מתי בפעם האחרונה עסקתם ביום האישה הבינלאומי בנשים מצליחות מהחברה הערבית או בנשים שמקדמות חיים משותפים? נשים ערביות מופלאות שעשו את זה וגם נשים ערביות ויהודיות שפועלות לקדם חיים משותפים. מידי שנה בשמונה במרץ מצוין יום האישה הבינלאומי ברחבי העולם. שלושה היבטים בפועלן של נשים נבחרו לעמוד במרכז יום זה: זיכרון הנשים שפעלו בעבר ופועלות בהווה למען השגת שוויון זכויות, תרומת הנשים למען שלום עולמי והישגיהן של נשים.  
בחברה הישראלית נשים רבות, יהודיות וערביות, מנהיגות ופורצות דרך, ומשפיעות על החיים הציבוריים בתחומי האזרחות, חינוך, תעסוקה, בריאות כלכלה וחברה. שרונה אמיתי, מתנדבת באתר חיים משותפים, אספה לשימושנו קישורים לחומרים מרובים לפי קטגוריות, בנושא נשים מצליחות ובעיקר בחברה הערבית. אם ברשותכם עוד חומרים, הפניות, סיפורים, שיתופים, רעיונות – כתבו לנו בתגובות חלק גם נוסיף למכלול המעורר תחושת גאווה, שאספה פה שרונה לפי קטגוריות.

אז לפני שנתחיל עם כל ההפניות לפי קטגוריות לכתבות נבחרות על נשים מצליחות אספר לכם שפתחתי מזמן מדור בבלוג שנקרא סיפורה של אישה – פעילה חברתית. בניגוד ל"סיפורה של שפחה" (מהספר ומסדרת הטלוויזיה, שם נשים מנוצלות ונשלטות) כאן יוצגו סיפורן של נשים כמוני וכמוך, נשים שפעילות במרחב המשותף של ערבים ויהודים. 

מקדמות חיים משותפים

לסיפורה של אישה – אולפת חיידר – מחברת בעזרת פעילות אתגרית מרתקת.

לסיפורה של אישה – תמר ורטה  זהביעל פעילותה הפוליטית באמצעות ספרים. 

לסיפורה של אישה – סיגל מגן – פעילה למען חיבור בין ערבים ויהודים באמצעות כתיבת סיפורים ודרך פרוייקטים קסומים.

לסיפורה של אישה – ענת שוורץ וייל שקדמה את מיזם יום האחדות. 

לסיפורה של אישה – ורד איל סלדינגר – נשים עושות שלום. 

לסיפורן של שתי נשים ראבעה ושרוןאשר בונות גשרים דרך מחול.

ספורט

השחקנית הערבייה של בית"ר: סיפורה של רגד באיר. "גזענות? אני יכולה להגיד בלב שלם שאני גאה להיות שחקנית ערבייה בבית"ר ירושלים". רגד באיר (21) נלחמת בסטיגמות, אבל גם בבירוקרטיה שמונעת מהקבוצה שלה לפתוח את העונה: "תנו לנו את הזכות לעשות את מה שאנחנו אוהבות",מיקי שורץ, YNET, פורסם:  30.10.19

"לא מסתכלים על דת בספורט": הכדורסלניות הערביות שכובשות את הליגה. בפעם הראשונה ארבע שחקניות דוברות ערבית ישחקו בקבוצה בליגת העל של כדורסל הנשים – אסא רמת השרון. בזמן שאחרים חוגגים את הייצוג המגוון בקבוצה – הן עסוקות בעיקר בלשחק כדורסל טוב ומעדיפות להשאיר את העיסוק בלאום ודת מחוץ למגרש. כתבתו של יובל אגסי, מתוך "השבוע", כאן חדשות |  04.10.19 ♦

שתי נוצריות, מוסלמית ודרוזית ישחקו השנה בקבוצה אחת. אולי זה מה שיחזיר לה את הכיף. ארבע שחקניות דוברות ערבית ישחקו העונה בליגת העל בכדורסל לנשים – כולן ברמת השרון. בליגה שנמצאת בהידרדרות ובקבוצה שנעה מכוח האינרציה, ייתכן שחבל ההצלה נמצא הרחק מהעין הציבורית, אריה ליבנת, הארץ, 19.9.2019 ♦

