי, מערכת החינוך, נשים, סטודנטים, צעירים, קהילות | אזורי פעילות: חוץ לארץ, כל הארץ

מכון הערבה ללימודי הסביבה

תאור כללי:
מכון הערבה ללימודי הסביבה הינו מרכז אקדמי לפיתוח מנהיגות סביבתית במזרח התיכון, הממוקם בקיבוץ קטורה בערבה הדרומית. משנת 1996 עוסק המכון בתכניות לימודים ומחקר אקדמי בתחומי הסביבה השונים, תוך דגש על שיתוף פעולה בין ישראל לשכנותיה. מכון הערבה מוביל גישה ייחודית ללימוד האתגרים הסביבתיים במזרח התיכון, מנקודת מבט חוצת גבולות ובינתחומית. גישתנו היא כי "לטבע אין גבולות", כלומר – האתגרים הסביבתיים של ימינו כמו זיהום אוויר ומים, התחממות גלובלית, תהליכי מדבור והשפעות שליליות של חקלאות אינטנסיבית- משותפים לנו ולשכנינו, ואנו חייבים לפעול יחד למען שיתוף פעולה אזורי שיבטיח עתיד מקיים לכולנו. התכנית האקדמית המכון מציע תכנית לימודים אקדמית בת סמסטר או שניים (ארבעה או 8 חודשים) תחת חסות אקדמית של אוניברסיטת בן גוריון או מכללת Bennington האמריקאית. הקורסים (אשר נלמדים בשפה האנגלית) מוכרים ע"י מוסדות אקדמיים שונים בארץ ובעולם ויכולים להשתלב בלימודים לתואר ראשון או שני (בדומה לתכנית "חילופי סטודנטים"). כל סמסטר מורכב מ-1/3 סטודנטים ישראלים-יהודים, 1/3 מהעולם הערבי (פלסטינים, ירדנים, ערבים אזרחי-ישראל ועוד) ו-1/3 סטודנטים בינלאומיים. דרך חווית הלימודים, המחקר והמגורים המשותפים יוצרים הסטודנטים קהילה לומדת רב-תרבותית ומפתחים כישורים אשר יאפשרו להם לפעול יחד באזור תוך שותפות והבנה הדדית. מחקר המכון מפעיל חמישה מרכזי מחקר אשר מנהלים פרויקטים סביבתיים יישומיים חוצי גבולות בשיתוף עם חוקרים וארגונים ברשות הפלסטינית וירדן: המרכז לחקלאות בת קיימא, המרכז לאנרגיה מתחדשת ושימור אנרגיה, המרכז לניהול משאבי מים חוצי גבולות, המרכז לסוציו-אקולוגיה מדברית והמרכז לפיתוח בר קיימא, אשר מתרגם את המחקר החדשני של מכון הערבה בנושאי מים, אנרגיה, חקלאות ושימור לפתרונות טכנולוגיים מעשיים המותאמים למדינות מתפתחות. בוגרים מעל 1000 בוגרי מכון הערבה מרחבי המזה"ת והעולם ממשיכים גם לאחר לימודיהם במחקר ויוזמות סביבתיות חוצות גבולות, ותורמים מניסיונם בפיוס ודיאלוג בין תרבויות שונות. בוגרי המכון לוקחים חלק ב-Arava Alumni Peace and Environmental Network (AAPEN) - פורום עולמי לחילופי רעיונות המסייע בהקמת יוזמות סביבתיות חדשות ויצירת קשרי עבודה ומחקר. מכון הערבה מחויב לבוגריו הממשיכים את פעילותם כמובילי השינוי ומסייע להם בייעוץ, הכוונה ומימון ליוזמות חדשניות, המשך לימודים והשלמות מקצועית. הפורום האזרחי לדיפלומטיה סביבתית - Track II Environmental Forum היעדרו של משא ומתן לשלום (“Track I”) מייצר דינמיקה פוליטית אזורית בה שיתוף הפעולה בין הממשלות הוא מוגבל ולא יעיל. הפורום האזרחי לדיפלומטיה סביבתית (“Track II”), שהינו יוזמה של מכון הערבה, הושק בספטמבר 2016, ומטרתו להפגיש אנשי מפתח מישראל, ירדן והגדה המערבית בכדי להתמודד עם אתגרים סביבתיים אזוריים מתמשכים. הפורום מעודד, באמצעות דיון מתמשך ומקצועי, מציאה של פתרונות חוצי-גבולות ויוזמות ארוכות טווח לבעיות הסביבתיות באזורנו. חברי הפורום הם מומחים פרטיים ומהאקדמיה, נציגי ארגונים העוסקים בנושאים אלו וכן פוליטיקאים בכירים. הפורום מחולק למספר קבוצות עבודה המוכוונות ליצירת מתווי פעולה מעשיים, בסוגיות הבאות: התמודדות אזורית עם שינויי האקלים; אנרגיה מתחדשת לרצועת עזה; וניהול מי קולחין. כמו-כן, במסגרת הפורום, מתקיימת תוכנית ה-Young Professionals Forum (YPF) שמטרתה לשלב אנשי מקצוע צעירים ממדינות האזור, בפרויקטים ובפעילויות של הפורום.

