חולמי הגליל

תאור כללי:
פרויקט “חולמי הגליל” הוא מיזם בן 7 שנים שמטרתו לקרב בין תלמידים יהודים ותלמידים ערבים, המתגוררים בשכנות בישובים שונים בגליל. זהו פרויקט תלת שנתי שנולד כיוזמה של משפחה אמריקאית שאיבדה את בנה, דניאל, נער בן 17 שנפטר מגידול סרטני בראש, המשפחה הקימה קרן להנצחתו, הפעילות משקפת את אופיו של דניאל שרצה להרבות טוב בעולם. השנה, משתתפים במיזם מספר בתי ספר כמו קציר משגב, עיינות הירדן ואורט פסגות וכן בתי ספר מדיר אל אסד ומסכנין. מטרת הפרויקט להכשיר מנהיגות צעירה, משותפת ליהודים, ערבים ודרוזים למען יחסים הדדיים בגליל. התלמידים יכירו תרבויות וקהילות שונות בעולם, ילמדו לקדם תהליכי דיאלוג, יטפחו את השימוש בשפה האנגלית וכל זאת תוך כדי טיולים, פעילויות ספורט, השתתפות באירועים ושיח עם תלמידים מרחבי העולם (ארה”ב, קנדה, מקסיקו, דרום אפריקה). שיא הפעילות תהיה בהשתתפות התלמידים במשלחת לאחד מהיעדים. עשרה תלמידות/ים התכנסו ביום רביעי לשמוע פרטים על התוכנית ולהבין את מטרותיה. אנחנו כבר ממש מתרגשים להתחיל..

עתידנא

תאור כללי:
עתידנא היא קואליציית אנשי חינוך ויזמים חברתיים, ערבים אזרחי ישראל יחד עם יהודים מהמחנה הלאומי-ציוני בישראל. תנועת עתידנא הינה עמותה ללא כוונת רווח אשר הוקמה ב 2018 על מנת לענות לאתגר הנ"ל. אנו, אנשי חינוך, חברה ויזמות ישראלית, סבורים כי השתלבות אמיתית תחל רק כאשר כולנו, ערבים כיהודים, נראה בציבור הערבי-ישראלי שותף שווה זכויות במדינה יהודית ודמוקרטית. משימת עתידנא: בניית מנהיגות צעירה ואמיצה של ערבים ויהודים, שווי זכויות וחובות, הגאים בזהותם ותרבותם ומחויבים לאתגר שילבו המוצלח של המיעוט הערבי במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. התנועה פועלת ליצירת מסה אנושית קריטית, המחוברת לערכי עתידנא, על ידי פיתוח והובלה של תכניות העצמת נוער וסטודנטים. עתידנא מחויבת לתמיכה בבניית קהילה ערבית יהודית בוטחת, אופטימית, עצמאית ומשולבת במוקדי קבלת ההחלטות ולרוחב החברה הישראלית. עתידנא פועלת לשילוב צעירים ערבים בקטרי המשק בתחומי ההייטק, התעשיה עתירת הידע, העולם הפיננסי והמסחר הבין לאומי. עתידנא מחויבת לבניית שדרת מנהיגות ערבית צעירה, בעלת מבט אופטימי אבל מעשי על החיים, המזהה את האתגר ואת חשיבות המשימה ונכונה להירתם לפעולה

מרכז קהילתי ערבי-יהודי תל-אביב יפו

עמל

תאור כללי:
פרויקט ע.מ.ל. (ערבית מדוברת לכולם) פועל לצמצום פערים תרבותיים-שפתיים בין יהודים לערבים. במסגרת הפרויקט סטודנטים וסטודנטיות ערביים מלמדים ערבית מדוברת ותרבות ערבית בבתי ספר יסודיים יהודיים. המטרה היא להנכיח ולהנגיש את השפה הערבית. כאמצעי לקראת המטרה הזאת וכמטרה בפני עצמה, אנו שואפים ליצור מגע אנושי, רציף ומפרה הדדית בין ילדים יהודים לבין בוגרים ערבים. קשר זה עוזר לשבור סטריאוטיפים ודעות קדומות ובלאו הכי מסייע להרכשת השפה הערבית. הפעילות היא בשיתוף פר"ח (פרויקט חונכות לסטודנטים)