מאמנה של חנין נאסר: "כולם במגזר הערבי אוהבים אותה". אנטולי שפרן דיבר באולפן ynet והתייחס לאיומים על חיי חניכתו, אלופת ישראל בקפיצה לגובה [בת למשפחה מוסלמית מעראבה], ברשתות החברתיות: "מנסים להתנתק ולא לחשוב על זה",ynet ספורט, 11.07.19 ♦

פורצת דרך: הדיינית הראשונה מהמגזר הערבי. וופא זועבי פאהום, ששברה כל תקרת זכוכית עד לבית הדין של ההתאחדות [לכדורגל], מספרת על הדרך, התגובות, ההבדלים בין המינים, השאיפות, הקולגות והמסר לעתיד, הדר אקריש, one, 8.3.2019 ♦

לראשונה: רצה דרוזית אלופת ישראל באתלטיקה. כרואן חלבי האלמונית (23) מדלית אל כרמל (מכבי חיפה) עשתה הבוקר (שישי) היסטוריה כשהפכה לדרוזית הראשונה שזוכה בתואר אלופת ישראל באתלטיקה. חלבי ניצחה באליפות ישראל במרוצי שדה לנשים," אבינועם פורת, YNET, 25.1.2019 ♦

20 נשים מעוררות השראה בספורט

אקטיביסיטיות

זוהי יפו, ילדה – ויש כאן נשים מצליחות שאף אחד לא מכיר אותן. איאת אבו-שמיס ביקשה להוכיח שבעיר מגוריה יש לא רק אלימות ומסעדות, והקדישה פרויקט לתושבות בולטות. גם היא מתגאה בהצלחות, כמשוררת וכפעילה חברתית… . בפרויקט הפייסבוקי שלה, "נשים ערביות יפואיות מצליחות", היא מביאה סיפורי חיים מרגשים ומפתיעים, שרובנו מעולם לא שמענו עליהם. זהר אליה טוריאל, XNET, 20.1.2020 ♦

החוקרת מטמרה שרוצה להשיב לנשים המוסלמיות את כבודן. זה קורה בסתר, בקבוצות ואטסאפ מחתרתיות שמנוהלות מסעודיה, ממרוקו או מירדן: נשים ערביות־ישראליות מתעמקות באסלאם, ומחפשות בו צדדים פמיניסטיים. נאהד אשקר שרארי, דוקטורנטית באוניברסיטת בן־גוריון, היא אחת המעטות שמעיזות גם להשמיע בגלוי פרשנות אחרת ליחס הקוראן לגרושות, לבעלים מכים ולרצח על רקע כבוד המשפחה. ואת בשורת ההעצמה הנשית היא נחושה להפיץ בהרצאות ובוויכוחים עם שייח'ים, גם כשבתגובה מתקבלים איומים על חייה,  מאת ישי פרידמן, מקור ראשון, כ״ו בכסלו ה׳תש״ף (24/12/2019) ♦

יום בחיי מייסא גראבלי, אין דבר כזה יום שבו הוריי לא רואים את הנכדים. בת 32, נשואה לפאדי ואם לשלושה, גרה ביפו, עורכת דין ומנהלת הקו הפתוח בערבית לזכויות נשים בעבודה של שדולת הנשים, מתפללת חמש פעמים ביום, דברנית גדולה (וזה מפריע לספורט), סיון קלינגסבייל, הארץ, 15.12.2019 ♦