167 סוג שירות: השתלמויות וקורסים מקצועיים, מחקר ועבודה אקדמית, פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות חווייתית, פעילות פוליטית, פעילות שתדלנות במוסדות שלטון, שירותים מקצועיים קהל יעד: אנשי חינוך ומרצים, ארגוני המגזר השלישי, ארגונים, ארגונים עסקיים, בעלי מקצועות שונים, הקהל הרחב, ילדים ונוער, מבוגרים, מוסדות חינוך, מערכת החינוך, נשים, סטודנטים, צעירים, קהילות | אזורי פעילות: באינטרנט, חוץ לארץ, כל הארץ

יחד معا- عرب ويهود ערבים ויהודים لحياة مشتركة לעתיד משותף

תאור כללי:
אנחנו קבוצה מצומצמת הכוללת כ-10 נשים וגברים. לקראת קיום המפגש מצטרפים אלינו חברים נוספים המסייעים בהפקת המפגש.

167 סוג שירות: פעילות הסברתית לקהל הרחב, פעילות חווייתית קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: באינטרנט, כל הארץ

כפר ביתא ישראל

תאור כללי:
"כפר ביתא ישראל" בקרית גת הוא יוזמה חינוכית של עמותת "הנני" המספקת תשובה ייחודית ויוצאת דופן לכמה מהאתגרים החברתיים של הקהילה האתיופית. הארגון הוקם ע"י צעירים ממוצא אתיופי שגדלו בקהילה וכאבו את כאביה. משפחות צעירות אלה לקחו על עצמן לחזק ולהעצים את הקהילה ולהטמיע אותה טוב יותר בתוך החברה הישראלית, ממקום של כבוד לשורשים וחיבור למסורת העשירה והעמוקה שלה. ארגון זה של קהילות משימתיות מורכב מקבוצות של צעירים מוכשרים, בוגרי צבא ואקדמיה, אנשי חינוך ובעלי מקצוע, שהשתלבו בחברה הישראלית אך בחרו לחזור לשכונות המוחלשות ולהיות חלק בלתי נפרד מהקהילה המקומית כדי לעשות שינוי חברתי אמיתי ועמוק מבפנים. את מטרת הפרויקט ניתן בביטוי "זקיפות קומה ודעה קדומה" – חיזוק תחושת הגאווה והערך העצמי אצל יוצאי אתיופיה דרך חיבור מחדש אל המסורת העשירה שלהם. והחלשה של דעות קדומות בציבור הישראלי הכללי, דרך חשיפתם לאוצרות התרבות האתיופית בדרך חווייתית ומעניינת. כפר ביתא ישראל הוא מרכז חקלאי/חינוכי/תיירותי שמחזיר ליושנה את עטרת החיים הכפריים האתיופיים הפשוטים, המחוברים בטבעיות אל האדמה והסביבה, ומחזיר לחיים את התרבות הנשכחת של יהודי אתיופיה.

167 סוג שירות: פעילות חווייתית קהל יעד: הקהל הרחב | אזורי פעילות: דרום