מרכז אקורד – פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי

תאור כללי:
מרכז אקורד שם לעצמו כמטרה לפתח ולהנגיש ידע מבוסס וחדשני מתחום הפסיכולוגיה החברתית לגבי דרכים אפקטיביות לשיפור יחסים בין קבוצות, ולהניע באמצעותו תהליכי שינוי לקידום חברה סובלנית ושוויונית. המרכז צמח כמענה לצורך של יוזמות וארגונים חברתיים בידע ובכלים ייחודיים על מנת להתמודד עם חסמים פסיכולוגיים בתחומי פעילותם, שאינם בתחום התמחותם של ארגוני תשתית וייעוץ קיימים. אנו מאמינים כי למדע הפסיכולוגיה החברתית ערך רב בקידום תהליכי שינוי חברתי ורואים את שליחותנו בהנגשת ידע מדעי זה ובפיתוח דרכים יצירתיות ליישומו בשדה, בכדי לבסס עשייה חברתית מונחת-נתונים ותיאוריות חברתיות שנבחנו בכלים מחקריים. נדבך פעילות אחד של המרכז עוסק בהעשרת השדה בתובנות מבוססות-מחקר בנושאים, כגון: התמודדות אפקטיבית עם סטריאוטיפים וגזענות, מגע בין קבוצות, שכנוע והנעה לפעולה, הפחתת סכסוכים בין-קבוצתיים, ועוד, ובקידום התודעה לגבי חשיבותם עבור פעילות הארגונים. נדבך פעילות מרכזי נוסף מספק תהליך ליווי מתמשך ליוזמות ותהליכים מרכזיים, שאנו מעריכים שהאפקטיביות שלהם תגבר בצורה משמעותית כתוצאה מאימוץ נקודת מבט פסיכו-חברתית. צוות מחקרי מטעם המרכז מלווה יוזמות ותהליכים אלה ומסייע בייעוץ והטמעה של כלים והתערבויות שנוסו בהצלחה בשדה המחקרי, תוך התאמה לעולם התוכן ולמציאות בה פועל הארגון. התנסות ייחודית וחדשנית זו, מניבה ידע רב אודות ההשפעה של שימוש בידע פסיכו-חברתי בשדה. מסיבה זו, משלב הליווי לעתים קרובות מחקרי מדידה והערכה מעצבת כחלק אינטגרלי מהליך ההתערבות. את הידע הנצבר, שואף המרכז להעמיד לרשות השדה ולהפיצו בקרב הציבור וקהלי-מטרה מגוונים. בין שותפינו המרכזיים נמנה מיזם "קולקטיב אימפקט – השותפות לקידום תעסוקה בחברה הערבית", עבורו פיתחנו התערבות מבוססת-מחקר שתיתן מענה לחסמים הפסיכולוגיים העומדים בפני מעסיקים באשר לשילובם של עובדים מהחברה הערבית בחברותיהם; מיזם "תקווה ישראלית בחינוך", אשר עבורו, בשותפות עם בית הנשיא, פורום לאוטמן ומשרד החינוך, אנו מפתחים את "תו תקווה ישראלית בחינוך". התו נועד להנגיש לבתי הספר תשתית מקצועית ומבוססת מחקר לחינוך לשותפות בין קבוצות בחברה הישראלית, למסד, למקצע ולהרחיב את החינוך לשותפות במערכת החינוך; המיזם הטכנולוגי Insight Spark המציע דרך חדשנית ולא שגרתית למיגור גזענות בקרב תלמידים באמצעות משחק מחשב; ועוד.

