מוזאיקה

תאור כללי:
כתוצאה מהמציאות המשתנה והצרכים העולים מן השטח, מוזאיקה מתמידה לעסוק במחקר ופיתוח, בחדשנות, בהנגשת המודלים לכל האוכלוסיות בישראל ובהתאמת המודלים למציאות הישראלית והעולמית. המודלים מתבססים על ההתנסות של מוזאיקה ועל הניסיון שתועד בתחום ברחבי העולם. המודלים נותנים דגש לזכות ולאחריות של כל אדם, משפחה, קבוצה או קהילה לקבל באופן אוטונומי ועצמאי החלטות הקשורות לחייהם ולעתידם, בעזרת אדם שלישי נטרלי המסייע בתהליך. המודלים מהווים לעיתים חלופה להליכים פורמאליים בהם המדינה מחליטה עבור האנשים (כגון בתי משפט, ועדות תכנון טיפול והערכה, אפוטרופסות). לעיתים מתקיימים המודלים לצדם ובמקביל להליכים אלו. כך למשל, מהווה הגישור חלופה להתדיינות בבית משפט אזרחי או בבית משפט לענייני משפחה, וגם מסייע לצדדים בסכסוך שטרם פנו לערכאות משפטיות. הצדק המאחהיכול להוות חלופה להליך פלילי וגם לפעול במקביל אליו. קד"מ (קבוצת דיון משפחתית) מהווה חלופה לוועדות תכנון טיפול והערכה וניתן להשתמש בה טרם פניה לוועדות ולאחריה. קבלת החלטות נתמכת מהווה חלופה לאפוטרופסות. בנוסף, מוזאיקה מפתחת מודלים ייעודיים כמענה לצרכים העולים מן השטח – מתוך העבודה עם אוכלוסיות מגוונות; מתוך ההיכרות עם אורך החיים של אנשים המתמודדים עם קשיים אשר מקורם בין היתר במצבם הפיזי, הנפשי, המשפחתי והכלכלי. כך לדוגמא, פיתחה מוזאיקה מודל של גישור לאנשים עם מוגבלות, בדגש על סוגיות של הנגשה; פותח מודל לגישור בין דורי, מתוך צורך שעלה מן השטח לאחר התיקון לחוק האפוטרופסות ב-2017. נעשתה התאמה לציבור הישראלי של המודל לאימון ביישוב סכסוכים לצד אחד, שנולד בעקבות מקרים בהם לא ניתן להביא את אחד הצדדים לחדר הגישור; מודל בניית הסכמות בהתחדשות עירונית דוייק מתוך העבודה עם התושבים במתחמים המיועדים להתחדשות, ומפגש בינם לבין עצמם ובינם לבין יזמים וגורמים אחרים; נערך אימון לבני משפחה מטפלים בעקבות צורך שעלה בגישורים הבין דוריים; פותח מודל של מנהיגות דתית מגשרת (רבנים/שייח'ים) בתוך ובין הקהילות, מתוך עיסוק בקונפליקטים בעלי מימד תרבותי ודתי ועוד… מוזאיקה פועלת להטמעת המודלים הייחודיים שהיא מפתחת ומיישמת על ידי הנחיית קורסים, הכשרות וסדנאות לאנשי מקצוע, לקובעי מדיניות ולקהל הרחב. מדי שנה משתתפים כ-1,500 איש בקורסים ובהכשרות של מוזאיקה. בנוסף, כ-8,000 אנשים בכל רחבי הארץ משתתפים מידיי שנה בכנסים ובאירועי חשיפה, כגון כנס גישורים ודיבור חדש: שבוע הגישור והדיאלוג הארצי. מוזאיקה פועלת ללא הרף להטמעת המודלים שהיא מקדמת גם בקרב משרדי ממשלה, ארגונים ורשויות מקומיות על מנת לחולל שינויים במדיניות. כך למשל, מוזאיקה שותפה להטמעת מודל קד"מ (קבוצת דיון משפחתית) להגנת הילד כחלופה מוכרת לוועדות תכנון טיפול והערכה, ולמימוש החקיקה בפועל של קבלת החלטות נתמכת כחלופה לאפוטרופסות. מוזאיקה גם משתתפת בדיונים בכנסת סביב חוקים רלוונטיים (כגון תקנות הגישור וחוק הדייר הסרבן), וכותבת ניירות עמדה לקידום הנושאים הללו.