ממגורשת לפורצת דרךمن مُطلَّقة إلى مُنطلقة. "…התחתנתי. והחשוב מכל – הצלחתי להתחמק מהתואר המפוקפק "עאנס" (רווקה זקנה). במלים אחרות, לא פספסתי את הרכבת. בגיל 23 התחתנת,… ביום בהיר אחד אותה רכבת שהספקתי לעלות עליה ברגע האחרון, התרסקה ואני בתוכה… אני זוכרת שכאשר פניתי למשרד הפנים לשנות את הסטטוס שלי, נדהמת לגלות שהסטטוס שלי כבר הפך ל"מוטלקה" (גרושה). זאת מלה איומה ונוראה, והיא בשום אופן לא מגדירה את מי שאני…", ג'מילה סיקסק, (עמותת מונטליקה), הארץ | הזירה – الساحة, 15.12.2019 ♦

מייסאם ג'לג'ולי זוכה בפרס גאלאנטר – "מגינת הדמוקרטיה" של הקרן החדשה לישראל. "…ביום ראשון שעבר- 22.9 הוענק לי בטקס מרשים בעיר סן פרנסיסקו פרס ״ מגן הדמוקרטיה״ על שם גאלאנטר, מטעם הקרן החדשה לישראל. עבורי וכפי שאמרתי בדבריי בפני הקהל הגדול באולם, הפרס מהווה הכרה ותקווה, הכרה בחשיבות הפעילות שלי ושל חברותי וחברי למען השלום, השוויון והצדק החברתי. ותקווה שהמאבקים בהם אני לקוחת חלק בארגונים השונים בהם אני פעילה יכולים להביא את השינוי…", (הנהלת נעמ"ת, עומדים ביחד, סיכוי ועוד) מתוך פוסט FB, 30.9.2019 ♦

יום בחיי גאדיר האני, מצאתי עצמי עומדת באמצע כביש עם מגאפון. בת 42, רווקה, גרה בבאר שבע, כלת פרס סמי מיכאל לחיבור בין קהילות שונות בחברה הישראלית, הצבעת נשים בדואיות הוא צעד ראשון בדרך להשתלבות במוקדי קבלת ההחלטות, סיון קלינגבייל, הארץ, 23.9.2019 ♦

بطلة – גיבורה (בת'לֶה) פודקאסט. "אני חושבת שלפח האשפה התרבותי אפשר לשפוך כל רצח מגדרי… ואז יגידו לרוסיות זה בגלל רקע של אלכהול, והמזרחיים על רקע של עבריינות וסמים ו… מתי איפה נגמור עם זה? הקיטלוג הזה של רקעים לרצח נשים צריך להיגמר". את הדברים האלה אומרת סמאח סליאמה – פמיניסטית, אקטיביסטית, בלוגרית ומנהלת עמותת נעם – נשים ערביות במרכז – שנאבקת באפליה ודיכוי של נשים. מתוך פודקאסט שתיל, 30.8.2019 ♦

קולנוע וטלויזיה

בקרוב היא תהיה מודל לחיקוי בחברה הערבית. מילאניה מטר, בת 26, שחקנית ואחות, גרה בתל אביב, מאי פלטי, הארץ, 16.1.2020 ♦

לוסי אהריש ולוסי איוב על החיים המורכבים כערביות ישראליות. שתיהן ערביות ישראליות שנולדו אל תוך הקונפליקט הישראלי-פלסטיני. איוב פרצה בגדול כמנחת האירוויזיון, אהריש היא עיתונאית ושחקנית מובילה שגם הדליקה משואה. שתי הלוסיות בשיחה מלב אל לב, לוסי אהריש|החדשות 12| פורסם 01/02/20 ♦

בן זוגי תמיד אומר שהילדים שלנו יהיו קצת יותר יהודים ממני וקצת יותר ערבים ממנו. היא צפתה לראשונה באירוויזיון שהנחתה רק לפני חודשיים, וגם זה אחרי שהחבר שלה הכריח אותה. היא סבלה מסיוטים חוזרים על מוות וויתרה על עבודה כמהנדסת בעקבות רעידת האדמה בנפאל. לוסי איוב מספרת איך מתמודדים עם העובדה שבגיל 27 כבר סימנה וי על מה שנראה כמו שיא הקריירה שלה, רז שכניק, 7 ימים – ידיעות אחרונות, 23.10.2019 ♦