מגמה ירוקה

תאור כללי:
ערכי היסוד ודרכי הפעולה שלנו: מגמה ירוקה היא תנועה שורשית (grass roots) הפועלת תוך פיתוח מנהיגות, דמוקרטיה, שיתוף, שקיפות ושיתוף פעולה הדוק עם הקהילות השונות בהן אנחנו פועלים. בחירת נושאי המאבקים ואופני הפעולה השונים, נקבעים על ידנו, הפעילים והפעילות בשטח (bottom up). אנחנו פועלים במרחב הציבורי במגוון דרכים ופעילויות אקטיביסטיות, ביניהן גם פעולות ישירות לא אלימות, במטרה למנוע עוולות סביבתיות וחברתיות ולייצר, תוך כדי כך, תהודה ציבורית מקסימאלית שתסייע בקידום מטרותינו וביצירת סדר יום צודק ובר-קיימא בישראל. פעילות הארגון מבוצעת תוך שיתופי פעולה רחבים עם ארגוני סביבה וחברה, ברמה האזורית והגלובלית, ועם הקהילות בתוכן אנחנו פועלים. אנחנו מחויבים לפעול ללא משוא פנים כאשר טובת הסביבה והחברה עומדות תמיד בראש מעינינו. בפועלנו אנחנו לוקחים חלק בעיצובה של חברה, כלכלה, ותרבות בה כל בני האדם יוכלו למלא את צורכיהם ולהגשים את הפוטנציאל המרבי שלהם, תוך שמירה על המערכת האקולוגית והמערכות החברתיות למשך דורות רבים. החזון שלנו למדינת ישראל: אנחנו מאמינים שהאנושות הנה חלק בלתי נפרד מהסביבה. אנחנו מאמינים שלכל מרכיבי הסביבה יש זכות לחיות ולשגשג וכי קיים קשר הדוק בין צדק סביבתי לצדק חברתי. לפי השקפתנו, צדק סביבתי הוא מטרה שיש להשיגה עבור כל קבוצות האוכלוסייה, לרבות אלו המוחלשות, וכי על כל בני- האדם, ללא קשר למוצאם, תרבותם או הכנסתם, ליהנות מאותה מידה של הגנה מפני סיכונים סביבתיים, ומהאפשרות לקחת חלק בתהליכי קבלת ההחלטות במדינה, כשותפים שווים. אנחנו רוצים לחיות במדינת ישראל שבה מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות רואים לנגד עיניהם את האינטרס הרחב של כלל הציבור, תוך הפעלת שיקולים ארוכי טווח וביניהם טובת הסביבה, החברה והדורות הבאים. אנחנו רוצים לראות שוויון בצריכת משאבי הטבע בין כלל האוכלוסייה, בהשפעה צודקת של הסביבה על כל בני האדם וחלוקה צודקת של הרווח והנטל הסביבתי. אנחנו רוצים לחיות במדינת ישראל שבה קיימת מדיניות סביבתית-חברתית-כלכלית ותרבותית ברוח הקיימות והצדק הסביבתי והחברתי. החזון שלנו למשק האנרגיה בישראל : שבעת הקווים המנחים של מגמה ירוקה למדינת ישראל המקדמת ערכי קיימות וצדק סביבתי- חברתי 1. נעשית ונאכפת אסדרה (חקיקה- רגולציה) בתחום הצדק הסביבתי והצדק החברתי. 2. מקבלי ההחלטות פועלים לקידומו של משק בר קיימא במטרה לצמצם לכדי מינימום את זיהום האוויר מתעשייה ומתחבורה, לקדם שימוש יעיל וחסכוני במשאבי האנרגיה והמים, להגן על מרחבים אקולוגיים ייחודיים ועל השטחים הפתוחים, ולהפחית לכדי מינימום את פליטת גזי החממה וההשפעות השליליות של ישראל על משבר האקלים. 3. קיימות תשתיות מפותחות של תחבורה ציבורית מקיימת, אמינה, מהירה ויעילה המשמשת את כלל הציבור ומסייעת בהפחתת השימוש ברכב הפרטי. 4. כלל משאבי הטבע של המדינה מנוהלים ביעילות המקסימאלית, תוך ראייה אחראית וארוכת טווח הלוקחת בחשבון גם את טובתם של הדורות הבאים. 5. תכנון מתבצע תוך הפעלת שיקולים ארוכי טווח וביניהם טובת הסביבה, החברה והדורות הבאים. 6. מתקיים צדק חלוקתי המייצר חלוקה צודקת במשאבים, על בסיס הוגנות, שוויון וצורך. זאת במטרה לצמצם את אי השוויון בין כל חלקי החברה. 7. רווחת תרבות שלטונית דמוקרטית ופתוחה, המאפשרת מחאה חופשית ומעורבות פעילה של כלל הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות בנושאים הקשורים לסביבתו ולבריאותו.