מקודשת

תאור כללי:
במה אנחנו מאמינים (או מה האג'נדה שלנו ב-10 משפטים קצרים) 1. אנחנו אוהבים את ירושלים. היא הבית היצירתי שלנו, ההשראה שלנו, המניע שלנו והחלום שאנחנו מבקשים להציג במציאות. 2. אנחנו מודעים לכך שהכול בעיר הזו מורכב. השחרור של האחד נתפס ככניעה של האחר. הזכות לקיום של זה עלולה לעורר אצל ההוא חשש ופחד קיומי. 3. אנחנו מכירים בכך שירושלים רחוקה משלמות ומצדק. זה לא חדש וזה לא פשוט לתיקון, אבל אנחנו רוצים שזה יהיה אחרת ומרגישים שיש לנו את הזכות ואת החובה לפעול בנושא. 4. אנחנו שואפים שכל תושבי ירושלים, פלסטינים, נוצרים, יהודים, מוסלמים, דתיים וחילונים, ייהנו מזכויות אדם בסיסיות, כמו הזכות להגדרה עצמית, הזכות לשוויון והזכות לקבוע את גורלם. 5. אנחנו רוצים שכל מי שהעיר הזו יקרה ללבו יוכל לאהוב אותה ולהרגיש שהיא שייכת לו והוא שייך לה בדרכו, בשפתו ובהתאם לאמנותו, בתנאי שהוא מכבד את הזכויות של כל האחרים. 6. אנחנו מזהים במציאות הירושלמית הזדמנויות חדשות וכוחות יוצאי דופן שפועלים לחולל שינוי מהותי. 7. אנחנו משוכנעים שאמנות יכולה לפרוץ דרכים חדשות ולהלחים רעיונות וקהילות שלכאורה לא מתחברים. 8. אנחנו רואים ביצירה חופשית ומשוחררת את הדרך הטובה ביותר להעניק השראה לעצמנו ולאחרים. 9. אנחנו רואים באמנות כלי שבעזרתו אפשר לדמיין, לשקף ולברוא מציאות מרובדת ופתוחה יותר. 10. אנחנו מאמינים שהאמנות יכולה לפתוח לבבות ולחולל שינוי לטובה בעיר המקודשת של כולנו.

ריפוי על פני הפערים

תאור כללי:
אנו מחויבים לשפר את בריאותם של ישראלים החיים בפריפריה החברתית, ושל כל הפלסטינים. אנו מפגישים קבוצות, במידת האפשר, כדי להחליף רעיונות ולעבוד יחד. אנו שואפים להגביר את הקיבולת והיעילות של הקבוצות המקומיות הללו. שיטת העבודה שלנו לשיפור הבריאות מייצגת נתיב לבניית שלום. HATD היא העמותה היחידה המספקת מימון וייעוץ טכני בנושאי בריאות הן לקהילות הפלסטיניות והן לקהילות הישראליות; והיחידה שמטפחת שיתוף פעולה בין קבוצות - הבדל קריטי בזמנים מאתגרים אלו.

EcoPeace

תאור כללי:
המים נמצאים במרכזו של משבר סביבתי במזרח התיכון. באזור הדל ביותר במים על פני כדור הארץ, שינויי האקלים והקונפליקט הפכו את המצב הבעייתי ליותר נואש. מים יכולים להיות מקור לעימות או לשיתוף פעולה. ב-EcoPeace, אנו מאמינים ששינוי אמיתי אפשרי כאשר כולנו עובדים יחד. אז אנחנו מפגישים ירדנים, פלסטינים וישראלים כדי ליצור פתרונות משותפים, תוך נקיטת גישה מלמטה למעלה כדי לחנך את הבוחרים המקומיים, כמו גם גישה מלמעלה למטה לקידום מדיניות חיונית. החדשות הטובות הן שזה עובד! תלמידים מתכנסים מעבר לגבולות, מנהיגים נוקטים בפעולה ומתבצעת התקדמות אמיתית.