"אחת מהאחיות שלי הוציאה אותי מהארון בפני אמא שלי". סמירה סמייה גדלה בבית אלים ובסביבה של טרור רגשי ופיזי. היום, בגיל 43, כשהיא שחקנית מוערכת וזוכת פרסים, סמייה משתפת בקשיים שעברה כשרק יצאה מהארון ("חטפתי הרבה מהאחים שלי ועם הזמן פיתחתי יכולת הגנה עצמית"), ופותחת פה על יחס הקהילה הגאה בישראל למגזר הערבי ("יש כאלה שמבטלות לי דייטים בגלל שאני ערבייה"), תומר אלדובי | mako גאווה | פורסם 13/10/19 ♦

גרושות مُطلقات.  סליחה על השאלה بلا مؤاخذة . במאית: איבתיסאם מרעאנה, "מכאן | 33", 18.10.2019. אבתסאם מראענה, במאית עטורת פרסים, בראיון לאיילת שני, לקראת שידור הסדרה שיצרה על החברה הערבית ("סליחה על השאלה"), באתר הארץ, 20 בספטמבר 2019 ‬♦

לונא מנסור: "אם הצד הפלסטיני לא רואה בי את הצד הישראלי — שיתמודד". לונא מנסור כיכבה ב"הישרדות", הופיעה ב"פאודה" ובקרוב תשתתף ב"דוקטור קראז'". בעבר ציינה שאינה מתעניינת בפוליטיקה — עד חוק הלאום. למה היא לא חוששת, כערבייה, להיראות בבגד ים ואיך ליהיא גרינר, הצ'ילבה מהריאליטי, חתמה לה ערבות לדירה, איתי שטרן, הארץ, 4.9.2019 ♦

שירין יונס, 39, עורכת ומגישה ב I24News  בערבית, 40 הכוכבים של 40Under forty, אייס דצמבר 2018 ♦

חינוך

הזוכה בפרס טראמפ להוראה איכותית: מג'דולין ח'יזראן. מג'דולין מלמדת מתמטיקה מזה 17 שנים, רכזת תחום מתמטיקה ורכזת פדגוגית בחטיבת הביניים ב' סריסה במועצה המקומית הדרוזית ירכא.  הגיע זמן חינוך, 9.1.2020 ♦

היא ירושלמית כבר 30 שנה, ניהלה בית ספר בגיל 24 והאישה הראשונה שעומדת בראש ימקא. רנא פאהום (46), מנכ"לית ימקא ירושלים, מפיקת חודש הכריסטמס שיוצא לדרך בשבוע הבא. 30 שנה בעיר, ירון לופו מוסקוביץ, ירושלים-YNET, 22.11.2019 ♦

"אני לא מאמינה במזל. מי שיודעת לתכנן את חייה, מצליחה". חג'א עזיה ייסדה ועומדת בראש המכללה האקדמית אופק, המכשירה סטודנטים וסטודנטיות ערביים למקצועות חופשיים • לה עצמה יש שמונה לימוד בלבד • בראיון לגיליון 50 המשפיעות של 'ליידי גלובס' היא מגלה מה הכוח שמניע אותה, ציפי צ'אושו, 30.9.2019 ♦

"החלטתי לגדל דור חדש של ערבים שלא מתנצלים ולא מתקרבנים" דאליה פדילה, ראש מכללת אלקאסימי להנדסה ומדע ומייסדת רשת קיו סקולס אמרה את הדברים בכנס העסקים בחברה הערבית וסיפרה על הדרך הארוכה מהוראה בטירה ועד לתפקידי המפתח בהם היא מכהנת כיום. דותן לוי, כלכליסט,12.02.18♦

משטרה וצבא

סיפור כיסוי. בדרך למינוי היסטורי: היא מתגוררת בכפר ערבי, גדלה בבית דתי ומתפללת חמש פעמים ביום • רס"ר סברין סעדי היא המוסלמית הראשונה עם חיג'אב שתצא לקורס קצינים במשטרה • על אף שבעבר ספגה איומים על חייה, זה לא מנע ממנה לטפס במעלה הארגון • "המסר שלי לבנות מוסלמיות דתיות כמוני: אתן יכולות להוכיח את עצמכן ולהרגיש שוות", ישראל מושקוביץ, ידיעות אחרונות, 16.2.2020 ♦