FeelBeit

תאור כללי:
בין מזרחה למערבה של העיר המקודשת והמורכבת ביותר בעולם פועלת קבוצה מגוונת של ישראלים ופלסטינאים, שרוקמים יחד גשרים מעל לנוף הקשוח של המציאות בעיר. הקבוצה הזאת היא אנחנו, ואנחנו FeelBeit. במשך כעשור הבאנו לירושלים שפע אדיר של יצירות אומנות מקוריות מכל התחומים ומכל פינה בעולם, וקטפנו פרסים רבים על עשייה פורצת דרך. היום, עם בית משלנו, אנחנו הופכים את ההיכרות העמוקה והמרגשת עם העיר ואנשיה ליצירה חיה ואינסופית. האהבה לירושלים, האמונה בכוחה העדין של האמנות לייצר שינויים מרחיקי לכת, וההתמדה והחיבור הם הכלים שלנו להמשיך וליצור מתוך העבר וההווה של העיר את העתיד של כולנו.

המועצה לישראל יפה

תאור כללי:
ארבעת כיווני העשייה של המועצה לישראל יפה חינוך סביבתי המרכז לחינוך סביבתי של המועצה לישראל יפה הוא אחד מעמודי התווך של החינוך הסביבתי בישראל. לאורך שנות פעילותו הרבות תרם המרכז להטמעת ערכי-סביבה בקרב מאות אלפי התלמידים שפקדו אותו והפך למותג חינוכי מוביל בתחומו. לפעילויות החינוך הסביבתי של המועצה יצאו מוניטין רבים: החל מפיתוח תכניות לימוד חווייתיות ומאתגרות, דרך סדנאות לתלמידים ממגוון גילאים בכל רחבי הארץ, ועד להפעלת תוכניות בין-מגזריות המשלבות פעילות חקר משותפת לתלמידים יהודים וערבים, שיש בה גם כדי לקרב בין הצדדים דרך העיסוק בסביבה. המרכז לחינוך סביבתי של המועצה לישראל יפה פועל בשני אתרי-קבע - בתל אביב ובבאר שבע, עוסק בהקמת שניים נוספים – בירושלים ובכרמיאל, והוא מפעיל מערכי לימוד ניידים המגיעים לכל נקודה - בצפון הארץ ובדרומה. המרכז ללימודי סביבה פועל בקרב כל הגילאים; הוא מיומן בעבודה: עם ילדי הגיל הרך, עם תלמידי החינוך היסודי וחטיבת הביניים, עם תלמידי התיכון - כולל פרויקט הבגרות עירוטופ שפיתח ומפעיל, ועם האוכלוסייה הבוגרת לגווניה ורבדיה: חיילי צה"ל, ארגונים מוסדיים וחברות מסחריות, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ובתי הגיל השלישי. המרכז ללמודי סביבה מציע לכל דורש ימי עיון והעשרה, סדנאות והשתלמויות מקצועיות – הכל בנושאי הסביבה. יזמות סביבתית ומסעי הסברה כמובילת דעת-קהל וכגוף ציבורי חשוב מבקשת המועצה להשפיע באמצעות פרויקטים רב-מערכתיים בהיקף ארצי בנושאים שעיקרם שימור הסביבה ושיפור חזותה. בעבר הגתה וביצעה את קמפיין זריעת פרחי הבר בשדות הפתוחים ברחבי הארץ, החדירה את האדנית לבתי ישראל, יזמה עיצוב ריהוט רחוב וניהלה מאבקים סביבתיים שקטים. לאחרונה העלתה המועצה את מסע ההסברה להעלאת המודעות לנזקי שקיות הפלסטיק תחת הכותרת שקית אחת פחות! במטרה להפחית את צריכתן, ניהלה את קמפיין בחירות נקיות