מרכז קהילתי ערבי-יהודי תל-אביב יפו

מגמה ירוקה

תאור כללי:
ערכי היסוד ודרכי הפעולה שלנו: מגמה ירוקה היא תנועה שורשית (grass roots) הפועלת תוך פיתוח מנהיגות, דמוקרטיה, שיתוף, שקיפות ושיתוף פעולה הדוק עם הקהילות השונות בהן אנחנו פועלים. בחירת נושאי המאבקים ואופני הפעולה השונים, נקבעים על ידנו, הפעילים והפעילות בשטח (bottom up). אנחנו פועלים במרחב הציבורי במגוון דרכים ופעילויות אקטיביסטיות, ביניהן גם פעולות ישירות לא אלימות, במטרה למנוע עוולות סביבתיות וחברתיות ולייצר, תוך כדי כך, תהודה ציבורית מקסימאלית שתסייע בקידום מטרותינו וביצירת סדר יום צודק ובר-קיימא בישראל. פעילות הארגון מבוצעת תוך שיתופי פעולה רחבים עם ארגוני סביבה וחברה, ברמה האזורית והגלובלית, ועם הקהילות בתוכן אנחנו פועלים. אנחנו מחויבים לפעול ללא משוא פנים כאשר טובת הסביבה והחברה עומדות תמיד בראש מעינינו. בפועלנו אנחנו לוקחים חלק בעיצובה של חברה, כלכלה, ותרבות בה כל בני האדם יוכלו למלא את צורכיהם ולהגשים את הפוטנציאל המרבי שלהם, תוך שמירה על המערכת האקולוגית והמערכות החברתיות למשך דורות רבים. החזון שלנו למדינת ישראל: אנחנו מאמינים שהאנושות הנה חלק בלתי נפרד מהסביבה. אנחנו מאמינים שלכל מרכיבי הסביבה יש זכות לחיות ולשגשג וכי קיים קשר הדוק בין צדק סביבתי לצדק חברתי. לפי השקפתנו, צדק סביבתי הוא מטרה שיש להשיגה עבור כל קבוצות האוכלוסייה, לרבות אלו המוחלשות, וכי על כל בני- האדם, ללא קשר למוצאם, תרבותם או הכנסתם, ליהנות מאותה מידה של הגנה מפני סיכונים סביבתיים, ומהאפשרות לקחת חלק בתהליכי קבלת ההחלטות במדינה, כשותפים שווים. אנחנו רוצים לחיות במדינת ישראל שבה מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות רואים לנגד עיניהם את האינטרס הרחב של כלל הציבור, תוך הפעלת שיקולים ארוכי טווח וביניהם טובת הסביבה, החברה והדורות הבאים. אנחנו רוצים לראות שוויון בצריכת משאבי הטבע בין כלל האוכלוסייה, בהשפעה צודקת של הסביבה על כל בני האדם וחלוקה צודקת של הרווח והנטל הסביבתי. אנחנו רוצים לחיות במדינת ישראל שבה קיימת מדיניות סביבתית-חברתית-כלכלית ותרבותית ברוח הקיימות והצדק הסביבתי והחברתי. החזון שלנו למשק האנרגיה בישראל : שבעת הקווים המנחים של מגמה ירוקה למדינת ישראל המקדמת ערכי קיימות וצדק סביבתי- חברתי 1. נעשית ונאכפת אסדרה (חקיקה- רגולציה) בתחום הצדק הסביבתי והצדק החברתי. 2. מקבלי ההחלטות פועלים לקידומו של משק בר קיימא במטרה לצמצם לכדי מינימום את זיהום האוויר מתעשייה ומתחבורה, לקדם שימוש יעיל וחסכוני במשאבי האנרגיה והמים, להגן על מרחבים אקולוגיים ייחודיים ועל השטחים הפתוחים, ולהפחית לכדי מינימום את פליטת גזי החממה וההשפעות השליליות של ישראל על משבר האקלים. 3. קיימות תשתיות מפותחות של תחבורה ציבורית מקיימת, אמינה, מהירה ויעילה המשמשת את כלל הציבור ומסייעת בהפחתת השימוש ברכב הפרטי. 4. כלל משאבי הטבע של המדינה מנוהלים ביעילות המקסימאלית, תוך ראייה אחראית וארוכת טווח הלוקחת בחשבון גם את טובתם של הדורות הבאים. 5. תכנון מתבצע תוך הפעלת שיקולים ארוכי טווח וביניהם טובת הסביבה, החברה והדורות הבאים. 6. מתקיים צדק חלוקתי המייצר חלוקה צודקת במשאבים, על בסיס הוגנות, שוויון וצורך. זאת במטרה לצמצם את אי השוויון בין כל חלקי החברה. 7. רווחת תרבות שלטונית דמוקרטית ופתוחה, המאפשרת מחאה חופשית ומעורבות פעילה של כלל הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות בנושאים הקשורים לסביבתו ולבריאותו.