בתו של הלוחם האגדי שעשתה היסטוריה. כל חייה היא חצויה בין תרבויות אך מעולם לא הסכימה לוותר על שאיפותיה. היא הלכה בדרך של אביה, מייסד יחידת הגששים בצה"ל, ולמרות הגזענות בחברה וההתנגדות במגזר הבדואי – היא עמדה בגאווה ברחבת המסדרים של בה"ד 1: "עברתי דרך ארוכה כדי להגיע לכאן", תמיר סטיינמן | החדשות 12 | פורסם 28/07/19 23:05 ♦

עבריינים מהמגזר מסרבים שתחקור אותם: השוטרת שהלכה נגד המוסכמות. המשפחה ניתקה איתה את הקשר והארוס ביטל את הנישואים, אבל רס"ר מורין בענאויה לא מתחרטת. היא משרתת כחוקרת בתחנת מסובים ותצא בקרוב לקורס קצינות, אלון חכמון, מעריב, 06:41 07/03/2019 ♦

אומנות

ראידה אדון מגיעה למוזיאון ישראל. "בתוך מזוודה אני מרגישה ביטחון". יצירת הווידיאו־ארט שלה, "זרוּת", הוקרנה במלון של בנקסי בבית לחם, סולקה מפסטיבל פלסטיני בפריז ומגיעה כעת לתערוכת־יחיד ראשונה של פלסטיני במוזיאון ישראל. השחקנית והאמנית ראידה אדון מסבירה למה ביפו היא זרה ובעכו וחיפה לא, מדוע היא מעדיפה דוגמניות על שחקניות ואיך הבשילה בה ההחלטה לא ללדת, נעמה ריבה, הארץ, 19.2.20 ♦

זו לא בדיחה: אמנית פלסטינית רוקמת "אינשאללה" בעברית על משטחי תפילה. האמנית והמעצבת החזותית נואל ערפאת פרמה שטיחי תפילה ורקמה עליהם בין השאר שאלות שהפנו אליה הוריה, כמו מתי תתחתני? בראיון היא מסבירה את הקשר הסבוך בין הערבית לעברית המתבטא בעבודותיה, אינס אליאס, מזרחית מדוברת, הארץ, 13.2.20 ♦

"אני עדיין מחפשת בית ולא מוצאת". רישומיה של סמאח שחאדה מפעימים בשקט המכונס שבהם, בתיאורי הפליטות הפלסטינית ובביקורת על מעמד האשה. "זה מתחיל לחנוק אותי", היא אומרת על תערוכתה במוזיאון תל אביב, ומסבירה מדוע החליטה ליצור אמנות פוליטית ומהם השינויים האטיים שהיא מזהה בחברה הערבית, ורד לי, גלריה הארץ, 17.9.2019 ♦

האמנית חנאן אבו חוסיין: "אני לוקחת את מה שהוטח בי ומשתמשת בזה באמנות שלי". כנערה ניסתה חנאן אבו חוסיין להסתיר כל סממן נשי. רק בלימודי האמנות למדה לאהוב את מי שהיא, והיתה לאחת האמניות הראשונות בארץ שעסקו במיניות האשה ובדיכויה בחברה הערבית. "אני זרה מכל הכיוונים", היא אומרת לרגל תערוכה חדשה… אבו חוסיין, בת 46, ילידת אום אל־פחם המתגוררת כיום בבית צפאפא בירושלים, היא אמנית פמיניסטית, הפעילה בסצנה האמנותית מסוף שנות ה–90..", , ורד לי, גלריה הארץ, 15.8.2019 ♦

העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל נשים ומגדר באמנות הישראלית – רשימת מקורות ♦