במטרה למגר את תופעת השתלטות המפלגות והמתמודדים על המרחב הציבורי בתלייה פיראטית של שלטי תעמולה אסורים הפוגעים בסביבה ובתושבים, והובילה את יוזמת ניסוח והטמעת האמנה הסביבתית - "חוזה עם הסביבה" עליו החתימה את ראשי הרשויות המקומיות ברחבי הארץ. במקביל למישור הארצי פועל כל אחד מסניפי המועצה לרתום למעורבות פעילה את הקהילה במרחב השליטה שלו לביצוע פרויקטים של טיפוח, ניקיון, שיקום וגינון לרווחת הציבור; בעזרת מתנדבי המועצה המסונפים אליו יוזם ומבצע כל סניף תחרויות מקומיות (בין בתי ספר, מרפאות, מוסדות וכד') ופעולות מוטות-סביבה הקשורות לאתרים ספציפיים שבמרחב המקומי. מפעלי תחרויות ואותות המועצה יוזמת ומפיקה בתדירות שנתית תחרויות בנושאים הכרוכים בעולמות-התוכן בהם היא עוסקת; רובן נועדות להפעיל ציבורים גדולים לעשייה סביבתית בלתי פוסקת ולרתום את מקבלי ההחלטות בגופים המתחרים להקדיש משאבים ניכרים לשדרוג וטיפוח הסביבה. מדי שנה משתתפים כ-1,500 גופים בתחרויות-הפעלה אלו, במסגרות השונות: תחרות היופי והסביבה השנתית בין בסיסי-הקבע של צה"ל, תחרות "קריה יפה" – בין כל העיריות, המועצות המקומיות והאזוריות, תחרות המפעלים השנתית "תעשיה יפה", ותחרויות דומות לכל בתי החולים, בתי הגיל השלישי, בתי המלון ומוסדות החינוך ההתיישבותי. את מכלול התחרויות מקיימת המועצה בעזרת שפע מתנדביה, אותם היא מקצה לשיפוט. את מפעל האותות "מגשים ישראל יפה" מקיימת המועצה על בסיס שנתי בשיתוף עם נשיא מדינת ישראל: אותות ה'מגשים' ניתנים ע"י נשיא המדינה, במשכנו, לאותם גופים ויחידים שוועדת השיפוט של המועצה לישראל יפה בחרה לפי קריטריונים שעיקרם הצטיינות בעשייה לטובת הסביבה וחזותה. מפעל יוקרתי נוסף שמקיימת המועצה לישראל יפה בכל שנה הוא התחרות על פרס עזריאלי לתכנון אורבאני; מדי שנה מוגשים לועדת השיפוט החיצונית, שממנים המועצה ושותפה למפעל זה – היזם והאדריכל דוד עזריאלי, עשרות פרויקטים אורבאניים שכבר הוקמו והם מאוישים ופועלים, והיא בוחרת את הקומפלקס העירוני המצטיין. תחרות זו נושאת פרס כספי גדול באדיבותו של מר דוד עזריאלי אשר עומד גם מאחורי מימונו הכולל של מפעל זה. כינון פרויקטים פיסיים המועצה לישראל יפה מובילה את תחום הגינון הציבורי בישראל. במהלך שנות פעילותה יזמה המועצה והקימה, בעיקר בעזרת תרומות שגייסה לכך, כ-120 פרויקטים שונים ברחבי הארץ לרווחת התושבים ולטיפוח הסביבה בישראל. בין האתרים שהקימה המועצה - פארקים עירוניים, גנים שכונתיים וגינות במרחב העירוני, פיתוח חצרות בתי ספר, שיקום אתרי מורשת היסטוריים, הקמת חממות לגינון טיפולי במרכזי שיקום רפואיים ובמוסדות החינוך המיוחד, ועוד.