FeelBeit

תאור כללי:
בין מזרחה למערבה של העיר המקודשת והמורכבת ביותר בעולם פועלת קבוצה מגוונת של ישראלים ופלסטינאים, שרוקמים יחד גשרים מעל לנוף הקשוח של המציאות בעיר. הקבוצה הזאת היא אנחנו, ואנחנו FeelBeit. במשך כעשור הבאנו לירושלים שפע אדיר של יצירות אומנות מקוריות מכל התחומים ומכל פינה בעולם, וקטפנו פרסים רבים על עשייה פורצת דרך. היום, עם בית משלנו, אנחנו הופכים את ההיכרות העמוקה והמרגשת עם העיר ואנשיה ליצירה חיה ואינסופית. האהבה לירושלים, האמונה בכוחה העדין של האמנות לייצר שינויים מרחיקי לכת, וההתמדה והחיבור הם הכלים שלנו להמשיך וליצור מתוך העבר וההווה של העיר את העתיד של כולנו.

המועצה לישראל יפה

תאור כללי:
ארבעת כיווני העשייה של המועצה לישראל יפה חינוך סביבתי המרכז לחינוך סביבתי של המועצה לישראל יפה הוא אחד מעמודי התווך של החינוך הסביבתי בישראל. לאורך שנות פעילותו הרבות תרם המרכז להטמעת ערכי-סביבה בקרב מאות אלפי התלמידים שפקדו אותו והפך למותג חינוכי מוביל בתחומו. לפעילויות החינוך הסביבתי של המועצה יצאו מוניטין רבים: החל מפיתוח תכניות לימוד חווייתיות ומאתגרות, דרך סדנאות לתלמידים ממגוון גילאים בכל רחבי הארץ, ועד להפעלת תוכניות בין-מגזריות המשלבות פעילות חקר משותפת לתלמידים יהודים וערבים, שיש בה גם כדי לקרב בין הצדדים דרך העיסוק בסביבה. המרכז לחינוך סביבתי של המועצה לישראל יפה פועל בשני אתרי-קבע - בתל אביב ובבאר שבע, עוסק בהקמת שניים נוספים – בירושלים ובכרמיאל, והוא מפעיל מערכי לימוד ניידים המגיעים לכל נקודה - בצפון הארץ ובדרומה. המרכז ללימודי סביבה פועל בקרב כל הגילאים; הוא מיומן בעבודה: עם ילדי הגיל הרך, עם תלמידי החינוך היסודי וחטיבת הביניים, עם תלמידי התיכון - כולל פרויקט הבגרות עירוטופ שפיתח ומפעיל, ועם האוכלוסייה הבוגרת לגווניה ורבדיה: חיילי צה"ל, ארגונים מוסדיים וחברות מסחריות, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ובתי הגיל השלישי. המרכז ללמודי סביבה מציע לכל דורש ימי עיון והעשרה, סדנאות והשתלמויות מקצועיות – הכל בנושאי הסביבה. יזמות סביבתית ומסעי הסברה כמובילת דעת-קהל וכגוף ציבורי חשוב מבקשת המועצה להשפיע באמצעות פרויקטים רב-מערכתיים בהיקף ארצי בנושאים שעיקרם שימור הסביבה ושיפור חזותה. בעבר הגתה וביצעה את קמפיין זריעת פרחי הבר בשדות הפתוחים ברחבי הארץ, החדירה את האדנית לבתי ישראל, יזמה עיצוב ריהוט רחוב וניהלה מאבקים סביבתיים שקטים. לאחרונה העלתה המועצה את מסע ההסברה להעלאת המודעות לנזקי שקיות הפלסטיק תחת הכותרת שקית אחת פחות! במטרה להפחית את צריכתן, ניהלה את קמפיין בחירות נקיות