עסקים + הייטק

עמותת יסמין – סיפורי הצלחה

طلة – גיבורה (בת'לֶה) פודקאסט. "אני חושבת שלפח האשפה התרבותי אפשר לשפוך כל רצח מגדרי… ואז יגידו לרוסיות זה בגלל רקע של אלכהול, והמזרחיים על רקע של עבריינות וסמים ו… מתי איפה נגמור עם זה? הקיטלוג הזה של רקעים לרצח נשים צריך להיגמר". את הדברים האלה אומרת סמאח סליאמה – פמיניסטית, אקטיביסטית, בלוגרית ומנהלת עמותת נעם – נשים ערביות במרכז – שנאבקת באפליה ודיכוי של נשים. מתוך פודקאסט שתיל, 30.8.2019 ♦

מהטאבון להייטק – סיפורן של הדרוזיות בהייטק. הכירו את מאיסה אלשיך.  היא רוצה לשנות את העולם, וכשהיא אומרת את זה בקול רם אפשר להיות בטוחים שהיא מאמינה בזה בכל נימיה. ענבל אורפז, 12.6.2019 ♦

רים יונס יזמית ומייסדת שותפה של "אלפא אומגה", חברת טכנולוגיה רפואית היא בין 50 הנשים המשפיעות 2019 של פורבס. הן משפיעות על החיים של כל אחד מאיתנו, הן שולטות בחברות ענק, מנהלות אלפי עובדים, ממציאות טכנולוגיות פורצות דרך ומעצבות את התרבות והחברה הישראלית. רים יונס זכתה גם באות התעשיין של ישראל לשנת 2018 שהוענק במעמד נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין בבית הנשיא, ערוץ 7 , 08/07/18 ♦

יום בחיי רנין סלאמה-סמור, נשים לא צריכות לחשוש מההייטק בגלל השעות. בת 39, נשואה ואם לשלושה, גרה בחיפה, מנהלת מוצר במיקרוסופט ישראל, מנהלת בקפידה את הזמן (אחרת טובעים), מתה על דאטה, בעלת מיומנות מדהימה בהתעלמות מטלפונים באמצע הלילה, סיוון קלינבייל, הארץ, 24.12.2019 ♦

יום בחיי ג'ומאנה נסייר חכים, היום הרבה יותר קל להיות ערביה בהייטק. נשואה ואם לשתיים, גרה בנצרת, מנהלת פרויקט הצפון של "מיקרוסופט מחקר ופיתוח", מציירת, מעדיפה סטודיו על חדר כושר, פרנסה טובה משמעותה להיות עצמאית וחזקה, סיון קלינגסבייל, הארץ, 15.10.2019 ♦

פוליטיקה

אם הנשים יישארו מאחור, לא תהיה קדמה. النساء أولا .בפוליטיקה הערבית בישראל נושבות רוחות של שינוי והנשים הערביות הן שמובילות את השינוי הזה. בבחירות האחרונות לכנסת התמודדו ארבע נשים ערביות במקומות ריאליים, לעומת שתיים בבחירות 2015. בבחירות לרשויות המקומיות הערביות בשנת 2015 התמודדו 214 נשים לעומת 165 נשים בבחירות המקומיות ב-2013, ו-47 נשים בשנת 2009. בחמש השנים האחרונות גדל בצורה משמעותית מספרן של הנשים הערביות בתפקידי מפתח בשלטון המקומי הערבי: מנכ"ליות, מהנדסות וגזבריות. ג'ידא רינאוי זועבי, הארץ | הזירה – الساحة, 28.10.2019 ♦

שפיות – אוכל

מירכא לתל אביב: השפית המפתיעה שמשדרגת את המטבח הדרוזי לגורמה. בגיל 30 ועם שתי בנות, נאיפה מולא, בת העדה הדרוזית, מונתה להיות השפית של מסעדת L28. האוכל שלה נשען על מסורות מבית אמא – לצד לא מעט חידושים. "לא רוצה להיות יוצאת דופן – שיהפוך להרגל", עמית אהרונסון, חדשות 13, 24.10.2019 ♦