הרשת הירוקה

תאור כללי:
יסודות החינוך לקיימות ברשת הירוקה החברה האנושית ניצבת מול אתגרים כבירים. ילדינו יידרשו למצוא פתרונות חלופיים לגידול מזון, ליצירת אנרגיה, לתחבורה, לשימור מקורות מים ולטיהורם, לעצירת תהליכי המדבור. הם יידרשו לשמור על הדמוקרטיה, לאפשר לכולם לכלכל ולפרנס את עצמם בכבוד, לייצר רשת חברתית וקהילתית השומרת על נחלת הכלל, על צדק ועל בריאות. כדי לעמוד באתגרים כבירים אלה על החינוך לצייד את תלמידיו בידע, בערכים, בביטחון ובכישורים שונים בתכלית מבעבר. אתגרים אלה מחייבים חינוך מכוון קיימות: פדגוגיה חדשה שתקנה הבנה מעמיקה של סוגיות סביבתיות-חברתיות, תטפח ערכים של אכפתיות ואחריות, תגביר את תחושת השייכות ואת המסוגלות להוביל שינוי. על בית הספר ועל גן הילדים להיות חממה תוססת לשינוי ולעיצוב חלופות, המדגימות הלכה למעשה את המעבר לעולם בטוח, יפה והוגן, ולכך שהחיים על פי ערכי הקיימות אפשריים. תפישה חינוכית רחבה, המחייבת לשאול שאלות ערכיות: מה הם החיים הראויים? מה הם היחסים הנכונים עם הטבע ועם ה"אחר" בחברה? לאן אנחנו שואפים להגיע? חינוך לקיימות מחייב לראות את המכלול שבין החברה לסביבה על כל רבדיו, ולהכניס לשיח זה אנשים וקבוצות שהיו מנותקים ומסוכסכים, לחבר בין מקצועות, בין חברה אזרחית לאנשי הוראה ולמידה, בין כוחות בקהילה לבין בית הספר, בין ראייה מדעית לביקורת חברתית. חינוך לקיימות מחייב יצירה של מערך פדגוגי ייחודי: יש ליצור מקום ללמידה מעמיקה ושיטתית, רלוונטית ומשמעותית. לשם כך יש לטפח דרכי הוראה מעוררות סקרנות, מעודדות יצירתיות ומפתחות מוסריות ואחריות. למידה כזו מחייבת שימוש בדרכי הערכה חלופיות ויצירה של תרבות בית-ספרית המבוססת על שיתוף בידע ועבודת צוות, ועל בניית יחסי אמון ותחושת ביטחון הנוצרים תוך כדי דיאלוג מעצים בין מבוגר וילד. רק כך יוכל המוסד החינוכי לסייע לתלמידיו לעצב השקפת חיים הבנויה על בירור ערכי של יחסיו עם עצמו, עם הזולת, עם הטבע ועם הסביבה. כיצד אנו פועלים: רב תרבותיות: פעילות בכל החברות בישראל: יהודים, ערבים, בדואים, דתיים וחילונים, במרכז ובפריפריה פיתוח: גיבוש תיאוריה רעיונית-חינוכית המבוססת על תפישת הקיימות ובניית חומרי הוראה ועזרים פדגוגיים ללמידה חוויתית ומשמעותית רצף גילאי: יצירת מודלים חדשניים לעבודה ברמה הארצית והמקומית עם גילאים וקהלי יעד שונים כמו גני ילדים, בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים, תיכונים, מסגרות חינוך לא פורמלי, קהילה, מכינות וקד"צ, נשים, אזרחים ותיקים ועוד פיתוח מנהיגות לשינוי: הכשרה וליווי של צוותים חינוכיים במערכת החינוך ובקהילה, לפיתוח מנהיגות והובלת שינוי עבודה עם רשויות מקומיות: ליווי יעוץ והכשרה של רשויות מקומיות לקידום חינוך מקומי מקיים (חמ"מ). קהילתיות ומקומיות: במקומות שבהם אנו עובדים אנו יוצרים מארג קשרים בין אנשי חינוך, תלמידים, עסקים, גופים ומוסדות ציבוריים מקומיים לבין קהילותיהם במטרה לשתף בידע ולבנות יכולות לעשייה סביבתית משותפת.

אזרחים למען הסביבה

תאור כללי:
עמותת אזרחים למען הסביבה (אל"ס) נוסדה בשנת 1990 על ידי תושבי הגליל, יהודים וערבים, במטרה לפעול יחד לשמירה על הסביבה, משאבי הטבע ובריאות הציבור. העמותה פועלת יחד עם התושבים כדי להגן על הסביבה ועל האדם מפני מפגעים סביבתיים. בין היתר, העמותה פועלת לקידום מודעות ציבורית לנושאי סביבה ואקלים, עידוד והכשרת מנהיגוּת סביבתית פעילה בקהילה, תמיכה בוועדי פעולה במאבקים מקומיים, איסוף ופרסום מידע וקידום חקיקה ומדיניות סביבתית. החזון: אנחנו מאמינים שהאדם הוא חלק מסביבתו, זכותו לחיות בסביבה בריאה וחובתו לפעול כדי להגן על הסביבה, למען האנושות ולמען הדורות הבאים. אנחנו רוצים לגרום לתושבים להאמין שיש להם את הכוח לשנות דברים, להגביר את המעורבות שלהם בנושאים סביבתיים מקומיים, ארציים וגלובליים ולפעול כדי להבטיח מרחב משותף בריא ומקיים. המטרות: - עידוד אקטיביזם סביבתי אזרחי - קידום המודעות לנושאי סביבה, אקלים ובריאות הציבור - מיצוי זכויות לסביבה בריאה ומימוש עקרון המזהם משלם. - שינוי מדיניות בנושאי סביבה ואקלים.