במטרה למגר את תופעת השתלטות המפלגות והמתמודדים על המרחב הציבורי בתלייה פיראטית של שלטי תעמולה אסורים הפוגעים בסביבה ובתושבים, והובילה את יוזמת ניסוח והטמעת האמנה הסביבתית - "חוזה עם הסביבה" עליו החתימה את ראשי הרשויות המקומיות ברחבי הארץ. במקביל למישור הארצי פועל כל אחד מסניפי המועצה לרתום למעורבות פעילה את הקהילה במרחב השליטה שלו לביצוע פרויקטים של טיפוח, ניקיון, שיקום וגינון לרווחת הציבור; בעזרת מתנדבי המועצה המסונפים אליו יוזם ומבצע כל סניף תחרויות מקומיות (בין בתי ספר, מרפאות, מוסדות וכד') ופעולות מוטות-סביבה הקשורות לאתרים ספציפיים שבמרחב המקומי. מפעלי תחרויות ואותות המועצה יוזמת ומפיקה בתדירות שנתית תחרויות בנושאים הכרוכים בעולמות-התוכן בהם היא עוסקת; רובן נועדות להפעיל ציבורים גדולים לעשייה סביבתית בלתי פוסקת ולרתום את מקבלי ההחלטות בגופים המתחרים להקדיש משאבים ניכרים לשדרוג וטיפוח הסביבה. מדי שנה משתתפים כ-1,500 גופים בתחרויות-הפעלה אלו, במסגרות השונות: תחרות היופי והסביבה השנתית בין בסיסי-הקבע של צה"ל, תחרות "קריה יפה" – בין כל העיריות, המועצות המקומיות והאזוריות, תחרות המפעלים השנתית "תעשיה יפה", ותחרויות דומות לכל בתי החולים, בתי הגיל השלישי, בתי המלון ומוסדות החינוך ההתיישבותי. את מכלול התחרויות מקיימת המועצה בעזרת שפע מתנדביה, אותם היא מקצה לשיפוט. את מפעל האותות "מגשים ישראל יפה" מקיימת המועצה על בסיס שנתי בשיתוף עם נשיא מדינת ישראל: אותות ה'מגשים' ניתנים ע"י נשיא המדינה, במשכנו, לאותם גופים ויחידים שוועדת השיפוט של המועצה לישראל יפה בחרה לפי קריטריונים שעיקרם הצטיינות בעשייה לטובת הסביבה וחזותה. מפעל יוקרתי נוסף שמקיימת המועצה לישראל יפה בכל שנה הוא התחרות על פרס עזריאלי לתכנון אורבאני; מדי שנה מוגשים לועדת השיפוט החיצונית, שממנים המועצה ושותפה למפעל זה – היזם והאדריכל דוד עזריאלי, עשרות פרויקטים אורבאניים שכבר הוקמו והם מאוישים ופועלים, והיא בוחרת את הקומפלקס העירוני המצטיין. תחרות זו נושאת פרס כספי גדול באדיבותו של מר דוד עזריאלי אשר עומד גם מאחורי מימונו הכולל של מפעל זה. כינון פרויקטים פיסיים המועצה לישראל יפה מובילה את תחום הגינון הציבורי בישראל. במהלך שנות פעילותה יזמה המועצה והקימה, בעיקר בעזרת תרומות שגייסה לכך, כ-120 פרויקטים שונים ברחבי הארץ לרווחת התושבים ולטיפוח הסביבה בישראל. בין האתרים שהקימה המועצה - פארקים עירוניים, גנים שכונתיים וגינות במרחב העירוני, פיתוח חצרות בתי ספר, שיקום אתרי מורשת היסטוריים, הקמת חממות לגינון טיפולי במרכזי שיקום רפואיים ובמוסדות החינוך המיוחד, ועוד.