"השפים הישראלים לא המציאו שום דבר". חמש שנים אחרי הזכייה ב'מאסטר שף', נוף עתאמנה–אסמעיל בעיקר כועסת. על כוכבי המסעדות בתל–אביב שמבשלים מנות ערביות קלאסיות ומתייגים אותן כ"מטבח ישראלי". על המנהלים בטלוויזיה שסירבו לתת לה תוכנית גם כשהפכה מוכרת בכל סלון. ועל כל האנשים בארץ שבטוחים שיהודים המציאו את השקשוקה והחריימה. עכשיו, עם סרט תיעודי חדש על דמותה שיוצג בפסטיבל חיפה, היא נאבקת להחזיר לבישול הפלסטיני את המעמד שנגזל ממנו וכבר לא חולמת להיות קונצנזוס, אלון הדר, ידיעות אחרונות, 11.10.2019 ♦

13 שפיות מצליחותשירי כץ, TimeOut,  29/9/2016 ♦

רפואה

נשים פורצות דרך – ברפואה הישראלית, יהודיות וערביות

כתבות נוספות

הנשים של רהט – מסע אל נשים חזקות ואל אוכל שכולו קסם מדברי. אריאלה אפללו כותבת על מסע מרתק ברהט – העיר הבדואית היחידה בישראל, אותה ראתה דרך עינן של נשות העיר. הן חזקות, מעזות ומעוררות השראה והאוכל שלהן משגע, אריאלה אפללו, פודי, 15.01.20♦

העדויות הולכות ומצטברות: קמפיין מי-טו עושה את דרכו לחברה הערבית בישראל. עמותה פמיניסטית פתחה במה ברשת לעדויות על הטרדה ותקיפה מינית, גם מצד אישים ידועים. התגובות לא איחרו לבוא. על אחת אמרו שהיא נקמה בבוס שפיטר אותה, על אחרות שהן פעלו בשירותם של גורמים פוליטיים, נעה שפיגל וג'קי חורי, הארץ, 23.12.2019 ♦

מנכ”ל משרד החינוך ביקר במכון ‘אנטלאקה’ למנהיגות נשית ערבית בחיפה. "…בתכנית הייחודית לוקחות חלק, 21 בנות ערביות מחיפה והסביבה, כאשר החזון הוא יצירת אלטרנטיבה מעצימה עבור צעירות ערביות בעלות פוטנציאל מנהיגותי, אשר שואפות להנהיג ולהוביל בתחומים שונים ומבקשות לייצר שינוי תפיסתי בחברה הערבית בישראל. מאת סמר עודה – כרנתינג'י , חי פה, פורסם 5 נובמבר 2019 ♦

הנשים הבדואיות מתגייסות לער"ן: "אין אצלנו מודעות למשאבים של בריאות הנפש". כדי לספק מענה למיעוט הבדואי, ולמגזר הערבי בכלל, הוכשרו בקו של ער"ן 11 נשים בדואיות וגבר אחד, שמכירים מקרוב את המצוקות הייחודיות, וינסו לספק מענה רגשי, אילנה שטוטלנד, מעריב, 07/08/2019 ♦

קבוצת מנהיגות גלילית יהודית-ערבית

נתונים מתוך סקר חברתי 2018 – מוביליות במצב משפחתי. (למ"ס, 18.6.2019).

  • 35% מהנשים היהודיות נישאו עד גיל 21 לעומת 59% מהנשים הערביות.
  • 19% מהנשים היהודיות ילדו ילד ראשון עד גיל 21 לעומת 41% מהנשים הערביות.
  • 30% מהיהודים הנשואים גרו יחד לפני שנישאו, לעומת פחות מאחוז אחד מהזוגות הערבים.
  • 18% מהנשים היהודיות ו-33% מהנשים הערביות הפכו לסבתות עד גיל 49 ♦

עוד על יום האישה הבינלאומי באתר משרד החינוך

חוזרות ומבקשות אם יש לכם עוד הפניות, קישורים, סיפורים אנא שתפו אותנו בתגובות