אזרחים למען הסביבה

תאור כללי:
עמותת אזרחים למען הסביבה (אל"ס) נוסדה בשנת 1990 על ידי תושבי הגליל, יהודים וערבים, במטרה לפעול יחד לשמירה על הסביבה, משאבי הטבע ובריאות הציבור. העמותה פועלת יחד עם התושבים כדי להגן על הסביבה ועל האדם מפני מפגעים סביבתיים. בין היתר, העמותה פועלת לקידום מודעות ציבורית לנושאי סביבה ואקלים, עידוד והכשרת מנהיגוּת סביבתית פעילה בקהילה, תמיכה בוועדי פעולה במאבקים מקומיים, איסוף ופרסום מידע וקידום חקיקה ומדיניות סביבתית. החזון: אנחנו מאמינים שהאדם הוא חלק מסביבתו, זכותו לחיות בסביבה בריאה וחובתו לפעול כדי להגן על הסביבה, למען האנושות ולמען הדורות הבאים. אנחנו רוצים לגרום לתושבים להאמין שיש להם את הכוח לשנות דברים, להגביר את המעורבות שלהם בנושאים סביבתיים מקומיים, ארציים וגלובליים ולפעול כדי להבטיח מרחב משותף בריא ומקיים. המטרות: - עידוד אקטיביזם סביבתי אזרחי - קידום המודעות לנושאי סביבה, אקלים ובריאות הציבור - מיצוי זכויות לסביבה בריאה ומימוש עקרון המזהם משלם. - שינוי מדיניות בנושאי סביבה ואקלים.

נגב בר-קיימא

תאור כללי:
איכות הסביבה והחיים משלבת מגוון פעילויות ומחייבת תאום מתמיד בין היבטים חברתיים, כלכליים וסביבתיים בתכנון, פיתוח וניהול פרויקטים תוך הטמעת הנושא בחינוך ובקהילה. חשיבות מרכזית יש לשיתוף התושבים בתהליכים הללו בכדי להוביל לשינוי באורח החיים השגרתי והטמעת אחריות חברתית-סביבתית בקרב האזרחים. העמותה רואה בחיבור בין כלל המערכות למען מטרת יישום אורח חיים מקיים את לב לבו של התהליך, לפיכך לא ניתן להפריד בין הרשות, הקהילה והחינוך. שלושת הגורמים הללו חייבים להיות משולבים בכל פרויקט סביבתי המתקיים לאורך זמן בהתמדה ובשיתוף הדוק. בעולם המודרני עיקר האוכלוסייה והפעילות היומיומית והעסקית מתקיימת בישובים עירוניים ולרשויות המקומיות תפקיד חשוב ומרכזי בהובלה של מהפכה אזרחית אמתית למען איכות החיים והסביבה של תושביהן. שינוי זה חייב להיות מבוסס על אינטגרציה של כלל הפעולות העירוניות, לצד שמירה על ייחודיותו ומורשתו של היישוב וצרכיהם המגוונים של כלל תושביו. תהליך זה מחייב מבט מקיף לטווח הרחוק עם חזון רחב והטמעה של עקרונות הקיימות בניהול, בתכנון ובפיתוח העירוני. התכנון והפיתוח העירוני במהותו נועד לשרת את התושבים ולשם כך יש צורך לפתח מנגנון לשתפם בתהליכי קבלת ההחלטות ויישומם ובלקיחת אחריות על המרחב בו הם חיים באמצעות חינוך והסברה פורמאליים ובלתי פורמאליים, העצמה קהילתית ועוד. ניהול סביבתי, ששם את האדם וצרכיו במרכז, מחייב לפעול לאינטגרציה מתמדת בין היבטים חברתיים, סביבתיים וכלכליים, לפי מודל הקיימות, ובין הגופים השונים הפועלים במערכת העירונית, על מנת להבטיח סביבת חיים בריאה ואיכותית. החזון שלנו ערים וישובים בישראל מבוססים על תכנון, פיתוח וניהול ברי-קיימא. והטמעת מודל הקיימות תוך דגש על שיתוף הציבור בכלל ההיבטים העירוניים של חינוך, תרבות ופנאי, תשתיות, פיתוח כלכלי ועסקי, תיירות ועוד. עקרונות על תכנון ועשייה עירונית סביבתית עם ולמען התושבים. ערכים של שוויון, שיתוף ויושר לצד יוזמה, יצירתיות ופתיחות כבסיס לעשייה העירונית. שיתוף הציבור בקבלת ההחלטות וביישומן, מתוך תפיסה של צדק סביבתי והתבססות על ההון האנושי המקומי ויצירת זיקה והזדהות בין הציבור ליישוב. הכשרה והעצמה של התושבים תוך חיזוק וועדי השכונות ופעילים שכונתיים. פיתוח בר-קיימא של הישוב המבוסס על תהליכים ישימים ויציבים לאורך זמן, תוך אינטגרציה של כלל התהליכים היישוביים. ניהול אחראי תוך שקיפות מלאה.